אם כבר שמעתם קולות של פכפוך מים, ציוצים וצווחות של עופות – סימן שהגעתם למקום הנכון. במהלך הסיור ברכב השירות נרד בתחנות השונות, נטייל ברגל נקבל הסבר מהמדריכים שמחכים לנו עם משקפות במרפסות הצפייה הפזורות באתר.
"אגמון החולה הינו אחד מאתרי הצפרות היפים והמיוחדים ביותר שעתיד להיות מוקד לעלייה לרגל למבקרים מכל קצוות תבל – "המכה" של מיליוני הצפרים בעולם".. כך נאמר, ע"י טים אפלטון, מנהל ארגון הטבע והצפרות הבריטי (RSTB) ), בו חברים מיליוני צפרים, בכנס צפרות בינלאומי שנערך זה מכבר באנגליה.
בשנת 1951 עת החליטה ממשלת ישראל על מבצע ייבוש החולה לקחה קק"ל על עצמה את הביצוע. תעלות ניקוז נחפרו באגם ומוצא הירדן הורחב וזו תחנתנו הראשונה – התעלה המערבית – אחת משתי התעלות העיקריות שנחפרו בעת הייבוש, וחשפו את אדמות הכבול, שנחשבו לאדמות אורגניות פוריות לגידולים חקלאיים. כאשר קרקע הכבול התייבשה עם השנים ובאה במגע עם החמצן שבאוויר, היא התפרקה, שקעה, איבדה מפוריותה, והתפרצו בה שריפות. החנקות והזרחות שבקרקע נסחפו עם מי הגשמים אל הכנרת וגרמו בה לריבוי אצות, שפגעו באיכות מימיה. הפעולה החשובה שבלמה את תהליך התרחשה בשנות ה- 90, עת קק"ל שבה למקום במסגרת השיקום נחפר האגמון וחלק מהשטח "הוצף" מחדש.
אתרים מרכזיים - קק"ל סללה מסביב לאגמון דרך המיועדת להליכה ברגל ולרוכבי אופניים ולרכבים חשמליים. אורכו של המסלול כ- 8.5 ק"מ. בקופה ניתן לשכור מדריך אלקטרוני , המלווה את הסיור בהסברים. ואלה האתרים שנבקר בדרך: (המספרים מצוינים במפה).
נביעת גז טבעית (1) - הגז נוצר בעקבות פירוק של חומרים אורגניים במעמקי האדמה בתנאים של חוסר חמצן. הגז הינו גז המשמש אותנו לבישול ביתי. הנכם מוזמנים להדליק את נביעת הגז בזהירות רבה.
חלקת אקלום (2) - בוסתני עצים וחלקות ניסוי לגידולים חקלאיים שניטעו ע"י קק"ל ותחנת מחקר ופיתוח בשנת 1995, במטרה לבחון את סוגי הגידולים המתאימים לאדמת כבול כחלק מהמאמץ המחקרי לשדרוג חקלאות בעמק.
המסעדה הגדולה (3) - תחנת האכלה לעגורים. כדי שהעגורים לא ייפשטו על השדות החקלאיים ויגרמו נזקים בחודשי החורף, הם מקבלים את מזונם באזור קבוע.
פאלוניות ואגרו פרוסטרי (4) - עצי הפאולוניה הובאו לארץ בראשית שנות האלפיים מסין. החורשות ניטעו מסביב לאגמון על מנת ליצור בתי גידול לציפורים קטנות המסתתרות תחת העלים הרחבים. פריחתם מהווה מקור מזון לציפורים ולדבורים.
תעלת האפס והבוסתן (5) - תעלת זו היא ללא שיפוע ותפקידה להזרים מים מן האגמון מערבה עד למאגר הקצה. באזור הבוסתן תוכלו ליהנות מפינות ישיבה מוצלות ומפירות רבים כמותי תותי עץ, תאנים, רימונים ואגוזים למיניהם.
מצפור עופות המים (6) - באגמון החולה ניתן לצפות במספר מינים גדול של עופות מים; ברווזים, חופמאים, שלדגים ועוד, הנהנים מהעושר הרב במזון, ממים רדודים וממקומות בטוחים לקינון. באזור תוכלו לפגוש בנוטריה - מכרסם גדול, שהובא לישראל מדרום אמריקה, במסגרת ניסיון להקמת ענף גידול פרווה.
הדברה ביולוגית (7) - תיבות לבנות הנישאות בראשי העמודים המשמשות לקינון של העוף הדורס, המשמש הדברה ביולוגית לכל הנברנים בשדות. בשדות מסביב אפשר להבחין בקווי-נוע – צינורות השקיה עצומים המתקדמים על גלגלים לצורכי השקיה. הוא מסייע בן השאר להוצאת הנברנים מהשדות על ידי כך שהוא מציף את המחילות התת קרקעיות.
תחנת טיבוע (8) - הקהל יכול לחזות מקרוב בעבודת טיבוע וחקר ציפורים המתבצעת בשטח. אל תחנת הטיבוע מגיעים בשייט קצר על גבי רפסודה.
מעגן השייט (9) - לא פעיל.
ייבוש החולה (10) - במהלך השנים מאז סיום עבודות ייבוש החולה( 1958 ) ושקיעת אדמת הכבול שסחפה עימה חומרים מזהמים לכנרת, נכנסה קק"ל לתהליך שיקום וכך נחפר האגמון. נחפרה תעלה בעומק 5 מטרים אליה הוכנסה יריעת פלסטיק כדי למנוע את זרימת מי כבול לכנרת. במקביל שודרגה החקלאות ופותחה תשתית תיירותית.
מצפור השקנאים (11) - משקיף על מרחבי האגמון. עשרות אלפי שקנאים חולפים מעל עמק החולה בעונת הנדידה. הם ניזונים מדגה, ולפיכך מאכלסים את האגמון כמויות רבות של דגיגים. בנוסף ניתן לראות אנפות, מגלנים, אגמיות, גם הקורמורן הגדול הוא אורח במקום. מהמצפה ניתן לראות גם את הג'מוסים, שהובאו לכאן משמורת החולה. הג'מוסים (תאו) הובאו לעמק כבהמות עבודה ולייצור חלב וגבינות.
מצפור העגורים (12) - המצפור מעניק מחסה ועמדת תצפית נוחה על העגורים. העגור האפור הינו העוף הדומיננטי בעמק החולה בחורף. הוא מגיע אלינו מרוסיה הקרה וניזון בעיקר מבוטנים ומתירס. כבוגר הוא מקיים קשר תמידי עם בן זוגו. חלק מהעגורים חורפים בחודשים נובמבר- מרץ. בשעות הערב המראה והצלילים של נחיתת אלפי עגורים ללינת לילה. הם חוויה בלתי נשכחת.
הירדן המשוחזר (13) - תוואי משוחזר של הירדן ההיסטורי שנכנס בעבר לשטחי ביצת החולה ונחפר מחדש בשנת 1993 על מנת להוביל מים לאגמון.