פארק עמק התכלת

פארק עמק התכלת משתרע על כ-580 דונם במבואות הצפוניים של צפת, ובו מעיינות ובוסתנים לנוכח נוף הר מירון הנשקף כמעט מכל פינה בפארק שבין שביליו רועים איילים, יעלים ודישונים.  קק"ל בשיתוף עם עיריית צפת, הכשירה בפארק שבילים, שיקמה את המעיינות, יצרה בריכות מים וטיפחה את הבוסתנים. הפארק מעניק לתושבי צפת וסביבתה אפשרות בילוי בחיק הטבע בסמוך לעירם. מטיילים מרחבי הארץ יכולים לנצל גם הם את הפארק כתוספת מרעננת לביקור בעיר המקובלים.


תעודת זהות

דרך עמק התכלת. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
דרך עמק התכלת. צילום: מיכאל חורי

  • מרחב: צפון


  • אזור גאוגרפי:  גליל מרכזי - רמת הגולן


  • אתרים מיוחדים בפארק: פארק החי, נחל ביריה, עין חסיל, מעיין התכלת, עיין אל עפיא, עין סיס.


  • אתרים נוספים בסביבה: נחל ביריה, צפת.


  • איך להגיע?

    לשער הפארק: נכנסים בכניסה הראשית לצפת ונוסעים לכיוון התחנה המרכזית. כ-500 מטר מצומת הכניסה הראשית פונים ימינה לרחבת החניה של הפארק.

    לחניון האיסוף (מסלול מיטיבי לכת): נוסעים לבית העלמין הישן של צפת וממשיכים בדרך העפר המלווה את גדר בית העלמין צפונה, עד לחניון.
שעות הפתיחה של הפארק בחג הפסח:
14.4.2014 / 20.4.2014 - הפארק יהיה פתוח מ-09:00 ועד 11:00
15.4.2014/  19.4.2014/ 21.4.2014 - הפארק סגור
16.4.2014 / 17.4.2014 הפארק יהיה פתוח מ-08:00 ועד 15:00

  למפת פארק עמק התכלת

על הפארק



קרן קימת לישראל, בשיתוף עם עיריית צפת, הכשירה בפארק שבילים, שיקמה את המעיינות, יצרה בריכות מים וטיפחה את הבוסתנים. הפארק מעניק לתושבי צפת וסביבתה אפשרות לבילוי בפארק טבע הסמוך לעירם. מטיילים מרחבי הארץ יכולים לנצל גם הם את הפארק כתוספת מרעננת לביקור בעיר המקובלים.  הפארק מתאים לבילוי רגוע בחיק הטבע וגם לחובבי הליכה. עם זאת, הוא אינו מיועד לרוכבי אופניים. בנוסף, אין כניסה לרכב לתחומי הפארק.

לרשותכם שני מסלולי טיול:

המסלול הקצר: ליד הבריכות (תחנה מס' 1) הכשירה קק"ל מסלול מעגלי מונגש לכל ובצדו ספסלים. מתחנה 1 עד תחנה 9 המסלול מתאים לכל המשפחה. אורכו של קטע זה עומד על כ-2 ק"מ.

המסלול הארוך: אורך מסלול ההליכה המלא משער הפארק ועד חניון האיסוף עומד על כ-4.5 ק"מ. החלק התחתי של מסלול זה תלול ומתאים למיטיבי לכת בלבד.

מפל נחל ביריה. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
מפל נחל ביריה. צילום: מיכאל חורי

פארק החי

בפארק משוטטים חופשי בעלי חיים שהובאו אליו. יש כאן קבוצה של יעל נובי, המוכר כחיית בר של נופי המצוקים במדבר יהודה והנגב. היעל ניכר בקרניו הקשותות ובזקן המעטר את סנטר הזכרים. עדר קטן של אייל נקוד משוטט בין העצים. הזכרים של האייל מפתחים בקיץ קרניים מסועפות, הנושרות עם בוא האביב.

בעל קרניים אחר הוא הדישון, החי בר במדבריות צפון אפריקה, שם הוא שרוי בסכנת הכחדה. עוף מיוחד שנמצא בפארק הוא אמוּ, שמוצאו באוסטרליה. זהו עוף גדול, המזכיר בהתנהגותו את היען, שכן גם הוא אינו מסוגל לעוף. נקבת האמו מטילה עד 15 ביצים ומי שדוגר עליהן הוא דווקא הזכר.

יעל בפארק עמק התכלת. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
יעל בפארק עמק התכלת. צילום: מיכאל חורי

מסלול טיול בפארק

משער הכניסה נפנה בדרך העפר צפונה אל בריכות המים שהכשירה קק"ל באפיק הנחל.בבריכות מבלים ברווזים ואווזים שהובאו אל הפארק. מהבריכות נפנה ימינה לשביל סלול המקביל לאפיק נחל ביריה (הנחל מתחיל את דרכו במורדות הר כנען והר ביריה ומשם הוא יורד ועובר לכל אורכו של פארק עמק התכלת).

נחל ביריה מתנקז לנחל שכוי (מיובלי נחל עמוד). השביל עובר בין עצי צפצפה מכסיפה גבוהי צמרת. עצי הצפצפה יוצרים פינות צל קרירות ונעימות בקיץ, ומראות מרהיבי עין של שלכת צהובת-עלים בחורף.  בגשרון השלישי נחצה לגדתו המערבית של הנחל. נפנה שמאלה ונגיע לעין חסיל. חסיל הוא אחד ממיני הארבה הנזכרים במקרא: "ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה" (תהלים ע"ח, מ"ו). השם העברי שומר על צליל שמו הערבי של המעיין - עין אל חאציל, שפירושו "מעיין היבול". מי המעיין הרוו בעבר גני ירק.

נחזור לגשר ונמשיך צפונה בשביל המתפתל. נחלוף על פני נביעה קטנה נוספת. אדמת הפארק היא רנדזינה בהירה, אדמה המכילה שכבות של חוואר אטים למים. כאשר נחשפת שכבת החוואר, פורצים מי הגשמים שחלחלו בשכבות אלה והם מופיעים בשטח כנביעות קטנות. בתחום הפארק נובעים במשך רוב ימות השנה חמישה מעיינות.

השביל מתפצל, אך לתחנתנו הבאה, מעיין התכלת, נגיע לכל אחד מסעיפיו. הנקבה הקטנה שנחפרה בצד השביל בעבר וכיום היא מדופנת באבנים מסותתות, נועדה להגביר את שפיעת המעיין. מימיו הובלו בתעלה  אל בריכה מטוייחת.  מהבריכה הוליכו את המים לחלקות קטנות שלמרגלותיה. קק"ל שיפצה את הבריכה ובנתה במדרון שמעליה קיר אבן, המונע גלישת קרקע ואת סכנת השקיעה של כביש מירון-צפת (כביש 89) העובר סמוך לכאן. עצי חרוב עתיקי יומין משלימים את תמונת המקום. ליד המעיין נטעה קק"ל עצי פרי.

נרד שוב לתחנה 3 ונגלוש משם בשביל לא סלול עד למקום המפגש עם דרך עפר רחבה וגשר. דרך זו חיברה בעבר את צפת אל ביריה.
 

גשר נחל ביריה. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
גשר נחל ביריה. צילום: מיכאל חורי

 
בתקופת התלמוד הייתה ביריה עיירה יהודית ומקום מושבם של חכמים נודעים. הרבה יותר מאוחר פעל בביריה רבי יוסף קארו, מגדולי פוסקי ההלכה היהודית. קארו השלים בביריה בשנת השט"ו (1555) את ספרו "אורח חיים", שהוא חלק מיצירתו הגדולה "שולחן ערוך".  נראה כי בסוף המאה ה-16 נטשו יהודי ביריה את עיירתם. הכפר הערבי ששכן כאן שמר על שמו הקדום של המקום ואנשיו, יחד עם אנשי כפר זיתים, סיפקו תוצרת חקלאית לצפת.

בשביל הסלול שבו אנו נמצאים עתה עברו חמורים ופרדות שהובילו את התוצרת החקלאית לשוק יום השישי של צפת. היישוב הקהילתי ביריה, שתפס את מקום הכפר, נוסד ב-1949 כמושב יערנים. כביש מירון-צפת (כביש 89), שעובר מצפון לפארק, נסלל כבר בשנת 1915 ומאז ירד קרנה של הדרך העתיקה.

בצדי הדרך ניצבים עצי ברוש גדולים. הם מציינים את מקומו של בית קברות ערבי (מוסלמי-נוצרי) משלהי התקופה העות'מאנית. בין הקברים צומחים עצי אלה עתיקים. בחודש מארס יש כאן פריחה שופעת של מיני פרחים כגון דמומית, נץ חלב וקחוון, יחד עם מיני סחלבים כגון סחלב איטלקי, סחלב השקיק ודבורנית דינסמור.

בשלהי האביב, בחודשים אפריל ומאי, מעטרת את הפארק הפריחה הנהדרת של אירוס ארם נהריים, צמח מקובל בבתי קברות ערביים. עמודי התפרחת של אירוס ארם נהריים מגיעים לגובה של 1.20 מ' והם נושאים שלושה-ארבעה פרחים גדולים, בעלי שישה עלי עטיף בצבע כחול-סגול. בעבר נחשב מין האירוס הזה לפליט תרבות, אך בשנים האחרונות התגלו אוכלוסיות בר של הצמח בגליל העליון, בצפון הגולן ובחרמון.

בהגיעכם אל הבריכות (תחנה מס' 1) ניתן לסיים את המסלול ולחזור לרכב (מסלול קצר), או להמשיך כברת דרך נוספת במורד הנחל (בחלק של המסלול הארוך), עד תחנה מס' 9, ואז לחזור לרכב. מי שמעוניין להמשיך במסלול הארוך עד תומו, ימשיך מתחנה 9 לעבר שאר התחנות.  כ-200 מטר משם חוצה את השביל תעלה מרושתת המנקזת נביעה קטנה. זה מה שנותר מעין אל עפיא, שנבע כ-100 מטר מכאן במעלה ההר. מעיין זה, שהיה ידוע בתולדותיה של צפת כבעל סגולות מרפא לשותים ממימיו, נהרס בלהט הפיתוח של הפארק וכוסה בעפר, אך מימיו ממשיכים לחלחל במדרון והם פורצים כאן.

לצד השביל הכשירה קק"ל פינות ישיבה מוצלות, הצופות מקרוב בצמחיית הנחל העשירה - משוכות פטל ועצי ערבה ותאנה. בקיץ מעטרת את גדות הנחל פריחתן השופעת של נענה משובלת וערברבה שעירה.  הליכה קצרה תביא אותנו אל פרגולה המצלה על מרפסת תצפית שצופה מערבה אל רמת יהויריב, מושב מירון ופסגותיהם הנישאות (מימין לשמאל) של הר אדיר, הר חירם והר מירון.

טיפוס קל בשביל מדרגות מביא אותנו אל מזלג שבילים. בקרבתו צומחת קבוצה של עצי שזיף הדוב, עץ נדיר בארצנו הצומח בר במרומי הגליל העליון. נפנה במורדו התלול של השביל הימני (זהירות! סכנת החלקה בחורף) אל פינת חמד שבה נופלים מי הנחל במפל קטן אל בריכה. שולי הבריכה וקיר המפל מעוטרים בצמחי השרך שערות שולמית ובעצי תאנה.

בדרך למפל עובר בצדו הימני של השביל פס של רטיבות, שתעלה מרושתת מנקזת אותו. מקור הלחות הוא מעיין נסתר שאין אליו גישה. זהו עין סיס, שנקרא על שמו של סיס החומות - ציפור קטנה הדומה לסנונית. השם העברי שומר על צליל שמו הערבי של המעין - "עין סאיס", שפירושו סייס, כלומר, אדם המטפל בסוסים.

בצד הבריכה שמתחת למפל בולט מדף עץ עם מעקה. קיר הסלע שמעליו רטוב ומטפטף. מקור הטפטוף הוא מעיין קטן שאין אליו גישה. מעיין זה לא זכה לשם והוא אף אינו מסומן במפות. ייתכן שבשנים גשומות במיוחד נובעים מעיינות נוספים, שנעלמים בשנים שחונות. ייתכן גם שמקום הנביעה של מעיין זה, במדרון התלול שעל שפת המצוק, מנע את האפשרות לנצלו לצורכי חקלאות, והוא נעזב ונשכח.

נחזור מעט על עקבותינו ובמזלג השבילים הקרוב נרד בשביל הימני. נחלוף על פני גשרון השוכן בצל עצי אקליפטוס ועצי ערבה לבנה, לתצפית על צמחיית האפיק. השביל יוביל אותנו אל בריכות שבהן משתכשכים ברווזים ואווזים.   באביב נוכל לשבת לצד הבריכות בתוך מרבדי הפריחה. במדרונות שמסביב צומחים שיחי סירה קוצנית וביניהם עולים עמודי הפריחה של מרוות ירושלים, בעלת הפרחים הורודים לילכיים.

סיום מסלול:

אפשרות 1: למי שהשאיר את רכבו בחניון שער הכניסה לפארק נמליץ לסיים כאן את הטיול ולשוב לרכב. מיטיבי לכת מוזמנים להמשיך על פי תיאור "המסלול הארוך".

אפשרות 2: ניתן להמשיך בדרך העפר מערבה, לצאת מתחום הפארק בשער שבגדר, עד לחניון האיסוף, מצפון לבית העלמין העתיק של צפת. סמוך לחניון משתלב מסלולנו בדרך עפר רחבה, היורדת מכפר עין זיתים ועולה לרובע היהודי העתיק של צפת. דרך עתיקת יומין זו שימשה כנתיב הכניסה הראשי לצפת עד 1915, עת נסלל כביש 89. בדרך זו צעדו במלחמת העצמאות לוחמי הפלמ"ח שבאו לעזרתה של צפת הנצורה.

***

כתיבה: רפאל מלכה