דרף הנוף

דרך הנוף יערות ציפורי עוברת לאורך נחל ציפורי, מקריית אתא ועד לאלון הגליל. לאורכה מספר מעיינות, חלקם איתנים השופעים מים כל ימות השנה, אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים.  באגן ההיקוות של הנחל נטעה קק"ל כ- 30,000 דונם יער. אורך הדרך 16 ק"מ והיא מתאימה לכל כלי הרכב בכל עונות השנה. מהדרך נשקפים נופי אפיק נחל ציפורי, עמק זבולון, יערות אלונים והרי הכרמל. בנקודות שונות יכולים המטיילים בדרך לבחור בדרכי גישה אל הנחל והאתרים הרבים שלידו.


תעודת זהות

יערות ציפורי. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
יערות ציפורי. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל

          מרחב: צפון

 

  • אזור גאוגרפי: גליל תחתון - גלבוע

 

  • אתרים מיוחדים בפארק: חורבת אושה, אבן השבת, עינות יפתחאל, עין יבקע, טחנת הנזירים, טחנת גבעת עליל, חניון הסוללים.

 

  • אתרים נוספים בסביבה: גן לאומי ציפורי, אנדרטת הלוחם הבדואי, מצודת שפרעם, מרכז שדה ציפורי (קק"ל), מאגר אשכול, תל חנתון, מוזיאון המורשת הבדואית (כעביה), אנדרטת הזיכרון לנופלים בקרב רמת יוחנן.

 

  • איך להגיע? 
    ארבע הגישות העיקריות לדרך הנוף יערות ציפורי, ממערב למזרח הן:

    א. הכניסה היא דרך כביש הגישה לקרית אתא, הבא מצומת סומך (כביש 780). ברמזור הראשון פונים מזרחה (שמאלה) ונוסעים בדרך מנחם בגין, כ- 3.5 ק"מ, עד קצה הכביש בכיכר האחרון פונים מזרחה אל דרך הנוף.

    ב. כניסה דרך כביש שפרעם – צומת המוביל (כביש 79), ופניה לכביש המוליך לעדי והרדוף. לאחר כ- 3 ק"מ  נכנסים אל הקטע המזרחי בדרך הנוף ולאלון הגליל.

    ג. כניסה כמו באפשרות ב', נסיעה מערבה להרדוף ולעדי בכביש הישן, כ- 6 ק"מ. פניה אל דרך הנוף ואל יער קרית אתא עפ"י השילוט.

    ד. הכניסה היא דרך כביש הגישה ל"אלון הגליל" (כ- 400 מ' מערבית לצומת המוביל). משם פונים ליער, לפני הכניסה ליישוב. בכניסה זו ממוקמת תחנת מידע למטיילים ומספר יזמויות, הנותנות שירותי תיירות.

  למפת יער ציפורי
  למפת שבילי האופניים ביער ציפורי

על היערות

באגן ההיקוות של הנחל נטעה קרן קימת לישראל לאורך שנים כ- 30,000 דונם יער. היערות הטבעיים שסביב הנחל סבלו במשך דורות מפעילות האדמה: כריתה, רעייה לא מבוקרת ושריפות.

בימי מלחמת העולם הראשונה נכרתו עצי אלון רבים על ידי השלטון התורכי לבניית מסילות הרכבת והסקת קטרי הקיטור. מאז פקודת היערות של שלטון המנדט הבריטי ב- 1926, הגדרת שטחים כשמורות יער וראשית פעילותה של קק"ל באיזור, החל החורש הטבעי לחזור להדרו הקודם.  כיום מהווה אלון התבור חלק ניכר מהנוף הירוק של איזור נחל ציפורי.

עצי האלון יוצרים תצורת דומם בשם "יער פארק" – יער פתוח שבו צומחים העצים במרווחים גדולים זה מזה. דבר זה מאפשר את התפתחותם של מיני עשבוניים חד-שנתיים בין העצים הפורחים בשלל צבעים.  בנוסף לטיפוח החורש הטבעי, נטעה קק"ל באגן ההיקוות של הנחל מגוון של עצים. המין העיקרי שניטע היה אורן ירושלים, ולצידו גם אורן קפריסאי (אורן ברוטיה) וברוש מצוי, ועצים רחבי עלים: אלון מצוי, אלון תבור, כליל החורש, אלה ארצישראלית, לבנה רפואי ועוד.
 
רוכבי אופניים ביערות ציפורי. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
רוכבי אופניים ביערות ציפורי. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
דרך הנוף חוצה חבל ארץ יפה זה ממערב למזרח. לאורכה מצויים אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים, אתרים אלה קשורים לתקופת המשנה והתלמוד ולמעבר הסנהדרין לגליל.

אורך הדרך הוא 16 ק"מ. זוהי דרך עפר כבושה והיא עבירה לכל כלי הרכב בכל עונות השנה. בדרכה מקריית אתא אל גבעות הגליל התחתון היא מתפתלת בינות יערות טבעיים ויערות נטע אדם מהיפים בארץ. נופי אפיק נחל ציפורי, עמק זבולון, יערות אלונים והרי הכרמל נשקפים לעיני המטיילים. בנקודות שונות יכול המטייל בדרך לבחור בדרכי גישה אל הנחל והאתרים הרבים שלידו.

אתרי הדרך

חורבת אושה
אושה היתה המשכן הקבוע הראשון של הסנהדרין לאחר שנדד לגליל בעקבות מרד בר כוכבא (132 – 35 1 לספירה).  כאן נתכנסה שארית החכמים שחידשו את הסנהדרין והתקינו את התקנות הידועות  "כתקנות אושה".  על נדודי הסנהדרין לגליל מספרת הגמרא:  "...שכתחילה גלתה לה סנהדרי וישבה לה ביבנה, ומיבנה לאושה, ומאושה לשפרעם, ומשפרעם לבית שערים, ומבית שערים לציפורי, וציפורי היה בחלקו של זבולון, ואחר כך גלתה לטיבריה". (בבלי, ראש השנה, לא ע"א – ע"ב)

הגישה לאתר היא מהשוליים הדרומיים של החניון ביער קריית אתא.

אבן השבת ורבי יהודה בן בבא
אבן השבת מצויה בשוליו הצפוניים של יער קריית אתא, לא הרחק מחורבת אושה. זהו סלע ובו חרוטה ביוונית כתובת בת 12 אותיות. יש המזהים בה את המילה שבת. היא סימנה, כנראה, את תחום השבת של אושה.  לא הרחק מאבן השבת מצויה מערה ובה ציון קברו של רבי יהודה בן בבא. הוא הוצא להורג ע"י השלטון הרומאי על שהסמיך את  תלמידיו לרבנות, למרות האיסור של הרומאים. צומת סומך הקרוב קרוי כך בשל סיפורו של רבי יהודה.

עינות ציפורי
מקבץ המעיינות הגדול והחשוב ביותר בנחל ציפורי, הנובעים כל השנה. המעיינות נמצאים כ- 2 ק"מ דרומית לעתיקות ציפורי. כביש הגישה למושב ציפורי ולגן הלאומי עובר בסמוך למבנה המעיין שעבר שימור וחישוף. באזור המעיינות, היתה, על פי התיעוד ההיסטורי, נקודת הכינוס של צבא הצלבנים טרם צאתם לקרב קרני חיטים (1187).

עינות יפתחאל
נחל יפתחאל המנקז את בקעת בית נטופה בולט בצמחיית המים העשירה שבגדותיו: ערבה בוכיה, צפצפה מכסיפה, שנית גדולה, פטל קדוש, עצי תות, ועוד. עינות יפתחאל פורצים בסמוך למפגש עם נחל ציפורי.

עין יבקע
מעיין זה הנקרא גם בפי המקומיים "ראס אל עין" = ראש המעיין או "ראס א-נבע", הוא מעיין איתן. הוא נפוץ גם בשמו  "מעיין הסוסים" בשל שימושו בעבר לשטיפת הצאן והסוסים.   בריכת המעיין נבנתה כבר בתקופה הרומית ושרידי קירות קדומים בולטים בשוליה. בראשית המאה ה- 20 טופלה הבריכה ונבנה בה קיר להרמת מפלס המים ע"י הנזירים הכרמליתים, לצורך הובלת המים באמה לטחנת הנזירים.  מעיינותיו של הנחל הפעילו בעבר טחנות קמח רבות, ששרידיהן פזורים לאורך אפיקו. שרידיהן של שתי טחנות קמח מרשימות מעטרים את חלקו המערבי של הנחל: "טחנת הנזירים" וטחנת "גבעת עליל".
 
פארק רימונים ביערות ציפורי. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
פארק רימונים ביערות ציפורי. צילום: ארכיון הצילומים של קק''ל
 
טחנת הנזירים
מבנה הטחנה השתמר בצורה יפה. הוא שייך למנזר הכרמליתי שהפעיל את הטחנה עד לראשית המאה ה- 20. המים לטחנה הגיעו באמה בנויה מעין יבקע המצוי כ- 2 ק"מ מזרחה משם. המים שהגיעו אל גג המבנה נפלו אל גלגלי הכפות בארובה שהאיצה את המים. הטחנה בנויה שתי קומות, בכל קומה היו שתי מערכות לטחינת קמח: שני גלגילי כפות ושתי אבני ריחיים. כיום יש באתר מסעדה ובית הארחה. שירותים אלה ניתנים בתשלום ובתיאום מראש.

טחנת גבעת עליל (מרפוקה)
טחנת מרפוקה או תחנת גבעת עליל היא טחנת קמח מהתקופה העותומנית. גם היא, בדומה לטחנת הנזירים, טחנת ארובה וגלגיליה נעו בכוח המים. היא נמצאת כ- 1200 מטרים מערבית לטחנת הנזירים. בבסיס המבנה ניכרים שרידים ארכיאולוגיים של טחנת סוכר מהתקופה הצלבנית - ממלוכית.

הנפתול של גבעת עליל
בנופו המתפתל של ערוץ נחל ציפורי בולטת ביופייה תופעת הנפתול ("המאנדר"- ביוונית, מונח גיאוגרפי המציין נפתול בצורת האות היוונית אומגה W) של גבעת עליל. כאן מבצע נחל ציפורי עיקוף צפוני ארוך של גבעת עליל, הבולטת אל עמק הנחל ע"י שלוחה הררית מדרום.  דעות הגיאולוגים חלוקות בהסבר כיצד נוצר נפתול נחל זה. הדעה הרווחת היא שבעבר זרם נחל ציפורי היישר מערבה. בשלב מסויים גלש המדרון וסכר את אפיק הזרימה. המים הרבים שגדשו באפיק הנסגר יצרו מעין אגם עד שמצאו נתיב חדש מצפון, הוא הערוץ הקיים היום.

חניון הסוללים
זהו חניון דרך שהוכשר ע"י קק"ל, כ- 500 מ' דרומית לצומת המוביל, על כביש 77. בחניון יש  שולחנות עץ, פינת פיקניק מונגשת לנכים, שירותים ביולוגיים, ברזיות ומתקני צליה (מנגל). המקום משרה שלווה בשל האלונים והירוק סביב. החניון מומלץ לעצירה כי הוא נגיש לכל ומתאים לפיקניק, למנוחה ולהנאה סתם משוטטות בטבע.

שביל נחל ציפורי
בסמוך לסיום (או ההתחלה, תלוי מאיזה כיוון באים) דרך הנוף, נמצאת עוד דרך יער יפה שהוכשרה ע"י קק"ל. זהו שביל  נחל ציפורי בסמוך להסוללים. השביל סלול באורך של ק"מ אחד והוא מתאים לטיול רגלי או לרכיבה על אופניים. השביל מוביל למעבה היער ומאפשר בילוי בנוף ירוק ורגוע. קק"ל פיתחה את השביל כך שגם המוגבלים בתנועתם יוכלו להינות מהטיול לאורכו.

השביל מתחיל ביער אלון תבור ובהמשך מפלס דרכו ביער מחטני. אפשר לפגוש בו בשרידי דרך רומית עתיקה, מתקנים חקלאיים עתיקים, מערה ועוד. החזרה לרכב היא מהשביל הסלול שממנו באנו או מדרך העפר הלבנה, המקיפה את היער. אפשר גם להתחיל את הטיול בשמשית.  לא הרחק ממקום זה נמצאת ציפורי, החשובה בערי הגליל בימי בית שני והתקופה הרומית. לכאן עברה הסנהדרין ובראשה עמד רבי יהודה הנשיא. בחפירות ציפורי התגלו שרידים רבים: בית כנסת, בית קברות של חכמי ציפורי, קבר ר' יהודה הנשיא, תאטרון, וילות רומיות שבהן רצפות פסיפס יפות ומפעל מים מרשים. אתר ציפורי הוא גן לאומי והכניסה אליו בתשלום.