"העובדה שכנס הרצליה מקדיש מושב מיוחד לשינוי האקלים אומר דרשני ומעיד כמה הנושא הזה ממוקם במקום גבוה בסדר העדיפויות הבינלאומי." כך אמר מר אפי שטנצלר, יו"ר דירקטוריון קק"ל, אשר פתח והנחה את המושב המיוחד של הכנס שהתקיים בתאריך 3/2/2010.

במושב השתתפו ד"ר אור קרסין, ראש התכנית למשפט וסביבה, בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית ספיר; פרופסור פנחס אלפרט, ראש בית ספר פורטר ללימודי הסביבה, אוניברסיטת תל אביב; פרופסור ארנון סופר, ראש הקתדרה לגיאו-אסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה וד"ר ישיעהו בר אור, המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה.

"בוועידת קופנהאגן," המשיך שטנצלר, "ישראל התחייבה להפחתה של 20% בפליטות גזי החממה שלה עד שנת 2020. לדעתי, ישראל יכולה להפוך את המשבר הנוכחי למנוף, מאחר שיש כאן הזדמנות כלכלית וסביבתית. ישראל הפכה למרכז ידע של טכנולוגיה חדשנית וחלופות אנרגיה. הניסיון של קק"ל יכול לתרום למאבק בשינוי האקלים בתחומים של פיתוח מים, ייעור מדברי ובמאבק במדבור".

"מדבור הינו פגיעה בכושר הייצור החקלאי באזורים שהיו פוריים, בדרך כלל בגלל ניהול לא תקין של האדם,כדוגמת רעיית-יתר. כשיש פחות צמחים, הקרקע חשופה לסחף, ואנשים מאבדים את מקור הפרנסה שלהם. קק"ל משקיעה משאבים בשיקום שטחים ממודברים, ומיישמת ידע שנצבר על ידי טובי החוקרים בארץ ובעולם, גם בזכות הקשרים המצוינים שלנו עם ארגונים בינלאומיים דוגמת שירות הייעור האמריקאי. ההישגים הללו מהדהדים מעבר לגבולותינו – קבוצות ומשלחות מכל העולם באות לארץ ללמוד על השיטות שלנו, ואנשי קק"ל מוזמנים לחלוק את הידע שלהם, ללמוד וללמד, עם עמיתים במדינות שונות".

"בנוגע לייעור מדברי, ההישגים שלנו מרשימים בהחלט. ליער יתיר, הממוקם באזור צחיח למחצה, אין אח ורע בעולם. עם כל הצניעות, ניתן לומר שקק"ל הפכה למעצמה עולמית בתחום הזה. פרופסור דן יקיר ממכון ויצמן ערך מחקר יחד עם קק"ל שגילה שיער מדברי מקבע 220 ק"ג גזי חממה לדונם, לעומת 200 ק"ג לדונם ביערות אירופה. פירושו של דבר שניתן ליישם את השיטות האלו בכל העולם וכך לתרום למאבק בהתחממות הגלובלית.

"בתחום המים אנו מסיימים עכשיו את בנייתו של המאגר ה-217 שלנו. אגירת מים היא פעולה עתירת השקעות אך משתלמת. חלק מהמאגרים אוגרים מי שיטפונות, רובם אוגרים מי קולחין, ולפעמים מתמלאים פעמיים בשנה. אפשר בהחלט לומר שקק"ל היא האקוויפר הרביעי של מדינת ישראל. בשנה הזאת, סיפקנו קרוב ל 50% מצרכי המים של החקלאות הישראלית".

"המלחמות בעתיד תתרחשנה סביב מאבקים על משאבים. מים הוא המשאב החשוב ביותר. ייצוא  הידע של קק"ל יכול לספק מענה אמיתי לתהליכי מדבור ושינוי אקלים. "יישום הידע שלנו יעמיד את ישראל במקום מכובד ואולי יעזור להביא יותר שקט לעולם צמא ורעב."

ד"ר אור קרסין, ראש התכנית למשפט וסביבה, בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית ספיר, הדגישה בדבריה ששינוי האקלים נמצא כבר כאן אתנו: "אנחנו צריכים לחשוב היום איך מתארגנים להסתגל לשינוי האקלים, מה שנקרא geo-adaptation. היום אנו יכולים לבחור אם להסתגל לפני השינויים הגדולים או רק לאחריהם. אני מבקשת להציג ארבע טיעונים:

1) העיסוק בהסתגלות לא יכול להידחות בגלל הרצון למתן את השינוי. השינוי כבר כאן, וכל ההסכמים הבינלאומיים לוקחים זאת בחשבון. ישראל לא יכולה להשפיע על התהליך הגלובלי, אבל אנחנו נושפע מהשינויים ואני צריכים להסתגל אליהם.

2) הסתגלות אינה פעולה רק עבור המדינות המתפתחות. כל המדינות, כוללת המפותחות, מוכרחות להתייחס לנושא הזה.

3) הסתגלות עולה הרבה כסף. לפי מחקרו של הלורד שטרן בבריטניה, הסתגלות לפני השינויים האקלימיים הגדולים תעלה 5% מהתל"ג לעומת 20% מהתל"ג אחר כך.

4) פיתוח מדיניות, רגולציה ומשילות הכרחיים להסתגלות. אין זמן ל"autonomous adaptation". באוסטרליה, הקציבו הרבה כסף לפיתוח תכנית לאומית ליישום. גם בישראל צריכים להכיר בעובדות ולהצטרף ליוזמות האלו."

פרופ' פנחס אלפרט, ראש בית הספר פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, ציין שכבר היו מספר תופעות אקלימיות יוצאות דופן במהלך השנים האחרונות: "בקיץ האחרון, היו עשרה ימים רצופים שהיו חמים באופן יוצא דופן. בעבר, גל חום כזה היה נשאר 2-3 ימים לכל היותר. יתרה מזאת, היו הרבה אירועים כאלה במהלך 25 השנה האחרונות. הגשם פחת, אך באופן פרדוקסלי ישנם יותר שטפונות הנגרמים עקב ממטרי גשם עזים בפרק זמן קצר יותר. אגב, אחד האזורים הבודדים בהם רמת המשקעים נותרה על כנה הוא הנגב הצפוני, ומחקרים הראו שזה קשור ישירות לפעילויות הייעור שקק"ל נוקטת בהם באזור".

"בעתיד נשמע יותר ויותר על דבר שנקרא geo-engineering , שמשמעו התערבות אנושית לשינוי פני השטח. במהדורה האחרונה של כתב העת Nature, פרופ' פול קרוצן המליץ על הזרעת חלקיקים לסטרטוספרה בכדי להקטין את עוצמת הקרינה הסולארית ולהוריד את מידת החום. בעבר, רעיונות כאלה נדחו על הסף, אך כיום אנשים מתחילים לקחת אותם ברצינות. כמובן שישנם סיכונים בנקיטת צעדים קיצוניים אלו אך זו היא מציאות שאנו צריכים להתמודד עמה. לפעמים geo-engineering הוא פחות קיצוני. מאגרי המים של קק"ל הנם דוגמה טובה לכך. תפיסת מי השטפונות היא דרך חכמה לניצול שטפונות מוגברים בנוסף להתמודדות עם חורפים יבשים. למעשה, קק"ל עשתה geo-engineering לא מכוון במשך שנים!".

פרופ' ארנון סופר, ראש הקתדרה לגיאו-אסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה, דיבר על ההשלכות של עליית מפלס הים וההתייבשות הגוברת באזור: "בדיוק חזרתי מביקור של 48 שעות בניו דלהי, שם נפגשתי עם 120 קצינים ממדינות מוסלמיות שונות. ארבעה חודשים קודם לכן פגשתי רבים מהם בכנס אחר ויחסם אלי היה מאד קריר. בפעם הזו, הם התחננו שאבקר במדינותיהם לתת להם עצות לגבי אסטרטגיות של מים וטכנולוגיות ישראליות".

"בישראל, הכינרת וים המלח מתייבשים. כתוצאה  משינויי האקלים יש לנו בעיה רצינית עם מהגרי עבודה בגבול המצרי שיהוו איום אסטרטגי של ממש. במצרים, הנילוס מתייבש והים התיכון גואה, מה שיכול להוביל להזזתם של שלושה מליון אנשים מבתיהם. בסוריה וירדן הברזים יבשים במשך מרבית היום. מצד שני, טורקיה, שהסיטה מים מסוריה, מרגישה שהיא שחקן חשוב ומשמעותי באזור, והכל בגלל המים".

"לדעתי, על ישראל להושיט יד לשכנותיה. אני מאמין שהמשבר הזה טומן בחובו הזדמנות לחזק קשרים המבוססים על צרכים אמיתיים ומידיים, המתעלים מעל כל אידיאולוגיה וטינה מהעבר. קק"ל שהפכה את ישראל ירוקה ועזרה לשמור עליה יפה, יכולה וצריכה להיות שחקן מפתח במאמץ הזה".

ד"ר ישעיהו בר-אור, המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה, דיבר על האתגרים הניצבים בפני כדור הארץ כתוצאה משינויי האקלים וכיצד אנו מתאימים את עצמנו לטפל בכך: "אנו מדברים על הפחתת גזי החממה, מה שחשוב לעתיד. כיום אנו צריכים להסתגל, וישנה שאלה אמיתית של מימון. גורם נוסף המשפיע על הפוליטיקה של שינויי האקלים הוא היריבות הגוברת בין ארה"ב וסין.  אנו צריכים להכין תרחישים סביבתיים מגוונים ואנו צריכים לחשוב על ההשלכות למצבים מקומיים ותנאים אזוריים. לדוגמה, אם אנו חוזים עלייה בכמות היתושים, דבר זה עלול להשפיע על החיילים הישנים בחוץ, יותר מדיירים עירוניים היכולים לשים רשת על חלונותיהם. האתגר של ישראל הוא למפות את הדברים האלו ולגבש משטר של קיימות. מתגלים כל הזמן נושאים חדשים שיש להתייחס אליהם. לדוגמה, התייבשות מביאה מזיקים חדשים, דבר המשפיע על החקלאות. ים התיכון מתחמם ותעלת סואץ מביאה לים התיכון מים חמים מהים ההודי, מה שהוביל לכמות אדירה של מדוזות שכמוה לא הייתה בעבר. גם מחלות זיהומיות מתפתחות בטמפרטורות גבוהות יותר.  בתנ"ך, אלוהים בירך את אברהם בברכת "היה ברכה" לעולם. ישראל היא מרכז ידע מקומי ובינלאומי, ובדבר הזה יש לקק"ל מקום נכבד".

בדיון שהתפתח, מר שטנצלר ביקש מהמרצים להתייחס לנושאים ספציפיים ולענות על שאלות מהקהל. להלן סיכום קצר של תגובותיהם:

ד"ר אור קרסין נשאלה מדוע כה חשוב להסתגל כעת, משום שבעתיד ודאי שיהיו טכנולוגיות טובות ויעילות יותר: "זה מה שנקרא mal-adaptation. זה לא תורם לעתיד, להיפך, זה מקלקל. אנו צריכים לנצל מיידית כלים מעשיים כמו תכנון אורבני על מנת להתכונן לעתיד. לדוגמה, במקום מזגנים צרכני אנרגיה, ניתן לתכנן מבנים בצורה מתאימה יותר לאקלים באזור. כשהגשמים מתמעטים ואנו נותנים להם לזרום לאוקיינוס, מצבנו רק יחמיר. כל מאגר שקק"ל מקימה עולה הרבה כסף, אך אנו חייבים להקצות כספים ומשאבים".

כשנשאלה אם ההסתגלות היא כניעה למציאות במקום לטפל בה, ד"ר קרסין הסכימה שיש מתח מסוים בין הסתגלות להתאמה, אך "אנו צריכים לפעול בתפר שבין שניהם. ישנם פתרונות שהם טובים לשניהם. לדוגמה, הפחתת ההסתמכות שלנו על דלקים מאובנים היא חיונית לאטמוספרה וכמו כן הכרחית ביותר לעתיד, מכיוון שהמשאבים הללו ייגמרו בתוך כמה עשורים. ישראל פיתחה הרבה טכנולוגיות פורצות דרך אשר מיושמות בחו"ל, אך משום מה לא מיושמות פה. ניצולם במרוצת הזמן הוא לא שינוי כה דרמטי ואפשר לעשותו עם פחות הוצאות עכשיו מאשר מה שזה יעלה בעתיד".

בתגובה לשאלה בנוגע לאיך שינוי האקלים ישפיע על האזור שלנו, פרופסור אלפרט השיב שכל המחקרים מסכימים שאגן הים תיכון עתיד לעבור תמורות משמעותיות: "הקצב של שינוי האקלים באזור שלנו מהיר יותר מאזורים אחרים בעולם. עם עליית מפלס הים, קו החוף שלנו ישתנה ואולי ניאלץ לפנות מבנים השוכנים בקו החוף. ישנו הרבה חוסר ודאות בנודע לעתיד וחוקרים מסויימים סבורים שדברים עלולים להיות רעים יותר מאשר מה שסוברים כרגע שיקרה. לישראל אין את האמצעים לעשות ניסויים גדולים כמו מחשב ענק או מרכז נתונים עולמי, כך שעלינו להסתמך על הממצאים של המדינות האחרות וככול שיהיו יותר ניסויים כעת, כך נהיה מוכנים בצורה טובה יותר לעתיד".

פרופסור סופר הדגים כיצד עשוי משבר המים להשפיע באופן חיובי על עמדותיהן של מדינות האזור: "בעבר, הצענו לירדנים מים מותפלים, אך הם סירבו והתעקשו רק לקבל מים מהכינרת. ככול שיחמיר מצב המים בעמאן לא תהיה להם ברירה והם ייאלצו להסכים לקבל מים מותפלים, דבר שיגרום להפחתה מסויימת של הלחץ המופעל על הכינרת".

ד"ר בר-אור נשאל כיצד המשרד להגנת הסביבה מכין את עצמו לשינויי האקלים: "לצערי, הסביבה אינה תופסת מקום מרכזי בסדר היום הציבורי של ישראל, מה שמעיד על כך שלא הקצו לנו משאבים בסדר גודל שמתקרב למה שאנו זקוקים לו. העובדה שרק ציבור חוקרים קטן מאד עוסק בנושא אינה הגיונית. יחד עם זאת, אנחנו ממצליחים לעשות דברים חשובים, למשל במשק המים, בו בונים מאגרים ומתקני התפלה, ישראל נמצאת במצב שרוב העולם יכול לחלום עליו".

אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל העולמי סיכם את המושב ובירך את הנוכחים ב "טמפרטורות טובות ונוחות וגשמי ברכה. אני מצפה לראות את כולכם בשנה הבאה בכנס הרצליה."