סיור ממצה באתרי פארק עדולם נמשך יום שלם לפחות. במרחבי הפארק נסללו דרכי רכב ויש בו גם דרכים לרכב 4X4, שבילי אופניים ושבילים להולכי ברגל. ציר התנועה הראשי יוצא מצומת גבעת ישעיהו ועובר באתרים כגון עתרי, בורגין, תל עדולם וחורבת מדרס. בעתיד יתוספו מסלולים וכניסות נוספות לפארק.
תצוגה ארכיאולוגית ליד גבעת ישעיהו
במשרדי קק"ל, השוכנים כ-200 מטר מצפון לצומת גבעת ישעיהו (כביש 38 ליד סימן ק"מ 8), פועל מרכז ארכיאולוגי חינוכי משותף לקק"ל ולרשות העתיקות. המרכז עוסק בלימוד ארכיאולוגיה ומשתף בני נוער ומבוגרים בחפירות ארכיאולוגיות הנערכות בפארק עדולם. במתחם מוצגים פריטים ארכיאולוגית שנמצאו בחפירות באזור. הממצאים ממחישים את אורח החיים בשפלת יהודה בימי קדם.
שעות פתיחה: 8:00 – 16:00, כולל סופי שבוע.
חורבת עדולם
חורבת עדולם (ח'ירבת א-שיח' מד'כור) מזוהה עם עדולם המקראית, שנמנתה עם 36 מלכי כנען שהיכה יהושע. שמה הערבי של החורבה הנמצאת למרגלות התל הוא עיד אל-מא, שם שמשמר את צליל השם המקראי. עדולם שכנה סמוך לארץ פלשתים ולכן דוד, כאשר נמלט מפני המלך שאול, מצא מקלט במערת עדולם. עדולם חולשת על הדרך החשובה שעוברת בנחל האלה. בתקופה הביזנטית שכן באתר יישוב נוצרי.
קו שביתת הנשק בין ירדן לישראל עבר עד מלחמת ששת הימים למרגלות חורבת עדולם. גדר ההפרדה עוברת במרחק של כמה מאות מטרים מהאתר.
משך הסיור בחורבה: שעה עד שעה וחצי.
חורבת עתרי
חורבת עתרי שוכנת על גבעה הנישאת לגובה 406 מ' מעל פני הים. המקום מעניק תצפית ושליטה על הסביבה הקרובה. במקום היה כפר טיפוסי בימי בית שני שנחשף ע"י ד"ר בועז זיסו ואמיר גנור מרשות העתיקות ומתאפיין בריבוי מקוואות ומבנה ציבורי גדול ששימש כנראה כבית תפילה לפני חורבן בית שני. ריבוי הגתות מלמד על הענף הכלכלי החשוב של התקופה ההיא – גידול גפנים ליין במדרונות ובעמקים שמסביב. ממצאי האתר חושפים מקורות פרנסה נוספים, מתקן הקולומבריום לגידול יונים והפקת דשן, ממצא משקולות הנול והפלך לטוויה ואריגים.
באתר התגלה חרס שנשא את השם "עתרי". החרס הינו חלק מתעודה ששימשה כקבלה ליצוא חקלאי, השם תואם לאיזכור הישוב "כפר אתרא" שנהרס ונשרף תחת המצביא של הלגיון הרומאי החמישי. (למסלול מפורט נא ראה עלון נתיבי לכת – חרבת עתרי).
משך הטיול: שעה עד שעתיים. לביקור במחילות המסתור ובמערות יש להצטייד בפנס.
תרשים לשיחזור חורבת עתרי
חורבת בורגין
הארכיאולוגים בועז זיסו ואמיר גנור מרשות העתיקות זיהו את בורגין עם כפר ביש, יישוב שנזכר ב"מלחמות היהודים", ספרו של יוסף בן מתתיהו. כפר ביש, עיירה גדולה ומבוצרת, נכנעה ללגיון הרומי החמישי בעת מסעו באזור. בשנת 2008 ניהל אמיר גנור חפירה ארכיאולוגית בחורבה וגילה בה שרידי ביצורים, חללים תת קרקעיים ששימשו כמערכות מסתור, מערות קבורה, חללי אחסון, בורות מים, מתקנים חקלאיים ושרידים של מבני מגורים.
סיור באתר:
(הערות: * המספרים המופיעים להלן לציון הנקודות במסלול מתייחסים לסימון בשטח * לכו רק בשביל המסומן. היזהרו מבורות פתוחים).
מרחבת החניה עולה שביל לדרום-מזרח בין טרסות חקלאיות ושבילים עתיקים. חורש טבעי, בין טרסות ושבילים עתיקים. השביל עובר בחורבת פטום (1), עובר דרך מבנה בעל שתי קשתות וממשיך במעלה המדרון ל"מערת העמוד" (2). מעבר צר ובו מדרגות מוביל לתוך מערת קבורה מרשימה, חצובה בסלע. בדפנות המערה חצובים מקמרים, ובכל אחד מהם חצובה שוקת שכוסתה בלוחות אבן, שלא נמצאו. במרכז החדר ניצבים שני עמודים חצובים בסגנון יוני. שודדי עתיקות פגעו באחד מהם, שזכה לשיקום. חזית הכותרות מעוטרת במדליונים שבכל אחד מהם חרוט צלב. על פי אופי המערה ועיטוריה ניתן לשייכה לתקופה הביזנטית.
מעט מערבה נמצא מערת קבורה מימי בית שני (3). זוהי מערה גדולה, הכוללת גרם מדרגות רחב, חצר, חדר מבוא שתקרתו קרסה וחדר קבורה. בצדו הדרומי של גרם המדרגות יש בריכת אגירה קטנה, המזוהה כמקווה טהרה וממולה מערת קולומבריום בשלבי חפירה. בדפנות חדר הקבורה חצובים כוכי קבורה, שנסגרו בלוחות אבן. בצדו הצפוני של הפתח חצוב בור מעוגל חצוב ששימש לליקוט העצמות.
השביל חולף על פני "בור הקאקים", שבו מקננת להקה גדולה של קאקים – ציפורים שחורות ורעשניות, קרובות משפחה של העורב. אחר כך חולפים על פני מערות פעמון, שמכל אחת מהן מציץ עץ תאנה. מערות מטיפוס זה אופייניות לשפלה. השביל מוביל מכאן למערה ובה בית בד (4) ומשם לראש הגבעה (5), המעניקה תצפית יפה על מרחבי פארק עדולם ושיפולי הר חברון. החורבות שבמקום הן שריד לכפר הערבי הקטן אום אל- בורג'.
מכאן השביל יורד במדרון מזרחה ומגיע לפתחה של מערכת מסתור(6) גדולה. גרם מדרגות חצוב מתחת לשרידי מבנה מגורים מוביל לחללים ששימשו בור מים וחדרי אחסון. מהדופן המערבית נפרצה מחילת מסתור. ניתן לזהות במערה מתקן נעילה באבן ו"בקבוקונים" - בורות אחסון קטנים דמויי פעמון, שקוטרם כ-1.5 מטרים, שפתחיהם כוסו במכסי אבן עגולים. אופי מערכת המסתור והממצאים המעטים שנמצאו בה מרמזים כי הייתה בשימוש בימי מרד בר כוכבא. ייתכן שחוצבי מחילות המסתור ניצלו מתקנים קדומים יותר במרתפי הבתים.
השביל יורד במורד הגבעה צפונה, בחזרה למגרש החניה. בדרך מוצגת לראווה גת לדריכת ענבים.
משך הסיור: כשעתיים. חובה להצטייד בפנס ולהיכנס אך ורק לאתרים המסומנים. הסיור (7) במחילת המסתור מחייב זחילה.
מערת עמוד
שמורת חורש עדולם
שמורת חורש עדולם משתרעת על פני כ-5,000 דונם. בשמורה נשמר החורש הים-תיכוני במיטבו ושולטים בו עצי אשחר ארצישראלי, אלון מצוי, חרוב מצוי, קטלב מצוי, עוזרר קוצני ואלת המסטיק, שני מיני הלוטם ואזוב מצוי.
בתחום השמורה נכללים אתרי עתיקות שהבולט שבהם הם חורבת מדרס. בחורבת מדרס (ח'ירבת דורסיה) נמצאים שרידי יישוב קדום בשטח העולה על 250 דונם. בשטח התגלו יותר מ-50 מערות ובורות מים תת-קרקעיים. היישוב באתר התקיים מהתקופה ההלניסטית (מאה 2 לפנה"ס) עד התקופה הביזנטית (מאות 6-5 לספירה). רשות הטבע והגנים הכשירה באתר שביל מסומן (סימון כחול) העובר בין אתרי החורבה החשובים: מערכת מסתור, מצבה ייחודית בדמות פירמידה קטומה, שגובהה כיום 3.5 מטרים, מערות קבורה ומערת קולומבריום.
שביל האופניים
השבילים המסומנים בפארק עדולם הופכים אותו לאזור נפלא לרוכבי אופניים. הנסיעה נוחה ולא נוחה, אך יש להיזהר מכלי רכב כאשר נוסעים בדרכים הסלולות. קק"ל פיתחה עבור רוכבי האופניים והולכי הרגל שביל החוצה את הפארק מצפון לדרום. השביל משלב דרכי רכב 4X4 ושביל צר (סינגל). הרכיבה בשביל זה דורשת מיומנות מסוימת, אך הוא תוכנן כך שיתאים לרוב רמות הרכיבה. השביל מתחיל (trail head) בתחנת דלק האלה. בקרוב יושלם השביל עד צומת בית גוברין. בשל אורכו, כ-28 ק"מ בכיוון אחד, השביל יסומן בכמה צבעים של סימון שבילים, אך שלטי קק"ל ישמרו על הכיוון והרצף.
מסלולים רכיבה בשביל:
"מסלול שוכה" (13 ק"מ) - מתחנת הדלק רוכבים להר שוכה וממשיכים בסינגל נוח לנחל שוכה. חוזרים לתחנת הדלק בנחל שוכה.
"מסלול בורגין (23 ק"מ) - מנחל שוכה ממשיכים דרומה במערכת סינגלים מהנה לחורבת עתרי ומשם עוד דרומה, לחורבת בורגין. דרך סלולה מחזירה את הרוכבים לנקודת ההתחלה דרך נחל חכליל, שהוא ציר התנועה הראשי בפארק.