לראשונה מאז קום המדינה  נדרש לאחרונה בג"ץ לדון  בעתירות שמהותן יצירת דה לגיטימציה להמשך בעלות העם היהודי על אדמות קרן קימת לישראל. העתירות מכוונות למעשה  נגד עקרונות היסוד שלשמם הוקמה קק"ל, שבגינם נרכשו הקרקעות, ושעל פיהן הן מנוהלות במהלך מאה השנים האחרונות ועד עצם היום הזה. במהות העתירות  עומדת הדרישה  להפקיע מידי קק"ל (הנאמנה על אדמות העם היהודי) את היכולת להפנות קרקעות אלה להמשך קיומו של המפעל הציוני בארץ.

קצת היסטוריה: השנה היא שנת 1901. הקונגרס הציוני החמישי מתכנס בבאזל. התנועה הציונית בראשות חוזה המדינה ד"ר בנימין זאב הרצל עוברת משלב ההצהרות והכוונות  אל השלב המעשי: גאולת קרקע בציון. חברי הקונגרס מחליטים על הקמת קרן קימת לישראל , על מנת שזו תשמש כזרוע רכישת קרקע  שתהיה "קניין עד לעם היהודי" , כלומר קניין שלא יופקע לעולם מבעלותו של העם.

קק"ל הופקדה כנאמן העם היהודי על שמירת הקרקעות שבבעלות העם. מקרקעיה אינם מקרקעי המדינה. כל האדמות המצויות בבעלותה נרכשו  כחוק בכסף מלא. זוכרים את הקופסה הכחולה? רבבות יהודים בעולם כולו אספו במשך עשרות שנים פרוטה לפרוטה ושלשלו  לתוכה את . הם עשו זאת על מנת  שכספים אלו ישמשו לרכישת קרקע בארץ ישראל, החזקתה והכשרתה עבור העם היהודי. נאמנותה של קק"ל נתונה אם כן, לעם היהודי לבדו. למענו היא נוסדה ועבורו היא פועלת.  

תפקיד זה של קק"ל, הוסיף להתקיים גם אחרי שקמה מדינת ישראל. החלוקה בעניין זה ברורה מאוד: המדינה היא בעלים של יותר מ-80% מקרקעות המדינה. קרקעות אלו זמינות לשימושם של כל תושבי המדינה, יהודים ולא יהודים כאחד. קק"ל, מחזיקה ביותר מ-10% מקרקעות הארץ. יתר הקרקעות, מצויות בבעלות פרטית , ציבורית או דתית. (הוואקף המוסלמי , למשל, מחזיק בכ-3% מקרקעות המדינה. קרקעות אלו זמינות אך ורק למוסלמים).

סוגיית אדמות קק"ל שנדונה באחרונה בהרחבה, חושפת, לצערנו, את זיכרונם הקצר של אחדים במדינה זו. הקלות הבלתי נסבלת של זריקת בוץ בארגון שטביעות אצבעותיו נמצאות על כל פיסת היסטוריה של המדינה ומהווה סמל לאומי  מאחד עבור אנשים רבים, מצערת. 

הציונות שחגגה זה מכבר מאה שנה, מוצאת עצמה מותקפת ודחויה על ידי אנשים שזיכרונם פשוט בגד בהם. הציונות אינה אות קין, ואין שום סיבה שהיא תאלץ להצדיק עצמה במדינה המתקראת יהודית ודמוקרטית. נהפוך הוא – הציונות ומטרותיה ראוי שימשיכו להיות חלק מרכזי בתשתית האידיאולוגית של המדינה. זו מדינה יהודית השייכת לעם היהודי ומשמשת כמרכז של העם היהודי, והיא גם מדינה של כל אזרחיה.

המדינה אכן צריכה להעניק יחס של שוויון לכל אזרחיה. מהלך השוויון הנו אינטרס משותף של היהודים והערבים גם יחד. אינטרס משותף זה מטיל חובה על הרוב היהודי לאפשר השתלבות מלאה של המיעוטים בחיי המדינה. עם זאת המיעוט הערבי חייב להכיר במהותה של ישראל כמדינה יהודית ולהבין כי המשמעות של מאבק לשוויון זכויות איננה ביטול הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית. כפי שהרוב מכבד את סמליו של המיעוט, כך על המיעוט לכבד את סמליו של הרוב. אין סתירה בין חובת המדינה לקבוע מדיניות קרקעית המתבססת על שוויון בכל הקשור לקרקע המדינה לבין זכותו של העם היהודי לשמור על נכסיו, שכאמור, הפכו לסמל מהותי לאחדותו.

מדינה חייבת בעקרון השוויון אך עם איננו מוותר על נכסיו.   קרן קימת לישראל הנה ארגון של העם היהודי המשמש כנאמן של קרקעות שנרכשו במשך מאה שנה בכספם של יהודים מהארץ ומהעולם. הכספים נתרמו פרוטה אחר פרוטה - בקופסה הכחולה. מדינת ישראל הכירה בייחודיות זו של קק"ל באמנה שנחתמה בשנת 1961 בינה ובין קק"ל לפיה לקק"ל מעמד מיוחד ועצמאי, והבעלות שלה על אדמותיה הינה עצמאית ונפרדת מהמדינה.  המטרה המרכזית של קק"ל, המוגדרת גם בתזכיר ובתקנות שלה כחברה, הינה התיישבות יהודית – על קרקעותיה כמובן. מטרה זו הינה המשך ישיר לחוק השבות, שגם הוא נועד ליהודים בלבד – במטרה להבטיח את חיזוק המדינה היהודית.

קרן קימת לישראל הינה ארגון של העם היהודי שנולד בקונגרס הציוני וליכד יהודים מכל קצות אירופה בשעה שישבו בגלות.  2000 שנה היו היהודים פזורים בגלות, בלי זכות על נחלה ובלי בית מוגן, חשופים לאנטישמיות, פרעות ופוגרומים, קיפוח ואפליה. הקמת המדינה היהודית באה לתקן את העוול ההיסטורי שנעשה לעם היהודי. לכל עם מגיעה מדינה משלו – גם לעם היהודי. בעשור השישי לקיומה של מדינת ישראל נסתיים תהליך התהוותה של המדינה, שכן עדיין מרחפת עליה עננת האפשרות של חדלון קיומה כמדינה יהודית והיותה אפיזודה חולפת בלבד. למדינה בהתהוות יש זכות מוסרית לנקוט בפעולות ייחודיות להבטחת עתיד קיומה. חוק השבות וייעודי הקרקע שבבעלות העם היהודי מהווים דוגמא לשני אמצעים כאלה, ואין מקום לערער על תקפותם המוסרית.  לכן, לא צריך להתבייש בבעלות על אדמות שנועדו להגשמת מטרות של התיישבות יהודית. מותר לעם היהודי שיהיו לו זכויות משלו בקרקע במדינה היהודית.

העתירות שהוגשו לאחרונה לבג"ץ מבקשות להפקיע את אדמות קק"ל מידי העם היהודי, ולעשותן ככל קרקעות המדינה. במילים אחרות - העתירות מבקשות שמדינת ישראל תפנה עורף לתפקיד המכריע שחייבות אדמות קק"ל למלא, לדורי דורות, בשירותו של העם היהודי. חוזה המדינה ודאי לא שער שבחלוף כמאה שנה יידרש בית המשפט הגבוה לצדק במדינה היהודית לדון בחוקתיות של בעלות קק"ל על אדמותיה כנאמן העם היהודי.  קיומו של מאגר קרקעות, שהוא קניין עד בידי העם היהודי, והמשמש ליישוב יהודים, הוא ערך יסוד בשיטתנו המשפטית. אם במדינה היהודית לא יותר לגוף ציוני להיות בעלים של קרקע ולייעדה לשימושים של פיתוח ההתיישבות היהודית, מה הערך המיוחד לקיומה?  כל האדמות שבבעלות קק"ל נרכשו בכסף מלא – כספם של יהודים מכל העולם!

בבעלות קק"ל כ-2.5 מיליון דונם. כמיליון דונם נרכשו ע"י קק"ל בכספי יהדות העולם עוד בטרם קום המדינה. כמיליון ורבע דונם נוספים רכשה קק"ל בשחר ימיה של המדינה, בכסף מלא , גם הפעם מכספי תרומות של יהדות העולם. מדובר בעסקה קניינית לכל דבר ועניין, שמכוחה עברה הבעלות המלאה והשלמה של האדמות לידיה של קק"ל, ולמדינה אין נחלה או חלק באדמה זו. קרקע בבעלות המדינה חייבת כאמור לעמוד לרשות כל האזרחים. אדמות בבעלות קק"ל הינן נכס של העם היהודי למען הגשמת מטרותיו: הבטחת קיומה של מדינה יהודית, חיזוקה, פיתוחה ושימור אופייה היהודי.

העובדות ההיסטוריות הפכו קורבן לאג'נדה של גורמים פוסט ציוניים. לשיטתם נדמה שמדינת ישראל ניתנה לעם היהודי על מגש כסף, המסך מורד על כל שארע בעבר.  לצערנו, עוד לא תם המאבק על ביסוסה של מדינת ישראל כמדינה יהודית במזרח התיכון החיה בשלום עם שכניה וזוכה בהכרה למהותה היהודית.  קק"ל ואדמותיה מהוות אבן יסוד במאבק זה.

פעילות קק"ל - סקירה כללית

מים 

סיוע למשק המים הלאומי על ידי בניית כמאה ושישים מאגרים וסכרים ברחבי הארץ;

הרחבת משק המים הלאומי על ידי בניית מאגרים וסכרים ברחבי הארץ

לאיגום זרימות עודפות ומי שטפונות ולמחזור מי קולחין מטוהרים

בהיקף של למעלה מ-160 מיליון מ"ק מים.