תמ"מ 1/37 היא התוכנית הגדולה ביותר של עירית ירושלים לבניה והיא כוללת בתוכה שטחים נרחבים של "משאבי טבע" לפי תמ"א 31, "מרקם שמור משולב" בתמ"א 35, "מרחב גדול לשמירה" בתוכנית 2020, שטחי יער וחורש מוגנים בתמ"א 22 וגנים לאומיים בהר חרת ובאגן נחל רפאים. שטחים אלה אינם מאוימים רק ע"י בינוי אלא גם ע"י מערכת כבדה של תשתיות: מחלף מוצא, כביש 16, כביש הטבעת המערבי בנחל שורק עם מחלפים לאורכו, כבישי גישה למתחמים שונים, קווי ביוב, חשמל ועוד. עניינה של התוכנית הוא התפשטות עירונית מסיבית של ירושלים מעבר לנחל שורק, אשר מהווה גבול פיזי טבעי לעיר. גלישה זו תפגע קשות בערכי הטבע והנוף באזור המיוחד של הרי ירושלים, דמותה ההיסטורית של העיר השוכנת על במת ההר תעלם, ולא יהיה קו גבול ברור בינה לבין המרחב הכפרי הפתוח ממערב לה.

1. היבטים של נוף וחזות- פגיעה בלתי הפיכה בפוטנציאל התיירותי הטמון בהרי ירושלים כמרחב כפרי.  ניתן לחלק את סביבותיה המערביים של ירושלים לשלושה אגני נוף חזותיים עיקריים: האגן הצפוני שבמרכזו עובר כביש מספר 1, האגן המרכזי שבמרכזו עובר  כביש רמת רזיאל בואך עין כרם, והאגן הדרומי שבמרכזו עובר נחל רפאים. האגן היחידי שעדיין משמר את ייחודה הארכיטקטוני של העיר הבנויה על במת ההר והרים סביב לה הוא האגן המרכזי. כאן נשתמרה יחידת נוף אוטנטית של "בנות ירושלים" שלמעט מספר מפגעים קטנים שומרת על צביון ויחוד של תרבות מדרגים עתיקה. יש לקבוע את ייעודו של  מרחב זה  כ"אתר מורשת תרבות עולמית" (מפה 1  ומפה 2). המדרגות החקלאיות, כרמי הזיתים, בוסתני הפרי, מעיינות הניקבה, החוות והכפרים החקלאיים  נתפשים אצל החוקרים והמבקרים כ"נוף תנ"ך" שהשתמר, ומהווים רקע חשוב וקשר חיוני לירושלים.  אתר תיירות מרכזי המתבסס בעיקר על הסביבה הנופית הזו הוא עין כרם, אליו מגיעים עשרות אלפי תיירים בשנה. לציר הכניסה אל העיר מכוון נחל שורק ,בואך עין כרם אל העיר, חשיבות מיוחדת משום שציר זה משמר במיטבו את הנוף הטבעי והחקלאי המסורתי של הרי יהודה (תמונה 2).  הבניה בהר חרת ובהדסה, כביש הטבעת על מחלפיו והפורטלים שבו  יפגעו באגן זה ובעין כרם עצמה, כך שחוויית הנוף  והנכס התיירותי הקיימים בהם כיום לא יהיו עוד לעולם. לכן,  אין לאפשר גלישה של בינוי מהרכס המרכזי של הר חרת לכוון מזרח, דרום ומערב, והבינוי צריך להתרכז בשטחים המופרים כיום בהר חרת והמהווים רצף למעוז ציון. בניה ממערב להר חרת ליד תל צובה מהווה דריסת רגל במעבה השטחים הפתוחים של הרי יהודה. לתפישתנו אזור הבינוי בהר חרת וגבעת צובה המזרחית מן הראוי שיהיו חלק מהמרקם של מבשרת כאפשרות התחייבות סבירה לישוב ולא לירושלים המנותקת ממנו כליל. שיוך אורבני למבשרת מוריד את הצורך לנגישות דרך כביש הטבעת. ברכס לבן יש להימנע מגלישה לכוון האגן המרכזי כלומר צפונה, ולבטל את הבינוי על השלוחה המערבית ביותר הקרובה ליד קנדי. יש לצמצם את הבינוי ליד הדסה לתוכנית הנמצאת כיום בהליכי אשרור בלבד (ראה מפה 2).

2. נכסי היער.  יערות הקק"ל סביב ירושלים מהווים את הריאות הירוקות ואת שטחי הפנאי של תושבי העיר ירושלים ו"בנותיה". כמו כן הם מהווים מקום "עליה לרגל" של אוכלוסיית מרכז הארץ בשבתות ובחגים. ביערות פותחו ע"י הקק"ל דרכי נוף, שבילי טיול ואתרים ששוקמו ושולטו, מעיינות ואתרים ארכיאולוגים קטנים. מעבודתם של רכס אשכול, מוטי קפלן ועמית סגל משנת 1995 הסתבר כבר אז שבירושלים אין כמעט שטחים פתוחים נגישים למטרות של פנאי, משחק, נופש, מנוחה, מפגש חברתי ועוד. השטחים הפתוחים מקוטעים, מה שגרם לקריסתם האקולוגית עם השנים מבחינת איכות המשאבים  הטבעיים שלהם (זיהום קרקע, מיעוט בבע"ח ומצב ירוד של העצים). כדי להפוך אותם נגישים לציבור דרוש תקציב רב . אי לכך היערות סביב העיר מהווים את המעבה הפעיל ביותר אשר נותן שירותים של איכות סביבה ואיכות חיים לתושבי העיר.  היערות טופלו וטופחו על פי סוגי העצים ובהתאם להתחדשות הטבעית של החורש הטבעי . היערות והחורש מהווים בתי גידול לבעלי חיים כמו צבועים וצבאים, צפורי שיר וצפורי טרף, מכרסמים, פרפרים ועוד. עם קיטועם הם לא יוכלו לשמש בתי גידול לבע"ח רבים כבר בטווח הקצר, דבר שיפגע קשות במערכות הצומח הקיימות לטווח רחוק יותר. מחקרים רבים מראים שהשטחים  הבנויים משפיעים לרעה על השטחים הפתוחים הסמוכים להם. מתוך המחקרים ומתוך ניסיון הקק"ל בשכונות כמו רמות וגילה ברור לקק"ל ששטחי היער שיישארו בסמוך לשכונות החדשות יהיו בעלי ערך אקולוגי ומגוון מינים נמוכים . תחזוקתם של היערות הסמוכים לשכונות יקרה מאוד, משום שהמערכות הטבעיות אינן מסוגלות להתקיים בעצמן במקום בו פעילות האדם היא אינטנסיבית. בנוסף לכך, שטחים אלו מהווים בד"כ פתרון נוח לשפיכת פסולת (בלתי חוקית).

הר חרת: היער הנמצא בראש הר חרת הוא יער טבעי של אורן ירושלים מהבודדים בהרי יהודה ובארץ בכלל. במורדות המזרחיים של הר חרת מטע זיתים גדול ויפה אותו מטפחת הקק"ל מזה שנים, כולל מעיין חרת, הטרסות ושומרות. במורדות הדרומיים והצפוניים יער אורנים בוגר ומרשים. לסיכום, הר חרת הינו מכלול של יער, חורש ובוסתנים מהיפים בהרי יהודה המהווה את המשכו הישיר של הר איתן ואתר הסטף.

הסטף: לאתר הסטף של הקק"ל מגיעים כ-250000 מבקרים בשנה. במשאל, שערכה הקק"ל למבקרי הסטף, נשאלו המבקרים אם חסרות לדעתם אפשרויות פיתוח נוספות באתר כמו פיקניק, מתקני משחק, מתקנים תיירותיים וכדומה. רב הציבור ביקש לשמור על הפיתוח הקיים, המאפשר שהיה שלוה בנוף פסטורלי רחוק מהכרך הסואן . אולם הפיתוח שמציעה תמ"מ 1/37 לא יאפשר למבקרי הסטף להינות מהדבר שהם מוצאים בו היום, משום שהבניה בהר חרת ובמתחם הדסה, וכביש הטבעת יהיו נצפים מכל מקום באתר, ויפגעו לחלוטין במהותו כשטח של נוף טבעי וחקלאי המתמזג בסביבתו.

רכס לבן ורכס שלמון שורק:  ברכס לבן יער אורנים גדול המהווה את עורף הנופש של השכונות הגובלות עימו. בתוך היער בוסתנים ומעינות כמו עין לבן וולג'ה, ששוקמו וטופחו ע"י קק"ל, רט"ג ובשיתוף הקהילות המתגוררות בסמוך. ברכס לבן נמצא מוקד "טע עץ קרית מנחם" המהווה מרכז הוקרה בינלאומי לתורמי הקק"ל. אתר יד קנדי מהווה את שער הכניסה מהעיר ירושלים למעבה היערות ברכס שלמון שורק. היערות ברכס שלמון שורק הם היערות האורבניים ה"ביתיים" של תושבי ירושלים. בתוך מעבי היערות חורש , בוסתנים ומעיינות ביניהם שמורת הטבע חרבת סעדים. הייחוד והזהות של שטחים אלו הם במרחבים הפתוחים ותחושת הריחוק שהם נותנים מהציויליזציה. אם תמ"מ 1/37 תמומש מרחבים פתוחים אלו יהפכו לשטחים מקוטעים מהם נצפים מכלולי הבינוי של הר חרת ומערכת התשתיות של כביש הטבעת.

רצף של מטעי זיתים ותיקים וטרסות עתיקות: במרחב הכולל את שלוחת הדסה, אזור סכר בית זית, נחל חנדק, מורדותיו המזרחיים של הר חרת והסטף נמצא רצף מטעי הזיתים הותיקים הגדול ביותר בהרי יהודה. מטעים אלו, הנמצאים בתוך טרסות עתיקות, שומרים על נוף המורשת של התרבות החקלאית העתיקה מתקופת התנ"ך. הקק"ל מטפחת את מטעי הזיתים האלו שנים רבות, בשל היותם חלק מהתרבות והמורשת  של הארץ, ונוף בעל חשיבות לנופש ולתיירות כרקע לירושלים, לעין כרם, לאתר הסטף ולאתרי טיול רבים בסביבה (לדוגמה: עין חנדק, עין אשקף, חר' סעדים). 

שטחי היער והחורש בטיפול קק"ל הנמצאים בתוך תוכנית תמ"מ 1/37

3. היבטים אקולוגיים. כיום ברור  שיש  קשר בין קיטוע של שטחים פתוחים לבין ירידה דרסטית בערכיותם האקולוגית ובמגוון המינים הביולוגי שלהם. מאז פסגת העולם בריו 1992 הפנימו כל המדינות המפותחות את ההיבטים האקולוגיים והשמירה על המגוון הביולוגי בתוכניות המתאר הארציות והמחוזיות על פי חוק. בכל העולם  ברור שהמשך פיתוח ועיור הוא הכרחי ובלתי נמנע. אולם יש גם הסכמה שאיכותם האקולוגית של השטחים הפתוחים ומגוון המינים הביולוגי מהווים תנאי קיומי של המין האנושי בטווח הארוך. לכן פותחו מודלים תכנוניים חדשים המשלבים פיתוח תוך כדי פגיעה מינימלית בערכיות האקולוגית של השטחים הפתוחים הנותרים. העיקרון הבסיסי במודלים אלה הוא איתור מדויק של השטחים האיכותיים ושמירתם ע"י רצפים. באירופה הקים האיחוד האירופי המשותף את    Natura 2000 , לפיו כל מדינות האיחוד מחויבות לשמירה על מגוון המינים. רב ערי אירופה ומחוזותיה (לדוגמה: ברלין)  חויבו לעדכן את תוכניות המתאר. לאור עובדה זו הוגדרו כל השטחים הפתוחים בעלי ערכיות גבוהה מבחינת מגוון המינים הביולוגי וכל הפרוזדורים השומרים עליהם. הוקם בית דין בהאג על מנת לאכוף את העמידה בתקנון התוכניות. גם בארה"ב ובקנדה נעשות כבר משנות התשעים תוכניות מתאר לערים גדולות. לדוגמה: טורונטו, שלפי הצפי אמורה לגדול בכ- 6 מיליון תושבים עד שנת 2020. אחד מעקרונות תוכנית המתאר החדשה, הכוללת את ההרחבה של העיר טורונטו, הוא השמירה על מגוון המינים הביולוגי, ע"י הגדרת שטחים ופרוזדורים לשמירה מבחינה אקולוגית, התייחסות לאגני היקוות, לנתיבי תנועה של בע"ח ולתהליכים אקולוגיים טבעיים. תמ"מ 1/37 היא תוכנית שמרנית בהשוואה לאלה. יש בה התייחסות אדריכלית צרה . היא חסרה בהיבטים אקולוגיים, חברתיים וכלכליים. נחל שורק הוא אחד מאגני ההיקוות הגדולים והחשובים בהרי יהודה. נתיב זרימתו לאורך קווי פרשת המים, המדרונות והערוץ מהווים עורק חיים לכל מערכות החיים בפרוזדור ירושלים. אין כל התייחסות בתמ"מ 1/37 לפתרונות בינוי המוכיחים שהמערכות האקולוגיות הנשענות על נחל שורק לא תפגענה . לפי  התוכנית, הבינוי  בהר חרת מקטע בין אגן השורק לבין אגן המשנה שלו- נחל צובה , ומיצר מטליות יער צרות ומנותקות בין הבינוי לתשתיות הכבישים. הבניה ברכס לבן פוגעת קשות באגן נחל רפאים המתחבר לאגן השורק  מבחינת רצף השטחים הפתוחים במורדות הצפוניים של האגן. ביה"ח הדסה הופך מנקודת ציון בנוף למתחם בינוי היוצר עם הכבישים והפורטלים  יחידות יער וחורש מקוטעות, שהם כיום  עשירים במגוון מינים . בשכונות רכס לבן ישנם ערוצים ירוקים צרים החודרים אל השכונות מכוון נחל רפאים. אין כל התייחסות לרוחב הערוצים כך שבאמת יתאפשר קיום של מערכות חיים בואדיות אלה. לפי קנה המידה הקיים בתוכנית,  רוחב הערוצים הוא כה קטן שלא תהיה אפשרות לשמור עליהם כשטחים טבעיים. אולם מאחר והתוכנית איננה מתייחסת להיבטים אקולוגיים כל נושא הקיטוע, הרציפות והגודל כאמור חסרים לחלוטין. אי לכך גם לא ברור על פי מה נקבעו המנהרות והגשרים, ומהם הפתרונות למחלפים ולפורטלים. מה שכן ברור הוא שהקריטריונים לכך אינם אקולוגיים. תמ"מ 1/37- התוכנית הגדולה של בינוי ירושלים איננה מגדירה ומאפיינת  את השטחים הפתוחים הערכיים לשימור מבחינה אקולוגית, ואת הפרוזדורים הרציפים לשמירתם. לכן כפי שהתוכנית מוצגת היום כביש הטבעת, מחלפיו והפורטלים יפגעו קשות באיכותם האקולוגית ובמגוון המינים הביולוגי הקיימים בשטחים אלה.

4. תחבורה-  כביש הטבעת המערבי פוגע באופן משמעותי באזורים שהוגדרו על ידי סקרים רבים כבעלי רמת ערכיות אקולוגית ונופית גבוהה ביותר. הכביש פוגע ברציפותם של השטחים הפתוחים, ביצירת קשר קיים של מסלולי טיול וגישה רגליים מהישובים הסמוכים והשכונות (לדוגמה: מעוז ציון ומוצא) אל אתרי טבע ומורשת רבים. תוואי הכביש על מורדות מעוז ציון פוגעת באופן משמעותי במדרון השמור יותר של אגן הסכר. יש כאן פגיעה אקולוגית קשה ברצף האקולוגי שבין נחל שורק לבין העמק הפנימי של נחל חרת. הגשר המתוכנן באזור עין כרם יוצר נוכחות הנדסית בולטת הפוגעת בתמונת הנוף המסורתי שהשתמרה על מורדות נחל שורק. כביש החיבור בין נחל שורק 386 למחלף הדסה פוגע אנושות בנחל אשקף ובמדרון היורד מחורבת סעדים לכוון נחל שורק.

מאחר וכביש הטבעת הוא עתיר בהשקעות, ובעל משמעות כבדה ביותר למרקם הנופי והאקולוגי באגן נחל שורק, הוא מחייב תוכנית מעמיקה וברורה הכוללת פתרונות לגבי התכנות תחבורה ציבורית מהשכונות ללב העיר ופתרונות אקולוגיים ונופיים לכל המערך האינטנסיבי והמורכב של מיהור- גישור, פורטלים מחלפים וכבישי גישה.

5. גבולות תמ"מ 1/37 – גבולות התוכנית אינם ברורים. יש בתוכנית שני כתמי בינוי גדולים בהר חרת וברכס לבן ומספר כתמי בינוי קטנים באגן נחל שורק ובשלוחת הדסה. לכן תמוה מיקומו של הקו הכחול של התוכנית המספח לעיר שטחי יער גדולים מהר איתן מאתר הסטף מיד קנדי ומשלוחת שלמון. שטחים אלו מנוהלים ברובם ע"י הקק"ל כיערות קולטי קהל, ולא ברור בכלל מהי המטרה של עירית ירושלים בסיפוחם. מוסדות עירוניים אינם מנהלים שטחים פתוחים, ולכן למען שמירתם ברמת המקצועיות הטובה ביותר עליהם להישאר במסגרת התוכניות הקיימות כיום, וכחלק ממכלול השטחים הפתוחים של הרי ירושלים.  

סיכום

מבחינת הבינוי: הרי ירושלים הם נכס תרבותי לאומי ובינלאומי, ומשאב בעל פוטנציאל גבוה לתיירות בינלאומית. לכן, יש לצמצם את כל מתחמי הבינוי כך שישמר האגן החזותי המרכזי כאתר מורשת תרבות עולמית (מפה 2). הר חרת ושלוחת הדסה הם בעלי הנוכחות החזקה ביותר בשטח כמשמרי מכלול זה, ובעלי משאבי תרבות ומורשת רבים וחשובים. לא בכדי הר חרת הופיע לאורך השנים בתוכניות הקק"ל כשטח חשוב לשימור, ונכלל בתמ"א 22 ובתמ"א 8. לעומת זאת, לאור ההכרח לבנות, מהווה רכס לבן התפשרות כואבת, אולם עדין אפשרית בראיה הכוללת של המרחב.

מבחינת התשתיות: נחל שורק הוא עורק החיים האקולוגי של מערכות החי והצומח ושל התהליכים האקולוגיים במרחב הרי ירושלים עם השלכות לשפלת יהודה. אי לכך, במסגרת התוכנית המתארית, יש מחויבות לבדוק ולהגדיר את מיקום וגודל הפרוזדור האקולוגי,  שישמור על רצף השטחים הפתוחים באגן זה. הפרוזדור האקולוגי צריך להופיע בתוכנית המתאר כיעוד שטח סטטוטורי.

מבחינת גבולות התוכנית: התוכנית מספחת שטחים ירוקים גדולים מהליבה הירוקה והחשובה של שטחי היער והחורש של פרוזדור ירושלים ללא קשר למכלולי  הבינוי הקיימים בה.         

אויר הרים צלול כיין!