המידבור הינו תהליך הפיכתן של אדמות פוריות למדבר. התהליך מאופיין בסחף
מוגבר, בירידה בפוריות הקרקע ובהידלדלות מגוון הצמחים ובעלי-החיים. מידי
שנה, עשרות מיליוני דונם אדמה ברחבי העולם נחשפים לתהליך המידבור כתוצאה
משימוש לא נכון וניצול מוגזם שעושה בהם האדם. יתרה מזאת, מדענים סבורים
כי תופעת התחממות כדור הארץ (אפקט החממה) ההולכת וגוברת תגרום לאיזורים
המוגדרים כיום צחיחים למחצה להפוך למדבריות של ממש בעוד 05-001.

המדבר, המכסה 56% משטחה של מדינת ישראל, הוא בחלקו תוצאה של הזנחה וטיפול
שגוי בקרקעות האיזור שנמשכו לאורך דורות רבים. מאז הקמתה של מדינת ישראל
הפך נושא דחיקת המדבר לאתגר בעל חשיבות לאומית.

מחקרים ארוכי טווח שנערכו בישראל הוכיחו כי טיפול אקולוגי נכון באיזוריה
הצחיחים למחצה של המדינה יכול לסייע בעצירת תהליך המידבור. קרן קימת
לישראל (קק"ל) תורמת למאבק בדחיקת המדבר על-יד כך שהיא מפתחת שיטות ייעור
מדברי המבוססות על שיטות חקלאיות בהן השתמשו בעבר תושביו הישראלים,
הנבטים והביזנטים של איזורנו. שלושת התחומים העיקריים בהם מתמקדת קק"ל
בפעילותה לדחיקת המדבר הם סוואניזציה, נטיעות לאורך גדות נחלים והקמת
לימנים. בנוסף לפעילותה זו, עוסקת קק"ל בפיתוח תשתית לחקלאות מדברית
על-ידי הקנת מאגרי מים והכשרת קרקע מדברית לחקלאות - כל זאת במסגרת
פרויקט "נגב של צמיחה".

במסגרת פעילותה בנושא דחיקת המדבר, היתה קק"ל אחת ממקימיו של התאגיד
הבינלאומי לאיזורים צחיחים בו חברים גם שירות הייעור של משרד החקלאות של
ארצות הברית וחמש אוניברסיטאות אמריקאיות. ארגון זה מקדיש את פעילותו
לחקר הבעיות האופייניות לאיזורים צחיחים וצחיחים למחצה. התאגיד הינו
ארגון ללא מטרת רווח והוא מציע סיוע לארצות המתמודדות עם בעיית המידבור.
קק"ל תורמת מן הידע שלה בנושא דחיקת המדבר לחברי הארגון האחרים ולומדת
מנסיונם הם במאבק על דחיקת המדבר. כמו כן משתפת קק"ל פעולה במחקר
ופיתוח נושא דחיקת המדבר עם גורמים ישראליים כגון התחנה לחקר הסחף במשרד
החקלאות, מכון וולקני והמכון לחקר המדבר בשדה בוקר אשר יחד עימו הקימה
קק"ל את המרכז הבינלאומי לחקר המידבור ואקולוגית השיקום.