בשביל בריאות בכוכב יאיר- צור יגאל
אזור גיאוגרפי: גבול השרון עם השומרון.
כיצד מגיעים: אל היישוב הקהילתי כוכב יאיר - צור יגאל על כביש 444 (טייבה קלקיליה). אל שביל הבריאות מגיעים מרחוב הגלעד. או מרחוב דרגות. בכניסה לשביל יש שלט עץ ועליו הוראות להליכה נכונה.
אורך שביל ההליכה: 1.6 ק"מ. משתרע בין רחובות הגלעד לדרגות. אל השביל ניתן להיכנס משני הכיוונים. השביל
עובר בחלקו על הגדה הדרומית של נחל אלכסנדר ובקרבתו שרידי התיישבות קדומה.
משך ההליכה: בהתאם לקצב האישי.
שביל ההליכה בכוכב יאיר
בשביל הבריאות ביער ראש העין
אזור גיאוגרפי: מרכז הארץ – בגבול אזור השרון והשומרון (בצפון העיר ראש העין, סמוך לכביש מס' 5).
כיצד מגיעים: היער נושק לשכונות הצפוניות של ראש העין: "נווה אפק" ו"גבעת הסלעים". לבאים מצומת קסם הכניסה ליער היא מרחוב קיבוץ גלויות. כניסות נוספות ליער מיועדות להולכי רגל ולרוכבי אופניים בלבד.
אורך המסלול: אורך "שביל הפריחה" כ- 1 ק"מ - התוואי טבעתי ומסומן ברצף אבנים. "שביל אבן העזר" – תחילתו בחורשה הנמצאת בקצה הצפוני של שכונת גבעת הסלעים וסופו במגרש החנייה שליד משטח הגלגליות ברחוב שאול נתן (מול בית העלמין).
משך הסיור: בהתאם לקצב האישי.
המסלול: שטחו של יער ראש העין בצפון העיר הינו כ- 1,050 דונם. היער ניטע ע"י קק"ל בין השנים 1980-1976 ו בו מגוון של עצי איקליפטוס, זית, אורן וברוש. ביער שבילי הליכה ברגל, שבילי אופניים, שולחנות פיקניק, נקודות תצפית ואתרים ארכיאולוגים. בסקר עמדות שנערך לאחרונה בעיר נמצא כי למעלה מ- 50% מתושבי העיר ביקרו בשנה החולפת ורבים העושים בו שימוש קבוע. ביער פועלים זו השנה השלישית מתנדבים ותושבי העיר, שהם "נאמני יער קהילתי", הפועלים בנושאי הדרכה ביער.
בתחומי היער מספר אתרים ארכיאולוגיים, כאשר החשוב בהם הוא "עזבת צרטה", המזוהה עם היישוב המקראי "אבן העזר". במקום פזורים בורות ששימשו ככל הנראה לאחסון תבואה, ובאחד מהם התגלתה אבן העזר. במקום נמצאים שרידיו של "בית ארבעת המרחבים" – מבנה האופייני לבנייה הישראלית מתקופת השופטים. באחד מהם התגלה "אוסטרקון" - שבר חרס המהווה עדות בחקר האלפבית העתיק. אבן העזר נמצאת בחלקו המערבי של היער, בסמיכות לשכונת גבעת הסלעים. שביל "אבן העזר" ("עזבת צרטה") בגבעת הסלעים: בתחילת השביל ניצב שלט המורה על הדרך. השביל שופע פריחה בשלל מינים וגווני צבע, והוא מוביל אל המחצבה הישנה ואל האתר ההיסטורי המוזכר בתנ"ך - אבן העזר. "אבן העזר" מוזכרת, כאמור בספר שמואל א', במקום נערך קרב עם הפלישתים, שבסופו נלקח ארון האלוהים והובא לעיר אשדוד. האתר אומץ ע"י קהילת תלמידי בית הספר "אפק" בעיר, הדואגים באופן שוטף לטיפוחו ושימורו. מנקודה גבוהה זו ניתן להשקיף אל הנוף הנפרש סביב.
ביער מצויים משטחי פריחה, בעיקר בחלקו המזרחי ונקודות תצפית. כדאי לבקר ב"שביל הפריחה", שלאורכו פורחים בעונת החורף שפע של כלניות, נוריות, רקפות, צבעוני וסחלב פרפרני. השביל עולה ויורד במדרונות הגבעות המיוערות, שעל אחת מהפסגות נמצאת "חורבת דייר" ( חירבת א-דויר) – שרידי יישוב קדום, שראשיתו בתקופה הביזנטית. במקום ישנם שרידי מבנים, בורות מים ועמדת תצפית שהציבה קק"ל, מהם תצפית יפה על הסביבה. במזרח האתר בור חצוב בסלע ומטויח. על פני השטח פזורים אבני פסיפס וחרסים. על הגבעה מצויים עצי לבנה רפואי.
ציפורים ביער - בכל שנה בעונת הסתיו וגם באביב נודדות מאות אלפי ציפורים בדרכן מעל יער ראש העין הנמצא על אחד מצירי הנדידה. וזאת בזכות שיפוליו המערביים של השומרון המנקזים דווקא לאזור זה את מאות אלפי העופות הנודדים שחולפים מעל הערים וסביבתן.
שביל ההליכה ביער ראש העין
בשביל הבריאות ביער שוהם
אזור גיאוגרפי: אזור התעשייה חבל מודיעין (יער שוהם) – ממזרח לעיר שוהם.
כיצד מגיעים: לבאים מדרום, מול העיר שוהם על כביש 444 פונים ימינה לאזור התעשייה. על השילוט רשום "אזור התעשייה חבל מודיעין". נוסעים מזרחה, כקילומטר בדרך האספלט אל יער שוהם ופונים ימינה אל דרך עפר.
אורך המסלול: דרך פארק יער שוהם (ברקת) הינה מעגלית. מתחילה ומסתיימת באזור התעשייה של העיר שוהם - כ- 4.6 ק"מ.
משך הסיור: בהתאם לקצב האישי.
המסלול: מזרחית לשטח הבנוי של שוהם ובתחום שיפוטה, מצוי "פארק יער שוהם", יער קסום המשתרע על גבעות השפלה ומהווה חלק מיערות קק"ל והשטחים הפתוחים לאורך ציר הגבעות. שיטחו של היער הוא כ- 200 דונם. קק"ל יחד עם המועצה המקומית שוהם וחברי הקהילה פועלות יחדיו לקידומו של מרחב ייחודי זה, במטרה להפוך את היער למרכז טיילות, לפעילויות שטח מגוונות, טיולים ברגל ובאופניים, פעילויות ניווט ופעילויות תרבות בחיק הטבע. היער הוא גם חלק מפעילות קק"ל לקידום יערות קהילתיים הסמוכים ליישובים שחשיבותם גוברת והולכת בעולם כולו, כשטח ירוק התורם לסביבה האורבנית.
היישוב הקהילתי שוהם ניבנה בין השנים 1995-1993. מקור השם שוהם – אחת מאבני החושן שהיו משובצות בבגדיו של הכהן הגדול. היישובים מסביב גם כן נושאים את אבני החושן: ברקת ונופך. הגבעות שמסביב לעיר סבלו לא מעט מהפיתוח המואץ והפכו לחצר אחורית ומכוערת של מחצבות, אתרי הטמנת פסולת ועוד.
מתכנני קרן קימת לישראל יזמו יחד עם גורמי טבע נוספים תוכניות המסדירות את השטחים הפתוחים והיערות שמסביב ליישוב. התוכנית מכונה בשם "ציר הגבעות". כך מתוכנן ציר טיולים לרכבי 4X4 המקשר בין שטחי היער, שמורות הטבע והשטחים החקלאיים, במטרה ליצור רצף של מסלולי טיול ורכיבה על אופניים מפארק הירקון ומקורותיו, דרך ברקת ויער שוהם, יערות בן שמן ומשם הלאה דרומה לכיוון פארק קנדה-איילון.
נכנסנו בדרך העפר לפארק שוהם. בעיקול הדרך הראשון, בשלהי החורף, פורחות הכלניות בשלל צבעים. בעיקר הכלניות הלבנות. לאורך הדרך (בנקודת הפיצול יש לפנות ימינה – מערבה). נבחין במערות קבורה קדומות הפזורות בין משטחים סלעיים. האתר הבולט מימין לדרך מכונה חורבת "תנשמת" בו נחשפו שרידי כנסייה ביזנטית ע"ש בכחוס, ריצפת פסיפס (המכוסה היום) ובית בד..
באחד מעיקולי השביל שוכן חורש אורנים יפה ומוצל ובו פינת זיכרון לשני רוכבי אופניים, ארנון וזיו וינברג, אב ובנו שנספו בתאונת דרכים בשנת 2003 והיו ממייסדי קבוצת רוכבי האופניים של שוהם. בחניון מתקן לחניית אופניים, שולחנות לפיקניק ומתקנים למנגל. החניון נגיש למוגבלי תנועה. בהמשך הדרך העוברת בחלקת יער אורנים צעיר (בן כ- 8 שנים לערך) יש בית בד ששימש כפי הנראה לריסוק זיתים ולידו מתקן לאיסוף מים. באזור שפע של צמחי בר, ביניהם תוכלו לפגוש בסתווניות.
משם נמשיך עם הדרך אל עיקול נוסף ואל חניון נוסף הנמצא משמאל לדרך (מזרחה) חניון לזכרו של החייל יוסי ברסלר ובו שולחנות לפיקניק, פחי אשפה ומתקני משחק לילדים: נדנדה, ארגז חול, בולי עץ לטיפוס וגם אפשרות לישיבה מסביב למדורה. ממול לחניון גבעה הצופה אל הנוף. כדאי להשאיר את הרכב בחניון וללכת ברגל אל הגבעה.
אל גבעת התצפית נטפס במדרגות עץ. הגבעה נקראת גבעת ה"ספלולים והמדוכות". בראשה פינת זיכרון נוספת ששמה "קצוות הארץ", שהוקמה לזכר החייל גיא סודאי שנפל בלבנון בשנת 1994. על הגבעה תצפית נוף ולצידה ספסל עץ בחצי עיגול הצופה אל הנוף מערבה. על פני שטח הגבעה משטחי סלע בהם חצובות שקערוריות בגדלים שונים. הקטנות שביניהן נקראות "ספלולים". זהו כנראה, גלגול קדום של מזבחות. ליד ריכוז של ספלולים העמידו פסלונים של אלילים: עשתורת, בעל וכדומה, ובתוכם היו מקריבים קורבנות זעירים לאל. השקעים הגדולים יותר (בקוטר 20 ס"מ ויותר) הם ה"מדוכות" ששימשו כמתקן כתישה לגרעינים ולעשבי תבלין, כמו שכתוב במקרא: "שטו העם ולקטו וטחנו בריחיים ודכו במדוכה" (במדבר י"א, ח'). הכתישה נעשתה בעזרת מוט. במשנה נאמר: "תבלין נדוכין כדרכן במדוך של אבן, והמלח במדוך של עץ" (משנה כלים א, ז). מכאן נגזר גם מטבע הלשון: "ישב על המדוכה", דהיינו, התחבט בבעיה קשה.
בימי קדם ניתנה עבודת הכתישה לזקני הכפר שקשתה עליהם עבודת השדה. הם יישבו ודכו כלאחר יד, ובנוסף עסקו בדברים ברומו של עולם, כגון פוליטיקה, רכילות, שידוכין וכדומה. גם הביטויים: דיכאון, דך ודכדוך, לקוחים ממתקן שימושי זה ומתארים בלשון ציורית אדם "כתוש" (מהבחינה הנפשית) בתוככי מדוכה. שקערוריות כאלה מצויות על פני משטחי סלע נוספים באזור זה.
מהתצפית לכיוון מערב רואים את היישוב שוהם, כפר טרומן, בית עריף וגוש דן. ממזרח ניתן לראות את הגבעות הנמצאות מעבר נחל נבלט. בנקודת התצפית ישנו עץ זית צעיר ומרשים. נשוב אל הרכב או נרכב בחזרה באופניים אל המשך דרך העפר המעגלית המחזירה אותנו לתחילת המסלול.
שביל ההליכה ביער שוהם
בשביל הבריאות ביער ''ראש ציפור''- גני יהושע
אזור גיאוגרפי: בעיר תל אביב- גני יהושע (פארק הירקון).
כיצד מגיעים: יורדים מנתיבי איילון במחלף ההלכה ופונים מזרחה לרחוב ביאליק. ממשיכים מזרחה עד לצומת הרחוב אבא הלל סילבר ופונים לצפון-מזרח, לכיוון קניון איילון. ממשיכים עם הכביש עד לצומת רוקח ופונים מערבה, לרחוב רוקח. ממשיכים עם הכביש עד לבית מספר 84, שמולו ממוקם יער "ראש ציפור". הכניסה אל מתחם היער אינה מותרת לכלי רכב, יש להחנות את המכונית בצמוד למדרכות שמשני צדי הכביש.
אורך המסלול: שני מסלולים מעגליים, באורך של 2 ק"מ, המופרדים ביניהם בפס חוצץ בולט. מסלול אחד לרוכבי אופניים ושאר אמצעי תחבורה בלתי ממונעים והשני, להולכי רגל.
המסלול: היער נמצא בתחום פארק גני יהושע, בין תל אביב לרמת גן, ומשתרע על פני כ- 500 דונם. שמו של היער ניתן לו בשל המראה המתקבל ממבט אווירי על היער ועל הנחלים התוחמים אותו: ירקון ואיילון. "הריאה הירוקה" מאוכלסת בעיקר בעצי איקליפטוס, עצי סיסם הודי ואלון התבור. למרות היותו חלק מפארק גני יהושע, אין ביער משטחי דשא, והתחושה של מי שמטייל בו היא של יער ירוק בלב העיר.
קק"ל החלה בנטיעת היער בשנות ה- 50 של המאה ה- 20 והמשיכה במלאכה גם בשנות ה- 80 של אותה מאה והיא ממשיכה לטעת עצים גם היום. הנטיעות הראשונות ביער היו של עצי איקליפטוס וסיסם הודי, ולאחרונה ניטעו בו עצי אלון התבור, אלה אטלנטית, אלת המסטיק, כליל החורש, אחירותם החורש והרדוף הנחלים. היער הוא יער עירוני. קק"ל במבצע קהילתי שתלה פרחי בר ביער, בשיתוף חניכי תנועת צופי תל אביב.
במקום יש שני מסלולים מעגליים, באורך של 2 ק"מ, המופרדים ביניהם כפס חוצץ בולט. מסלול אחד מיועד לרוכבי אופניים, והמסלול השני מיועד להולכי רגל ולחובבי ספורט ההליכה ("ג'וגינג"). את המסלול ניתן לזהות בקלות ע"י השילוט השיטתי של קרן קימת לישראל בעמודי מידע והוריה במרחקים קבועים של 500 מטרים. כמו כן, על כל עמוד מצוין המרחק מנקודת ההתחלה, ועל מסלול האופניים עצמו מופיעים מדי 100 מטר סמלים של אופניים ואדם רץ. בנקודות שונות על פני המסלול מכוונים שלטים מכונפים לאתרים השונים הנמצאים בשטח היער. האטרקציה הגדולה למשפחות היא ללא שום צל של ספק גן ההרפתקאות. חברת גני יהושע ועיריית תל אביב הציבו במקום שולחנות פיקניק, ספסלי ישיבה ומתקני משחק מגוונים.
אטרקציה נוספת היא גבעה ירוקה, שנבנתה מהעפר הרב שנותר מאזורי הבנייה הסמוכים. מהגבעה – תצפית נפלאה על ערי גוש דן.
בתחום היער נמצא אתר ארכיאולוגי ששוקם - "שבע טחנות", שבו נחשפה טחנת הקמח המערבית מבין חמש טחנות הקמח שנבנו לאורך גדות הירקון מהמאה ה- 19, הטחנה שבמקום פעלה עד לשנת 1926. היו בה שבעה זוגות אבני רחיים ומכאן גם שם המקום.
מי שחפץ במעט היסטוריה מוזמן לקנח באתר הארכיאולוגי תל גריסה (גבעת נפוליאון) הגובל עם היער. באתר שרידי יישובים קדומים מהמאות ה- 12-20 לפני הספירה, שכללו חומות, מתקני השקייה וארמונות, וגם תחנת דרכים מהתקופה הערבית המוקדמת במאה ה- 10 לספירה. הכינוי "גבעת נפוליאון" דבק במקום בשל שמועה על יחידה מצבא נפוליאון, שחנתה בו בעת המצור על יפו. בסופו של דבר גורש מכאן הכובש חובב הצפרדעים עד לאי אלבה. הארכיאולוגים כיסו בעפר את הממצאים כדי לשמרם.
שביל ההליכה בגני יהושע
בשביל הבריאות במסלול סובב הר איתן -סטף
אזור גיאוגרפי: סטף - הרי ירושלים
כיצד מגיעים: יש לרדת בצומת הראל על כביש מס' 1 (תל אביב- ירושלים)לכיוון מבשרת ציון (כיוון הקסטל), לנסוע בכביש 3965 עד לצומת הר איתן ומשם לסטף. לבאים משכונת עין כרם מירושלים בצומת כרם יש לפנות ימינה בכביש 395, עד לצומת הר איתן וסטף. הדרך יוצאת מערבה מתחנת המידע סטף, ממגרש החנייה העליון.
אורך שביל הטיול: 8 ק"מ – השביל מעגלי ומאפשר להשאיר את הרכב במקום אחד ולחזור אליו. כל קילומטר משולט, לפיכך כל צועד יודע היכן הוא נמצא ביחס למסלול.
משך ההליכה: בהתאם לקצב האישי.
המסלול: השביל מקיף את הר איתן ולאורכו נצפים ממנו נופי הרי יהודה לכל הכיוונים. מצפון - ניתן להבחין בנחל צובה, מעלה החמישה, אבו גוש ונבי סמואל, ממערב – בהמשך נחל צובא והר הטייסים ואפילו ניתן לראות את הים בימים טובים, מדרום- נחל שורק ורכס יערות עמינדב, פארק מנחם ועליזה בגין וכן את הרי חברון וגוש עציון. ממזרח – פיתולי נחל שורק, ירושלים ותצפית ייחודית על חלקות השלחין באתר הסטף.
ההליכה בשביל העובר בשולי היער בינות לעצים יוצרת אווירה, עניין וגיוון. זו סביבה שמשתנה בהתאם לעונות השנה, בשביל עליות וירידות מתונות ועיקולים, ולאורכו נקודות תצפית ואתרים. תרומת ההולכים בשביל מתבטאת גם בערכים אקולוגיים בהיותם קשובים יותר לסביבתם, ערים למפגעים ולדיווח עליהם לגורמים האחראים לסילוקם.
השביל נפרץ לפני שנים רבות ע"י קק"ל כדרך יערנית. בשנים האחרונות גילו אותו תושבי הסביבה והפכו אותו למסלול הליכה, ריצה ואופניים. אנשי קק"ל בסיוע ידידי קק"ל-שוויץ,
הבחינו בתופעה, הכשירו את השביל להליכה נוחה יותר, שיפרו את הניקוז, סגרו חלקים ממנו לתנועת כלי רכב ועיצבו כניסה מושכת עם שלט הסבר להליכה נכונה, ומתקן כושר בטבע למי שרוצה להפעיל שרירים נוספים חוץ מאלה שברגליים. מדובר במתקנים פשוטים למדי; מתח בגבהים שונים, חבלים לטיפוס ושיפועים לכפיפות בטן, שבמכוון זרועים בחול, כדי לספוג את הזיעה. בהגדרת השביל כחלק ממערך שבילי הבריאות השתתפו גם החברה למתנס"ים ואיגוד הקרדיולוגים בישראל.
השביל ביער מאפשר הליכה רציפה ונינוחה, ללא צורך בחציית כבישים, והנאה מהאוויר הנקי. התשתית הטבעית של השביל בולמת זעזועים הפוגעים במפרקים ובעמוד השדרה ובכך יש לה עדיפות על משטחי אספלט או מרצפות. פני השטח הלא אחידים יוצרים גיוון התורם להפעלת מרב החושים, להפעלה של שרירים נוספים ולעבודה על שיווי משקל.
בין השאר השביל הותאם להליכת מבוגרים כדי להפחית את תופעת מחלות הלב. שיתוף הפעולה עם איגוד הקרדיולוגים נעשה, בעקבות מחקרים מהעולם, שהוכיחו ירידה של עד כ- 45 אחוזים בתחלואה ובתמותת מחלות לב בקרב צועדים בקביעות.
שביל ההליכה בהר איתן
בשביל הבריאות בהר חרת
אזור גיאוגרפי: הרי ירושלים- גן לאומי הר חרת-סטף.
כיצד מגיעים: נצא במחלף הראל (על כביש מס' 1 ירושלים- תל אביב) ונפנה לכיוון דרום מערב (ימינה לבאים מכיוון תל אביב וימינה לבאים מכיוון ירושלים) לעבר היישוב מעוז ציון בכביש 3965. מיד כאשר היישוב מסתיים, ליד מנסרת האבן הישנה באזור התעשייה, ישנו שביל סלול מעט באספלט היורד לכיוון מזרח (מסומן בצבע כחול). אנו נחנה בסמוך ונרד לטייל ברגל.
אורך המסלול: 4.5 ק"מ (הירוק והכחול), 2.5 ק"מ (המסלול השחור) למטיבי לכת - הכולל עלייה תלולה לפסגת ההר.
משך המסלול: בהתאם לקצב האישי.
שבילי הטיול: מסלול עוטף מבשרת (מסומן בכחול), מסלול מקיף הר חרת (מסומן בירוק), מסלול לפסגת ההר (מסומן בשחור) למטיבי לכת.
המסלול: נרד בשביל הסלול באספלט לכיוון מזרח (סימון כחול). נגיע עד צומת שבילים (כחול וירוק). הכחול ממשיך מזרחה ו"עוטף" את מבשרת. השביל הוכשר למטיילים ע"י המועצה המקומית ותושבי הישוב בסיוע קק"ל (עד כה נסללו כ- 2.5 ק"מ). אנו נפנה דרומה (ימינה) ונלך בשביל המקיף את ההר – השביל המסומן בירוק. הדרך הסלולה הופכת כאן לדרך עפר המוליכה אותנו לתצפית אל עבר גבעה עגולה, "גבעת האוניברסיטה". על גבעה זו דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, חלם בשעתו להקים את האוניברסיטה העברית. על גבעה סמוכה נבחין בבנייני בית החולים "הדסה". בין העצים ישנו מבנה עגול ששימש בעבר כבשן סיד.
מכאן נמשיך לעין חרת - מעיין נקבה,שמימיו שימשו להשקיית הטרסות החקלאיות שמתחתיו.שרידי בית חווה, "ח'רבת אל חורית" (מעט אדמה מעובדת), שממנה נגזר שמו של ההר "חרת" נראים בסמוך. צוותי התחזוקה של רשות הטבע והגנים וקרן קימת לישראל שיקמו את המעיין ואת סביבותיו. בחודשי הקיץ, המעיין יבש. המחצבה הגדולה שבראש ההר פגעה במאגר מי התהום ובשפיעת המים. בעת רדת הגשמים המעיין מתמלא.
נחזור לדרך הירוקה ונפקוד את כרמי הזיתים. כאן מתחבר שביל הליכה נוסף העולה לפסגת ההר (מסומן בשחור). זהו שביל למטיבי לכת עליו נפרט בנפרד.
מדי שנה ובמיטב המסורת קק"ל מקיימת את מסיק הזיתים "כמו פעם" בימי חול המועד סוכות, במטעי הר חרת שהיא מטפחת. מטע זה מהווה דוגמה לעשרות אלפי דונמים של טרסות ומטעי בעל שהיו במשך אלפי שנים עיקר החקלאות של הרי ירושלים.
מכאן נצעד אל יער אורנים שניטע בשנות ה- 60 של המאה הקודמת על ידי הקק"ל. בשנים האחרונות היער חודש ודולל ונטעו בו גם עצי חורש טבעי.
למרגלות ההר נבחין בבונקרים שהיו חלק מבסיס צבאי של חטיבת ירושלים. הבונקרים הוסוו עד למלחמת ששת הימים ובהם היו טנקים ונשק כבד שהיו אסורים באחזקה על פי הסכמי רודוס (1949). בנקודה זו נוכל לצפות אל שכונותיה המערביות של ירושלים: הר נוף, בית וגן, קריית משה, יער ירושלים, הר הרצל, עין כרם, נחל שורק והר אורה. בשטח זה אמור להיסלל כביש הטבעת המערבי על גשריו, מחלפיו ומנהרותיו.
נמשיך בדרך העפר הצרה הפונה מערבה (ימינה), אל שביל טיול שהוכשר לאחרונה ע"י מתנדבי קק"ל. נעבור בשרידי "החצר האחורית" של העיר ירושלים וביה"ח הדסה. המזבלה נסגרה לפני למעלה כ- 30 שנים. נטפס עם השביל על השפך האדיר שיצרה מחצבת הקסטל.המחצבה החלה לפעול בתקופה העות'מאנית. היא הופעלה על ידי תושבי הכפר הערבי צובא וסיפקה אבני בנייה לירושלים ולסלילת מסילת הרכבת לעיר. בשנת 1920 מכר מוכתר הקסטל שטח של 3 דונם להסתדרות לבניית המחצבה. בתחילת שנות ה- 30 של המאה ה- 20 עברה המחצבה לידי חברת "אבן וסיד" ומאבניה נבנו בנייני האוניברסיטה העברית וביה"ח הדסה עין כרם. במלחמת העצמאות הייתה המחצבה יחד עם מוצא וארזה נקודות ישוב יהודיות מבודדות בין הכפרים קסטל, צובה ועין כרם. בראש הר חרת נתפס מוצב "נחשון שכמו אחיו הגדול והידוע ה"קסטל" עבר מספר פעמים מיד ליד. בשנת 1951 הוקם כפר החוצבים מעוז ציון שהפך בהמשך לחלק ממבשרת ציון. אבק המחצבה וזעזועי הפיצוצים הביאו לסגירת המחצבה בשנות ה- 80, לאחר מאבק ציבורי.
בחורף נוצר כאן אגם עונתי עם צמחי קנה ועשרות ברווזים "מקשטים" אותו. נעבור בשולי מפעל הבטון ונגיע לסוף המסלול ליד כבשני הסיד. את הכבשנים הראשונים חפרו תושבי הכפר הערבי צובא בתקופה העות'מאנית. בכבשנים שרפו אבני גיר שנחצבו במחצבה ויצרו סיד למטרות שונות. את הכבשנים הפעילו באש מהעצים שנכרתו בהר ומשיחי סירה קוצנית. בשנות ה- 20 בנו ערביי הכפר את הכבשנים שאנו רואים. כבשנים אלו הוזנו במזוט או בסולר. כבשני הסיד, שנשארו שמורים, מיועדים לשיקום ולשימור על ידי הקרן לשיקום מחצבות וגופי שמירת הטבע. אנו מקוים שבמסגרת זו נשקם גם את חלקו האחרון של מסלול ההליכה שעובר בין ערמות עפר ופסולת בניה.
מסלול אל הפסגה (שחור) למטיבי לכת - נקודת ההתחלה – בדומה למסלול מקיף הר חרת. מעט אחרי עין חרת ישנו מפגש שבילים בין השביל המקיף את ההר (הירוק) לבין השביל המוביל לפסגתו (השחור).
השביל מוביל אל יער אורנים ותיק ובהמשך לטרסות חקלאיות - שריד ייחודי לחקלאות בוסתנים עתיקה. במרכז הטרסות נבחין בשרידי שלוש שומרות - מבנים ששימשו לשמירה על הבוסתנים מפני חומסים על שתיים ועל ארבע, ולאחסון הפירות בעונת הקטיף.
השביל מטפס בתלילות לפסגת הר חרת. גובה ההר בפסגה 780 מטרים מעל פני הים. כאן המקום לדבר על גבולות ההר: נחל שורק מדרום, נחל צובה ממערב, שכונת מעוז ציון מצפון ו"גבעת האוניברסיטה" ממזרח. בור המחצבה נגלה לעיננו בהמשך. השביל ממשיך מעל מצוק המחצבה ומתחבר אל השביל הירוק מעט לפני מפעל הבטון. ממקום זה ניתן להבחין בהר צובה (בלמונט – ההר היפה), ובמטעים הנשירים של הקיבוץ.
שביל ההליכה בהר חרת