מטרות התכנית  

* מתן מענה לצורכי פנאי ונופש העולים עם התגברות קצב הפיתוח והעלייה בצפיפות התושבים ובמגוון סגנונות הנופש.

*שימור מרחבים פתוחים המקיימים מערכות טבעיות ושיקום אתרי מורשת ותרבות חקלאית בישראל.

* שמירה על ערכי הטבע הייחודיים של האזור ועל המורשת הבנויה שלו תוך עיגון מעמדם של שטחים פתוחים נרחבים בסמוך למוקדי האוכלוסייה.

* חשיפת המשתמשים לפארק על ידי הסדרת הנגישות לכל חלקי הפארק ולמוקדי העניין שבו.

* הבטחת המשך פיתוחו של האזור בדרך בת קיימא למען הדורות הבאים תוך  שמירה וחיזוק השטחים פתוחים והבטחת השימוש הנאות בהם.

מידע כללי

פרויקט הפארקים המטרופוליניים נמצא כעת בשלב הביצוע המלא, לאחר השלמת שלב התכנון.  הפרויקט יגיע לסיומו בשנים הקרובות בשיתוף פעולה בין קרן קימת לישראל, עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים ורשות שמורות הטבע והגנים. 

הפארק המטרופוליני יהיה צמוד דופן לשולי העיר. אך, בשונה מפארק עירוני הוא אינו מצוי בתוך העיר, דהיינו: אינו מוקף בבינוי מכל העברים.  בפארק המטרופולוני קיימים שימושים נוספים על אלו הקיימים בפארק העירוני. הוא מאופיין בריבוי שטחים טבעיים, ערכי נוף ייחודיים וערכי נוף ומורשת לשימור, כולל שטחים חקלאיים. גודלו של הפארק ורמת הפיתוח האקסטנסיבית, הכוללת מסלולי טיול, הליכה ורכיבה על אופניים וחניונים לשהייה בחיק הטבע הם שמייחדים אותו בהשוואה לפארק העירוני.

טביעת כף הרגל האנושית - הפארקים צמודי דופן למטרופולין ומוטמעים בהם חלקות שניטשו מעיבוד ושטחים מופרים המיועדים להפוך ממטרד למשאב: מעזבות לשיקום, תשתיות אנרגיה, קווי תקשורת ותחבורה, אשר השלכותיהם הסביבתיות ימוזערו. התכנון המושכל הופך אותם ממטרד למשאב, תוך ניצול חלון הזדמנויות: שימוש בדרכי שירות  למטרות טיול, הקמת מתחמי נופש ייחודיים על מקורות מים מזדמנים וכדומה.

"ירושלים, הרים סביב לה"

טבעת הפיתוח הירוק תהווה איזור מעבר בין הפארקים והגנים העירוניים לבין גושי היערות והגנים הלאומיים במרחב הרי יהודה. הפיתוח האינטנסיבי בה יענה על צורכי המטיילים במרחב כלו.

פארק עמק הארזים כולל את אחד האזורים בעלי הערכיות הגבוהה ביותר בסביבות ירושלים. המראות הציוריים של העמק מלווים את העולים לירושלים בכביש מס 1, החל מסיבוב מוצא ועד הכניסה לעיר. העמק כולו ומרבית המדרונות התוחמים אותו אינם מבונים. בחלקם הם מיוערים, בחלקם מעובדים בטרסות חקלאיות וחלקם מכוסים בתת בני שיח מקומיים. אל מול תמונת הנוף הפתוח מתבלטת הכניסה הברורה לשטח הבנוי של ירושלים המערבית.

התכנון שהתבסס על מיפוי מגוון הנופים, איכויותיהם קבע רמות פיתוח בהתאם לרגישותם של תאי השטח השונים, תוך הצעת מוקדי פעילות המאפשרים לציבור קשת רחבה של סוגי נופש ופנאי ופעילויות חינוך שונות.

לפארק תתאפשרנה כניסות מכיוונים שונים: הן מהפארקים השכנים לאורך דרך הפארק הראשית -  עמק צופים ועמק מוצא - הן מהשכונות.  זאת באמצעות שבילי רוחב: ליפתא, רמות ומבשרת ירושלים. המבואות הראשיות תהיינה ממוקמות באזור מחלף מוצא ובסמוך למחלף גולדה (כביש רמות). רשת דרכים סלולות תאפשר גישה נוחה לרכב אל מוקדי העניין והבילוי.

פרוזדור הנחל מיועד לפיתוח צירי טיול ראשיים ברכב, בהליכה וברכיבה על אופניים. לצד דרך הפארק הראשית ושבילי הטיול, יוקמו לאורך תוואי הנחל האכזב פינות מנוחה ותצפית , אזורי פיקניק ומשחק. ערוץ הנחל עצמו  יעוצב על ידי שיקום טרסות ושתילת עצים אופייניים לסביבות לחות, אשר יעשירו את חוויית המטייל לאורכו: מיש, שקד תות, תאנה. לאורך הערוץ ייוצרו פינות להשקטת מי השטפונות, והציבור יוכל להתקרב ולשכשך בהם.

מוקדי נופש וספורט גדולים ואינטנסיבים ייבנו במרחק מהערוץ, על אזורים בעלי רגישות נמוכה: ספורטק, מרכז ספורט אתגרי ואתרי קמפינג לצד מתחם "אחו " מלאכותי עם מתקני מים, מדשאות ופינות צל.

המדרונות ההרריים יהוו רקע ירוק למוקדי הפעילות, ובהם תהיה התערבות מעטה לצורך פריצת שבילי טיול ופינות מנוחה בלבד. השבילים יהוו חיבורים רוחביים מלב הפארק אל השטחים הירוקים ואל השכונות והיישובים השכנים. יערות נטע אדם קיימים יטופחו ויושלמו על ידי נטיעה. ברחבי העמק נותרו חלקת ארזים וחלקת זיתים לטיפוח. בוסתנים ומטעים שננטשו מעיבוד ישוקמו, ולצידם יינטעו מקבצים חדשים של עצי ארץ ישראל: עצי פרי מהאופייניים לארץ ישראל: זית, חרוב, רימון, שקד וגם עצי סרק רחבי עלים כגון: מיני אלה וכליל החורש. עינות תלם והמדרגות החקלאיות סביבו ישוקמו כמרכז לשחזור חקלאות מסורתית. באתר יינטעו עצים רחבי עלים ותתנהל פעילות חינוכית סביבתית.

 בתמונה: עמק הארזים

בחודש נובמבר 2009 נחנכה בפארק עמק הארזים בירושלים אנדרטה ייחודית המוקדשת לזכרם של קורבנות פיגועי הטרור שהתרחשו בניו-יורק ב-11 בספטמבר 2001. עלות בניית האנדרטה, כולל עבודות פיתוח והכשרה, סלילה ותכנון מוערכת בכ- 10 מיליון ₪.  האנדרטה שגובהה 9 מטרים, נבנתה על ידי קק"ל בארה"ב ותוכננה בידי האמן הישראלי אליעזר וייסהוף. האנדרטה מעובצת כדגל ארה"ב מתנופף אשר הופך לאש זיכרון, והינה אחת המאנדרטאות הבינלאומיות הראשונות לפיגועי ה-11 בספטמבר, והיחידה מחוץ לעיר ניו יורק שעליה מופיעים שמותיהם של כל אחד קרבנות הפיגועים, וליד כל שם מצויינת ארץ המוצא של בעליו.    בתמונה: האנדרטה לזכר קורבנות מפגעי ה-11/09

פארק עמק רפאים הוא השלוחה הדרומית של טבעת המטרופולנים, החובקת את ירושלים מדרום מערב, ושולחת אצבעות ירוקות  אל  הרקמה העירונית.  בתחום הפארק המשתרע על פני כ-5000 דונם כלולים שטחי יער, שטחים פתוחים, שטחי ספורט ונופש, שביל אופניים, אתרי עתיקות, רצועת נחל ומעינות טבעיים.

הפארק מתמשך לאורך נחל רפאים מהחאן במזרח עד המפגש עם נחל שורק במערב. במהלכו הוא עובר בסמוך לשכונות שונות אשר לתושביהן דפוסי נופש רבים ומגוונים. מרכיבי הפיתוח והאינטנסיביות שלהם משתנים עם המעבר מן המתחמים העירוניים אל מרחבי הנופש והפנאי אך שומרים על רצף בשטחים הפתוחים. כך ייווצרו מגוון הזדמנויות לנופש פעיל על בסיס האיכויות הנופיות והתרבותיות של השטח.

הפארק שואף ליצור תחושת זהות בין ציבור המשתמשים לבין הפארק, תוך איחוי בין גווני החברה והקבוצות האתניות. מערך השילוט וההכוונה, הדפדפת והמפה יספק מידע והקהילה המקומית תגויס ליצירת מוקדי תצפית לחשיפת העושר הביולוגית והטבע העירוני. הגישה תתאפשר לכלם, לרבות עגלות תינוקות ורכב נכים.

חשיבות המים באזור ירושלים  בעת העתיקה הייתה גדולה ביותר. לבד ממאות מערכות הולכה, השקיה וכדומה, נתגלה בעין חניה נימפיאון.  כבר היום מהווים מעיינות עמק רפאים מוקד משיכה לאלפי בני נוער ואברכים בשנה.

קטעי הפארק:

* "פארק המסילה" - הקטע העירוני מתחיל בראש הנחל שבלב השכונות האורבאניות, ממזרח, ועובר לאורך תוואי הרכבת הישן מהחאן הירושלמי מערבה.  בקטע זה הפארק  מהווה רצועת נופש צרה לאורך מסילת הרכבת הישנה, אשר תשמש כשדרה ירוקה לפעילויות בילוי ופנאי עירוניות. המתחם המבונה והנטוע יהיה רב שימושי, וישלב טבע עירוני  עם מסלולי הליכה, פרגולות ופינות ישיבה.

* אזור הנופש האינטנסיבי בין שכונת פת לגן החיות התנ"כי יוסדרו השטחים הפתוחים  ויאוחדו למכלול כניסה אינטנסיבי לפארק ובו עצים, מדשאות, בתי קפה, מוקד מידע, חניות לכל סוגי הרכב ומגוון מתקני פנאי ונופש פעיל . המטיילים והנופשים מירושלים ומהסביבה ייהנו מרצף ירוק עם מוקדי בילוי הפתוחים לקהל הרחב, שבילים, נקודות תצפית ופינות מרגוע מוצלות לאורך ערוץ הנחל. על מתחמי הנופש הקיימים, כמו: אצטדיון טדי, גן החיות התנ"כי ועין יעל יתווספו ארנה, אגם לנופש, גן אירועים ומוקדי  ספורט ונופש אתגריים, כגון: מתקני טיפוס, סנפלינג, רכיבת אופניים אתגרית, מתקני משחק, משחקי יער, השכרת אופניים וכד'.

* אזור בילוי בחיק הטבע הקטע המערבי מיועד לבילוי בחיק הטבע ובו תהיה רמת פיתוח נמוכה עם נופים ואתרים לשימור. מתחת לגבעת משואה העמק נפתח וממשיך בפיתולים רחבים לעבר המפגש עם נחל שורק. המבקרים בו ייחשפו אל נופי מדרגות חקלאיות, בוסתנים וסידרת מעיינות, המבטאים את סיפור מורשת התרבות החקלאית וההתיישבותית בארץ ישראל. שלושה מעיינות מיועדים לשיקום: עין לבן, עין וולאג'ה ועין חניה. בעין לבן יוסדרו חניות, טרסות ועצי בוסתן, והמקום יותאם לקליטת קהל המבקרים הגדל והולך. בשני האחרים יטופלו המערכות הקדומות והאתר יוכשר לקליטת קהל והסעדה.

הידעת?  

עמק רפאים נזכר כבר בספר יהושע, בתיאור גבולות נחלת שבט יהודה לאחר כיבוש הארץ:"וְעָלָה הַגּבוּל אֶל-רֹאשׁ הָהָר אֲשֶר עַל-פְּנֵי גֵי-הִנֹם יָמָּה, אֲשֶר בִּקְצֵה עֵמֶק-רְפָאִים צָפוֹנָה" (יהושע ט"ו ח' . המקום נראה כשטח פורה לגידולים חקלאיים בין ירושלים לבין בית לחם. עדות לכך ניתן למצוא בספר ישעיהו: "והיה כאסף קציר קמה, וזרעו שבלים יקצור; והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים" (ישעיהו י"ז ה').

  בתמונה: עמק רפאים

העמק הרחב של נחל שורק משתרע מערבית לירושלים ומדרום למחלף מוצא, , ושטחו כ- 5000 דונם. פסיפס הנופים ובתי הגידול עשיר בחקלאות מסורתית, ערכים הסטורים, נופי מים, טבע ויערות. התכנון של הפארק מבוסס על סקר ומיפוי של המצאי הטבעי וצרכי הקהילה, ופיתוח הפארק יתבסס על רעיון מנחה, לפיו הפיתוח האינטנסיבי יהיה משני צידי ערוץ הנחל ובסמיכות יחסית אליו, והפיתוח האקסטנסיבי במדרונות המכוסים בחורש, יער ובבוסתנים.

כניסות המבקרים ינותבו אל שתי כניסות ראשיות: צפונית (בסמוך למחלף מוצא) ודרומית (בסמוך לצומת עין כרם) ודרך כניסות משניות מזרח וממערב. בסמוך לכניסה הצפונית המתוכננת נמצאים בית כנסת עתיק ובית ילין ההיסטורי ליד  מוצא הישנה. במורד נחל שורק, מאגר בית זית  מהווה מזה שנים מוקד לטיולים ותצפיות בעופות חורף וביונקים.  בכניסה הדרומית תתאפשר הקמת של בית קפה, מוקד מידע, שירותים וחניה. ממנה תוביל שדרת טיול ראשית לאורך נחל שורק צפונה. שביל האופניים הסובב את הפארק כלו יטפס מכאן דרומה במעלה במעלה רכס עמינדב דרומה.

פעילויות הנופש האינטנסיביות תתקיימנה בשני אזורים עיקריים, בהם יתבצעו מרבית פעולות הפיתוח:

  * ‏ליבת הפארק תכלול פיתוח אגם לפעילויות נופש, בסמוך למאגר בית זית הקיים . לידו יוקמו: מסעדה, פעילויות סביב אלמנט המים, פעילויות מגוונות של ספורט ונופש פעיל, אזורי פיקניק, מדשאות, חניות, שבילי הולכי רגל ואופניים.

 * ‏טיילת העוברת לאורך פרוזדור נחל שורק, בין מוקד הכניסה הצפוני למוקד הדרומי, לצד דרך השרות של קו הביוב הקיים. הטיילת כוללת שבילי הולכי רגל, שבילי אופניים, נקודות תצפית ומנוחה לאורך האגם, נטיעות.

הפיתוח כולל יצירת מוקדי פעילות, בילוי ועניין, שילוט והכוונה והמשך טיפוח ותחזוקה לשנים. הטיפול במדרונות המיוערים משני עברי העמק ישמר את רמת ההתערבות הקיימת, וייצור רצועת טיול ירוקה המקשרת את השכונות המערביות של ירושלים (הר נוף ועין כרם)  ואת היישובים השכנים אל ליבו של הפארק. הטיפוח הירוק יכלול טיפול במטעים וביערות קיימים, טיפול והשלמת יער נטע אדם, השלמת עצים להגדרת מעטפת הפארק, הסדרת שבילי יער קיימים וחדשים, פינות ישיבה מוצלות לאורכם.

שיקום ציר הנחל וגדות הנחל יכלול את הסדרת תוואי הזרימה, מדרגות אבן לאורך הערוץ ומעליו, נטיעת צומח אופייני וביצוע עבודות עפר.

הידעת?  

1. בעמק מוצא קיימים שרידים להתיישבות יהודית קדומה ופעילות ציונית מהמאה הקודמת:

בית הכנסת העתיק מוצא נמצא סמוך לסיבוב מוצא שעל כביש ירושלים-תל אביב. מיקומו של בית הכנסת ליד שרידים ארכאולוגיים מתקופת המקרא ומתקופת בית שני יחד עם הימצאות מעינות שופעי מים בקרבתו הביאו למסקנה כי בסביבתו שכנה העיר מֹּצָה המקראית. המבנה שימש כבית כנסת עד לפרעות תרפ"ט, שהביאו לנטישתו לשנים ארוכות. בשנת 1961, עם התיישבותן של המשפחות הראשונות באזור מוצא תחתית, שופץ הבניין והיה לבית כנסת.

2. בית ילין הוא הבית הראשון שהוקם במוצא, היישוב החקלאי הראשון מחוץ לחומות בארץ ישראל. יהושע ילין הקים מבנה למגורים למשפחתו, בסמוך לבית חווה צלבנית ששמש כחאן לעולים בדרך לירושלים. היום מבנה זה שוקם ביוזמתם ומימונם של תושבי מוצא, ומשמש כבית כנסת ואולם לאירועים קטנים לתושבי המקום.

   בתמונה: עמק מוצא

שביל האופניים  תוואי השביל  גולש אל עמק רפאים מרכס עמינדב דרך עין לבן, מלווה את מסילת הברזל עד קצה המזרחי וממשיך משם לכיוון גבעת התנ"ך ועמק צורים. כך הוא מהווה ציר טיול  המחבר את הפארק אל החוליות האחרות בטבעת הפארקים.

רשת דרכים ראשיות ומשניות תהווה מפתח לביקורי הקהל ותאפשר כניסת כלי רכב  אל שלל יעדי הטיול, מוקדי הספורט ונופש, התצפיות ופינות החמד. הדרכים והשבילים יקשרו את הפארק אל רשת הדרכים הענפה ביערות והפארקים סביבו. מפגעים שיגרמו מעבודות עפר ישוקמו על ידי נטיעה בהתאם לאופי הפארק.

שיקום ערוץ הנחל -  כולל את הסדרת התוואי שנפגע משטפונות ונגר עירוני, שיקום הטרסות וצמחיית הנחל לאורכו, ויצירת שבילים להולכי רגל ואופניים עם מוקדי עצירה, מנוחה ותצפית אל מופעי המים בעונות השונות.

שיקום מעיינות – שיקום המעיינות כולל: ניקוי הנקבות החצובות ואמות המים, שיקום הצמחייה והטרסות, נטיעות בוסתנים, הסדרת מערך שבילי הולכי רגל ואופניים, הסדרת חנייה, שילוט והכוונה והמשך טיפוח ותחזוקה לשנים.

טיפוח יער ונטיעה – יערות רבים נטועים על המדרונות מצפון ומדרום. כמו כן, ניטעו ובוסתנים וחורשות לאורך העמק, בסמוך ערוץ הנחל. טיפוח היערות, שיקומם וחיזוקם יבטיחו את קיומו של המעטה הירוק והמגוון.

טיפוח בוסתנים – בוסתנים קיימים ובוסתנים חדשים מורכבים מעצים רחבי עלים מקומיים, עצי ארץ ישראל. הקמתם וטיפוחם כרוכים בתשומות מיוחדות לשתילים ולטיפול בהם. טיפול פרטני יבטיח את קליטתם ויתרום להעשרת המגוון הביולוגי וחזות הנוף.

הקמת חניונים ופינות ישיבה – בצל העצים הבוגרים יוקמו פינות ישיבה  המיועדות למנוחה ובילוי בחיק הטבע. הפינות יכללו שולחנות פיקניק, מתקני מנגל ומיכלים לפינוי זבל.

טקסי נטיעות חגיגיים – יתקיימו בט"ו בשבט בעמק הארזים ובעמק רפאים כפתיח לתכנית הנטיעות הכללית בפארקים המטרופולינים. בטקס בשנת 2009 נכח ראש העיר ירושלים, ביחד עם 600 תלמידים וילדי גנים ו-300 מבוגרים.