להדפסה |
יערות ופארקים > יערות ופארקים - מידע מפורט על אתרי קק"ל > צפון |
| |
|
|
|
| |
| |
|
|
| |
| על האתר |
| |
יער ביריה הוא יער נטע האדם הגדול בגליל. הוא משתרע על פני כ – 20 אלף דונם במדרונות המשתפלים מאיזור צפת מזרחה, לעבר ראש פינה וחצור הגלילית; צפונה לעבר נחל דלתון ומערבה לנחל עמוד. אין פלא שביער כה גדול ניתן למצוא מגוון של אתרים מעניינים ומרתקים: יערות, בוסתנים, מעיינות, בית כנסת עתיק, בור סיד, קברי צדיקים וצמחייה עשירה, דרכי נוף ושבילי טיול ולצדם חניונים ומצפורים.
במרכז היער עומדת מצודת ביריה – אתר המסמל את מאבקו של העם היהודי להתיישב על אדמתו. מצודת ביריה היא עתה מרכז מבקרים המתמקד בשני תחומים: א. המחשת העבר של ביריה ההיסטורית; ב. מרכז מבקרים יערני (בהקמה). במרכז המבקרים היערני יוכלו מבקרים ותלמידים ללמוד בצורה ויזואלית ואינטראקטיבית על הייעור והטבע בסביבה.
פסגות היער מתנשאות לרום של יותר מ – 900 מטרים מעל פני הים. האוויר בהן נעים וקריר יחסית גם בקיץ ולכן נעים לטייל ביער במשך כל ימות השנה. באביב משגשגת כאן צמחיית הבר של הגליל: לוטם מרווני הניכר בפרחיו הלבנים והגדולים וכמובן, פריחה מרשימה של כלניות, נוריות, רקפות, סחלבים ומינים רבים של פרחים אחרים. בראשית הקיץ בולטת הפריחה הצהובה של אחירותם החורש ובקיץ מעניקים שיחי העוזרר הקוצני פרי עגלגל וטעים שטעמו דומה לתפוח. בסתיו נפגוש את פריחת החצב והחלמונית.
רובו המכריע של היער מורכב מעצי אורן ירושלים, אך קק"ל גיוונה את היער גם במיני אורן אחרים – אורן ברוטיה ואורן קנרי. יש כאן גם מחטניים אחרים, בגיניהם ברוש מצוי וברוש אריזוני – בעל קליפת גזע שנוטה להתקלף. אחד העצים המיוחדים והיפים שצומח כאן בחורשות אחדות הוא הארז האטלנטי.
קק"ל הכשירה ביער חניונים רבים, סללה דרך נוף החוצה את היער לכל אורכו ושילטה שלושה מסלולי טיול, כולם מתחילים במצודת ביריה: שביל נבוריה (אדום) מגיע לקבר יונתן בן עוזיאל; השביל בעקבות לוחמים (סגול) מגיע לצפת; השביל השלישי (כחול) מגיע לעין יבנית. לכל מסלול כזה הכינה קק"ל דף מסלול משלו, אותו ניתן להשיג במצודת ביריה. מצודת ביריהקרן קימת לישראל, בשיתוף עם המועצה לשימור מבנים ואתרים והעמותה לשחזור מצודת ביריה, טיפחו את מצודת ביריה והפכוה לאתר מרתק. בתקופת התלמוד (מאה 6-3 לפה"נ) התקיימה כאן עיירה חשובה, בה ישבו חכמים מפורסמים. בימי הביניים פעל כאן ר' יוסף קארו, שהשלים בביריה בשנת השט"ו (1555) את חלק "אורח חיים" של ה"שולחן ערוך". נראה כי בסוף המאה ה-16 ננטש היישוב היהודי במקום.
אבל לביריה עוד נכון תפקיד חשוב. בשנת 1908 רכש הברון רוטשילד את אדמות ביריה למענם של אירי ראש פינה. קבוצת פועלים ערכה כאן ניסיון התיישבות בשנת 1922, אך ללא הצלחה. אדמת ביריה עברה לחזקת קרן קימת לישראל. באותם ימים ניטעו העצים הראשונים ביער.
חלפו שנים. בשלהי מלחמת העולם השנייה, ב – 8 בינואר 1945, עלו על הקרקע חניכי בני עקיבא, שנמנו על הפלוגה הדתית של הפלמ"ח. אנשי הפלוגה עבדו בשירות קק"ל ועסקו בהכשרת קרקע ובנטיעת יערות. בשל מחסור בברזל נבנתה מצודה ביריה מקירות כפולים של אבן. מכיוון שכך, נשענים הגגות על קמרונות, סגנון בנייה המייחד את ביריה. לקמרונות נוספו מרזבים ותעלות, שאספו את מי הגשם למאגר מים. מי המאגר סיפקו את כל תצרוכת המים של המצפה. המצודה כללה שני מגדלי שמירה ותצפית. מגדלים אלה שימשו, בין היתר, לקשר בין היישוב היהודי בצפת לבין מפקדת הגליל העליון של ה"הגנה" באיילת שחר. אנשי ביריה סייעו להבריח יהודים מסוריה לארץ ישראל.
בפברואר 1946 גילו הבריטים שני "סליקים" מחוץ למחנה, בהם הטמינה יחידת פלמ"ח אחרת נשק לאחר פשיטה בלתי מוצלחת. הבריטים עצרו את 24 חברי ביריה, השליכו אותם לכלא עכו והשתלטו על הנקודה. היישוב העברי בארץ סער וסרב להשלים עם רוע הגזרה. לאחר כשבועיים, בחצות הלילה הגשום של י"א באדר, ארגנה מפקדת ה"הגנה" את מבצע "גידם": במסווה של עלייה לתל חי עלו 3,000 איש עמוסי משא וציוד והקימו את ביריה ב' – נקודה עברית חדשה, בשכנות למצודה. במבצע הזה התאחדו כל הזרמים והפלגים של היישוב העברי: היו כאן נציגי כל תנועות הנוער – הפועל המזרחי והשומר הצעיר, בית"ר וה"גנה", קיבוצניקים ועירוניים, דתיים וחילונים. הבריטים ההמומים המתינו להתפזרות האלפים, אך הדבר לא קרה. משפקעה סלבלותם, תקפו את ההיאחזות החדשה, הרסו את המבנים ופינו בכוח את 150 המעפילים שנותרו בה. בהישמע הדבר, בערבו של יום חמישי, העפילו לביריה מאות מאנשי האיזור והחלו בהקמת ביריה בפעם השלישית. לנוכח העקשנות נסוג הצבא הבריטי והתיר למתיישבים להישאר במקום. עשרים חברי פלוגה מקבוצת אנשי הגליל העליון נשארו במקום. לאחר כשלושה שבועות החליפו אותם חברי גרעין ה' של בני עקיבא. חודשיים אחר כך פינו הבריטים את המצודה, וחברי הגרעין עברו לשם. מאוחר יותר החליפו בני גרעין ו' של בני עקיבא את חברי גרעין ה'.
ביריה מסמלת את מאבקו של העם היהודי על אדמתו. ההר עליון ניצבת המצודה מכונה "הר הנועזים", לזכר המתיישבים. המצודה הפכה למוזיאון מרתק המתעד את תולדות המקום. על קיר המצודה, מול הסככה, יש תצוגה של תמונות ותעודות. בחדר האוכל מציגים סרטון בן 12 דקות המתעד את תולדות המקום. המבקרים יכולים "לערוך" לעצמם עיתון ממוחשב ובו ידיעות עיתונות שהתפרסמו בעבר על ביריה. דרך הנוףדרך הנוף של יער ביריה, שאורכה כ – 12 קילומטרים, מקשרת בין אחדים מאתרי יער ביריה. זוהי דרך עפר משובחת (חלקים ממנה סלולים באספלט) בה יכול כל רכב פרטי לנוע בקלות. הדרך, המסומנת בחצים ירוקים, מתחילה בכביש ראש פינה – קרית שמונה, מעט מצפון לצומת מחניים (כביש מס' 90, בין סימני ק"מ (444-443) ומסתיימת מדרום למושב דלתון (כביש מס' 886, בין סימני ק"מ (42-41).
כמה מאות מטרים מהצומת מעניק חניון מחניים מפלט מהכביש הגועש. כאן אפשר להתארגן להמשך הבילוי ביער. חניון נוסף נמצא בעין מקלד, בהמשך הדרך. המעיין הקטן מזרים את מימיו לתוך בריכה בנויה (בקיץ המעיין מתייבש). סמוך למעיין נמצאת מערת קבורה.
הדרך ממשיכה להעפיל ביער ומגיעה לצומת: ימינה – לקבר יונתן בן עוזיאל. שמאלה, להמשך דרך הנוף, שכאן היא דרך סלולה. נמשיך בדרך הסלולה כקילומוטר ולפני היישוב עמוקה נפנה ימינה מערבה). מכאן דרך הנוף הופכת לדרך עפר. העיקול הראשון של הדרך משקיף על עין יבנית, מעיין קטן הנובע בדרך כלל כל ימות השנה. לצדו עצי בוסתן ועצי צפצפה מכסיפה.
התחנה הבאה היא עין נבוריה. זה היה המעיין של היישוב הקדום נבוריה. המעיין נובע בדרך כלל כל השנה מתוך מערה קטנה, הנמצאת בלב משטח גדול ומבהיק של סלע קירטון לבן, בו נחצבו שקתות ששימשו להשקיית צאן ולכביסה. קק"ל בנתה כאן טרסות, נטעה עצי בוסתן והפכה את המקום לפינת חמד.
ממעין נבוריה נמשיך בדרך הנוף אל שרידי בית כנסת נבוריה. לצד הדרך העולה דרומה, במרחק 200 מטרים מהצומת, שוכן כבשן סיד ישן. חשיבותם של כבשני סיד בימי קדם הייתה רבה. בסיד, אותו יצרו משרפת אבני הגיר שמסביב, טייחו קירות בתים ובורות מים. קירות כבשן הסיד שוחזרו כאן עד לגובה ארבעה מטרים. היישוב נבוריה התקיים בימי בית ראשון ובית שני. חפירות ארכיאולוגיות חשפו את שרידי בית הכנסת של הכפר, אחד הקדומים בגליל. היישוב ניטש למשך 200 שנה לאחר רעידת אדמה, ובשנת 564 נבנה בית הכנסת מחדש, כפי שאפשר ללמוד מכתובת שעיטרה את משקוף הפתח המרכזי: "למספר ארבע מאות ותישעים וארבע שנה לחורבן הבית נבנה בסרר חנינא בן ליזר ולוליאנא הבר יודן". זוהי כתובת בעלת חשיבות רבה ביותר. היא מודיעה כי בית הכנסת נבנה בשנת 494 לחורבן בית המקדש, בעת סרתם (כהונתם) של חנינא בן ליזר ולוליאנא בר יודן כראשי הקהילה, או ראשי בית הכנסת. אזכור תאריכים בכתובות בתי כנסת הוא דבר נדיר. הכתובת מוצגת כיום במוזיאון ישראל. מבנה בית הכנסת התקיים עד שנת 640 לספירה בקירוב. בצל עצי היער, סמוך למעיין, יש חניון נאה. באתר ניצבים כיום שני טורים של ארבעה עמודים. חזית בית הכנסת שוחזרה בחלקה בפעילות משותפת של הקק"ל ורשות העתיקות.
בהמשך, מערבה, עין גבר חולפים על פני עמק הבוטנה. כאן ניטעו בשנת 1963 עצי אלת הבוטנה (פיסטוק חלבי). היבול, בחודש ספטמבר, עומד לרשות המטיילים. עין גבר הוא מעיין הנובע בדרך כלל כל ימות השנה. על המעיין הציבו בתקופה הבריטית מבנה, ולידו בריכת איגום קטנה. על המבנה הציבו אנשי קק"ל ספסלים. המים זורמים בתעלה מפותלת, בין עצי בוסתן וצמחי תבלין. בצל עצי היער, סמוך למעיין, יש חניון נאה.
סמוך למוצא דרך הנוף לכביש עין זיתים (מס' 886) הקימה קק"ל עוד שני חניונים: חניון מרגוע נחל דלתון ומצפור דרך דלתון. שני חניונים אלה מעניקים תצפיות יפות לעבר ערוצו העמוק של נחל דלתון ועמק החולה. דרך הנוף מסתיימת כחצי קילומטר הלאה מכאן, לא הרחק מחניון עין זיתים, השוכן בצד הכביש המוליך לדלתון (כביש מס' 886).
חניון עין זיתים הוא חניון נופש פעיל, בעל שולחנות פיקניק וחניה לנכים. במקום שכן היישוב עין זיתון, בו ישבו יהודים מאז ימי הביניים ועד ראשית המאה ה – 18.
נערכו כאן ארבעה נסיונות התיישבות, אך כולם נכשלו בחניון יש שירותים ביולוגייים, מי שתייה, מתקני צלייה (מנגל), מסלול מכשולים אתגרי באורך 120 מטרים ומתקני שעשועים לילדים. סמוך לחניון ניצבת אנדרטה המנציחה את חיילי השריון שנפלו ברבות הגולן במלחמת ששת הימים. קברי חכמים יונתן בן עוזיאל – אתר חשוב נוסף הוא קבר רבי יונתן בן עוזיאלי, גדול תלמידיו של הלל הזקן. רבי יונתן מזכיר באחד מפירושיו שאסור לעכב את הקשר בין חתנים וחתנות. רווקים ורווקות נוהגים, על כן, לעלות לרגל לקברו, סגולה למציאת בן זוג. המקום הפך לאתר מקובל מאוד של עלייה לרגל, ובו דוכן לממכר מזכרות ותשמישי קדושה. סמוך לרחבת החניה הכשירה קק"ל חניון ובו מים זורמים ושירותים.
יעקב איש נבוריה ואלעזר המודיע – סמוך לבית הכנסת נמצאים קברי יעקב איש נבוריא, שחי בתקופת האמוראים (מאה רביעית לספירה) ואלעזר המודעי, שמוצאו ממודיעין אשר ביהודה. אלעזר, תנא מחכמי יבנה, היה על פי האגדה דודו של בר-כוכבא. אותה אגדה גורסת שבימי המצור על בית"ר הוציא בר-כוכבא את אלעזר להורג משום שחשש שיתפייס עם הרומאים.
חוני המעגל – מעט ממערב לחצור הגלילית, נמצא קברו של התנא המפורסם חוני המעגל, אחד מהאהובים ביותר על העם. רבים עולים לכאן לרגל. חוני התפרסם כאיש שאילץ את השמיים להמטיר גשם בזמן בצורת. במשנה נאמר" "עג עוגה ועמד בתוכה ואמר לפניו: ריבונו של עולם… איני זז מכאן עד שתרחמם על בניך… התחילו גשמים מנטפין. אמר: לא כך שאתלתי.. אלא גשמי רצון וברכה ונדבה. ירדו כתקנה". |
| |
| |
|
| |
| איך מגיעים? |
| |
ליער ביריה יש שלוש כניסות עיקריות. - מול הכניסה הצפונית (הראשית) לצפת מתפצל כביש המוליך צפונה, היישר לתוך היער ומצודת ביריה.
- ניתן להגיע מעט מדרום למושב דלתון (כביש מס' 886, בין סימני ק"מ 42-41).
- דרך גישה נוספת, לבאים מכיוון בקעת החולה: כ – 100 מטר צפונה מצומת מחניים (כביש מס' 90, בין סימני ק"מ 444-443) עולה מערבה כביש סלול, שהופך בשלב מסוים לדרך עפר. הדרך מגיעה לסביבות עמוקה.
סדרי תנועה ותחבורה: התנועה בכבישי יער ביריה מותרת לכל רכב. התנועה בדרך הנוף אסורה למשאיות ולאוטובוסים. הדרכים המשולטות כדרכי 4X4 הן ידידותיות ולא קשות. בקיץ ניתן לנוע בחלק מהן גם ברכב פרטי.
ביקור במצודה ביריה: ימים א'-ה' בשעות 08:00-15:30. הביקור לקבוצות מאורגנות כרוך בתיאום מראש ובתשלום של 200 ש"ח לקבוצה כולל הדרכה וצפייה בסרט. למשפחות ובודדים הביקור ללא תשלום. ניתן, בתיאום מראש, לארגן ביקור בשעות הערב ובימי שישי. כתובת: קק"ל מרחב צפון, ביריה, ת.ד. 1157 צפת 13111 טל': 04-6922433, פקס': 04-6821099. |
| |
| |
|
| |
| מפה |
| |
| למפה מפורטת של האתר הקלק כאן |
| |
| |
|
| |
| אתרים נוספים בסביבה |
| |
- הר יבנית – נקודת תצפית מרהיבה, לא הרחק ממצודת ביריה, משקיפה על בקעת החולה, הגולן, הרי נפתלי והחרמון. ניתן להגיע למקום ברכב פרטי ממצודת ביריה. ממשיכים מהמצודה בכביש מזרחה, עד לערי בסיס צבאי. לפני שער הבסיס פונים שמאלה בדרך עפר, ועולים בדרך עד לנקודת התצפית, השוכנת בצד שתי אנטנות בולטות. ההר נקרא על שם היישוב הקדום אבנית, או איבנית, ששכן במקום. דרך עפר מוליכה מעט הלאה, אל ברי חכמי התלמוד הנודעים – אביי, רבא ורבי יהודה נשיאה.
- עין מרגנית – חניון השוכן לא הרחק מהיישוב עמוקה. ניתן להגיע לאתר בדרך עפר המסתעפת מקטע הכביש בת יער – עמוקה, על פי השילוט "יער ליאורה אלכסנדרה נטלסון". לאחר כשני קילומטרים מגיעים לחניון. המיוחד בו הוא ששולחנות הפיקניק מרוחקים אלה מאלה, והם שוכנים בצל עצי תאנה גדולים.
- עין גוזי – מעיין נחמד השוכן מעט מצפון לחלקת הארזים על שם טוביה אשבל, בצד הכביש ממצודת ביריה לבת יער. למעיין ניתן להגיע ברגל מחורשת הארזים (שתי דקות הליכה), או ברכב – בדרך עפר המסתעפת מעט ממזרח לחורשת הארזים. קק"ל טיפחה את סביבת המעיין. עתה יש בו טרסות יפות ועצי בוסתן מטופחים המקיפים את בריכת המעיין. באמפיתאטרון הקטן נערכים מדי פעם מופעים אמנותיים.
|
| |
| |
|
| |
| תמונות |
| |
 
|
| |
| |
|
|
|
|