עקרונות תורת ניהול היער הותוו במסמכים הבאים:

* תוכנית מעודכנת לניהול וטיפול ביערות נטע אדם, אגף הייעור, קק"ל, 1990.

* החלקים הבאים של תמ"א 22 - תכנית מתאר ארצית ליער וייעור שאושרה ע"י ממשלת ישראל ב-1995.

א. הוראות התוכנית

ב. תכנון וממשק על פי תמ"א 22 - מסמך שאושר ע"י הנהלת אגף הייעור בקק"ל ב-1998.

ג. תמ"א 22  - מסמך מדיניות, מוטי קפלן ,קק"ל, 1999.

* מטרות הייעור בישראל: קיום יער מגוון, נותן שרות לתושבים ובר קיימא. מסמך שאושר ע"י ועדת המשנה לפיתוח בר קיימא של דירקטוריון קק"ל ב-2004.

בנוסף לכל אלה, תורת היער, שתפרט ממשקים ודרכי פעולה על פי סוגי היער השונים, תטמיע בתוכה גם את סיכומי המחקרים הרלוונטים, את הניסיון המעשי שנרכש בקק"ל במשך שנים רבות בהקמת יערות, בטיפול ובטיפוחם של יערות נטע אדם ויערות טבעיים, וכן את הידע התיאורטי שנרכש בקק"ל, באקדמיה וע"י גורמים אחרים המטפלים בשטחים פתוחים.

התוכניות המפורטות ליערות הנמצאות בשלבי תכנון שונים (עפ"י החלטת בג"ץ) מפרטות בהוראותיהן את המותר ואת האסור בביצוע הפעולות הממשקיות ביער, והן מתבססות על תורת היער הנהוגה כיום בהתאם לכללים שיפורטו בהמשך.

קק"ל רואה בעקרונות שיובאו בהמשך קווים מנחים להכנת תוכניות מפורטות לסוגי היער השונים.

היער לסוגיו השונים, כפי שהם מוגדרים בתמ"א 22, מושפע מפעילות האדם:

א. יער נטע אדם או יער פארק הוא בעיקרו יצירה שנוצרה ע"י האדם.

ב. בתנאים המאפיינים את מדינת ישראל גם ביער לשימור או לטיפוח, שלכאורה הוא "טבעי"  ניתן למצוא את "טביעת אצבעותיו" של האדם ואת עקבות פעולותיו לאורך אלפי שנים. הדבר בא לידי ביטוי בהרכב המינים הצומחים ביער/חורש טבעי – ישנם מינים שהאדם במעשיו עודד את התפשטותם, דוגמת החרוב. ואילו מינים אחרים דוכאו ע"י האדם, למשל אלונים נשירים באגן הכינרת. נוסף על כך, מהמערכת האקולוגית של היער והחורש הטבעי כיום נעדרים מינים של בעלי חיים שחיו בה בעבר. כך לדוגמה אין לנו היום איילים שבעבר דאגו כנראה לשמירה על אופי פתוח יותר של החורש הטבעי .

לכן, כאשר הדבר נחוץ על מנת לקיים ולטפח את היער, קק"ל רואה לנכון להתערב בפעולות ממשקיות אקטיביות בכל סוגי היערות שבתחום אחריותה. מטבעם של הדברים שביער נטע אדם הפעולות הממשקיות הן רבות, ואילו בחורש טבעי לסוגיו פעולות הממשק הן מינימליות ונועדות רק לשמירה על החורש הטבעי ולהבטחת המשך קיומו.

השירותים שהיער לסוגיו השונים מספק הם רבים ומגוונים. לאורך הזמן ניתן להבחין בתהליך השינוי שחל בהתייחסות לשירותים האקולוגיים שהיער מספק. הדבר בא לידי ביטוי בפעילות המועצה הארצית לתכנון ובנייה המפרטת את יעדי המשנה של היער. המועצה מונה ארבע קבוצות יעדים בסדר הבא:

1. היבטים חברתיים: רובם דנים בנושאים שונים של קליטת קהל.

2. היבטים סביבתיים: בעיקרם תיקון מפגעים שמקורם בפעולות פיתוח של האדם.

3. היבטים נופיים וטבעיים: חלק מההיבטים הינם שירותים אקולוגיים שהיער לסוגיו נותן, כגון הגנה על סוגי חורש ויער הנתונים בסכנת הכחדה, היער כאזור חציצה לשמורות טבע, והיער כמסדרון אקולוגי לחי ולצומח .

4. היבטים כלכליים: בדיעבד התברר כי הם אינם משמעותיים כיום.

עורכי תכנית תמ"א 22 לא כללו בהוראות התכנית התייחסות מפורשת לשירותים האקולוגיים של היער.  המסמך של ועדת המשנה לפיתוח בר קיימא של דירטוריון קק"ל מביא לראשונה את נושא הייעור בישראל לדרגת חשיבות ראשית, ומתייס אל העיקרון האקולוגי של "המגוון הביולוגי והשירותים האקולוגיים של היער" כעיקרון מנחה במדיניות הייעור של קק"ל.

כאמור מטרת מסמך "תורת ניהול היער" היא לחדד את עקרונות תורת הטיפול ביער בישראל לסוגיו השונים כפי שהוגדרו בתמ"א 22. המסמך ישמש את היערנים בפעילותם היערנית ואת מתכנני תוכניות המתאר המפורטות בעת הכנת הוראות התכנית ( "תקנון התכנית").

* יש להגדיר את מטרות היער ובהתאם לכך לכוון את כל הפעולות הקשורות בהקמת היער ובטיפול בו.

* הכשרת השטח (הכנת בורות לנטיעה) תהיה נקודתית, למעט בשטחים נרחבים הניתנים לעיבוד בדומה לשטחים חקלאיים.

* ריסוס מונע עשביה. מחד הוא חיוני לביסוס השתילים, ומאידך יש לשאוף שהפגיעה במערכת האקולוגית תהיה מזערית, הן בסוג החומר, הן במינון, הן בשטח המרוסס והן בשיטת היישום של החומר.

2. נטיעה:

א . מגוון המינים לנטיעה ביער יתחשב ב:

* מטרות היער.

* תנאי בית הגידול.

* סוג היער (יער נטע אדם, פארק לשימור וכד').

* מינים הטבעיים לאזור.

* מיני עצים אחרים שהוכיחו את הצלחתם בנטיעות באזור.

* לא תותר נטיעתם של מינים פלשניים לאזור (בקק"ל תוכן רשימה של מינים פולשים לאזורים השונים בארץ).

* תרומת מיני העצים למערכת האקולוגית (דוגמת מינים המספקים מזון לציפורים בנדידה).

ב . צפיפות הנטיעה תתחשב ב:

* מטרות היער.

* תנאי בית הגידול.

* עצים הקיימים בשטח.

* התורה היערנית למימשק שתכליתו הגעה לעומד סופי רק בשלב הבוגר של היער.

3. פעולות פיתוח חיוניות לצרכי ניהול השטח:

פריצת דרכים, גידור, מתקנים לשימור קרקע, יתחשבו ב:

* צרכי המימשק היערני ונגישות להגנת היער משריפות.

* תנאי השטח - מיזעור הפגיעה הנופית והאקולוגית.

* אפשרויות לשיקום נופי ואקולוגי.

* מניעת נזקי סחף .

* מיזעור פגיעה בעבירות של בעלי חיים.

4. פעולות פיתוח לצורך קליטת קהל יתחשבו ב:

* מטרות היער.

* תוואי השטח.

* מיזעור הפגיעה בנוף.

* מיזעור הפגיעה במערכת האקולוגית.

5. הגנת היערות מאש:

* הקמת תצפיות בנקודות שולטות.

* פריצת מערכת דרכים שתתחשב (בנוסף לסעיף 3) ברמות סיכון – תוואי שטח, כיוון ועוצמות רוח, קירבה ליישוב עויין וכד'.

* יצירת מערכת הספקת מים למילוי כבאיות.

יער נטע אדם קיים ומוצע

הכנת שטח לנטיעה באמצעות: תיחוח ידני או מכני; בניית טרסות אבן; שמירה, עידוד וטיפוח צומח מעוצה קיים; ריסוס בחומרים מונעי נביטה ונגד עשביה בכל השטח, תוך שימת דגש על כך שהחומרים יהיו חומרים המותרים לשימוש בישראל, ידידותיים לסביבה ובמינון המינימאלי הנדרש .

נטיעה:  נטיעה במינים מקומיים ומאוקלמים.  הנטיעה תשולב בעצים הקיימים בשטח הנטיעה.  לא תותר נטיעה במינים פלשניים לאזור.  יעשה שימוש בעזרים ובפעולות להגברת הצלחת הנטיעה כגון: שרוולי נטיעה, יריעות, חיפוי ברסק, עידור, השקיה שימוש בחומרים סופחי מים ועוד.  צפיפות הנטיעה – על פי התורה היערנית על מנת להגיע לעומד סופי כאשר היער בוגר.  ריסוס בחומרים נגד עשביה עד לביסוס הנטיעה. החומרים יהיו אלה המותרים לשימוש ובעלי פגיעה מזערית במערכת האקולוגית.  בכתמים בהם יש צומח נדיר או ייחודי לאזור, הנטיעה תתבצע רק באם לא תהיה פגיעה בצומח הטבעי.

פעולות פיתוח לצורך מימשק השטח, כולל קליטת קהל והגנה מפני אש: 

פריצת דרכים תיעשה בשלוש רמות -

* דרך ראשית – רוחב רצועת הדרך עד 8 מ', למעט באתרי תצפית. מתוך זה רוחב המיסעה והשוליים עד 6.5 מ' . שטחים ברצועת הדרך ישמשו לניקוז, עבודות עפר, קירות תמך, מסלעות ומעקות. הדרך תעבור שיקום נופי. לאורך הדרך בקטעים המשמשים גם לתצפית לא יינטעו עצים שיסתירו הנוף.

* דרך משנית - רוחב הדרך עד 6 מ'. מתוכה רוחב המיסעה והשוליים עד 4 מ'.

* דרך לשימוש יערנים – עד 4 מ' רוחב, ללא מצעים.

צפיפות הדרכים תקבע על פי צרכי הגנת היער מאש.  גידור השטח למניעת רעיה. רצוי שהגידור יהיה לאורך דרכים ו/או תוואי שטח מתאימים.  לא תותר רעיה באתרים קולטי קהל.

יוקמו מתקנים לשימור קרקע.  יפותחו חניונים ומתקנים לקליטת קהל.  יוקם מגדל תצפית נגד אש.  ייפרסו קווי מים הידרנטים וברזיות.

ממשק יער בוגר:  פעולות יערניות שנועדו לשמר ולטפח את היער: נטיעה, גיזום, דילול, סילוק/ריסוק/ שריפת גזם, הדברת מזיקים ומחלות, שיקום לאחר פגיעת מזיקים/מחלות/ אש/סיום מחזור והחלפת העומד.  מותרת רעייה בשטח.

יער פארק קיים ומוצע

הכנת שטח לנטיעה:  כמו ביער נטע אדם.

נטיעה:  כמו ביער נטע אדם, אבל עם שוני לגבי צפיפות הנטיעה – שתהיה כך שניתן יהיה להגיע לעומד סופי של 15 עץ לדונם ביער הבוגר (כולל העצים הקיימים בשטח בטרם הנטיעה).

פעולות פיתוח לצורך ממשק השטח, כולל קליטת קהל והגנה מפני אש:  כמו ביער נטע אדם.

ממשק יער בוגר:  כמו ביער נטע אדם.

יער טבעי לטיפוח

הכנת שטח לנטיעה:  כמו ביער נטע אדם.

נטיעה:  כמו ביער נטע אדם, למעט החובה הקיימת שהנטיעה תהיה במינים המקומיים בלבד לצורכי טיפוח הצמחייה הקיימת.

פעולות פיתוח לצורך מימשק השטח, כולל קליטת קהל והגנה מפני אש:  כמו ביער נטע אדם. 

ממשק יער בוגר:  כמו ביער נטע אדם.

יער טבעי לשימור

נטיעות והכנות להן: לא תותרנה כלל.

פעולות פיתוח לצורך ממשק השטח כולל קליטת קהל והגנה מפני אש: כמו ביער נטע אדם.

ממשק יער בוגר: פעולות הגנה על העצים הקיימים בלבד. תותר רעייה .

נטיעות בגדות נחלים

הכנת שטח לנטיעה:  כמו ביער נטע אדם, למעט ריסוסים שיותרו רק באם אין סכנה לזיהום מי הנחל ומי תהום.  חומרים המרוססים יהיו בעלי פגיעה מזערית במערכת האקולוגית.

נטיעה:  נטיעה במינים מקומיים של גדות נחלים ובעצי בוסתן. בנטיעה בכתמים למטרות צל ניתן להשתמש בעצים מאוקלמים (איקליפטוס וכד').  הנטיעה תשולב בעצים הקיימים.

לא יינטעו מינים פלשניים לאזור. יעשה שימוש בעזרים להגברת הצלחת הנטיעה כגון: שרוולי נטיעה, יריעות, חומרים סופחי מים.  צפיפות הנטיעה – בהתאם לאופי השטח.  יותר ריסוס בחומרים נגד עשביה עד לביסוס הנטיעה. הריסוס למניעת עשבייה ייעשה בנקודות הנטיעה בלבד וגם זאת רק כאשר אין חשש לזיהום מי הנחל ומי תהום.

בכתמים ביער הטבעי לטיפוח בהם יש צומח נדיר או ייחודי לאזור, הנטיעה תתבצע ללא פגיעה בהם, או שכלל לא יינטעו.

פעולות פיתוח לצורך ממשק השטח, כולל קליטת קהל והגנה מפני אש:  כמו ביער נטע אדם.

ממשק יער בוגר:  כמו ביער נטע אדם.

יער פארק חופי

הכנת שטח לנטיעה:  כמו ביער נטע אדם.

נטיעה:  הנטיעה תיעשה בכתמים, בשטחי המרזבות, בהם יינטעו בוסתנים וחורשות צל כאשר עיקר השטח יישאר בטבעו ללא נטיעות.  פעולות הנטיעה תיעשנה כמו ביער נטע אדם.

פעולות פיתוח לצורך ממשק השטח, כולל קליטת קהל והגנה מפני אש:  כמו ביער נטע אדם למעט העובדה שדרכים ייפרצו רק בהיקף השטח או לנגישות לנקודות שהציבור יבקר בהן למטרות נופש.  ממשק הבוסתן והרעייה יהיו למטרות שימור הנוף והצומח.

ממשק יער בוגר:   תותרנה פעולות שמטרתן לשמר ולטפח את יער הפארק החופי כמו נטיעה, גיזום, דילול, סילוק/ריסוק/שריפת גזם, הדברת מזיקים ומחלות, שיקום לאחר פגיעת מזיקים/מחלות/ אש. תותר רעייה בשטח.  תותרנה פעולות לשמירת נוף דיונות נודדות לרבות כיסוח וחישוף.