ערב זה התקיים תודות ליוזמת המועצה האזורית מטה יהודה במסגרת פעילות בית המורשת המוקם בימים אלה ובשיתוף פעולה עם חנוך צורף,  מנהל אזור ההר שבמרחב מרכז. ד"ר אורית ברור בן-דוד שהיא גם תושבת אחד היישובים במטה יהודה נבחרה להקים בית מורשת שיציג את סיפור ההתיישבות באזור, את מגוון העדות שאיכלסו את יישובי מטה יהודה בראשיתם ואת סיפורי חייהם של ראשוני המתיישבים.

קק"ל העסיקה את ראשוני המתיישבים ביישובי מטה יהודה בהכשרת קרקע ובייעור, ובכך היוותה באותה עת גם מקור פרנסה עיקרי לתושבי המקום. בנוסף, מקום העבודה הצליח להפגיש ולקרב בין עולים חדשים לבין אזרחים ותיקים ובין בני מושבים וחברי קיבוצים.

מאחר שקק"ל היוותה גוף חשוב ומסייע בתהליך ההתיישבות באזור, במהלך איסוף המידע עבור בית המורשת התגבש הרעיון לערוך מפגש בו יספרו ותיקי היערנים זיכרונות וסיפורים מהימים ההם.

במהלך הערב נשאו דברים ראש המועצה האזורית מטה יהודה, מאיר ויזל ומנהל מרחב מרכז של קק"ל, אילן בארי. בפאנל היערנים השתתפו היערנים הוותיקים מרדכי רוח, שייקה ברוט, שמעון למסקי, יונתן טובול, שמעון עמר ואלי איטח.

מסתבר שיערני קק"ל אינם רק אנשי מקצוע מצויינים אלא גם מספרי סיפורים מרתקים ומרגשים. היערנים הצליחו בהעלאת הזיכרונות להחיות את שנות ה-50 ולהעביר את חוויות התקופה של ראשית המדינה, תקופת העליות ההמוניות והמעברות.  העובדה שיערני קק"ל היו צריכים להעסיק אלפי פועלים שלא נגעו באת ובטוריה לפני שהחלו את עבודתם בקק"ל הובילה גם היא לסיפורים מרתקים.

חשוב להזכיר שאזור מטה יהודה הוא אזור הררי עם סלעים ומדרונות תלולים. ושלפני שהחלו פעולות הייעור המסיביות בשנות ה-50 ע"י קק"ל בעזרת תושבי המקום כל ההרים היו קרחים.

זיכרונות היערנים כללו סיפורים על פועלי ייעור שעל מנת לדרבן אותם לעבוד בשמש הקופחת או בגשם המדריכים היו מחדירים בהם ציונות, וכך הצליחו לרומם את הרוח לצורך המשך העבודה.

אותם פועלים שקיבלו משכורת נמוכה רק כדי להצליח לשרוד נדרשו לא פעם לעבוד שעות נוספות על מנת לסייע בכיבוי שריפות, וזאת כמובן ללא תמורה. באופן תמוה מסתבר שרוב השריפות נגרמו ביום שישי בצהריים, כך שלעתים הפועלים אחרו לחזור הביתה לצורך ההכנות לשבת בגלל העבודה בשטח.

עבודת פועלי הייעור בשטח התבצעה בתנאים שאנחנו לא מכירים בישראל של היום. בשנים ההן הפועלים היו לוקחים אתם בבוקר את הציוד הנדרש לעבודה ואת המזון לאותו היום ומטפסים אל ראש ההר. משם היו מתחילים להכין את בורות הנטיעה או נוטעים את השתילים בכיוון מורד ההר עד סיום העבודה בסוף היום.

אחד היערות הגדולים שמקורם באותה תקופה הוא יער הקדושים, יער בו ניטעו 6 מיליון עצים לזכר 6 מיליון הנספים בשואה. היערנים נזכרו בטקסים המרגשים שהתקיימו ביער זה בשנותיו הראשונות. עד הקמת מוזיאון יד ושם שבו מתקיימים האירועים הממלכתיים לציון יום השואה, אירועים אלה היו מתקיימים ביער הקדושים.

מרדכי רוח יצא לגימלאות מקק"ל לאחר שכיהן בתפקיד הבכיר של מנהל אגף הייעור. את דרכו בקק"ל הוא התחיל כעולה חדש ממצריים שעבר לצורך פרנסה כפועל ייעור בקק"ל. בערב שהתקיים בשבוע שעבר מרדכי חזר והדגיש  את העובדה שאילולא מפעל הייעור היה קיים, ואילולא היכולת לבצע את הנטיעות ע"י הפועלים הרבים שהועסקו ע"י קק"ל - היום לא היינו יכולים ליהנות מיערות ותיקים המשתרעים על שטח כה רחב של הרי ירושלים, יערות המספקים לנו מקום לטיולים, לנופש ולנשמה.