הכנס נפתח בברכות מפי נציגי הארגונים השותפים לארגונו: מזכיר תנועת הקיבוץ הדתי אמיתי פורת, ראש המועצה האזורית שדות נגב תמיר עידאן, מנהל המועצה לשימור אתרי מורשת עמרי שלמון, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, מזכיר קיבוץ עלומים גלעד פישביין ומנהל מרחב דרום בקק"ל עמי אוליאל.
רב קיבוץ עלומים עמית קולא אמר בדבריו לקהל כי "בחברה הישראלית קיים כיום צורך דחוף להתייחס יותר לגורמים מאחדים, ופחות לאלה שיוצרים פירוד".
חברי תנועת הקיבוץ הדתי והקהל בפאנל בכנס. צילום: דניס צין
מארגן כנס בארות הנגב ג'רמי מייזל, חבר קיבוץ עלומים מאז 1984, הסביר איך נולד האירוע:
"קיבוץ עלומים נוסד ב-1966, במקום המדויק שבו ישב קיבוץ בארות יצחק עד שנהרס בקרב גבורה נגד הצבא המצרי ב-1948. הכוח המצרי הובס בסופו של דבר, אבל במחיר כבד. כל בתי הקיבוץ נהרסו, פרט למגדל המים, ורבים מהלוחמים נהרגו או נפצעו. הנותרים, בהם אלמנות וילדי המנוחים, החליטו להישאר יחד ולבנות מחדש את הקיבוץ במרכז הארץ על יד לוד.
אנו, חברי קיבוץ עלומים, קיבלנו על עצמנו לשמר את מורשת בארות יצחק ההיסטורית ולוחמיה האמיצים ולספר את סיפורם לדורות הבאים. זהו גם המנדט העיקרי של מרכז מורשת "בארות בנגב" והמרכז החינוכי בקיבוץ עלומים, ושל כנס בארות בנגב השנתי.
מנהל מרחב דרום בקק"ל עמי אוליאל, דיבר על חשיבות המחקר ההיסטורי וההגנה על אתרי מורשת, לצד שמירת הטבע. הוא ציין שקק"ל משקיעה רבות בקידום ערכים אלה, והפנה תשומת הלב לפסטיבל דרום אדום שמתקיים בימים אלה ליד קיבוץ עלומים. לדברו, " קק"ל מקיימת את הפסטיבל מידי שנה לאחר הגשמיםף כאשר בשדות ועל פני כל הנגב הצפוני פורחים מרבדים של כלניות אדומות. אלפי מבקרים מגיעים לראות את פלא הטבע הזה ולהשתתף בסיורי פריחה, בהופעות ובפעילויות לכל המשפחה. כנס בארות בנגב נערך בכל שנה ביום שבו נוסדה בארות יצחק ב-1943, תאריך שתמיד נופל בתקופה שבה גם הכלניות פורחות."
את המושב הראשון בכנס, שנקרא "הצבעת האו"ם ותוצאותיה", הנחה חבר קיבוץ בארות יצחק ד"ר נחום ברוכי. המושב נפתח בסרט על ההצבעה באו"ם על הקמת מדינת ישראל, המשקף את השמחה המהולה בחשש שההחלטה עוררה בקרב היהודים, ואת הזעם שיצרה בקרב הערבים. לאחר הסרט התקיים דיון בהשראתו.
ההיסטוריון ד"ר צבי צמרת מהמרכז הבינתחומי ההרצליה, דיבר על הפליטים היהודים מארצות האסלאם, שהגיעו לישראל בסמוך להכרזת המדינה ואחריה. לדבריו, "אחרי הצבעת האו"ם, הבטחון ואיכות החיים של היהודים בארצות כמו לוב וסוריה הידרדרו באופן דראסטי, והם נאלצו להימלט. כמות העולים שהגיעו למדינה החדשה לא הייתה פחותה מכמות הפלסטינים שברחו בזמן מלחמת השחרור. אין ספק שגם יהודים אלה, כמו גם היהודים שהגיעו באותה תקופה מאירופה, היו פליטים".
מזכיר תנועת הקיבוץ הדתי לשעבר נחמיה רפל הנחה את המושב השני שנקרא "המלחמה עד הכרזת העצמאות". המושב נפתח בפאנל של חמישה חברי תנועת הקיבוץ הדתי שדיברו על תנאי החיים של ילדי הקיבוץ באותו זמן.
יזרעאלה מקיבוץ טירת צבי שהשתתפה בדיון הייתה בכיתה ב' ב-1948. לדבריה, שהעובדה שהיא וחבריה ישנו בבית הילדים בקיבוץ הייתה מקור לביטחון: "היו אנשים שתפקידם היה לדאוג לכל הצרכים שלנו, בזמן שהורינו הלכו להילחם. לפחות הייתה לנו תחושת באותה תקופה קשה".
עדות נוספת מסר חבר הפלמ"ח מיקי כהן, שהעלה זיכרונות מתקופתו כלוחם ההגנה בזמן המנדט הבריטי.
הדובר האחרון היה, מנהל ההדרכה ב"בית העצמאות" איציק דרור, שערך מחקר היסטורי על תקופה זו. הוא הציג עותקי מסמכים ופריטים שאסף. בין השאר סיפר על תקיפת חיל האוויר האיטלקי בתל אביב ב-1941, שבמהלכה נהרגו 130 איש ורבים אחרים נפצעו. דרור אמר כי "מדובר בתקופה הקשה ביותר של תל אביב במאה השנים האחרונות, ומעניין שלא מרבים לציין זאת".
משתתפי הכנס בסיור עם רפי בביאן. צילום: דניס צין
אחר הצהריים נערכו סיורים באזור, שאחד המרגשים שבהם היה סיור בהדרכת קצין הביטחון של המועצה האזורית שדות הנגב רפי בביאן מקיבוץ עלומים. בסור נחשפו המשתתפים לפריחת הכלניות בשדה שבמרכזו באר שנקראת "באר מרווה", על שם בתו של בביאן, מרווה, שנפטרה ב-2014 ממחלה קשה.
בביאן סיפר שהבאר ופסטיבל דרום אדום שמתקיים בכל שנה בתקופת פריחת הכלניות עוזרים לו להחיות את זכר בתו. הטיול וההדרכה שהתמקדה בהיבטים שונים של החיים והטבע עוררו התרגשות רבה בקרב המשתתפים, והיוו סיום הולם לכנס שעסק באזור מיוחד זה ובחשיבותו האסטרטגית.
לכתבות נוספות בחדשות קק"ל