פורום היעור של האו"ם בנושא שינויי אקלים 2013 - COP19

אנשי המקצוע של קק"ל יהיו חלק מהמשלחת הרשמית של ישראל לפורום הייעור השנתי של האו"ם בנושא שינויי אקלים, COP-19, שיתקיים השנה בוורשה, פולין, בין התאריכים 22-11 בנובמבר 2013.

בין התאריכים 16-17 בנובמבר יתקיים פורום בנושא: Global Landscape, שבו נציגי קק"ל יתרמו לדיון בנושאים הרלוונטיים לפעילות האירגון: ייעור, חקלאות, שינויי אקלים ועוד.

בנוסף, הפורום מהווה פלטפורמה גלובלית אשר מקשרת בין מנהיגים עולמיים, מדענים, גופי תקשורת, חברות פרטיות, תורמים ומספק להם ידע עדכני רב חשיבות.

כבכל שנה, קק"ל תקים בתערוכה ביתן שבו ייתנן מידע על פעילותה ליותר מ-35,000 איש ותשתתף במגוון דיונים ופגישות מקצועיות

כמו כן, קק"ל משתפת פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ועם הארגון ההודיThe National Council for Climate Change, Sustainable Development and Public Leadership (NCCSD) באירגון אירוע צד בפורום.

נציגי קק"ל לפורום יהיו גיל סיאקי, שירצה בנושא “Dryland Afforestation as a Means for Promoting Adaptation”; ערן אטנר שירצה בנושא “Water Scarcity: Recycling Practices for Adapting to Climate Change” וקארין בולטון שתנהל את תחום היחסים הבינלאומיים והקשרים המקצועיים.  

נציגי קק"ל במפגש עם אנשי מקצוע מהעולם איתם החליפו ידע מקצועי בפורום COP17 של האו"ם.  צילום: ארכיון צילומי קק"ל
נציגי קק"ל במפגש עם אנשי מקצוע מהעולם בפורום COP17 של האו"ם. 
צילום: ארכיון צילומי קק"ל

 

שולחן עגול: יערנות ופיתוח כלכלי

דברי נציג קק"ל בשולחן העגול של פורום האו"מ על יערנות ופיתוח כלכלי

האגרונום אביב אייזנבנד, מנהל מחלקת יערנות ופיתוח מקצועי באגף הייעור של קק"ל, הביא את דברה של קק"ל ותרומתה המקצועית לדיוני השולחן העגול בפורום האו"ם.

להלן עיקרי דבריו.

מדיניות ישראל בנושא יערות
במאה השנה האחרונות, פעילות בני אדם וניצול יתר של משאבי טבע בישראל יצרו בליית קרקע חמורה, סחיפה והמלחה. מאז הקמתה ב-1948 אימצה מדינת ישראל מדיניות ציבורית שנועדה לשקם, לפתח ולנהל את משאבי הטבע שלה. בעקבות פעילות זו, ישראל היא אחת המדיניות היחידות בעולם שיש בה היום יותר עצים מלפני מאה שנה. קרן קימת לישראל, הפועלת כרשות הייעור של ישראל, נוקטת מדיניות של ניהול בר-קיימא של יערות, שתלה כ-240 מיליון עצים והעבירה חקיקה לוויסות המרעה והבטחת משק מים יעיל.

היערות בישראל הם רב-תכליתיים, משרתים את הקהילות והמערכות האקולוגיות שמסביבם, כוללים אזורי נופש והזדמנויות לתיירות אקולוגית. מרחבים פתוחים אלה מספקים את "הריאות הירוקות" הנחוצות כל כך לתושבי הערים. קהילות מקומיות מעורבות בתכנון ובפיתוח של פארקים ויערות, ועל ידי כך נוצר חיבור ברמה השורשית ביותר. כל השירותים החיוניים הללו ניתנים ללא תשלום לכל תושבי ישראל.

איך מועילים היערות לכלכלת ישראל?
ליערות בישראל תפקיד חשוב בפיתוח הכלכלי של שטחי פריפריה, במיוחד בסביבה כפרית שהתושבים בה רועי עדרים. זהו סידור מועיל לשני הצדדים; הרועים המקומיים זוכים במרעה חינם באזורים שבהם רעייה היא ענף תעסוקה עיקרי, ומנגד הם מסייעים במניעת שריפות ביער על ידי צמצום הצמחייה הנמוכה.

במגזרים מעוטי יכולת ובקהילות רחוקות מהמרכז, תחזוקת היערות מספקת משרות חיוניות ולעתים מקור פרנסה ראשי למשפחות שלמות. תיירות אקולוגית היא תחום שמתפתח כעת בישראל ותושבים רבים מתפרנסים מהצעת מקומות לינה, אירועים ופעילות בטבע לתיירים מקומיים ומחו"ל.

רועה בדואי בפארק צרפת-עדולם. צילום: יוסי זמיר
רועה בדואי ועדרו בפארק צרפת-עדולם. צילום: יוסי זמיר

היערות בישראל אינם משמשים לייצור עץ למטרות מסחריות, אך כל תוצר-לוואי מהעצים, המופק במהלך תחזוקת היער, מחולק כעצי הסקה לתושבי האזור.

כיצד מסייעים היערות לסביבה בישראל?
עוד יתרון אקולוגי חיוני שמערכת הייעור שלנו מספקת הוא שמירה על אוכלוסיית דבורים בריאה. ישראל, באמצעות קק"ל, הצליחה להרחיק את התופעה העולמית המכונה "הפרעת התמוטטות המושבה" (Colony Collapse Disorder), על ידי מדיניות יזומה של תמיכה במושבות הדבורים המקומיות. מגוון הצמחים מפיקי-הצוף שנשתל נועד לתמוך בתזונה בריאה לכוורות.

בעזרת מאמצים אלה ויישום מחקרים צברה ישראל ידע נרחב ושיטות מתקדמות למאבק במִדבור, לייעור באזורים חצי-צחיחים ולשירות אקולוגי של יערות לטובת הקהילה והתפתחותה הכלכלית.

איך נוכל לשתף פעולה במאבק נגד ההשפעות של שינוי האקלים?
שינוי האקלים נחשב כיום לאיום גדול על יערות העולם. אחד התרחישים הצפויים לשינוי אקלים הוא עלייה בטמפרטורות בדרום אירופה, דבר שיוביל לאקלים חצי-צחיח ומדבור של שטח נרחב – במילים אחרות, אקלים דומה לזה השורר בישראל היום. קק"ל פיתחה שיטות רבות לניהול יערות באקלים המאתגר שלנו, שלדעתנו יתאימו גם לארצות אחרות באזור המתמודדות עם תנאים דומים. כמו כן, אנו בטוחים כי מדינות אחרות צברו ידע וניסיון שיוכלו להועיל לנו בתחומים אלה.

כדי להתמודד טוב יותר עם אתגרים אלה, ישראל מציעה לקיים שיתוף פעולה בין- אזורי במזרח התיכון, לקידום ההבנה של השפעות האקלים המשתנה על יערות ומערכות אקולוגיות. אנו סבורים כי זהו צורך דחוף ורלווטי למזרח התיכון כולו, וסבורים כי משאבים הולמים, לרבות מימון, יכולים לתת יתרון חשוב מול האיום הקרב של שינוי האקלים. קק"ל, רשות הייעור הישראלית, מוכנה להקציב מימון התחלתי לפרויקט כזה של שיתוף פעולה אזורי.

מאגר מים ביער יתיר.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל
מאגר מים ביער יתיר.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל


אירוע צד רב משתתפים

משתתפים רבים נכחו באירוע הצדדי שקיימה קק"ל בפורום, לרבות סגן שר המים והייעור של טורקיה, איסמעיל בלאן, שציין את חשיבות שיתוף פעולה אזורי בנושא המאבק במִדבור. אביב אייזנבנד וגיל עצמון הציגו את פעילות קק"ל בתחומי הייעור והמאבק במִדבור.

באירוע שקיימה קק"ל נכחו סטודנטים ונציגים מארה"ב, אירלנד, פינלנד, קפריסין, מלזיה, אוזבקיסטן, קמרון, ניגריה, לאוס, מיאנמר וארצות רבות אחרות. המשתתפים התעניינו מאוד בניסיון ובמומחיות של קק"ל, שאלו שאלות והביעו רצון לבקר בישראל וללמוד מקק"ל בתחום הייעור.


גיל עצמון מקק''ל והשר לאיכות הסביבה של אוזבקיסטן בפורום הייעור של האו''ם
גיל עצמון מקק''ל והשר לאיכות הסביבה של אוזבקיסטן מחליפים דעות בפורום.  צילום: ארכיון צילומי קק"ל

גיל עצמון ואביב אייזנבנד מקק"ל הקרינו סרט קצר על פעילות קק"ל בתחום הייעור, שכלל גם נושאים מרכזיים במדיניות של קק"ל:
1. ההתפתחות מדיניות הייעור בישראל
2. ייעור בשטחים צחיחים על בסיס מחקר מתקדם ופיתוח בישראל.

קונסול ישראל באיסטנבול, משה קמחי, פתח את האירוע ודיבר על המנהיגות של ישראל בתחומי המִדבור, טכנולוגיית מים וייעור. להלן קטעים נבחרים מנאומו.

חשיבותם של היערות
היערות מציעים שפע של יתרונות לסביבה ולאיכות החיים של מיליוני אנשים. טיפול הולם ביערות הוא עניין מכריע במאמצינו לבסס כדור ארץ בריא ומשגשג. כפי שאמר מהטמה גאנדי, "מה שאנו עושים ליערות העולם אינו אלא השתקפות של מה שאנו עושים לעצמנו". יערות הם מחזור הדם של הציביליזציה שלנו – הגנה על היערות כמוה כהגנה על עתידו של כדור הארץ.

ישראל למען יערות
מדינת ישראל גאה ביערותיה. כמדינה קטנה עם משאבי טבע מוגבלים ומעט מי גשמים, ישראל מרבה להתמודד עם אתגרים כמו סחף קרקע ומדבור, שהשפעתם על היערות רבה.

ישראל פיתחה שיטה ייחודית לניהול יערות. ב-1961 העבירה הממשלה את כל פעילות הייעור לקרן קימת לישראל, ארגון חוץ-ממשלתי המשמש מאז כשירות הייעור הלאומי. עד מהרה יישמה קק"ל מדיניות שעודדה שיטות יערנות בת-קיימא ליערות נטועים. בעקבות זאת שתלה קק"ל יותר מ-240 מיליון עצים והנהיגה חוקים חשובים לוויסות מרעה וניהול יעיל של משאבי מים.

מאז ומתמיד הכירה מדינת ישראל בערך של ניהול יערות – ובמהלך השנים הפכנו למעבדה ליערנות חדשנית. בעקבות מחקרי שטח ואקדמיה, צברה ישראל ידע נרחב ומומחיות בתחום היערנות ומערכות אקולוגיות, פיתחה שיטות מתקדמות למאבק במדבור, לייעור באזורים חצי-צחיחים ולשירות אקולוגי של היערות למען הקהילה והפיתוח הכלכלי של המדינה. באמצעות מדיניות פעילה של ייעור, שימור וניהול בר-קיימא של יערות, ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם שיש בה היום יותר עצים מלפני מאה שנה.

איזו תועלת מביאים היערות לישראל
היערות והפארקים בישראל הם רב-שימושיים, מעניקים שירותים שונים לקהילות ולמערכות האקולוגיות שמסביבם. היערות מציעים אזורי נופש והזדמנויות לתיירות אקולוגית, כמו טיולים, שבילי אופניים, אזורי פיקניק, שבילי נגישות לאנשים עם מוגבלות, פארקים ומגרשי משחקים. ישראל היא חברה אורבאנית ברובה ומרחבים פתוחים אלה הם "הריאות" של המדינה, שנותנות לאזרחיה הזדמנות להתחבר לטבע. קהילות מקומיות מעורבות בתכנון ובפיתוח פארקים ויערות, ובכך מובטח החיבור ברמת היסוד. כל השירותים הללו הם ללא תשלום.

ליערות יש גם תפקיד חישוב בפיתוח הכלכלי של אזורי פריפריה. אדמת יער משמשת למרעה בהמות, בעיקר בקרב שבטי הבדווים. זהו סידור שמועיל לשני הצדדים; הרועים המקומיים זוכים במרעה חינם באזורים שבהם רעייה היא ענף תעסוקה עיקרי, ומנגד הם מסייעים במניעת שריפות ביער על ידי צמצום הצמחייה הנמוכה.

חניון משחקים בפארק אופקים.  צילום: אנצ'ו גוש
חניון משחקים בפארק אופקים.  צילום: אנצ'ו גוש

היערות ומספקים גם מקורות תעסוקה לשכבות סוציו-אקונומיות שונות - בתיירות אקולוגית, בתחזוקה ובשמירה. אלפי עובדים מועסקים מדי שנה בתחום היערנות בישראל, כמחציתם על בסיס חוזה או לפי עונה. במגזרים מעוטי יכולת ובקהילות רחוקות מהמרכז, תחזוקת היערות מספקת משרות חיוניות ולעתים מקור פרנסה ראשי למשפחות שלמות. התיירות האקולוגית נעשתה פופולארית באחרונה ותושבים רבים מתפרנסים מהצעת מקומות לינה וארגון פעילויות בטבע.

היערות בישראל אינם משמשים ככלל לייצור עץ, אך כל תוצר-לוואי מהעצים, המופק בתהליך מתחזוקת היער, מחולק כעצי הסקה לתושבי האזור. לפני חג המולד קק"ל נוהגת לחלק עצים חינם לקהילות הנוצריות.

ליערות יש גם יתרונות אקולוגיים חשובים, למשל, בשמירה על אוכלוסיית דבורים בריאה. ישראל, באמצעות קק"ל, הצליחה להרחיק את התופעה העולמית המכונה "הפרעת התמוטטות המושבה" (Colony Collapse Disorder), על ידי מדיניות יזומה של תמיכה במושבות הדבורים המקומיות. המגוון של הצמחים מפיקי-הצוף שנשתל הוא אמצעי מנע ששומר על מערכת אקולוגית בריאה, בת קיימא, ועל שירותי האבקה לחקלאות. בנוסף יוצאים נשכרים גם יצרני הדבש המסחרי ומגדלי הדבורים.

אתגרי העתיד וכיצד יכולה ישראל לעזור
שינוי האקלים הנוכחי מאיים על יערות העולם. ארצות שמעולם לא חוו את תופעת המִדבור מתחילות להרגיש את השפעתו. ישראל פיתחה שיטות רבות לניהול יערות בהקשר של שינוי האקלים, ואנו פעילים מאוד בשיתוף הידע ובתוכניות לחילופי מידע.

מש"ב – פעילות הסיוע הבין-לאומי של ישראל – מארחת דרך קבע סמינרים במטרה לשתף בניסיוננו בחקלאות וביערנות נוכח שינויי האקלים. קק"ל פועלת גם לשיתוף במומחיות שלה במאבק במדבור, בבקרת מזיקים משולבת (IPM), בניהול ייעור וניקוז מי גשמים עם ארצות כמו גרמניה, קזחסטן, דרום אפריקה, מזרח טימור וטורקיה.

עלינו להכיר בכך שמערכות אקולוגיות אינן מבחינות בגבולות מדיניים, ושינויי אקלים אינם מזוהים פוליטית. אנו מאמינים שחלוקה בידע ושיתוף פעולה הם הדרך הטובה יותר לקראת עתיד בר-קיימא. ברצוני להדגיש בפורום חשוב זה את חשיבותו של שיתוף הפעולה במזרח התיכון, במטרה לקדם את הבנת ההשפעות של שינוי האקלים על היערות באזורנו.

ניהול בר-קיימא של יערות יהיה מסגרת סולידית להתייחסות לנושא ולשילוב של תפקיד היערות במדיניות ובאסטרטגיות לקראת כלכלה ירוקה ודלת-פחמן יותר. ליערות תפקיד מכריע בהבטחת מזון ותזונה, שיפור הפרנסה וחיסול העוני – ועבודה בצוותא על אתגרים משותפים אלה תשפר משמעותית את סיכויינו, בבואנו לתכנן סדר יום לפיתוח לאחר שנת 2015.

מאז הקמתה הייתה מדינת ישראל מחויבת עמוקות להבטחת קיומם של היערות ופיתוחם למען הדורות הבאים. היום, בזכות המאמצים החשובים של פורום הייעור של האו"ם, ארגונים חוץ-ממשלתיים, ממשלות ואזרחים מודאגים ברחבי העולם, אנו מכירים בדחיפות המצב. כמאמר הפתגם הסיני: "הזמן הטוב ביותר לנטוע עץ הוא לפני 20 שנה. הזמן השני הטוב ביותר הוא עכשיו". איש מהנוכחים כאן היום לא יכול להרשות לעצמו להתעכב בשיפור מצב היערות בעולם. הבה נתחייב לעבוד יחד למען מטרה משותפת זו.