מאת:
חיים צבן, נעה פלר, לירון אמדור – צנובר יועצים, גבעתיים, zenovar@zenovar.com
יורם אבנימלך, אופירה אילון – מוסד שמואל נאמן, הטכניון, חיפה
החקלאות תופסת מקום קטֵן והולך כענף כלכלי במשק הישראלי. תמונת העתיד של החקלאות בישראל נדרשת להתערבות וטיפול, בכדי שהחקלאות תוכל להישאר ענף חי ובר-קיימא.
הצורך בשמירת החקלאות נובע מתרומותיה הציבוריות ( תרומות חיצוניות בלשון הכלכלנים), מעבר לתפקידה ביצירת מזון וסיבים: תרומות נופיות ביצירת שטחים ירוקים נרחבים; תרומות חברתיות: ערכים שבין אדם ואדמתו ושמירה על קרקע לאומית ובטחון; תרומות אקולוגיות: הגברת חלחול מי הגשמים לאקוויפר, קליטת CO2, קליטת פסולת וקולחין וכדומה. נושאים אלו יפורטו בגוף העבודה. מאידך, לחקלאות השפעות שליליות על הסביבה: זיהום מים וקרקע כתוצאה מדישון עודף, ריסוס, השקיה בקולחין; הגברת סחף קרקע.
יש לנסח מערכת ארגונית שתאפשר לעודד את ערכיה החיוביים של החקלאות, תוך צמצום השפעותיה השליליות. משרדי ממשלה, כמו גם ארגונים ציבוריים וירוקים, שעסקו עד כה בעיקר בשמירת שטחים טבעיים, ידרשו לתרום לצורך שמירת החקלאות בעתיד.
בארצות שונות בעולם המערבי נהוגה מערכת של תמיכות, הקשורות לתועלות החיצוניות של החקלאות. לצורך אימוץ אסטרטגיה זו בישראל, יש לאמוד את הערך הכספי של התרומות החיצוניות של החקלאות. הערכנו שסך הערכים החיצוניים של חקלאות ישראל מסתכם בכ-260 מיליון דולר בשנה, והערך החיצוני הממוצע לדונם הוא 73דולר בשנה. הגידולים אשר להם תרומות חיצוניות גבוהות הם מטעים ירוקי-עד בהשקיה, גידולי שדה בהשקיה (עיקר התרומה נובעת מיכולתם לקלוט קולחין בדרגת טיהור נמוכה), ויער משקי.
הערך החיצוני של החקלאות מהווה כ-8.4% מערך הייצור שלה. ניתן להניח כי בשלב זה, כ-20% משטחי החקלאות בארץ יביאו למימוש כספי של הערכים החיצוניים – בסכום של 52 מיליון דולר.
העבודה מציגה שורה של כלים ארגוניים, שיביאו ליישום התשלום לחקלאי הלכה למעשה. יישום ממשי של ערכים אלו יסייע בחיזוק חקלאות בת-קיימא בישראל לדורי דורות.
להורדת המאמר המלא