ביקור בכרמל בראשית חודש פברואר 2011, כחודשיים לאחר השריפה הגדולה, מגלה מחזה מרהיב של שלל פרחי העונה. זוהי תזכורת נוספת לכוחו של הטבע, שחוזר לאיתנו לאחר השריפה הגדולה שהשתוללה באזור.
הפרחים הראשונים שחוזרים לפרוח באזורים שנשרפו, הם בעלי הבצלים והפקעות, שטמונים עמוק בקרקע ובדרך כלל אינם נפגעים מהלהבות. כך אפשר לראות כאן רקפות, נרקיסים וחצבים מבצבצים בינות לעצים השרופים ובאזורים שלא נפגעו. בחלק מהיערות גם הצמחייה העשבונית מצליחה כבר להתחדש.
יערן קק"ל בכרמל יעקב ארק מציין שגם תהליך התחדשות העצים באזור מתחיל כעת, אבל הוא יהיה כמובן ממושך הרבה יותר מהתחדשות הפריחות. העצים רחבי העלים כגון אלון, אלה וכליל החורש, משקמים את עצמם מהשורש, שבדרך כלל לא נפגע מהאש. מדובר בשיקום מהיר יחסית, כי לעץ יש כבר שורש גדול. החיסרון הכרוך בכך הוא שמהשורש צפויים לצמוח מספר גזעים, מה שעלול להקשות על העץ להתפתח לגובה.
בעתיד יהיה כנראה צורך לגזום ולטפל בעצים אלה. העצים המחטניים, כגון אורנים, מתחדשים מתוך הזרעים השרופים שנפלטו מתוך האצטרובלים במהלך השריפה. גם כאן מדובר בתהליך ממושך מאוד, המניב לעיתים יער צפוף ובלתי מבוקר, וסביר להניח שתידרש בעתיד התערבות להבטחת ההתפתחות הבריאה של היער.
על פי החלטה משותפת של המומחים המייצגים גופים שונים המופקדים על שיקום הכרמל, כרגע לא נכנסים היערנים לטפל באזורים שנפגעו מהלהבות, אלא מניחים לטבע לשקם את עצמו. עבודת יערני קק"ל מתמקדת בגיזום עצים וצמחייה ביערות שלא נפגעו, במטרה למנוע שריפות עתידיות.
שריפות יער מתחילות מגובה הקרקע, אבל הופכות לשריפות ענק כאשר הן מגיעות לצמרות העצים ומתפשטות במהירות עצומה. גיזום השליש התחתון של העץ, מקטין את האפשרות של הלהבות להגיע לצמרת. השאיפה היא להוריד שליש מכמות החומר האורגני ביער, כדי להקטין את הסיכון לשריפה וכדי לעכב את התפשטות הלהבות במקרה שבכל זאת תפרוץ דליקה..
90% מהשטח שנפגע בכרמל הוא חורש טבעי, המתאפיין בצפיפות רבה של עצים וצמחייה. היערות שניטעו בידי אדם פחות פגיעים לשריפות. האתגר שקק"ל לקחה על עצמה הוא להגן גם על היערות הטבעיים, מבלי לפגוע בנופיהם הייחודיים. חלק מהמקומות המטופלים כיום ע"י יערני קק"ל ומתנדבים, הם שטחי יער שנפגעו משריפות בעבר, ושהצמחייה שהתחדשה בהם בשנים שחלפו מאז השריפה, מאופיינת בצפיפות גדולה.
מעבר לגיזום, לעתים עולה במקומות אלה גם צורך בדילול עצים צעירים. "היחס הנכון בין מספר העצים לגודל השטח לא רק מקטין את הסכנה לשריפות, אלא גם מבטיח התפתחות בריאה של היער", אומר יעקב ארק.
חשיבות נוספת של הגיזום היא עידוד צמיחתם של העצים לגובה. בנוסף לתרומה ליופיו של היער, כאשר העצים מגיעים לגובה מתאים, אפשר להכניס עדרי צאן ובקר לרעות בשטח, מבלי לגרום לפגיעה בעצים. לא מדובר רק על הרחבת השטחים המשמשים את החקלאים בעלי העדרים, אלא גם על דרך יעילה להגן על היער.
לדברי ארק, "יערות שיש בהם רעיית עדרים הרבה פחות פגיעים לשריפות, משום שהם כוללים פחות חומר אורגני", מסביר יעקב ארק. כך בעצם הופכים הכבשים, העיזים והפרות לחלק מכוח העבודה של קק"ל, שעוסק בגיזום היער.