הכנס הבינלאומי ה-5 בנושא אזורים צחיחים, מדבריות ומידבור - נובמבר 2014

על הכנס

מידבור היא תופעה שבה אזורים צחיחים הופכים לבלתי פוריים ולא שמישים לאדם ולסביבתו. החוקרים מסכימים שהירידה בפוריות הקרקע מושפעת משילוב של מדיניות שימור הקרקע, ניהול מערכות המים והאנרגיה, מאפייני החקלאות, התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים.


בכנס השתתפו יותר מ-500 איש שהגיעו מלמעלה מ-60 מדינות, ביניהם חוקרים, נציגי משרדים ממשלתיים, אנשי תעשייה, מנהלי עמותות, דיפלומטים וסטודנטים. כמה מהנושאים הבולטים שהכנס עוסק בהם: ייעור המדבר, חקלאות מקיימת, פיתוח כלכלי לשיקום אזורים צחיחים, ייעור ומרעה באזורים יבשים, בריאות הציבור במדבריות, שיקום מערכות אקולוגיות, שיקום מערכות מים, שיקום קרקעות, חינוך סביבתי ועוד. לצד הרצאות, סדנאות ודיונים, נערכו גם סיורים בשטח.

קק"ל עוסקת ברבים מהתחומים הללו, וזכתה לשם עולמי בידע שרכשה בתחום המלחמה במידבור, בין היתר בייעור אזורים צחיחים, פיתוח מקורות מים, חקלאות והתיישבות. קק"ל משתפת בידע שצברה את המדינות השכנות במזרח התיכון ומדינות שונות בעולם, ביניהן באפריקה ובאסיה. מושב מיוחד בכנס בהובלתה של קק"ל, הוקדש לייעור אזורים צחיחים.

כנס מלחמה במידבור שדה בוקר 2014.  צילום: יואב דביר
משתתפים מכל העולם באחד ממושבי הכנס.  צילום: יואב דביר

פתח את הכנס פרופ' אלון טל מאוניברסיטת בן גוריון שאמר כי "מידבור הוא בעיה הוליסטית, שדורשת פתרונות הוליסטיים. אנחנו מאמינים שיש פתרונות לבעיית המידבור, אבל מודעים לכך שאנחנו עדיין במסגרת ניסוי גדול בשאלת ההתמודדות".

נשיאת אוניברסיטת בן גוריון פרופ' רבקה כרמי ציינה שמטרת הכנס היא להפגיש אנשים מרחבי העולם לסיעור מוחות ושיתוף פעולה, בחיפוש דרכים חדשות להתמודד עם תופעת המידבור.

שגריר איטליה בישראל פרנססקו מריה טאלו אמר שמטרת הכנס היא ללמוד, להקשיב ולהתחבר. "חקלאות אינה נחלת העבר, אלא מפתח לעתיד. עלינו להבטיח ביטחון תזונתי בכמות המזון ובאיכות", הוסיף השגריר.

היועץ המיוחד למלחמה במידבור של האו"ם סרחיו זילאיה ציין שאחד האתגרים המרכזיים הוא כיצד להאכיל את אוכלוסיית העולם המתרחבת. "התחרות על הקרקע גוברת ושינויי האקלים דורשים התאמות בחקלאות", הדגיש זילאיה.

ההרצאה הפותחת ניתנה על ידי פרופ' קולין מקדוגל מאוניברסיטת פלינדרס באוסטרליה, המתמחה במדיניות בריאות ובהשפעת שינויי האקלים על נושאי בריאות. הוא ציין כמה מהנקודות המרכזיות בתחום בריאות הציבור: תשתיות, תמיכה חברתית, מניעת מחלות, קידום בריאות, שימור המערכת האקולוגית.

"אנחנו שואפים למקום שנעים לחיות בו, ולשם כך עלינו לחיות בהרמוניה עם הסביבה, מתוך אחריות גלובאלית", אמר פרופ' מקדוגל. "אם ברצוננו לצמצם פערים בבריאות, לא מספיק שהמדענים ידונו בינם לבים עצמם, אלא עלינו לקיים דיאלוג עם החברה הרחבה".

יומו הראשון של הכנס הסתיים בהצגת פוסטרים על ידי סטודנטים שעורכים מחקרים שונים בתחום המדבר: שיקום מערכות אקולוגיות, התנאים הסביבתיים באזורים אורבניים, חשיבותו של הטל לצמחים מדבריים, השפעת מאפייני השטח על מחסור במים ועוד מגוון מחקרים.

בהמשך הכנס נערכו מספר מושבים מקבילים, ביניהם מושב של קק"ל בנושא ייעור אזורים צחיחים, בראשות מנהל אגף הייעור בקק"ל ד"ר דוד ברנד. מושבים אחרים עסקו בנושאים כגון ניצול יעיל של אנרגיה, חינוך סביבתי, אגרו-אקולוגיה, בריאות הציבור וחישה מרחוק למעקב אחר תהליכי מידבור.

בארבעת ימי הכנס ממשיכים המשתתפים לשמוע הרצאות ולדון בדרכים להתמודד עם תופעת המידבור. נותר רק לקוות שבעבודה משותפת של אנשי אקדמיה, מקבלי החלטות ונציגי ארגונים ממדינות שונות אפשר יהיה להתמודד עם האתגרים שהעתיד מזמן לנו.

 

מושבים בנושא ייעור אזורים צחיחים

בכנס נערכו מספר מושבים מקבילים, ביניהם מושב של קק"ל בנושא ייעור אזורים צחיחים, בראשות מנהל אגף הייעור בקק"ל ד"ר דוד ברנד. מושבים נוספים עסקו בנושאים כגון ניצול יעיל של אנרגיה, חינוך סביבתי, אגרו-אקולוגיה, בריאות הציבור וחישה מרחוק למעקב אחר תהליכי מידבור.

ברנד פתח את המושב בסרטון קצר המתאר את פעילות קק"ל ליצירת עתיד טוב יותר וירוק יותר. לאחר מכן הרצתה סוזן ברץ מרשות הייעור האמריקאית על חשיבות היערות באזורים הצחיחים, בין היתר כגורם המסייע בתמיכה בתזונה, שמירה על מגוון מינים והשפעה חיובית על שינויי אקלים.
"חשוב לחלוק מידע על המתרחש במדינות שונות בנושא ייעור אזורים יבשים ופיתוח בר-קיימא", הדגישה ברץ. "עלינו לאסוף מידע, לנתח אותו ולפתח קווים מנחים לשיקום יערות באזורים יבשים. יש להביט אל מעבר לגבולות היער ולהבין את ההשפעה ההדדית המתקיימת בינו לבין אזורים אחרים", סיכמה.

משלחת מקניה בכנס אזורים צחיחים 2014.  צילום: תניה זיסקינד
פטריק קריוקי (מימין) וחברי המשלחת מקניה.  צילום: תניה זיסקינד

סגן מנהל רשות הייעור בקניה פטריק קריוקי הציג את מאמצי הייעור והמלחמה במידבור בארצו, שהגורמים למידבור בה הם חקלאות שאינה בת קיימא, שימוש מוגבר בעץ, רעיית יתר ושריפות. "אנחנו מחנכים את החקלאים לעבור לחקלאות בת קיימא, מפתחים שיטות לקציר מים ומשתפים פעולה עם גופים בינלאומיים למלחמה במידבור", אמר קריוקי.

ד"ר אורנה רייסמן-ברמן מאוניבסיטת בן-גוריון סיפרה שבעבר היה נהוג לחפש בכל העולם מיני עצים עמידים ליובש, בעוד שהגישה בת זמננו שמה דגש על מינים מקומיים. היא תיארה מחקר שבחן האם אלה אטלנטית מתאימה לייעור אזורים מדבריים בישראל. המחקר בחן אוכלוסיות שונות של העץ, וגילה שעצים שהגיעו מהדרום גילו עמידות גבוהה יותר ליובש. לסיום הציגה החוקרת המלצה לעוסקים בייעור: "יש לבחור את אוכלוסיית העצים המתאימה, על פי התנאים באזור שרוצים לייער".

ד"ר רקפת דוד-שוורץ מהמכון הוולקני דיברה על הקשר בין עמידות ליובש לפרמטרים הידראוליים ומאפיינים אנטומיים בעצי אורן ירושלים. "נטיעת עצים במדבר נשמעה תחילה כמו רעיון מטורף, ולמרות זאת קק"ל החלה בנטיעת יער יתיר. החזון הוכיח את עצמו ויער יתיר הפך ליער הנטוע הגדול ביותר בישראל", אמרה.

מושב בנושא השקייה בטפטוף

ההשקיה בטפטוף היא תחום שישראל נחשבת בו למובילה עולמית. במושב בכנס שהוקדש לנושא ציין ד"ר אלון בן-גל מארגון המחקר החקלאי בישראל שלהשקיה בטפטוף יכול להיות תפקדי משמעותי בפתרון בעיית המידבור. "השאלה היא מדוע הדבר לא קורה מהר כפי שחשבנו?", העלה ד"ר בן-גל שאלה לדיון.

פרופ' רם פישמן מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ציין שהמחסור הגובר במים והצורך הגובר במזון מדגישים את חשיבות הניצול היעיל של כל טיפת מים. "למרות זאת, במדינות מתפתחות רבות עדיין לא התפשט השימוש בהשקיה בטפטוף", אמר.

הוא הביא כדוגמה את הודו, שבה במרבית האזורים ההשקיה עדיין נעשית בהצפת השדות, למרות סבסוד שהממשלה מעניקה לחקלאים שעוברים לטפטפות. במחוז גוג'ראט בהודו דווקא נרשמה הצלחה מרשימה, כאשר מאות אלפי חקלאים עברו להשקיה בטפטוף. למרבה הצער, דווקא החקלאים העניים ביותר טרם אימצו את השיטה.

משתתפי כנס אזורים צחיחים ביער יתיר.  צילום: תניה זיסקינד
משתתפי הכנס בתמונה קבוצתית בחורבת ענים ביער יתיר.  צילום: תניה זיסקינד

ד"ר רושיטשו קומאר מהודו דיבר על ניצול יעיל של מים להשקיה וציין כי בחוות רבות בחבל קשמיר הוקמו מתקנים קטנים לאיגום מי גשם, וציין שאפשר לחסוך עד 80% מכמות המים בהשקיה בטפטוף, בהתאם לסוג הגידול.

ד"ר אדם אברמסון מאוניברסיטת סן דייגו דיבר על השימוש בטפטפות במדינות מפותחות לעומת המצב במדינות מתפתחות וסיפר על ניסיונו בזמביה ובזימבבווה באפריקה. "במדינות מפותחות המטרה המרכזית של השימוש בטפטפות היא חיסכון במים, הגדלת יבול ויעילות כלכלית", אמר. "במדינות מתפתחות יש שיקולים אחרים, למשל האם להשקיע כסף בטפטפות, או להמשיך לעבוד קשה ולשאוב מים בדלי מהבאר?".

תמי ערן-שושן סיפרה על תכנית פפסן המשותפת לאיטליה, ישראל וסנגל, שבה ניתנת הכשרה לחקלאים מסנגל. "יוזמות טכנולוגיות הן כלי לקידום אוכלוסיות עניות", אמרה. "החקלאים בסנגל נדרשים לעבור לשיטות חקלאיות מתקדמות יותר, בין היתר בתחום ההשקיה ובחירת גידולים רווחיים. מטרתנו לעזור לחקלאים להפוך ליזמים", אמרה.

מושב בנושא שינויי אקלים

בעולם כולו מתמודדים עם שינויי האקלים והשלכותיהם, ומושב בנושא זה נוהל בכנס בראשות היועץ הסביבתי ישעיהו בר-אור. "הנושא רלבנטי במיוחד בישראל, כאחת הנקודות הרגישות לשינויי אקלים", אמר בר-אור.

ד"ר חנן גינת ממרכז המחקר ים המלח והערבה התייחס לאירועי גשם חריגים בדרום הערבה. הוא ציין שבשנים האחרונות נרשמת בערבה עלייה בטמפרטורות בקיץ וירידה בטמפרטורות בחורף. כמו כן נמדדים יותר אירועי גשם קיצוניים עם כמות גדולה של משקעים, אחרי שנים רבות של יובש.

פרופ' שרון מגדל מאוניברסיטת אריזונה דיברה על הקשר בין שינויי האקלים לניהול האקוויפר. היא סיפרה שבאריזונה שוררת כבר 15 שנה בצורת שקובעת את אופן ניהול ממשק המים. החוקרים מנסים לבנות מודלים שיחזו כיצד תושפע מערכת המים משינויי האקלים בעתיד.

ד"ר ויג'יי קומאר ממכון המחקר לאקולוגיה מדברית בגוג'ראט שבהודו דיבר על אי הוודאות שנגרמת לאזורים יבשים בעקבות שינויי האקלים. "שינויים אלה פגעו בחקלאות ובשטחי המרעה של הצאן", ציין ד"ר קומאר. הממשל מנסה להתמודד עם ההשלכות על ידי פיתוח מקורות מים, שיטות השקיה חדשות והתאמת ענפי החקלאות לתנאים המשתנים.

ד"ר מרטין באומגארט מגרמניה הציג פרויקט לשיקום הפריון של אדמות חקלאיות בבורקינה פאסו, הממומן על ידי ממשלת גרמניה. הוא הסביר שעקב מחסור באמצעי פרנסה בנוסף לחקלאות, נעשה שימוש יתר באדמות לצרכים חקלאיים, וכתוצאה כושר הייצור של האדמה הולך ויורד. "מטרתנו לעבוד יחד עם הקהילה, כדי לעזור להתאים את ניהול המים והשיטות החקלאיות", אמר ד"ר באומגארט.

סיור בשטח - שדה בוקר

לאחר המושבים נערכו סיורים קצרים בסביבה: ביקור בביתו של דוד בן גוריון בקיבוץ שדה בוקר, אמנות סלעים בנגב, חקלאות נבטית עתיקה בעובדת, סיור היכרות עם התרבות והמסורת הבדואית וטיול רגלי בנחל קרקש.

נוף בשדה בוקר.  צילום: יואב דביר
נוף המדבר משדה בוקר.  צילום: יואב דביר

משתתפי הכנס שבחרו לבקר בצריפו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דוד בן-גוריון התרשמו מסיפורו של האיש שהפך את המופת האישי לסגולת מנהיגות. האתר, שקק"ל שותפה בטיפוחו, מציג מכתבים, מסמכים ומוצגים שונים מחייו ומעבודתו של בן-גוריון. בלב הצריף נמצא חדר העבודה של בן-גוריון ובו חלק מספרייתו.

באתר נערכות פעילויות חינוכיות בנושא דמותו של בן-גוריון וחזונו לפיתוח הנגב. בחצר אפשר להתנסות בשלל פעילויות: מפת תבליט, מפת חול של הנגב ומשחק התאמה בעזרת חבלים.

סיור בשטח - יער יתיר

סגן מנהל מרחב דרום בקק"ל, מר איציק משה הוא מומחה בעל שם בינלאומי לשיקום מערכות אקולוגיות פגועות. משתתפי הכנס הצטרפו אליו לסיור ביער יתר, היער הנטוע הגדול ביותר בארץ, שמהווה דוגמה ליער באזור צחיח למחצה.

בדרך אל היער התרשמה הקבוצה מכמה מהשיטות הייחודיות שקק"ל פיתחה לקציר מי נגר, כמו שיטת הלימנים. שיטה זו מערבת בנייה של סכרים ונטיעת עצים כדי לאגם מים ולספק צל לחיות מרעה ולחיות בר. השיטה מבוססת על השיטות החקלאיות העתיקות של הנבטים, שחיו במדבר וגילו דרכים יצירתיות לקצירת מים לשימוש חקלאי.

"יער יתיר משתרע על פני שטח של כ-60,000 דונם, ומהווה מקום המיועד למטיילים ומבקרים ולא לעצים," אמר איציק משה. "השארנו את המישורים לחקלאות, ונטענו עצי אורן במורדות ההרים ועצים רחבי עלים בעמקים. לקק"ל יש יחסים מצוינים עם כל הקהילות המקומיות. עאבד, בדואי שניתן לומר עליו שנולד ביער, הוא היערן הראשי כאן, וכמעט כל העובדים ביער בדואים או פלסטינאים. זה דבר שלא שומעים עליו בחדשות. רועים מהרשות הפלסטינאית מביאים את העדרים שלהם לרעייה ביער ועל ידי כך מסייעים במניעת שריפות, ותיירים באים לכאן מכל מקום."

חלק מחברי הקבוצה התעניין בשלטי ההוקרה שניצבים בכניסה לבית היערנים. "אלה מציינים אנשים מכל העולם, יהודים ולא יהודים, שתומכים בפעילות של קק"ל," הסביר משה. "תרומותיהם מאפשרות לנו לשרת את הציבור ולהשאיר את אתרי קק"ל פתוחים לקהל הרחב ללא גביית דמי כניסה."

הקבוצה המשיכה לאתר המחקר של מכון ויצמן הממוקם ביער. פרופסור דן יקיר קיבל את פניהם וציין שהאתר התחיל לפעול בשנת 2000. בפני המשתתפים הוצג חלק מהציוד המדעי שישנו במקום, כולל מגדל מחקר שמתנשא אל על. יער יתיר הוא המקום הראשון בעולם בו נערך מחקר בנושא השפעת היער באזור צחיח למחצה על רמות דו תחמוצת הפחמן באטמוספרה. אחד הממצאים המפתיעים הוא שרמת קיבוע דו תחמוצת הפחמן ביער יתיר דומה לזו של יערות צפון אירופה.

חברי הקבוצה צפו גם במיזם מחקרי שמתמקד בניתוח מעמיק של מספר עצים בודדים על מנת לגלות כיצד פועל הממשק בין העצים לבין המים. "אנחנו עובדים בצמוד מאד לקק"ל," סיפר פרופסור יקיר החוקר, "ומנסים לתת תשובות לשאלות שהם שואלים אותנו, כגון מהי הצפיפות האידיאלית של נטיעת עצים באזור עם אקלים כה קשה."

שגריר קניה בישראל אגוסטינו סטפן קארנו ניורוגה אמר כי הייעור הוא נושא חשוב מאוד בקניה, "מכיוון שכ-80% מהמדינה שלנו הוא אזור צחיח או צחיח למחצה. לישראל יש טכניקות חדשניות וניסיון רב בנטיעת עצים בכדי לעצור את תהליך המדבור, ומשום כך המלצתי לראשי שירות הייעור הקנייתי להגיע לכנס הזה. אנחנו מתכננים שיתוף פעולה עם המכון בשדה בוקר בנושא של ייעור קניה. היינו בטוחים שלא ניתן לטעת עצים באזורים מסוימים של המדינה שלנו, אך לאחר שראינו מה שקק"ל הצליחה לעשות בארץ, הבנו שהדבר בכל זאת אפשרי."

סיור משתתפי כנס אזןרים צחיחים ביער יתיר.  צילום: תניה זיסקינד
המשתתפים מתרשמים ממתקן חקלאי עתיק ביער יתיר.  צילום: תניה זיסקינד

ארכיאולוגית רשות העתיקות טלי הדריכה את הקבוצה בסיור בשביל המתקנים החקלאיים העתיקים. הביקור הסתיים בבית הכנסת העתיק בשרידי הכפר ענים שהתקיים מהמאה הרביעית עד למאה השמינית. טלי הצביעה גם על שרידי מבצר מתקופת מלכי יהודה.

יו"ר שרות הייעור הקנייתי פטר נ. קיריגאה, אמר שלמרות המצב המתוח בירושלים, הוא לא היסס להגיע ארצה. "בכל מדינה בעולם יש צרות. הכנס והסיור שקיימנו היום האירו את עינינו לגבי מה שניתן להשיג באוזרים יבשים. הייתי מאד רוצה לפגוש את יו"ר קק"ל, שהוא חבר של השגריר, ולדבר איתו על פיתוח בעתיד."

לוק פלסקינס מאוניברסיטת לידס בהולנד מתמחה בהיבטים החברתיים-כלכליים של ניהול קרקע, וזה לו הביקור הראשון בישראל. "הקונסול הבריטי המליץ לי לבוא לכנס, מכיוון שיש שיחה מתמשכת בין ישראל לבין הולנד בנושאים הללו. האמת היא שבהולנד אין לנו מחסור במים. בעצם, הבעיה שלנו היא איך לעצור את מה שיש. בכל מקרה, אני עובד עם מדינות אחרות שיש להן בעיות דומות לבעיות שלכם, ואני רוכש ידע בעל ערך רב בזמן שהותי כאן."

המהנדס סביבתי מאוניברסיטת מורדוך באוסטרליה גוואן הו ואשתו מדלן השתתפו בכנס המדבור בארץ לפני שנתיים וביקשו ללמוד עוד על קק"ל. לדבריהם, "בשדה בוקר הבנו שפיתוח הנגב היה אחת ממטרותיו של בן גוריון. לאחר הסיור שעשינו היום, אנחנו בטוחים שבן גוריון היה מאד מרוצה מהדרך שקק"ל מפריחה את השממה."