כנס שיקום הירדן הדרומי - אוקטובר 2014

על הכנס

כנס בינלאומי לשיקום נהר הירדן הדרומי נערך בחודש אוקטובר 2014 תחת הכותרת "מחזירים את החיים לנהר" על-ידי הארגונים השותפים במלאכת השיקום ובפיתוח אזור הגבול עם ירדן. בין המשתתפים היו השר לתשתיות לאומיות, השר להגנת הסביבה, יו"ר קק"ל, נציגי האו"ם, האיחוד האירופי וממלכת ירדן וכן חוקרים מהארץ ומהעולם ובעלי תפקידים בגופים שונים העוסקים בתחום.

משתתפי כנס שיקום הירדן הדרומי 2014.  צילום: יואב דביר
יו"ר קק"ל אפי שטנצלר (משמאל) עם האישים המובילים שהשתתפו בכנס (במרכז השרים עמיר פרץ וסילבן שלום).  צילום: יואב דביר

כהקדמה לדיונים המקצועיים נפתח הכנס בסיור בשטח, שבו המשתתפים ראו מקרוב כיצד שיקום הירדן יכול לתרום לסביבה, לחקלאות, לתיירות וליחסים בין השכנות ישראל וירדן.

באתר גשר הישנה שמעו המשתתפים על מיזמים תיירותיים לאורך הנהר בישראל ובירדן, והתרשמו מהגשרים ההיסטוריים מהתקופה הרומית ועד ימי המנדט הבריטי. בירדנה תצפתו לעבר הצד הירדני, למדו על החקלאות משני צידי הגבול ושמעו על שיתוף הפעולה בין המדינות בנושאי מים וחקלאות. הם שמעו גם הסבר על פרויקט פינוי מוקשים שמוביל משרד הביטחון הישראלי, במטרה להנגיש את האזור לציבור הרחב.

"מעבר לשיקום הסביבתי, הטיפול בנהר הירדן מהווה הזדמנות לשיתוף פעולה תיירותי בין ישראל לירדן", אמר שר התשתיות והאנרגיה סילבן שלום. "שיתוף פעולה אזורי בתחום הסביבה נוגע בכל תחומי החיים שלנו".

השר להגנת הסביבה עמיר פרץ הדגיש בדבריו את חשיבות שיתוף הפעולה בין מדינות שונות בהתמודדות עם אתגרים סביבתיים. "הזיהום אינו עוצר בגבול. עלינו לשמור על הנהר ועל אופיו", אמר. הוא ציין כי שיתוף הפעולה בין ישראל וירדן יכול למשוך גורמים בינלאומיים לתמוך בתכנית לשיקום הירדן.

גם הנציג הירדני הבכיר - מזכ"ל רשות עמק הירדן סאעד אבו חאמור, התייחס לחשיבות שיתוף הפעולה בין ארצו לבין ישראל והביע את אמונתו כי "שיקום הירדן יוביל לפיתוח האזור לטובת כל הצדדים".

קק"ל פועלת רבות לשיקום נחלים ברחבי הארץ, ואף הכינה תכנית לשיקום הירדן הדרומי בשיתוף עם רשות הייעור האמריקני, כבר לפני יותר מ-20 שנה. יו"ר קק"ל, אפי שטנצלר, ציין כי "לכל ערוץ נחל יש ערך אקולוגי ונופי". הוא הוסיף שבשיקום נחלים יש לא רק תרומה סביבתית, אלא גם תרומה לתיירות ולכלכלת האזור. שטנצלר הביא כדוגמה את פיתוח פארק נחל באר שבע ואת אגמון החולה וקרא להקמת מרחב ביוספרי משני צידי הירדן, תוך גיוס הקהילה להובלת שינוי סביבתי, כלכלי וחברתי.

ראש המועצה האזורית עמק המעיינות יורם קרין, שאירח את הכנס ציין כי "הירדן הדרומי ידע מלחמות רבות, אבל ב-20 השנים האחרונות הוא מהווה סמל לשלום".

מנכ"ל מינהלת שיקום נהר הירדן הדרומי, רמון בן ארי, הודה שמצבו של הנהר הולך ומידרדר. "יש לנו אחריות לשאלה איזה מין עולם נשאיר לדורות הבאים משני עברי הנהר", אמר.

מנהל הסביבה בנציבות האיחוד האירופי ניקולאס הנלי הדגיש בדבריו שהירדן הוא אומנם נהר קטן בקנה מידה עולמי, אך בעל חשיבות היסטורית ודתית עצומה. "שיתוף הפעולה בין שתי מדינות, שבעבר היו בקונפליקט, מקנה לפרויקט חשיבות מיוחדת. אנחנו מקווים שתכנית השיקום תהיה צעד ראשון, שיורחב לאזור כולו וייתן השראה למקומות נוספים, כיצד ניתן לפעול ביחד לשיקום סביבתי".

"למין האנושי יש אחריות כבדה להמשך החיים על פני כדור הארץ", אמר חבר המועצה המייעצת לאו"ם בענייני מים, השגריר ג'יאורג'יו ג'קומלי. "עלינו לעשות כל מאמץ להתמודד עם האנוכיות המסוכנת שלנו".

להלן נביא מידע מפורט על דיוני הכנס.

מושב ראשון: תכנית השיקום

במושב הוצגה התכנית לשיקום נהר הירדן על ידי הצוות הישראלי שכולל את היועץ לפרויקט שיקום הירדן השגריר רם אבירן, ראש צוות התכנון בפרויקט השיקום עליזה רפפורט-רוטמן ופרופ' אביטל גזית מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

השגריר רם אבירן בכנס שיקום הירדן הדרומי 2014.  צילום: יואב דביר
השגריר רם אבירן נושא דברים.  צילום: יואב דביר

השגריר אבירן פרש את עיקרי תכנית האב: החייאת נהר הירדן וסביבתו הטבעית, הקצאת מים לנהר, תכנון האזור סביבו כמרחב חקלאי טבעי וקידום הפיתוח הכלכלי, בדגש על תיירות ידידותית לסביבה, ופיתוח תעשייתי חוצה גבולות. בין הפרויקטים המוצעים הקמת דרך נופית לאורך הנהר, הרחבת אתר התיירות גשר הישנה, הקמת מלון במבנה של משטרה בריטית ישנה, הקמת אתר טבילה בירדן, הקמת טיילת נוף ירדנה, שיקום תוואי מסילת רכבת העמק ההיסטורית ופרויקטים הקשורים להידוק שיתוף הפעולה עם ממלכת ירדן.

"הגיע הזמן לפעול לשיקום הנהר", הכריז השגריר אבירן. "מדובר על בפרויקט מורכב, שגורמים רבים שותפים בו, וכל צד מביא את קולו ואת רעיונותיו".

מושב שני: חיים עם הטבע

במושב השני הועלתה השאלה האם החזרת החיים לנהר תביא גם חיים לקהילה, במסגרת הרצאתו של פרופ' בריאן ריכטר, נשיא ארגון Sustainable Water (USA) שסקר כמה מהאזורים בעולם הסובלים ממחסור במים והדגיש לקחים חשובים שנלמדו תוך כדי מאמצי השיקום של נהרות באזורים אלה.

בריאן ריכטר בכנס שיקום הירדן הדרומי 2014.  צילום: יואב דביר
פרופ' ריכטר בהרצאתו בכנס.  צילום: יואב דביר

פרופ' ריכטר, שהיה מעורב בשיקומם של יותר מ-150 נחלים ברחבי העולם, ציין שכמחצית מהאוכלוסייה הגלובלית וכ-75% מהאזורים החקלאיים סובלים ממחסור במים והדגים את דרכי ההתמודדות עם התמעטות המים בנהרות בסין, מקסיקו וערב הסעודית.

ריכטר התייחס למספר עקרונות מפתח לניהול בר-קיימא של משאבי המים, במטרה לאפשר לקהילות המקומיות ולכלכלתן לשגשג: הגבלת כמויות המים שמותר לנצל מהנהרות; חשיבה על העתיד ועל האפשרות שכמות המים תפחת משמעותית; קביעה מי זכאי להשתמש במים ולאלו צרכים ואופן חלוקתם בין מדינות, אזורים ואנשים ויצירת אפשרות למסחר ולשיתוף בין בעלי הזכויות על המים.

לסיום הציג פרופ' ריכטר כמה סיפורי הצלחה מעוררי השראה: בדרום מזרח אוסטרליה היתה תקופת בצורת קשה, שגרמה לחקלאים רבים לפשוט רגל. הממשל הקים רשות לפיקוח על משאבי המים, השקיע תקציב רב בייעול ההשקיה והכריז על תכנית להפחתת השימוש במים. בעקבות הפעלת התכנית חזרו המים לזרום באזורים שבהם הנחל היה יבש במשך שנים, כך שמעבר להגנה על החקלאות, הושגה גם תרומה אקולוגית חשובה.

כך גם נהר טארים בסין, שהיה יבש בעבר, עבר שיקום, וכעת החקלאים משתמשים במים באופן יעיל יותר, והנהר שוב זורם. "כשמחזירים את המים לנחל, מחזירים את החיים לנהר ומחזירים את השמחה לרוח האנושית", סיכם פרופ' ריכטר.

מושב שלישי: חזון הקהילות

יומו הראשון של הכנס הסתיים במושב שהציג את החזון לפיתוח עמק הירדן של ארגונים חוץ ממשלתיים בישראל ובירדן. הנחה את המושב היועץ לחינוך, חברה וקהילה מקיבוץ שדה נחום יריב קרין. "נהר הירדן יכול להפוך מגבול מפריד לגשר מחבר", אמר קרין.

נחום יריב קרין בכנס שיקום הירדן הדרומי 2014.  צילום: יואב דביר
נחום יריב קרין נושא דברים בכנס.  צילום: יואב דביר

"נהר הירדן שייך לכולנו. האחריות למציאת איזון בין האדם והסביבה אינה רק של הממשלות, אלא של כלל האנשים", אמרה העוזרת מנהל לפרויקטים ויחסים בינלאומיים בארגון הירדני "ידידי כדור הארץ במזרח התיכון" יאנה אבו-טאלב. "דרך שמירת הסביבה נוכל לבנות אמון ושלום בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינאית - העמים שחולקים את המשאבים המוגבלים שיש לנו כאן", הוסיפה. "כשנבין עד כמה יקרים המים שעומדים לרשותנו, נדע להפוך תחרות לשיתוף פעולה".

הארגון שאבו-טאלב מייצגת פועל בדרכים חינוכיות יחד עם הקהילות באזור, כדי להסביר את חשיבות שיקום הירדן, ואת יכולתם של התושבים להינות ממנו. "הלוואי שנדע כולנו לעבוד ביחד כדי שהזרימה בנהר הירדן תחזור להיות כבעבר. הכנס הזה הוא צעד ראשון בדרך למטרה זו. הלוואי שילדינו יזכו לראות את הנהר מחדש ימיו כפי שהיה פעם", סיכמה אבו-טאלב.

"ניסיון מאתגר להסב את הירדן לאחור" – כך הגדיר רכז שימור סביבה וטבע במחוז צפון בחברה להגנת הטבע יוחנן דרום את התכנית לשיקום הירדן. לדבריו, "הקטנו את ספיקת המים בנהר ב-98%. הזרמנו לתוך הירדן חומרים מזהמים, ובכך פגענו בבתי הגידול לאורך הנהר ובים המלח. רק אם נאמץ מדיניות של סדר עדיפות גבוה לשיקום הירדן, נוכל להאיץ את תהליך השיקום. זהו תנאי הכרחי לפיתוח החקלאות והתיירות לאורך הנהר".

דרום פירט את הפעולות שלעדתו יש לנקוט בהן לשם שיקום הירדן: הגדלה משמעותית של תוספות המים, שיפור איכות המים וקביעת רצף מוגן סטטוטורית כחלק ממסדרון אקולוגי. בסיום קרא להנהיג מדיניות פיתוח בר-קיימא, "שיהפוך את אזור הירדן למקום שטוב לחיות בו".

היום השני: חקלאות, טבע וסביבה

יומו השני של הכנס נפתח במושב הרביעי, שעסק בקשיים ובאתגרים של שיקום נחלים ונהרות בתנאי מחסור במים. מנהל אגף נחלים במשרד לאיכות הסביבה אלון זס"ק נשא דברי פתיחה. מנהלת מכון המחקר למשאבי מים באוניברסיטת אריזונה פרופ' שרון מגדייל דברה על נהרות מתייבשים באזורים עם מחסור במים, לפי הדוגמה של נהר הקולורדו.

נושאו של המושב החמישי היה הזדמנויות כלכליות בשיקום הסביבתי, ולקחו בו חלק פרופ' יהודה כהנא מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, יו"ר קבוצת אמפא שלומי פוגל, מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דוד לפלר.

המושב השישי התמקד בשילוב בין חקלאות, טבע וסביבה. פרופ' אבי פרבולוצקי מהמרכז הוולקני דיבר על קיום בצוותא וקונפליקטים בין שלושת התחומים, והאקולוג של מחוז צפון ברשות הטבע והגנים ד"ר עמית דולב הציג אספקטים שונים של שמירת איכות הסביבה לאורך נהר הירדן.

פיתוח חקלאות אורך נהר הירדן.  צילום: יואב דביר
פיתוח חקלאי בצד הישראלי של נהר הירדן.  צילום: יואב דביר

במושב השביעי נבחנה השאלה האם ניתן לקיים חקלאות רווחית תוך התחשבות בסביבה ובטבע. את הדיון הנחה יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית ומנכ"ל משרד החקלאות ךשעבר יונתן בשיא, והשתתפו בו מנכ"ל משרד החקלאות רמי כהן, ראש המועצה האזורית עמק המעיינות יורם קרין, ח"כ זבולון כלפה המכהן כיו"ר השדולה החקלאית בכנסת ומנהלת מים ואנרגיה בקרן לנדא באיטליה , ד"ר רוסלה מונטי.

מושב הסיום של הכנס עסק בנושא ציפורים, נדידה ושלום, והפיח רוח של תקווה, תחת הכותרת "עולם ללא גבולות ממעוף הציפור". פרופ' יוסי לשם מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב סיפר על מיזם אזורי משותף לישראל, ירדן והרשות הפלסטינאית לשימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות. עד היום הוצבו יותר מ-3,000 תיבות קינון באזור. "ניתן לומר שכיום התנשמות ולא היונים נושאות בכנפיהן את סמל השלום", אמר פרופ' לשם שהציג גם מיזם חדש אשר יצא לדרך השנה: שימור עטלפי חרקים במוצבי צה"ל לאורך הירדן, כחלק מתכנית צבא ההגנה לטבע. "נקווה שתכנית זו תתפתח בשתי גדות הירדן", סיכם פרופ' לשם.