יום עיון: הצגת מחקרי מפ"ק (מינהל פיתוח הקרקע) - ינואר 2017

יום העיון הכנס, שהתקיים במכון וולקני ב-10 בינואר 2017 וסיכם את הפעילות ב-2016, עסק בניטור אקולוגי ארוך טווח לניהול מיטבי של יערות קק"ל, וכבכל שנה הוענקו במסגרתו מלגות מקרן רנה קרשון.

על יום העיון

בדברי הפתיחה לכנס במרכז למינהל המחקר החקלאי שבמכון וולקני הסביר היערן הראשי של קק"ל ד"ר דוד ברנד: "השנה נתמקד בנושאי הניטור האקולוגי ארוך הטווח של יערות קק"ל , החישה מרחוק והשירותים האקולוגיים שהיערות והשטחים פתוחים מעניקים לתושבי ישראל."

יו"ר קק"ל דני עטר קיבל את פני המשתתפים. לדבריו, "מדינות בכל העולם משתוקקות לידע ולמיומנות של קק"ל. אפילו אירופה, שמכוסה ביערות, מבקשת ללמוד ממומחי קק"ל על מדיניות הייעור וניהול היערות שלנו, ולהבין כיצד ניתן לעצור תהליכי מדבור. הגיע הזמן שקק"ל תעשה את הצעד הבא, שלדעתי הוא המעבר לבמה הגלובלית. יכולתנו לעשות זאת תלויה במחקר מעין זה, שהכנס הנוכחי מוקדש לו, כך שד"ר דוד ברנד ימשיך להיות עסוק מאוד עוד זמן רב!"

משתפי יום עיון מחקרי מפ"ק 2017.  צילום: לידר
משתתפי יום העיון.  צילום: לידר

מנכ"ל קק"ל בפועל אלכס חפץ אמר כי "מהרגע שבו הם קמים בבוקר, אנשי קק"ל חושבים על אנשים, מים, מדבור וייעור. מה שיפה בקק"ל הוא שהדברים נשארים ברמה אקדמית, אלא עוברים לשטח. זו ציונות אקולוגית. ואם מציון תצא תורה, אז מקק"ל יצאו אור והשראה לעולם".

מנהל מינהל החקר החקלאי ד"ר אלי פיינרמן ציין כי שרק לאחרונה החל למלא את תפקידו, ומייד שמע על שיתוף הפעולה הקרוב בין קק"ל למכון וולקני. לדבריו, "פתגם סיני עתיק אומר שאם לכל אחד מאיתנו יש אצטרובל, ואנחנו מחליפים אותם בינינו, עדיין לכל אחד מאיתנו יש אצטרובל אחד. לעומת זאת, אם אנחנו מחליפים רעיונות, לכל אחד מאיתנו יהיו שני רעיונות. העבודה עם קק"ל היא מצב שבו שני האירגונים זוכים".

המדענית ראשית במשרד להגנת הסביבה ד"ר סיניה נתניהו הדגישה את חשיבות הניטור האקולוגי ארוך הטווח: "להחלטות שלנו יש לעתים קרובות השלכות בלתי הפיכות, לכן קריטי שיהיו מבוססות על ידע ומחקר. מאז 1970, ממוצע מידות-החום הגלובלי עלה ב-1.3 עד 1.6 אחוזים. איך ממתנים את ההשפעות? איך מתכוננים לשינויים? קק"ל, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים בישראל משתפים פעולה בחקר מערכות אקולוגיות, וחשוב שתהיה מודעות רחבה לכך. אני משתתפת לא אחת בכנסים מדעיים בינלאומיים, ותמיד נוכחת לדעת עד כמה המומחיות של קק"ל מוערכת בעולם".

המנהל היוצא של מינהל פיתוח הקרקע בקק"ל קובי מור ציין שהייחוד של קק"ל נובע מהעובדה שמיזמי המחקר שלה מבוססים על תיאוריה ועל ניסיון כאחד. "קק"ל היא ההיי-טק של המחקרים הסביבתיים, ועתיד הסביבה תלוי ביישום חקר היערות ברמה הגבוהה ביותר. ברצוני להודות לקק"ל על ארבע שנים של עבודה יחד. יערני קק"ל והמקצוענים של מינהל פיתוח הקרקע הם עמוד השדרה של האירגון, שראויים להערכה הגדולה ביותר".

מנהל מפ"ק לשעבר גרשון אבני ופרופסור צביקה מנדל ספדו לחוקרים עטורי השבחים שנפטרו בשנה שעברה מרדכי רוח, ד"ר ירחמיאל קפלן וחיים לייבוביץ'.

בהמשך הכנס התקיימו מושבים מקצועיים שהוקדשו לניטור ארוך טווח במערכות אקולוגיות בניהול קק"ל, לחישה מרחוק ושירותי מערכת אקולוגית ולתכנון, אדמה-מים וצפרות. כמו כן, כבכ שנה במסגרת יום העיון הוענקו מלגות מקרן רה גרשון לסטודנטים מצטיינים במכון וולקני.

מושב ראשון: ניטור ארוך טווח במערכות אקולוגיות

היערן הראשי של קק"ל ד"ר דוד ברנד שפתח את המושב, אמר כי הוא גאה לציין שלקק"ל יש חמש תחנות ניטור ארוך טווח, כשהחמישית נפתחה בשנה שעברה.

בהרצאה הראשונה במושב, שכותרתה היתה "תובנות והשלכות ממחקר ארוך-טווח בזמן ובמרחב ביערות אורנים בארץ", ציין פרופסור דן יקיר שהמילה "ניטור" נשמעת פסיבית, ואמר כי "אני מעדיף לדבר על מחקר – מילה שמשקפת נכון יותר את מה שאנחנו עושים. קק"ל היא מקור מימון למחקר שלנו, אך מעורבותה היא הרבה מעבר לזה. אנשי המקצוע של קק"ל הם שותפינו בתחום, וממצאינו זכו להכרה ולשבח בינלאומיים. כפי שיו''ר קק"ל דני עטר הזכיר, ההשפעה של מעשינו היא גלובלית ולא רק מקומית.

היערן הראשי של קק''ל ד''ר דוד ברנד ביום עיון הצגת מחקרי מפ''ק 2017.  צילום: לידר
היערן הראשי של קק''ל ד''ר דוד ברנד ביום העיון.  צילום: לידר

יקיר אמר בהרצאתו כי "גילינו שהעצים הם מעבדות שמאחסנות אוצרות מידע, אם רק יודעים איך להגיע אליו. בפרויקט מחקר משותף לקק"ל ולמכון וייצמן ביער יתיר, שהתחיל לפני 17 שנה, המטרה הייתה הצעת תובנות על תהליכים שיסבירו ויכמתו שינויים צפויים, לצד מתן כלים לחיזוי ולהסתגלות לשינויים בעתיד. חשיבות המחקר מתבטאת בעובדה שיער יתיר הוא אחד היערות הידועים בעולם, ואין כמעט כנס יערנות שהוא אינו מוזכר בו".

פרופסור משה שחק דיבר על "תובנות עיקריות מ 25 שנות מחקר ארוך טווח בצפון הנגב." הוא ציין שהמחקרים המדעיים הראשונים באזור הזה התמקדו בעבר בקשרים הדינאמיים שבין גשם ונגר. לדבריו, "כיום מתמקד המחקר המדעי בתורת השפעת שינויי האקלים על מערכות מוגבלות מים, ואיך אדמות קק"ל מושפעות מאירועי מזג אוויר קיצוניים."

ד"ר יגיל אסם דיבר אף הוא על ניטור ארוך טווח ביערות ישראל ומיין כי "ניהול מכוון מטרה ובר-קיימא של היער דורש תהליכי תכנון וביצוע ארוכי טווח הנשענים על הערכה מהימנה של מצב היער והתהליכים החלים בו. לפיכך, הוחלט לפתח תכנית ארוכת טווח לניטור יערות המחט של ישראל."

נושא הרצאתו של יקיר פרייזלר היה "הבנת ההיבטים הסביבתיים והאקולוגיים של יער נטוע על סף המדבר בתנאי אקלים משתנים". אף הוא ביסס את מחקרו על יער יתיר, תוך התמקדות בנושאים הבאים: בדיקת השפעת צפיפות העצים על חיוניותם ועל יכולת ההתחדשות הטבעית של האורנים; מעקב אחר מגמות של שינויי האקלים והסביבה לאורך זמן והשפעתם על התפתחות והתחדשות היער; בחינת השפעת כיסוי הקרקע על חיוניות העצים, על נביטה, שרידות והתפתחות עצים צעירים.

אחרון הדוברים במושב זה היה ד"ר אלי גרונר, שדיבר על הקמת תחנת ה LTER בנחל שיטה. נחל שיטה הוא נחל קטן עם אגן ניקוז של כ 24 קמ"ר. המחקר מצא שהיו שינויים באפיק הנחל לאורך שנים בעקבות אירועי הגשם. המחקר עקב גם אחרי עצי שיטה לאורך זמן. אחד ממטרות המחקר היא לפתח דרכים לחקר עצים מדבריים, שהתנאים שלהם שונים מאד מאלה של עצים שנמצאים באזורים פחות צחיחים.

מושב שני: חלוקת מלגות מחקר

את המושב השני פתחו פרופסור צבי מנדל ממכון וולקני וראש המינהל לפיתוחב קרקע בקק"ל לשעבר וד"ר חיים צבן. פרופסור מנדל אמר דברים לזכרו של ד"ר רנה קרשון, חוקר היערות שנפטר ב-1999, ואשר מלגות על שמו מוענקות מידי שנה לסטודנטים מצטיינים במכון וולקני.

הזוכים בטקס חלוקת מלגות מקרן רנה קרשון בינואר 2017.  צילום: לידר
הווכים במלגות מקרן רנה קרשון.  צילום: לידר

השנה הזוכים במלגות היו יותם פרלמן, הגר פוקס, חן קרוא ואליאסף ביננפלד. לאחר חלוקת המלגות הציג כל כל אחד מהזוכים תיאור קצר של מחקרו בתחום היערנות, בנושא עצי מחט וזנים ים תיכוניים.

מושב שלישי: חישה מרחוק ושירותי מערכת אקולוגית

בראש המושב השלישי של הכנס עמד סגן מנהל מרחב דרום בקק"ל יצחק משה. המשב נפתח בהרצאתו של ויקטור אלחנתי על זיהוי של עקות ביוטיות ואביוטיות בעירות אורנים. אחר הגורמים העיקריים להתיישבות יערות אורנים בשנים האחרונות היה היחלשות בעקבות במחלות או פעילות של מזיקים. תוצאות המחקר הצביעו על פוטנציאל גבוה של השימוש בחישה מרחוק לזיהוי עצים ברמות עקה שונות, מה שעשוי להוות בסיס למערכת התראה מוקדמת המאפשרת תכנון פעולות ממשק וטיפול שימזערו את נזקי היער.

הדובר הבא היה ד"ר מיכאל ספרינצין, שעסק בשימוש בצילומים מולטי-ספקטראליים ובכלי טייס בלתי מאוישים לביצוע סקרי הישרדות ביערות צעירים.

ליאור אמדור דיברה בהרצאתה על פיתוח מתודולוגיה לאמדן ערכיות שטחים פתוחים לנופש. מידע דוגמת הקירבה הגיאוגרפית ליישובים כפריים ולערים, נגישות, תחושת הבטחון, מושכנים מיוחדים דוגמת אתרי מים ועוד – כל אלה עשויים לעזור ליערנים לבחור איזה אתרים הם מעדיפים לפתח כדי למשוך יותר מבקרים.

סופת השלגים שפקדה את ישראל בדצמבר 2013 גרמה נזק רב ליער ביריה שבצפון. ד"ר חגית זמרוני עסקה בהרצאתה בתפיסות הציבור לגבי יערות ביריה ומירון בעקבות הטיפולים של יערני קק"ל בנזקי השלגים, דוגמת ריסוק החומר העצי המת וסילוק עצים וענפים שבורים מהיער.

ד"ר עודד כהן היה הדובר האחרון במושב, והרצאתו עסקה בהתפשטות השיטה הכחלחלה, שנחשב תזן פולש, בגן לאומי הרי יהודה. כדי לאמוד את צפיפות עצי השיטה בשטח נערך סקר שדה ברכב וברגל. מכיוון שהתקציב המוקצה לטיפול בבעיה מוגבל, הסקר המליץ להשקיע משאבים בשטחים שבהם צפיפות העצים נמוכה.

מושב רביעי: אדמה-מים וצפרות

בראש המושב האחרון עמד המדען הראשי בקק"ל ד"ר עמרי בונה, שציין את חשיבות המחקר בנושאים כמו צפרות לניהול אדמות קק"ל. ליהי גולן פתחה את המושב בדיון על הגורמים להצלחת מרחב ביוספרי, וסקרה גישות שונות בישראל ובעולם. אחת ממסקנותיה הייתה שמעורבות דעת הקהל בתהליך ההחלטות וביישומן חשובה ביותר להצלחת המרחב הביוספרי.

הקהל ביום העיון השנתי להצגת מחקרי מפ''ק 2017.  צילום: לידר
הקהל ביום העיון במכון וולקני.  צילום: לידר

דפנה אוני דיברה בהרצאתה על תפקיד היערות בהפחתת הסעת אבק במרחב. המחקר גילה כי יערות חשובים לספיגת אבק ולהסעתו בזמן סופות חול, דבר שחשוב לדעת כשמתכננים יערות באזורים המועדים לתופעה זו.

אלי ארגמן עסק בהרצאתו בשמירת איכות הקרקע בשטחים החקלאיים על ידי הטמעת ממשק עיבוד אי-פליחה בשילוב זבלים אורגניים. מטרתו העיקרית של המחקר היתה בחינה ארוכת טווח, לאורך מחזור גידולים של שש שנים, של איכות הקרקע בממשק אפ"מ המשלב יישום זבלי רפתות אחרי טיפולים שונים.

עדי דומאר הרצתה על יערות כתחנת מנוחה לציפורי שיר בצפון הנגב. היא התמקדה בעין רימון, אתר מנוחה פופולארי לציפורי שיר ביער להב. קק"ל נטעה שם עצי אלה שיש להם פירות רוויים בשומן, אך דלים בסוכר, דבר שפוגע ביכולתן של הציפורים לאגור אנרגיה. כדי למשוך את הציפורים לאתרי קק"ל, הומלץ שקק"ל תשתול צמחייה שפורחת בסתיו ותספק לציפורים את הפחמימות הנחוצות לנדידה.

המושב ויום העיון כולו הסתיימו בהרצאתו של עוזי דגן, שעסקה בהשפעת מבנה היער ותת היער על חברת הציפורים והתנהגותן ביערות מחטניים בוגרים.