יום עיון: הצגת מחקרי מפ"ק (מינהל פיתוח הקרקע) - ינואר 2017

מנהל מינהל החקר החקלאי ד"ר אלי פיינרמן ציין כי שרק לאחרונה החל למלא את תפקידו, ומייד שמע על שיתוף הפעולה הקרוב בין קק"ל למכון וולקני. לדבריו, "פתגם סיני עתיק אומר שאם לכל אחד מאיתנו יש אצטרובל, ואנחנו מחליפים אותם בינינו, עדיין לכל אחד מאיתנו יש אצטרובל אחד. לעומת זאת, אם אנחנו מחליפים רעיונות, לכל אחד מאיתנו יהיו שני רעיונות. העבודה עם קק"ל היא מצב שבו שני האירגונים זוכים".

המדענית ראשית במשרד להגנת הסביבה ד"ר סיניה נתניהו הדגישה את חשיבות הניטור האקולוגי ארוך הטווח: "להחלטות שלנו יש לעתים קרובות השלכות בלתי הפיכות, לכן קריטי שיהיו מבוססות על ידע ומחקר. מאז 1970, ממוצע מידות-החום הגלובלי עלה ב-1.3 עד 1.6 אחוזים. איך ממתנים את ההשפעות? איך מתכוננים לשינויים? קק"ל, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים בישראל משתפים פעולה בחקר מערכות אקולוגיות, וחשוב שתהיה מודעות רחבה לכך. אני משתתפת לא אחת בכנסים מדעיים בינלאומיים, ותמיד נוכחת לדעת עד כמה המומחיות של קק"ל מוערכת בעולם".

המנהל היוצא של מינהל פיתוח הקרקע בקק"ל קובי מור ציין שהייחוד של קק"ל נובע מהעובדה שמיזמי המחקר שלה מבוססים על תיאוריה ועל ניסיון כאחד. "קק"ל היא ההיי-טק של המחקרים הסביבתיים, ועתיד הסביבה תלוי ביישום חקר היערות ברמה הגבוהה ביותר. ברצוני להודות לקק"ל על ארבע שנים של עבודה יחד. יערני קק"ל והמקצוענים של מינהל פיתוח הקרקע הם עמוד השדרה של האירגון, שראויים להערכה הגדולה ביותר".

מנהל מפ"ק לשעבר גרשון אבני ופרופסור צביקה מנדל ספדו לחוקרים עטורי השבחים שנפטרו בשנה שעברה מרדכי רוח, ד"ר ירחמיאל קפלן וחיים לייבוביץ'.

בהמשך הכנס התקיימו מושבים מקצועיים שהוקדשו לניטור ארוך טווח במערכות אקולוגיות בניהול קק"ל, לחישה מרחוק ושירותי מערכת אקולוגית ולתכנון, אדמה-מים וצפרות. כמו כן, כבכ שנה במסגרת יום העיון הוענקו מלגות מקרן רה גרשון לסטודנטים מצטיינים במכון וולקני.

פרופסור משה שחק דיבר על "תובנות עיקריות מ 25 שנות מחקר ארוך טווח בצפון הנגב." הוא ציין שהמחקרים המדעיים הראשונים באזור הזה התמקדו בעבר בקשרים הדינאמיים שבין גשם ונגר. לדבריו, "כיום מתמקד המחקר המדעי בתורת השפעת שינויי האקלים על מערכות מוגבלות מים, ואיך אדמות קק"ל מושפעות מאירועי מזג אוויר קיצוניים."

ד"ר יגיל אסם דיבר אף הוא על ניטור ארוך טווח ביערות ישראל ומיין כי "ניהול מכוון מטרה ובר-קיימא של היער דורש תהליכי תכנון וביצוע ארוכי טווח הנשענים על הערכה מהימנה של מצב היער והתהליכים החלים בו. לפיכך, הוחלט לפתח תכנית ארוכת טווח לניטור יערות המחט של ישראל."

נושא הרצאתו של יקיר פרייזלר היה "הבנת ההיבטים הסביבתיים והאקולוגיים של יער נטוע על סף המדבר בתנאי אקלים משתנים". אף הוא ביסס את מחקרו על יער יתיר, תוך התמקדות בנושאים הבאים: בדיקת השפעת צפיפות העצים על חיוניותם ועל יכולת ההתחדשות הטבעית של האורנים; מעקב אחר מגמות של שינויי האקלים והסביבה לאורך זמן והשפעתם על התפתחות והתחדשות היער; בחינת השפעת כיסוי הקרקע על חיוניות העצים, על נביטה, שרידות והתפתחות עצים צעירים.

אחרון הדוברים במושב זה היה ד"ר אלי גרונר, שדיבר על הקמת תחנת ה LTER בנחל שיטה. נחל שיטה הוא נחל קטן עם אגן ניקוז של כ 24 קמ"ר. המחקר מצא שהיו שינויים באפיק הנחל לאורך שנים בעקבות אירועי הגשם. המחקר עקב גם אחרי עצי שיטה לאורך זמן. אחד ממטרות המחקר היא לפתח דרכים לחקר עצים מדבריים, שהתנאים שלהם שונים מאד מאלה של עצים שנמצאים באזורים פחות צחיחים.