מניעת תהליכי מדבור

קק"ל משקיעה משאבים רבים בעצירת התפשטות המדבר ושיקום שטחים שעברו תהליכי מדבור בפיתוח שיטות ייעור מדברי המבוססות על שיטות חקלאיות בהן השתמשו תושבי האזור בעבר. 

מהו תהליך המדבור?

המדבור הוא תהליך גלובלי, המאיים להפוך עשרות מיליוני דונם של אדמות פוריות ברחבי העולם למדבריות כתוצאה משימוש לא נכון בקרקע, ניצול מוגזם של משאבים, הזנחה וטיפול שגוי לאורך שנים.

בישראל למשל, הנגב והערבה, המהווים 56% משטח המדינה, הם אזורים צחיחים וצחיחים-למחצה, שממוצע המשקעים בהם נע בין 50-250 מ"מ בשנה ואף פחות מזה. עם התחממות כדור הארץ, עליית הטמפרטורות ושיעור ההתאיידות, חשופים הנגב והערבה לתהליך מדבור, המאופיין בסחף מוגבר, ירידה בפוריות הקרקע והידלדלות מגוון הצמחים ובעלי החיים.

שיטה בנגב.  צילום: נירה צדוק
שיטה על רקע הנוף הנגב המדברי.  צילום: נירה צדוק

האמנה הבינלאומית למאבק במדבור ובבצורת

תופעת המדבור הייתה אחד הנושאים המרכזיים שנדונו בוועידה העולמית הראשונה של האו"ם לסביבה ולפיתוח, שהתקיימה ביוני 1992 בריו דה ז'נרו שבברזיל, בהשתתפות מנהיגים ונציגים מכ-170 מדינות. בוועידה הוחלט לפעול לפתרון הבעיה ברמת הקהילה הבינלאומית ולהקים ועדה בין-ממשלתית שתגבש אמנה למאבק בתופעות המדבור והבצורת, בעיקר בארצות החשופות להן במיוחד. האמנה גובשה, אומצה ב-17 ביוני 1994 בפריז ונכנסה לתוקף ב-26 בדצמבר 1996.

ישראל חתומה על האמנה כבעלת שם עולמי בתחום, שמחקרים ארוכי טווח הנערכים בה מוכיחים כי טיפול אקולוגי נכון באזורי מדבור ובצורת, יכול לסייע בעצירת תהליך המדבור.

במסגרת הוועידה אף הוכרז "היום הבינלאומי למאבק במדבור ובבצורת" (World Day to Combat Desertification), המצוין מדי שנה ב-17 ביוני ברחבי העולם במטרה לעורר מודעות ציבורית לנושא ולהטמיע את האמנה.

קק"ל בחזית המאבק בהתפשטות המדבר

כאחת השותפות המובילות את המאבק בתופעת המדבור בישראל קק"ל השקיעה במשך השנים משאבים רבים בעצירת התפשטות המדבר ובשיקום שטחים שעברו תהליכי מדבור. להלן תיאור תחומי פעילותה בנושא.

קק''ל בונה את מאגר הבשור בנגב.  צילום: ישראל סיני
קק''ל בונה את מאגר הבשור בנגב.  צילום: ישראל סיני

נטיעת עצים

נטיעת עצים היא התרומה המשמעותית ביותר להפחתת דו-תחמוצת הפחמן באטמוספרה וההתחממות הגלובלית. הודות לפעילות קק"ל בתחום זה, ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שיש בה היום יותר עצים משהיו בה לפני מאה שנה.

כגוף האקולוגי הגדול והחשוב בישראל, נטעה קק"ל עד כה כ-240 מיליון עצים, חלקם באזורים צחיחים-למחצה, טרשיים ותלולים. במקביל, קק"ל מפתחת יערות קהילתיים ועירוניים, וסוללת בהם שבילי הליכה ומסלולי אופניים. הנגישות ליערות ולחניונים מייתרת את הצורך בתחבורה ממונעת היוצרת זיהום אוויר.

לימן במדבר.  צילום: נירה צדוק
לימן במדבר.  צילום: נירה צדוק

היערות תורמים לאיכות הסביבה בכך שהם משמרים את הקרקע, מונעים סחף, ממתנים את לחץ הקרינה ויוצרים צל ומיקרו-אקלים נוח. כמו כן, היערות מונעים תהליכי מדבור בשולי האזורים הצחיחים, מגנים מפני אבק וחומרים מזהמים, ותורמים להחלשת אפקט החממה על ידי שחרור חמצן לאטמוספרה וקיבוע הפחמן.

במסגרת פרויקט נוטעים את העולם (Plant the Planet) של האו"ם התחייבה קק"ל לטעת בעשור הקרוב שבעה מיליון עצים – אחד לכל תושב בישראל. קק"ל משקיעה משאבים רבים בנטיעת עצים לאורך גדות נחלים ובנטיעות לצורכי צל ונוף ב"לימנים" - סכרי עפר הנבנים בגאיות ומאפשרים איגום מי נגר, החדרתם לקרקע והבטחת התפתחות עצים באזור השחון. זאת תוך יישום שיטות של חקלאות קדומה שהייתה נהוגה בנגב.

הקמת מאגרי מים וסכרים

בהמשך לפרויקט "נגב של צמיחה", שהחל בשנת 1997, קק"ל מפתחת תשתית לחקלאות מדברית באמצעות הקמת מאגרי מים והכשרת קרקע מדברית לחקלאות, ובונה סכרים לתפיסת מי שיטפונות בערוצי נחלים, להגנה על שטחים חקלאיים מפני סחף קרקע ולהחדרת המים לקרקע להעשרת מי התהום.

במקביל מעודדת קק"ל שימוש במי קולחין מטוהרים ובמי שיטפונות ליצירת חגורות ירוקות לצורכי נופש ובילוי בסמוך ליישובים עירוניים וחקלאיים לרווחת תושביהם והמטיילים בסביבה.

מאגר רעים בנגב המערבי.  צילום: בני מור
מאגר רעים בנגב המערבי.  צילום: בני מור

מחקר ופיתוח

קק"ל בנתה באזורי המדבר שלוש תחנות ניטור (Long Term Ecological Research – LTER) הבוחנות נתונים ומבצעת מחקרים מדעיים חשובים בתחום קיבוע הפחמן, התפתחות מיני העצים (אקוטיפים) בהתאם לתנאי הסביבה, נישות אקולוגיות, ממשק רעייה ועוד. קק"ל פועלת בשיתוף פעולה עם התחנה לחקר הסחף במשרד החקלאות, מכון וולקני והמכון לחקר המדבר בשדה בוקר, שיחד עמו הקימה את המרכז הבינלאומי לחקר המדבור ואקולוגיית השיקום.

קק"ל תומכת בתחנות מו"פ (מחקר ופיתוח) חקלאי, העוסקות בזיהוי ופיתוח סוגים שונים של תוצרת חקלאית בהתאם לאקלים הצחיח והצחיח-למחצה, ובביעור מזיקים ומחלות. במקביל תומכת קק"ל בשיתוף עם אוניברסיטאות ומכוני מחקר במו"פ אקולוגי, המתמקד בריבוי מגוון מיני בעלי החיים והצמחייה באזורים צחיחים ובמניעת נזקים שנגרמו לקרקעות באזורים אלה.

במסגרת פעילותה בנושא דחיקת המדבר הייתה קק"ל ממקימי התאגיד הבינלאומי לאזורים צחיחים, שבו חברים גם שירות הייעור במשרד החקלאות של ארצות הברית וחמש אוניברסיטאות אמריקאיות מובילות. הארגון מתמקד בחקר הבעיות האופייניות לאזורים צחיחים וצחיחים-למחצה, בפיתוח בר-קיימא בתחומי המדבר ובהפצת המידע לכל מדינה וארגון המתמודדים עם בעיית המדבור.

תחנת הניטור ביער יתיר

יער יתיר, הגדול ביערות ישראל, ניטע בשנת 1966 ושינה לחלוטין את נופי הנגב הצפוני הצחיחים. מיקומו בשולי המדבר עשה אותו לכלי אקולוגי חשוב ביותר, כאשר עצירת המדבור ברמה שמצפון-מזרח לבאר שבע הפכה לעובדה המשפיעה באופן משמעותי על איכות הסביבה.

בילוי ביער יתיר.  צילום: דוד גרישפן
בילוי ביער יתיר.  צילום: דוד גרישפן

יער יתיר הוא אחד ממאה אתרים בעולם שבהם מתבצע במימון האיחוד האירופי מחקר איכותי במטרה לבחון את מנגנוני ספיחת גזי החממה המזיקים. מאז שנת 2000 משמש היער "מעבדה" שהוקמה בה תחנת ניטור מתקדמת, הבוחנת את נתוני המשקעים והלחות, הצמיחה ומנגנוני הפעילות של העצים, השפעות היער על הצומח החד-שנתי והרב-שנתי בתוכו ובסביבתו, פליטת הגזים מן העצים, הרכב האוויר, הרעייה המבוקרת ועוד.

תחנת המחקר ביתיר היא היחידה בעולם הפועלת ביער שבו יורדים משקעים בכמות של כ-300 מ"מ בלבד בשנה. נתון ייחודי זה מעניק לתוצאות המחקר המתבצע ביער יתיר משמעות רבה ככלי להבנת פיתוח היערות באזורים צחיחים. הממצאים מראים שקיבוע הפחמן באזור זה מגיע לכ-2.5 טון ל-10 דונם, בעוד שהממוצע בעולם הוא 26 טון ובאירופה מרובת המשקעים 27 טון.

גבול המדבר הוא יעד למחקרים גם בתחום שימור הקרקע והמים. קק"ל שותפה למספר מחקרים שעניינם לכידת מי שיטפונות ונגר עילי באמצעות בנייה בשטחי נטיעות של סוללות עפר נמוכות ללכידת המים המעטים ולמניעת סחף של הקרקע לערוצי הוואדיות. למחקרים אלה השפעה גדולה על קבלת ההחלטות בנוגע לפיתוח שטחי חקלאות חדשים, בעיקר בנגב.

חינוך והסברה

קק"ל פועלת כל העת להגברת מודעות הציבור הרחב ותלמידי בתי הספר לנושא הסביבה, לחיזוק הזיקה ליערות ולשטחים פתוחים, לעידוד נטיעת עצים באופן עצמאי, לטיפול וללקיחת אחריות על חלקות יער בסביבת המגורים.

בנוסף לכך שהיא יוצרת ומעודדת תכניות לימודים ופעילות רלוונטית בבתי הספר במהלך כל שנת הלימודים, קק"ל מזמינה אלפי תלמידים ומבוגרים לטעת עצים מדי שנה בט"ו בשבט ומובילה את מבצעי הניקיון שמתקיימים ברחבי ישראל ביום הניקיון הבינלאומי.

בני נוער ביום הניקיון הבינלאומי בחוף זיקים שבנגב.  צילום: לימור אדרי
בני נוער ביום הניקיון הבינלאומי בחוף זיקים שבנגב.  צילום: לימור אדרי

 

נייר עמדה: שיקום תפקודי של מערכות אקולוגיות ממודברות בצפון הנגב

קק"ל מבצעת באזור הממודבר של צפון הנגב פעולות שיקום המכוונות לעצירת תהליכים של מדבור ושל דרדור במערכות האקולוגיות ולחיזוק השירותים האקולוגיים. הפעולות מתמקדות בשימור מים וקרקע, מניעת נזקי שיטפונות, הגדלת הייצור הראשוני (הפיכת אנרגיית שמש לביומסה צמחית) ושירותי נופש ופנאי. השיקום מתבסס על מחקר מלווה וממשק המותאם לתוצאות המחקר המלווה.

לאור פעולות אלה ומחקרן, פרסמה קק"ל באפריל 2015 נייר עמדה בנושא שיקום תפקודי של מערכות אקולוגיות ממודברות בצפון הנגב. נייר העמדה מתמקד באיומים על השטחים הפתוחים בצפון הנגב והמערכות האקולוגיות בתוכם, בתהליכי מדבור, במטרות השיקום, בבסיס המדעי של פעולות השיקום, בפעולות הייעור לשיקום ובתוצאותיהן.

   לעיון בנייר העמדה »