ליערן - ביטאון אגודת היער בישראל


בישיבת הוועד של אגודת היער בישראל בחודש מאי 1950 הוחלט על הוצאת עלון מקצועי לייעור תחת השם ליערן. לאורך כל שנות פרסומו שימש הביטאון חלון הראווה של הפעילות המדעית הענפה בתחום היערנות שנעשתה בארץ ושגריר של היערנות הישראלית והמחקר היערני הישראלי בחו"ל.
מאת: גבריאל שילר, מזכיר אגודת היער בישראל 1970-1984.

בישיבת הוועד של אגודת היער בישראל בחודש מאי 1950 הוחלט על הוצאת עלון מקצועי לייעור תחת השם ליערן. הגיליון הראשון יצא לאור עוד באותו החודש. דברי ההסבר להחלטה זו היו כדלקמן:"עלון זה, המוצא על ידי אגודת היער בישראל, מגמתו היא להביא לידיעת היערנים מכל המתרחש ומתפרסם במקצוע הייעור בארץ ומחוצה לה. יובאו בו ידיעות וסיכומים מהספרות המקצועית הדנה בבעיות הייעור בארץ ומאגודת היער. אנו תקווה כי עלון זה בא להשלים את אשר חסר עד היום לחבר היערנים בארץ וכי הוא יסייע ליצירת קשרים בין העובדים במקצוע הייעור וחובביו בארץ. מעתה נקבל בתודה כל הערה וידיעה, שיהיה בהן כדי לשפר את העלון ולגוון את תוכנו". בגיליון מס' 3 של עלון זה, מחודש יולי שנת 1950, נכתב: "עלון 'היערן' שואף להיות מכשיר-קבע להידוק הקשרים בין היערנים ולחילופי דעות מקצועיות ביניהם". "כבר באותה שנה, החל בעלון מס' 5, שונה השם וצורת הפרסום. השם החדש היה ליערן, ביטאונה של אגודת היער בישראל. הכוונה הייתה שהביטאון יפורסם ארבע פעמים בשנה, אך כחלוף השנים ירד מספר הגיליונות של הביטאון, עד שהודפס רק פעם בשנה. זאת כתוצאה ממחסור בחומר מדעי כתוב בשפה העברית, בעקבות החלטות במערכות האקדמיות שהחוקרים נדרשים לפרסם בשפה האנגלית, פרסום בשפה העברית לא ייחשב לצרכים אקדמיים.

הביטאון נשלח כסדרו לכל המוסדות האקדמיים במדינה, לגנזך המדינה ולספרייה הלאומית. הוא נדרש גם על ידי מוסדות יערניים אקדמיים בחו"ל בשל העובדה כי מאמרים מדעיים, בעיקר בתחום של ייעור באזור הים התיכון היובשני, זכו לתרגום תמציתי מעולה בשפה האנגלית על ידי ד"ר רנה קרשון ז"ל. ביטאון זה שימש מעין שגריר של היערנות הישראלית והמחקר היערני בחו"ל, באמצעותו נוצרו קשרים מדעיים, הוא הראה את הפנים היפות של ישראל הצעירה שמתמודדת עם המחסור ביערות ובתנאים הסביבתיים שכלל אינם ידידותיים לייעור.

הסיבות לסגירת ביטאון ליערן בשנת 1984 היו, בין היתר, פרישתם של ד"ר קרשון וד"ר קפלן לגמלאות ומחלתו של מר קולר והקושי למצוא תחתם מחליפים למערכת הביטאון. גם אגודת היער בישראל הפכה עם הזמן לגוף פעיל פחות ופחות, וללא הכנסה מדמי חבר או תמיכה מארגונים חיצוניים, פעילותה נפסקה.
יש לראות בחיוב רב את פעולתה של קק"ל לשימור הביטאון הישן והנגשתו בצורה חדשה לציבור הרחב כדי שיראה ויבין את המגוון וההיקף של הפעילות המדעית בתחום היערנות שהייתה בארץ, ונושאים אחרים שנדונו, החל בחוק יערות עדכני ועד נושאים אקולוגיים ובוטניים שונים.