מהם יערות קהילתיים?

ברחבי העולם מייחסים חשיבות רבה לחגורת היער המקיפה שטחים בנויים ורואים בה משאב סביבתי חיוני לאיכות חיי התושבים. יערות שכאלה משרתים בעיקר את תושבי הקהילות הסמוכות להם. הכינוי "יער" אינו מעיד על שטח מיוער בקנה מידה נרחב דווקא. הכוונה היא למכלול הירוק של העיר וסביבתה. לעתים קרובות מדובר בחורשות, בשדרות ובגנים. זהו "היער הקהילתי", המכונה במקומות אחרים בעולם גם "יער עירוני".

 

 

שביל פרחי הבר ביער הקהילתי ראש העין. צילום: משה שלר, ארכיון הצילומים של קק''ל
שביל פרחי הבר ביער הקהילתי ראש העין. צילום: משה שלר

חשיבות היער הקהילתי

חשיבותו של היער הקהילתי מתבטאת בערכיו הסביבתיים, החברתיים, החינוכיים והכלכליים. ערכים אלה מקרבים את האדם העירוני לטבע ולמורשת המקומית ומעודדים אותו להזדהות עם שימורם. התושבים נהנים מחלקת יער נגישה וזמינה, מפיסת טבע ליד הבית, המעניקה מפלט משאון העיר ומקלט מזיהום אוויר.

בימינו, בראשית המאה ה-21, מתגוררים למעלה מ-80% מתושבי המדינות המפותחות באזורים עירוניים, שבהם משאב הנוף הפתוח מצומצם וגם אם קיים, האדם אינו קרוב אליו. בישראל מתגוררים יותר מ-90% מהתושבים ביישובים עירוניים.

הצפיפות ולחצי הפיתוח פוגעים בשטחים הירוקים הפתוחים. אנו עדים לכרסום בשטחים הירוקים לא רק בגלל פעולות בנייה ישירות, אלא גם בגלל פיתוח מסילות ברזל, כבישים מהירים ותשתיות התקשורת. לאור זאת מובנת החשיבות הרבה בשמירה על היער הקהילתי למען רווחתה של הקהילה.

ליער הקהילתי נודעת חשיבות בשיפור איכות האוויר. העצים סופחים מזהמים מהאוויר ומקבעים פחמן דו-חמצני, גז התורם להתחממות כדור הארץ. עצים מסייעים להקטנת החום והקרינה בעיר, תורמים לקיומו של מגוון ביולוגי - צמחי-בר ובעלי חיים, ויוצרים נוף יפה וסביבת מגורים נעימה. ניתן לנצל את היער הקהילתי לשיקום שטחים שנפגעו מתעשייה ומפיתוח לא מבוקר.

עצם הבילוי ביער תורם לבריאות. ביערות קהילתיים מפתחים בדרך כלל שבילי הליכה, מסלולי רכיבה על אופניים ומסלולי ניווט. היער הוא מקום אידיאלי לפעילות חברתית וחינוכית, לקיום אירועים קהילתיים בחיק הטבע, מקום שבו יכולים בני העיר כולם, ללא הבדלים של מעמד ותרבות, לקיים מפגשים חברתיים נטולי מחיצות.


צפו בסרטון "היער הקהילתי" -  העיר נשומת לרווחה

היער הקהילתי בישראל

עד לשנים האחרונות “ניצלו” רבים את היערות שליד יישוביהם להשלכת פסולת ולהרחקת כל דבר בלתי רצוי. כך הפכו חלקות היער ל”חצר האחורית” של יישובים רבים, ושומר נפשו התרחק ממקומות אלה.

קק”ל הציבה לעצמה יעד אסטרטגי להפוך את היערות הסמוכים ליישובים מאזורים מוזנחים לחלון ראווה ירוק. קק”ל מקדמת את הטיפול ביערות אלה כחלק מפעילותה לשמירה על ערכים אקולוגיים-סביבתיים. העקרון המנחה של פעילות זו הוא שותפות מלאה עם תושבי הקהילה והרשות המקומית בהקמתו של היער ובתחזוקתו. כך הופכים מקומות מוזנחים ליערות קהילתיים - מוקד בילוי בטבע ומקור גאווה והזדהות של התושבים עם סביבת מגוריהם.

השותפות עם הקהילה המקומית בממשק היער נעשית לאורך כל הדרך. יחד קובעים את חזון היער, יחד מתכננים, מפתחים ומתחזקים ויחד עורכים פעילויות ביער. מעורבות הקהילה נועדה לקרב את האדם לערכי היער והטבע, ליצור את תחושת השייכות של כל תושב ותושב ליער שלו ואת מחויבותו לשמירה על ערכיו.

כל חלקת יער הסמוכה ליישוב היא מועמדת טבעית לתואר “יער קהילתי”. אלא שתנאי הכרחי זה אינו מספיק. כדי להיות ראוי לתואר, יש להשתית את הפעילות ביער על העקרונות האלה: שימור וטיפוח שטח היער הקהילתי וערכי הטבע והמורשת שבו; נגישות חופשית לתושבים לכל חלקי היער ושימוש בו ובמתקניו ללא תשלום; ניהול “חיי היער” תוך שותפות ומחויבות הדדית בין קק”ל, הרשות המקומית והקהילה המקומית.

כתיבה: משה שלר

לרשימת היערות הקהילתיים


אתם מוזמנים להכיר את היערות הקהילתיים בישראל: