חורש ויער - כיצד קק"ל משקמת משריפות?

אווירת חורש קסומה בנחל הבאר. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל
מהו החורש, איזה נזק עלול להיגרם לו בעקבות שריפה ואיך קק"ל משקמת את היערות? היכנסו לפעילות מניעת שריפות ביער ובחורש וכללי זהירות באש

מטרות הפעילות

  • היכרות עם המושג "חורש".
  • הבנת הנזק שנגרם לחורש, לחורשה וליער בעקבות השריפה.
  • היכרות עם פעילותה של קק"ל בשיקום היערות בישראל.
קבוצת הגיל: כיתות ג'-ד'
הזמן: כשעתיים
המקום: בכיתה או בחוץ

עזרים

סל מונחים

חורש, חורשה, יער, מערכת אקולוגית, שיקום יער, מניעת שריפות

מהלך הפעילות

פתיח: יער וחורש

הציגו בפני המשתתפים תמונות של חורש ויער ובקשו מהם לתת שם לכל תמונה ולציין את ההבדלים ביניהן.
הסבירו את המונחים: יער, חורש, חורשה.

חלקו דפים וכלי כתיבה ובקשו מכל משתתף לצייר חורש משלו ולהגדיר את המרכיבים המופיעים בחורש שהוא צייר (לדוגמה: אלון, אלה, אורן, מטפסים, עשבים, ועוד). הציגו את התוצרים במליאה.


שלב 1: תופסת יערות

  • כתבו על פתקים את מרכיבי החורש והצמידו לחולצתו של כל משתתף אחד מהפתקים.
    (מרכיבים וקשרים אפשריים: עורבני אוכל פירות, כמו בלוטי אלון וחדקונית; נמייה טורפת את גוזלי העורבני ולטאה ירוקה; צפע טורף לטאה ירוקה וגם את העורבני ואת גוזליו; חיוואי טורף את הצפע, את הלטאה הירוקה ואת העורבני וגוזליו; חדקונית הבלוטים אוכלת את הבלוטים; לטאה ירוקה אוכלת את החדקונית...).


    המשחק תופסת יערות מושתת על הרעיון של מארג המזון בטבע:
    כל בעלי החיים הטורפים (הקרניבוריים) תופסים את בעלי החיים הצמחוניים (הרביבטוריים) ובעלי החיים הצמחוניים (הרביבטוריים) תופסים את הצמחים (אוטוטרופיים.)

    לדוגמה: משתתף שקיבל את הפתק "עורבני" מתחבר למשתתף שקיבל "בלוט אלון", כי העורבני אוכל את בלוט האלון; "ירגזי" תופס "עץ חרוב", כי הירגזי מקנן על עץ החרוב.

  • הכינו לכל אחד מהמרכיבים המשתתפים במשחק תעודת זהות ותלו את תעודות הזהות על קירות החדר, כדי שהמשתתפים יוכלו לחפש את המרכיב שלהם ולהתחבר למרכיבי החורש האחרים שמסביבו. אפשר גם לתלות איור של מארג המזון.

  • בסיום המשחק ייווצרו שרשרת או מארג, המדגימים שכל מרכיב בחורש קשור למרכיבים האחרים וכי קיימת מערכת אקולוגית סבוכה ומורכבת.


שלב 2: אויבי החורש

שאלו את המשתתפים: מי הם האויבים של החורש? (מחלות צומח, הרעלות, ציד, שרֵיפה ורעיית יתר.)

ספרו על שריפה, הפוגעת בחורש, ונהלו דיון על הנזק הנגרם בעקבותיה (הפרת קשרים, ניתוק התלות הקיימת במערכת, פירוקה והרס המערכת). רצוי לשלב קטע עיתונות המביא תיאור של השתלשלות האירועים במהלך שריפה אמיתית, כמו השריפה הגדולה בכרמל.


שלב 3: המלחמה בשריפות ושיקום החורש

הציעו למשתתפים להעלות רעיונות: כיצד אפשר למנוע שריפות? תארו את מערך המלחמה בשריפות ואת הצעדים שנוקטת קק"ל למניעתן. שאלו את המשתתפים: אילו פעולות יש לנקוט לאחר השריפה לשם שיקום החורש?
חורש נמוך. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

סיכום

לסיכום, כתבו יחד עם המשתתפים רשימה של "עשרה דיברות", העוסקים במניעת שריפות ביער ובחורש ובכללי זהירות באש.