ההיסטוריה של הקופסה הכחולה

הרעיון להצבת קופה לתרומות שישמשו את התנועה הציונית קדם להקמת קרן קימת לישראל, ולמעשה הגה אותו האיש שהגה את רעיון הקמת קק"ל עצמה. היה זה הפרופסור צבי הרמן שפירא, אחד מגדולי המשכילים היהודים במאה ה-19. שפירא, שגילה בקיאות מופלאה הן בכתבי הקודש היהודיים והן במדעים המדויקים, היה גם פעיל ציוני נלהב. כבר במפגש של אגודת ציון בשנת 1884 הציג קופסת פח ("פושקע") אשר בה אסף תרומות לצורך קניית אדמות בישראל. בקונגרס הציוני הראשון שנערך בשנת 1897 הוא העלה את רעיון הקמת הקרן שתגאל אדמות בארץ ישראל. הצעתו להקמת הקרן התקבלה ברוב גדול רק ארבע שנים מאוחר יותר בקונגרס הציוני החמישי (1901), זאת למרות ששפירא עצמו נפטר כמה חודשים לאחר הקונגרס הראשון, ולא זכה לראות את הצעותיו מתממשות בחייו.

בראשית דרכה, גייסה הקרן תרומות בעיקר מיהודים אמידים ובעלי יכולת, אך במהרה התעורר הצורך באמצעי לגיוס כספים גם מכלל הציבור. אמצעי כזה נהגה על ידי חיים קליינמן, בנקאי יהודי מגליציה (אזור המחולק כיום בין אוקראינה ופולין). קליינמן הבחין בהצלחה הגדולה של בתי כנסת לאסוף תרומות באמצעות קופות שהוצבו בתוכם, והחליט להציב קופה שכזו גם במשרדו שלו – קופה שעטף בנייר בצבע ירוק ועליו צייר מגן דוד שבמרכזו סמל שבט יהודה (גור ומסביבו שבעה כוכבים (בהשראת הרעיון של הרצל לדגל המדינה היהודית), וכתב מעליו את הכותרת "קרן קימת לישראל". לקוחות יהודים רבים שבאו לבנק תרמו מכספם, ובמהרה התמלאה הקופה. קליינמן מיהר לדווח על הצלחתו להרצל, והרצל, שהתלהב מהרעיון, הכריז בקונגרס הציוני בשנת 1903 על קופת קק"ל כאמצעי רשמי לגיוס כספים.

 

 

 

קופסאות כחולות ישנות. משמאל: קופסה מגרמניה מ-1920, קופסה מגטו ורשה. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

קק"ל החלה לייצר את הקופסאות הראשונות בשנת 1904, ועד מהרה הן הוכיחו את עצמן כהצלחה גדולה בגיוס תרומות לרכישת אדמות בארץ ישראל. עד מלחמת העולם השנייה היו ברחבי אירופה כמעט מיליון קופות של קק"ל!
עיצוב הקופות והחומר שממנו יוצרו לא היה זהה במקומות השונים, ותאם לעיתים קרובות את צורכי הקהילה שהשתמשה בה. בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, למשל, נעשה שימוש בקופה קטנה בגודל של קופסת גפרורים. בארצות הברית בשנות ה-60 נעשה שימוש בקופות עגולות לצורך גיוס תרומות ברחוב. באוסף הקופות של קק"ל, בבית קק"ל בתל אביב, אפשר למצוא קופות רבות בעלות עיצוב ייחודי ומאחורי כל אחת מהן סיפור מרתק: קופה עשויה אבן מבית כנסת ירושלמי במשקל אדיר של 25 (!) ק"ג; קופה עתיקה במיוחד משנת 1913 המעוצבת בצורת ספל בירה ששימשה להתרמה של לקוחות יהודים בפאבים ברחבי הולנד של תחילת המאה הקודמת; וקופה שהתגלתה בהריסות גטו ורשה.
תשאלו: מדוע, אם כן, נודעת קופת קק"ל בכל העולם בשם "הקופסה הכחולה"? בשנת 1934 הופיעה לראשונה הקופסה בעיצוב הידוע – מפת ארץ ישראל בצבע לבן על רקע כחול, כאשר על המפה הופיעו בהדגשה האדמות שנקנו בכספי התרומות. עיצוב זה הפך לעיצוב הרשמי של הקופסה, למרות שלפניו וגם אחריו אפשר היה למצוא קופסאות בעיצובים ובצבעים נוספים.

מקורות מידע: ד"ר אריה בן, לשעבר אוצר ומנהל המרכז החינוכי ומוזיאון "מועצת העם ומינהלתה" בבית קק"ל ההיסטורי בתל-אביב. מתוך חוברת המאמרים שכתב: "הקופסה הכחולה".