BEGIN:VCALENDAR
PRODID:-//Microsoft Corporation//Outlook 10.0 MIMEDIR//EN
VERSION:2.0
METHOD:PUBLISH
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260901
DTEND;VALUE=DATE:20260902
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1967</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ננעלה ועידת חרטום</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום ננעלה ועידת הפסגה הערבית שהתכנסה בחרטום, בירת סודן, בעקבות ההפסד של מדינות ערב במלחמת ששת הימים. בסיום ארבעת ימי הוועידה, שנערכה בין 29.8-1.9.1967, קראו ראשי שמונה מדינות ערב שהשתתפו בוועידה לפעולה משותפת ל"חיסול תוצאות התוקפנות" של ישראל, ובנוסף קבעו המתכנסים כי "לא תהיה הכרה במדינת ישראל, לא יהיה משא ומתן עם ישראל ולא יהיה עמהּ שלום". \nמדינת ישראל, שהייתה מוכנה למשא ומתן לשלום, נאלצה לוותר על רצונה לשלום ולהמשיך להילחם. רק אחרי מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים הגיעה מצרים למסקנה שעדיפה דרך השלום על דרך המלחמה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ננעלה ועידת חרטום
DESCRIPTION:היום ננעלה ועידת הפסגה הערבית שהתכנסה בחרטום, בירת סודן, בעקבות ההפסד של מדינות ערב במלחמת ששת הימים. בסיום ארבעת ימי הוועידה, שנערכה בין 29.8-1.9.1967, קראו ראשי שמונה מדינות ערב שהשתתפו בוועידה לפעולה משותפת ל"חיסול תוצאות התוקפנות" של ישראל, ובנוסף קבעו המתכנסים כי "לא תהיה הכרה במדינת ישראל, לא יהיה משא ומתן עם ישראל ולא יהיה עמהּ שלום". \nמדינת ישראל, שהייתה מוכנה למשא ומתן לשלום, נאלצה לוותר על רצונה לשלום ולהמשיך להילחם. רק אחרי מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים הגיעה מצרים למסקנה שעדיפה דרך השלום על דרך המלחמה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260904
DTEND;VALUE=DATE:20260905
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1985</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שקל חדש נכנס לשימוש</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>השקל החדש נכנס לשימוש והופך למטבע הרשמי של ישראל ומחליף את השקל.\n\nמעכשיו אימרו ש"ח: ב-4 בספטמבר 1985 נכנס למחזור המטבעות והשטרות של ישראל השקל החדש, שהחליף רשמית את השקל ב-1 בינואר 1986. שקל חדש אחד החליף 1,000 שקלים ישנים. השטרות החדשים, של 1 ₪, 5 ₪ ו-10 ₪, החליפו שטרות של 1,000 שקל,  5,000שקל ו-10,000 שקל בהתאמה.\n\nלמה הוחלף המטבע? בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20 סבל המשק הישראלי מחוסר יציבות כלכלית ושיעורי אינפלציה גבוהים (שהגיעו לגובה של כ-400% בשנת 1984). לאור זאת, החיל משרד האוצר בשנת 1985 את תוכנית הייצוב הכלכלית במטרה להוריד את שיעור האינפלציה, לאזן את מאזן התשלומים ולייצב את מצב המשק. כחלק מתוכנית הייצוב הכלכלית שונה המטבע הישראלי משקל – לשקל חדש. \n\nהשקל החדש נכתב בקיצור ש"ח, ומסומן באמצעות הסימן ₪, שבא אחרי המספר.\nמידתו הקטנה של המטבע החדש, שקל אחד, הקנתה לו את הכינוי "ג'וק" וביקורת הושמעה על כך שקל מאוד לאבד את המטבעות, שהיו אז בעלי כוח קנייה גדול ונחשבו יקרים. עם הזמן ועם ירידת ערך המטבע התרגל הציבור למטבעות השקל החדש, והשטרות המקבילים הוצאו מהמחזור.\nלצפייה בשטרות מהעבר היכנסו לקטלוג בבנק ישראל: \nhttps://www.boi.org.il/roles/banknotes/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שקל חדש נכנס לשימוש
DESCRIPTION:השקל החדש נכנס לשימוש והופך למטבע הרשמי של ישראל ומחליף את השקל.\n\nמעכשיו אימרו ש"ח: ב-4 בספטמבר 1985 נכנס למחזור המטבעות והשטרות של ישראל השקל החדש, שהחליף רשמית את השקל ב-1 בינואר 1986. שקל חדש אחד החליף 1,000 שקלים ישנים. השטרות החדשים, של 1 ₪, 5 ₪ ו-10 ₪, החליפו שטרות של 1,000 שקל,  5,000שקל ו-10,000 שקל בהתאמה.\n\nלמה הוחלף המטבע? בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20 סבל המשק הישראלי מחוסר יציבות כלכלית ושיעורי אינפלציה גבוהים (שהגיעו לגובה של כ-400% בשנת 1984). לאור זאת, החיל משרד האוצר בשנת 1985 את תוכנית הייצוב הכלכלית במטרה להוריד את שיעור האינפלציה, לאזן את מאזן התשלומים ולייצב את מצב המשק. כחלק מתוכנית הייצוב הכלכלית שונה המטבע הישראלי משקל – לשקל חדש. \n\nהשקל החדש נכתב בקיצור ש"ח, ומסומן באמצעות הסימן ₪, שבא אחרי המספר.\nמידתו הקטנה של המטבע החדש, שקל אחד, הקנתה לו את הכינוי "ג'וק" וביקורת הושמעה על כך שקל מאוד לאבד את המטבעות, שהיו אז בעלי כוח קנייה גדול ונחשבו יקרים. עם הזמן ועם ירידת ערך המטבע התרגל הציבור למטבעות השקל החדש, והשטרות המקבילים הוצאו מהמחזור.\nלצפייה בשטרות מהעבר היכנסו לקטלוג בבנק ישראל: \nhttps://www.boi.org.il/roles/banknotes/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260905
DTEND;VALUE=DATE:20260906
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1972</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>רצח הספורטאים במינכן</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אַחַד-עָשָֹר ספורטאים, מאמנים ושופטים, חברי משלחת ישראל לאולימפיאדת מינכן, נרצחו בידי מחבלים מארגון ספטמבר השחור. הרצח אירע לאחר שהמחבלים חדרו במפתיע למגורי המשלחת הישראלית בכפר האולימפי. שניים מחברי המשלחת ניסו להתנגד ונהרגו בו במקום. תשעת האחרים נלקחו כבני ערובה. בתמורה לשחרורם, דרשו המחבלים לשחרר מחבלים שהוחזקו בישראל ושני מחבלים נוספים שהוחזקו בגרמניה. ממשלת ישראל סירבה לדרישת המחבלים. בניסיון חילוץ כושל של משטרת גרמניה נהרגו תשעת הספורטאים הנותרים.\nהוועד האולימפי הבינלאומי החליט לקיים טקס אזכרה לנרצחים, ולאחר מכן להמשיך במשחקים כמתוכנן. החלטה זו זכתה לביקורת קשה. משלחת ישראל עזבה את המשחקים ושבה לארץ עם גופות חבריה. זכרם של י"א הספורטאים הונצח על גבי בולים שהפיק מפעל הבולים של קק"ל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:רצח הספורטאים במינכן
DESCRIPTION:אַחַד-עָשָֹר ספורטאים, מאמנים ושופטים, חברי משלחת ישראל לאולימפיאדת מינכן, נרצחו בידי מחבלים מארגון ספטמבר השחור. הרצח אירע לאחר שהמחבלים חדרו במפתיע למגורי המשלחת הישראלית בכפר האולימפי. שניים מחברי המשלחת ניסו להתנגד ונהרגו בו במקום. תשעת האחרים נלקחו כבני ערובה. בתמורה לשחרורם, דרשו המחבלים לשחרר מחבלים שהוחזקו בישראל ושני מחבלים נוספים שהוחזקו בגרמניה. ממשלת ישראל סירבה לדרישת המחבלים. בניסיון חילוץ כושל של משטרת גרמניה נהרגו תשעת הספורטאים הנותרים.\nהוועד האולימפי הבינלאומי החליט לקיים טקס אזכרה לנרצחים, ולאחר מכן להמשיך במשחקים כמתוכנן. החלטה זו זכתה לביקורת קשה. משלחת ישראל עזבה את המשחקים ושבה לארץ עם גופות חבריה. זכרם של י"א הספורטאים הונצח על גבי בולים שהפיק מפעל הבולים של קק"ל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260906
DTEND;VALUE=DATE:20260907
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2007</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חיל האוויר השמיד את הכור הגרעיני בסוריה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בלילה שבין 5 ל-6 בספטמבר 2007 תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי כור גרעיני בסוריה והשמידו אותו\nבמבצע "מחוץ לקופסה" (הידוע גם בשם "ניגון שקט") השמיד חיל האוויר כור גרעיני בסוריה, ששכן ליד העיירה המדברית דיר א-זור שבצפון המדינה. הכור נבנה בחשאי במשך שנים תחת מסווה של חווה חקלאית ובשיתוף פעולה עם מדענים מצפון קוריאה ששהו בכור. כיוון שממשלת ישראל חששה מתגובה סורית קשה שעלולה להביא למלחמה, היה המבצע סודי ביותר, ורק כעשר שנים מאוחר יותר, במרס 2018, הוא הותר לפרסום.\nמבצע השמדת הכור תוכנן במשך זמן רב, אך ההשמדה עצמה ארכה דקות אחדות בלבד, שבמהלכן הטילו מטוסי חיל האוויר על הכור פצצות שפגעו בו באופן מדויק והביאו לקריסתו ולעלייתו בלהבות. מטוסי חיל האוויר שבו בשלום ובאמ"ן נקבע כי הכור אכן הושמד.\nמבצע "ניגון שקט" נחשב אירוע היסטורי ומשמעותי לחיל האוויר, לצה"ל ולמדינת ישראל. לצד חשיבותו הלאומית, יש לו גם מקום של כבוד במורשת ובאתוס של הכוח האווירי הישראלי ובתודעה של משרתיו.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:חיל האוויר השמיד את הכור הגרעיני בסוריה
DESCRIPTION:בלילה שבין 5 ל-6 בספטמבר 2007 תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי כור גרעיני בסוריה והשמידו אותו\nבמבצע "מחוץ לקופסה" (הידוע גם בשם "ניגון שקט") השמיד חיל האוויר כור גרעיני בסוריה, ששכן ליד העיירה המדברית דיר א-זור שבצפון המדינה. הכור נבנה בחשאי במשך שנים תחת מסווה של חווה חקלאית ובשיתוף פעולה עם מדענים מצפון קוריאה ששהו בכור. כיוון שממשלת ישראל חששה מתגובה סורית קשה שעלולה להביא למלחמה, היה המבצע סודי ביותר, ורק כעשר שנים מאוחר יותר, במרס 2018, הוא הותר לפרסום.\nמבצע השמדת הכור תוכנן במשך זמן רב, אך ההשמדה עצמה ארכה דקות אחדות בלבד, שבמהלכן הטילו מטוסי חיל האוויר על הכור פצצות שפגעו בו באופן מדויק והביאו לקריסתו ולעלייתו בלהבות. מטוסי חיל האוויר שבו בשלום ובאמ"ן נקבע כי הכור אכן הושמד.\nמבצע "ניגון שקט" נחשב אירוע היסטורי ומשמעותי לחיל האוויר, לצה"ל ולמדינת ישראל. לצד חשיבותו הלאומית, יש לו גם מקום של כבוד במורשת ובאתוס של הכוח האווירי הישראלי ובתודעה של משרתיו.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260907
DTEND;VALUE=DATE:20260908
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1947</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יציאת אירופה שנכשלה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>לעיני מאות עיתונאים וצלמים, מוּעָלים אלפי מעפילי "אקסודוס" אל החוף בהמבורג ונשלחים ברכבות למחנה העקורים פופנדרוף. "אקסודוס", או בשמה העברי "יציאת אירופה", יצאה בחשאי ב-11 ביולי 1947 מדרום צרפת לכיוון חופי הארץ, כשעל על סיפונה 4,554 ניצולי שואה ללא היתרי עלייה.\nבטרם נכנסה האנייה למים הטריטוריאליים של ישראל ניסו כוחות הצי הבריטי להשתלט עליה. בתחילה נתקלו בהתנגדות פעילה של המעפילים, אך לאחר זמן קצר פסקה ההתנגדות והבריטים הצליחו לעלות על הסיפון. הנוסעים הועברו לשלוש אניות גירוש ונשלחו בחזרה לצרפת, אך סירבו לרדת מהן, אלא בארץ ישראל. \nלאחר שלושה שבועות של מאבק החליטו הבריטים להחזיר את הפליטים למחנות העקורים בגרמניה, שמהם יצאו.\nסיפורה של "אקסודוס" זכה לסיקור תקשורתי נרחב, נכתבו עליו ספרים ומאמרים, ואף הופק על פיו סרט הוליוודי. סיפורה של אקסודוס קנה מקום חשוב בהיסטוריה של הציונות הן בשל גבורת המעפילים והן בשל התמיכה הבינלאומית שגרף. רבים מנוסעי "אקסודוס" עלו לבסוף לארץ ישראל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יציאת אירופה שנכשלה
DESCRIPTION:לעיני מאות עיתונאים וצלמים, מוּעָלים אלפי מעפילי "אקסודוס" אל החוף בהמבורג ונשלחים ברכבות למחנה העקורים פופנדרוף. "אקסודוס", או בשמה העברי "יציאת אירופה", יצאה בחשאי ב-11 ביולי 1947 מדרום צרפת לכיוון חופי הארץ, כשעל על סיפונה 4,554 ניצולי שואה ללא היתרי עלייה.\nבטרם נכנסה האנייה למים הטריטוריאליים של ישראל ניסו כוחות הצי הבריטי להשתלט עליה. בתחילה נתקלו בהתנגדות פעילה של המעפילים, אך לאחר זמן קצר פסקה ההתנגדות והבריטים הצליחו לעלות על הסיפון. הנוסעים הועברו לשלוש אניות גירוש ונשלחו בחזרה לצרפת, אך סירבו לרדת מהן, אלא בארץ ישראל. \nלאחר שלושה שבועות של מאבק החליטו הבריטים להחזיר את הפליטים למחנות העקורים בגרמניה, שמהם יצאו.\nסיפורה של "אקסודוס" זכה לסיקור תקשורתי נרחב, נכתבו עליו ספרים ומאמרים, ואף הופק על פיו סרט הוליוודי. סיפורה של אקסודוס קנה מקום חשוב בהיסטוריה של הציונות הן בשל גבורת המעפילים והן בשל התמיכה הבינלאומית שגרף. רבים מנוסעי "אקסודוס" עלו לבסוף לארץ ישראל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260909
DTEND;VALUE=DATE:20260910
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1940</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>איטליה מפציצה את ת"א</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שנה לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, מגיחים מטוסי חיל האוויר האיטלקי מכיווּן הים ומפציצים את תל אביב. הפְּצצות נפלו בעיקר בסביבת הרחובות טרומפלדור ובוגרשוב. בהפצצה נהרגו 130 אזרחים יהודים – נשים, גברים, ילדים ותינוקות – וכן שבעה ערבים מהכפר סומיל, ונפצעו 83 איש. בנוסף נהרסו מספר בתים, נותקו קווי חשמל ומים ופרצו שרפות רבות.\nההפצצה עוררה זעם רב ותדהמה ביישוב, ומכתבי תנחומים הגיעו מכל העולם: מראש ממשלת בריטניה, סר ווינסטון צ'רצ'יל, מהפרלמנט הבריטי, ממפקדי הצבא הבריטים, מהמפקד העליון של הצבא האוסטרלי, ממפקד היחידה הצ'כוסלובקית בארץ ישראל, מהצלב האדום הפולני והצ'כוסלובקי בארץ, ואפילו משמונה חיילים מחיל האוויר בסודן, שכתבו: "אנו מזועזעים עד עומק הלב ומבטיחים, תחת הרושם המזעזע הזה, שכולנו נכפיל את מאמצינו בשירות חיל התעופה המלכותי להשמיד את הנאציזם ואת הטרור מן העולם". ימים מעטים לאחר ההפצצה תקפו מטוסי חיל האוויר המלכותי את האיים האיטלקיים רודוס ולירוס, שמהם המריאו המטוסים להפצצת תל אביב.\nבקישור הבא תוכלו לראות סרטון עם עדויות הניצולים: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3952313,00.html</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:איטליה מפציצה את ת"א
DESCRIPTION:שנה לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, מגיחים מטוסי חיל האוויר האיטלקי מכיווּן הים ומפציצים את תל אביב. הפְּצצות נפלו בעיקר בסביבת הרחובות טרומפלדור ובוגרשוב. בהפצצה נהרגו 130 אזרחים יהודים – נשים, גברים, ילדים ותינוקות – וכן שבעה ערבים מהכפר סומיל, ונפצעו 83 איש. בנוסף נהרסו מספר בתים, נותקו קווי חשמל ומים ופרצו שרפות רבות.\nההפצצה עוררה זעם רב ותדהמה ביישוב, ומכתבי תנחומים הגיעו מכל העולם: מראש ממשלת בריטניה, סר ווינסטון צ'רצ'יל, מהפרלמנט הבריטי, ממפקדי הצבא הבריטים, מהמפקד העליון של הצבא האוסטרלי, ממפקד היחידה הצ'כוסלובקית בארץ ישראל, מהצלב האדום הפולני והצ'כוסלובקי בארץ, ואפילו משמונה חיילים מחיל האוויר בסודן, שכתבו: "אנו מזועזעים עד עומק הלב ומבטיחים, תחת הרושם המזעזע הזה, שכולנו נכפיל את מאמצינו בשירות חיל התעופה המלכותי להשמיד את הנאציזם ואת הטרור מן העולם". ימים מעטים לאחר ההפצצה תקפו מטוסי חיל האוויר המלכותי את האיים האיטלקיים רודוס ולירוס, שמהם המריאו המטוסים להפצצת תל אביב.\nבקישור הבא תוכלו לראות סרטון עם עדויות הניצולים: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3952313,00.html
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260910
DTEND;VALUE=DATE:20260911
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1952</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הסכם השילומים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אחרי שישה חודשים של משא ומתן, ומאבק פוליטי פנימי בחברה הישראלית, חתמו שר החוץ משה שרת וקנצלר גרמניה קונרד אדנאואר על הסכם השילומים.\nעל פי ההסכם שילמה גרמניה רנטות לניצולים וכן שלושה מיליארד מַרְקים פיצוי על הסבל ועל הנזק החומרי שנגרם ליהודים בימי השואה. ההסכם אִפשר את צמיחת המשק הישראלי בעיצומן של שנות הצנע והעלייה ההמונית למדינת ישראל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הסכם השילומים
DESCRIPTION:אחרי שישה חודשים של משא ומתן, ומאבק פוליטי פנימי בחברה הישראלית, חתמו שר החוץ משה שרת וקנצלר גרמניה קונרד אדנאואר על הסכם השילומים.\nעל פי ההסכם שילמה גרמניה רנטות לניצולים וכן שלושה מיליארד מַרְקים פיצוי על הסבל ועל הנזק החומרי שנגרם ליהודים בימי השואה. ההסכם אִפשר את צמיחת המשק הישראלי בעיצומן של שנות הצנע והעלייה ההמונית למדינת ישראל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260911
DTEND;VALUE=DATE:20260912
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2001</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>התאומים תחת מתקפה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ארצות הברית מתעוררת לבוקר שחור של ארבעה פיגועי התאבדות, המבוצעים על ידי ארגון הטרור האיסלמי אלקעידה. במהלך המתקפה חטפו 19 טרוריסטים ארבעה מטוסי נוסעים, אשר שניים מהם הוטסו אל מגדלי "התאומים", שבהם פעל מרכז הסחר העולמי בניו יורק, וגרמו לקריסתם על יושביהם. מטוס נוסף התרסק אל תוך בניין הפנטגון במדינת וירג'יניה ומטוס רביעי יועד להתרסק אל תוך בניין הקפיטול בוושינגטון, אך התרסק בשטח פתוח במדינת פנסילבניה. בפיגועים נהרגו כ-3,000 איש. העולם כולו הוכה בהלם לאחר האסון ותמונות הבניינים הקורסים נחרתו בזיכרון לשנים ארוכות.\n\nבשנת 2010 הקימה קק"ל, בעמק הארזים הסמוך לירושלים, אנדרטה מיוחדת לזכר קורבנות הפיגועים. האנדרטה, שהיא בין הראשונות שהוקמו מחוץ לניו יורק, הייתה הראשונה והגדולה ביותר, שעליה נחקקו שמות כל 2,974 ההרוגים. האנדרטה עוצבה על ידי האמן אליעזר וייסהוף כלהבה העולה השמימה מתוך דגל ארצות הברית מתנוסס ובבסיסה משולב שריד פלדה, שנותר מחורבות המגדלים שקרסו.\nעוד על אתר ההנצחה שהקימה קק"ל: https://www.kkl.org.il/travel/trips/141/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:התאומים תחת מתקפה
DESCRIPTION:ארצות הברית מתעוררת לבוקר שחור של ארבעה פיגועי התאבדות, המבוצעים על ידי ארגון הטרור האיסלמי אלקעידה. במהלך המתקפה חטפו 19 טרוריסטים ארבעה מטוסי נוסעים, אשר שניים מהם הוטסו אל מגדלי "התאומים", שבהם פעל מרכז הסחר העולמי בניו יורק, וגרמו לקריסתם על יושביהם. מטוס נוסף התרסק אל תוך בניין הפנטגון במדינת וירג'יניה ומטוס רביעי יועד להתרסק אל תוך בניין הקפיטול בוושינגטון, אך התרסק בשטח פתוח במדינת פנסילבניה. בפיגועים נהרגו כ-3,000 איש. העולם כולו הוכה בהלם לאחר האסון ותמונות הבניינים הקורסים נחרתו בזיכרון לשנים ארוכות.\n\nבשנת 2010 הקימה קק"ל, בעמק הארזים הסמוך לירושלים, אנדרטה מיוחדת לזכר קורבנות הפיגועים. האנדרטה, שהיא בין הראשונות שהוקמו מחוץ לניו יורק, הייתה הראשונה והגדולה ביותר, שעליה נחקקו שמות כל 2,974 ההרוגים. האנדרטה עוצבה על ידי האמן אליעזר וייסהוף כלהבה העולה השמימה מתוך דגל ארצות הברית מתנוסס ובבסיסה משולב שריד פלדה, שנותר מחורבות המגדלים שקרסו.\nעוד על אתר ההנצחה שהקימה קק"ל: https://www.kkl.org.il/travel/trips/141/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260911
DTEND;VALUE=DATE:20260912
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ערב ראש השנה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חג יהודי המציין תחילת השנה העברית. ראש השנה נחגג ב־א-ב בתשרי, והוא החג היחיד שנחוג במשך יומיים. החג מתחיל מיד בסיומו של חודש אלול, הנקרא גם "חודש הרחמים והסליחות". לראש השנה יש כמה משמעויות: זהו יום המְלכת ה' על העולם; היום שבו אלוהים שופט את כל היקום וקובע את גורלו לשנה הבאה; יום המציין את תחילתם של עשרת ימי תשובה. ראש השנה הוא גם זמן תחילתה של שנה חקלאית חדשה. במהלך חודש ספטמבר אפשר כבר לחוש בשינוי מזג האוויר, הימים קצרים יותר, הלילות קרירים ולעתים אף יורד גשם. ראש השנה חל בתקופת האסיף, עם סיום עונת הקיץ ותחילתה של עונת הגשמים. בזמן זה מסיימים לאסוף את פירות העונה החולפת ומתחילים בעיבוד הקרקע ובזריעת התבואה החדשה. התורה מְצווה לתקוע בשופר. נוהגים לאכול בחג מאכלים מיוחדים המרמזים על שנה טובה: תפוח בדבש (לשנה טובה ומתוקה), רימון (שירבו זכויותינו כגרעיני הרימון) וראש של דג (שנהיה לראש ולא לזנב). מנהג נוסף הוא לומר תפילת "תשליך" על יד מקור של מים, שנאמר: "...וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם" (מיכה ז, 19-18). לקראת החג ובמהלכו נוהגים לברך זה את זה בברכה: "לשנה טובה תיכתבו ותיחתמו". נוהגים לשלוח איגרות ברכה מאוירות בדואר רגיל או בדואר האלקטרוני. הקליקו על הקישור והיכנסו למדור ראש השנה באתר החינוך והקהילה של קק"ל: https://www.kkl.org.il/education/features/holidays/new_year/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ערב ראש השנה
DESCRIPTION:חג יהודי המציין תחילת השנה העברית. ראש השנה נחגג ב־א-ב בתשרי, והוא החג היחיד שנחוג במשך יומיים. החג מתחיל מיד בסיומו של חודש אלול, הנקרא גם "חודש הרחמים והסליחות". לראש השנה יש כמה משמעויות: זהו יום המְלכת ה' על העולם; היום שבו אלוהים שופט את כל היקום וקובע את גורלו לשנה הבאה; יום המציין את תחילתם של עשרת ימי תשובה. ראש השנה הוא גם זמן תחילתה של שנה חקלאית חדשה. במהלך חודש ספטמבר אפשר כבר לחוש בשינוי מזג האוויר, הימים קצרים יותר, הלילות קרירים ולעתים אף יורד גשם. ראש השנה חל בתקופת האסיף, עם סיום עונת הקיץ ותחילתה של עונת הגשמים. בזמן זה מסיימים לאסוף את פירות העונה החולפת ומתחילים בעיבוד הקרקע ובזריעת התבואה החדשה. התורה מְצווה לתקוע בשופר. נוהגים לאכול בחג מאכלים מיוחדים המרמזים על שנה טובה: תפוח בדבש (לשנה טובה ומתוקה), רימון (שירבו זכויותינו כגרעיני הרימון) וראש של דג (שנהיה לראש ולא לזנב). מנהג נוסף הוא לומר תפילת "תשליך" על יד מקור של מים, שנאמר: "...וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם" (מיכה ז, 19-18). לקראת החג ובמהלכו נוהגים לברך זה את זה בברכה: "לשנה טובה תיכתבו ותיחתמו". נוהגים לשלוח איגרות ברכה מאוירות בדואר רגיל או בדואר האלקטרוני. הקליקו על הקישור והיכנסו למדור ראש השנה באתר החינוך והקהילה של קק"ל: https://www.kkl.org.il/education/features/holidays/new_year/
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260912
DTEND;VALUE=DATE:20260913
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1951</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היי דרומה לאילת</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בתל אביב נחנך קו האוטובוס הסדיר הראשון לאילת, דרך ערד. נסיעת הבכורה נמשכה תשע שעות. באוטובוס נסעו אישי ציבור רבים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:היי דרומה לאילת
DESCRIPTION:בתל אביב נחנך קו האוטובוס הסדיר הראשון לאילת, דרך ערד. נסיעת הבכורה נמשכה תשע שעות. באוטובוס נסעו אישי ציבור רבים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260912
DTEND;VALUE=DATE:20260913
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>א ראש השנה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:א ראש השנה
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260913
DTEND;VALUE=DATE:20260914
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1993</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>לחיצת יד והסכם</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בטקס שנערך על מדשאת הבית הלבן בוושינגטון נחתם הסכם "הצהרת עקרונות בדבר הסדרי ביניים" בין ישראל לפלשתינאים. בנוכחות דיפלומטים ונציגי המדינות, התקיימה לחיצת ידיים פומבית בין ראש ממשלת ישראל מר יצחק רבין ויו"ר אש"ף, יאסר ערפאת.\nהמפגש התקיים לאחר שכבר נחתם הסכם ראשוני בין המדינות והועברו בין המנהיגים מכתבי הכרה. על ההסכם בטקס חתמו שמעון פרס, בשם ממשלת ישראל, ומחמוד עבאס מטעם הפלשתינאים.\nכעבור עשרה ימים אשררה הכנסת את ההצהרה, וכעבור שנה נמסרה לפלשתינאים השליטה על ערים אחדות בשטחי יהודה, שומרון ועזה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:לחיצת יד והסכם
DESCRIPTION:בטקס שנערך על מדשאת הבית הלבן בוושינגטון נחתם הסכם "הצהרת עקרונות בדבר הסדרי ביניים" בין ישראל לפלשתינאים. בנוכחות דיפלומטים ונציגי המדינות, התקיימה לחיצת ידיים פומבית בין ראש ממשלת ישראל מר יצחק רבין ויו"ר אש"ף, יאסר ערפאת.\nהמפגש התקיים לאחר שכבר נחתם הסכם ראשוני בין המדינות והועברו בין המנהיגים מכתבי הכרה. על ההסכם בטקס חתמו שמעון פרס, בשם ממשלת ישראל, ומחמוד עבאס מטעם הפלשתינאים.\nכעבור עשרה ימים אשררה הכנסת את ההצהרה, וכעבור שנה נמסרה לפלשתינאים השליטה על ערים אחדות בשטחי יהודה, שומרון ועזה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260913
DTEND;VALUE=DATE:20260914
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ב ראש השנה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ב ראש השנה
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260914
DTEND;VALUE=DATE:20260915
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היכל הצדק</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בירושלים החל לפעול בית המשפט העליון – הערכאה הגבוהה ביותר במערכת המשפט בישראל. השופט משה זמורה מונה לנשיא הראשון של בית המשפט העליון. את השופטים מינה שר המשפטים, פנחס רוזן. השופטים האחרים היו: ד"ר יצחק אולשן, מנחם דונקלבלום, שניאור-זלמן חשין והרב פרופ' שמחה אסף.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:היכל הצדק
DESCRIPTION:בירושלים החל לפעול בית המשפט העליון – הערכאה הגבוהה ביותר במערכת המשפט בישראל. השופט משה זמורה מונה לנשיא הראשון של בית המשפט העליון. את השופטים מינה שר המשפטים, פנחס רוזן. השופטים האחרים היו: ד"ר יצחק אולשן, מנחם דונקלבלום, שניאור-זלמן חשין והרב פרופ' שמחה אסף.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260914
DTEND;VALUE=DATE:20260915
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>צום גדליה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אחד מארבעת הצומות הקשורים לחורבן בית המקדש. נקבע לזכרו של גדליה בן אחיקם, שהופקד על ידי נבוכדנֶצר על שארית הפליטה ביהודה לאחר חורבן בית המקדש הראשון, ונרצח בידי ישמעאל בן נתניה, שהיה ממשפחת המלוכה שהוגלתה לבבל. המניע לרצח היה פוליטי. הרצח הביא לבריחת התושבים שנותרו ביהודה – למצרים. בשל חומרת המעשה ותוצאותיו נקבע היום הזה כיום צום. לאחר מותו של גדליה הושלם חורבן הבית הראשון, ולא נותרה כל ריבונות יהודית בארץ ישראל למשך שִׁבְעִים שנה. האירוע מסמל את קץ האוטונומיה היהודית בארץ ישראל עד לשיבת ציון. זהו המקרה הראשון של רצח מנהיג יהודי בידי מתנקש יהודי, במטרה לשנות מציאות פוליטית והסכמים מדיניים (בין בבל ליהודה).</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:צום גדליה
DESCRIPTION:אחד מארבעת הצומות הקשורים לחורבן בית המקדש. נקבע לזכרו של גדליה בן אחיקם, שהופקד על ידי נבוכדנֶצר על שארית הפליטה ביהודה לאחר חורבן בית המקדש הראשון, ונרצח בידי ישמעאל בן נתניה, שהיה ממשפחת המלוכה שהוגלתה לבבל. המניע לרצח היה פוליטי. הרצח הביא לבריחת התושבים שנותרו ביהודה – למצרים. בשל חומרת המעשה ותוצאותיו נקבע היום הזה כיום צום. לאחר מותו של גדליה הושלם חורבן הבית הראשון, ולא נותרה כל ריבונות יהודית בארץ ישראל למשך שִׁבְעִים שנה. האירוע מסמל את קץ האוטונומיה היהודית בארץ ישראל עד לשיבת ציון. זהו המקרה הראשון של רצח מנהיג יהודי בידי מתנקש יהודי, במטרה לשנות מציאות פוליטית והסכמים מדיניים (בין בבל ליהודה).
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260915
DTEND;VALUE=DATE:20260916
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1935</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חוקי נירנברג</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>המפלגה הנאצית מנסחת ומפרסמת את חוקי הגזע הגרמני, חוקי נירנברג, שנועדו להגדיר מי הוא אזרח גרמני ולשלול זכויות אזרח מכל מי שההגדרה הזאת אינה חלה עליו, בעיקר יהודים. העיר נירנברג הייתה לסמל הגזענות ושנאת היהודים. עשר שנים אחר כך נפתחו באותה עיר משפטי נירנברג, ובהם נשפטו ראשי הממשל והצבא הגרמניים על הפשעים ועל מעשי הרצח ההמוניים שהם יזמו, ובהם הפתְרון הסופי לחיסול יהודי אירופה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:חוקי נירנברג
DESCRIPTION:המפלגה הנאצית מנסחת ומפרסמת את חוקי הגזע הגרמני, חוקי נירנברג, שנועדו להגדיר מי הוא אזרח גרמני ולשלול זכויות אזרח מכל מי שההגדרה הזאת אינה חלה עליו, בעיקר יהודים. העיר נירנברג הייתה לסמל הגזענות ושנאת היהודים. עשר שנים אחר כך נפתחו באותה עיר משפטי נירנברג, ובהם נשפטו ראשי הממשל והצבא הגרמניים על הפשעים ועל מעשי הרצח ההמוניים שהם יזמו, ובהם הפתְרון הסופי לחיסול יהודי אירופה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260915
DTEND;VALUE=DATE:20260916
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1949</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שירות חובה בישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הכנסת מאשרת את חוק שירות הביטחון בישראל, המטיל על אזרחי ישראל חובה של שירות סדיר ושירות מילואים. הוא נחקק שלושה חודשים לאחר שראש הממשלה, דוד בן גוריון (אז ראש מועצת המדינה הזמנית), חתם על פקודת יום להקמת צבא ההגנה לישראל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שירות חובה בישראל
DESCRIPTION:הכנסת מאשרת את חוק שירות הביטחון בישראל, המטיל על אזרחי ישראל חובה של שירות סדיר ושירות מילואים. הוא נחקק שלושה חודשים לאחר שראש הממשלה, דוד בן גוריון (אז ראש מועצת המדינה הזמנית), חתם על פקודת יום להקמת צבא ההגנה לישראל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260916
DTEND;VALUE=DATE:20260917
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1998</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום האוזון הבינלאומי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ב-16.9.1987 נחתם פרוטוקול מונטריאול, ששם לו למטרה לפעול לצמצום החור באוזון הסטרטוספרי. 11 שנים לאחר מכן, ב-16.9.1998, החליטה העצרת הכללית של האו"ם לבחור ביום זה כיום האוזון הבינלאומי.\nעל פרוטוקול מונטריאול חתמו באופן היסטורי ונדיר כל מדינות העולם, ביניהן ישראל, שחתמה על הפורטוקול ב-1988 ואשררה את האמנה ב-1992. בזכות פעילות משותפת זו אפשר לראות ירידה בשימוש בחומרים המכלים את שכבת האוזון. לפי התחזיות, אם כל מדינות העולם יעמדו בהתחייבות שכבת האוזון עשויה להתאושש בשנת 2050.\n\nמהו אוזון?\nאוזון הוא, למעשה, מולקולת חמצן משולשת. בעוד שמולקולת החמצן O2 מורכבת משני אטומים של גז חמצן החיוני לנו בני האדם לנשימה, מולקולת האוזון O3 מורכבת משלושה אטומים של חמצן ונחשבת לרעילה.\nמדוע חשוב לשמור על שכבת האוזון?\nשכבת האוזון נחשבת למגנה ונמצאת אי שם מעלינו בגובה של 40-20 ק"מ בסטרטוספרה. תפקידה לסנן קרינה על-סגולית מסוכנת הפוגעת בחומר התורשתי של החי והצומח. פגיעה בשכבה זו, כמו שקרה מעל יבשת אנטרקטיקה, שם נוצר חור באוזון, מאפשרת את חדירת קרני השמש החזקות ופגיעתן בכדור הארץ.\nלרוב מדובר בנזקים בלתי הפיכים. בקרב בני האדם מדובר על פגיעות עור ברמות שונות והתגברות מחלת סרטן העור. ברמה האקולוגית מדובר על התחממות גלובלית ושינויים זואולוגיים של החי באזור הקוטב הדרומי בשל שינויים גנטיים של הפלנקטון, הרמה הנמוכה בשרשרת המזון. הקליקו על הקישור הבא ותקבלו משחקים בנושאי סביבה וקיימות: https://www.kkl.org.il/education/youth-and-education/study-materials-for-teachers/climate_crisis/online/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום האוזון הבינלאומי
DESCRIPTION:ב-16.9.1987 נחתם פרוטוקול מונטריאול, ששם לו למטרה לפעול לצמצום החור באוזון הסטרטוספרי. 11 שנים לאחר מכן, ב-16.9.1998, החליטה העצרת הכללית של האו"ם לבחור ביום זה כיום האוזון הבינלאומי.\nעל פרוטוקול מונטריאול חתמו באופן היסטורי ונדיר כל מדינות העולם, ביניהן ישראל, שחתמה על הפורטוקול ב-1988 ואשררה את האמנה ב-1992. בזכות פעילות משותפת זו אפשר לראות ירידה בשימוש בחומרים המכלים את שכבת האוזון. לפי התחזיות, אם כל מדינות העולם יעמדו בהתחייבות שכבת האוזון עשויה להתאושש בשנת 2050.\n\nמהו אוזון?\nאוזון הוא, למעשה, מולקולת חמצן משולשת. בעוד שמולקולת החמצן O2 מורכבת משני אטומים של גז חמצן החיוני לנו בני האדם לנשימה, מולקולת האוזון O3 מורכבת משלושה אטומים של חמצן ונחשבת לרעילה.\nמדוע חשוב לשמור על שכבת האוזון?\nשכבת האוזון נחשבת למגנה ונמצאת אי שם מעלינו בגובה של 40-20 ק"מ בסטרטוספרה. תפקידה לסנן קרינה על-סגולית מסוכנת הפוגעת בחומר התורשתי של החי והצומח. פגיעה בשכבה זו, כמו שקרה מעל יבשת אנטרקטיקה, שם נוצר חור באוזון, מאפשרת את חדירת קרני השמש החזקות ופגיעתן בכדור הארץ.\nלרוב מדובר בנזקים בלתי הפיכים. בקרב בני האדם מדובר על פגיעות עור ברמות שונות והתגברות מחלת סרטן העור. ברמה האקולוגית מדובר על התחממות גלובלית ושינויים זואולוגיים של החי באזור הקוטב הדרומי בשל שינויים גנטיים של הפלנקטון, הרמה הנמוכה בשרשרת המזון. הקליקו על הקישור הבא ותקבלו משחקים בנושאי סביבה וקיימות: https://www.kkl.org.il/education/youth-and-education/study-materials-for-teachers/climate_crisis/online/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260917
DTEND;VALUE=DATE:20260918
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>רצח הרוזן ברנדוט</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>המתווך מטעם האו"ם במלחמת העצמאות ואיש בית המלוכה השוודי, הרוזן פוֹלְקֶה בֶּרנָדוֹט, נרצח בגבול שכונת קטמון בירושלים. ארגון שכינה את עצמו "חזית המולדת" נשא באחריות לרצח. לימים נודע שהמתנקשים היו ארבעה מאנשי לח"י. הסיבה לרצח: התנגדותם להצעת התיווך של הרוזן, שכללה את מסירת הנגב, הגליל וירושלים לערבים, וזאת בניגוד לתוצאות המלחמה בפועל.\nבעקבות הרצח הכריזה הממשלה הזמנית על לח"י כעל ארגון טרור לא חוקי.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:רצח הרוזן ברנדוט
DESCRIPTION:המתווך מטעם האו"ם במלחמת העצמאות ואיש בית המלוכה השוודי, הרוזן פוֹלְקֶה בֶּרנָדוֹט, נרצח בגבול שכונת קטמון בירושלים. ארגון שכינה את עצמו "חזית המולדת" נשא באחריות לרצח. לימים נודע שהמתנקשים היו ארבעה מאנשי לח"י. הסיבה לרצח: התנגדותם להצעת התיווך של הרוזן, שכללה את מסירת הנגב, הגליל וירושלים לערבים, וזאת בניגוד לתוצאות המלחמה בפועל.\nבעקבות הרצח הכריזה הממשלה הזמנית על לח"י כעל ארגון טרור לא חוקי.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260919
DTEND;VALUE=DATE:20260920
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1988</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>החלל נראה באופק</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ישראל שיגרה לחלל את הלוויין אופק 1 – הלוויין הישראלי הראשון בחלל והראשון בסדרת לווייני אופק. אופק 1 שהה בחלל 118 יום והקיף את כדור הארץ בכל 90 דקות. ישראל הייתה המדינה השמינית בעולם ששיגרה לוויין מתוצרתה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:החלל נראה באופק
DESCRIPTION:ישראל שיגרה לחלל את הלוויין אופק 1 – הלוויין הישראלי הראשון בחלל והראשון בסדרת לווייני אופק. אופק 1 שהה בחלל 118 יום והקיף את כדור הארץ בכל 90 דקות. ישראל הייתה המדינה השמינית בעולם ששיגרה לוויין מתוצרתה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260919
DTEND;VALUE=DATE:20260920
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1995</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>עובדה מארח מטוס איראני חטוף</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בשעה 11:50 בבוקר נחת בשדה התעופה ב"עובדה", מטוס בואינג 707 איראני שנחטף על ידי דייל איראני\nהמטוס האיראני, שהיה בדרכו לאי קיש ובו 176 גברים, נשים, ילדים ותינוקות, אזרחי איראן, נחטף על ידי אחד הדיילים, שאיים על הטייס באיומי אקדח. הטייס ביקש רשות לנחות בירדן ובערב הסעודית, אך שתי המדינות סירבו. לאחר זמן מה קלטה יחידת הבקרה של חיל האוויר התראה על התקרבות מטוס איראני, וכעבור זמן קצר ביקש הטייס לנחות בישראל. הטייס צעק כי הדלק במטוס אוזל, וכי אם לא יותר לו לנחות בישראל, המטוס יתרסק בשטחה.\nהבקשה הועברה לידיעת ראש הממשלה יצחק רבין, והחשש היה כי האיראנים מנסים לפוצץ מטוס בלב תל אביב. לבסוף הוחלט לאשר את נחיתת המטוס בשדה התעופה עובדה. \nלאחר נחיתת המטוס הורדו הנוסעים לטרמינל, שם חולקו להם מזון וטיטולים. הדייל, רידז'ה ג'אעברי, אמר כי רצה לערוק מאיראן וביקש שלא יחזירו אותו אליה. לאחר 24 שעות תודלק המטוס והמריא על כל נוסעיו בחזרה לאיראן, למעט הדייל, שנשפט לשמונה שנות מאסר על עבירה של שוד אווירי, אך השתחרר לאחר ארבע שנים וחצי. לאחר שחרורו מהכלא התגייר ג'אעברי ועבר להתגורר באילת.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:עובדה מארח מטוס איראני חטוף
DESCRIPTION:בשעה 11:50 בבוקר נחת בשדה התעופה ב"עובדה", מטוס בואינג 707 איראני שנחטף על ידי דייל איראני\nהמטוס האיראני, שהיה בדרכו לאי קיש ובו 176 גברים, נשים, ילדים ותינוקות, אזרחי איראן, נחטף על ידי אחד הדיילים, שאיים על הטייס באיומי אקדח. הטייס ביקש רשות לנחות בירדן ובערב הסעודית, אך שתי המדינות סירבו. לאחר זמן מה קלטה יחידת הבקרה של חיל האוויר התראה על התקרבות מטוס איראני, וכעבור זמן קצר ביקש הטייס לנחות בישראל. הטייס צעק כי הדלק במטוס אוזל, וכי אם לא יותר לו לנחות בישראל, המטוס יתרסק בשטחה.\nהבקשה הועברה לידיעת ראש הממשלה יצחק רבין, והחשש היה כי האיראנים מנסים לפוצץ מטוס בלב תל אביב. לבסוף הוחלט לאשר את נחיתת המטוס בשדה התעופה עובדה. \nלאחר נחיתת המטוס הורדו הנוסעים לטרמינל, שם חולקו להם מזון וטיטולים. הדייל, רידז'ה ג'אעברי, אמר כי רצה לערוק מאיראן וביקש שלא יחזירו אותו אליה. לאחר 24 שעות תודלק המטוס והמריא על כל נוסעיו בחזרה לאיראן, למעט הדייל, שנשפט לשמונה שנות מאסר על עבירה של שוד אווירי, אך השתחרר לאחר ארבע שנים וחצי. לאחר שחרורו מהכלא התגייר ג'אעברי ועבר להתגורר באילת.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260920
DTEND;VALUE=DATE:20260921
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1944</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הבריגדה יוצאת לדרך</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הצבא הבריטי מודיע על הקמת הבריגדה היהודית (או הבריגדה העברית). כל אנשי הבריגדה היהודית, ובשמה העברי – החטיבה היהודית הלוחמת – היו יהודים, מרביתם מאנשי הארץ.\nהצבא הבריטי קבע שלחטיבה היהודית יהיו דגל לאומי (מגן דוד על רקע צהוב) ותג יחידה (כתוב בעברית ובאנגלית). למפקד החטיבה נבחר בריגדיר לוי בנימין. כאשר קיבל את הפיקוד על הלוחמים אמר: "הופקדתי עליכם מטעם האומה היהודית, וכל העולם היהודי צופה עליכם". \nבחורף 1945 לחמו חיילי הבריגדה בצפון איטליה, ביוגוסלביה ובאוסטריה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הבריגדה יוצאת לדרך
DESCRIPTION:הצבא הבריטי מודיע על הקמת הבריגדה היהודית (או הבריגדה העברית). כל אנשי הבריגדה היהודית, ובשמה העברי – החטיבה היהודית הלוחמת – היו יהודים, מרביתם מאנשי הארץ.\nהצבא הבריטי קבע שלחטיבה היהודית יהיו דגל לאומי (מגן דוד על רקע צהוב) ותג יחידה (כתוב בעברית ובאנגלית). למפקד החטיבה נבחר בריגדיר לוי בנימין. כאשר קיבל את הפיקוד על הלוחמים אמר: "הופקדתי עליכם מטעם האומה היהודית, וכל העולם היהודי צופה עליכם". \nבחורף 1945 לחמו חיילי הבריגדה בצפון איטליה, ביוגוסלביה ובאוסטריה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260920
DTEND;VALUE=DATE:20260921
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ערב יום הכיפורים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום סליחה ומחילה, ובו מבקשים את מחילתו של ה' על חטאים שנעשו בשנה החולפת. רבים נוהגים לקיים את מנהג ה"כפרות" בערב יום כיפור. במנהג זה לוקחים תרנגול חי (או בעלי חיים אחרים) ומסובבים מעל הראש תוך אמירת התפילה "זה חליפתי, זה כפרתי..." לחלופין, אפשר לתת כסף לצדקה במקום השימוש בבעלי חיים. מקובל גם לטבול במקווה טהרה לקראת היום הקדוש. סעודה מפסקת מתקיימת סמוך לכניסת הצום. חז"ל אמרו, שכשם שיש מצווה לצום ביום הכיפורים יש מצווה לאכול בערב יום הכיפורים. לעדוֹת השונות מנהגים שונים בקשר למאכלים המאפיינים יום זה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ערב יום הכיפורים
DESCRIPTION:יום סליחה ומחילה, ובו מבקשים את מחילתו של ה' על חטאים שנעשו בשנה החולפת. רבים נוהגים לקיים את מנהג ה"כפרות" בערב יום כיפור. במנהג זה לוקחים תרנגול חי (או בעלי חיים אחרים) ומסובבים מעל הראש תוך אמירת התפילה "זה חליפתי, זה כפרתי..." לחלופין, אפשר לתת כסף לצדקה במקום השימוש בבעלי חיים. מקובל גם לטבול במקווה טהרה לקראת היום הקדוש. סעודה מפסקת מתקיימת סמוך לכניסת הצום. חז"ל אמרו, שכשם שיש מצווה לצום ביום הכיפורים יש מצווה לאכול בערב יום הכיפורים. לעדוֹת השונות מנהגים שונים בקשר למאכלים המאפיינים יום זה.
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260921
DTEND;VALUE=DATE:20260922
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1921</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>עין חרוד</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביום זה עלו ראשוני אנשי גדוד העבודה והשומר על האדמות שרכש יהושע חנקין עבור קק"ל סמוך למעיין חרוד. כיוון שאנשים רבים הצטרפו אליו, היה עין חרוד הקיבוץ הראשון שהגשים את רעיון הקבוצה הגדולה, או הקיבוץ הגדול, לעומת הקבוצה הקטנה דוגמת דגניה. משום כך עין חרוד נחשב במובנים רבים לקיבוץ הראשון בארץ ישראל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:עין חרוד
DESCRIPTION:ביום זה עלו ראשוני אנשי גדוד העבודה והשומר על האדמות שרכש יהושע חנקין עבור קק"ל סמוך למעיין חרוד. כיוון שאנשים רבים הצטרפו אליו, היה עין חרוד הקיבוץ הראשון שהגשים את רעיון הקבוצה הגדולה, או הקיבוץ הגדול, לעומת הקבוצה הקטנה דוגמת דגניה. משום כך עין חרוד נחשב במובנים רבים לקיבוץ הראשון בארץ ישראל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260921
DTEND;VALUE=DATE:20260922
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום הכיפורים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום הכיפורים
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260922
DTEND;VALUE=DATE:20260923
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2022</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום השוויון הסתווי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>22 בספטמבר הוא יום השוויון הסתווי, שבו אורך היום שווה לאורך הלילה. ביום הזה קרני השמש פוגעות בקו המשווה בזווית ישרה ובחצי הכדור הצפוני (שבו נמצאת ישראל) מתחיל הסתיו ובחצי הכדור הדרומי מתחיל האביב. \n\nהחל מ-23 בספטמבר הימים בחצי הכדור הצפוני מתחילים להיות קצרים יותר מהלילות ואילו בחצי הכדור הדרומי הם מתחילים להיות ארוכים יותר מהלילות.\nיום השוויון הסתווי מבשר על תחילת הסתיו, וכך יום השוויון האביבי מבשר על תחילת האביב, יום ההיפוך הקיצי מבשר על תחילת הקיץ ויום ההיפוך החורפי על תחילת החורף, באופן הבא:\n22-21 במרס: יום השוויון האביבי – בחצי הכדור הצפוני מתחיל האביב ובחצי הכדור הדרומי מתחיל הסתיו, ואורך היום שווה לאורך הלילה. \n22-21 ביוני: יום ההיפוך הקיצי – בחצי הכדור הצפוני מתחיל הקיץ ובחצי הכדור הדרומי מתחיל החורף. זהו היום הארוך ביותר בשנה בחצי הכדור הצפוני.\n22-21 בספטמבר: יום השוויון הסתווי – בחצי הכדור הצפוני מתחיל הסתיו ובחצי הכדור הדרומי מתחיל האביב, ואורך היום שווה לאורך הלילה.\n22-21 בדצמבר: יום ההיפוך החורפי – בחצי הכדור הצפוני מתחיל החורף ובחצי הכדור הדרומי מתחיל הקיץ. זהו היום הקצר ביותר בשנה בחצי הכדור הצפוני.\n\nעונות השנה: \nנטייתו של כדור הארץ היא הגורם להיווצרות עונות השנה. כדור הארץ מסתובב גם סביב ציר שנטייתו היא 23.5 מעלות, וגם סביב השמש, שאותה הוא מקיף פעם אחת במשך כ-365 ימים, שהם שנה אחת. שני אלה הם הגורמים לשינוי בעונות השנה.\nובמילים פשוטות יותר: כיוון שכיוונו של ציר כדור הארץ ביחס לשמש משתנה במהלך הסיבוב סביב השמש, נוצר מצב שבזמן מסוים של השנה החלק הצפוני של ציר כדור הארץ פונה אל השמש ואילו החלק הדרומי פונה הרחק מהשמש: בחלק של הכדור הנמצא בצד שפונה אל השמש יש יותר שעות אור מאשר שעות חושך, כיוון שהשמש עומדת גבוה יותר מעל קו המשווה. ואילו בצד השני המצב הוא הפוך. כמו כן, כאשר ציר כדור הארץ פונה לעבר השמש, פוגעות קרני השמש בצד הצפוני של כדור הארץ ישירות, לעומת התקופה שבה הציר פונה הרחק מהשמש. התוצאה היא שהקרינה של השמש מחממת יותר את האוקיינוסים ואת האוויר והטמפרטורות בהם גבוהות יותר.\nמעניין לצפות:\nhttps://www.youtube.com/watch?v=Pv5mW7uEFTI</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום השוויון הסתווי
DESCRIPTION:22 בספטמבר הוא יום השוויון הסתווי, שבו אורך היום שווה לאורך הלילה. ביום הזה קרני השמש פוגעות בקו המשווה בזווית ישרה ובחצי הכדור הצפוני (שבו נמצאת ישראל) מתחיל הסתיו ובחצי הכדור הדרומי מתחיל האביב. \n\nהחל מ-23 בספטמבר הימים בחצי הכדור הצפוני מתחילים להיות קצרים יותר מהלילות ואילו בחצי הכדור הדרומי הם מתחילים להיות ארוכים יותר מהלילות.\nיום השוויון הסתווי מבשר על תחילת הסתיו, וכך יום השוויון האביבי מבשר על תחילת האביב, יום ההיפוך הקיצי מבשר על תחילת הקיץ ויום ההיפוך החורפי על תחילת החורף, באופן הבא:\n22-21 במרס: יום השוויון האביבי – בחצי הכדור הצפוני מתחיל האביב ובחצי הכדור הדרומי מתחיל הסתיו, ואורך היום שווה לאורך הלילה. \n22-21 ביוני: יום ההיפוך הקיצי – בחצי הכדור הצפוני מתחיל הקיץ ובחצי הכדור הדרומי מתחיל החורף. זהו היום הארוך ביותר בשנה בחצי הכדור הצפוני.\n22-21 בספטמבר: יום השוויון הסתווי – בחצי הכדור הצפוני מתחיל הסתיו ובחצי הכדור הדרומי מתחיל האביב, ואורך היום שווה לאורך הלילה.\n22-21 בדצמבר: יום ההיפוך החורפי – בחצי הכדור הצפוני מתחיל החורף ובחצי הכדור הדרומי מתחיל הקיץ. זהו היום הקצר ביותר בשנה בחצי הכדור הצפוני.\n\nעונות השנה: \nנטייתו של כדור הארץ היא הגורם להיווצרות עונות השנה. כדור הארץ מסתובב גם סביב ציר שנטייתו היא 23.5 מעלות, וגם סביב השמש, שאותה הוא מקיף פעם אחת במשך כ-365 ימים, שהם שנה אחת. שני אלה הם הגורמים לשינוי בעונות השנה.\nובמילים פשוטות יותר: כיוון שכיוונו של ציר כדור הארץ ביחס לשמש משתנה במהלך הסיבוב סביב השמש, נוצר מצב שבזמן מסוים של השנה החלק הצפוני של ציר כדור הארץ פונה אל השמש ואילו החלק הדרומי פונה הרחק מהשמש: בחלק של הכדור הנמצא בצד שפונה אל השמש יש יותר שעות אור מאשר שעות חושך, כיוון שהשמש עומדת גבוה יותר מעל קו המשווה. ואילו בצד השני המצב הוא הפוך. כמו כן, כאשר ציר כדור הארץ פונה לעבר השמש, פוגעות קרני השמש בצד הצפוני של כדור הארץ ישירות, לעומת התקופה שבה הציר פונה הרחק מהשמש. התוצאה היא שהקרינה של השמש מחממת יותר את האוקיינוסים ואת האוויר והטמפרטורות בהם גבוהות יותר.\nמעניין לצפות:\nhttps://www.youtube.com/watch?v=Pv5mW7uEFTI
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260923
DTEND;VALUE=DATE:20260924
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1924</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הנוער העובד מתאחד</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שלושים וחמישה נערים עובדים, אשר ייצגו מאות אחדות של נערים במצבם, התכנסו כדי להקים את תנועת הנוער העובד. מטרת ההתארגנות הייתה להגן על זכויותיהם ולעודד עבודה עברית בארץ ישראל. בעת הכינוס פרסמו את "הכְּרוּז הראשון", ובו קראו לנוער העובד להתאחד. ב-1959 התאחדה תנועת הנוער העובד עם תנועת הנוער הלומד הבונים – התנועה המאוחדת – ונולדה תנועת הנוער העובד והלומד.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הנוער העובד מתאחד
DESCRIPTION:שלושים וחמישה נערים עובדים, אשר ייצגו מאות אחדות של נערים במצבם, התכנסו כדי להקים את תנועת הנוער העובד. מטרת ההתארגנות הייתה להגן על זכויותיהם ולעודד עבודה עברית בארץ ישראל. בעת הכינוס פרסמו את "הכְּרוּז הראשון", ובו קראו לנוער העובד להתאחד. ב-1959 התאחדה תנועת הנוער העובד עם תנועת הנוער הלומד הבונים – התנועה המאוחדת – ונולדה תנועת הנוער העובד והלומד.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260924
DTEND;VALUE=DATE:20260925
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1950</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מרבד הקסמים נוחת</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הטיסה האחרונה של מבצע העלאת יהודי תימן נחתה בישראל. במבצע המיוחד, שנמשך שנה, הגיעו כמעט מדי יום לשדה התעופה בלוד 500 עולים חדשים מתימן. מבצע מרבד הקסמים, הידוע גם בכינויו מבצע על כנפי נשרים, שמקורו בפסוק בספר שמות "ואשא אתכם על כנפי נשרים", הוא מבצע של העלאת יהודי תימן, עַדֶן, ג'יבוטי ואריתראה לישראל בשנים הראשונות להקמת מדינת ישראל. למעשה, יהודים מארצות אלו עלו לארץ ישראל עוד טרם קום המדינה, אך עם העלייה באנטישמיות באזורים אלו, נעשו מאמצים מדיניים להעלאתם המידית של אותם יהודים בסיכון ואחרים למדינת ישראל.\nבשנת 1949 החלה רכבת אווירית בין עַדֶן לשדה התעופה בלוד, ובסופו של מבצע מורכב ומוצלח נרשמו 479 טיסות. הטיסה האחרונה במבצע מורכב וחשוב זה נחתה בישראל ביום 24 בספטמבר 1950.\n\nעוד על עליית יהודי תימן:\nבאתר מט"ח http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10869</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מרבד הקסמים נוחת
DESCRIPTION:הטיסה האחרונה של מבצע העלאת יהודי תימן נחתה בישראל. במבצע המיוחד, שנמשך שנה, הגיעו כמעט מדי יום לשדה התעופה בלוד 500 עולים חדשים מתימן. מבצע מרבד הקסמים, הידוע גם בכינויו מבצע על כנפי נשרים, שמקורו בפסוק בספר שמות "ואשא אתכם על כנפי נשרים", הוא מבצע של העלאת יהודי תימן, עַדֶן, ג'יבוטי ואריתראה לישראל בשנים הראשונות להקמת מדינת ישראל. למעשה, יהודים מארצות אלו עלו לארץ ישראל עוד טרם קום המדינה, אך עם העלייה באנטישמיות באזורים אלו, נעשו מאמצים מדיניים להעלאתם המידית של אותם יהודים בסיכון ואחרים למדינת ישראל.\nבשנת 1949 החלה רכבת אווירית בין עַדֶן לשדה התעופה בלוד, ובסופו של מבצע מורכב ומוצלח נרשמו 479 טיסות. הטיסה האחרונה במבצע מורכב וחשוב זה נחתה בישראל ביום 24 בספטמבר 1950.\n\nעוד על עליית יהודי תימן:\nבאתר מט"ח http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10869
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260925
DTEND;VALUE=DATE:20260926
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1930</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>המשביר המרכזי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בעפולה שבעמק יזרעאל נחנך המשביר המרכזי, המוסד הראשי והמרכזי של הסתדרות העובדים הכללית לאספקה של ציוד ומזון לכל חבריה ומפעליה. המשביר המרכזי ביקש לרכז את הקניות לכל מוסדות ההסתדרות ולכל הקיבוצים ולמכור להם מזון בלא רווח. הארגון היה המשכו של המשביר שנוסד ב-1916 בכנרת כדי לסייע ליישוב הקטן בארץ בעת מלחמת העולם הראשונה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:המשביר המרכזי
DESCRIPTION:בעפולה שבעמק יזרעאל נחנך המשביר המרכזי, המוסד הראשי והמרכזי של הסתדרות העובדים הכללית לאספקה של ציוד ומזון לכל חבריה ומפעליה. המשביר המרכזי ביקש לרכז את הקניות לכל מוסדות ההסתדרות ולכל הקיבוצים ולמכור להם מזון בלא רווח. הארגון היה המשכו של המשביר שנוסד ב-1916 בכנרת כדי לסייע ליישוב הקטן בארץ בעת מלחמת העולם הראשונה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260925
DTEND;VALUE=DATE:20260926
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ערב סוכות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חג האסיף נחגג במשך שבעה ימים, זכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל לאחר יציאת מצרים. זהו חג מלא שמחה והמצווה "ושמחת בחגיך" אופיינית לו. במשך שבעת ימי החג יושבים בסוכה ואוכלים בה. יש הנוהגים גם לישון בסוכה. ארבעת המינים הניצבים בסוכה – אתרוג, לולב, הדס וערבה – מסמלים את ארבעת מיני האנשים בעם ישראל: החל באתרוג, משל לאדם מלא מצוות ומעשים טובים וכלה בערבה נטולת הטעם והריח, משל לאדם שאין בו לא מצוות ולא מעשים טובים. אף על פי כן יש לקרב ולהכליל אדם כזה בעם היהודי, כפי שצוררים יחד את כל ארבעת המינים. אחד ההסברים שניתנו למצווה זו הוא לשמוח עם הטבע ולהודות לאלוהים על האסיף. היום האחרון של חול המועד סוכות נקרא "הושענא רבה", ובו נוהגים להרבות בבקשות, משום שעל פי המסורת זהו היום האחרון שבו עוד ניתן לתקן את מה שנגזר על האדם בראש השנה וביום הכיפורים. מנהג נוסף הקשור לסוכות הוא שמחת בית השואבה. בזמן שבית המקדש עמד על תלו נהגו לנסך מים על המזבח ולבקש את ירידת הגשמים. הטקס היה מלוּוה בחגיגה גדולה, ובתלמוד נאמר: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו". כיום נהוג לציין את האירוע בלילות חול המועד בריקודים המלווים בכלי זמר ובנגינה. מוזמנים לבקר באתר חינוך וקהילה ולהכיר את הפעילויות של קק"ל לחג הסוכות: https://www.kkl.org.il/education/features/holidays/sukot/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ערב סוכות
DESCRIPTION:חג האסיף נחגג במשך שבעה ימים, זכר לסוכות שבהן ישבו בני ישראל לאחר יציאת מצרים. זהו חג מלא שמחה והמצווה "ושמחת בחגיך" אופיינית לו. במשך שבעת ימי החג יושבים בסוכה ואוכלים בה. יש הנוהגים גם לישון בסוכה. ארבעת המינים הניצבים בסוכה – אתרוג, לולב, הדס וערבה – מסמלים את ארבעת מיני האנשים בעם ישראל: החל באתרוג, משל לאדם מלא מצוות ומעשים טובים וכלה בערבה נטולת הטעם והריח, משל לאדם שאין בו לא מצוות ולא מעשים טובים. אף על פי כן יש לקרב ולהכליל אדם כזה בעם היהודי, כפי שצוררים יחד את כל ארבעת המינים. אחד ההסברים שניתנו למצווה זו הוא לשמוח עם הטבע ולהודות לאלוהים על האסיף. היום האחרון של חול המועד סוכות נקרא "הושענא רבה", ובו נוהגים להרבות בבקשות, משום שעל פי המסורת זהו היום האחרון שבו עוד ניתן לתקן את מה שנגזר על האדם בראש השנה וביום הכיפורים. מנהג נוסף הקשור לסוכות הוא שמחת בית השואבה. בזמן שבית המקדש עמד על תלו נהגו לנסך מים על המזבח ולבקש את ירידת הגשמים. הטקס היה מלוּוה בחגיגה גדולה, ובתלמוד נאמר: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו". כיום נהוג לציין את האירוע בלילות חול המועד בריקודים המלווים בכלי זמר ובנגינה. מוזמנים לבקר באתר חינוך וקהילה ולהכיר את הפעילויות של קק"ל לחג הסוכות: https://www.kkl.org.il/education/features/holidays/sukot/
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260926
DTEND;VALUE=DATE:20260927
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1893</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בין הרים ובין סלעים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אל תחנת הרכבת בירושלים הגיעה הרכבת הראשונה שיצאה מיפו. בטקס רב רושם התקבלה הרכבת בירושלים, ועיתוני התקופה קיוו שבצפירתה תבשר את פעמי המשיח. יוזמות רבות לתכנון ובנייה של הרכבת החלו להופיע במהלך המאה ה-19, לבסוף השכילו השלטונות העות'מאניים להעביר את ביצוע התכנית לחברה צרפתית שזכתה בפרויקט במסגרת זיכיון. \nלאורך המסילה נבנו מספר תחנות – שתיים מהן גדולות – אחת ביפו ואחת בירושלים. עם בוא הרכבת לארץ חידשו מורי הדור כמה מילים. דוד ילין חידש את המילה קטר, ויחיאל מיכל פינס – את המילה רכבת.\nבתקופת המנדט וגם בימי המדינה נמשך השימוש בקו העות'מאני. כיום משמשות תחנות הרכבת הישנות מרכזי בילוי.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:בין הרים ובין סלעים
DESCRIPTION:אל תחנת הרכבת בירושלים הגיעה הרכבת הראשונה שיצאה מיפו. בטקס רב רושם התקבלה הרכבת בירושלים, ועיתוני התקופה קיוו שבצפירתה תבשר את פעמי המשיח. יוזמות רבות לתכנון ובנייה של הרכבת החלו להופיע במהלך המאה ה-19, לבסוף השכילו השלטונות העות'מאניים להעביר את ביצוע התכנית לחברה צרפתית שזכתה בפרויקט במסגרת זיכיון. \nלאורך המסילה נבנו מספר תחנות – שתיים מהן גדולות – אחת ביפו ואחת בירושלים. עם בוא הרכבת לארץ חידשו מורי הדור כמה מילים. דוד ילין חידש את המילה קטר, ויחיאל מיכל פינס – את המילה רכבת.\nבתקופת המנדט וגם בימי המדינה נמשך השימוש בקו העות'מאני. כיום משמשות תחנות הרכבת הישנות מרכזי בילוי.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260926
DTEND;VALUE=DATE:20260927
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>סוכות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:סוכות
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260927
DTEND;VALUE=DATE:20260928
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1955</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בירה לחבל לכיש</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מונַחת אבן הפינה לקריית גת, שההתיישבות בה החלה שנה קודם לכן כמעברה. מאז ועד שנות ה-90 קלטה קריית גת עלייה מיותר מ-35 מדינות תפוצה. בשנת 1958 הוכרזה קריית גת כמועצה מקומית וב-1972 הוכרה כעיר.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:בירה לחבל לכיש
DESCRIPTION:מונַחת אבן הפינה לקריית גת, שההתיישבות בה החלה שנה קודם לכן כמעברה. מאז ועד שנות ה-90 קלטה קריית גת עלייה מיותר מ-35 מדינות תפוצה. בשנת 1958 הוכרזה קריית גת כמועצה מקומית וב-1972 הוכרה כעיר.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260927
DTEND;VALUE=DATE:20260928
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>א חול המועד סוכות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:א חול המועד סוכות
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260928
DTEND;VALUE=DATE:20260929
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ב חול המועד סוכות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ב חול המועד סוכות
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260929
DTEND;VALUE=DATE:20260930
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2000</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>האינתיפאדה השנייה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>עימות אלים בין הרשות הפלסטינית ותושביה למדינת ישראל, שנמשך יותר מארבע שנים וגבה אלפי קורבנות\nאינתיפאדת אל אקצא, המכונה גם האנתיפאדה השנייה, להבדילה מן האינתיפאדה הראשונה (1987–1993), פרצה, לפי הגרסה הפלסטינית, בעקבות עלייתו להר הבית של אריאל שרון, ראש האופוזיציה דאז, ב-28.9.2000. במהלך האינתיפאדה נהרגו 1,115 ישראלים בפיגועי טרור. האינתיפאדה גרמה להסלמה משמעותית בסכסוך הישראלי-פלסטיני, גבתה קורבנות רבים בנפש משני הצדדים, ופגעה בכלכלות הישראלית והפלסטינית.\nבאביב 2002 יצא צה"ל למבצע חומת מגן, והחל להחזיר את השליטה בשטח לידיו. בסוף 2002 החלה הקמתה של גדר ההפרדה, במטרה לחצוץ בין השטחים שבהם מתגוררים הפלסטינים ביהודה ושומרון ובין השטחים הישראלים, כדי לצמצם את היכולת של מחבלים מתאבדים להיכנס לשטחי ישראל. הטרור הפלסטיני ושיעור פיגועי ההתאבדות ירדו משמעותית. בסוף 2004, כשיאסר ערפאת, יו"ר הרשות הפלסטינית, מת, דעכו האינתיפאדה וגל הטרור.\nבתחילת 2005 הכריזו ראש הממשלה אריאל שרון ואבו מאזן, יו"ר הרשות הפלסטינית, על סיום האינתיפאדה. כחצי שנה לאחר מכן יצאה לפועל תוכנית ההתנתקות שבמסגרתה התפנתה ישראל מרצועת עזה ומארבע התנחלויות ומתקנים צבאיים קבועים בצפון השומרון.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:האינתיפאדה השנייה
DESCRIPTION:עימות אלים בין הרשות הפלסטינית ותושביה למדינת ישראל, שנמשך יותר מארבע שנים וגבה אלפי קורבנות\nאינתיפאדת אל אקצא, המכונה גם האנתיפאדה השנייה, להבדילה מן האינתיפאדה הראשונה (1987–1993), פרצה, לפי הגרסה הפלסטינית, בעקבות עלייתו להר הבית של אריאל שרון, ראש האופוזיציה דאז, ב-28.9.2000. במהלך האינתיפאדה נהרגו 1,115 ישראלים בפיגועי טרור. האינתיפאדה גרמה להסלמה משמעותית בסכסוך הישראלי-פלסטיני, גבתה קורבנות רבים בנפש משני הצדדים, ופגעה בכלכלות הישראלית והפלסטינית.\nבאביב 2002 יצא צה"ל למבצע חומת מגן, והחל להחזיר את השליטה בשטח לידיו. בסוף 2002 החלה הקמתה של גדר ההפרדה, במטרה לחצוץ בין השטחים שבהם מתגוררים הפלסטינים ביהודה ושומרון ובין השטחים הישראלים, כדי לצמצם את היכולת של מחבלים מתאבדים להיכנס לשטחי ישראל. הטרור הפלסטיני ושיעור פיגועי ההתאבדות ירדו משמעותית. בסוף 2004, כשיאסר ערפאת, יו"ר הרשות הפלסטינית, מת, דעכו האינתיפאדה וגל הטרור.\nבתחילת 2005 הכריזו ראש הממשלה אריאל שרון ואבו מאזן, יו"ר הרשות הפלסטינית, על סיום האינתיפאדה. כחצי שנה לאחר מכן יצאה לפועל תוכנית ההתנתקות שבמסגרתה התפנתה ישראל מרצועת עזה ומארבע התנחלויות ומתקנים צבאיים קבועים בצפון השומרון.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260929
DTEND;VALUE=DATE:20260930
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1907</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הקמת בר גיורא</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ארגון ההגנה היהודי בר גיורא מוקם בחשאי. בר גיורא איגד פועלים עִברים בני העלייה השנייה ששאפו לקבל על עצמם את האחריות המלאה לשמירה והגנה על היהודים שהתיישבו בארץ, וכן להשתתף באופן פעיל בעבודה במושבות החקלאיות.\nחברי בר גיורא ראו בעבודה עברית ובהתיישבות חקלאית את הדרך להגשמת החזון הציוני הסוציאליסטי. הארגון נקרא על שמו של בר גיורא, שהיה ממנהיגי המרד הגדול של היהודים נגד הרומאים, ועם חבריו נמנו יצחק בן צבי, אלכסנדר זייד, יחזקאל חנקין וישראל שוחט, שנבחר לעמוד בראש הארגון. סיסמתו של הארגון הייתה "בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום".\nחברי בר גיורא קיבלו על עצמם את העבודה והשמירה בחוות סג'רה וכעבור זמן קצר כבשו את השמירה במסחה ובמושבות אחרות. ב-1909 הוחלט על פירוק בר גיורא ועל הקמתה של תנועת השומר.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הקמת בר גיורא
DESCRIPTION:ארגון ההגנה היהודי בר גיורא מוקם בחשאי. בר גיורא איגד פועלים עִברים בני העלייה השנייה ששאפו לקבל על עצמם את האחריות המלאה לשמירה והגנה על היהודים שהתיישבו בארץ, וכן להשתתף באופן פעיל בעבודה במושבות החקלאיות.\nחברי בר גיורא ראו בעבודה עברית ובהתיישבות חקלאית את הדרך להגשמת החזון הציוני הסוציאליסטי. הארגון נקרא על שמו של בר גיורא, שהיה ממנהיגי המרד הגדול של היהודים נגד הרומאים, ועם חבריו נמנו יצחק בן צבי, אלכסנדר זייד, יחזקאל חנקין וישראל שוחט, שנבחר לעמוד בראש הארגון. סיסמתו של הארגון הייתה "בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום".\nחברי בר גיורא קיבלו על עצמם את העבודה והשמירה בחוות סג'רה וכעבור זמן קצר כבשו את השמירה במסחה ובמושבות אחרות. ב-1909 הוחלט על פירוק בר גיורא ועל הקמתה של תנועת השומר.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260930
DTEND;VALUE=DATE:20261001
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ד חול המועד סוכות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ד חול המועד סוכות
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261001
DTEND;VALUE=DATE:20261002
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2001</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מפקידים ומרוויחים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חוק הפיקדון על מכלי משקה נכנס לתקפו. על פי החוק כל מכל משקה שהקיבולת שלו בין 100 מיליליטר לליטר וחצי מחויב בפיקדון על סך 25 אג'–30 אג'. על פי חוק זה, על בית העסק אשר משווק מכלי משקה מלאים של אותו יצרן או יבואן (מכלים מפלסטיק, מזכוכית או ממתכת, למעט מכלים של מוצרי חלב), לגבות את הפיקדון בעת הקנייה ולקבל בחזרה מכל ריק ולהחזיר את דמי הפיקדון ללקוח. מטרת החוק היא לשפר את הניקיון ברשות הרבים, להקטין את כמות הפסולת המיוצרת והמוטמנת באתרים לסילוק פסולת ולעודד שימוש במכלי משקה שאפשר למחזר.\nמאז החלתו של חוק הפיקדון הושגו מספר הישגים: חל שיפור ניכר בניקיון רשות הרבים, נחסכו חומרי גלם, וכן הורחבה והועמקה המודעות הציבורית בכל הנוגע לחשיבות המִחזור. עם זאת, נכון להיום, בקבוקי משקה גדולים נאספים ללא פיקדון.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מפקידים ומרוויחים
DESCRIPTION:חוק הפיקדון על מכלי משקה נכנס לתקפו. על פי החוק כל מכל משקה שהקיבולת שלו בין 100 מיליליטר לליטר וחצי מחויב בפיקדון על סך 25 אג'–30 אג'. על פי חוק זה, על בית העסק אשר משווק מכלי משקה מלאים של אותו יצרן או יבואן (מכלים מפלסטיק, מזכוכית או ממתכת, למעט מכלים של מוצרי חלב), לגבות את הפיקדון בעת הקנייה ולקבל בחזרה מכל ריק ולהחזיר את דמי הפיקדון ללקוח. מטרת החוק היא לשפר את הניקיון ברשות הרבים, להקטין את כמות הפסולת המיוצרת והמוטמנת באתרים לסילוק פסולת ולעודד שימוש במכלי משקה שאפשר למחזר.\nמאז החלתו של חוק הפיקדון הושגו מספר הישגים: חל שיפור ניכר בניקיון רשות הרבים, נחסכו חומרי גלם, וכן הורחבה והועמקה המודעות הציבורית בכל הנוגע לחשיבות המִחזור. עם זאת, נכון להיום, בקבוקי משקה גדולים נאספים ללא פיקדון.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261001
DTEND;VALUE=DATE:20261002
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ה חול המועד סוכות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ה חול המועד סוכות
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261002
DTEND;VALUE=DATE:20261003
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1941</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מנחם אוסישקין איננו</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בירושלים הלך לעולמו בגיל 78 מנחם אוסישקין, ממנהיגי התנועה הציונית העולמית מראשיתה ויושב-ראש קרן קימת לישראל מ-1922 עד 1941\nאוסישקין עמד בראש המתנגדים לתכנית אוגנדה של הרצל. בשני העשורים שבהם כיהן כיו"ר קק"ל עמד אוסישקין בראשן של רכישות האדמה הגדולות ביותר מטעם קרן קימת לישראל – בעמק חפר (בתרומות של יהודי קנדה), בעמק זבולון, בעמק בית שאן ובנגב). הוא גם עמד בתקיפות בראש המאבק נגד ההגבלות שהטילו הבריטים על רכישת קרקעות בארץ ישראל.\nלאחר מותו נקבר אוסישקין, על פי צוואתו, במערת ניקנור שבשטח הר הצופים, סמוך לקברו של פינסקר.\nעוד על מנחם אושיסקין ועל האנשים שבנו את קק"ל: https://www.kkl.org.il/education/aboutus/more_kkl/people-kkl/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מנחם אוסישקין איננו
DESCRIPTION:בירושלים הלך לעולמו בגיל 78 מנחם אוסישקין, ממנהיגי התנועה הציונית העולמית מראשיתה ויושב-ראש קרן קימת לישראל מ-1922 עד 1941\nאוסישקין עמד בראש המתנגדים לתכנית אוגנדה של הרצל. בשני העשורים שבהם כיהן כיו"ר קק"ל עמד אוסישקין בראשן של רכישות האדמה הגדולות ביותר מטעם קרן קימת לישראל – בעמק חפר (בתרומות של יהודי קנדה), בעמק זבולון, בעמק בית שאן ובנגב). הוא גם עמד בתקיפות בראש המאבק נגד ההגבלות שהטילו הבריטים על רכישת קרקעות בארץ ישראל.\nלאחר מותו נקבר אוסישקין, על פי צוואתו, במערת ניקנור שבשטח הר הצופים, סמוך לקברו של פינסקר.\nעוד על מנחם אושיסקין ועל האנשים שבנו את קק"ל: https://www.kkl.org.il/education/aboutus/more_kkl/people-kkl/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261002
DTEND;VALUE=DATE:20261003
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הושענא רבה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום השביעי של חג הסוכות, ובו מקיפים את הבימה בבית הכנסת שבע פעמים תוך אחיזה בארבעת המינים ומרבים באמירת פרקי תפילה בשם "הושענא". מקור השם ארמי – קול אוושת נענוע הלולב או הערבה. יום זה הונהג בתקופת הגאונים ולכן אינו מצוין בתורה. במהלך השנים קמו מתנגדים שונים למנהג זה. על פי האמונה, זהו "יום חיתום הדין", כלומר, יום שנחתם בו סופית גזר־דינו של אדם לקראת השנה החדשה. מכאן גם נוצר מנהג אחר המאפיין את היום, והוא לימוד תורה במשך כל הלילה. מנהג נוסף הקשור ביום זה הוא חיבוט ערבות. נוהגים לקחת חמש ערבות אגודות ולחבוט אותן בקרקע חמש פעמים. בזמן שבית המקדש היה קיים העמידו לצד המזבח צמח ערבה בגובה 11 אמות והכוהנים היו מקיפים את המזבח בכל אחד ואחד מימי סוכות. ביום הושענא רבה היו מקיפים את המזבח שבע פעמים. בספרות הקבלה נמצאת התייחסות להושענא רבה כאל יום המסוגל להגן על ישראל ולהצילם מאויביהם. ביום זה על פי המסורת, עתידה להיערך מלחמת גוג ומגוג.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הושענא רבה
DESCRIPTION:היום השביעי של חג הסוכות, ובו מקיפים את הבימה בבית הכנסת שבע פעמים תוך אחיזה בארבעת המינים ומרבים באמירת פרקי תפילה בשם "הושענא". מקור השם ארמי – קול אוושת נענוע הלולב או הערבה. יום זה הונהג בתקופת הגאונים ולכן אינו מצוין בתורה. במהלך השנים קמו מתנגדים שונים למנהג זה. על פי האמונה, זהו "יום חיתום הדין", כלומר, יום שנחתם בו סופית גזר־דינו של אדם לקראת השנה החדשה. מכאן גם נוצר מנהג אחר המאפיין את היום, והוא לימוד תורה במשך כל הלילה. מנהג נוסף הקשור ביום זה הוא חיבוט ערבות. נוהגים לקחת חמש ערבות אגודות ולחבוט אותן בקרקע חמש פעמים. בזמן שבית המקדש היה קיים העמידו לצד המזבח צמח ערבה בגובה 11 אמות והכוהנים היו מקיפים את המזבח בכל אחד ואחד מימי סוכות. ביום הושענא רבה היו מקיפים את המזבח שבע פעמים. בספרות הקבלה נמצאת התייחסות להושענא רבה כאל יום המסוגל להגן על ישראל ולהצילם מאויביהם. ביום זה על פי המסורת, עתידה להיערך מלחמת גוג ומגוג.
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261003
DTEND;VALUE=DATE:20261004
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שמיני עצרת ושמחת תורה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חג שמחת תורה המציין את סיום הקריאה של חמשת חומשי תורה בבית הכנסת, נקבע בתקופת הגאונים וחל בתאריך כ"ב בתשרי. בתורה נקרא היום "שמיני עצרת" והשם "שמחת תורה" ניתן לחג ככל הנראה בספרד של ימי הביניים. בשמחת תורה קוראים את הפרשה האחרונה בתורה בספר דברים ואת תחילת הפרשה הראשונה בספר בראשית. לפי מנהג ההקפות מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש ונושאים אותם לשבע הקפות, המלוּוות בשירה ובריקודים, סביב לבימה בבית הכנסת. ההקפות מציינות את השמחה על סיום מחזור הקריאה השנתי של התורה ועל התחלת הקריאה מחדש. בתרבויות רבות מסמלת צורת המעגל שלמות, וההקפות במעגל מסמלות אחדות ושיתוף למען מטרה משותפת. מקובל לכבד את כל באי בית הכנסת בעלייה לתורה, לרבות את הילדים. במוצאי שמחת תורה נהוג לערוך הקפות שניות, היוצאות אל הרחוב, מלוּוות בתזמורות, ובהן מתארחים אנשי ציבור. מנהג זה של הקפות שניות מבטא את ההזדהות של יהודי הארץ עם היהודים בתפוצות, שכן בחוץ לארץ חוגגים היהודים את חג שמחת תורה ביום כ"ג בתשרי, שהוא מוצאי שמחת תורה בארץ. ראו את שמחת ההקפות השניות בבית הרב קוק בקישור: http://www.youtube.com/watch?v=S1JaPimwLQo&feature=related .</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שמיני עצרת ושמחת תורה
DESCRIPTION:חג שמחת תורה המציין את סיום הקריאה של חמשת חומשי תורה בבית הכנסת, נקבע בתקופת הגאונים וחל בתאריך כ"ב בתשרי. בתורה נקרא היום "שמיני עצרת" והשם "שמחת תורה" ניתן לחג ככל הנראה בספרד של ימי הביניים. בשמחת תורה קוראים את הפרשה האחרונה בתורה בספר דברים ואת תחילת הפרשה הראשונה בספר בראשית. לפי מנהג ההקפות מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש ונושאים אותם לשבע הקפות, המלוּוות בשירה ובריקודים, סביב לבימה בבית הכנסת. ההקפות מציינות את השמחה על סיום מחזור הקריאה השנתי של התורה ועל התחלת הקריאה מחדש. בתרבויות רבות מסמלת צורת המעגל שלמות, וההקפות במעגל מסמלות אחדות ושיתוף למען מטרה משותפת. מקובל לכבד את כל באי בית הכנסת בעלייה לתורה, לרבות את הילדים. במוצאי שמחת תורה נהוג לערוך הקפות שניות, היוצאות אל הרחוב, מלוּוות בתזמורות, ובהן מתארחים אנשי ציבור. מנהג זה של הקפות שניות מבטא את ההזדהות של יהודי הארץ עם היהודים בתפוצות, שכן בחוץ לארץ חוגגים היהודים את חג שמחת תורה ביום כ"ג בתשרי, שהוא מוצאי שמחת תורה בארץ. ראו את שמחת ההקפות השניות בבית הרב קוק בקישור: http://www.youtube.com/watch?v=S1JaPimwLQo&feature=related .
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261004
DTEND;VALUE=DATE:20261005
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1981</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הקיבוצים ביחד</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שני הזרמים הגדולים של הקיבוצים בישראל – הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים – מקימים ארגון ארצי ושמו התנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"ם).\n\n\nהתק"ם היא תנועה קיבוצית ארצית שהוקמה בשנת 1980 עם איחודם של ה"קיבוץ המאוחד" ו"איחוד הקבוצות והקיבוצים". התנועה היוותה מסגרת ארגונית ופוליטית עבור רוב הקיבוצים בארץ. בעת האיחוד הכיל התק"ם את מרבית הקיבוצים בארץ – 164.\n\nהקיבוץ המאוחד הוא ארגון של קיבוצים וקבוצות, שנוסד בשנת 1927 מצירוף של כמה קיבוצים. גרעין המייסדים, בראשות יצחק טבנקין, בא מקיבוץ עין חרוד. האידאולוגיה של תנועת הקיבוץ המאוחד הייתה של הקיבוץ הגדול, או "הקבוצה הגדולה" (בניגוד לקיבוצי חבר הקבוצות שהעדיפו קבוצה קטנה ואינטימית, לפי המודל של דגניה). בראשיתו, היה בעל זיקה היסטורית למפלגת אחדות העבודה ואחר כך למפא"י. \n\nאיחוד הקבוצות והקיבוצים היה ארגון ארצי של קבוצות וקיבוצים, והוא הגוף הקיבוצי השני שממנו מורכב התק"ם. הארגון נוסד בשנת 1951 מ"איחוד חבר הקבוצות" ו"איחוד הקיבוצים" שכללו את פורשי "הקיבוץ המאוחד" מסיבות אידאולוגיות. "איחוד הקבוצות והקיבוצים" היה קשור באופן בלתי פורמלי למפא"י ובהמשך למפלגת העבודה.\n\nכ-30 שנה לאחר הפילוג בקיבוץ המאוחד, שב "הקיבוץ המאוחד" והתאחד עם "איחוד הקבוצות והקיבוצים" לתנועה קיבוצית אחת, התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"מ). עם זאת, הקיבוצים שהתפלגו לא התאחדו מחדש.\n\nבשנת 2000 החל תהליך של איחוד התק"ם עם "הקיבוץ הארצי" והקמתה של "התנועה הקיבוצית". בעקבות הקמת התנועה החל תהליך של מיזוג הדרגתי של המחלקות, האגפים והתאגידים הנפרדים של התנועות. "התנועה" היא גוף מטה מרכזי המייצג את הקיבוצים מול רשויות המדינה, והרשויות בכל הרמות. בנוסף, התנועה מספקת לקיבוצים ולחברים – באמצעות מטה התנועה, אגפיה ומחלקותיה – מכלול שירותים בתחומי חיים שונים במטרה לחזק את הקיבוצים ואת החברה הקיבוצית מבחינה כלכלית, חברתית וערכית.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הקיבוצים ביחד
DESCRIPTION:שני הזרמים הגדולים של הקיבוצים בישראל – הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים – מקימים ארגון ארצי ושמו התנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"ם).\n\n\nהתק"ם היא תנועה קיבוצית ארצית שהוקמה בשנת 1980 עם איחודם של ה"קיבוץ המאוחד" ו"איחוד הקבוצות והקיבוצים". התנועה היוותה מסגרת ארגונית ופוליטית עבור רוב הקיבוצים בארץ. בעת האיחוד הכיל התק"ם את מרבית הקיבוצים בארץ – 164.\n\nהקיבוץ המאוחד הוא ארגון של קיבוצים וקבוצות, שנוסד בשנת 1927 מצירוף של כמה קיבוצים. גרעין המייסדים, בראשות יצחק טבנקין, בא מקיבוץ עין חרוד. האידאולוגיה של תנועת הקיבוץ המאוחד הייתה של הקיבוץ הגדול, או "הקבוצה הגדולה" (בניגוד לקיבוצי חבר הקבוצות שהעדיפו קבוצה קטנה ואינטימית, לפי המודל של דגניה). בראשיתו, היה בעל זיקה היסטורית למפלגת אחדות העבודה ואחר כך למפא"י. \n\nאיחוד הקבוצות והקיבוצים היה ארגון ארצי של קבוצות וקיבוצים, והוא הגוף הקיבוצי השני שממנו מורכב התק"ם. הארגון נוסד בשנת 1951 מ"איחוד חבר הקבוצות" ו"איחוד הקיבוצים" שכללו את פורשי "הקיבוץ המאוחד" מסיבות אידאולוגיות. "איחוד הקבוצות והקיבוצים" היה קשור באופן בלתי פורמלי למפא"י ובהמשך למפלגת העבודה.\n\nכ-30 שנה לאחר הפילוג בקיבוץ המאוחד, שב "הקיבוץ המאוחד" והתאחד עם "איחוד הקבוצות והקיבוצים" לתנועה קיבוצית אחת, התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"מ). עם זאת, הקיבוצים שהתפלגו לא התאחדו מחדש.\n\nבשנת 2000 החל תהליך של איחוד התק"ם עם "הקיבוץ הארצי" והקמתה של "התנועה הקיבוצית". בעקבות הקמת התנועה החל תהליך של מיזוג הדרגתי של המחלקות, האגפים והתאגידים הנפרדים של התנועות. "התנועה" היא גוף מטה מרכזי המייצג את הקיבוצים מול רשויות המדינה, והרשויות בכל הרמות. בנוסף, התנועה מספקת לקיבוצים ולחברים – באמצעות מטה התנועה, אגפיה ומחלקותיה – מכלול שירותים בתחומי חיים שונים במטרה לחזק את הקיבוצים ואת החברה הקיבוצית מבחינה כלכלית, חברתית וערכית.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261004
DTEND;VALUE=DATE:20261005
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אסרו חג</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אסרו חג
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261005
DTEND;VALUE=DATE:20261006
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1946</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>י"א הנקודות בנגב</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בלילה אחד דרמטי במוצאי יום הכיפורים בשנת תש״ז, בין 5 ל-6 באוקטובר 1946, עלו לקרקע 11 יישובים בנגב הצפוני, בפעולה נועזת שקבעה כנראה את גורל הנגב.\nב-1946 רוב היישוב היהודי היה מרוכז במרכז הארץ ובצפונה. בנגב היו באותה עת כמה קיבוצים בודדים ושלושת המצפים, שעלו לקרקע ב-1943. רוב הנגב היה מיושב בבדואים. בתגובה לכמה החלטות קודמות שהתקבלו באו"ם, רצתה הנהגת היישוב לייצר מציאות שתכפה על הקהילה הבינלאומית לכלול את הנגב בגבולותיה העתידיים של המדינה היהודית. מתכנני המבצע חשבו שהבריטים יתקשו לפנות מספר רב של נקודות וכי הקרבה ביניהן תקל עליהן בהמשך, כיישובים חדשים. הם בחרו במוצאי יום כיפור למבצע כי סברו שהבריטים יתקשו לצפות לפעולה יהודית גדולה בצאת הצום.\n\n \n11 יישובים בן לילה: \nמבצע התיישבות זה נחשב לגדול מסוגו בשנים שקדמו להקמת מדינת ישראל. העלייה לקרקע עצמה נעשתה במתכונת הדומה ל"חומה ומגדל", מבחינת ריכוז מאמץ של אנשים רבים להקמה מהירה של התיישבות חדשה בשטח. בכל נקודה הוקמו מספר צריפים ואוהלים, וכן מגדל שבו חבית מים. היישובים שעלו באותו לילה על הקרקע הם: אורים, בארי, גלאון, חצרים, כפר דרום, משמר הנגב, נבטים, נירים, קדמה, שובל ותקומה.\n\n \nמים וחיים לנגב:\nכיום אנחנו מכירים את האזור כפורח ומשגשג, אולם באוקטובר 1946 הקושי המרכזי שאיתו התמודדו המתיישבים היה המחסור במים. בשנת 1947 הונח קו המים ליישובים. ביוני אותה שנה ביקרה בארץ משלחת האו"ם - אונסקו"פ, שהתרשמה מהמתיישבים היהודים בנגב ומיכולתם לפתח את השממה. מאוחר יותר, ואולי תודות לרושם שהותירו המתיישבים, נכלל הנגב בתוכנית החלוקה בשטחה של המדינה היהודית.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:י"א הנקודות בנגב
DESCRIPTION:בלילה אחד דרמטי במוצאי יום הכיפורים בשנת תש״ז, בין 5 ל-6 באוקטובר 1946, עלו לקרקע 11 יישובים בנגב הצפוני, בפעולה נועזת שקבעה כנראה את גורל הנגב.\nב-1946 רוב היישוב היהודי היה מרוכז במרכז הארץ ובצפונה. בנגב היו באותה עת כמה קיבוצים בודדים ושלושת המצפים, שעלו לקרקע ב-1943. רוב הנגב היה מיושב בבדואים. בתגובה לכמה החלטות קודמות שהתקבלו באו"ם, רצתה הנהגת היישוב לייצר מציאות שתכפה על הקהילה הבינלאומית לכלול את הנגב בגבולותיה העתידיים של המדינה היהודית. מתכנני המבצע חשבו שהבריטים יתקשו לפנות מספר רב של נקודות וכי הקרבה ביניהן תקל עליהן בהמשך, כיישובים חדשים. הם בחרו במוצאי יום כיפור למבצע כי סברו שהבריטים יתקשו לצפות לפעולה יהודית גדולה בצאת הצום.\n\n \n11 יישובים בן לילה: \nמבצע התיישבות זה נחשב לגדול מסוגו בשנים שקדמו להקמת מדינת ישראל. העלייה לקרקע עצמה נעשתה במתכונת הדומה ל"חומה ומגדל", מבחינת ריכוז מאמץ של אנשים רבים להקמה מהירה של התיישבות חדשה בשטח. בכל נקודה הוקמו מספר צריפים ואוהלים, וכן מגדל שבו חבית מים. היישובים שעלו באותו לילה על הקרקע הם: אורים, בארי, גלאון, חצרים, כפר דרום, משמר הנגב, נבטים, נירים, קדמה, שובל ותקומה.\n\n \nמים וחיים לנגב:\nכיום אנחנו מכירים את האזור כפורח ומשגשג, אולם באוקטובר 1946 הקושי המרכזי שאיתו התמודדו המתיישבים היה המחסור במים. בשנת 1947 הונח קו המים ליישובים. ביוני אותה שנה ביקרה בארץ משלחת האו"ם - אונסקו"פ, שהתרשמה מהמתיישבים היהודים בנגב ומיכולתם לפתח את השממה. מאוחר יותר, ואולי תודות לרושם שהותירו המתיישבים, נכלל הנגב בתוכנית החלוקה בשטחה של המדינה היהודית.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261005
DTEND;VALUE=DATE:20261006
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום הזיכרון הלאומי לשבעה באוקטובר</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביום כ"ד בתשרי מדי שנה מצוין בישראל יום הזיכרון הלאומי לאירועי שבעה באוקטובר ולחללי מלחמת "חרבות ברזל". היום נקבע בהחלטת ממשלה במרץ 2024, במטרה להנציח את זכר הנרצחים בטבח הנורא, לצד החיילים והאזרחים שנפלו במערכה שלאחריו.\nבמסגרת אירועי יום הזיכרון עוצרים כל תושבי ישראל לדקת דומייה ולהתייחדות עם הנרצחים, דגלי המדינה מורדים לחצי התורן, ברחבי הארץ נערכים טקסים לזכרם של הנרצחים ובמערכת החינוך מוקדשות שעות לימוד לנושא. משפחות החטופים והנרצחים מקיימות טקס זיכרון משלהן בשבעה באוקטובר.\nאירועי שבעה באוקטובר 2023\nביום שבת, שבעה באוקטובר 2023, כ"ד בתשרי תשפ"ד, בשעה 6:29 בבוקר, החלה מתקפת טילים מעזה על ישראל. באותו זמן חדרו אלפי מחבלים מארגון הטרור חמאס ליישובי עוטף עזה, פלשו לבתים, רצחו ילדים, נשים, גברים וקשישים, אנסו ותקפו אזרחים וחיילים, וחטפו אנשים לרצועת עזה. במקביל חדרו מחבלי חמאס גם לשטח פסטיבל הנובה, שהתקיים באזור רעים, אנסו ורצחו אנשים שבאו לחגוג, ואת חלקם חטפו לרצועה.  \nבמתקפה נרצחו יותר מ-1,200 בני אדם, בהם אזרחים, לוחמים ואורחי פסטיבל מוזיקה. 251 בני אדם נחטפו לרצועת עזה. האירוע נחרט כטראומה הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל, והוביל לפתיחת מלחמת "חרבות ברזל" נגד חמאס ברצועת עזה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום הזיכרון הלאומי לשבעה באוקטובר
DESCRIPTION:ביום כ"ד בתשרי מדי שנה מצוין בישראל יום הזיכרון הלאומי לאירועי שבעה באוקטובר ולחללי מלחמת "חרבות ברזל". היום נקבע בהחלטת ממשלה במרץ 2024, במטרה להנציח את זכר הנרצחים בטבח הנורא, לצד החיילים והאזרחים שנפלו במערכה שלאחריו.\nבמסגרת אירועי יום הזיכרון עוצרים כל תושבי ישראל לדקת דומייה ולהתייחדות עם הנרצחים, דגלי המדינה מורדים לחצי התורן, ברחבי הארץ נערכים טקסים לזכרם של הנרצחים ובמערכת החינוך מוקדשות שעות לימוד לנושא. משפחות החטופים והנרצחים מקיימות טקס זיכרון משלהן בשבעה באוקטובר.\nאירועי שבעה באוקטובר 2023\nביום שבת, שבעה באוקטובר 2023, כ"ד בתשרי תשפ"ד, בשעה 6:29 בבוקר, החלה מתקפת טילים מעזה על ישראל. באותו זמן חדרו אלפי מחבלים מארגון הטרור חמאס ליישובי עוטף עזה, פלשו לבתים, רצחו ילדים, נשים, גברים וקשישים, אנסו ותקפו אזרחים וחיילים, וחטפו אנשים לרצועת עזה. במקביל חדרו מחבלי חמאס גם לשטח פסטיבל הנובה, שהתקיים באזור רעים, אנסו ורצחו אנשים שבאו לחגוג, ואת חלקם חטפו לרצועה.  \nבמתקפה נרצחו יותר מ-1,200 בני אדם, בהם אזרחים, לוחמים ואורחי פסטיבל מוזיקה. 251 בני אדם נחטפו לרצועת עזה. האירוע נחרט כטראומה הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל, והוביל לפתיחת מלחמת "חרבות ברזל" נגד חמאס ברצועת עזה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261006
DTEND;VALUE=DATE:20261007
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1973</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ההפתעה הנוראה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בשעה שתיים בצוהריים נפתחה מתקפת פתע מתואמת של מדינות ערב בהובלת מצרים וסוריה על ישראל ופרצה מלחמת יום הכיפורים.\n \nמלחמת יום הכיפורים הייתה מהקשות שידעה ישראל. המלחמה החלה בצוהרי יום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973, והסתיימה ב-24 בחודש, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. \nהמלחמה נפתחה במתקפה מתואמת של צבאות סוריה ומצרים בשתי חזיתות במקביל. לאחר בלימת ההתקפות יצא צה"ל להתקפת נגד, שבסופה חצו כוחות צה"ל את תעלת סואץ מערבה למצרים וכבשו שטחים מהגולן הסורי. \nבסיומה של המלחמה, כעבור 18 יום, נמצאה ישראל במרחק של 101 קילומטרים מקהיר ובמובלעת בתוך שטח סוריה. עם ישראל וצה"ל איבדו במלחמה 2,569 חיילים. נוסף על כך היו מעל 7,000 פצועים ועוד 301 שבויים בידי המצרים, שהוחזרו לישראל לאחר זמן. \nעל אף האבדות הרבות ולמרות מתקפת הפתע, הצליח צה"ל להדוף את צבאות ערב. לאחר המלחמה, בעקבות הכשל המודיעיני בהתרעה על המלחמה, הוקמה ועדת אגרנט. ההפתעה, ההלם הכבד וכמות הנפגעים הגדולה פגעו פגיעה קשה במורל הציבור הישראלי. המלחמה ותוצאותיה הובילו לזעזועים במערכת הפוליטית, שהכשירו את הקרקע למהפך הפוליטי במאי1977  ולעליית הליכוד לשלטון, ובהמשך, להסכם השלום עם מצרים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ההפתעה הנוראה
DESCRIPTION:בשעה שתיים בצוהריים נפתחה מתקפת פתע מתואמת של מדינות ערב בהובלת מצרים וסוריה על ישראל ופרצה מלחמת יום הכיפורים.\n \nמלחמת יום הכיפורים הייתה מהקשות שידעה ישראל. המלחמה החלה בצוהרי יום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973, והסתיימה ב-24 בחודש, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. \nהמלחמה נפתחה במתקפה מתואמת של צבאות סוריה ומצרים בשתי חזיתות במקביל. לאחר בלימת ההתקפות יצא צה"ל להתקפת נגד, שבסופה חצו כוחות צה"ל את תעלת סואץ מערבה למצרים וכבשו שטחים מהגולן הסורי. \nבסיומה של המלחמה, כעבור 18 יום, נמצאה ישראל במרחק של 101 קילומטרים מקהיר ובמובלעת בתוך שטח סוריה. עם ישראל וצה"ל איבדו במלחמה 2,569 חיילים. נוסף על כך היו מעל 7,000 פצועים ועוד 301 שבויים בידי המצרים, שהוחזרו לישראל לאחר זמן. \nעל אף האבדות הרבות ולמרות מתקפת הפתע, הצליח צה"ל להדוף את צבאות ערב. לאחר המלחמה, בעקבות הכשל המודיעיני בהתרעה על המלחמה, הוקמה ועדת אגרנט. ההפתעה, ההלם הכבד וכמות הנפגעים הגדולה פגעו פגיעה קשה במורל הציבור הישראלי. המלחמה ותוצאותיה הובילו לזעזועים במערכת הפוליטית, שהכשירו את הקרקע למהפך הפוליטי במאי1977  ולעליית הליכוד לשלטון, ובהמשך, להסכם השלום עם מצרים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261007
DTEND;VALUE=DATE:20261008
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2023</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>טבח 7 באוקטובר</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בבוקר שבת שמחת תורה 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגון הטרור חמאס וארגונים נוספים במתקפת טרור רצחנית רחבת היקף נגד יעדים ישראליים אזרחיים וצבאיים בעיקר באזור עוטף עזה. בעקבות המתקפה פתחה ישראל במלחמת "חרבות ברזל". \nמתקפת החמאס החלה בשעה 6:30 בירי של אלפי רקטות ופצצות מרגמה על אזורים נרחבים בדרום המדינה ובמרכזה. בחסות הירי חדרו לשטח ישראל מרצועת עזה כ-4,000 מחבלי חמאס דרך האוויר, הים והיבשה, תוך שהם משמידים אמצעי תקשורת ותצפית של צה"ל כדי לשבש את יכולת הפיקוד והשליטה בגזרה. המחבלים, שהיו חמושים במקלעים, טילי RPG, רימונים, סכינים ואמצעי חבלה רבים נוספים, ומצוידים במפות מפורטות של בסיסי צה"ל והיישובים, המשיכו ברכב וברגל בדרכם לכבוש יישובים ישראליים ולהשתלט על בסיסי צבא, שם ביצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, כולל רצח, אונס, חטיפה, שריפה ובזיזה. בכבישים ובצמתים הציבו המחבלים חוליות שירו על הרכבים, במטרה לשבש את הגעת כוחות התגבור והחילוץ.\nכ־1,145 אזרחים ישראלים וזרים נרצחו ונטבחו במתקפה, מתוכם 779 אזרחים, 301 חיילים, 55 שוטרים ו-10 אנשי שב"כ.364  מהנרצחים היו מקרב החוגגים בפסטיבל נובה, ליד קיבוץ רעים, אשר היה לאירוע הטרור הבודד הקטלני בתולדות המדינה. קרוב ל-2,000 איש נפצעו. 251 איש נחטפו לרצועת עזה, ביניהם ילדים, נשים וקשישים, והוחזקו שם בתנאים אכזריים. נכון לכתיבת שורות אלה, 120 איש עדיין מוחזקים על ידי ארגוני הטרור. זוהי מתקפת הטרור הקטלנית ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, ונחשבת לאסון הקטלני ביותר לעם היהודי מאז השואה. \nישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות צה"ל לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים. מי שנלחמו עם המחבלים בשעות הראשונות למתקפה, ללא סיוע צבאי, היו חברי כיתות הכוננות ביישובים, שרבים שילמו בחייהם. רק לאחר כ-48 שעות של לחימה, כשכוחות הביטחון הישראליים הורגים מעל 1,550 מחבלים ושובים יותר מ-200, חזרה השליטה ביישובים הישראליים לידי צה"ל.  \nמדינת ישראל הכריזה על יציאה למלחמת "חרבות ברזל", שיעדיה חיסול התשתית הצבאית של חמאס, הסרת שלטונו ברצועה והחזרת כל החטופים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:טבח 7 באוקטובר
DESCRIPTION:בבוקר שבת שמחת תורה 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגון הטרור חמאס וארגונים נוספים במתקפת טרור רצחנית רחבת היקף נגד יעדים ישראליים אזרחיים וצבאיים בעיקר באזור עוטף עזה. בעקבות המתקפה פתחה ישראל במלחמת "חרבות ברזל". \nמתקפת החמאס החלה בשעה 6:30 בירי של אלפי רקטות ופצצות מרגמה על אזורים נרחבים בדרום המדינה ובמרכזה. בחסות הירי חדרו לשטח ישראל מרצועת עזה כ-4,000 מחבלי חמאס דרך האוויר, הים והיבשה, תוך שהם משמידים אמצעי תקשורת ותצפית של צה"ל כדי לשבש את יכולת הפיקוד והשליטה בגזרה. המחבלים, שהיו חמושים במקלעים, טילי RPG, רימונים, סכינים ואמצעי חבלה רבים נוספים, ומצוידים במפות מפורטות של בסיסי צה"ל והיישובים, המשיכו ברכב וברגל בדרכם לכבוש יישובים ישראליים ולהשתלט על בסיסי צבא, שם ביצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, כולל רצח, אונס, חטיפה, שריפה ובזיזה. בכבישים ובצמתים הציבו המחבלים חוליות שירו על הרכבים, במטרה לשבש את הגעת כוחות התגבור והחילוץ.\nכ־1,145 אזרחים ישראלים וזרים נרצחו ונטבחו במתקפה, מתוכם 779 אזרחים, 301 חיילים, 55 שוטרים ו-10 אנשי שב"כ.364  מהנרצחים היו מקרב החוגגים בפסטיבל נובה, ליד קיבוץ רעים, אשר היה לאירוע הטרור הבודד הקטלני בתולדות המדינה. קרוב ל-2,000 איש נפצעו. 251 איש נחטפו לרצועת עזה, ביניהם ילדים, נשים וקשישים, והוחזקו שם בתנאים אכזריים. נכון לכתיבת שורות אלה, 120 איש עדיין מוחזקים על ידי ארגוני הטרור. זוהי מתקפת הטרור הקטלנית ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, ונחשבת לאסון הקטלני ביותר לעם היהודי מאז השואה. \nישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות צה"ל לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים. מי שנלחמו עם המחבלים בשעות הראשונות למתקפה, ללא סיוע צבאי, היו חברי כיתות הכוננות ביישובים, שרבים שילמו בחייהם. רק לאחר כ-48 שעות של לחימה, כשכוחות הביטחון הישראליים הורגים מעל 1,550 מחבלים ושובים יותר מ-200, חזרה השליטה ביישובים הישראליים לידי צה"ל.  \nמדינת ישראל הכריזה על יציאה למלחמת "חרבות ברזל", שיעדיה חיסול התשתית הצבאית של חמאס, הסרת שלטונו ברצועה והחזרת כל החטופים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261008
DTEND;VALUE=DATE:20261009
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1968</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>תפילין בקומראן</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ארכיאולוגים מצאו בחפירות בקומראן שליד ים המלח תפילין שלמות. התפילין האלה הן העתיקות ביותר שנמצאו עד כה והן מתקופת המרד הגדול ברומאים במאה הראשונה לספירה. התפילין-של-ראש מורכבות מארבע רצועות עור בארבע הפינות, ובתפילין-של-יד יש רצועת עור אחת.\nשלא כמו בתפילין של ימינו, על התפילין שנמצאו בחפירות כתובים נוסף על ארבע פרשיות גם עשרת הדברות.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:תפילין בקומראן
DESCRIPTION:ארכיאולוגים מצאו בחפירות בקומראן שליד ים המלח תפילין שלמות. התפילין האלה הן העתיקות ביותר שנמצאו עד כה והן מתקופת המרד הגדול ברומאים במאה הראשונה לספירה. התפילין-של-ראש מורכבות מארבע רצועות עור בארבע הפינות, ובתפילין-של-יד יש רצועת עור אחת.\nשלא כמו בתפילין של ימינו, על התפילין שנמצאו בחפירות כתובים נוסף על ארבע פרשיות גם עשרת הדברות.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261009
DTEND;VALUE=DATE:20261010
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1917</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מות גיבורים בזיכרון יעקב</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביריית אקדח בחדר השירותים שׂמה שרה אהרונסון קץ לחייה. שרה אהרונסון לוחמת רשת הריגול ניל"י (נצח ישראל לא ישקר) שמה קץ לחייה לאחר שהשלטונות העות'מאניים חשפו את פעילות הרשת שבה הייתה שותפה (ניל"י פעלה למען הבריטים בעת מלחמת העולם הראשונה). שרה, אחותו של האגרונום אהרון אהרונסון, הייתה בת 27 במותה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מות גיבורים בזיכרון יעקב
DESCRIPTION:ביריית אקדח בחדר השירותים שׂמה שרה אהרונסון קץ לחייה. שרה אהרונסון לוחמת רשת הריגול ניל"י (נצח ישראל לא ישקר) שמה קץ לחייה לאחר שהשלטונות העות'מאניים חשפו את פעילות הרשת שבה הייתה שותפה (ניל"י פעלה למען הבריטים בעת מלחמת העולם הראשונה). שרה, אחותו של האגרונום אהרון אהרונסון, הייתה בת 27 במותה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261010
DTEND;VALUE=DATE:20261011
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1945</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מבצע שחרור נועז</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>כוח של הפלמ"ח פרץ למחנה עתלית הסמוך ליישוב עתלית במטרה לשחרר מעפילים. במחנה הזה החזיקו הבריטים בעולים לא חוקיים שנתפסו. הלוחמים והמעפילים ברחו מעתלית לכיוון הקיבוצים בית אורן ויגור. הצבא והמשטרה הבריטיים הטילו מצור על קיבוץ בית אורן הסמוך, הקיבוץ שממנו יצאו לוחמי הפלמ"ח, וכן על קיבוץ יגור כדי ללכוד מעפילים ש"הוברחו" אל מחוץ למחנה. הכוח שחרר 208 מעפילים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מבצע שחרור נועז
DESCRIPTION:כוח של הפלמ"ח פרץ למחנה עתלית הסמוך ליישוב עתלית במטרה לשחרר מעפילים. במחנה הזה החזיקו הבריטים בעולים לא חוקיים שנתפסו. הלוחמים והמעפילים ברחו מעתלית לכיוון הקיבוצים בית אורן ויגור. הצבא והמשטרה הבריטיים הטילו מצור על קיבוץ בית אורן הסמוך, הקיבוץ שממנו יצאו לוחמי הפלמ"ח, וכן על קיבוץ יגור כדי ללכוד מעפילים ש"הוברחו" אל מחוץ למחנה. הכוח שחרר 208 מעפילים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261011
DTEND;VALUE=DATE:20261012
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2001</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום הזיכרון לרחבעם זאבי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום הזיכרון לרחבעם זאבי נקבע על ידי הכנסת בחוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי ("גנדי"). האירוע המרכזי ביום זיכרון זה הוא טקס אזכרה ממלכתי סמוך לקברו בהר הרצל. גנדי נולד ב-1926 בירושלים, שירת בפלמ"ח ולאחר מכן בצבא (1973). לאחר שחרורו שימש כיועץ ראש הממשלה לענייני טרור ובהמשך כמנהל מוזאון ארץ ישראל בתל אביב. בשנת 1985 החל להביע בפומבי את הרעיון של טרנספר מרצון של ערביי עזה והגדה. הוא הקים את מפלגת "מולדת" והצטרף ב-1991 לממשלתו של יצחק שמיר, כשר ללא תיק. בכנסת ה-13 היה מהמתנגדים החריפים ביותר להסכמי אוסלו. ב-2005 הצטרף לממשלה בראשותו של אריק שרון וכיהן כשר התיירות. במהלך כהונתו נרצח על ידי שלושה מתנקשים פלסטינים, חברי החזית העממית, בבוקר יום ג', ל' בתשרי תשס"ב, 17 באוקטובר 2001.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום הזיכרון לרחבעם זאבי
DESCRIPTION:יום הזיכרון לרחבעם זאבי נקבע על ידי הכנסת בחוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי ("גנדי"). האירוע המרכזי ביום זיכרון זה הוא טקס אזכרה ממלכתי סמוך לקברו בהר הרצל. גנדי נולד ב-1926 בירושלים, שירת בפלמ"ח ולאחר מכן בצבא (1973). לאחר שחרורו שימש כיועץ ראש הממשלה לענייני טרור ובהמשך כמנהל מוזאון ארץ ישראל בתל אביב. בשנת 1985 החל להביע בפומבי את הרעיון של טרנספר מרצון של ערביי עזה והגדה. הוא הקים את מפלגת "מולדת" והצטרף ב-1991 לממשלתו של יצחק שמיר, כשר ללא תיק. בכנסת ה-13 היה מהמתנגדים החריפים ביותר להסכמי אוסלו. ב-2005 הצטרף לממשלה בראשותו של אריק שרון וכיהן כשר התיירות. במהלך כהונתו נרצח על ידי שלושה מתנקשים פלסטינים, חברי החזית העממית, בבוקר יום ג', ל' בתשרי תשס"ב, 17 באוקטובר 2001.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261012
DTEND;VALUE=DATE:20261013
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1949</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יומו הראשון של חיל הספר</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>המטה הכללי של צה"ל הקים את חיל הסְפָר כדי שישמור על הגבולות וימנע מעשי שוד וגניבות בגבולות המדינה. חיל הספר היה הראשון בצה"ל שגייס לוחמים ותומכי לחימה לשירות בקבע. ב-1953 אוחד חיל הספר עם הפלוגות הראשונות של משטרת ישראל במסגרת משמר הגבול.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יומו הראשון של חיל הספר
DESCRIPTION:המטה הכללי של צה"ל הקים את חיל הסְפָר כדי שישמור על הגבולות וימנע מעשי שוד וגניבות בגבולות המדינה. חיל הספר היה הראשון בצה"ל שגייס לוחמים ותומכי לחימה לשירות בקבע. ב-1953 אוחד חיל הספר עם הפלוגות הראשונות של משטרת ישראל במסגרת משמר הגבול.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261013
DTEND;VALUE=DATE:20261014
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1843</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ברית למען העם</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נוסד בניו יורק ארגון בני ברית – ארגון חברתי יהודי. את הארגון ייסדו הנרי ג'ונס ו-11 מחבריו. הארגון שם לו למטרה לאחד את עם ישראל, לפתח את השכלתו ומוסריותו של העם היהודי ולעזור לנזקקים.\nהסניף הארץ ישראלי של תנועת בני ברית הוקם ב-26 במאי 1888 על ידי עשרה חברים. ביניהם אליעזר בן יהודה, דוד ילין וישראל דב פרומקין. הארגון הקים בארץ את גן הילדים העברי הראשון וספרייה עברית גדולה, ונלחם בהחלטות הממשלה התורכית נגד עליית יהודים ונגד האיסור למכור ליהודים נכסים. \nלאחר הקמת המדינה הנציחו בני הארגון את זכר השואה על ידי נטיעת יער הקדושים, שבו שישה מיליון עצים. בלב היער, ליד מושב כיסלון, ניצבת אנדרטת מגילת האש המתנשאת מבין העצים לזיכרון עד לקרבנות השואה. האנדרטה הוקמה על ידי קק"ל בשנת 1968 ומהמקום שבו היא ניצבת נשקף נופם המרהיב של הרי יהודה, שפלת יהודה וחלקיו הדרומיים של מישור החוף. ארגון בני ברית הוא אחד הארגונים היהודיים הגדולים בעולם עם יותר מחצי מיליון חברים ב-60 מדינות.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ברית למען העם
DESCRIPTION:נוסד בניו יורק ארגון בני ברית – ארגון חברתי יהודי. את הארגון ייסדו הנרי ג'ונס ו-11 מחבריו. הארגון שם לו למטרה לאחד את עם ישראל, לפתח את השכלתו ומוסריותו של העם היהודי ולעזור לנזקקים.\nהסניף הארץ ישראלי של תנועת בני ברית הוקם ב-26 במאי 1888 על ידי עשרה חברים. ביניהם אליעזר בן יהודה, דוד ילין וישראל דב פרומקין. הארגון הקים בארץ את גן הילדים העברי הראשון וספרייה עברית גדולה, ונלחם בהחלטות הממשלה התורכית נגד עליית יהודים ונגד האיסור למכור ליהודים נכסים. \nלאחר הקמת המדינה הנציחו בני הארגון את זכר השואה על ידי נטיעת יער הקדושים, שבו שישה מיליון עצים. בלב היער, ליד מושב כיסלון, ניצבת אנדרטת מגילת האש המתנשאת מבין העצים לזיכרון עד לקרבנות השואה. האנדרטה הוקמה על ידי קק"ל בשנת 1968 ומהמקום שבו היא ניצבת נשקף נופם המרהיב של הרי יהודה, שפלת יהודה וחלקיו הדרומיים של מישור החוף. ארגון בני ברית הוא אחד הארגונים היהודיים הגדולים בעולם עם יותר מחצי מיליון חברים ב-60 מדינות.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261014
DTEND;VALUE=DATE:20261015
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1958</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אבן פינה לכנסת</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בגבעת רם בירושלים הונחה אבן הפינה למשכן הכנסת – המשכן הקבוע של בית הנבחרים הישראלי. בטקס נכחו נשיא המדינה ואלמנתו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. את המשכן תכנן האדריכל יוסף קלארווין. עד חנוכת משכן הכנסת ב-30 באוגוסט 1966 קיימה הכנסת את ישיבותיה בבית פרומין שבמרכז ירושלים. הבית הזה מכונה עד היום בפי רבים "הכנסת הישנה".</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אבן פינה לכנסת
DESCRIPTION:בגבעת רם בירושלים הונחה אבן הפינה למשכן הכנסת – המשכן הקבוע של בית הנבחרים הישראלי. בטקס נכחו נשיא המדינה ואלמנתו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. את המשכן תכנן האדריכל יוסף קלארווין. עד חנוכת משכן הכנסת ב-30 באוגוסט 1966 קיימה הכנסת את ישיבותיה בבית פרומין שבמרכז ירושלים. הבית הזה מכונה עד היום בפי רבים "הכנסת הישנה".
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261015
DTEND;VALUE=DATE:20261016
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>עשר המכות על מצרים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>כוחות צה"ל יצאו למבצע "יואב" כדי לפרוץ דרך לנגב הנצור. במבצע הזה נכבשה באר שבע, וכעבור שבוע נפרץ המצור המצרי על הנגב. תחילה נקרא המבצע עשר המכות, אבל לבקשתו של יגאל אלון, מפקד חזית הדרום ומפקד המבצע כולו, הוסב שמו למבצע יואב לזכרו של הקצין יצחק דובנו ז"ל, שנפל בקרבות בנגבה וכינויו בפלמ"ח היה "יואב".</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:עשר המכות על מצרים
DESCRIPTION:כוחות צה"ל יצאו למבצע "יואב" כדי לפרוץ דרך לנגב הנצור. במבצע הזה נכבשה באר שבע, וכעבור שבוע נפרץ המצור המצרי על הנגב. תחילה נקרא המבצע עשר המכות, אבל לבקשתו של יגאל אלון, מפקד חזית הדרום ומפקד המבצע כולו, הוסב שמו למבצע יואב לזכרו של הקצין יצחק דובנו ז"ל, שנפל בקרבות בנגבה וכינויו בפלמ"ח היה "יואב".
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261016
DTEND;VALUE=DATE:20261017
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1968</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מחכים לרון</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הנווט רון ארד יצא לטיסת תקיפה של מטרות מחבלים באזור צידון שבלבנון, ונפל בשבי. מאז שנעלמו עקבותיו מושקעים מאמצים רבים, בסיוע גורמים בינלאומיים, בניסיונות לאתרו ולשחררו, אך עד כה ללא כל הצלחה.\nנווט חיל האוויר, רס"ן רון ארד, נולד במאי 1958 וגדל במגדיאל-הוד השרון. במסגרת שירותו במילואים הוא יצא לטיסת התקיפה בלבנון, תקלה טכנית גרמה לפיצוץ תחמושת במטוס הפנטום שבו טס. הטייס ורון נאלצו לנטוש.\nהטייס שהיה עם רון בטיסה חולץ במבצע צבאי מורכב, תחת אש, ואילו רון נשבה בידי אנשי ארגון אמל השיעי. עד ספטמבר 1987 התקבלו ממנו רק שלושה מכתבים ותמונה, ואז נותק הקשר ונעלמו עקבותיו ועד היום גורלו אינו ידוע. לפי אחת ההשערות, הוא הועבר לאיראן או לארגון שיעי אחר.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מחכים לרון
DESCRIPTION:הנווט רון ארד יצא לטיסת תקיפה של מטרות מחבלים באזור צידון שבלבנון, ונפל בשבי. מאז שנעלמו עקבותיו מושקעים מאמצים רבים, בסיוע גורמים בינלאומיים, בניסיונות לאתרו ולשחררו, אך עד כה ללא כל הצלחה.\nנווט חיל האוויר, רס"ן רון ארד, נולד במאי 1958 וגדל במגדיאל-הוד השרון. במסגרת שירותו במילואים הוא יצא לטיסת התקיפה בלבנון, תקלה טכנית גרמה לפיצוץ תחמושת במטוס הפנטום שבו טס. הטייס ורון נאלצו לנטוש.\nהטייס שהיה עם רון בטיסה חולץ במבצע צבאי מורכב, תחת אש, ואילו רון נשבה בידי אנשי ארגון אמל השיעי. עד ספטמבר 1987 התקבלו ממנו רק שלושה מכתבים ותמונה, ואז נותק הקשר ונעלמו עקבותיו ועד היום גורלו אינו ידוע. לפי אחת ההשערות, הוא הועבר לאיראן או לארגון שיעי אחר.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261017
DTEND;VALUE=DATE:20261018
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1924</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>עלה והגשם</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בני נוער עובדים מקימים את הסתדרות הנוער העובד, במטרה לשמור על זכויותיהם. בהמשך השתנה אופייה של התנועה, נקלטו בה בנים של חברי ההסתדרות, והיא הפכה לתנועת נוער חלוצית שבוגריה הקימו והשלימו יישובים רבים. בשנת 1959 התאחדו הנוער העובד והתנועה המאוחדת (התנועה המאוחדת הוקמה בשנת 1945 כאשר פלג מתנועת המחנות העולים התאחד עם תנועת גורדוניה-המכבי הצעיר) והוקמה הסתדרות הנוער העובד והלומד. התנועה החדשה המשיכה לפעול במסגרת ההסתדרות הכללית.\nסיסמת התנועה היא: "לעבודה ולהגנה לשלום – עלה והגשם". ערכי היסוד שמנחים את התנועה הם: ציונות, סוציאליזם, שלום ודמוקרטיה. התנועה פועלת ברוח תנועת העבודה הציונית שדוגלת בציונות וסוציאליזם.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:עלה והגשם
DESCRIPTION:בני נוער עובדים מקימים את הסתדרות הנוער העובד, במטרה לשמור על זכויותיהם. בהמשך השתנה אופייה של התנועה, נקלטו בה בנים של חברי ההסתדרות, והיא הפכה לתנועת נוער חלוצית שבוגריה הקימו והשלימו יישובים רבים. בשנת 1959 התאחדו הנוער העובד והתנועה המאוחדת (התנועה המאוחדת הוקמה בשנת 1945 כאשר פלג מתנועת המחנות העולים התאחד עם תנועת גורדוניה-המכבי הצעיר) והוקמה הסתדרות הנוער העובד והלומד. התנועה החדשה המשיכה לפעול במסגרת ההסתדרות הכללית.\nסיסמת התנועה היא: "לעבודה ולהגנה לשלום – עלה והגשם". ערכי היסוד שמנחים את התנועה הם: ציונות, סוציאליזם, שלום ודמוקרטיה. התנועה פועלת ברוח תנועת העבודה הציונית שדוגלת בציונות וסוציאליזם.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261018
DTEND;VALUE=DATE:20261019
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1898</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>פגישה בין חוזה לסולטן</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הרצל נפגש בקושטא, בירת האימפריה העות'מנית, עם הסולטן הטורקי עבד אל-חמיד השני, שתחת שלטונו נמצאה ארץ ישראל. \nלאחר הקונגרס הציוני הראשון בבאזל ב-1897 החל הרצל לפעול למען הגשמת תכנית באזל. בהתאם לתפיסתו כי הציונות זקוקה למעשה מדיני על מנת לפתור את בעיית היהודים, פעל הרצל על מנת לקבל צ'רטר (זיכיון) להתיישבות של יהודים בארץ ישראל.\nבפגישתם של הרצל והסולטן הסכים הסולטן שיהודים יתיישבו רק באסיה הקטנה ולא בגושי התיישבות רציפים בארץ ישראל.\nבביקורו בקושטא נפגש הרצל גם עם הקיסר הגרמני וילהלם השני. הייתה זו פגישת תיאום וסוכם בה שהם ייפגשו שוב, ואכן פגישה כזאת התקיימה בארץ ישראל כעבור זמן.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:פגישה בין חוזה לסולטן
DESCRIPTION:הרצל נפגש בקושטא, בירת האימפריה העות'מנית, עם הסולטן הטורקי עבד אל-חמיד השני, שתחת שלטונו נמצאה ארץ ישראל. \nלאחר הקונגרס הציוני הראשון בבאזל ב-1897 החל הרצל לפעול למען הגשמת תכנית באזל. בהתאם לתפיסתו כי הציונות זקוקה למעשה מדיני על מנת לפתור את בעיית היהודים, פעל הרצל על מנת לקבל צ'רטר (זיכיון) להתיישבות של יהודים בארץ ישראל.\nבפגישתם של הרצל והסולטן הסכים הסולטן שיהודים יתיישבו רק באסיה הקטנה ולא בגושי התיישבות רציפים בארץ ישראל.\nבביקורו בקושטא נפגש הרצל גם עם הקיסר הגרמני וילהלם השני. הייתה זו פגישת תיאום וסוכם בה שהם ייפגשו שוב, ואכן פגישה כזאת התקיימה בארץ ישראל כעבור זמן.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261020
DTEND;VALUE=DATE:20261021
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1930</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>עוד ספר לבן</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שר המושבות הבריטי, לורד פספילד, פרסם את המלצותיו לקיצוץ מספר ההיתרים לעלייתם של יהודים לארץ ישראל. הגבלת העלייה באה בעקבות מסקנותיהן של שתי ועדות – ועדת שואו וועדת סימפסון. שתיהן חקרו את מאורעות הדמים בתרפ"ט (1929). הספר הלבן הראשון פורסם ב-1922, וב"ספר" השני הוחמרו ההגבלות על עליית היהודים ועל רכישת קרקעות בארץ. בתגובה על הספר הלבן התפטר ד"ר חיים ויצמן מתפקיד יושב ראש ההסתדרות הציונית.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:עוד ספר לבן
DESCRIPTION:שר המושבות הבריטי, לורד פספילד, פרסם את המלצותיו לקיצוץ מספר ההיתרים לעלייתם של יהודים לארץ ישראל. הגבלת העלייה באה בעקבות מסקנותיהן של שתי ועדות – ועדת שואו וועדת סימפסון. שתיהן חקרו את מאורעות הדמים בתרפ"ט (1929). הספר הלבן הראשון פורסם ב-1922, וב"ספר" השני הוחמרו ההגבלות על עליית היהודים ועל רכישת קרקעות בארץ. בתגובה על הספר הלבן התפטר ד"ר חיים ויצמן מתפקיד יושב ראש ההסתדרות הציונית.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261021
DTEND;VALUE=DATE:20261022
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1940</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הוקם הוועד למען החייל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יוסף ברץ מקים את "הוועד למען החייל היהודי", בזמן מלחמת העולם השנייה, במטרה לשמור על הקשר בין חיילי הבריגדה היהודית שלחמו עם בנות הברית ליישוב בארץ. "הוועד למען החייל היהודי" מאפשר לאנשי היישוב היהודי בארץ ישראל לשלוח מכתבים, חבילות שי, נרות שבת ומצרכים אחרים שיאפשרו לחיילי הבריגדה היהודית לשמור על צביון החיים היהודי גם מעבר לים.\n\nההיסטוריה של "האגודה למען החייל" מתחילה בשנים שלפני קום המדינה – בימי מלחמת העולם השנייה. כתגובה להתקדמותו של הצבא הגרמני לעבר המזרח התיכון, הצטרפו בני ובנות היישוב היהודי בארץ ישראל לצבא בנות הברית ולחמו כחלק מהבריגדה היהודית. בין החיילים שהתגייסו לבריגדה היהודית היה יוסף ברץ – פעיל ציוני שעלה לארץ ישראל מרוסיה.\nלאחר הקמתו הרשמית של צה"ל, ביקש בן גוריון מיוסף ברץ לחדש את פעילותו לרווחת חיילי צה"ל, וכך הוקם רשמית "הוועד למען החייל". כדי לענות על הצרכים הגדלים של הוועד, שהפך במרוצת השנים "לאגודה למען החייל", ארגן ברץ ערבי התרמה שנתיים והחל בהקמתה של תשתית סניפים בחו"ל, שהפכו במרוצת השנים לבסיס פעילות האגודה בארצות שמעבר לים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הוקם הוועד למען החייל
DESCRIPTION:יוסף ברץ מקים את "הוועד למען החייל היהודי", בזמן מלחמת העולם השנייה, במטרה לשמור על הקשר בין חיילי הבריגדה היהודית שלחמו עם בנות הברית ליישוב בארץ. "הוועד למען החייל היהודי" מאפשר לאנשי היישוב היהודי בארץ ישראל לשלוח מכתבים, חבילות שי, נרות שבת ומצרכים אחרים שיאפשרו לחיילי הבריגדה היהודית לשמור על צביון החיים היהודי גם מעבר לים.\n\nההיסטוריה של "האגודה למען החייל" מתחילה בשנים שלפני קום המדינה – בימי מלחמת העולם השנייה. כתגובה להתקדמותו של הצבא הגרמני לעבר המזרח התיכון, הצטרפו בני ובנות היישוב היהודי בארץ ישראל לצבא בנות הברית ולחמו כחלק מהבריגדה היהודית. בין החיילים שהתגייסו לבריגדה היהודית היה יוסף ברץ – פעיל ציוני שעלה לארץ ישראל מרוסיה.\nלאחר הקמתו הרשמית של צה"ל, ביקש בן גוריון מיוסף ברץ לחדש את פעילותו לרווחת חיילי צה"ל, וכך הוקם רשמית "הוועד למען החייל". כדי לענות על הצרכים הגדלים של הוועד, שהפך במרוצת השנים "לאגודה למען החייל", ארגן ברץ ערבי התרמה שנתיים והחל בהקמתה של תשתית סניפים בחו"ל, שהפכו במרוצת השנים לבסיס פעילות האגודה בארצות שמעבר לים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261022
DTEND;VALUE=DATE:20261023
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1905</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הגימנסיה העברית הרצליה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ליד כיכר השעון ביפו ייסדו ד"ר יהודה מטמון-כהן ורעייתו פַניָה את בית הספר התיכון הראשון בארץ ישראל שבחר ללמד את כל מקצועות הלימוד בשפה העברית. ב-1909, לאחר הקמת אחוזת בית – השכונה על החולות שממנה צמחה תל-אביב – הונחה ברחוב אחד העם, בתחילתו של רחוב הרצל, אבן הפינה לבית הספר ונקבע שמו: הגימנסיה העברית הרצליה, לזכרו של בנימין זאב הרצל. הגימנסיה הוקמה על אדמה שרכשה קרן קימת לישראל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הגימנסיה העברית הרצליה
DESCRIPTION:ליד כיכר השעון ביפו ייסדו ד"ר יהודה מטמון-כהן ורעייתו פַניָה את בית הספר התיכון הראשון בארץ ישראל שבחר ללמד את כל מקצועות הלימוד בשפה העברית. ב-1909, לאחר הקמת אחוזת בית – השכונה על החולות שממנה צמחה תל-אביב – הונחה ברחוב אחד העם, בתחילתו של רחוב הרצל, אבן הפינה לבית הספר ונקבע שמו: הגימנסיה העברית הרצליה, לזכרו של בנימין זאב הרצל. הגימנסיה הוקמה על אדמה שרכשה קרן קימת לישראל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261023
DTEND;VALUE=DATE:20261024
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1998</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הסכם וואי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בטקס חגיגי על מדשאות הבית הבן נחתם הסכם וואי, הסכם בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית, שנועד לפרט צעדים למימוש הסכמי אוסלו ולקבוע לוח זמנים מדויק לביצוע הצעדים הנדרשים, תוך שמירה על הדדיות.\nההסכם, שהושג לאחר משא ומתן אינטנסיבי, נחתם בטקס רשמי בבית הלבן, על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת, ובנוכחות נשיא ארצות הברית ביל קלינטון וחוסיין מלך ירדן.\nחתימתו של בנימין נתניהו על ההסכם הביאה לנפילת ממשלתו ולקיום בחירות חדשות בישראל. מימוש ההסכם נתקל בקשיים משני הצדדים והוא לא כובד במלואו.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הסכם וואי
DESCRIPTION:בטקס חגיגי על מדשאות הבית הבן נחתם הסכם וואי, הסכם בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית, שנועד לפרט צעדים למימוש הסכמי אוסלו ולקבוע לוח זמנים מדויק לביצוע הצעדים הנדרשים, תוך שמירה על הדדיות.\nההסכם, שהושג לאחר משא ומתן אינטנסיבי, נחתם בטקס רשמי בבית הלבן, על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת, ובנוכחות נשיא ארצות הברית ביל קלינטון וחוסיין מלך ירדן.\nחתימתו של בנימין נתניהו על ההסכם הביאה לנפילת ממשלתו ולקיום בחירות חדשות בישראל. מימוש ההסכם נתקל בקשיים משני הצדדים והוא לא כובד במלואו.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261024
DTEND;VALUE=DATE:20261025
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1944</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נוסד תיאטרון הקאמרי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>השחקן יוסף ("פפו") מילוא וארבעה שחקנים מחליטים להקים את התיאטרון הקטן – התיאטרון הקאמרי. פפו, רעייתו ימימה, רוזה ליכטנשטיין, אברהם בן-יוסף ובתיה לנצט העלו הצגה חדשה במרתף קולנוע מוגרבי בתל אביב. ההצגה – "מאז ועד היום" – הייתה אוסף (או "נשף", כפי שקראו לזה אז) של מערכונים, והיא זכתה להצלחה רבה. בעקבותיה החליטו חמשת השותפים להקים תיאטרון חדש, ישראלי באופיו.\nעל ייסוד התאטרון הודיעו ארבעה חודשים אחר כך, בפברואר 1945. בגלל הרכבו הקטן בחרו לקרוא לו התיאטרון הקאמרי. התיאטרון נחשב לתיאטרון העירוני של תל אביב. בשנת 2005 הוא זכה בפרס ישראל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:נוסד תיאטרון הקאמרי
DESCRIPTION:השחקן יוסף ("פפו") מילוא וארבעה שחקנים מחליטים להקים את התיאטרון הקטן – התיאטרון הקאמרי. פפו, רעייתו ימימה, רוזה ליכטנשטיין, אברהם בן-יוסף ובתיה לנצט העלו הצגה חדשה במרתף קולנוע מוגרבי בתל אביב. ההצגה – "מאז ועד היום" – הייתה אוסף (או "נשף", כפי שקראו לזה אז) של מערכונים, והיא זכתה להצלחה רבה. בעקבותיה החליטו חמשת השותפים להקים תיאטרון חדש, ישראלי באופיו.\nעל ייסוד התאטרון הודיעו ארבעה חודשים אחר כך, בפברואר 1945. בגלל הרכבו הקטן בחרו לקרוא לו התיאטרון הקאמרי. התיאטרון נחשב לתיאטרון העירוני של תל אביב. בשנת 2005 הוא זכה בפרס ישראל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261025
DTEND;VALUE=DATE:20261026
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1908</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הראינוע הראשון</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>במלון אולימפיה בירושלים נפתח אולם הראינוע הראשון בארץ, ושמו היה אורקל. מדי ערב בשמונה הציגו בו "תמונות חיות", כפי שנכתב במודעות, כלומר סרטים. בשבתות ובימי ראשון הוצג כל סרט פעמיים. למרבה הצער, נסגר הראינוע לאחר חצי שנה בגלל מחסור ב...סרטים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הראינוע הראשון
DESCRIPTION:במלון אולימפיה בירושלים נפתח אולם הראינוע הראשון בארץ, ושמו היה אורקל. מדי ערב בשמונה הציגו בו "תמונות חיות", כפי שנכתב במודעות, כלומר סרטים. בשבתות ובימי ראשון הוצג כל סרט פעמיים. למרבה הצער, נסגר הראינוע לאחר חצי שנה בגלל מחסור ב...סרטים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261026
DTEND;VALUE=DATE:20261027
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1994</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>לחיצת יד בערבה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>במעבר הגבול בין ישראל לממלכת ירדן בערבה נחתם הסכם השלום בין שתי המדינות. ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, וראש ממשלת ירדן חתמו על ההסכם, בנוכחות המלך חוסיין, הנשיא עזר ויצמן, שמעון פרס וביל קלינטון.\nהמגעים לקראת החתימה על ההסכם היו בחודשי הקיץ. להסכם קדמה הצהרת וושינגטון: ב-25 ביולי באותה שנה הצהירו המלך חוסיין וראש הממשלה רבין על סיום מצב הלוחמה בין שתי המדינות.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:לחיצת יד בערבה
DESCRIPTION:במעבר הגבול בין ישראל לממלכת ירדן בערבה נחתם הסכם השלום בין שתי המדינות. ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, וראש ממשלת ירדן חתמו על ההסכם, בנוכחות המלך חוסיין, הנשיא עזר ויצמן, שמעון פרס וביל קלינטון.\nהמגעים לקראת החתימה על ההסכם היו בחודשי הקיץ. להסכם קדמה הצהרת וושינגטון: ב-25 ביולי באותה שנה הצהירו המלך חוסיין וראש הממשלה רבין על סיום מצב הלוחמה בין שתי המדינות.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261027
DTEND;VALUE=DATE:20261028
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1936</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בית החולים בילינסון נפתח</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>פתיחת בית החולים בילינסון שבפתח תקווה הייתה נדבך חשוב בבניית היישוב היהודי בארץ ישראל.  בית החולים נקרא על שמו של ד"ר משה בילינסון, רופא ויו"ר הוועד המפקח של קופת חולים ומי שיזם את הקמתו של המוסד הרפואי הידוע הזה.\nבינואר 1996 אוחדו בתי החולים בילינסון וגולדה-השרון, והפכו למרכז רפואי אחד – המרכז הרפואי רבין, על שם ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין – שהוא המרכז הרפואי הגדול בישראל.\nבית החולים בילינסון היה חלוץ ומוביל בתחומים שונים, ובו הוקמו מכון הלב הראשון בישראל, מחלקת העור הראשונה, היחידה הראשונה לטיפול נמרץ פגים ויילודים ועוד.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:בית החולים בילינסון נפתח
DESCRIPTION:פתיחת בית החולים בילינסון שבפתח תקווה הייתה נדבך חשוב בבניית היישוב היהודי בארץ ישראל.  בית החולים נקרא על שמו של ד"ר משה בילינסון, רופא ויו"ר הוועד המפקח של קופת חולים ומי שיזם את הקמתו של המוסד הרפואי הידוע הזה.\nבינואר 1996 אוחדו בתי החולים בילינסון וגולדה-השרון, והפכו למרכז רפואי אחד – המרכז הרפואי רבין, על שם ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין – שהוא המרכז הרפואי הגדול בישראל.\nבית החולים בילינסון היה חלוץ ומוביל בתחומים שונים, ובו הוקמו מכון הלב הראשון בישראל, מחלקת העור הראשונה, היחידה הראשונה לטיפול נמרץ פגים ויילודים ועוד.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261028
DTEND;VALUE=DATE:20261029
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>דגל לישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>לאחר הקמת המדינה נדרשו רשויות השלטון לקבוע מה יהיה דגלה של המדינה. לאחר דיונים רבים הוחלט לאמץ את הדגל שהיה בשימוש מוסדות התנועה הציונית עוד לפני הקמת המדינה – ההחלטה התקבלה ב-28 באוקטובר 1948, וכעבור חצי שנה, ב- 24 במאי 1949, נקבע מעמדו של הדגל בחוק.\nמקורותיו של דגל מדינת ישראל שאובים משני אלמנטים היסטוריים: הטלית כסמל המסורתי של העם היהודי וסמל ה"מגן דוד". צבעי הדגל הם צבעי הטלית הלבנה ופסי התכלת המעטרים אותה.\nהחוק אוסר על שימוש בדגל למטרות מסחריות, וקובע את המקומות שבהם קיימת חובת הנפת הדגל. בחוק נקבע גם איסור על פגיעה בכבודו של דגל המדינה ומי שעשוי לעבור על חוק זה צפוי להיענש בפלילים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:דגל לישראל
DESCRIPTION:לאחר הקמת המדינה נדרשו רשויות השלטון לקבוע מה יהיה דגלה של המדינה. לאחר דיונים רבים הוחלט לאמץ את הדגל שהיה בשימוש מוסדות התנועה הציונית עוד לפני הקמת המדינה – ההחלטה התקבלה ב-28 באוקטובר 1948, וכעבור חצי שנה, ב- 24 במאי 1949, נקבע מעמדו של הדגל בחוק.\nמקורותיו של דגל מדינת ישראל שאובים משני אלמנטים היסטוריים: הטלית כסמל המסורתי של העם היהודי וסמל ה"מגן דוד". צבעי הדגל הם צבעי הטלית הלבנה ופסי התכלת המעטרים אותה.\nהחוק אוסר על שימוש בדגל למטרות מסחריות, וקובע את המקומות שבהם קיימת חובת הנפת הדגל. בחוק נקבע גם איסור על פגיעה בכבודו של דגל המדינה ומי שעשוי לעבור על חוק זה צפוי להיענש בפלילים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261029
DTEND;VALUE=DATE:20261030
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ג חול המועד סוכות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ג חול המועד סוכות
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261029
DTEND;VALUE=DATE:20261030
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1956</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מבצע קדש מול הר סיני</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>כוחות צה"ל פלשו לתחומי סיני והתחילה מלחמת סיני, ובשמה האחר – מבצע קדש. את המבצע יזמה ישראל, בתיאום עם ממשלת צרפת ובריטניה, בגלל מעשי הרצח והחבלה של חוליות פדאיון שבאו ממצרים, וכן בעקבות חסימת תעלת סואץ לשיט ישראלי ועסקת נשק גדולה בין מצרים לצ'כוסלובקיה.\nהמבצע החל בצניחה של גדוד הצנחנים של רפול, רפאל איתן, ליד מעבר המיתלה. הקרבות נמשכו 100 שעות. על פי הסכם שנחתם עם צרפת ובריטניה שלושה ימים לפני תחילת המבצע הגיעה ישראל למרחק של 16 קילומטרים מתעלת סואץ. כוחות בריטיים וצרפתיים הגיעו עד לקו המים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מבצע קדש מול הר סיני
DESCRIPTION:כוחות צה"ל פלשו לתחומי סיני והתחילה מלחמת סיני, ובשמה האחר – מבצע קדש. את המבצע יזמה ישראל, בתיאום עם ממשלת צרפת ובריטניה, בגלל מעשי הרצח והחבלה של חוליות פדאיון שבאו ממצרים, וכן בעקבות חסימת תעלת סואץ לשיט ישראלי ועסקת נשק גדולה בין מצרים לצ'כוסלובקיה.\nהמבצע החל בצניחה של גדוד הצנחנים של רפול, רפאל איתן, ליד מעבר המיתלה. הקרבות נמשכו 100 שעות. על פי הסכם שנחתם עם צרפת ובריטניה שלושה ימים לפני תחילת המבצע הגיעה ישראל למרחק של 16 קילומטרים מתעלת סואץ. כוחות בריטיים וצרפתיים הגיעו עד לקו המים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261030
DTEND;VALUE=DATE:20261031
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1957</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ייבוש ביצת החולה – הסוף</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הושלם מפעל ייבוש אגם החולה והביצות, שבוצע על ידי הקרן הקימת לישראל במשך שש שנים. מפעל ייבוש הביצה נועד להגדיל את שטחי החקלאות ליישובי העמק. המבצע החל ב-1951 והסתיים ב-1957, עת נפתח סכר הפקק.\nעלות הייבוש הייתה כשמונה מיליון לירות. בסיומו של פרויקט הנדסי זה נעלמו האגם והביצה העונתית, ובמקומם הוכשרו אלפי דונמים לעיבוד חקלאי. ב-1 בנובמבר 1957 הופיעה בעיתון דבר הכותרת הבאה: "הושלם מפעל הענק של ייבוש החולה. אגם החולה ייעלם בשבוע הבא". \nעבודות הייבוש היו לאחד ממפעלי הכשרת הקרקע הגדולים בישראל והמפעל הגדול ביותר בשנותיה הראשונות של המדינה. בשנות התשעים של המאה העשרים נקראה קרן קימת לשוב לעמק החולה להציפו מחדש, וב-1995 נחנך גם האגמון, שהפך במהרה לאזור נופש ותיירות. אגמון החולה הוא אחד מאתרי הצפרות היפים והמיוחדים בעולם. למידע נוסף על אגמון החולה, הכינסו לקישור: https://www.kkl.org.il/parks_and_forests/hula_lake/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ייבוש ביצת החולה – הסוף
DESCRIPTION:הושלם מפעל ייבוש אגם החולה והביצות, שבוצע על ידי הקרן הקימת לישראל במשך שש שנים. מפעל ייבוש הביצה נועד להגדיל את שטחי החקלאות ליישובי העמק. המבצע החל ב-1951 והסתיים ב-1957, עת נפתח סכר הפקק.\nעלות הייבוש הייתה כשמונה מיליון לירות. בסיומו של פרויקט הנדסי זה נעלמו האגם והביצה העונתית, ובמקומם הוכשרו אלפי דונמים לעיבוד חקלאי. ב-1 בנובמבר 1957 הופיעה בעיתון דבר הכותרת הבאה: "הושלם מפעל הענק של ייבוש החולה. אגם החולה ייעלם בשבוע הבא". \nעבודות הייבוש היו לאחד ממפעלי הכשרת הקרקע הגדולים בישראל והמפעל הגדול ביותר בשנותיה הראשונות של המדינה. בשנות התשעים של המאה העשרים נקראה קרן קימת לשוב לעמק החולה להציפו מחדש, וב-1995 נחנך גם האגמון, שהפך במהרה לאזור נופש ותיירות. אגמון החולה הוא אחד מאתרי הצפרות היפים והמיוחדים בעולם. למידע נוסף על אגמון החולה, הכינסו לקישור: https://www.kkl.org.il/parks_and_forests/hula_lake/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261031
DTEND;VALUE=DATE:20261101
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1991</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ועידת מדריד</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ועידת מדריד\nבמדריד, בירת ספרד, נפתחת ועידה בינלאומית לשיחות שלום במזרח התיכון. בראש הוועידה עמדו נשיאי ארצות הברית וברית המועצות, ומשתתפיה היו נציגי ישראל, סוריה, מצרים, לבנון וירדן. גם נציגים פלשתינאים השתתפו בוועידת מדריד והיו חלק מהמשלחת הירדנית. זו הייתה הפעם הראשונה שבה השתתפה ישראל בכינוס עם נציגוּת של הפלשתינאים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ועידת מדריד
DESCRIPTION:ועידת מדריד\nבמדריד, בירת ספרד, נפתחת ועידה בינלאומית לשיחות שלום במזרח התיכון. בראש הוועידה עמדו נשיאי ארצות הברית וברית המועצות, ומשתתפיה היו נציגי ישראל, סוריה, מצרים, לבנון וירדן. גם נציגים פלשתינאים השתתפו בוועידת מדריד והיו חלק מהמשלחת הירדנית. זו הייתה הפעם הראשונה שבה השתתפה ישראל בכינוס עם נציגוּת של הפלשתינאים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261101
DTEND;VALUE=DATE:20261102
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2005</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נקבע יום זיכרון בינ"ל לשואה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>עצרת האו"ם מאשרת פה אחד את ההחלטה להכריז על 27 בינואר כעל יום זיכרון בינלאומי לקורבנות השואה. הייתה זו ההצעה הישראלית הראשונה שהתקבלה באו"ם ללא התנגדות מצד מדינות ערב מאז שהצטרפה מדינת ישראל לארגון ב-1949. התאריך מציין את היום שבו שחרר הצבא האדום את מחנה ההשמדה אושוויץ.\nלראשונה צוין יום זיכרון זה בשנת 2006, אז התקיים מטס של חיל האוויר הישראלי מעל חורבות מחנה ההשמדה אושוויץ. כאשר עברו מעל שרידי המשרפות אמרו הטייסים: "אנו, טייסי חיל האוויר הישראלי, בשמי מחנה הזוועות, קמנו מאפר מיליוני הקורבנות, נושאים את זעקתם האילמת, מצדיעים לגבורתם ומבטיחים להיות מגן לעם היהודי ולארצו – ישראל". על המשימה פיקד תת-אלוף אמיר אשל, ראש להק אוויר בחיל האוויר ולימים מפקד החיל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:נקבע יום זיכרון בינ"ל לשואה
DESCRIPTION:עצרת האו"ם מאשרת פה אחד את ההחלטה להכריז על 27 בינואר כעל יום זיכרון בינלאומי לקורבנות השואה. הייתה זו ההצעה הישראלית הראשונה שהתקבלה באו"ם ללא התנגדות מצד מדינות ערב מאז שהצטרפה מדינת ישראל לארגון ב-1949. התאריך מציין את היום שבו שחרר הצבא האדום את מחנה ההשמדה אושוויץ.\nלראשונה צוין יום זיכרון זה בשנת 2006, אז התקיים מטס של חיל האוויר הישראלי מעל חורבות מחנה ההשמדה אושוויץ. כאשר עברו מעל שרידי המשרפות אמרו הטייסים: "אנו, טייסי חיל האוויר הישראלי, בשמי מחנה הזוועות, קמנו מאפר מיליוני הקורבנות, נושאים את זעקתם האילמת, מצדיעים לגבורתם ומבטיחים להיות מגן לעם היהודי ולארצו – ישראל". על המשימה פיקד תת-אלוף אמיר אשל, ראש להק אוויר בחיל האוויר ולימים מפקד החיל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261102
DTEND;VALUE=DATE:20261103
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1917</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הצהרת בלפור</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה פרסמה ממשלת בריטניה הודעה שמבטאת תמיכה בהקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. זאת למעשה הפעם הראשונה שמעצמה כלשהי ביטאה תמיכה בציונות. \n\nבשנת 1917, בעיצומם של מלחמת העולם הראשונה ומאמצי כיבוש ארץ ישראל על ידי הצבא הבריטי מהתורכים ששלטו בה ולאחר מאמצים דיפלומטיים ארוכים של ד"ר חיים ויצמן, מפעילי התנועה הציונית, פרסמה ממשלת בריטניה את הצהרת בלפור. על ההצהרה, המופנית ללורד ליונל רוטשילד אשר מתבקש להביאה לידיעת "הפדרציה הציונית", חתם שר החוץ הבריטי, הלורד ג'יימס ארתור בלפור, ומאז היא קרויה על שמו – הצהרת בלפור. \nהייתה זאת הצהרת אהדה לשאיפות של הציונות, אשר הבטיחה לתמוך בייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, תוך שמירה על זכויותיהן האזרחיות והדתיות של הדתות הלא יהודיות בשטח הארץ. \n\nבריטניה פרסמה את ההצהרה בעיקר מפני שחשבה שזה ישרת אותה ואת הצרכים שלה בניסיון להשיג שליטה על ארץ ישראל אחרי המלחמה, לבסס את מעמדה במזרח התיכון, לחזק את מדינות ההסכמה על ידי צירוף ארצות הברית לברית ולמנוע את פרישתה של רוסיה ממנה, כדי להביא לניצחון במלחמת העולם הראשונה.  \n\nההצהרה נכתבה בצורה מעורפלת ולא מחייבת כדי לצמצם התנגדויות ולאפשר לבריטניה חופש פעולה מרבי. המונח "בית לאומי" היה חסר תוקף חוקי ולא היה ברור מהי משמעותו. כמו כן, לא נאמר באיזה חלק של ארץ ישראל יקום הבית הלאומי של היהודים. גם ההבטחה לעשות את מיטב מאמציה כדי להקל על ייסודו של הבית היהודי אינה מחייבת את הבריטים לפעולה מוגדרת. \n\nיחד עם זאת, מה שהיה חסר לתנועה הציונית היה הכרה מצד מעצמה גדולה, שיכולה הייתה לתרגם את החזון הציוני למציאות מדינית. ההכרה הבינלאומית במטרות הציוניות ובזכות העם היהודי לשוב לארצו, שהתבטאה בהצהרת בלפור, נתפסה כ"אתחלתא דגאולה" ועוררה שמחה עצומה ברחבי העולם היהודי. בשנים שלאחר מכן ציינו יהודים במקומות רבים בעולם את יום השנה להצהרת בלפור כחג לאומי.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הצהרת בלפור
DESCRIPTION:בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה פרסמה ממשלת בריטניה הודעה שמבטאת תמיכה בהקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. זאת למעשה הפעם הראשונה שמעצמה כלשהי ביטאה תמיכה בציונות. \n\nבשנת 1917, בעיצומם של מלחמת העולם הראשונה ומאמצי כיבוש ארץ ישראל על ידי הצבא הבריטי מהתורכים ששלטו בה ולאחר מאמצים דיפלומטיים ארוכים של ד"ר חיים ויצמן, מפעילי התנועה הציונית, פרסמה ממשלת בריטניה את הצהרת בלפור. על ההצהרה, המופנית ללורד ליונל רוטשילד אשר מתבקש להביאה לידיעת "הפדרציה הציונית", חתם שר החוץ הבריטי, הלורד ג'יימס ארתור בלפור, ומאז היא קרויה על שמו – הצהרת בלפור. \nהייתה זאת הצהרת אהדה לשאיפות של הציונות, אשר הבטיחה לתמוך בייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, תוך שמירה על זכויותיהן האזרחיות והדתיות של הדתות הלא יהודיות בשטח הארץ. \n\nבריטניה פרסמה את ההצהרה בעיקר מפני שחשבה שזה ישרת אותה ואת הצרכים שלה בניסיון להשיג שליטה על ארץ ישראל אחרי המלחמה, לבסס את מעמדה במזרח התיכון, לחזק את מדינות ההסכמה על ידי צירוף ארצות הברית לברית ולמנוע את פרישתה של רוסיה ממנה, כדי להביא לניצחון במלחמת העולם הראשונה.  \n\nההצהרה נכתבה בצורה מעורפלת ולא מחייבת כדי לצמצם התנגדויות ולאפשר לבריטניה חופש פעולה מרבי. המונח "בית לאומי" היה חסר תוקף חוקי ולא היה ברור מהי משמעותו. כמו כן, לא נאמר באיזה חלק של ארץ ישראל יקום הבית הלאומי של היהודים. גם ההבטחה לעשות את מיטב מאמציה כדי להקל על ייסודו של הבית היהודי אינה מחייבת את הבריטים לפעולה מוגדרת. \n\nיחד עם זאת, מה שהיה חסר לתנועה הציונית היה הכרה מצד מעצמה גדולה, שיכולה הייתה לתרגם את החזון הציוני למציאות מדינית. ההכרה הבינלאומית במטרות הציוניות ובזכות העם היהודי לשוב לארצו, שהתבטאה בהצהרת בלפור, נתפסה כ"אתחלתא דגאולה" ועוררה שמחה עצומה ברחבי העולם היהודי. בשנים שלאחר מכן ציינו יהודים במקומות רבים בעולם את יום השנה להצהרת בלפור כחג לאומי.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261104
DTEND;VALUE=DATE:20261105
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1995</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שלום חבר</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ראש הממשלה יצחק רבין נרצח בשלוש יריות שנורות מאקדחו של רוצח יהודי, בערב שבו נערכה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב עצרת תמיכה בשלום, תחת השם "כן לשלום, לא לאלימות". ראש הממשלה יצחק רבין ושר החוץ שמעון פרס שרו ביחד את "שיר לשלום". בשעה 21:42, זמן קצר לאחר תום העצרת, נשמעו שלוש יריות. רוצח יהודי רצח את יצחק רבין. \nמילותיו של ה"שיר לשלום" נמצאו מוכתמות בדמו. שמה של הכיכר השתנה ל"כיכר רבין", וי"ב בחשוון, התאריך העברי שבו אירע הרצח, נקבע כיום השנה לרצח.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שלום חבר
DESCRIPTION:ראש הממשלה יצחק רבין נרצח בשלוש יריות שנורות מאקדחו של רוצח יהודי, בערב שבו נערכה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב עצרת תמיכה בשלום, תחת השם "כן לשלום, לא לאלימות". ראש הממשלה יצחק רבין ושר החוץ שמעון פרס שרו ביחד את "שיר לשלום". בשעה 21:42, זמן קצר לאחר תום העצרת, נשמעו שלוש יריות. רוצח יהודי רצח את יצחק רבין. \nמילותיו של ה"שיר לשלום" נמצאו מוכתמות בדמו. שמה של הכיכר השתנה ל"כיכר רבין", וי"ב בחשוון, התאריך העברי שבו אירע הרצח, נקבע כיום השנה לרצח.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261105
DTEND;VALUE=DATE:20261106
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2008</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>עץ תחת עץ</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הצעת החוק של ח"כ אופיר פינס-פז, המכונה "חוק עץ תחת עץ" אושרה רגע לפני פיזור הכנסת. על פי החוק החדש, תחת כל עץ שייעקר לצורכי בנייה, יינטע עץ חדש. עם כניסתו של החוק החדש לתוקף, יחויבו יזמי הנדל"ן לדווח על מספר העצים הצומחים במקום המיועד לבנייה, לפרט את מיקום הנטיעה החלופי ולהפקיד ערובה להבטחת ביצוע הנטיעה, על מנת לקבל אישור בנייה.\nבמסגרת הצעת החוק נקבע מדרג שעל פיו תינתן עדיפות לשימור העץ במקומו. אם הדבר לא יהיה אפשרי, תינתן עדיפות להעתקת העץ ורק כאפשרות אחרונה – כריתת העץ ונטיעת עץ חלופי.\nכריתת עץ בישראל מותנית על פי חוק "פקודת היערות" באישורו של פקיד היערות הראשי של קק"ל או מורשי מתן היתר מטעמו. בקק"ל פועלת גם יחידת פיקוח, הממונה על אכיפת "פקודת היערות". במקרה של כריתה ללא היתר, רשאים פקחי יחידת האכיפה של קק"ל לעצור את העבודות, להחרים את ציוד הכריתה ולהגיש תלונה במשטרה נגד הכורתים, מאחר שמדובר בעבירה פלילית.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:עץ תחת עץ
DESCRIPTION:הצעת החוק של ח"כ אופיר פינס-פז, המכונה "חוק עץ תחת עץ" אושרה רגע לפני פיזור הכנסת. על פי החוק החדש, תחת כל עץ שייעקר לצורכי בנייה, יינטע עץ חדש. עם כניסתו של החוק החדש לתוקף, יחויבו יזמי הנדל"ן לדווח על מספר העצים הצומחים במקום המיועד לבנייה, לפרט את מיקום הנטיעה החלופי ולהפקיד ערובה להבטחת ביצוע הנטיעה, על מנת לקבל אישור בנייה.\nבמסגרת הצעת החוק נקבע מדרג שעל פיו תינתן עדיפות לשימור העץ במקומו. אם הדבר לא יהיה אפשרי, תינתן עדיפות להעתקת העץ ורק כאפשרות אחרונה – כריתת העץ ונטיעת עץ חלופי.\nכריתת עץ בישראל מותנית על פי חוק "פקודת היערות" באישורו של פקיד היערות הראשי של קק"ל או מורשי מתן היתר מטעמו. בקק"ל פועלת גם יחידת פיקוח, הממונה על אכיפת "פקודת היערות". במקרה של כריתה ללא היתר, רשאים פקחי יחידת האכיפה של קק"ל לעצור את העבודות, להחרים את ציוד הכריתה ולהגיש תלונה במשטרה נגד הכורתים, מאחר שמדובר בעבירה פלילית.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261106
DTEND;VALUE=DATE:20261107
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1884</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ועידה בקטוביץ'</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ועידת קטוביץ, ועידת היסוד של "חובבי ציון", מתכנסת בעיר קטוביץ (כיום בפולין) בחבל שלזיה, שהיה שייך אז לגרמניה, ביוזמתו של משה לייב ליליינבלום. מארגני הוועידה חששו לפרסם את מטרתה, מאחר שהפעילות הציונית ברוסיה הייתה אסורה על פי חוק, ולכן הוסוותה הוועידה כמסיבת יובל לרגל יום הולדתו המאה של השר משה מונטיפיורי. מטרתה האמיתית של הוועידה הייתה לנסות ולפתור את בעיות הארגון של תנועת "חיבת ציון", אשר קמה ב-1881 בעקבות הפוגרומים ביהודי רוסיה, ולמצוא דרך לסייע להתיישבות בארץ ישראל.\nבוועידה השתתפו 36 נציגים של "חיבת ציון" מרוסיה, מרומניה, מגרמניה, מאנגליה ומצרפת, אשר ייסדו יחד את "ההסתדרות הכללית של חובבי ציון". לראשות הוועד המרכזי נבחר יהודה ליב פינסקר. מטרות הארגון היו לפעול לשיבת העם היהודי לארצו, לגאולת אדמות על ידי רכישה ועבודה חקלאית, להשגת הכרה בינלאומית מצד המעצמות, להפצת הרעיון הציוני, לעידוד העלייה ולסיוע כלכלי למושבות שיקומו בארץ ישראל. חשיבותה של הוועידה בהיותה הכינוס הפומבי הכלל ארצי הראשון של אגודות ציוניות.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ועידה בקטוביץ'
DESCRIPTION:ועידת קטוביץ, ועידת היסוד של "חובבי ציון", מתכנסת בעיר קטוביץ (כיום בפולין) בחבל שלזיה, שהיה שייך אז לגרמניה, ביוזמתו של משה לייב ליליינבלום. מארגני הוועידה חששו לפרסם את מטרתה, מאחר שהפעילות הציונית ברוסיה הייתה אסורה על פי חוק, ולכן הוסוותה הוועידה כמסיבת יובל לרגל יום הולדתו המאה של השר משה מונטיפיורי. מטרתה האמיתית של הוועידה הייתה לנסות ולפתור את בעיות הארגון של תנועת "חיבת ציון", אשר קמה ב-1881 בעקבות הפוגרומים ביהודי רוסיה, ולמצוא דרך לסייע להתיישבות בארץ ישראל.\nבוועידה השתתפו 36 נציגים של "חיבת ציון" מרוסיה, מרומניה, מגרמניה, מאנגליה ומצרפת, אשר ייסדו יחד את "ההסתדרות הכללית של חובבי ציון". לראשות הוועד המרכזי נבחר יהודה ליב פינסקר. מטרות הארגון היו לפעול לשיבת העם היהודי לארצו, לגאולת אדמות על ידי רכישה ועבודה חקלאית, להשגת הכרה בינלאומית מצד המעצמות, להפצת הרעיון הציוני, לעידוד העלייה ולסיוע כלכלי למושבות שיקומו בארץ ישראל. חשיבותה של הוועידה בהיותה הכינוס הפומבי הכלל ארצי הראשון של אגודות ציוניות.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261107
DTEND;VALUE=DATE:20261108
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2007</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אוויר נקי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נכנס לתוקף החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים. החוק נחקק כבר ב-1983, אולם הוא כמעט ולא נאכף.\nהחוק המעודכן מחמיר בענישת המעשנים ובעלי העסקים במטרה להגביר את אכיפת החוק. ח"כ גלעד ארדן, מי שיזם וקידם את החוק, הצהיר כי מטרת החוק היא לשפר את האכיפה לחוק הקיים. בכך הצטרפה מדינת ישראל למדיניות מניעת העישון במקומות ציבוריים הנהוגה בארה"ב וברוב מדינות אירופה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אוויר נקי
DESCRIPTION:נכנס לתוקף החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים. החוק נחקק כבר ב-1983, אולם הוא כמעט ולא נאכף.\nהחוק המעודכן מחמיר בענישת המעשנים ובעלי העסקים במטרה להגביר את אכיפת החוק. ח"כ גלעד ארדן, מי שיזם וקידם את החוק, הצהיר כי מטרת החוק היא לשפר את האכיפה לחוק הקיים. בכך הצטרפה מדינת ישראל למדיניות מניעת העישון במקומות ציבוריים הנהוגה בארה"ב וברוב מדינות אירופה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261108
DTEND;VALUE=DATE:20261109
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מפקד האוכלוסין הראשון</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בשלהי מלחמת העצמאות ולקראת הבחירות לאספה המכוננת, נערך מפקד האוכלוסין הראשון במדינת ישראל. מטרת המפקד הייתה לקיים מרשם אוכלוסין מסודר של כל תושבי המדינה ולתת לכל תושב מספר זהות, לקראת חלוקת תעודות זהות אשר ישמשו כאמצעי זיהוי בבחירות. \nביום המפקד, 8 בנובמבר 1948, הוטל עוצר על כל תושבי המדינה משעה 17:00 אחר הצהריים ועד חצות הלילה. במהלך העוצר עברו פוקדים מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבית לבית ופקדו את כל המתגוררים בו, ללא הבדל מוצא, מין וגיל. מאחר שהיה זה זמן מלחמה והמונים היו מגויסים לצה"ל, המפקד נערך אף בבסיסי הצבא. כל אדם שנפקד קיבל מספר זהות, ובמועד מאוחר יותר הונפקו תעודות הזהות. \nכמה גדלנו?\nבמפקד האוכלוסין הראשון של מדינת ישראל נמנו 843 אלף תושבים. מאז ועד היום נערכו מפקדי אוכלוסין נוספים, האחרון שבהם בשנת 2022.\nבשנת 2022 מנתה אוכלוסיית ישראל 9.453 מיליון נפש, 78.9% מהם יהודים ואחרים ו-21.1% ערבים.\nהיכנסו לאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומיצאו נתונים מעניינים נוספים: https://www.cbs.gov.il/he/pages/default.aspx</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מפקד האוכלוסין הראשון
DESCRIPTION:בשלהי מלחמת העצמאות ולקראת הבחירות לאספה המכוננת, נערך מפקד האוכלוסין הראשון במדינת ישראל. מטרת המפקד הייתה לקיים מרשם אוכלוסין מסודר של כל תושבי המדינה ולתת לכל תושב מספר זהות, לקראת חלוקת תעודות זהות אשר ישמשו כאמצעי זיהוי בבחירות. \nביום המפקד, 8 בנובמבר 1948, הוטל עוצר על כל תושבי המדינה משעה 17:00 אחר הצהריים ועד חצות הלילה. במהלך העוצר עברו פוקדים מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבית לבית ופקדו את כל המתגוררים בו, ללא הבדל מוצא, מין וגיל. מאחר שהיה זה זמן מלחמה והמונים היו מגויסים לצה"ל, המפקד נערך אף בבסיסי הצבא. כל אדם שנפקד קיבל מספר זהות, ובמועד מאוחר יותר הונפקו תעודות הזהות. \nכמה גדלנו?\nבמפקד האוכלוסין הראשון של מדינת ישראל נמנו 843 אלף תושבים. מאז ועד היום נערכו מפקדי אוכלוסין נוספים, האחרון שבהם בשנת 2022.\nבשנת 2022 מנתה אוכלוסיית ישראל 9.453 מיליון נפש, 78.9% מהם יהודים ואחרים ו-21.1% ערבים.\nהיכנסו לאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומיצאו נתונים מעניינים נוספים: https://www.cbs.gov.il/he/pages/default.aspx
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261109
DTEND;VALUE=DATE:20261110
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1938</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ליל הבדולח: פוגרום ביהודי גרמניה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בעקבות רצח המזכיר השלישי בשגרירות גרמניה בפריז בידי צעיר יהודי, הסית השלטון הנאצי את ההמונים לפגוע ביהודי גרמניה. בלילה הועלו באש 1,500 בתי כנסת ואלפי בתי עסק, מוסדות ציבור ובתים של יהודים. 1,300 יהודים נרצחו, מאות נפצעו ו-30 אלף נאסרו ונשלחו למחנות ריכוז. הפוגרום נקרא ליל הבדולח בגלל שברי הזכוכית הרבים שנותרו לאחר ההרס.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ליל הבדולח: פוגרום ביהודי גרמניה
DESCRIPTION:בעקבות רצח המזכיר השלישי בשגרירות גרמניה בפריז בידי צעיר יהודי, הסית השלטון הנאצי את ההמונים לפגוע ביהודי גרמניה. בלילה הועלו באש 1,500 בתי כנסת ואלפי בתי עסק, מוסדות ציבור ובתים של יהודים. 1,300 יהודים נרצחו, מאות נפצעו ו-30 אלף נאסרו ונשלחו למחנות ריכוז. הפוגרום נקרא ליל הבדולח בגלל שברי הזכוכית הרבים שנותרו לאחר ההרס.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261109
DTEND;VALUE=DATE:20261110
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חג הסיגד</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חג הסיגד, "סגידה" בשפת הגעז החבשית, החל היום, הוא חג מחגי ביתא ישראל, הנחוג 50 יום לאחר יום הכיפורים. זהו יום צום, טהרה והתחדשות, המציין את מתן התורה, חידוש הברית בין העם לאלוהים, כפי שהיה בימי עזרא, עידוד השמירה על הזהות היהודית ועל המצוות וכן שמירה על אחדות הקהילה. \nהחג כולל טקסים ותפילות לגאולה. הטקס נערך על ראש הר גבוה, המשמש כסמל להר סיני. כיום, בישראל, החג נחגג בטיילת ארמון הנציב בירושלים, הצופה להר הבית, בנוכחות מנהיגי הקהילה האתיופית ועולים רבים. חג הסיגד הוא יום לימודים המצוין באירועים שונים במוסדות החינוך.\nישנן מסורות שונות המסבירות את מקור החג, אולם כולן מדגישות כי החג נקבע בהשראת עצרת שקיימו הנביאים עזרא ונחמיה. בעצרת זו חודשה הברית בין עם ישראל לאלוהיו בימי שיבת ציון. מטרתו של החג להגן על הקהילה ולשמר את זהותה בימים קשים של מלחמות, רדיפות והתבוללות, וכן להזכיר ולכבד את מעמד הר סיני ואת קבלת התורה. \nלחג הסיגד תרומה חשובה לפסיפס התרבותי של החברה הישראלית ולהווי הרוחני והתרבותי של העם. כל מהותו של החג היא אחדות, אהבת האדם ואהבת הארץ, לצד שלילה של חיי הגלות. בשנת 2008 התקבל בכנסת חוק הקובע כי חג הסיגד יהיה יום חג רשמי במדינת ישראל. כתבה על חג הסיגד: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4305024,00.html</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:חג הסיגד
DESCRIPTION:חג הסיגד, "סגידה" בשפת הגעז החבשית, החל היום, הוא חג מחגי ביתא ישראל, הנחוג 50 יום לאחר יום הכיפורים. זהו יום צום, טהרה והתחדשות, המציין את מתן התורה, חידוש הברית בין העם לאלוהים, כפי שהיה בימי עזרא, עידוד השמירה על הזהות היהודית ועל המצוות וכן שמירה על אחדות הקהילה. \nהחג כולל טקסים ותפילות לגאולה. הטקס נערך על ראש הר גבוה, המשמש כסמל להר סיני. כיום, בישראל, החג נחגג בטיילת ארמון הנציב בירושלים, הצופה להר הבית, בנוכחות מנהיגי הקהילה האתיופית ועולים רבים. חג הסיגד הוא יום לימודים המצוין באירועים שונים במוסדות החינוך.\nישנן מסורות שונות המסבירות את מקור החג, אולם כולן מדגישות כי החג נקבע בהשראת עצרת שקיימו הנביאים עזרא ונחמיה. בעצרת זו חודשה הברית בין עם ישראל לאלוהיו בימי שיבת ציון. מטרתו של החג להגן על הקהילה ולשמר את זהותה בימים קשים של מלחמות, רדיפות והתבוללות, וכן להזכיר ולכבד את מעמד הר סיני ואת קבלת התורה. \nלחג הסיגד תרומה חשובה לפסיפס התרבותי של החברה הישראלית ולהווי הרוחני והתרבותי של העם. כל מהותו של החג היא אחדות, אהבת האדם ואהבת הארץ, לצד שלילה של חיי הגלות. בשנת 2008 התקבל בכנסת חוק הקובע כי חג הסיגד יהיה יום חג רשמי במדינת ישראל. כתבה על חג הסיגד: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4305024,00.html
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261110
DTEND;VALUE=DATE:20261111
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2004</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>"התקווה": עכשיו זה רשמי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>"התקווה" מוכרזת בכנסת באופן רשמי כהמנון הלאומי של מדינת ישראל, 118 שנים לאחר שנפתלי הרץ אימבר פרסם את השיר "תקוותנו". זאת, אף שבפועל השיר משמש כהמנון הלאומי מאז הקמת המדינה, ואף לפני כן – כהמנון התנועה הציונית.\nבזמן אישורו של חוק ההמנון היו הדגל הכחול-לבן וסמל המנורה מעוגנים בחוק זה 55 שנים. ההכרזה בחוק על "התקווה" כהמנון רשמי עוררה ויכוחים ועימותים רבים, שהובלו על ידי מגזרים שונים, הרחוקים זה מזה. רבים טענו שההמנון אינו מייצג אותם ואינו מדבר בשמם. רק ב-2004 הצליחו חברי הכנסת להגיע להסכמה בנושא והחוק אושר בכנסת ברוב של 38 נגד 8, ללא כל דיון או הסתייגויות.\n"התקווה" היא גרסה מקוצרת של השיר "תִּקְוָתֵינוּ", שחיבר המשורר נפתלי הרץ אימבר, בעיר יאשש ברומניה, בשנת 1877. ההמנון כולל את שני הבתים הראשונים מתוך תשעת בתיו של השיר. השורה הפותחת את הפזמון החוזר של התקווה, "עוד לא אבדה תקוותנו", היא מענה לפסוק בחזון העצמות היבשות בדברי הנביא יחזקאל: "וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ" (יחזקאל, ל"ז, י"א)\nבשנת 1886 קיבל שמואל כהן, עולה מרומניה ופועל חקלאי בראשון לציון, את קובץ השירים "ברקאי" של אימבר, עם הקדשת המשורר. כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין כנראה ל"תקוותנו" לחן של פזמון עממי מולדובני, שהכיר מילדותו. הלחן, במקור בשם "עגלת השוורים", היה נפוץ ברומניה כ"לחן ישן נושן"‏. לפי מוזיקולוגים אחדים, הלחן המקורי של הבית "כל עוד בלבב" עתיק בהרבה – המקור הקדום ביותר נמצא בלחן לשיר תפילה בשם "ברכת הטל", שהולחן בספרד, בסביבות שנת ,1400 על ידי רבי יצחק בר-ששת.\n\nהמושבה רחובות אימצה את "תקוותנו" אל חיקה, והשיר הפך לפופולרי בתפוצות. בשנת 1895 פורסם השיר בארץ ישראל בשנית והשם "תקוותנו" הוחלף לראשונה בשם "התקווה". בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי, שעסק בתכנית אוגנדה, הושרו בתי "התקווה" בשירה אדירה, במידה רבה בגלל צירוף המילים "עין לציון צופיה", שקיבלו משמעות מיוחדת לאור המחלוקת עם "ציוני ציון", שהתנגדו לתכנית אוגנדה.\nבשנת 1933 נקבעה "התקווה" באופן רשמי כהמנון הלאומי של התנועה הציונית ונטבע מנהג לשיר אותה בעמידה. בפתיחת טקס הכרזת העצמאות, בה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), שרו כל הנוכחים את "התקווה". בסיום הטקס ניגנה התזמורת הפילהרמונית הישראלית את ההמנון.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:"התקווה": עכשיו זה רשמי
DESCRIPTION:"התקווה" מוכרזת בכנסת באופן רשמי כהמנון הלאומי של מדינת ישראל, 118 שנים לאחר שנפתלי הרץ אימבר פרסם את השיר "תקוותנו". זאת, אף שבפועל השיר משמש כהמנון הלאומי מאז הקמת המדינה, ואף לפני כן – כהמנון התנועה הציונית.\nבזמן אישורו של חוק ההמנון היו הדגל הכחול-לבן וסמל המנורה מעוגנים בחוק זה 55 שנים. ההכרזה בחוק על "התקווה" כהמנון רשמי עוררה ויכוחים ועימותים רבים, שהובלו על ידי מגזרים שונים, הרחוקים זה מזה. רבים טענו שההמנון אינו מייצג אותם ואינו מדבר בשמם. רק ב-2004 הצליחו חברי הכנסת להגיע להסכמה בנושא והחוק אושר בכנסת ברוב של 38 נגד 8, ללא כל דיון או הסתייגויות.\n"התקווה" היא גרסה מקוצרת של השיר "תִּקְוָתֵינוּ", שחיבר המשורר נפתלי הרץ אימבר, בעיר יאשש ברומניה, בשנת 1877. ההמנון כולל את שני הבתים הראשונים מתוך תשעת בתיו של השיר. השורה הפותחת את הפזמון החוזר של התקווה, "עוד לא אבדה תקוותנו", היא מענה לפסוק בחזון העצמות היבשות בדברי הנביא יחזקאל: "וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ" (יחזקאל, ל"ז, י"א)\nבשנת 1886 קיבל שמואל כהן, עולה מרומניה ופועל חקלאי בראשון לציון, את קובץ השירים "ברקאי" של אימבר, עם הקדשת המשורר. כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין כנראה ל"תקוותנו" לחן של פזמון עממי מולדובני, שהכיר מילדותו. הלחן, במקור בשם "עגלת השוורים", היה נפוץ ברומניה כ"לחן ישן נושן"‏. לפי מוזיקולוגים אחדים, הלחן המקורי של הבית "כל עוד בלבב" עתיק בהרבה – המקור הקדום ביותר נמצא בלחן לשיר תפילה בשם "ברכת הטל", שהולחן בספרד, בסביבות שנת ,1400 על ידי רבי יצחק בר-ששת.\n\nהמושבה רחובות אימצה את "תקוותנו" אל חיקה, והשיר הפך לפופולרי בתפוצות. בשנת 1895 פורסם השיר בארץ ישראל בשנית והשם "תקוותנו" הוחלף לראשונה בשם "התקווה". בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי, שעסק בתכנית אוגנדה, הושרו בתי "התקווה" בשירה אדירה, במידה רבה בגלל צירוף המילים "עין לציון צופיה", שקיבלו משמעות מיוחדת לאור המחלוקת עם "ציוני ציון", שהתנגדו לתכנית אוגנדה.\nבשנת 1933 נקבעה "התקווה" באופן רשמי כהמנון הלאומי של התנועה הציונית ונטבע מנהג לשיר אותה בעמידה. בפתיחת טקס הכרזת העצמאות, בה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), שרו כל הנוכחים את "התקווה". בסיום הטקס ניגנה התזמורת הפילהרמונית הישראלית את ההמנון.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261110
DTEND;VALUE=DATE:20261111
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1975</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>"ציונות" במקום "או"ם"</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>עצרת האו"ם מקבלת החלטה: הציונות שווה לגזענות. ההחלטה מתקבלת בעצרת האו"ם – ברוב של 72 קולות – שנה אחרי שאותה עצרת האו"ם העניקה ליאסר ערפאת את הזכות לנאום לפני חבריה. \nבשעת נאום התגובה על ההחלטה, שנשא נציג ישראל, חיים הרצוג, הוא קרע את נוסח ההחלטה לגזרים לעיני כול וציין כי "אדולף היטלר היה מרגיש כאן בבית". במעשהו זה חיקה מר הרצוג את מעשה אביו הרב יצחק הרצוג, שקרע בשנת 1939 את הספר הלבן של ממשלת בריטניה לאות מחאה על המדיניות הצפויה בעניין עלייה וקרקעות.\nברחבי הארץ התקיימו הפגנות ומחאות. בערים רבות בארץ הוחלט להמיר את שמותיהם של רחובות ושל כיכרות שנקראו על שם האו"ם לשמות הקשורים בציונות.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:"ציונות" במקום "או"ם"
DESCRIPTION:עצרת האו"ם מקבלת החלטה: הציונות שווה לגזענות. ההחלטה מתקבלת בעצרת האו"ם – ברוב של 72 קולות – שנה אחרי שאותה עצרת האו"ם העניקה ליאסר ערפאת את הזכות לנאום לפני חבריה. \nבשעת נאום התגובה על ההחלטה, שנשא נציג ישראל, חיים הרצוג, הוא קרע את נוסח ההחלטה לגזרים לעיני כול וציין כי "אדולף היטלר היה מרגיש כאן בבית". במעשהו זה חיקה מר הרצוג את מעשה אביו הרב יצחק הרצוג, שקרע בשנת 1939 את הספר הלבן של ממשלת בריטניה לאות מחאה על המדיניות הצפויה בעניין עלייה וקרקעות.\nברחבי הארץ התקיימו הפגנות ומחאות. בערים רבות בארץ הוחלט להמיר את שמותיהם של רחובות ושל כיכרות שנקראו על שם האו"ם לשמות הקשורים בציונות.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261111
DTEND;VALUE=DATE:20261112
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2016</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שיקום נחל הקישון</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ועדת השרים לאיכות הסביבה מאשרת את תכנית האב לשיקום נחל הקישון. הנחל, אשר תולדות זיהומו הקשה התפרסמו גם בשל המספר הרב יחסית של חולי הסרטן שנמצאו בקרב צוללנים אנשי חיל הים אשר התאמנו בו, חוצה את עמק זבולון ונשפך לים במפרץ חיפה. תכנית האב שואפת להפוך את הנחל ואת המרחבים שבסביבתו למוקדי בילוי ונופש מושכי לב ולשקם את בתי הגידול של בעלי החיים שבו.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שיקום נחל הקישון
DESCRIPTION:ועדת השרים לאיכות הסביבה מאשרת את תכנית האב לשיקום נחל הקישון. הנחל, אשר תולדות זיהומו הקשה התפרסמו גם בשל המספר הרב יחסית של חולי הסרטן שנמצאו בקרב צוללנים אנשי חיל הים אשר התאמנו בו, חוצה את עמק זבולון ונשפך לים במפרץ חיפה. תכנית האב שואפת להפוך את הנחל ואת המרחבים שבסביבתו למוקדי בילוי ונופש מושכי לב ולשקם את בתי הגידול של בעלי החיים שבו.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261112
DTEND;VALUE=DATE:20261113
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1841</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>העיתון היהודי הראשון</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביום הזה התפרסם בלונדון הגיליון הראשון של הג'ואיש כרוניקל – העיתון היהודי הראשון בעולם – שעדיין יוצא לאור מדי יום ב-30,000 עותקים. הג'ואיש כרוניקל הוא העיתון הלאומי של יהדות בריטניה. \nמראשית דרכו היה הג'ואיש כרוניקל במה לראשי הציונות ולפעילים יהודים רבים להבעת רעיונותיהם, ותמיד היה לו, ועדיין יש לו, תפקיד חשוב בהתפתחות יהדות בריטניה והקהילה היהודית במדינה. כך למשל, בשנת 1896 פרסם העיתון המאמר "פתרון לבעיה היהודית" מאת בנימין זאב הרצל.\nעוד כתבו בעיתון: משה הס, אבי הסוציאליזם הציוני, והרב יהודה חי אלקלעי, ממבשרי הציונות. עורך העיתון משנת 1855, אברהם בייניש, כתב בעיתון חדשות על פעילות חובבי ציון ועל מפעל ההתיישבות בארץ ישראל. לורנס אוליפנט, סופר וחבר פרלמנט בריטי, שהיה חובב הציונות, שלח לעיתון סדרת מאמרים שבהם קרא לתמוך כספית בעולי העלייה הראשונה.\nהעיתון, שהוא עצמאי לחלוטין, מפרסם דעות, חדשות, מאמרים בנושאים מגוונים ומכתבי קוראים. עורך העיתון כיום הוא סטיב פולארד.\nלאתר הג'ואיש כרוניקל: http://www.thejc.com/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:העיתון היהודי הראשון
DESCRIPTION:ביום הזה התפרסם בלונדון הגיליון הראשון של הג'ואיש כרוניקל – העיתון היהודי הראשון בעולם – שעדיין יוצא לאור מדי יום ב-30,000 עותקים. הג'ואיש כרוניקל הוא העיתון הלאומי של יהדות בריטניה. \nמראשית דרכו היה הג'ואיש כרוניקל במה לראשי הציונות ולפעילים יהודים רבים להבעת רעיונותיהם, ותמיד היה לו, ועדיין יש לו, תפקיד חשוב בהתפתחות יהדות בריטניה והקהילה היהודית במדינה. כך למשל, בשנת 1896 פרסם העיתון המאמר "פתרון לבעיה היהודית" מאת בנימין זאב הרצל.\nעוד כתבו בעיתון: משה הס, אבי הסוציאליזם הציוני, והרב יהודה חי אלקלעי, ממבשרי הציונות. עורך העיתון משנת 1855, אברהם בייניש, כתב בעיתון חדשות על פעילות חובבי ציון ועל מפעל ההתיישבות בארץ ישראל. לורנס אוליפנט, סופר וחבר פרלמנט בריטי, שהיה חובב הציונות, שלח לעיתון סדרת מאמרים שבהם קרא לתמוך כספית בעולי העלייה הראשונה.\nהעיתון, שהוא עצמאי לחלוטין, מפרסם דעות, חדשות, מאמרים בנושאים מגוונים ומכתבי קוראים. עורך העיתון כיום הוא סטיב פולארד.\nלאתר הג'ואיש כרוניקל: http://www.thejc.com/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261114
DTEND;VALUE=DATE:20261115
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1937</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>די להבלגה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חברי האצ"ל (הארגון הצבאי הלאומי) יוצאים בסדרה של מתקפות נגד ערבים בירושלים. ההחלטה להגיב באה בעקבות רצח של חמישה יהודים, שעבדו בסלילת דרכים בהרי ירושלים מטעם קרן קימת לישראל. על שמם של הנופלים נקרא קיבוץ מעלה החמישה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:די להבלגה
DESCRIPTION:חברי האצ"ל (הארגון הצבאי הלאומי) יוצאים בסדרה של מתקפות נגד ערבים בירושלים. ההחלטה להגיב באה בעקבות רצח של חמישה יהודים, שעבדו בסלילת דרכים בהרי ירושלים מטעם קרן קימת לישראל. על שמם של הנופלים נקרא קיבוץ מעלה החמישה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261115
DTEND;VALUE=DATE:20261116
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2004</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>סוף סוף חוף</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חוק השמירה על החופים אושר בכנסת בקריאה הראשונה. מטרת החוק היא להסדיר את השימוש במשאב הטבע הלאומי שלנו – חוף הים: להגן על החופים, על אוצרות הטבע ועל מורשת התרבות שבאתרי החוף, לשקם ולשמר אותם על הייחודי שבהם ולמנוע ולצמצם במידת האפשר את הפגיעה בהם. החוק קובע כי רצועה של 300 מטרים מקו המים מוגנת מכל בנייה, פגיעה סביבתית ופיתוח.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:סוף סוף חוף
DESCRIPTION:חוק השמירה על החופים אושר בכנסת בקריאה הראשונה. מטרת החוק היא להסדיר את השימוש במשאב הטבע הלאומי שלנו – חוף הים: להגן על החופים, על אוצרות הטבע ועל מורשת התרבות שבאתרי החוף, לשקם ולשמר אותם על הייחודי שבהם ולמנוע ולצמצם במידת האפשר את הפגיעה בהם. החוק קובע כי רצועה של 300 מטרים מקו המים מוגנת מכל בנייה, פגיעה סביבתית ופיתוח.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261116
DTEND;VALUE=DATE:20261117
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1995</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>תמ"א ליער וייעור מאושרת</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ממשלת ישראל אישרה את תכנית המתאר הארצית ליער וייעור – תמ"א 22. התכנית מעגנת בחוק את מעמדו של היער בישראל ובכלל זה את "יערות נטע אדם", ואת מרבית שטחי החורש הטבעי ושטחי נטיעה עתידיים, ובכך חשיבותה. התכנית מגנה אפוא על השטחים הפתוחים שעד כה לא היו מוגנים מפני תנופת הפיתוח והבנייה המואצת בישראל. \nבהכנתה של תמ"א 22 הושקעו ארבע שנות עבודה. מופו ונחקרו משאבי היער והצומח הטבעי בארץ וכן יחסי הגומלין שלהם עם סביבתם. עוד על התכנית אפשר לקרוא בכתבה באתר החינוך של קק"ל: https://www.kkl.org.il/education/features/forest/forests_in_israel/tama22/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:תמ"א ליער וייעור מאושרת
DESCRIPTION:ממשלת ישראל אישרה את תכנית המתאר הארצית ליער וייעור – תמ"א 22. התכנית מעגנת בחוק את מעמדו של היער בישראל ובכלל זה את "יערות נטע אדם", ואת מרבית שטחי החורש הטבעי ושטחי נטיעה עתידיים, ובכך חשיבותה. התכנית מגנה אפוא על השטחים הפתוחים שעד כה לא היו מוגנים מפני תנופת הפיתוח והבנייה המואצת בישראל. \nבהכנתה של תמ"א 22 הושקעו ארבע שנות עבודה. מופו ונחקרו משאבי היער והצומח הטבעי בארץ וכן יחסי הגומלין שלהם עם סביבתם. עוד על התכנית אפשר לקרוא בכתבה באתר החינוך של קק"ל: https://www.kkl.org.il/education/features/forest/forests_in_israel/tama22/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261116
DTEND;VALUE=DATE:20261117
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1973</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום הזיכרון לדוד בן גוריון</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>דוד בן גוריון הוא המנהיג שעמד בראש ההנהגה של "המדינה שבדרך" ושל מדינת ישראל במשך שנות דור, מראשי המנהיגים של תנועת העבודה הציונית, ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל. \nבן גוריון נולד בשם דוד גרין בפלונסק שבפולין בי"ז בתשרי תרמ"ז (1886). מנעוריו היה פעיל במפלגת "פועלי ציון". עלה לארץ בשנת 1906, בהיותו בן 20, והחל לעבוד כחקלאי. היה מזכירה הכללי של הסתדרות העובדים העבריים, ממייסדי מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י) ויושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית. \nבתאריך ה' באייר תש"ח, בטקס ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, זכה בן גוריון, מתוקף תפקידו בהנהגת היישוב, לקרוא את מגילת העצמאות, והיה ראשון החותמים עליה. הוא התמנה לראש הממשלה ולשר הביטחון בממשלה הזמנית של המדינה החדשה, ולאחר הבחירות לכנסת הראשונה המשיך לכהן בתפקידים שונים. לאחר התפטרותו הראשונה מתפקיד ראש הממשלה ושר הביטחון (1953) עבר לגור בשדה בוקר, ולשם חזר גם לאחר התפטרותו השנייה ביוני 1963. ב-1970 פרש מהכנסת ומפעילות פוליטית ואת שארית חייו הקדיש לכתיבת זיכרונותיו, לקריאה בתנ"ך ולהתעמלות בשיטת פלדנקרייז. בו' בכסלו תשל"ד, 1 בדצמבר 1973, נפטר בן־ גוריון ונקבר ליד לרעייתו באחוזת הקבר שלהם סמוך לשדה בוקר, והוא בן 87. \nכבר בימיה הראשונים של המדינה דרש בן גוריון להתאים את תפקידיה של קרן קימת לישראל למציאות החדשה. הוא ביקש לראות את אנשי קק"ל מפריחים את השממה, בעיקר את הנגב, ומכשירים להתיישבות את אדמות הארץ. דוד בן גוריון היה לאישיות נערצת לא רק בישראל אלא בעולם כולו.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום הזיכרון לדוד בן גוריון
DESCRIPTION:דוד בן גוריון הוא המנהיג שעמד בראש ההנהגה של "המדינה שבדרך" ושל מדינת ישראל במשך שנות דור, מראשי המנהיגים של תנועת העבודה הציונית, ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל. \nבן גוריון נולד בשם דוד גרין בפלונסק שבפולין בי"ז בתשרי תרמ"ז (1886). מנעוריו היה פעיל במפלגת "פועלי ציון". עלה לארץ בשנת 1906, בהיותו בן 20, והחל לעבוד כחקלאי. היה מזכירה הכללי של הסתדרות העובדים העבריים, ממייסדי מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י) ויושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית. \nבתאריך ה' באייר תש"ח, בטקס ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, זכה בן גוריון, מתוקף תפקידו בהנהגת היישוב, לקרוא את מגילת העצמאות, והיה ראשון החותמים עליה. הוא התמנה לראש הממשלה ולשר הביטחון בממשלה הזמנית של המדינה החדשה, ולאחר הבחירות לכנסת הראשונה המשיך לכהן בתפקידים שונים. לאחר התפטרותו הראשונה מתפקיד ראש הממשלה ושר הביטחון (1953) עבר לגור בשדה בוקר, ולשם חזר גם לאחר התפטרותו השנייה ביוני 1963. ב-1970 פרש מהכנסת ומפעילות פוליטית ואת שארית חייו הקדיש לכתיבת זיכרונותיו, לקריאה בתנ"ך ולהתעמלות בשיטת פלדנקרייז. בו' בכסלו תשל"ד, 1 בדצמבר 1973, נפטר בן־ גוריון ונקבר ליד לרעייתו באחוזת הקבר שלהם סמוך לשדה בוקר, והוא בן 87. \nכבר בימיה הראשונים של המדינה דרש בן גוריון להתאים את תפקידיה של קרן קימת לישראל למציאות החדשה. הוא ביקש לראות את אנשי קק"ל מפריחים את השממה, בעיקר את הנגב, ומכשירים להתיישבות את אדמות הארץ. דוד בן גוריון היה לאישיות נערצת לא רק בישראל אלא בעולם כולו.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261118
DTEND;VALUE=DATE:20261119
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1952</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מדען, אבל לא נשיא</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אלברט איינשטיין, חתן פרס נובל, דוחה את הצעתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון להציג מועמדות למשרת נשיא מדינת ישראל. ההצעה נמסרה למדען היהודי הדגול ואבי תורת היחסות לאחר מותו של הנשיא הראשון, ד"ר חיים ויצמן. איינשטיין סירב בטענה שהתפקיד אינו הולם אותו, ושמעולם לא קיבל עליו משימה שלא יכול למלא אותה בסיפוק מלא.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מדען, אבל לא נשיא
DESCRIPTION:אלברט איינשטיין, חתן פרס נובל, דוחה את הצעתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון להציג מועמדות למשרת נשיא מדינת ישראל. ההצעה נמסרה למדען היהודי הדגול ואבי תורת היחסות לאחר מותו של הנשיא הראשון, ד"ר חיים ויצמן. איינשטיין סירב בטענה שהתפקיד אינו הולם אותו, ושמעולם לא קיבל עליו משימה שלא יכול למלא אותה בסיפוק מלא.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261119
DTEND;VALUE=DATE:20261120
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1977</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הנה בא נשיא מצרים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בשעות הערב לאחר צאת השבת נחת בנמל התעופה בן גוריון מטוס מצרי, ובו נשיא מצרים, אנואר סאדאת. סאדאת ירד מכבש המטוס, ובצעד אמיץ הושיט יד לשלום. הגעתו לישראל התאפשרה לאחר מו"מ חשאי בתיווך ארצות הברית. בבואו לירושלים קידמו את פניו בתשואות רבבות מתושבי העיר. במהלך ביקורו השתכן הנשיא במלון קינג דיויד.\nשיאו של ביקור סאדאת היה נאומו מעל במת הכנסת. שבו אמר:\n"באתי אליכם היום, כששתי רגלי יציבות הן, כדי שנבנה חיים חדשים, כדי לקיים את השלום בהיותנו כולנו על אדמה זו, ארץ האלוהים. כולנו, מוסלמים, נוצרים ויהודים, כולנו עובדים את האלוהים ואיננו משתפים בו אחר. הוראותיו ומצוותיו של אלוהים הן האהבה, האמת, ניקיון הכפיים והשלום".</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הנה בא נשיא מצרים
DESCRIPTION:בשעות הערב לאחר צאת השבת נחת בנמל התעופה בן גוריון מטוס מצרי, ובו נשיא מצרים, אנואר סאדאת. סאדאת ירד מכבש המטוס, ובצעד אמיץ הושיט יד לשלום. הגעתו לישראל התאפשרה לאחר מו"מ חשאי בתיווך ארצות הברית. בבואו לירושלים קידמו את פניו בתשואות רבבות מתושבי העיר. במהלך ביקורו השתכן הנשיא במלון קינג דיויד.\nשיאו של ביקור סאדאת היה נאומו מעל במת הכנסת. שבו אמר:\n"באתי אליכם היום, כששתי רגלי יציבות הן, כדי שנבנה חיים חדשים, כדי לקיים את השלום בהיותנו כולנו על אדמה זו, ארץ האלוהים. כולנו, מוסלמים, נוצרים ויהודים, כולנו עובדים את האלוהים ואיננו משתפים בו אחר. הוראותיו ומצוותיו של אלוהים הן האהבה, האמת, ניקיון הכפיים והשלום".
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261120
DTEND;VALUE=DATE:20261121
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1928</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בשורה משמחת מקק"ל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>קרן קימת לישראל הודיעה שהצליחה לסיים עסקה גדולה לרכישת 20 אלף דונם אדמה בעמק זבולון. את האדמות האלה רכש, בשם הקרן ובכספיה, יהושע חנקין. 25 שנים אחרי שניהל בפעם הראשונה את המשא ומתן לרכישת עמק זבולון, הצליח חנקין לסיים את העסקה ו"להגיש" ללשכה המרכזית של קרן קימת לישראל את אדמות מפרץ עכו. כעבור שנים אחדות החליטה ועדת השמות לקרוא לאזור הזה עמק זבולון.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:בשורה משמחת מקק"ל
DESCRIPTION:קרן קימת לישראל הודיעה שהצליחה לסיים עסקה גדולה לרכישת 20 אלף דונם אדמה בעמק זבולון. את האדמות האלה רכש, בשם הקרן ובכספיה, יהושע חנקין. 25 שנים אחרי שניהל בפעם הראשונה את המשא ומתן לרכישת עמק זבולון, הצליח חנקין לסיים את העסקה ו"להגיש" ללשכה המרכזית של קרן קימת לישראל את אדמות מפרץ עכו. כעבור שנים אחדות החליטה ועדת השמות לקרוא לאזור הזה עמק זבולון.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261120
DTEND;VALUE=DATE:20261121
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1989</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום הילד הבינלאומי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בתאריך הזה אישרה עצרת האו"ם את אמנת זכויות הילד, שקבעה את טובת הילד כשיקול מוביל בטיפול בילדים. מאז מצוין ביום הזה יום הילד הבינלאומי. האמנה לזכויות הילד קובעת כי המדינה חייבת להגן על ילדיה, לטפל בהם ולדאוג שלא יאונה להם כל רע. ב-20 בנובמבר 1989 אושרה האמנה בעצרת האו"ם, ומאז, בכל שנה ביום הזה, נעשית פעילות מיוחדת להעלאת המודעות לזכויותיהם של הילדים בכל העולם ולקידום האחווה ביניהם.\n\nישראל חתמה על האמנה ב-1991, והיא מחויבת לפעול על פיה. הוועדה המיוחדת לקידום מעמד הילד בכנסת אחראית על כל הנושאים הקשורים לזכויות הילד ולחובותיו ולחקיקה בנושא. בנוסף, חוקק בשנת 2000 חוק זכויות התלמיד, המסדיר את זכויותיו של התלמיד ואת חובותיו, וקובע כי "כל ילד ונער במדינת ישראל זכאי לחינוך בהתאם להוראות כל דין".\nלאמנת זכויות הילד: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Zchuyot/ChukimVeamanot/amanot/AmnaOom.htm \nולחוק זכויות התלמיד: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Zchuyot/ChukimVeamanot/Chukim/Tikun_Chok_Zchuyot_Talmid2004.htm</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום הילד הבינלאומי
DESCRIPTION:בתאריך הזה אישרה עצרת האו"ם את אמנת זכויות הילד, שקבעה את טובת הילד כשיקול מוביל בטיפול בילדים. מאז מצוין ביום הזה יום הילד הבינלאומי. האמנה לזכויות הילד קובעת כי המדינה חייבת להגן על ילדיה, לטפל בהם ולדאוג שלא יאונה להם כל רע. ב-20 בנובמבר 1989 אושרה האמנה בעצרת האו"ם, ומאז, בכל שנה ביום הזה, נעשית פעילות מיוחדת להעלאת המודעות לזכויותיהם של הילדים בכל העולם ולקידום האחווה ביניהם.\n\nישראל חתמה על האמנה ב-1991, והיא מחויבת לפעול על פיה. הוועדה המיוחדת לקידום מעמד הילד בכנסת אחראית על כל הנושאים הקשורים לזכויות הילד ולחובותיו ולחקיקה בנושא. בנוסף, חוקק בשנת 2000 חוק זכויות התלמיד, המסדיר את זכויותיו של התלמיד ואת חובותיו, וקובע כי "כל ילד ונער במדינת ישראל זכאי לחינוך בהתאם להוראות כל דין".\nלאמנת זכויות הילד: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Zchuyot/ChukimVeamanot/amanot/AmnaOom.htm \nולחוק זכויות התלמיד: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Zchuyot/ChukimVeamanot/Chukim/Tikun_Chok_Zchuyot_Talmid2004.htm
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261121
DTEND;VALUE=DATE:20261122
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1984</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מבצע משה פורש כנפיים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>העולים הראשונים מאתיופיה מוטסים לארץ במבצע משה ונוחתים בישראל. קודם לכן הועלו בחשאי – בסיוע אנשי המוסד וספינות של חיל הים – אלפים מיהודי אתיופיה. ראשיתו של מבצע משה היה בים והמשכו באוויר. לאחר שהושגה הסכמה חשאית בין נשיא סודן לממשלת ישראל, הוטסו לארץ עד 22 במרס 1985 יותר מ-6,000 איש.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מבצע משה פורש כנפיים
DESCRIPTION:העולים הראשונים מאתיופיה מוטסים לארץ במבצע משה ונוחתים בישראל. קודם לכן הועלו בחשאי – בסיוע אנשי המוסד וספינות של חיל הים – אלפים מיהודי אתיופיה. ראשיתו של מבצע משה היה בים והמשכו באוויר. לאחר שהושגה הסכמה חשאית בין נשיא סודן לממשלת ישראל, הוטסו לארץ עד 22 במרס 1985 יותר מ-6,000 איש.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261122
DTEND;VALUE=DATE:20261123
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1995</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום הזיכרון ליצחק רבין</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יצחק רבין, יליד ירושלים, היה הרמטכ"ל השביעי של צה"ל ומפקדו במלחמת ששת הימים וראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל. במהלך כהונתו חתם על הסכמי אוסלו עם הפלסטינים – הסכמים שנויים במחלוקת, שעליהם קיבל יחד עם שמעון פרס ויאסר ערפאת את פרס נובל לשלום. בשנת 1994 חתם רבין על הסכם שלום עם ירדן. נוכח ההתנגדות הציבורית הקשה בישראל להסכמי אוסלו וההסתה חסרת התקדים נגד מדיניות ממשלת רבין, ארגן מחנה תומכי תהליך השלום עצרת תמיכה שהתקיימה במוצאי שבת, י"ב בחשון תשנ"ו (4 בנובמבר 1995), בכיכר מלכי ישראל בתל אביב. סיסמת העצרת הייתה "כן לשלום – לא לאלימות". בשיאו של האירוע עלו לבימה יצחק רבין ושמעון פרס והצטרפו לשירת "שיר לשלום". בתום העצרת, בדרכו למכוניתו, נורה יצחק רבין בידי המתנקש יגאל עמיר, סטודנט דתי בעל השקפה ימנית רדיקלית, שסבר שהסכמי אוסלו הם סכנה קיומית למדינת ישראל וקיווה שרצח רבין ימנע את מימושם. רבין נפצע אנושות ונפטר בבית החולים איכילוב עוד באותו הלילה. יגאל עמיר נידון למאסר עולם ועוד שש שנים בגין רצח רבין ופציעת מאבטחו. מאז הרצח הוסב שמה של כיכר מלכי ישראל ל"כיכר רבין" ואתרים רבים ברחבי הארץ נקראו על שמו של רבין, בהם המרכז הרפואי רבין (בית החולים בילינסון), פארק רבין באזור שער הגיא. מרכז יצחק רבין הוקם בשנת 1997 מכוח חוק ההנצחה לזכרו של יצחק רבין. המרכז פועל להנצחת זכרו ופועלו של יצחק רבין ולבחינת הלקחים שעל החברה הישראלית להפיק מהרצח, מנסיבותיו ומהשלכותיו. ביום הזיכרון מתקיים טקס ממלכתי סמוך לחלקת הקבר של רבין בהר הרצל והכנסת מתכנסת לישיבה מיוחדת. \nמומלץ לבקר בדפים לזכר יצחק רבין שבאתר הכנסת, ובאתר של מרכז רבין לשלום: https://www.rabincenter.org.il/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום הזיכרון ליצחק רבין
DESCRIPTION:יצחק רבין, יליד ירושלים, היה הרמטכ"ל השביעי של צה"ל ומפקדו במלחמת ששת הימים וראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל. במהלך כהונתו חתם על הסכמי אוסלו עם הפלסטינים – הסכמים שנויים במחלוקת, שעליהם קיבל יחד עם שמעון פרס ויאסר ערפאת את פרס נובל לשלום. בשנת 1994 חתם רבין על הסכם שלום עם ירדן. נוכח ההתנגדות הציבורית הקשה בישראל להסכמי אוסלו וההסתה חסרת התקדים נגד מדיניות ממשלת רבין, ארגן מחנה תומכי תהליך השלום עצרת תמיכה שהתקיימה במוצאי שבת, י"ב בחשון תשנ"ו (4 בנובמבר 1995), בכיכר מלכי ישראל בתל אביב. סיסמת העצרת הייתה "כן לשלום – לא לאלימות". בשיאו של האירוע עלו לבימה יצחק רבין ושמעון פרס והצטרפו לשירת "שיר לשלום". בתום העצרת, בדרכו למכוניתו, נורה יצחק רבין בידי המתנקש יגאל עמיר, סטודנט דתי בעל השקפה ימנית רדיקלית, שסבר שהסכמי אוסלו הם סכנה קיומית למדינת ישראל וקיווה שרצח רבין ימנע את מימושם. רבין נפצע אנושות ונפטר בבית החולים איכילוב עוד באותו הלילה. יגאל עמיר נידון למאסר עולם ועוד שש שנים בגין רצח רבין ופציעת מאבטחו. מאז הרצח הוסב שמה של כיכר מלכי ישראל ל"כיכר רבין" ואתרים רבים ברחבי הארץ נקראו על שמו של רבין, בהם המרכז הרפואי רבין (בית החולים בילינסון), פארק רבין באזור שער הגיא. מרכז יצחק רבין הוקם בשנת 1997 מכוח חוק ההנצחה לזכרו של יצחק רבין. המרכז פועל להנצחת זכרו ופועלו של יצחק רבין ולבחינת הלקחים שעל החברה הישראלית להפיק מהרצח, מנסיבותיו ומהשלכותיו. ביום הזיכרון מתקיים טקס ממלכתי סמוך לחלקת הקבר של רבין בהר הרצל והכנסת מתכנסת לישיבה מיוחדת. \nמומלץ לבקר בדפים לזכר יצחק רבין שבאתר הכנסת, ובאתר של מרכז רבין לשלום: https://www.rabincenter.org.il/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261122
DTEND;VALUE=DATE:20261123
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1967</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>החלטת האו"ם 242</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>כחמישה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים קראה עצרת האו"ם להסדר שלום במזרח התיכון בהחלטה שמספרה 242. על פי ההחלטה נדרשה ישראל לסגת מהשטחים שנכבשו במלחמה, וכל הצדדים היו אמורים לשים קץ למצב הלוחמה, לכבד את ריבונותן של כל המדינות באזור, לשמור על נתיבי ים פתוחים ולאפשר לכולן תנועה חופשית. ההחלטה הזאת נזכרת בהסכמי קמפ דיויד לצד החלטה 338 וגם בהסכם אוסלו.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:החלטת האו"ם 242
DESCRIPTION:כחמישה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים קראה עצרת האו"ם להסדר שלום במזרח התיכון בהחלטה שמספרה 242. על פי ההחלטה נדרשה ישראל לסגת מהשטחים שנכבשו במלחמה, וכל הצדדים היו אמורים לשים קץ למצב הלוחמה, לכבד את ריבונותן של כל המדינות באזור, לשמור על נתיבי ים פתוחים ולאפשר לכולן תנועה חופשית. ההחלטה הזאת נזכרת בהסכמי קמפ דיויד לצד החלטה 338 וגם בהסכם אוסלו.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261123
DTEND;VALUE=DATE:20261124
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1924</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מגשימים את חזון הרצל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שבעת אנשי אגודת קהיליית ציון מארצות הברית מקימים צריף ראשון על אדמות אל-חראם וג'ליל. את האדמות הללו – כ-16 אלף דונם מהכפרים אל-חראם וג'ליל – רכש יהושע חנקין, גואל אדמות הארץ, כבר בשנת 1921. וביום ראשון, 23 בנובמבר 1924, בשעת בוקר מוקדמת, התייצבו שבעת החלוצים על רכס כורכר שומם והקימו את הצריף הראשון.\nאל הראשונים הצטרפה קבוצת בני בנימין, מבני המושבות של העלייה הראשונה. מקימי הרצליה מגשימים את חזונו הציוני של בנימין זאב הרצל אשר על שמו נקראה הרצליה. בשנת 1960 הפכה הרצליה לעיר.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מגשימים את חזון הרצל
DESCRIPTION:שבעת אנשי אגודת קהיליית ציון מארצות הברית מקימים צריף ראשון על אדמות אל-חראם וג'ליל. את האדמות הללו – כ-16 אלף דונם מהכפרים אל-חראם וג'ליל – רכש יהושע חנקין, גואל אדמות הארץ, כבר בשנת 1921. וביום ראשון, 23 בנובמבר 1924, בשעת בוקר מוקדמת, התייצבו שבעת החלוצים על רכס כורכר שומם והקימו את הצריף הראשון.\nאל הראשונים הצטרפה קבוצת בני בנימין, מבני המושבות של העלייה הראשונה. מקימי הרצליה מגשימים את חזונו הציוני של בנימין זאב הרצל אשר על שמו נקראה הרצליה. בשנת 1960 הפכה הרצליה לעיר.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261124
DTEND;VALUE=DATE:20261125
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2003</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>פארק השלולית בנתניה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>תושבי נתניה וקרן קימת לישראל, אשר ראתה חשיבות בהקמת ריאה ירוקה וגדולה בעיר, חונכים את "פארק השלולית", אשר משתרע על פני 20 דונם. הוא נקרא "פארק השלולית" על שום שלולית (ביצה) ענקית שנמצאת במקום, שהיא שריד אחרון לעשרות ביצות חורף שהיו באזור בעבר. בימי החורף השלולית מתרחבת ומשמשת בית גידול לדו-חיים בהם סלמנדרות, טריטונים וצפרדעים. בחורף היא מושכת אליה גם מיני עופות רבים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:פארק השלולית בנתניה
DESCRIPTION:תושבי נתניה וקרן קימת לישראל, אשר ראתה חשיבות בהקמת ריאה ירוקה וגדולה בעיר, חונכים את "פארק השלולית", אשר משתרע על פני 20 דונם. הוא נקרא "פארק השלולית" על שום שלולית (ביצה) ענקית שנמצאת במקום, שהיא שריד אחרון לעשרות ביצות חורף שהיו באזור בעבר. בימי החורף השלולית מתרחבת ומשמשת בית גידול לדו-חיים בהם סלמנדרות, טריטונים וצפרדעים. בחורף היא מושכת אליה גם מיני עופות רבים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261125
DTEND;VALUE=DATE:20261126
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2013</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הכלנית: הפרח בגני</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בתום מאבק צמוד עם הרקפת והאירוס, מוכתרת הכלנית המצויה לפרח הלאומי של מדינת ישראל. הכלנית זכתה בתואר במסגרת תחרות פתוחה לקהל, תחרות בחירת הפרח הלאומי, שהתקיימה לרגל שנת ה-60 של החברה להגנת הטבע (בשיתוף אתר האינטרנט של ידיעות אחרונות) כ-48 שנה אחרי תחילתו של הקמפיין למען שמירת פרחי הבר – "צא לנוף, אך אל תקטוף".\nעשרה פרחים ישראליים, שנבחרו על ידי שורת אקולוגים ובוטנאים, התחרו במשך שמונה ימים רצופים על אהבת הקהל. הכלנית, כאמור, היא הזוכה המאושרת, עם 28% הצבעה מצד הגולשים. למקום השני והמכובד הגיעה הרקפת, ומיד אחריה אירוס הארגמן.\nהכלנית היא צמח רב-שנתי בעל פקעת, ממשפחת הנוריתיים. היא פורחת בחודשי החורף (דצמבר עד אפריל), ופריחתה מופיעה בצבעים רבים ומגוונים, אם כי הצבע האדום הוא הנפוץ ביותר. הכלנית פורחת בכל רחבי הארץ, כולל במדבר יהודה ובצפון הנגב.\nשמו העברי של הפרח ניתן לו על ידי עמנואל לעף, גדול חוקרי השמות העבריים הקדומים של הצמחים (1944-1854), והוא מתייחס ליפי הפרח המתהדר ככלה, ולשמו התלמודי כלוניתא.\nהכלנית היא זן מוגן על פי החוק. היא נפגעה בארץ בצורה חמורה ביותר בעקבות קטיפה מאסיבית, וכמעט שנכחדה בשנות ה-50 של המאה הקודמת. היעלמות הכלנית ופרחים אחרים הייתה המניע לזירוז הפעולות המשפטיות והחינוכיות לשמירה על פרחי הבר – פעולות שזכו להצלחה ניכרת. בשנים האחרונות, מדי שנה, לכבוד פריחת הכלניות, נערך פסטיבל "דרום אדום" בחבל הבשור, המתכסה בסוף החורף במרבדים אדומים מרהיבים. קק"ל שותפה לפסטיבל, שבמסגרתו נערכים סיורים רגליים, מתקיימים מופעי מוזיקה ופעילויות שונות ומגוונות.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הכלנית: הפרח בגני
DESCRIPTION:בתום מאבק צמוד עם הרקפת והאירוס, מוכתרת הכלנית המצויה לפרח הלאומי של מדינת ישראל. הכלנית זכתה בתואר במסגרת תחרות פתוחה לקהל, תחרות בחירת הפרח הלאומי, שהתקיימה לרגל שנת ה-60 של החברה להגנת הטבע (בשיתוף אתר האינטרנט של ידיעות אחרונות) כ-48 שנה אחרי תחילתו של הקמפיין למען שמירת פרחי הבר – "צא לנוף, אך אל תקטוף".\nעשרה פרחים ישראליים, שנבחרו על ידי שורת אקולוגים ובוטנאים, התחרו במשך שמונה ימים רצופים על אהבת הקהל. הכלנית, כאמור, היא הזוכה המאושרת, עם 28% הצבעה מצד הגולשים. למקום השני והמכובד הגיעה הרקפת, ומיד אחריה אירוס הארגמן.\nהכלנית היא צמח רב-שנתי בעל פקעת, ממשפחת הנוריתיים. היא פורחת בחודשי החורף (דצמבר עד אפריל), ופריחתה מופיעה בצבעים רבים ומגוונים, אם כי הצבע האדום הוא הנפוץ ביותר. הכלנית פורחת בכל רחבי הארץ, כולל במדבר יהודה ובצפון הנגב.\nשמו העברי של הפרח ניתן לו על ידי עמנואל לעף, גדול חוקרי השמות העבריים הקדומים של הצמחים (1944-1854), והוא מתייחס ליפי הפרח המתהדר ככלה, ולשמו התלמודי כלוניתא.\nהכלנית היא זן מוגן על פי החוק. היא נפגעה בארץ בצורה חמורה ביותר בעקבות קטיפה מאסיבית, וכמעט שנכחדה בשנות ה-50 של המאה הקודמת. היעלמות הכלנית ופרחים אחרים הייתה המניע לזירוז הפעולות המשפטיות והחינוכיות לשמירה על פרחי הבר – פעולות שזכו להצלחה ניכרת. בשנים האחרונות, מדי שנה, לכבוד פריחת הכלניות, נערך פסטיבל "דרום אדום" בחבל הבשור, המתכסה בסוף החורף במרבדים אדומים מרהיבים. קק"ל שותפה לפסטיבל, שבמסגרתו נערכים סיורים רגליים, מתקיימים מופעי מוזיקה ופעילויות שונות ומגוונות.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261126
DTEND;VALUE=DATE:20261127
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2007</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הספרייה הלאומית לכולם</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הכנסת מאשרת את חוק הספרייה הלאומית. המשמעות: מעתה תהיה הספרייה הלאומית מוסד לאומי בעל מעמד עצמאי על פי חוק, אשר מטרותיו הן איסוף, שימור וטיפוח אוצרות הידע של מדינת ישראל והעם היהודי בפרט, ותאפשר נגישות לכל הציבור לאוספי הספרייה, גם בעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים\nמטרתו של חוק זה לעגן את קיומה של הספרייה הלאומית בישראל, לקבוע את מטרותיה ותפקידיה, להסדיר את פעילותה בידי גוף ציבורי לאומי רשמי ולאפשר את פיתוחה לצורך מימוש מטרותיה.\nהספרייה הלאומית נוסדה בשנת 1892 בירושלים על ידי ארגון בני ברית כבית אוצר עולמי לשימור אוצרות הרוח של העם היהודי. בהמשך הועברה הספרייה לניהולה של ההסתדרות הציונית וזו הפקידה את הניהול והארגון של הספרייה בידי האוניברסיטה העברית, לפיכך נקראה הספרייה בעבר: "בית הספר הלאומי והאוניברסיטאי".\nהספרייה ממוקמת בירושלים, ורשומים בה מעל לחמישה מיליון פריטי דפוס וארכיון. הספרייה שוקדת על שמירת עותקים מכל יצירה מודפסת במדינת ישראל, ובנוסף היא אוספת יצירות הקשורות ליהדות ולמזרח התיכון. מיליוני הפריטים משקפים את התרבות הישראלית לגווניה ואת התרבות היהודית לדורותיה. יש בה מבחר ענקי של ספרים, כתבי יד עבריים וערביים, כתבים עתיקים, דפוסים נדירים, כתבי עת, תצלומים, הקלטות, כרזות היסטוריות, ארכיונים של אישים ומוסדות חשובים, מפות מרהיבות ואוסף מוזיקה  בניין הספרייה הלאומית בגבעת רם לכולם. צילום: ויקיפדיהישראלית ויהודית, שהוא הגדול מסוגו בעולם.\nאוסף המוזיאון מחולק לארבעה אוספים עיקריים: יהדות, ישראל, אסלאם ומזרח תיכון ומדעי הרוח הכלליים.\nמרכז המבקרים בספרייה הלאומית מציע לקהל הרחב סיורים מודרכים והרצאות על אוספי הספרייה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הספרייה הלאומית לכולם
DESCRIPTION:הכנסת מאשרת את חוק הספרייה הלאומית. המשמעות: מעתה תהיה הספרייה הלאומית מוסד לאומי בעל מעמד עצמאי על פי חוק, אשר מטרותיו הן איסוף, שימור וטיפוח אוצרות הידע של מדינת ישראל והעם היהודי בפרט, ותאפשר נגישות לכל הציבור לאוספי הספרייה, גם בעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים\nמטרתו של חוק זה לעגן את קיומה של הספרייה הלאומית בישראל, לקבוע את מטרותיה ותפקידיה, להסדיר את פעילותה בידי גוף ציבורי לאומי רשמי ולאפשר את פיתוחה לצורך מימוש מטרותיה.\nהספרייה הלאומית נוסדה בשנת 1892 בירושלים על ידי ארגון בני ברית כבית אוצר עולמי לשימור אוצרות הרוח של העם היהודי. בהמשך הועברה הספרייה לניהולה של ההסתדרות הציונית וזו הפקידה את הניהול והארגון של הספרייה בידי האוניברסיטה העברית, לפיכך נקראה הספרייה בעבר: "בית הספר הלאומי והאוניברסיטאי".\nהספרייה ממוקמת בירושלים, ורשומים בה מעל לחמישה מיליון פריטי דפוס וארכיון. הספרייה שוקדת על שמירת עותקים מכל יצירה מודפסת במדינת ישראל, ובנוסף היא אוספת יצירות הקשורות ליהדות ולמזרח התיכון. מיליוני הפריטים משקפים את התרבות הישראלית לגווניה ואת התרבות היהודית לדורותיה. יש בה מבחר ענקי של ספרים, כתבי יד עבריים וערביים, כתבים עתיקים, דפוסים נדירים, כתבי עת, תצלומים, הקלטות, כרזות היסטוריות, ארכיונים של אישים ומוסדות חשובים, מפות מרהיבות ואוסף מוזיקה  בניין הספרייה הלאומית בגבעת רם לכולם. צילום: ויקיפדיהישראלית ויהודית, שהוא הגדול מסוגו בעולם.\nאוסף המוזיאון מחולק לארבעה אוספים עיקריים: יהדות, ישראל, אסלאם ומזרח תיכון ומדעי הרוח הכלליים.\nמרכז המבקרים בספרייה הלאומית מציע לקהל הרחב סיורים מודרכים והרצאות על אוספי הספרייה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261127
DTEND;VALUE=DATE:20261128
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1914</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הג'וינט למען ישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בארצות הברית מתארגן הג'וינט, ועד הסיוע המאוחד של יהודי אמריקה, כדי לסייע ליהודי העולם שהיו במצוקה. את העזרה הראשונה הושיט הארגון ליישוב בארץ ישראל, משום שבעקבות מלחמת העולם הראשונה היו תנאי החיים בארץ קשים. כמו כן נשלחה עזרה לקהילות של יהודים במזרח אירופה שנותקו בזמן המלחמה מקהילות אחרות, בין היתר בגלל המהפכה הקומוניסטית.\nבמרוצת השנים סייע הג'וינט לקהילות יהודים רבות בעולם ובהן ניצולי השואה, יהודי ברית המועצות לשעבר ויהודי אתיופיה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הג'וינט למען ישראל
DESCRIPTION:בארצות הברית מתארגן הג'וינט, ועד הסיוע המאוחד של יהודי אמריקה, כדי לסייע ליהודי העולם שהיו במצוקה. את העזרה הראשונה הושיט הארגון ליישוב בארץ ישראל, משום שבעקבות מלחמת העולם הראשונה היו תנאי החיים בארץ קשים. כמו כן נשלחה עזרה לקהילות של יהודים במזרח אירופה שנותקו בזמן המלחמה מקהילות אחרות, בין היתר בגלל המהפכה הקומוניסטית.\nבמרוצת השנים סייע הג'וינט לקהילות יהודים רבות בעולם ובהן ניצולי השואה, יהודי ברית המועצות לשעבר ויהודי אתיופיה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261128
DTEND;VALUE=DATE:20261129
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1961</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ממרוקו לישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ספינות ומטוסים פתחו את עלייה ג', העלייה שנודעה גם בשם מבצע יכין, להעלאת יהודי מרוקו לישראל. המבצע התאפשר לאחר שחסן השני מלך מרוקו הסכים בחשאי להתיר ליהודי מרוקו לעזוב את ארץ הולדתם בתנאי שהיעד – לפחות היעד המוצהר – לא יהיה ישראל. ממשלת ישראל שילמה 50 דולר בעבור כל יהודי. המבצע החל בנובמבר 1961 ונמשך עד 1964 ובמהלכו עלו לישראל כ-80 אלף מיהודי מרוקו.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ממרוקו לישראל
DESCRIPTION:ספינות ומטוסים פתחו את עלייה ג', העלייה שנודעה גם בשם מבצע יכין, להעלאת יהודי מרוקו לישראל. המבצע התאפשר לאחר שחסן השני מלך מרוקו הסכים בחשאי להתיר ליהודי מרוקו לעזוב את ארץ הולדתם בתנאי שהיעד – לפחות היעד המוצהר – לא יהיה ישראל. ממשלת ישראל שילמה 50 דולר בעבור כל יהודי. המבצע החל בנובמבר 1961 ונמשך עד 1964 ובמהלכו עלו לישראל כ-80 אלף מיהודי מרוקו.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261129
DTEND;VALUE=DATE:20261130
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1947</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>כ"ט בנובמבר</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום שבו החליטה מועצת האומות המאוחדות (האו"ם) על הקמת מדינת ישראל וסיום תקופת המנדט הבריטי שנמשך 30 שנה. החלטה זו סללה את הדרך להכרזה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ב-14 במאי 1948, ה' באייר תש"ח. \nלהצבעה קדמו ימים רבים של פעילויות מדינית, התיישבותית ועשייה חלוצית מרובה, שכדאי לתת עליהן את הדעת. בעוד שהיהודים, שחיו בארץ ישראל, עשו כל שביכולתם להקים מדינה עצמאית, הערבים שחיו בפלשתינה ובמדינות ערב השכנות ניסו למנוע את ייסודה של המדינה. ימים עקובים מדם ופעילות מחתרתית עברו על תושבי המקום, זאת במקביל למציאת פתרון דיפלומטי.\nהפתרון הדיפלומטי\nבאפריל אותה שנה יצאה משלחת מטעם האו"ם לאזור כדי לבחון מקרוב את הנעשה בשטח. חברי הוועדה המיוחדת לענייני ארץ ישראל שהו כאן כחמישה שבועות, ובאוגוסט הם הגישו את המלצתם על חלוקת השטח לשתי מדינות לשני עמים.\nב-29 בנובמבר 1947, י"ז בכסלו תש"ח, הצביעה עצרת האו"ם על החלטה 181, שדנה בחלוקת ארץ ישראל למדינה יהודית ולמדינה ערבית וקביעת משטר בינלאומי על העיר ירושלים וסביבתה, והתקבלה ברוב קולות. כצפוי, הערבים לא קיבלו את ההצבעה והחלו בפעולות למניעת יישומה של התכנית, וכבר ביום למחרת הם תקפו אוטובוס נוסעים שהיה בדרכו מנתניה לירושלים, ולמעשה זו הייתה יריית הפתיחה של מלחמת העצמאות.\nונעבור להצבעה:\nהחלטה 181 התקבלה ברוב של 33 קולות, 13 התנגדו, 10 נמנעו ומדינה אחת נעדרה. \nתוצאות ההצבעה (מסודר לפי א"ב):\nבעד: אוסטרליה, אוקראינה, אורוגוואי, איסלנד, אקוודור, ארצות הברית, בוליביה, בלארוס, בלגיה, ברזיל, ברית המועצות, גואטמלה, הרפובליקה הדומיניקית, דנמרק, דרום אפריקה, האיטי, הולנד, ונצואלה, לוקסמבורג, ליבריה, נורבגיה, ניו זילנד, ניקרגואה, פולין, פיליפינים, פנמה, פרגוואי, פרו, צ'כוסלובקיה, צרפת, קוסטה ריקה, קנדה, שבדיה.\nנגד: איראן, אפגניסטן, הודו, טורקיה, יוון, לבנון, מצרים, סוריה, עיראק, ערב הסעודית, פקיסטן, קובה, תימן.\nנמנעו: ארגנטינה, אתיופיה, בריטניה, הונדורס, יוגוסלביה, מקסיקו, סין, צ'ילה, אל סלוודור, קולומביה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:כ"ט בנובמבר
DESCRIPTION:היום שבו החליטה מועצת האומות המאוחדות (האו"ם) על הקמת מדינת ישראל וסיום תקופת המנדט הבריטי שנמשך 30 שנה. החלטה זו סללה את הדרך להכרזה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ב-14 במאי 1948, ה' באייר תש"ח. \nלהצבעה קדמו ימים רבים של פעילויות מדינית, התיישבותית ועשייה חלוצית מרובה, שכדאי לתת עליהן את הדעת. בעוד שהיהודים, שחיו בארץ ישראל, עשו כל שביכולתם להקים מדינה עצמאית, הערבים שחיו בפלשתינה ובמדינות ערב השכנות ניסו למנוע את ייסודה של המדינה. ימים עקובים מדם ופעילות מחתרתית עברו על תושבי המקום, זאת במקביל למציאת פתרון דיפלומטי.\nהפתרון הדיפלומטי\nבאפריל אותה שנה יצאה משלחת מטעם האו"ם לאזור כדי לבחון מקרוב את הנעשה בשטח. חברי הוועדה המיוחדת לענייני ארץ ישראל שהו כאן כחמישה שבועות, ובאוגוסט הם הגישו את המלצתם על חלוקת השטח לשתי מדינות לשני עמים.\nב-29 בנובמבר 1947, י"ז בכסלו תש"ח, הצביעה עצרת האו"ם על החלטה 181, שדנה בחלוקת ארץ ישראל למדינה יהודית ולמדינה ערבית וקביעת משטר בינלאומי על העיר ירושלים וסביבתה, והתקבלה ברוב קולות. כצפוי, הערבים לא קיבלו את ההצבעה והחלו בפעולות למניעת יישומה של התכנית, וכבר ביום למחרת הם תקפו אוטובוס נוסעים שהיה בדרכו מנתניה לירושלים, ולמעשה זו הייתה יריית הפתיחה של מלחמת העצמאות.\nונעבור להצבעה:\nהחלטה 181 התקבלה ברוב של 33 קולות, 13 התנגדו, 10 נמנעו ומדינה אחת נעדרה. \nתוצאות ההצבעה (מסודר לפי א"ב):\nבעד: אוסטרליה, אוקראינה, אורוגוואי, איסלנד, אקוודור, ארצות הברית, בוליביה, בלארוס, בלגיה, ברזיל, ברית המועצות, גואטמלה, הרפובליקה הדומיניקית, דנמרק, דרום אפריקה, האיטי, הולנד, ונצואלה, לוקסמבורג, ליבריה, נורבגיה, ניו זילנד, ניקרגואה, פולין, פיליפינים, פנמה, פרגוואי, פרו, צ'כוסלובקיה, צרפת, קוסטה ריקה, קנדה, שבדיה.\nנגד: איראן, אפגניסטן, הודו, טורקיה, יוון, לבנון, מצרים, סוריה, עיראק, ערב הסעודית, פקיסטן, קובה, תימן.\nנמנעו: ארגנטינה, אתיופיה, בריטניה, הונדורס, יוגוסלביה, מקסיקו, סין, צ'ילה, אל סלוודור, קולומביה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261130
DTEND;VALUE=DATE:20261201
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2010</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מנהרות הכרמל נחנכות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>לאחר כארבע שנות עבודה נחנכות מנהרות הכרמל ונפתח הכביש המחבר בין מבואות חיפה המערביים למבואותיה המזרחיים.\nמעתה, כביש בן כ-6.5 ק"מ, שרובו עובר במנהרות אשר נכרו בבטן הר הכרמל, מחבר בין מחלף חיפה דרום בכביש 2 לצ'ק פוסט (מחלף הקריות) בכניסה המזרחית לעיר, ומאפשר לעבור את מרחק הנסיעה בין שתי הנקודות הללו בכ-8 דקות, במקום בכ-40 דקות. טקס חנוכת המנהרות התקיים ב-30 בנובמבר 2010‏ ובבוקר המחרת נפתחו המנהרות לתנועת כלי רכב.\nמנהרות הכרמל כוללות מערכת מנהרות נפרדת לכל כיוון נסיעה ובה שני נתיבי נסיעה. במרכז מערך התחבורה של המנהרות והכבישים נמצא מחלף רופין (מחלף נווה שאנן). מחלף זה, מהגדולים בישראל, כולל שבעה גשרים ורמפות והוא מוביל לגרנד קניון, למרכז חיפה ולכרמל. \nההיסטוריה של פרויקט מנהרות הכרמל מתחילה עוד בתקופת המנדט הבריטי, אז עלה התכנון הראשוני לכריית מנהרה מתחת לכרמל. הרעיון המקורי היה ליצור מעבר חופשי לכלי רכב שיתחיל בסוריה ויימשך לרוחבה של ארץ ישראל עד חוף הים. עד סוף המנדט הבריטי בארץ ישראל לא הספיקו הבריטים להוציא את התוכנית השאפתנית לפועל. \n\nהרעיון לחצוב כביש דרך הר הכרמל התעורר מחדש בסוף שנות ה-80, ובסוף שנות ה-90 יצא המכרז לדרך – אך רק בשנות האלפיים הוחלט על ביצוע בפועל של הפרויקט. \nמנהרות הכרמל הן מיזם מורכב ורב אתגרים, אשר דרש תכנון מעמיק של מומחים בתחום הכרייה. האתגר הראשי: כיצד לבצע את העבודה בבטיחות וביעילות, תוך מינימום הפרעה לשגרת היומיום של תושבי חיפה, עם שמירה על איכות הסביבה וערכי הטבע של האזור.\nהמנהרות נחפרו בשיטת "קידוח ופיצוץ", על ידי קידוח באבן והשחלת דינמיט לחורים שנקדחו. מיקום הקידוח וכמות סוג הנפץ חושבו על ידי מהנדסים כדי להגיע לגודל הרצוי של מימדי המנהרה וללא השפעה על הבתים שמעליהן. \n\nבין יתרונות הנסיעה במנהרות הכרמל: חיסכון בזמן דרך ובעמידה בפקקים וכן שיפור פרמטרים הנוגעים לאיכות הסביבה, ובהם: רעש, צמצום פליטות מזהמים ושיפור איכות האוויר.\nהנסיעה במנהרות היא בתשלום – יש תעריפים שונים לנסיעה במקטע אחד או שניים, ותעריפים שונים עבור רכב פרטי, רכב ציבורי ומשאית. יש אפשרות להירשם כמנוי לשירות ועל ידי כך לחסוך זמן וכסף, בדומה לנסיעה בכביש 6, הכרוכה גם כן בתשלום. נסיעה טובה ובטוחה.\nקישור לגלריית תמונות באתר מנהרות הכרמל https://www.carmeltunnels.co.il/about/gallery/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מנהרות הכרמל נחנכות
DESCRIPTION:לאחר כארבע שנות עבודה נחנכות מנהרות הכרמל ונפתח הכביש המחבר בין מבואות חיפה המערביים למבואותיה המזרחיים.\nמעתה, כביש בן כ-6.5 ק"מ, שרובו עובר במנהרות אשר נכרו בבטן הר הכרמל, מחבר בין מחלף חיפה דרום בכביש 2 לצ'ק פוסט (מחלף הקריות) בכניסה המזרחית לעיר, ומאפשר לעבור את מרחק הנסיעה בין שתי הנקודות הללו בכ-8 דקות, במקום בכ-40 דקות. טקס חנוכת המנהרות התקיים ב-30 בנובמבר 2010‏ ובבוקר המחרת נפתחו המנהרות לתנועת כלי רכב.\nמנהרות הכרמל כוללות מערכת מנהרות נפרדת לכל כיוון נסיעה ובה שני נתיבי נסיעה. במרכז מערך התחבורה של המנהרות והכבישים נמצא מחלף רופין (מחלף נווה שאנן). מחלף זה, מהגדולים בישראל, כולל שבעה גשרים ורמפות והוא מוביל לגרנד קניון, למרכז חיפה ולכרמל. \nההיסטוריה של פרויקט מנהרות הכרמל מתחילה עוד בתקופת המנדט הבריטי, אז עלה התכנון הראשוני לכריית מנהרה מתחת לכרמל. הרעיון המקורי היה ליצור מעבר חופשי לכלי רכב שיתחיל בסוריה ויימשך לרוחבה של ארץ ישראל עד חוף הים. עד סוף המנדט הבריטי בארץ ישראל לא הספיקו הבריטים להוציא את התוכנית השאפתנית לפועל. \n\nהרעיון לחצוב כביש דרך הר הכרמל התעורר מחדש בסוף שנות ה-80, ובסוף שנות ה-90 יצא המכרז לדרך – אך רק בשנות האלפיים הוחלט על ביצוע בפועל של הפרויקט. \nמנהרות הכרמל הן מיזם מורכב ורב אתגרים, אשר דרש תכנון מעמיק של מומחים בתחום הכרייה. האתגר הראשי: כיצד לבצע את העבודה בבטיחות וביעילות, תוך מינימום הפרעה לשגרת היומיום של תושבי חיפה, עם שמירה על איכות הסביבה וערכי הטבע של האזור.\nהמנהרות נחפרו בשיטת "קידוח ופיצוץ", על ידי קידוח באבן והשחלת דינמיט לחורים שנקדחו. מיקום הקידוח וכמות סוג הנפץ חושבו על ידי מהנדסים כדי להגיע לגודל הרצוי של מימדי המנהרה וללא השפעה על הבתים שמעליהן. \n\nבין יתרונות הנסיעה במנהרות הכרמל: חיסכון בזמן דרך ובעמידה בפקקים וכן שיפור פרמטרים הנוגעים לאיכות הסביבה, ובהם: רעש, צמצום פליטות מזהמים ושיפור איכות האוויר.\nהנסיעה במנהרות היא בתשלום – יש תעריפים שונים לנסיעה במקטע אחד או שניים, ותעריפים שונים עבור רכב פרטי, רכב ציבורי ומשאית. יש אפשרות להירשם כמנוי לשירות ועל ידי כך לחסוך זמן וכסף, בדומה לנסיעה בכביש 6, הכרוכה גם כן בתשלום. נסיעה טובה ובטוחה.\nקישור לגלריית תמונות באתר מנהרות הכרמל https://www.carmeltunnels.co.il/about/gallery/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261201
DTEND;VALUE=DATE:20261202
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1932</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>עיתון באנגלית בא"י</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בירושלים ראה אור הגיליון הראשון של פלסטיין פוסט. עורכו הראשון של העיתון היה גרשון (אגרונסקי) אגרון, לימים ראש עיריית ירושלים. ב-1950 שינה העיתון את שמו לג'רוזלם פוסט.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:עיתון באנגלית בא"י
DESCRIPTION:בירושלים ראה אור הגיליון הראשון של פלסטיין פוסט. עורכו הראשון של העיתון היה גרשון (אגרונסקי) אגרון, לימים ראש עיריית ירושלים. ב-1950 שינה העיתון את שמו לג'רוזלם פוסט.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261202
DTEND;VALUE=DATE:20261203
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2010</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>סופת אש בכרמל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ב-2.12.2010 פרצה שריפה באזור הכרמל. השריפה התפשטה במהירות, והייתה לגדולה בתולדות מדינת ישראל. לאחר ארבעה ימים היא כובתה. 44 בני אדם שילמו בחייהם וכ-35,000 דונם של אדמות יער וחורש ומיליוני עצים נשרפו.\nקרב עיקש ניהלו לוחמי האש, בסיוע כבאי ועובדי קק"ל ומתנדבים רבים, אל מול האש, שהחלה בשעה 11:30 בבוקר על יד עוספיה כתוצאה מרשלנותם של שני אחים, תושבי הכפר. \nעד מהרה הפכה השריפה לאסון לאומי, עם היוודע דבר מותם של עשרות בני אדם, מחלצים, צוערים וקציני משטרה, ביניהם גם מפקדת משטרת חיפה, ניצב אהובה תומר ז"ל.  \nרק אחרי ארבעה ימים הצליחו הכבאים להתגבר על האש. בארבעת הימים הללו עבדו צוותי כיבוי מכל הארץ מסביב לשעון, לאחר שימוש בעשרות טונות של חומרי כיבוי, בעזרתם של מטוסי כיבוי מהארץ ומהעולם ובצירוף סיוע של הטבע – גשם וירידה בטמפרטורות.\nהיכולות של אנשי הכיבוי לעמוד מול האש ולהכריעה היו קטנות: עוצמת האש הייתה אדירה, דפוסי התפשטותה לא צפויים, היא דילגה מאות מטרים וסחפה איתה כל מה שנקרה בדרכה. היובש לאחר כל חודשי הקיץ, יחד עם האורנים הצפופים והאצטרובלים המתפוצצים כתוצאה מהחום הרב, גרמו לליבוי האש ועיכבו את ההשתלטות עליה.\nלאחר כיבוייה הסופי של השריפה, החלה קק"ל בהיערכות לשיקום הנזקים ולהחזרת הירוק לכרמל. פעולות השיקום מחייבות זהירות רבה וסבלנות, במטרה לתת לטבע להתאושש ותוך כדי כך לסייע לו להשתקם. הפעולות הראשונות התמקדו במניעת סחף, בשיקום תשתיות ובפינוי מפגעים. כמו כן, קק"ל ממקדת את פעולותיה היערניות גם לטובת יצירת אזורי חיץ ומניעת שריפות עתידיות. לפעילות חינוכית ומשחקים מקוונים בנושא מניעת שרפות, היכנסו לקישור הבא באתר חינוך וקהילה של קק"ל:  https://www.kkl.org.il/education/youth-and-education/study-materials-for-teachers/forest-fire/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:סופת אש בכרמל
DESCRIPTION:ב-2.12.2010 פרצה שריפה באזור הכרמל. השריפה התפשטה במהירות, והייתה לגדולה בתולדות מדינת ישראל. לאחר ארבעה ימים היא כובתה. 44 בני אדם שילמו בחייהם וכ-35,000 דונם של אדמות יער וחורש ומיליוני עצים נשרפו.\nקרב עיקש ניהלו לוחמי האש, בסיוע כבאי ועובדי קק"ל ומתנדבים רבים, אל מול האש, שהחלה בשעה 11:30 בבוקר על יד עוספיה כתוצאה מרשלנותם של שני אחים, תושבי הכפר. \nעד מהרה הפכה השריפה לאסון לאומי, עם היוודע דבר מותם של עשרות בני אדם, מחלצים, צוערים וקציני משטרה, ביניהם גם מפקדת משטרת חיפה, ניצב אהובה תומר ז"ל.  \nרק אחרי ארבעה ימים הצליחו הכבאים להתגבר על האש. בארבעת הימים הללו עבדו צוותי כיבוי מכל הארץ מסביב לשעון, לאחר שימוש בעשרות טונות של חומרי כיבוי, בעזרתם של מטוסי כיבוי מהארץ ומהעולם ובצירוף סיוע של הטבע – גשם וירידה בטמפרטורות.\nהיכולות של אנשי הכיבוי לעמוד מול האש ולהכריעה היו קטנות: עוצמת האש הייתה אדירה, דפוסי התפשטותה לא צפויים, היא דילגה מאות מטרים וסחפה איתה כל מה שנקרה בדרכה. היובש לאחר כל חודשי הקיץ, יחד עם האורנים הצפופים והאצטרובלים המתפוצצים כתוצאה מהחום הרב, גרמו לליבוי האש ועיכבו את ההשתלטות עליה.\nלאחר כיבוייה הסופי של השריפה, החלה קק"ל בהיערכות לשיקום הנזקים ולהחזרת הירוק לכרמל. פעולות השיקום מחייבות זהירות רבה וסבלנות, במטרה לתת לטבע להתאושש ותוך כדי כך לסייע לו להשתקם. הפעולות הראשונות התמקדו במניעת סחף, בשיקום תשתיות ובפינוי מפגעים. כמו כן, קק"ל ממקדת את פעולותיה היערניות גם לטובת יצירת אזורי חיץ ומניעת שריפות עתידיות. לפעילות חינוכית ומשחקים מקוונים בנושא מניעת שרפות, היכנסו לקישור הבא באתר חינוך וקהילה של קק"ל:  https://www.kkl.org.il/education/youth-and-education/study-materials-for-teachers/forest-fire/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261203
DTEND;VALUE=DATE:20261204
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2007</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>"מפת דרכים" אקלימית</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>גובשה הסכמה על מסמך "מפת דרכים" אקלימית בוועידת באלי. ההסכמה גובשה ברגע האחרון, ובתום דיונים מרתוניים מייגעים. בוועידת שינוי האקלים בבאלי השתתפו 190 מדינות.\n"מפת הדרכים של באלי" בונה מסגרת זמן ומהות להידברות בין המדינות עד שנת 2009, שבה אמורה להתגבש בקופנהגן אמנה חדשה, שתחליף את פרוטוקול קיוטו. "מפת הדרכים" לא כוללת התייחסות מפורשת ליעדי ההפחתה בפליטת גזים מזהמים, אך היא כוללת התייחסות מפורשת לאמצעים הנדרשים לצורך צמצום הפליטות, ובעיקר לשינוי טכנולוגיות ולהפסקת כריתת יערות. פעילות קק"ל בתחום דחיקת המדבר ונטיעת עצים באזורים צחיחים למחצה עוררה עניין רב בקרב משתתפי הוועידה.\nהודעת דוברת קק"ל על ההשתתפות בוועידת באלי: https://www.kkl.org.il/about-us/doveret/doveret-2007/?itemid=%7B7D695702-5183-48AB-BEE0-82C91A545947%7D</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:"מפת דרכים" אקלימית
DESCRIPTION:גובשה הסכמה על מסמך "מפת דרכים" אקלימית בוועידת באלי. ההסכמה גובשה ברגע האחרון, ובתום דיונים מרתוניים מייגעים. בוועידת שינוי האקלים בבאלי השתתפו 190 מדינות.\n"מפת הדרכים של באלי" בונה מסגרת זמן ומהות להידברות בין המדינות עד שנת 2009, שבה אמורה להתגבש בקופנהגן אמנה חדשה, שתחליף את פרוטוקול קיוטו. "מפת הדרכים" לא כוללת התייחסות מפורשת ליעדי ההפחתה בפליטת גזים מזהמים, אך היא כוללת התייחסות מפורשת לאמצעים הנדרשים לצורך צמצום הפליטות, ובעיקר לשינוי טכנולוגיות ולהפסקת כריתת יערות. פעילות קק"ל בתחום דחיקת המדבר ונטיעת עצים באזורים צחיחים למחצה עוררה עניין רב בקרב משתתפי הוועידה.\nהודעת דוברת קק"ל על ההשתתפות בוועידת באלי: https://www.kkl.org.il/about-us/doveret/doveret-2007/?itemid=%7B7D695702-5183-48AB-BEE0-82C91A545947%7D
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261204
DTEND;VALUE=DATE:20261205
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1962</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>כנוביץ' למען הסביבה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חבר הכנסת ורופא הילדים ד"ר שמעון כנוביץ' יוזם חוק ראשון ומוקדם למניעת מפגעים סביבתיים בישראל. חוק זה הוא החוק העיקרי בארץ אשר נועד לטפל בסוגיות איכות הסביבה, וביניהן: מניעת רעש, מניעת ריח חזק ורע, השלכת לכלוך ומניעת זיהום אוויר.\nלפי החוק, אסור לאיש לגרום לרעש או לריח חזק, ואסור לגרום לזיהום האוויר אשר עלול להפריע ולפגוע באדם אחר. מי שעובר על חוק זה מבצע עבירה פלילית, שהעונש עליה עד 16 חודשי מאסר או קנס. נוסף לכך, רשאי בית המשפט לחייב אדם להימנע מלעשות את המעשה המזיק או להורות להפסיק לבצע את הפעולות המזהמות או המפריעות שעשה.\nבעקבות חוק כנוביץ' הותקנו תקנות מפורטות, כגון תקנות למניעת מפגעים בעניין: זיהום אוויר מכלי רכב, מניעת רעש, איכות האוויר, פליטת חומר חלקיקי לאוויר, מדידת רעש ועוד.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:כנוביץ' למען הסביבה
DESCRIPTION:חבר הכנסת ורופא הילדים ד"ר שמעון כנוביץ' יוזם חוק ראשון ומוקדם למניעת מפגעים סביבתיים בישראל. חוק זה הוא החוק העיקרי בארץ אשר נועד לטפל בסוגיות איכות הסביבה, וביניהן: מניעת רעש, מניעת ריח חזק ורע, השלכת לכלוך ומניעת זיהום אוויר.\nלפי החוק, אסור לאיש לגרום לרעש או לריח חזק, ואסור לגרום לזיהום האוויר אשר עלול להפריע ולפגוע באדם אחר. מי שעובר על חוק זה מבצע עבירה פלילית, שהעונש עליה עד 16 חודשי מאסר או קנס. נוסף לכך, רשאי בית המשפט לחייב אדם להימנע מלעשות את המעשה המזיק או להורות להפסיק לבצע את הפעולות המזהמות או המפריעות שעשה.\nבעקבות חוק כנוביץ' הותקנו תקנות מפורטות, כגון תקנות למניעת מפגעים בעניין: זיהום אוויר מכלי רכב, מניעת רעש, איכות האוויר, פליטת חומר חלקיקי לאוויר, מדידת רעש ועוד.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261205
DTEND;VALUE=DATE:20261206
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>א חנוכה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חג החנוכה אינו מצווה שבתורה אלא תקנה שתיקנו חכמים לציון ניצחון החשמונאים על היוונים, שחרור ירושלים וחנוכת בית המקדש. חנוכה הוא חג בלוח השנה היהודי ובו שמונת ימי הודיה. מקור השם הוא בחנוכת בית המקדש. על פי מדרש חז"לי אחר, חנוכה הוא "חנו כ"ה" – בשל העובדה שביום כ"ה בחודש חנו היהודים מאויביהם. יוסף בן מתתיהו כינה את החג "חג האורים". \nמלבד הדלקת הנרות במהלך שמונת ימי החג נהוג גם לאכול ספוגניות ולביבות ולשחק בסביבונים. שמן הזית, אשר שימש למאור, הוא רכיב חשוב בחג. הזית, הנכלל בשבעת המינים שנתברכה בהם הארץ, הוא מצמחי התרבות החשובים והעתיקים ביותר. מאז ומעולם היה אחד מהגידולים החקלאיים החשובים בארץ ישראל. עצי הזית מאריכים חיים וגילם עשוי להגיע למאות שנים. בראש ובראשונה משמש הפרי למאכל ולייצור שמן. משמן הזית מפיקים סבון; ברפואה האלטרנטיבית משמש שמן הזית לעיסוי שרירים, להורדת לחץ דם, למניעת עצירות ולריפוי דלקות חניכיים. קק"ל מחזיקה כיום בכ־20,000 דונם של כרמי זיתים, והיא נוטעת ביערותיה כ־15,000 שתילי זית מדי שנה בשנה. קטיף הזיתים נקרא "מסיק". בעבר נעשה המסיק באמצעות ניעור ידני של הענפים, וכיום הוא נעשה בעזרת מכונות. בתקופת המסיק מקיימת קרן קימת לישראל אירועים רבים, ואליהם מגיעות אלפי משפחות מכל רחבי הארץ. לפעילויות קק"ל לחג החנוכה לחצו על הקישור: https://www.kkl.org.il/education/features/holidays/hanukka/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:א חנוכה
DESCRIPTION:חג החנוכה אינו מצווה שבתורה אלא תקנה שתיקנו חכמים לציון ניצחון החשמונאים על היוונים, שחרור ירושלים וחנוכת בית המקדש. חנוכה הוא חג בלוח השנה היהודי ובו שמונת ימי הודיה. מקור השם הוא בחנוכת בית המקדש. על פי מדרש חז"לי אחר, חנוכה הוא "חנו כ"ה" – בשל העובדה שביום כ"ה בחודש חנו היהודים מאויביהם. יוסף בן מתתיהו כינה את החג "חג האורים". \nמלבד הדלקת הנרות במהלך שמונת ימי החג נהוג גם לאכול ספוגניות ולביבות ולשחק בסביבונים. שמן הזית, אשר שימש למאור, הוא רכיב חשוב בחג. הזית, הנכלל בשבעת המינים שנתברכה בהם הארץ, הוא מצמחי התרבות החשובים והעתיקים ביותר. מאז ומעולם היה אחד מהגידולים החקלאיים החשובים בארץ ישראל. עצי הזית מאריכים חיים וגילם עשוי להגיע למאות שנים. בראש ובראשונה משמש הפרי למאכל ולייצור שמן. משמן הזית מפיקים סבון; ברפואה האלטרנטיבית משמש שמן הזית לעיסוי שרירים, להורדת לחץ דם, למניעת עצירות ולריפוי דלקות חניכיים. קק"ל מחזיקה כיום בכ־20,000 דונם של כרמי זיתים, והיא נוטעת ביערותיה כ־15,000 שתילי זית מדי שנה בשנה. קטיף הזיתים נקרא "מסיק". בעבר נעשה המסיק באמצעות ניעור ידני של הענפים, וכיום הוא נעשה בעזרת מכונות. בתקופת המסיק מקיימת קרן קימת לישראל אירועים רבים, ואליהם מגיעות אלפי משפחות מכל רחבי הארץ. לפעילויות קק"ל לחג החנוכה לחצו על הקישור: https://www.kkl.org.il/education/features/holidays/hanukka/
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261206
DTEND;VALUE=DATE:20261207
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1882</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>זיכרון לאב, יד לנדיב</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ראשוני המתיישבים במושבה זיכרון יעקב, ממושבותיה הראשונות של העלייה הראשונה, עולים לקרקע על אדמות זמרין, כ-12 ק"מ מצפון לחדרה. חלוצי ההתיישבות במקום הם חובבי ציון מרומניה. בגלל חוסר הניסיון שלהם בעבודת האדמה נקלעו המתיישבים לקשיים, וכעבור שנה פנו בבקשה לעזרתו של הברון. הנדיב הידוע נעתר לפנייתם. הוא קרא למושבה על שם אביו, יעקב. בסיועו של הברון הוקם במושבה היקב.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:זיכרון לאב, יד לנדיב
DESCRIPTION:ראשוני המתיישבים במושבה זיכרון יעקב, ממושבותיה הראשונות של העלייה הראשונה, עולים לקרקע על אדמות זמרין, כ-12 ק"מ מצפון לחדרה. חלוצי ההתיישבות במקום הם חובבי ציון מרומניה. בגלל חוסר הניסיון שלהם בעבודת האדמה נקלעו המתיישבים לקשיים, וכעבור שנה פנו בבקשה לעזרתו של הברון. הנדיב הידוע נעתר לפנייתם. הוא קרא למושבה על שם אביו, יעקב. בסיועו של הברון הוקם במושבה היקב.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261206
DTEND;VALUE=DATE:20261207
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ב חנוכה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ב חנוכה
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261207
DTEND;VALUE=DATE:20261208
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1953</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>קורא ללכת אחריו</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>דוד בן גוריון מודיע על פרישתו (הראשונה) מהחיים הפוליטיים ועובר להתגורר בקיבוץ שדה בוקר שבנגב, אחרי כמעט שש שנים שבהן היה ראש הממשלה ושר הביטחון. מבחינתו זו דוגמה אישית לאחרים ודרך להגשמת חזונו להפריח את השממה. ירידתו לשדה בוקר נחשבה בעיניו ל"עלייה".</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:קורא ללכת אחריו
DESCRIPTION:דוד בן גוריון מודיע על פרישתו (הראשונה) מהחיים הפוליטיים ועובר להתגורר בקיבוץ שדה בוקר שבנגב, אחרי כמעט שש שנים שבהן היה ראש הממשלה ושר הביטחון. מבחינתו זו דוגמה אישית לאחרים ודרך להגשמת חזונו להפריח את השממה. ירידתו לשדה בוקר נחשבה בעיניו ל"עלייה".
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261207
DTEND;VALUE=DATE:20261208
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ג חנוכה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ג חנוכה
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261208
DTEND;VALUE=DATE:20261209
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1956</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מתל אביב לבת ים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שלושים משפחות מתל אביב מתיישבות בעיר חדשה מדרום ליפו. אדמותיה של העיר נרכשו בשנת 1923. תחילה קראו התושבים ליישוב החדש בשם בית וגן. ב-1936 הוכרז היישוב מועצה מקומית. כיוון שהוא שוכן על חוף הים שוּנה שמו ב-1938 לבת ים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מתל אביב לבת ים
DESCRIPTION:שלושים משפחות מתל אביב מתיישבות בעיר חדשה מדרום ליפו. אדמותיה של העיר נרכשו בשנת 1923. תחילה קראו התושבים ליישוב החדש בשם בית וגן. ב-1936 הוכרז היישוב מועצה מקומית. כיוון שהוא שוכן על חוף הים שוּנה שמו ב-1938 לבת ים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261208
DTEND;VALUE=DATE:20261209
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ד חנוכה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ד חנוכה
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261209
DTEND;VALUE=DATE:20261210
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1917</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ירושלים בידי הבריטים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ראש העיר המוסלמי של ירושלים יצא בראש משלחת של מכובדים מקומיים ובלוויית דגל לבן, להיכנע לחיילי הצבא הבריטי. בדרכו פגש ראש העיר שני סמלים מחיל המשלוח שבפיקודו של הגנרל אלנבי שיצאו לחפש מזון, והגיש להם את כתב כניעתה של העיר. יומיים אחר כך נכנס הגנרל אלנבי בשערי ירושלים. מטעמי כבוד לעיר בחר להיכנס ברגל ולא רכוב על סוסו.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ירושלים בידי הבריטים
DESCRIPTION:ראש העיר המוסלמי של ירושלים יצא בראש משלחת של מכובדים מקומיים ובלוויית דגל לבן, להיכנע לחיילי הצבא הבריטי. בדרכו פגש ראש העיר שני סמלים מחיל המשלוח שבפיקודו של הגנרל אלנבי שיצאו לחפש מזון, והגיש להם את כתב כניעתה של העיר. יומיים אחר כך נכנס הגנרל אלנבי בשערי ירושלים. מטעמי כבוד לעיר בחר להיכנס ברגל ולא רכוב על סוסו.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261209
DTEND;VALUE=DATE:20261210
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ה חנוכה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ה חנוכה
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261210
DTEND;VALUE=DATE:20261211
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1936</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ראשון יישובי חומה ומגדל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בעמק בית שאן הוקם בתוך לילה אחד הבסיס לקיבוץ תל עמל, לימים ניר דוד. באותו הלילה הובאו לעמק בית שאן גדר ומגדל, אשר הוכנו מבעוד מועד, והוצבו במקום. מאז עלו במשך שלוש שנים על הקרקע בשיטת ההתיישבות הזאת 52 יישובים בכל רחבי הארץ – בגליל העליון, בעמק בית שאן ובנגב – ויצרו רצף של התיישבות יהודית באזורים בעלי חשיבות ביטחונית.\nקרן קימת לישראל הייתה שותפה בהקמת היישובים וגם בהתבססותם. \nאנחנו מזמינים אתכם לפעילות לימודית מקוונת בנושא רכישות קרקע והתיישבות ברצועת העמקים - סיפורו של מקום: https://www.kkl.org.il/education/greenwin_games/the-valleys.aspx</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ראשון יישובי חומה ומגדל
DESCRIPTION:בעמק בית שאן הוקם בתוך לילה אחד הבסיס לקיבוץ תל עמל, לימים ניר דוד. באותו הלילה הובאו לעמק בית שאן גדר ומגדל, אשר הוכנו מבעוד מועד, והוצבו במקום. מאז עלו במשך שלוש שנים על הקרקע בשיטת ההתיישבות הזאת 52 יישובים בכל רחבי הארץ – בגליל העליון, בעמק בית שאן ובנגב – ויצרו רצף של התיישבות יהודית באזורים בעלי חשיבות ביטחונית.\nקרן קימת לישראל הייתה שותפה בהקמת היישובים וגם בהתבססותם. \nאנחנו מזמינים אתכם לפעילות לימודית מקוונת בנושא רכישות קרקע והתיישבות ברצועת העמקים - סיפורו של מקום: https://www.kkl.org.il/education/greenwin_games/the-valleys.aspx
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261210
DTEND;VALUE=DATE:20261211
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ו חנוכה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ו חנוכה
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261211
DTEND;VALUE=DATE:20261212
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ז חנוכה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ז חנוכה
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261212
DTEND;VALUE=DATE:20261213
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1882</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום הולדת לראש פינה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>איכרי ראש פינה חרשו בפעם הראשונה את אדמתם. האיכרים, עולים מרומניה, התיישבו במקום חודשים אחדים קודם לכן. כאשר חרשו את השדות, ראו ענני גשם מתקרבים. יום החריש הראשון, אז נר שביעי של חנוכה, נחשב מאז ליום הולדתה של המושבה הגלילית ראש פינה. לשמחתם של המתיישבים הם הצליחו יותר מן המתיישבים שניסו ליישב את המקום שנים אחדות קודם לכן, ובתוך זמן קצר החלה האדמה להניב פירות.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום הולדת לראש פינה
DESCRIPTION:איכרי ראש פינה חרשו בפעם הראשונה את אדמתם. האיכרים, עולים מרומניה, התיישבו במקום חודשים אחדים קודם לכן. כאשר חרשו את השדות, ראו ענני גשם מתקרבים. יום החריש הראשון, אז נר שביעי של חנוכה, נחשב מאז ליום הולדתה של המושבה הגלילית ראש פינה. לשמחתם של המתיישבים הם הצליחו יותר מן המתיישבים שניסו ליישב את המקום שנים אחדות קודם לכן, ובתוך זמן קצר החלה האדמה להניב פירות.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261212
DTEND;VALUE=DATE:20261213
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>זאת חנוכה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:זאת חנוכה
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261213
DTEND;VALUE=DATE:20261214
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1949</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מוסדות המדינה לירושלים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הכנסת מאשרת את החלטת הממשלה על העברת מוסדות המדינה לירושלים. טקס הכרזת המדינה התקיים בתל אביב בעוד ירושלים הייתה נתונה במצור ועתיד מעמדה לוט בערפל. בחודשי העצמאות הראשונים המשיכו כל מוסדות המדינה לפעול מתל אביב.\nבדיונים לבחירת בירה לישראל הציעה גולדה מאיר לבחור בחיפה, בשל ההרים שבה, המזכירים את ירושלים ובשל הנמל החיוני שבה. העיר הרצליה הציעה את עצמה, כמי שנושאת את שמו של חוזה המדינה, והיו גם הצעות אחרות. \nבסוף 1949, לאחר סיום מלחמת העצמאות, החליטו הממשלה והכנסת, בלחצו של בן-גוריון, להעביר את מוסדות המדינה הרשמיים – כנסת, משרדי ממשלה – אל חלקה המערבי של העיר שהיה כבר בשליטה ישראלית, כך שמבחינה גיאוגרפית הדבר היה אפשרי.\nאת ההכרזה של דוד בן-גוריון אפשר למצוא באתר הכנסת: http://www.knesset.gov.il/docs/heb/bengurspeech.htm</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מוסדות המדינה לירושלים
DESCRIPTION:הכנסת מאשרת את החלטת הממשלה על העברת מוסדות המדינה לירושלים. טקס הכרזת המדינה התקיים בתל אביב בעוד ירושלים הייתה נתונה במצור ועתיד מעמדה לוט בערפל. בחודשי העצמאות הראשונים המשיכו כל מוסדות המדינה לפעול מתל אביב.\nבדיונים לבחירת בירה לישראל הציעה גולדה מאיר לבחור בחיפה, בשל ההרים שבה, המזכירים את ירושלים ובשל הנמל החיוני שבה. העיר הרצליה הציעה את עצמה, כמי שנושאת את שמו של חוזה המדינה, והיו גם הצעות אחרות. \nבסוף 1949, לאחר סיום מלחמת העצמאות, החליטו הממשלה והכנסת, בלחצו של בן-גוריון, להעביר את מוסדות המדינה הרשמיים – כנסת, משרדי ממשלה – אל חלקה המערבי של העיר שהיה כבר בשליטה ישראלית, כך שמבחינה גיאוגרפית הדבר היה אפשרי.\nאת ההכרזה של דוד בן-גוריון אפשר למצוא באתר הכנסת: http://www.knesset.gov.il/docs/heb/bengurspeech.htm
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261214
DTEND;VALUE=DATE:20261215
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1981</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>רמת הגולן סופחה לישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חוק רמת הגולן מתקבל בשלוש קריאות בכנסת והוא קובע שהמשפט, השיפוט והמִנהל של מדינת ישראל יחולו על רמת הגולן. מאז כניסת חוק רמת הגולן לתוקף, הביעו ראשי ממשלה שונים נכונות לדון בהחזרת רמת הגולן (כולה או חלק ממנה) לסוריה, בתמורה לחתימה על הסכם שלום בין שתי המדינות. בשנת 1992, בתחילת שלטונו של רבין, החל מסע פרסום ארצי בכותרת "העם עם הגולן", והוא זכה לתמיכה בקרב חלקים נרחבים בציבור. סוגיית רמת הגולן עולה מדי פעם בפעם בדיונים, בשיחות ובמצעי המפלגות.\nרמת הגולן שוכנת בין סוריה, ישראל ולבנון, והיא מוקד לסכסוכים בין שלוש המדינות בנושא קו הגבול. במלחמת ששת הימים (1967) נכבשה רמת הגולן על ידי כוחות צה"ל, והשליטה על השטח הועברה מידי סוריה לידי ישראל. עד היום סוריה ומדינות אחרות בעולם דורשות מישראל לסגת מרמת הגולן ולהחזיר את השטח לריבונות סורית. בגולן חיים כיום כ־40 אלף תושבים, כמחציתם יהודים המתפרנסים בעיקר מחקלאות, מתיירות, מתעשייה קלה ומִמַתן שירותים שונים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:רמת הגולן סופחה לישראל
DESCRIPTION:חוק רמת הגולן מתקבל בשלוש קריאות בכנסת והוא קובע שהמשפט, השיפוט והמִנהל של מדינת ישראל יחולו על רמת הגולן. מאז כניסת חוק רמת הגולן לתוקף, הביעו ראשי ממשלה שונים נכונות לדון בהחזרת רמת הגולן (כולה או חלק ממנה) לסוריה, בתמורה לחתימה על הסכם שלום בין שתי המדינות. בשנת 1992, בתחילת שלטונו של רבין, החל מסע פרסום ארצי בכותרת "העם עם הגולן", והוא זכה לתמיכה בקרב חלקים נרחבים בציבור. סוגיית רמת הגולן עולה מדי פעם בפעם בדיונים, בשיחות ובמצעי המפלגות.\nרמת הגולן שוכנת בין סוריה, ישראל ולבנון, והיא מוקד לסכסוכים בין שלוש המדינות בנושא קו הגבול. במלחמת ששת הימים (1967) נכבשה רמת הגולן על ידי כוחות צה"ל, והשליטה על השטח הועברה מידי סוריה לידי ישראל. עד היום סוריה ומדינות אחרות בעולם דורשות מישראל לסגת מרמת הגולן ולהחזיר את השטח לריבונות סורית. בגולן חיים כיום כ־40 אלף תושבים, כמחציתם יהודים המתפרנסים בעיקר מחקלאות, מתיירות, מתעשייה קלה ומִמַתן שירותים שונים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261215
DTEND;VALUE=DATE:20261216
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1903</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שוב גל עלייה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>העולים הראשונים הגיעו לנמל יפו ופתחו את גל העלייה השני לארץ, העלייה השנייה. העולים באו מרוסיה לאחר שסבלו משורה של מעשי פוגרום ביהודים – הקשה שבהם אירע בקישינב באביב של 1903. חלוצי העלייה הזאת היו חברי הקבוצה ההוֹמלית, מהעיר הוֹמל שברוסיה. בעירם הם ארגנו פעולות של הגנה עצמית.\nעד לסיומו של גל העלייה הזה, ערב מלחמת העולם הראשונה (1914), באו לארץ כ-40 אלף עולים, מרביתם מרוסיה. העלייה השנייה הייתה שונה מקודמתה הן בהרכב האנושי, הן במקומות ההתיישבות והן בצורות ההתיישבות. ברבות הימים היו מקרב אנשי העלייה זו שתפסו עמדות מפתח בהנהגת המדינה והיישוב והשפיעו מתוקף תפקידיהם על האדרת תרומתה של העלייה השנייה למדינה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שוב גל עלייה
DESCRIPTION:העולים הראשונים הגיעו לנמל יפו ופתחו את גל העלייה השני לארץ, העלייה השנייה. העולים באו מרוסיה לאחר שסבלו משורה של מעשי פוגרום ביהודים – הקשה שבהם אירע בקישינב באביב של 1903. חלוצי העלייה הזאת היו חברי הקבוצה ההוֹמלית, מהעיר הוֹמל שברוסיה. בעירם הם ארגנו פעולות של הגנה עצמית.\nעד לסיומו של גל העלייה הזה, ערב מלחמת העולם הראשונה (1914), באו לארץ כ-40 אלף עולים, מרביתם מרוסיה. העלייה השנייה הייתה שונה מקודמתה הן בהרכב האנושי, הן במקומות ההתיישבות והן בצורות ההתיישבות. ברבות הימים היו מקרב אנשי העלייה זו שתפסו עמדות מפתח בהנהגת המדינה והיישוב והשפיעו מתוקף תפקידיהם על האדרת תרומתה של העלייה השנייה למדינה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261216
DTEND;VALUE=DATE:20261217
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1922</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אליעזר בן יהודה נפטר</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אליעזר בן יהודה, מחיה הדיבור העברי בארץ ישראל, נפטר בירושלים בגיל 64 ונקבר על הר הזיתים. \nבן יהודה נולד בליטא ועלה ארצה בשנת 1881. חזונו היה החייאת הלשון העברית והחדרתה לכל תחומי החיים בארץ. בשנת 1890 הוא ייסד את ועד הלשון העברית – כיום האקדמיה ללשון העברית.\nבן יהודה ערך והוציא לאור שני עיתונים בעברית: הצבי ומבשרת ציון וייחד חלק גדול מאוד מזמנו לכתיבת מילון הלשון העברית הישנה והחדשה. הוא גם חידש מילים רבות בעברית למשל, בובה וגלידה. בן יהודה קינא ללשון העברית עד כדי כך שאסר על בני משפחתו לדבר בלשון אחרת, ובנו איתמר היה הילד הראשון בארץ ישראל שדיבר עברית כשפת אם.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אליעזר בן יהודה נפטר
DESCRIPTION:אליעזר בן יהודה, מחיה הדיבור העברי בארץ ישראל, נפטר בירושלים בגיל 64 ונקבר על הר הזיתים. \nבן יהודה נולד בליטא ועלה ארצה בשנת 1881. חזונו היה החייאת הלשון העברית והחדרתה לכל תחומי החיים בארץ. בשנת 1890 הוא ייסד את ועד הלשון העברית – כיום האקדמיה ללשון העברית.\nבן יהודה ערך והוציא לאור שני עיתונים בעברית: הצבי ומבשרת ציון וייחד חלק גדול מאוד מזמנו לכתיבת מילון הלשון העברית הישנה והחדשה. הוא גם חידש מילים רבות בעברית למשל, בובה וגלידה. בן יהודה קינא ללשון העברית עד כדי כך שאסר על בני משפחתו לדבר בלשון אחרת, ובנו איתמר היה הילד הראשון בארץ ישראל שדיבר עברית כשפת אם.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261217
DTEND;VALUE=DATE:20261218
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1937</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>עיתון יומי נוסף – הצופה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ארבעה חודשים לאחר היווסדו של העיתון הצופה, ביטאונה של הציונות הדתית (תנועת המזרחי), הוא מרחיב את תפוצתו והופך ליומון, עיתון יומי. בתחילה הוא יצא לאור שלוש פעמים בשבוע בלבד. עורכו הראשון היה הרב מאיר בר-אילן.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:עיתון יומי נוסף – הצופה
DESCRIPTION:ארבעה חודשים לאחר היווסדו של העיתון הצופה, ביטאונה של הציונות הדתית (תנועת המזרחי), הוא מרחיב את תפוצתו והופך ליומון, עיתון יומי. בתחילה הוא יצא לאור שלוש פעמים בשבוע בלבד. עורכו הראשון היה הרב מאיר בר-אילן.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261219
DTEND;VALUE=DATE:20261220
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2002</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>עוד מים לנגב</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מאגר מים חדש למען תושבי הנגב נחנך בניצנה. זהו מאגר נחל לבן. מיד עם הוצאת כלי העבודה הכבדים של קרן קימת לישראל מהמקום באה הברכה, והגשמים ניתכו ארצה והמאגר החל להתמלא. פיתוח מאגרי מים בידי קרן קימת לישראל הוא עיסוק קבוע עוד משנות השמונים של המאה העשרים. מאז ועד היום הקימה קרן קימת לישראל מעל ל-240 מאגרי מים בישראל – תרומה חשובה למשק המים. לחצו על הקישור לכתבה בנושא מאגרי מים ומשק המים: https://www.kkl.org.il/education/features/water/water-reservoirs-in-israel/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:עוד מים לנגב
DESCRIPTION:מאגר מים חדש למען תושבי הנגב נחנך בניצנה. זהו מאגר נחל לבן. מיד עם הוצאת כלי העבודה הכבדים של קרן קימת לישראל מהמקום באה הברכה, והגשמים ניתכו ארצה והמאגר החל להתמלא. פיתוח מאגרי מים בידי קרן קימת לישראל הוא עיסוק קבוע עוד משנות השמונים של המאה העשרים. מאז ועד היום הקימה קרן קימת לישראל מעל ל-240 מאגרי מים בישראל – תרומה חשובה למשק המים. לחצו על הקישור לכתבה בנושא מאגרי מים ומשק המים: https://www.kkl.org.il/education/features/water/water-reservoirs-in-israel/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261220
DTEND;VALUE=DATE:20261221
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>צום עשרה בטבת</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום זה מציין את תחילת המצור של נבוכדנֶצר השני, מלך בבל, על ירושלים. המצור החל ביום עשרה בטבת בשנת 588 לפני הספירה ונמשך שנה וחצי, עד כיבוש ירושלים וחורבן בית המקדש ביום תשעה באב בשנת 586 לפני הספירה. בתקופת המצור סבלו תושבי ירושלים מרעב קשה ומתמשך, שגרם למותם של רבים מהם. עשרה בטבת שייך לשלושה ימי אבל רצופים על מאורעות קשים שאירעו לעם ישראל. הצום נמשך מֵעלות השחר ועד הערב, אך מכיוון שהוא חל בחורף, הוא קצר יחסית. לאחר השואה קיבל היום משמעות נוספת בעקבות קביעת הרבנות הראשית, כי במועד זה יחול גם יום הקדיש הכללי לזכר נפטרים שמועד פטירתם לא נודע.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:צום עשרה בטבת
DESCRIPTION:יום זה מציין את תחילת המצור של נבוכדנֶצר השני, מלך בבל, על ירושלים. המצור החל ביום עשרה בטבת בשנת 588 לפני הספירה ונמשך שנה וחצי, עד כיבוש ירושלים וחורבן בית המקדש ביום תשעה באב בשנת 586 לפני הספירה. בתקופת המצור סבלו תושבי ירושלים מרעב קשה ומתמשך, שגרם למותם של רבים מהם. עשרה בטבת שייך לשלושה ימי אבל רצופים על מאורעות קשים שאירעו לעם ישראל. הצום נמשך מֵעלות השחר ועד הערב, אך מכיוון שהוא חל בחורף, הוא קצר יחסית. לאחר השואה קיבל היום משמעות נוספת בעקבות קביעת הרבנות הראשית, כי במועד זה יחול גם יום הקדיש הכללי לזכר נפטרים שמועד פטירתם לא נודע.
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261221
DTEND;VALUE=DATE:20261222
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2022</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הלילה הכי ארוך בשנה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>החורף מגיע כל שנה בדיוק ב-21 בדצמבר לכדור הארץ הצפוני ומציין את תחילתה של העונה הקרה ביותר בשנה. 21 בדצמבר הוא היום שבו שעות אור היום מועטות ושעות החושך ארוכות במיוחד. ישנן מדינות בצפון אירופה שבהן השמש זורחת רק בשעה 11:00 בבוקר ושוקעת כבר בשעה 15:00 בצהריים - קראתם נכון, רק ארבע שעות אור יום בלבד ביממה!\nאיך זה קורה? בתקופה זו צפון כדור הארץ נוטה כלפי השמש ומקבל חשיפה נמוכה ולכן ישנן פחות שעות אור במהלך היום.\nבתרבויות מסוימות מציינים את התאריך הזה בטקסים וסמלים מיוחדים המקשרים בין האדם והטבע. כך למשל, בתרבות השאמאנית הפגנית מבעירים מדורות ביום זה, ובתרבות הסינית מציינים בלוח השנה הסיני את תחילתו הרשמית של החורף.\n\nלהמחשה והסבר נוסף על מערכת השמש היכנסו לאתר מצפה הכוכבים ברקת: http://www.bareket-astro.com/planet-earth-moon-sun-star/winter-solstice.html</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הלילה הכי ארוך בשנה
DESCRIPTION:החורף מגיע כל שנה בדיוק ב-21 בדצמבר לכדור הארץ הצפוני ומציין את תחילתה של העונה הקרה ביותר בשנה. 21 בדצמבר הוא היום שבו שעות אור היום מועטות ושעות החושך ארוכות במיוחד. ישנן מדינות בצפון אירופה שבהן השמש זורחת רק בשעה 11:00 בבוקר ושוקעת כבר בשעה 15:00 בצהריים - קראתם נכון, רק ארבע שעות אור יום בלבד ביממה!\nאיך זה קורה? בתקופה זו צפון כדור הארץ נוטה כלפי השמש ומקבל חשיפה נמוכה ולכן ישנן פחות שעות אור במהלך היום.\nבתרבויות מסוימות מציינים את התאריך הזה בטקסים וסמלים מיוחדים המקשרים בין האדם והטבע. כך למשל, בתרבות השאמאנית הפגנית מבעירים מדורות ביום זה, ובתרבות הסינית מציינים בלוח השנה הסיני את תחילתו הרשמית של החורף.\n\nלהמחשה והסבר נוסף על מערכת השמש היכנסו לאתר מצפה הכוכבים ברקת: http://www.bareket-astro.com/planet-earth-moon-sun-star/winter-solstice.html
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261221
DTEND;VALUE=DATE:20261222
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2005</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נושמים לרווחה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>"חוק אוויר נקי לישראל" בניסוחהּ של עמותת "אדם טבע ודין" מאושר בכנסת בקריאה הראשונה, ומציע טיפול מקיף ואינטגרטיבי בבעיית זיהום האוויר.\nזיהום האוויר בישראל הוא אחד המפגעים הסביבתיים החמורים ביותר לבריאות הציבור, הוא גורם לתחלואה גבוהה ואף לתמותה מוקדמת. על פי עמותת "אדם טבע ודין", אחד מכל חמישה ילדים בגוש דן סובל ממחלה או מפגיעה במערכת הנשימה, הנגרמת מזיהום אוויר. העיר תל אביב נמצאת במקום השלישי באירופה במדד זיהום האוויר, אחרי בוקרשט וקראקוב. למעלה מ־1,100 איש מתים בכל שנה מזיהום אוויר בגוש דן בלבד!\nב־21 ביולי 2008 עברה הצעת החוק, הנחשב לאחד מחוקי איכות הסביבה החשובים ביותר בעת האחרונה, בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. החוק קובע עונשים של עד שנתיים מאסר וקנסות של מאות אלפי שקלים על זיהום אוויר קשה או על פעולה בניגוד לַחובה למנוע זיהום כזה. החוק מחייב כ־150 מפעלים, הנחשבים מזהמים גדולים, בהוצאת היתר פליטה ובתשלום אגרה משמעותית בעד ההיתר. תהליך הוצאת היתר הפליטה יאפשר למשרד להגנת הסביבה להטיל מגבלות על המזהמים ולחייב אותם להתקין מתקנים להקטנת פליטות גזים. מזהמים קטנים יותר יחויבו בתהליך דומה, אלא שיעשו זאת במסגרת הוצאת רישיון העסק. למי שיזהם את האוויר ללא היתר או יפר את תנאיו, צפוי מאסר של עד שנתיים וקנס של עד מיליון שקלים בהליך מנהלי מזורז. מפעלים שלא יצייתו להוראות לצמצום הזיהום ייסגרו.\nהחוק גם מחייב את הממשלה להקים מערכת ארצית לניטור זיהום אוויר, לפרסם באופן שוטף את מצב זיהום האוויר ולהכין תכנית רב־שנתית למניעת זיהום אוויר, שתגבש יעדים למניעת הזיהום.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:נושמים לרווחה
DESCRIPTION:"חוק אוויר נקי לישראל" בניסוחהּ של עמותת "אדם טבע ודין" מאושר בכנסת בקריאה הראשונה, ומציע טיפול מקיף ואינטגרטיבי בבעיית זיהום האוויר.\nזיהום האוויר בישראל הוא אחד המפגעים הסביבתיים החמורים ביותר לבריאות הציבור, הוא גורם לתחלואה גבוהה ואף לתמותה מוקדמת. על פי עמותת "אדם טבע ודין", אחד מכל חמישה ילדים בגוש דן סובל ממחלה או מפגיעה במערכת הנשימה, הנגרמת מזיהום אוויר. העיר תל אביב נמצאת במקום השלישי באירופה במדד זיהום האוויר, אחרי בוקרשט וקראקוב. למעלה מ־1,100 איש מתים בכל שנה מזיהום אוויר בגוש דן בלבד!\nב־21 ביולי 2008 עברה הצעת החוק, הנחשב לאחד מחוקי איכות הסביבה החשובים ביותר בעת האחרונה, בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. החוק קובע עונשים של עד שנתיים מאסר וקנסות של מאות אלפי שקלים על זיהום אוויר קשה או על פעולה בניגוד לַחובה למנוע זיהום כזה. החוק מחייב כ־150 מפעלים, הנחשבים מזהמים גדולים, בהוצאת היתר פליטה ובתשלום אגרה משמעותית בעד ההיתר. תהליך הוצאת היתר הפליטה יאפשר למשרד להגנת הסביבה להטיל מגבלות על המזהמים ולחייב אותם להתקין מתקנים להקטנת פליטות גזים. מזהמים קטנים יותר יחויבו בתהליך דומה, אלא שיעשו זאת במסגרת הוצאת רישיון העסק. למי שיזהם את האוויר ללא היתר או יפר את תנאיו, צפוי מאסר של עד שנתיים וקנס של עד מיליון שקלים בהליך מנהלי מזורז. מפעלים שלא יצייתו להוראות לצמצום הזיהום ייסגרו.\nהחוק גם מחייב את הממשלה להקים מערכת ארצית לניטור זיהום אוויר, לפרסם באופן שוטף את מצב זיהום האוויר ולהכין תכנית רב־שנתית למניעת זיהום אוויר, שתגבש יעדים למניעת הזיהום.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261222
DTEND;VALUE=DATE:20261223
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מבצע חורב</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שבועיים של לחימה קשה בכוחות הצבא המצרי מתחילים ב"מבצע חורב" למיגור הפלישה המצרית. כוחות צה"ל השתלטו על ביר־עסלוג' ועל משלטיה וכן על עוג'ה אל־חפיר. המבצע הסתיים ב־7 בינואר 1949. הוא נקרא גם "מבצע עין", משום ששמותיהם של כל יעדיו העיקריים מתחילים באות עי"ן: עוג'ה, עסלוג', עזה, עגילה ועריש - אל עריש.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מבצע חורב
DESCRIPTION:שבועיים של לחימה קשה בכוחות הצבא המצרי מתחילים ב"מבצע חורב" למיגור הפלישה המצרית. כוחות צה"ל השתלטו על ביר־עסלוג' ועל משלטיה וכן על עוג'ה אל־חפיר. המבצע הסתיים ב־7 בינואר 1949. הוא נקרא גם "מבצע עין", משום ששמותיהם של כל יעדיו העיקריים מתחילים באות עי"ן: עוג'ה, עסלוג', עזה, עגילה ועריש - אל עריש.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261222
DTEND;VALUE=DATE:20261223
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1940</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ציון יום זאב ז'בוטינסקי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>זאב ז'בוטינסקי היה מגדולי המנהיגים הציונים. הוא עמד בראש הציונות הרוויזיוניסטית ובראש תנועת הנוער בית"ר, והיה ממייסדי קרן היסוד וההסתדרות הציונית החדשה. \nז'בוטינסקי נולד באודסה בי"ב בחשון תרמ"א, 18 באוקטובר 1880, למשפחה מסורתית. כבר בצעירותו עסק בכתיבה עיתונאית וכישרונו הספרותי סייע להצלחתו. בשנת 1903, בהיותו בן 23, הצטרף להסתדרות הציוניתבעקבות הפרעות בקישינב. בתקופת מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) היה אחד המקימים של הגדודים העבריים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי. בתקופת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל לא הסכים ז'בוטינסקי עם מדיניות מנהיגי ההסתדרות הציונית כלפי המנדט, והתפטר ממנה, תוך שהוא קורא להפעיל מדיניות תקיפה נגד בריטניה ולשאוף להקים מדינה יהודית בארץ ישראל השלמה – על שתי גדות הירדן. בשנת 1925 ייסד ז'בוטינסקי את "ברית הציונים הרוויזיוניסטים". בשל פעילותו ועמדותיו העוינות נגד שלטונות המנדט הבריטי, בשנת 1930 – שנתיים אחרי שהתיישב בארץ ישראל – כשיצא לביקור בחו"ל, לא הורשה לחזור אליה. בשנת 1937 הוכתר למפקד העליון של האצ"ל. ז'בוטינסקי נפטר בניו יורק בכ"ט בתמוז ת"ש, 4 באוגוסט 1940. בשנת 1964 הועלו עצמותיו לישראל ונטמנו בהר הרצל. יום זאב ז'בוטינסקי חל ביום כ"ט בתמוז, יום פטירתו של ז'בוטינסקי. מכיוון שביום זה לא מתקיימים לימודים בבתי הספר, נקבע י"ב בטבת כיום שבו מצוין יום זאב ז'בוטינסקי במערכת החינוך.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ציון יום זאב ז'בוטינסקי
DESCRIPTION:זאב ז'בוטינסקי היה מגדולי המנהיגים הציונים. הוא עמד בראש הציונות הרוויזיוניסטית ובראש תנועת הנוער בית"ר, והיה ממייסדי קרן היסוד וההסתדרות הציונית החדשה. \nז'בוטינסקי נולד באודסה בי"ב בחשון תרמ"א, 18 באוקטובר 1880, למשפחה מסורתית. כבר בצעירותו עסק בכתיבה עיתונאית וכישרונו הספרותי סייע להצלחתו. בשנת 1903, בהיותו בן 23, הצטרף להסתדרות הציוניתבעקבות הפרעות בקישינב. בתקופת מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) היה אחד המקימים של הגדודים העבריים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי. בתקופת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל לא הסכים ז'בוטינסקי עם מדיניות מנהיגי ההסתדרות הציונית כלפי המנדט, והתפטר ממנה, תוך שהוא קורא להפעיל מדיניות תקיפה נגד בריטניה ולשאוף להקים מדינה יהודית בארץ ישראל השלמה – על שתי גדות הירדן. בשנת 1925 ייסד ז'בוטינסקי את "ברית הציונים הרוויזיוניסטים". בשל פעילותו ועמדותיו העוינות נגד שלטונות המנדט הבריטי, בשנת 1930 – שנתיים אחרי שהתיישב בארץ ישראל – כשיצא לביקור בחו"ל, לא הורשה לחזור אליה. בשנת 1937 הוכתר למפקד העליון של האצ"ל. ז'בוטינסקי נפטר בניו יורק בכ"ט בתמוז ת"ש, 4 באוגוסט 1940. בשנת 1964 הועלו עצמותיו לישראל ונטמנו בהר הרצל. יום זאב ז'בוטינסקי חל ביום כ"ט בתמוז, יום פטירתו של ז'בוטינסקי. מכיוון שביום זה לא מתקיימים לימודים בבתי הספר, נקבע י"ב בטבת כיום שבו מצוין יום זאב ז'בוטינסקי במערכת החינוך.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261224
DTEND;VALUE=DATE:20261225
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1969</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מבצע נועה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>במבצע נועז מולטו חמש ספינות טילים מצרפת לישראל בערב חג המולד. ביום זה מתקיים "מבצע נועה", שבמסגרתו מחולצות חמש ספינות טילים מצרפת לישראל. על פי הסכם משנת 1965, צרפת ייצרה ספינות טילים חדישות בעבור חיל הים הישראלי.\nהייצור נעשה במספנות שבעיר הנמל שרבורג. אך בעקבות מלחמת ששת הימים הטיל נשיא צרפת, שארל דה גול, אמברגו על ייצוא נשק לישראל. בעקבות זאת נאסרה הפלגתן של הספינות, שכבר שולם תמורתן והן היו מוכנות להפלגה כשעליהן צוותים ישראלים.\nבאישורה של ממשלת ישראל מולטו במבצע מדהים בחסות החשכה חמש הספינות שעוכבו על ידי הצרפתים. המבצע יצא לפועל בלילה שבין 24 ל-25 בדצמבר 1969, בעת שתושבי העיר היו בעיצומן של חגיגות ערב חג המולד. בעקבות המבצע, שזכה לשם "מבצע נועה" הידרדרו זמנית יחסי החוץ בין ישראל לצרפת.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מבצע נועה
DESCRIPTION:במבצע נועז מולטו חמש ספינות טילים מצרפת לישראל בערב חג המולד. ביום זה מתקיים "מבצע נועה", שבמסגרתו מחולצות חמש ספינות טילים מצרפת לישראל. על פי הסכם משנת 1965, צרפת ייצרה ספינות טילים חדישות בעבור חיל הים הישראלי.\nהייצור נעשה במספנות שבעיר הנמל שרבורג. אך בעקבות מלחמת ששת הימים הטיל נשיא צרפת, שארל דה גול, אמברגו על ייצוא נשק לישראל. בעקבות זאת נאסרה הפלגתן של הספינות, שכבר שולם תמורתן והן היו מוכנות להפלגה כשעליהן צוותים ישראלים.\nבאישורה של ממשלת ישראל מולטו במבצע מדהים בחסות החשכה חמש הספינות שעוכבו על ידי הצרפתים. המבצע יצא לפועל בלילה שבין 24 ל-25 בדצמבר 1969, בעת שתושבי העיר היו בעיצומן של חגיגות ערב חג המולד. בעקבות המבצע, שזכה לשם "מבצע נועה" הידרדרו זמנית יחסי החוץ בין ישראל לצרפת.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261225
DTEND;VALUE=DATE:20261226
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1988</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יש משרד לסביבה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נושא איכות הסביבה מקבל לראשונה לגיטימציה פוליטית: הקמת משרד עצמאי ומנגנון שהאינטרס המובהק שלו – שמירה על הסביבה. במהלך השנים הועברו למשרד לאיכות הסביבה סמכויות סביבתיות ממשרדי ממשלה אחרים.\nבמסגרת עבודתו של המשרד הוא אחראי לחקיקה בנושאים רבים כמו איכות אוויר, הגנה על בעלי חיים, מים ונחלים, פסולת, קרינה ועוד. החל ב־25 ביוני 2006 שונה שם המשרד וכיום שמו המשרד להגנת הסביבה.\nלצפייה בחקיקה ובצווים בנושאי איכות הסביבה שניתנו בבתי המשפט בישראל במסגרת פעילות האכיפה של המשרד באתר המשרד להגנת הסביבה: http://www.sviva.gov.il/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יש משרד לסביבה
DESCRIPTION:נושא איכות הסביבה מקבל לראשונה לגיטימציה פוליטית: הקמת משרד עצמאי ומנגנון שהאינטרס המובהק שלו – שמירה על הסביבה. במהלך השנים הועברו למשרד לאיכות הסביבה סמכויות סביבתיות ממשרדי ממשלה אחרים.\nבמסגרת עבודתו של המשרד הוא אחראי לחקיקה בנושאים רבים כמו איכות אוויר, הגנה על בעלי חיים, מים ונחלים, פסולת, קרינה ועוד. החל ב־25 ביוני 2006 שונה שם המשרד וכיום שמו המשרד להגנת הסביבה.\nלצפייה בחקיקה ובצווים בנושאי איכות הסביבה שניתנו בבתי המשפט בישראל במסגרת פעילות האכיפה של המשרד באתר המשרד להגנת הסביבה: http://www.sviva.gov.il/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261226
DTEND;VALUE=DATE:20261227
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1936</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בכורה לפילהרמונית</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>תזמורת קמה בארץ ישראל המתורבתת: התזמורת הסימפונית שהפכה לתזמורת הפילהרמונית. הופעת הבכורה של התזמורת, שנקראה "התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית", נערכת ביריד המזרח בתל אביב.\nעל התזמורת ניצח הצ'לן האיטלקי וגדול המנצחים בני זמנו, ארטורו טוסקניני. התזמורת הוקמה ביָזְמתו של הכנר ברוניסלב הוברמן. עם הקמת המדינה הוסב שמהּ של התזמורת ל"התזמורת הפילהרמונית הישראלית".\nעוד על הקמת התזמורת הפילהרמונית באתר התזמורת: http://www.ipo.co.il/heb/DataBank/Articles/Articles,265.aspx</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:בכורה לפילהרמונית
DESCRIPTION:תזמורת קמה בארץ ישראל המתורבתת: התזמורת הסימפונית שהפכה לתזמורת הפילהרמונית. הופעת הבכורה של התזמורת, שנקראה "התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית", נערכת ביריד המזרח בתל אביב.\nעל התזמורת ניצח הצ'לן האיטלקי וגדול המנצחים בני זמנו, ארטורו טוסקניני. התזמורת הוקמה ביָזְמתו של הכנר ברוניסלב הוברמן. עם הקמת המדינה הוסב שמהּ של התזמורת ל"התזמורת הפילהרמונית הישראלית".\nעוד על הקמת התזמורת הפילהרמונית באתר התזמורת: http://www.ipo.co.il/heb/DataBank/Articles/Articles,265.aspx
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261227
DTEND;VALUE=DATE:20261228
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1923</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יאללה בית"ר</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בריגה בירת לטביה מייסדים סטודנטים ציוניים את בית"ר, תנועת הנוער על שם יוסף טרומפלדור. בית"ר הייתה לתנועת הנוער של הציונות הרוויזיוניסטית ואחר כך של תנועת החירות. התנועה קמה לאחר שזאב ז'בוטינסקי ביקר בעיר והתווה את קוויה בפני הצעירים. הוא בחר לקרוא לתנועה על שם יוסף טרומפלדור, גיבור תל חי, ועל שם ביתר, העיר האחרונה שנפלה בעת מרד בר כוכבא.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יאללה בית"ר
DESCRIPTION:בריגה בירת לטביה מייסדים סטודנטים ציוניים את בית"ר, תנועת הנוער על שם יוסף טרומפלדור. בית"ר הייתה לתנועת הנוער של הציונות הרוויזיוניסטית ואחר כך של תנועת החירות. התנועה קמה לאחר שזאב ז'בוטינסקי ביקר בעיר והתווה את קוויה בפני הצעירים. הוא בחר לקרוא לתנועה על שם יוסף טרומפלדור, גיבור תל חי, ועל שם ביתר, העיר האחרונה שנפלה בעת מרד בר כוכבא.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261229
DTEND;VALUE=DATE:20261230
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2011</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שיירת הרוכבים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שביל האופניים הארוך בארץ, באורך 32 קילומטרים, נחנך ביער בן שמן. הסינגל החדש (שביל אופניים מקצועי לרוכב יחיד) מצטרף לרשת שבילי אופניים שקרן קימת לישראל פיתחה והכשירה ביער בן שמן, יער המושך אלפי רוכבי אופניים מכל אזור המרכז ואף מכל קצוות הארץ.\nאופניים הם כלי תחבורה נוח, קל ובלתי מזהם; הרכיבה היא מקור להנאה והזדמנות לפעילות ספורטיבית לבני כל הגילים. קק"ל פועלת זה כעשור לסלילה ולפיתוח של מאות קילומטרים של שבילי אופניים בכל רחבי הארץ, בהם שביל סובב כנרת, שביל מִים אל ים ועוד. הרכיבה בין עצי היער, בלב נופים ירוקים, מְחברת את הרוכבים ואת המטיילים אל הארץ ואל שביליה ומאפשרת להם להכיר אותם מזווית שונה ואתגרית.\nבו בזמן קרן קימת לישראל נרתמת גם למשימת שיקום היערות בשבילים הבלתי מוסדרים שהרוכבים פרצו בעבר והשאירו את היער חרוץ ופגוע.\nלאתר מסלולי האופניים של קק"ל:https://www.kkl.org.il/bike/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שיירת הרוכבים
DESCRIPTION:שביל האופניים הארוך בארץ, באורך 32 קילומטרים, נחנך ביער בן שמן. הסינגל החדש (שביל אופניים מקצועי לרוכב יחיד) מצטרף לרשת שבילי אופניים שקרן קימת לישראל פיתחה והכשירה ביער בן שמן, יער המושך אלפי רוכבי אופניים מכל אזור המרכז ואף מכל קצוות הארץ.\nאופניים הם כלי תחבורה נוח, קל ובלתי מזהם; הרכיבה היא מקור להנאה והזדמנות לפעילות ספורטיבית לבני כל הגילים. קק"ל פועלת זה כעשור לסלילה ולפיתוח של מאות קילומטרים של שבילי אופניים בכל רחבי הארץ, בהם שביל סובב כנרת, שביל מִים אל ים ועוד. הרכיבה בין עצי היער, בלב נופים ירוקים, מְחברת את הרוכבים ואת המטיילים אל הארץ ואל שביליה ומאפשרת להם להכיר אותם מזווית שונה ואתגרית.\nבו בזמן קרן קימת לישראל נרתמת גם למשימת שיקום היערות בשבילים הבלתי מוסדרים שהרוכבים פרצו בעבר והשאירו את היער חרוץ ופגוע.\nלאתר מסלולי האופניים של קק"ל:https://www.kkl.org.il/bike/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261230
DTEND;VALUE=DATE:20261231
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1993</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שתי דתות ושתי מדינות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מדינת ישראל והוותיקן מחליטות לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים. הודעה על כך התפרסמה בירושלים וברומא.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שתי דתות ושתי מדינות
DESCRIPTION:מדינת ישראל והוותיקן מחליטות לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים. הודעה על כך התפרסמה בירושלים וברומא.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20261231
DTEND;VALUE=DATE:20270101
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2001</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אתרי מורשת עולמית</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביום זה נכנסים העיר העתיקה בעכו ומצדה לרשימה המכובדת של מאות אתרים שהוגדרו כחשובים לאנושות ברחבי העולם, ובהם החומה הסינית, הפירמידות במצרים, הגרנד קניון בארצות הברית, מגדל פיזה באיטליה והר אוורסט בנפאל.\nבשנת 1972 כונן האו"ם, באמצעות הארגון אונסק"ו לקידום החינוך, המדע והתרבות בעולם, את האמנה להגנת מורשת תרבות וטבע עולמיים. האמנה נועדה להגדיר ברחבי העולם אתרים שלהם נופי תרבות, מורשת תרבות או מורשת טבע בעלי ערך אוניברסלי ייחודי לאנושות, ולסייע בשימורם. 190 מדינות חתומות על האמנה, ומשנת 1999 חתומה עליה גם מדינת ישראל.\nמדי שנה מכריז האו"ם, באמצעות הארגון אונסק"ו, על אתרי מורשת עולמית חדשים ברחבי העולם, נוסף על אלו שכבר הוכרזו.\nעכו העתיקה נרשמה כעיר מורשת עולמית בהיותה עיר היסטורית יוצאת דופן באופן שבו היא משמרת את המבנים הצלבניים תחת העיר המוסלמית מהמאות ה-18 וה-19; היות והשרידים של עכו הצלבנית, מעל ומתחת מפלס הרחוב הנוכחי, משקפים באופן יוצא דופן את המבנה הימי-ביניימי של בירת ממלכת ירושלים הצלבנית; וכיוון שהיא משמשת דוגמה חשובה של עיר חומה עות'מאנית, עם מרכיבים אורבניים טיפוסיים כמו: מצודה, מסגדים, חאנים ובתי מרחץ שהשתמרו היטב, שנבנו על גבי שרידי מבנים צלבניים.\n​הנצחתו של מצדה ברשימת המורשת העולמית מבטאת את היות המבצר סמל לשלטון המלוכה העברי של סוף ימי הבית השני. ארמונו של המלך הורדוס הוא דוגמה יוצאת דופן של וילה מפוארת ממצדה – סמל של מאבק אנושי מתמשך בין דיכוי לחירות. האימפריה הרומית, והאירועים הטראגיים האחרונים של הפליטים היהודים שתפסו את המבצר, הופכים אותו לסמל הן של הזהות והתרבות היהודית והן של מאבק אנושי מתמשך בין דיכוי לחירות.\nמרגע שאתר הוכרז כאתר מורשת עולמית, מחויבים המדינה והגוף המחזיקים בו לשמור עליו ועל סביבתו מפיתוח שאינו הולם את רוחו של האתר ואת אופיו למען דורנו ולמען הדורות הבאים, ולטפח את המודעות של האוכלוסייה המתגוררת בסביבת האתר ואת גאוותה.\nההכרזה על אתר כעל אתר מורשת עולמית מביאה כבוד ויוקרה למדינה ועל פי רוב גם מביאה לגידול במספר התיירים הפוקדים אותה. מאז ההכרזה על מצדה ועכו העתיקה נוספו עוד אתרים בתחומי מדינת ישראל לרשימת אתרי מורשת העולמית.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אתרי מורשת עולמית
DESCRIPTION:ביום זה נכנסים העיר העתיקה בעכו ומצדה לרשימה המכובדת של מאות אתרים שהוגדרו כחשובים לאנושות ברחבי העולם, ובהם החומה הסינית, הפירמידות במצרים, הגרנד קניון בארצות הברית, מגדל פיזה באיטליה והר אוורסט בנפאל.\nבשנת 1972 כונן האו"ם, באמצעות הארגון אונסק"ו לקידום החינוך, המדע והתרבות בעולם, את האמנה להגנת מורשת תרבות וטבע עולמיים. האמנה נועדה להגדיר ברחבי העולם אתרים שלהם נופי תרבות, מורשת תרבות או מורשת טבע בעלי ערך אוניברסלי ייחודי לאנושות, ולסייע בשימורם. 190 מדינות חתומות על האמנה, ומשנת 1999 חתומה עליה גם מדינת ישראל.\nמדי שנה מכריז האו"ם, באמצעות הארגון אונסק"ו, על אתרי מורשת עולמית חדשים ברחבי העולם, נוסף על אלו שכבר הוכרזו.\nעכו העתיקה נרשמה כעיר מורשת עולמית בהיותה עיר היסטורית יוצאת דופן באופן שבו היא משמרת את המבנים הצלבניים תחת העיר המוסלמית מהמאות ה-18 וה-19; היות והשרידים של עכו הצלבנית, מעל ומתחת מפלס הרחוב הנוכחי, משקפים באופן יוצא דופן את המבנה הימי-ביניימי של בירת ממלכת ירושלים הצלבנית; וכיוון שהיא משמשת דוגמה חשובה של עיר חומה עות'מאנית, עם מרכיבים אורבניים טיפוסיים כמו: מצודה, מסגדים, חאנים ובתי מרחץ שהשתמרו היטב, שנבנו על גבי שרידי מבנים צלבניים.\n​הנצחתו של מצדה ברשימת המורשת העולמית מבטאת את היות המבצר סמל לשלטון המלוכה העברי של סוף ימי הבית השני. ארמונו של המלך הורדוס הוא דוגמה יוצאת דופן של וילה מפוארת ממצדה – סמל של מאבק אנושי מתמשך בין דיכוי לחירות. האימפריה הרומית, והאירועים הטראגיים האחרונים של הפליטים היהודים שתפסו את המבצר, הופכים אותו לסמל הן של הזהות והתרבות היהודית והן של מאבק אנושי מתמשך בין דיכוי לחירות.\nמרגע שאתר הוכרז כאתר מורשת עולמית, מחויבים המדינה והגוף המחזיקים בו לשמור עליו ועל סביבתו מפיתוח שאינו הולם את רוחו של האתר ואת אופיו למען דורנו ולמען הדורות הבאים, ולטפח את המודעות של האוכלוסייה המתגוררת בסביבת האתר ואת גאוותה.\nההכרזה על אתר כעל אתר מורשת עולמית מביאה כבוד ויוקרה למדינה ועל פי רוב גם מביאה לגידול במספר התיירים הפוקדים אותה. מאז ההכרזה על מצדה ועכו העתיקה נוספו עוד אתרים בתחומי מדינת ישראל לרשימת אתרי מורשת העולמית.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270101
DTEND;VALUE=DATE:20270102
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2017</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מהיום לוקחים כל שקית ברצינות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 2017 נכנס לתוקף החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות, התשע"ו-2016. \nהחוק אוסר על חלוקה בחינם של שקיות נשיאה חד פעמיות (שקיות "גופייה") ברשתות הקמעונאיות הגדולות. שקיות הנשיאה בקופות הרשתות הגדולות נמכרות מעתה לציבור בסכום מינימלי של 10 אג'.\nהשימוש הרב בשקיות נשיאה חד פעמיות בישראל הפך להרגל בלתי נפרד מהליך קניית מוצרי צריכה בקרב ציבור הצרכנים ובקרב הקמעונאים, שסיפקו, עד כניסת החוק לתוקף, שקיות אלו בחינם וללא הגבלה. עד לכניסת החוק השתמשו בכל שנה בישראל בכ- 2.7 מיליארד שקיות "גופייה", שהן כ-1,200 שקיות בשנה למשק בית! עם כניסת החוק לתוקף היו שקיות הנשיאה החד פעמיות 25% מנפח הפסולת בישראל ו-10% ממשקלה. \nהשקיות החד פעמיות, שאינן מתפרקות לאורך מאות שנים, הופכות לפסולת, מתעופפות ברוח ומזהמות את השטחים הפתוחים, שמורות הטבע וחופי הים. פסולת הפלסטיק המגיעה אל מי הים פוגעת במרקם החיים בסביבה הימית העולמית. קרעי השקיות פוגעים בחי ובצומח בים וביבשה.\nכמו כן, שקיות אלו מגדילות את נפח האשפה באתרי הפסולת, קשה להפרידן מיתר הפסולת, ובכך הן מפריעות בתפעול תשתיות מיון הפסולת, מפחיתות את יעילות המיחזור וגורמות לאובדן חומרי גלם.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מהיום לוקחים כל שקית ברצינות
DESCRIPTION:היום בשנת 2017 נכנס לתוקף החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות, התשע"ו-2016. \nהחוק אוסר על חלוקה בחינם של שקיות נשיאה חד פעמיות (שקיות "גופייה") ברשתות הקמעונאיות הגדולות. שקיות הנשיאה בקופות הרשתות הגדולות נמכרות מעתה לציבור בסכום מינימלי של 10 אג'.\nהשימוש הרב בשקיות נשיאה חד פעמיות בישראל הפך להרגל בלתי נפרד מהליך קניית מוצרי צריכה בקרב ציבור הצרכנים ובקרב הקמעונאים, שסיפקו, עד כניסת החוק לתוקף, שקיות אלו בחינם וללא הגבלה. עד לכניסת החוק השתמשו בכל שנה בישראל בכ- 2.7 מיליארד שקיות "גופייה", שהן כ-1,200 שקיות בשנה למשק בית! עם כניסת החוק לתוקף היו שקיות הנשיאה החד פעמיות 25% מנפח הפסולת בישראל ו-10% ממשקלה. \nהשקיות החד פעמיות, שאינן מתפרקות לאורך מאות שנים, הופכות לפסולת, מתעופפות ברוח ומזהמות את השטחים הפתוחים, שמורות הטבע וחופי הים. פסולת הפלסטיק המגיעה אל מי הים פוגעת במרקם החיים בסביבה הימית העולמית. קרעי השקיות פוגעים בחי ובצומח בים וביבשה.\nכמו כן, שקיות אלו מגדילות את נפח האשפה באתרי הפסולת, קשה להפרידן מיתר הפסולת, ובכך הן מפריעות בתפעול תשתיות מיון הפסולת, מפחיתות את יעילות המיחזור וגורמות לאובדן חומרי גלם.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270101
DTEND;VALUE=DATE:20270102
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1947</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>צינור השמפניה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בראשית שנת 1947 הניחו עובדי חברת מקורות את צינור המים הראשון ליישובים החדשים בנגב. מוצא המים היה מהקידוחים שבוצעו סמוך לקיבוצים ברעם וניר עם, ומשם הוזרמו בשני קווים – מזרחי (לכיוון נבטים ולמצפה בית אשל), ומערבי (עד נירים). קווי המים הורכבו מצינורות בקוטר של 6 אינצ'ים, בעלי דופן עבה במיוחד. הצינורות הגיעו מאנגליה, שם שימשו לכיבוי שריפות בתקופת מלחמת העולם השנייה. קו המים נקרא גם "צינור השמפניה" בשל מחירו היקר.\nביוני 1947, בזמן ביקור ועדת אונסקו"פ של האו"ם בנגב, אמר אחד מחברי הוועדה: "צינור המים הזה ייתן לכם את הנגב". בתקופת מלחמת העצמאות נעשו פעולות חבלה בקווי המים ויחידות הפלמ"ח וכוחות ההגנה המקומיים מהקיבוצים שמרו על הקו ומתקניו על מנת להבטיח אספקת מים ליישובים. עם ראשיתה של הפלישה המצרית לתחומי מדינת ישראל נפגע מפעל מים זה והאספקה ליישובים שובשה.\nב-1952 החלה "מקורות" בהקמת "מפעל ירקון-נגב", שראשיתו במעיינות ראש העין, ומוצאו הדרומי במבטחים שבחבל אשכול. בשנת 1964 חובר "מפעל ירקון-נגב" אל "המוביל הארצי", ובכך הסתיימה הקמת מערכת המים הארצית, המספקת מים ממקורות המים שבצפון ובמרכז לכל רחבי הארץ. עם כניסתם לפעולה של מתקני ההתפלה השתנה שוב מערך אספקת המים לאזור.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:צינור השמפניה
DESCRIPTION:בראשית שנת 1947 הניחו עובדי חברת מקורות את צינור המים הראשון ליישובים החדשים בנגב. מוצא המים היה מהקידוחים שבוצעו סמוך לקיבוצים ברעם וניר עם, ומשם הוזרמו בשני קווים – מזרחי (לכיוון נבטים ולמצפה בית אשל), ומערבי (עד נירים). קווי המים הורכבו מצינורות בקוטר של 6 אינצ'ים, בעלי דופן עבה במיוחד. הצינורות הגיעו מאנגליה, שם שימשו לכיבוי שריפות בתקופת מלחמת העולם השנייה. קו המים נקרא גם "צינור השמפניה" בשל מחירו היקר.\nביוני 1947, בזמן ביקור ועדת אונסקו"פ של האו"ם בנגב, אמר אחד מחברי הוועדה: "צינור המים הזה ייתן לכם את הנגב". בתקופת מלחמת העצמאות נעשו פעולות חבלה בקווי המים ויחידות הפלמ"ח וכוחות ההגנה המקומיים מהקיבוצים שמרו על הקו ומתקניו על מנת להבטיח אספקת מים ליישובים. עם ראשיתה של הפלישה המצרית לתחומי מדינת ישראל נפגע מפעל מים זה והאספקה ליישובים שובשה.\nב-1952 החלה "מקורות" בהקמת "מפעל ירקון-נגב", שראשיתו במעיינות ראש העין, ומוצאו הדרומי במבטחים שבחבל אשכול. בשנת 1964 חובר "מפעל ירקון-נגב" אל "המוביל הארצי", ובכך הסתיימה הקמת מערכת המים הארצית, המספקת מים ממקורות המים שבצפון ובמרכז לכל רחבי הארץ. עם כניסתם לפעולה של מתקני ההתפלה השתנה שוב מערך אספקת המים לאזור.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270103
DTEND;VALUE=DATE:20270104
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1985</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>פרסום מבצע משה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ב-3 בינואר 1985 דלפה לעיתונות הבינלאומית ידיעה על מבצע חילוץ המוני של יהודי אתיופיה. כתוצאה מכך, אסר נשיא סודן, שחשש מתגובותיהן העוינות של מדינות ערב, את המשך המבצע. השלמת חילוץ היהודים שנותרו בסודן התאפשרה רק לאחר מגעים בינלאומיים בתיווך ארה"ב, וששה מטוסי הרקולס אמריקניים קיבלו היתר להטיסם לארץ.\nבמבצע משה, הקרוי על שם משה רבנו, שהוביל את בני ישראל ממצרים לארץ, הועלו בחשאי לישראל כ-6,360 יהודים ילידי אתיופיה. רוב העולים הגיעו לישראל במטוסים, וחלק קטן מהם הוברחו על סירות גומי לאניות שהמתינו להם בלב ים.\nיהודי אתיופיה היו במשך שנים רבות מנותקים לגמרי מקהילות יהודים אחרות בעולם. בתחילת המאה ה-20 "התגלתה" הקהילה היהודית שחיה באתיופיה, אולם בישראל לא הכירו ביהדותם של בני הקהילה. היה זה הרב עובדיה יוסף שהחליט בשנת 1974, בעת שהיה הרב הראשי לישראל, להכיר ביהדותם. החלטתו של הרב פתחתה את הפתח לעלייתם לישראל.\n\nבשנת 1984 הגיעו לישראל ידיעות על מצבם הקשה של יהודי אתיופיה, שסבלו מרדיפות המשטר ומהרעב הכבד שפקד את המדינה. הכול נעשה בחשאי, כיוון שלאתיופיה ולישראל לא היו יחסים דיפלומטיים, ולמעשה הוחלט לנסות להעלות את היהודים דרך סודן. באותם ימים היה רעב גדול באתיופיה ואזרחים אתיופים רבים נדדו לסודן בתקווה למצוא חיים אחרים. בחסות הנהירה לסודן יצאו גם היהודים למסע הזה, שהיה קשה מאוד – 4,000 יהודים אתיופים נספו בדרך כתוצאה מרעב, מחלות ומתנכלים במחנות בסודן, שם היה עליהם לחכות לעתים שנתיים עד לעלייה לישראל בתנאים קשים מאוד. ממשלת ישראל (בתיווך ארצות הברית) הגיעה להסכמה עם נשיא סודן להעלאה של אלפי יהודים ממחנות הפליטים בסודן, וכך החל מבצע משה. כאמור, ב-3 בינואר 1985 הופסק המבצע, לאחר שהודלף לעיתונות. ממשלת ארצות הברית הפעילה לחץ על ממשלת סודן, וכך התאפשר סיום המבצע.\nלאחר מבצע משה נותרו באתיופיה ובסודן כ-15,000 יהודים שחיכו לעלות. באותה שנה הועלו לישראל כ-500 עולים נוספים ב"מבצע שבא". המבצע השני הגדול להעלאת יהודי אתיופיה, "מבצע שלמה", נערך בשנת 1991. במהלך מבצע זה הוטסו לישראל כ-14,000 יהודים במהלך שתי יממות. בשנת 2007 הוקם בהר הרצל אתר הנצחה לזכרם של בני הקהילה האתיופית שמצאו את מותם בניסיונם לעלות לארץ ישראל.\nתיעוד נדיר של השייטת והמוסד ב"מבצע משה" – חדשות 2: https://www.youtube.com/watch?v=B7LyyR1YV2M</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:פרסום מבצע משה
DESCRIPTION:ב-3 בינואר 1985 דלפה לעיתונות הבינלאומית ידיעה על מבצע חילוץ המוני של יהודי אתיופיה. כתוצאה מכך, אסר נשיא סודן, שחשש מתגובותיהן העוינות של מדינות ערב, את המשך המבצע. השלמת חילוץ היהודים שנותרו בסודן התאפשרה רק לאחר מגעים בינלאומיים בתיווך ארה"ב, וששה מטוסי הרקולס אמריקניים קיבלו היתר להטיסם לארץ.\nבמבצע משה, הקרוי על שם משה רבנו, שהוביל את בני ישראל ממצרים לארץ, הועלו בחשאי לישראל כ-6,360 יהודים ילידי אתיופיה. רוב העולים הגיעו לישראל במטוסים, וחלק קטן מהם הוברחו על סירות גומי לאניות שהמתינו להם בלב ים.\nיהודי אתיופיה היו במשך שנים רבות מנותקים לגמרי מקהילות יהודים אחרות בעולם. בתחילת המאה ה-20 "התגלתה" הקהילה היהודית שחיה באתיופיה, אולם בישראל לא הכירו ביהדותם של בני הקהילה. היה זה הרב עובדיה יוסף שהחליט בשנת 1974, בעת שהיה הרב הראשי לישראל, להכיר ביהדותם. החלטתו של הרב פתחתה את הפתח לעלייתם לישראל.\n\nבשנת 1984 הגיעו לישראל ידיעות על מצבם הקשה של יהודי אתיופיה, שסבלו מרדיפות המשטר ומהרעב הכבד שפקד את המדינה. הכול נעשה בחשאי, כיוון שלאתיופיה ולישראל לא היו יחסים דיפלומטיים, ולמעשה הוחלט לנסות להעלות את היהודים דרך סודן. באותם ימים היה רעב גדול באתיופיה ואזרחים אתיופים רבים נדדו לסודן בתקווה למצוא חיים אחרים. בחסות הנהירה לסודן יצאו גם היהודים למסע הזה, שהיה קשה מאוד – 4,000 יהודים אתיופים נספו בדרך כתוצאה מרעב, מחלות ומתנכלים במחנות בסודן, שם היה עליהם לחכות לעתים שנתיים עד לעלייה לישראל בתנאים קשים מאוד. ממשלת ישראל (בתיווך ארצות הברית) הגיעה להסכמה עם נשיא סודן להעלאה של אלפי יהודים ממחנות הפליטים בסודן, וכך החל מבצע משה. כאמור, ב-3 בינואר 1985 הופסק המבצע, לאחר שהודלף לעיתונות. ממשלת ארצות הברית הפעילה לחץ על ממשלת סודן, וכך התאפשר סיום המבצע.\nלאחר מבצע משה נותרו באתיופיה ובסודן כ-15,000 יהודים שחיכו לעלות. באותה שנה הועלו לישראל כ-500 עולים נוספים ב"מבצע שבא". המבצע השני הגדול להעלאת יהודי אתיופיה, "מבצע שלמה", נערך בשנת 1991. במהלך מבצע זה הוטסו לישראל כ-14,000 יהודים במהלך שתי יממות. בשנת 2007 הוקם בהר הרצל אתר הנצחה לזכרם של בני הקהילה האתיופית שמצאו את מותם בניסיונם לעלות לארץ ישראל.\nתיעוד נדיר של השייטת והמוסד ב"מבצע משה" – חדשות 2: https://www.youtube.com/watch?v=B7LyyR1YV2M
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270103
DTEND;VALUE=DATE:20270104
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2002</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>תפיסת אוניית הנשק קארין איי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אוניית הנשק קארין איי, שנשאה כ-50 טונות של כלי נשק, נתפסה בדרכה מאיראן לחופי עזה\nבעקבות מידע מודיעיני שהגיע לישראל על אונייה שנרכשה על ידי פלסטינים שבעבר היו מעורבים בניסיון הברחת נשק לחופי עזה, החל מעקב אחרי האונייה קארין איי, שעגנה בנמל קיש שבאיראן. \nבנמל קיש הועמסו על האונייה כלי נשק רבים, והיא החלה במסעה לכיוון חופי עזה. בשלב הזה בישראל כבר הבינו שעל האונייה נשק בסדר גודל עצום, והחליטו לסכל את הגעתה לעזה. \nב-3.1, בשעת בוקר מוקדמת, בלב ים סוף, הפתיעו לוחמי שייטת 13 את צוות האונייה כשהם משתלשלים ממסוקים ומגיחים מסירות גומי. אחרי שמונה דקות שכבו אנשי הצוות כפותים על הסיפון ועל האונייה הונף דגל ישראל.\nעל האונייה נמצאו כ-50 טונות נשק, שכללו קטיושות, טילי לאו, טילי סאגר, מרגמות, מוקשים ועוד. עקבות הספינה הובילו לאיראן, וערפאת עצמו היה זה שאישר את המבצע.\nלאחר סיום המבצע הוטבעה הספינה במפרץ אילת במים עמוקים מאוד, וראש התורן שלה, שהוסר, עומד למזכרת בסמוך למוזיאון ההיסטורי של אילת.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:תפיסת אוניית הנשק קארין איי
DESCRIPTION:אוניית הנשק קארין איי, שנשאה כ-50 טונות של כלי נשק, נתפסה בדרכה מאיראן לחופי עזה\nבעקבות מידע מודיעיני שהגיע לישראל על אונייה שנרכשה על ידי פלסטינים שבעבר היו מעורבים בניסיון הברחת נשק לחופי עזה, החל מעקב אחרי האונייה קארין איי, שעגנה בנמל קיש שבאיראן. \nבנמל קיש הועמסו על האונייה כלי נשק רבים, והיא החלה במסעה לכיוון חופי עזה. בשלב הזה בישראל כבר הבינו שעל האונייה נשק בסדר גודל עצום, והחליטו לסכל את הגעתה לעזה. \nב-3.1, בשעת בוקר מוקדמת, בלב ים סוף, הפתיעו לוחמי שייטת 13 את צוות האונייה כשהם משתלשלים ממסוקים ומגיחים מסירות גומי. אחרי שמונה דקות שכבו אנשי הצוות כפותים על הסיפון ועל האונייה הונף דגל ישראל.\nעל האונייה נמצאו כ-50 טונות נשק, שכללו קטיושות, טילי לאו, טילי סאגר, מרגמות, מוקשים ועוד. עקבות הספינה הובילו לאיראן, וערפאת עצמו היה זה שאישר את המבצע.\nלאחר סיום המבצע הוטבעה הספינה במפרץ אילת במים עמוקים מאוד, וראש התורן שלה, שהוסר, עומד למזכרת בסמוך למוזיאון ההיסטורי של אילת.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270105
DTEND;VALUE=DATE:20270106
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1964</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הכס הקדוש בישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביקור ראשון של אפיפיור בישראל. האפיפיור פאולוס השישי בא לביקור בארץ. זה היה הביקור הראשון של ראש הכנסייה הקתולית, הכנסייה הגדולה ביותר בעולם, במדינת ישראל. פאולוס השישי, ובשמו המלא ג'ובני בטיסטה אנריקו אנטוניו מריה מונטיני, הגיע לביקור מירדן והתקבל בטקס ממלכתי באתר מגידו בנוכחות נשיא המדינה זלמן שזר וראש הממשלה לוי אשכול. במהלך ביקורו בישראל עלה לרגל אל האתרים הקדושים לנצרות – נצרת, טבחה, הר האושר – וסיים את ביקורו בירושלים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הכס הקדוש בישראל
DESCRIPTION:ביקור ראשון של אפיפיור בישראל. האפיפיור פאולוס השישי בא לביקור בארץ. זה היה הביקור הראשון של ראש הכנסייה הקתולית, הכנסייה הגדולה ביותר בעולם, במדינת ישראל. פאולוס השישי, ובשמו המלא ג'ובני בטיסטה אנריקו אנטוניו מריה מונטיני, הגיע לביקור מירדן והתקבל בטקס ממלכתי באתר מגידו בנוכחות נשיא המדינה זלמן שזר וראש הממשלה לוי אשכול. במהלך ביקורו בישראל עלה לרגל אל האתרים הקדושים לנצרות – נצרת, טבחה, הר האושר – וסיים את ביקורו בירושלים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270106
DTEND;VALUE=DATE:20270107
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1930</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מפא"י עולה על המפה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בתל אביב קמה מפלגה חדשה – מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י), שלימים הייתה למפלגת השלטון.\nהמפלגה, שנוסדה בינואר 1930 עם התאחדותן של המפלגות אחדות העבודה והפועל הצעיר, הפכה למפלגת שלטון, ושלטה במדינה כשלושה עשורים. בראש המפלגה החדשה עמד דוד בן גוריון, איש אחדות העבודה, ולצדו חיים ארלוזורוב ויוסף אהרונוביץ', אנשי הפועל הצעיר. דוד בן גוריון היה למנהיגה הפוליטי עד שנת 1963. בשנת 1968 התאחדה המפלגה עם מפלגות שהתפלגו ממנה בעבר ויצרה את מפלגת העבודה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מפא"י עולה על המפה
DESCRIPTION:בתל אביב קמה מפלגה חדשה – מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י), שלימים הייתה למפלגת השלטון.\nהמפלגה, שנוסדה בינואר 1930 עם התאחדותן של המפלגות אחדות העבודה והפועל הצעיר, הפכה למפלגת שלטון, ושלטה במדינה כשלושה עשורים. בראש המפלגה החדשה עמד דוד בן גוריון, איש אחדות העבודה, ולצדו חיים ארלוזורוב ויוסף אהרונוביץ', אנשי הפועל הצעיר. דוד בן גוריון היה למנהיגה הפוליטי עד שנת 1963. בשנת 1968 התאחדה המפלגה עם מפלגות שהתפלגו ממנה בעבר ויצרה את מפלגת העבודה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270107
DTEND;VALUE=DATE:20270108
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1858</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אב"י השפה העברית</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בבית חרדי-חסידי ב"תחום המושב" היהודי באימפריה הרוסית, נולד אליעזר-יצחק פרלמן, מי שנודע בהמשך חייו כאליעזר בן יהודה. \nבהיותו בן חמש התייתם מאביו, יהודה. בן יהודה למד ב"חדר" ובישיבה, ומאוחר יותר החל ללמוד רפואה בפריז. הוא נשבה בקסמי השפה העברית וברעיון שיבת עם ישראל לארצו ולשפתו. אליעזר בן־יהודה עלה ארצה עם משפחתו והיה לדמות המזוהה ביותר עם תהליך תחיית השפה העברית בארץ ישראל בסוף המאה ה-19.\nהוא היה סופר, מילונאי ולשונאי עברי, מייסד ועד הלשון העברית, פרסם מאמרים והוציא לאור עיתונים, ופעל להעשרת השפה בחידוש מילים, ביטויים ותבניות לשון ובתרגומים לעברית.\nבן יהודה פעל ללא לאות להטמעת השפה העברית בתודעה הלאומית, ודרש שהעברית תהיה שפת האֵם של ילדי הארץ, ושתהפוך ללשון ההוראה הבלעדית בכל מוסדות החינוך. בביתו דיברו עברית בלבד, ובנו בכורו, בן ציון (איתמר בן אב"י), זכה לכינוי "הילד העברי הראשון".</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אב"י השפה העברית
DESCRIPTION:בבית חרדי-חסידי ב"תחום המושב" היהודי באימפריה הרוסית, נולד אליעזר-יצחק פרלמן, מי שנודע בהמשך חייו כאליעזר בן יהודה. \nבהיותו בן חמש התייתם מאביו, יהודה. בן יהודה למד ב"חדר" ובישיבה, ומאוחר יותר החל ללמוד רפואה בפריז. הוא נשבה בקסמי השפה העברית וברעיון שיבת עם ישראל לארצו ולשפתו. אליעזר בן־יהודה עלה ארצה עם משפחתו והיה לדמות המזוהה ביותר עם תהליך תחיית השפה העברית בארץ ישראל בסוף המאה ה-19.\nהוא היה סופר, מילונאי ולשונאי עברי, מייסד ועד הלשון העברית, פרסם מאמרים והוציא לאור עיתונים, ופעל להעשרת השפה בחידוש מילים, ביטויים ותבניות לשון ובתרגומים לעברית.\nבן יהודה פעל ללא לאות להטמעת השפה העברית בתודעה הלאומית, ודרש שהעברית תהיה שפת האֵם של ילדי הארץ, ושתהפוך ללשון ההוראה הבלעדית בכל מוסדות החינוך. בביתו דיברו עברית בלבד, ובנו בכורו, בן ציון (איתמר בן אב"י), זכה לכינוי "הילד העברי הראשון".
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270108
DTEND;VALUE=DATE:20270109
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1984</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נפטר הבבא סאלי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בנתיבות שבנגב הלך לעולמו המקובל ישראל אבו חצירא, המוכר בכינויו הבבא סאלי. אבו חצירא, כמו רבנים אחרים בשושלת משפחתו, נחשב לעושה נסים והיה דמות נערצת בקרב חסידיו. במשך השנים נהרו רבים אל ביתו בנתיבות כדי לקבל ברכה, קמיע או בקבוק של מים קדושים. יום פטירתו, ד' בשבט, הוא יום הילולה המושך אליו המונים, בהם גם אישי ציבור.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:נפטר הבבא סאלי
DESCRIPTION:בנתיבות שבנגב הלך לעולמו המקובל ישראל אבו חצירא, המוכר בכינויו הבבא סאלי. אבו חצירא, כמו רבנים אחרים בשושלת משפחתו, נחשב לעושה נסים והיה דמות נערצת בקרב חסידיו. במשך השנים נהרו רבים אל ביתו בנתיבות כדי לקבל ברכה, קמיע או בקבוק של מים קדושים. יום פטירתו, ד' בשבט, הוא יום הילולה המושך אליו המונים, בהם גם אישי ציבור.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270109
DTEND;VALUE=DATE:20270110
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1968</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>צללו לבלי שוב</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביום זה החלה הצוללת אח"י דקר את מסעה לישראל, ועליה 68 אנשי צוות. הצוללת אח"י (אניית חייל הים) דקר הפליגה מנמל פורטסמות' שבאנגליה בדרכה לישראל, בפיקודו של רב סרן יעקב רענן ועליה 68 אנשי צוות. עקבותיה אבדו בים התיכון (ב-24 בינואר).\nדקר הייתה אחת משתי צוללות, אח"י דקר ואח"י לווייתן, שנרכשו עבור חייל הים הישראלי מבריטניה. אח"י דקר נבנתה בשנת 1943 ושירתה את הצי הבריטי במלחמת העולם השנייה. החיפושים אחריה נמשכו זמן רב אך לשווא. שרידיה נמצאו רק במאי 1999 בין כרתים לקפריסין. נסיבות טביעתה טרם הובהרו במלואן. חלק מסיפון הצוללת ועליה מספרה הצבאי צ – 77 מוצגים במוזיאון חיל הים בחיפה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:צללו לבלי שוב
DESCRIPTION:ביום זה החלה הצוללת אח"י דקר את מסעה לישראל, ועליה 68 אנשי צוות. הצוללת אח"י (אניית חייל הים) דקר הפליגה מנמל פורטסמות' שבאנגליה בדרכה לישראל, בפיקודו של רב סרן יעקב רענן ועליה 68 אנשי צוות. עקבותיה אבדו בים התיכון (ב-24 בינואר).\nדקר הייתה אחת משתי צוללות, אח"י דקר ואח"י לווייתן, שנרכשו עבור חייל הים הישראלי מבריטניה. אח"י דקר נבנתה בשנת 1943 ושירתה את הצי הבריטי במלחמת העולם השנייה. החיפושים אחריה נמשכו זמן רב אך לשווא. שרידיה נמצאו רק במאי 1999 בין כרתים לקפריסין. נסיבות טביעתה טרם הובהרו במלואן. חלק מסיפון הצוללת ועליה מספרה הצבאי צ – 77 מוצגים במוזיאון חיל הים בחיפה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270110
DTEND;VALUE=DATE:20270111
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1961</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אגוז לא הגיעה ליעדה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אניית המעפילים אגוז (פיסס) טבעה שעות אחדות לאחר שהפליגה בחשאי מחופי מרוקו לעבר ספרד ומשם לישראל. הייתה זו הפלגתה ה-13 של האנייה, שנשכרה על ידי מדינת ישראל והופעלה על ידי לוחמי המחתרת היהודית במרוקו. הפעלתה נועדה להתגבר על האיסור שהטילו שלטונות מרוקו על יציאתם של היהודים. על סיפונה של האנייה ביום טביעתה היו כ-40 נוסעים, מחציתם ילדים. האנייה טבעה סמוך למיצר גיברלטר בגלל סערה במערב הים התיכון. התאריך העברי ליום טביעתה, כ"א בטבת, נקבע להיות יום הזיכרון לציון פעילות המחתרות בצפון אפריקה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אגוז לא הגיעה ליעדה
DESCRIPTION:אניית המעפילים אגוז (פיסס) טבעה שעות אחדות לאחר שהפליגה בחשאי מחופי מרוקו לעבר ספרד ומשם לישראל. הייתה זו הפלגתה ה-13 של האנייה, שנשכרה על ידי מדינת ישראל והופעלה על ידי לוחמי המחתרת היהודית במרוקו. הפעלתה נועדה להתגבר על האיסור שהטילו שלטונות מרוקו על יציאתם של היהודים. על סיפונה של האנייה ביום טביעתה היו כ-40 נוסעים, מחציתם ילדים. האנייה טבעה סמוך למיצר גיברלטר בגלל סערה במערב הים התיכון. התאריך העברי ליום טביעתה, כ"א בטבת, נקבע להיות יום הזיכרון לציון פעילות המחתרות בצפון אפריקה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270111
DTEND;VALUE=DATE:20270112
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2017</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>תודה לרופאים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>11 בינואר נקבע בשנת 2017 כיום הרופאה והרופא הישראלים הראשון, ומצוין מאז כיום הצדעה והוקרה לרופאים הישראלים, שבו מודגשת תרומתם לחיי הקהילה, נחגגים הישגיהם המקצועיים המעולים ומחוזקת תדמיתם בקרב הציבור.\nב-11.1.1912 נוסדה ההסתדרות הרפואית בישראל, בביתו של ד"ר מאיר קרינקין, שהיה רופא העיניים היחיד בתל אביב. בארץ היו אז 32 רופאים עבריים בלבד, ששירתו אוכלוסייה יהודית בת 85,000 איש. ב-1949 נפתח לראשונה בית ספר ללימודי רפואה בישראל, באוניברסיטה העברית בירושלים, שבו למדו כ-50 סטודנטים בשנה. כיום יש בישראל כ-30,000 רופאים, כ-3.3 רופאים לכל 1,000 נפש, מספר מעט נמוך מהממוצע במדינות המפותחות, ושישה מוסדות אקדמיים ללימוד רפואה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:תודה לרופאים
DESCRIPTION:11 בינואר נקבע בשנת 2017 כיום הרופאה והרופא הישראלים הראשון, ומצוין מאז כיום הצדעה והוקרה לרופאים הישראלים, שבו מודגשת תרומתם לחיי הקהילה, נחגגים הישגיהם המקצועיים המעולים ומחוזקת תדמיתם בקרב הציבור.\nב-11.1.1912 נוסדה ההסתדרות הרפואית בישראל, בביתו של ד"ר מאיר קרינקין, שהיה רופא העיניים היחיד בתל אביב. בארץ היו אז 32 רופאים עבריים בלבד, ששירתו אוכלוסייה יהודית בת 85,000 איש. ב-1949 נפתח לראשונה בית ספר ללימודי רפואה בישראל, באוניברסיטה העברית בירושלים, שבו למדו כ-50 סטודנטים בשנה. כיום יש בישראל כ-30,000 רופאים, כ-3.3 רופאים לכל 1,000 נפש, מספר מעט נמוך מהממוצע במדינות המפותחות, ושישה מוסדות אקדמיים ללימוד רפואה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270112
DTEND;VALUE=DATE:20270113
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1938</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הרפתקה בפוסידון</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ספינת המעפילים "פוסידון", שיצאה מיוון ועל סיפונה 65 מעפילים, הגיעה לחופי הארץ. האנייה חמקה מהכוחות הבריטים והנוסעים הורדו סמוך לחוף אביחיל, ליד נתניה. את הפלגתה ועגינתה של הספינה ארגנו "ההגנה" ו"החלוץ", ופעילותה מציינת את ראשית מעורבותו של ארגון ההגנה בפעילות העפלה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הרפתקה בפוסידון
DESCRIPTION:ספינת המעפילים "פוסידון", שיצאה מיוון ועל סיפונה 65 מעפילים, הגיעה לחופי הארץ. האנייה חמקה מהכוחות הבריטים והנוסעים הורדו סמוך לחוף אביחיל, ליד נתניה. את הפלגתה ועגינתה של הספינה ארגנו "ההגנה" ו"החלוץ", ופעילותה מציינת את ראשית מעורבותו של ארגון ההגנה בפעילות העפלה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270113
DTEND;VALUE=DATE:20270114
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1955</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>"לא בגדתי"</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>החייל, לוחם צה"ל אורי אילן, רב''ט בחטיבת גולני, שנמנה עם חוליה שחדרה לשטח סוריה במטרה לתחזק מתקן ציתות מודיעיני, התאבד בשבי הסורי. את המשפט ''לא בגדתי, התאבדתי'' כתב אילן באמצעות ניקוב פיסת נייר קטנה. גופתו הוחזרה לארץ במסגרת חילופי שבויים ב-13 בינואר 1955.\nבמהלך בדיקת גופתו ובגדיו התגלו פתקים נוספים. באחד הפתקים היה כתוב "כבר הרגו את כולם ואני מחכה לדין. אינני יודע כלום על היתר. תקברו אותי ליד גבי. הולכים להרגני נקם. התאבדותו של אילן והפתקים שהותיר השאירו רושם עז בתודעה הישראלית וסיפור חייו ומותו הפכו לסמל לגבורה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:"לא בגדתי"
DESCRIPTION:החייל, לוחם צה"ל אורי אילן, רב''ט בחטיבת גולני, שנמנה עם חוליה שחדרה לשטח סוריה במטרה לתחזק מתקן ציתות מודיעיני, התאבד בשבי הסורי. את המשפט ''לא בגדתי, התאבדתי'' כתב אילן באמצעות ניקוב פיסת נייר קטנה. גופתו הוחזרה לארץ במסגרת חילופי שבויים ב-13 בינואר 1955.\nבמהלך בדיקת גופתו ובגדיו התגלו פתקים נוספים. באחד הפתקים היה כתוב "כבר הרגו את כולם ואני מחכה לדין. אינני יודע כלום על היתר. תקברו אותי ליד גבי. הולכים להרגני נקם. התאבדותו של אילן והפתקים שהותיר השאירו רושם עז בתודעה הישראלית וסיפור חייו ומותו הפכו לסמל לגבורה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270115
DTEND;VALUE=DATE:20270116
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>דרך הל"ה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>קבוצה של 35 לוחמי פלמ"ח והגנה הותקפה על ידי כוח גדול של ערבים ליד גוש עציון. כולם נהרגו.\nהלוחמים, בפיקודו של דניאל מס, יצאו בלילה שבין 15 ל-16 בינואר 1948, במטרה להביא אספקה ותגבורת לכוח המגן שהיה נצור בגוש עציון. יישובי הגוש היו נתונים להתקפות ערביות בלתי פוסקות, שגרמו, בין היתר, למחסור בתחמושת ובתרופות. קבוצות הלוחמים כללה את אנשי מחלקת ההר של הפלמ"ח וכן סטודנטים, אנשי מחלקת חילות השדה של ה"הגנה".\nעם עלות השחר, במרחק של חמישה ק"מ מגוש עציון, התגלתה השיירה והותקפה על ידי כוח גדול של ערבים מהאזור. במהלך הקרב הקשה והארוך נהרגו כל 35 הלוחמים.\nהנופלים נקברו תחילה בכפר עציון, אך לאחר מלחמת העצמאות הועברו ארונותיהם לקבורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. על שם ל"ה הנופלים נקרא הקיבוץ "נתיב הל"ה", שהוקם בשנת 1949 בעמק האלה, בסמוך לנתיב צעידתו של כוח הלוחמים. המשורר חיים גורי כתב על הפרשה את השיר "הנה מוטלות גופותינו", שהפך לאחד משירי ההנצחה המוכרים בישראל. פרשת הל"ה נחרתה בזיכרון הלאומי כסמל למחיר הכבד ששילם היישוב היהודי במלחמת העצמאות וכן כסמל לגבורה ולהקרבה שאפיינו את המלחמה הזו.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:דרך הל"ה
DESCRIPTION:קבוצה של 35 לוחמי פלמ"ח והגנה הותקפה על ידי כוח גדול של ערבים ליד גוש עציון. כולם נהרגו.\nהלוחמים, בפיקודו של דניאל מס, יצאו בלילה שבין 15 ל-16 בינואר 1948, במטרה להביא אספקה ותגבורת לכוח המגן שהיה נצור בגוש עציון. יישובי הגוש היו נתונים להתקפות ערביות בלתי פוסקות, שגרמו, בין היתר, למחסור בתחמושת ובתרופות. קבוצות הלוחמים כללה את אנשי מחלקת ההר של הפלמ"ח וכן סטודנטים, אנשי מחלקת חילות השדה של ה"הגנה".\nעם עלות השחר, במרחק של חמישה ק"מ מגוש עציון, התגלתה השיירה והותקפה על ידי כוח גדול של ערבים מהאזור. במהלך הקרב הקשה והארוך נהרגו כל 35 הלוחמים.\nהנופלים נקברו תחילה בכפר עציון, אך לאחר מלחמת העצמאות הועברו ארונותיהם לקבורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. על שם ל"ה הנופלים נקרא הקיבוץ "נתיב הל"ה", שהוקם בשנת 1949 בעמק האלה, בסמוך לנתיב צעידתו של כוח הלוחמים. המשורר חיים גורי כתב על הפרשה את השיר "הנה מוטלות גופותינו", שהפך לאחד משירי ההנצחה המוכרים בישראל. פרשת הל"ה נחרתה בזיכרון הלאומי כסמל למחיר הכבד ששילם היישוב היהודי במלחמת העצמאות וכן כסמל לגבורה ולהקרבה שאפיינו את המלחמה הזו.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270116
DTEND;VALUE=DATE:20270117
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1927</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בן שמן, כפר נוער</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>כפר הנוער בן שמן מוקם על אדמות קק"ל בבן שמן, כקילומטר ממזרח לעיר לוד, על ידי זיגפריד להמן. הכפר הוקם על אדמות שרכשה קרן קימת לישראל עוד בימיה הראשונים. בתחילה הוקם על אדמות אלו מפעל לייצור סבון ושמן (בשם "חדיד"). הקמת כפר הנוער נועדה להנחיל לילדים ולבני נוער חינוך ציוני ערכי משולב בעבודת אדמה.\nבתקופת מלחמת העצמאות פונו התלמידים מהכפר, שהיה מוקף ביישובים ערביים. לאחר הקמת המדינה הוקמו סביבו יישובים יהודיים והכפר גדל והתרחב והחל לפעול במסגרת עליית הנוער. בין תלמידיו הבולטים של כפר הנוער נמנים: שמעון פרס, נשיא המדינה לשעבר, דן בן אמוץ ואחרים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:בן שמן, כפר נוער
DESCRIPTION:כפר הנוער בן שמן מוקם על אדמות קק"ל בבן שמן, כקילומטר ממזרח לעיר לוד, על ידי זיגפריד להמן. הכפר הוקם על אדמות שרכשה קרן קימת לישראל עוד בימיה הראשונים. בתחילה הוקם על אדמות אלו מפעל לייצור סבון ושמן (בשם "חדיד"). הקמת כפר הנוער נועדה להנחיל לילדים ולבני נוער חינוך ציוני ערכי משולב בעבודת אדמה.\nבתקופת מלחמת העצמאות פונו התלמידים מהכפר, שהיה מוקף ביישובים ערביים. לאחר הקמת המדינה הוקמו סביבו יישובים יהודיים והכפר גדל והתרחב והחל לפעול במסגרת עליית הנוער. בין תלמידיו הבולטים של כפר הנוער נמנים: שמעון פרס, נשיא המדינה לשעבר, דן בן אמוץ ואחרים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270117
DTEND;VALUE=DATE:20270118
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1902</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הראשון בספר הזהב</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביום זה נעשה הרישום הראשון בספר הזהב של קרן קימת לישראל – על שמו של פרופסור צבי הרמן שפירא, מי שהגה את רעיון הקמת קק"ל בקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897. למרות רצונו העז וניסיונותיו, ולמרות ההתלהבות שעוררה הצעתו, קק"ל הוקמה רק ארבע שנים לאחר מכן (כשלוש שנים לאחר מותו), בקונגרס הציוני החמישי, בי"ט בטבת 1901.\nבשנת 1902, כשנה לאחר ייסודה של קק"ל, החל איסוף התרומות הראשונות מכל רחבי העולם היהודי באמצעות: הקופסה הכחולה, ספר הזהב ובולי קק"ל.\nבספר הזהב רושמים את שמותיהם של אנשים יקרים, קרובים ומכובדים. את השם הראשון כתב יונה קרמיניצקי, היושב ראש הראשון של הקרן, אשר תרם על שמו של פרופסור הרמן שפירא עשר לירות שטרלינג.\nמאות אלפי אנשים, מוסדות וגופים נרשמו בהם עד כה, ואלה מספרים את סיפורה הציוני של מדינת ישראל. לצד ספרי הזהב נמצאים ספרי הוקרה ותרומה נוספים: ספר הנישואין, ספר הילד וספרי בני המצווה.\nהכרכים האדירים והמרשימים של ספרי הזהב מוצגים בלשכה הראשית של קק"ל בירושלים.\nלכתבה על ספרי הזהב של קק"ל ואפשרויות הוקרה ותרומה נוספות: https://www.kkl.org.il/books-of-honor/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הראשון בספר הזהב
DESCRIPTION:ביום זה נעשה הרישום הראשון בספר הזהב של קרן קימת לישראל – על שמו של פרופסור צבי הרמן שפירא, מי שהגה את רעיון הקמת קק"ל בקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897. למרות רצונו העז וניסיונותיו, ולמרות ההתלהבות שעוררה הצעתו, קק"ל הוקמה רק ארבע שנים לאחר מכן (כשלוש שנים לאחר מותו), בקונגרס הציוני החמישי, בי"ט בטבת 1901.\nבשנת 1902, כשנה לאחר ייסודה של קק"ל, החל איסוף התרומות הראשונות מכל רחבי העולם היהודי באמצעות: הקופסה הכחולה, ספר הזהב ובולי קק"ל.\nבספר הזהב רושמים את שמותיהם של אנשים יקרים, קרובים ומכובדים. את השם הראשון כתב יונה קרמיניצקי, היושב ראש הראשון של הקרן, אשר תרם על שמו של פרופסור הרמן שפירא עשר לירות שטרלינג.\nמאות אלפי אנשים, מוסדות וגופים נרשמו בהם עד כה, ואלה מספרים את סיפורה הציוני של מדינת ישראל. לצד ספרי הזהב נמצאים ספרי הוקרה ותרומה נוספים: ספר הנישואין, ספר הילד וספרי בני המצווה.\nהכרכים האדירים והמרשימים של ספרי הזהב מוצגים בלשכה הראשית של קק"ל בירושלים.\nלכתבה על ספרי הזהב של קק"ל ואפשרויות הוקרה ותרומה נוספות: https://www.kkl.org.il/books-of-honor/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270117
DTEND;VALUE=DATE:20270118
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1991</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מלחמת המפרץ הראשונה פורצת</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביום זה, מעט אחרי חצות, נפתחת מלחמת המפרץ עם תקיפת מדינות הקואליציה בהרכב של מדינות המערב את עיראק בראשות סדאם חוסיין.\nמלחמת המפרץ הראשונה התנהלה בין קואליציה של מדינות המערב, מדינות ערב ומדינות נוספות, נגד עיראק בראשות סדאם חוסיין. מטרת המהלך הצבאי הייתה לאלץ את עיראק לסגת מכוויית, שאליה פלשה באוגוסט 1990. בישראל נקראה המלחמה "מלחמת המפרץ הראשונה", בארצות הברית, שהובילה את קואליציית המערב, נקראה המלחמה "סופה במדבר", ואילו סדאם חוסיין, שליט עיראק, כינה אותה "אם כל המלחמות". \nהפלישה העיראקית עוררה חשש רב במדינות ערב מפני תוקפנות דומה נגדן, וחשש בארצות המערב מפני זעזועים באספקת הנפט העולמית. מועצת הביטחון של האו"ם הורתה לעיראק לפנות מייד את כוויית, והטילה עליה עיצומים. בנובמבר 1990 אישרה מועצת הביטחון שימוש בכוח נגד עיראק, אם לא תציית להוראת הפינוי עד ל-15 בינואר 1991. את המהלכים הבינלאומיים הללו, כמו גם את המהלכים הצבאיים, הוביל נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש האב.\nבינתיים גייסה ארצות הברית קואליציה בינלאומית רחבה בת 36 מדינות, שבמרכזה ברית נאט"ו וכן מספר מדינות ערביות, ובהן מצרים, סוריה וערב הסעודית, ומדינות אחרות כמו יפן. רוסיה הביעה תמיכה בקואליציה, אך לא השתתפה בה. ירדן הייתה בין המדינות הבודדות שתמכו בעיראק, ואילו איראן הכריזה על ניטרליות. בסך הכול מנו כוחות הקואליציה טרם יריית הפתיחה של המלחמה כ-750,000 חיילים, רובם אמריקאים.\nמשלא נענתה עיראק לדרישות מועצת הביטחון, פרצה המלחמה. המתקפה האווירית נמשכה חמישה שבועות, עד ליום 23 בפברואר, ובמהלכה נפגעו תחילה מערכי הגנת הנ"מ (נגד מטוסים) של עיראק, ולאחר מכן מטרות צבאיות אחרות ומטרות אסטרטגיות ברחבי עיראק. שלב מתקפת היבשה, למן 23 בפברואר, הביא לידי נסיגת עיראק מכוויית בתוך שלושה ימים. במנוסתם, שרפו העירקים את כל בארות הנפט הכווייתיות, ושיקומן נמשך חודשים רבים אחר כך. כוחות הקואליציה המשיכו במתקפה אל תוך עיראק וכבשו כ-20% משטחה, אולם נמנעו מלכבוש את החלק המרכזי (המאוכלס בצפיפות) ואת בגדד הבירה.\nב-28 בפברואר הכריז הנשיא בוש על הפסקת הלחימה, וב-3 במרס הכריזה מועצת הביטחון על הפסקת אש, לאחר שעיראק הודיעה באופן רשמי כי היא מקבלת את התנאים שהציבו לה כוחות הקואליציה. בעקבות זאת פינו כוחות הקואליציה את שטח עיראק בלא שהביאו להפלתו של סדאם חוסיין, אף שזו הייתה אחת ממטרות המלחמה הלא מוצהרות. \nלאחר המלחמה הטילה מועצת הביטחון עיצומים כלכליים על עיראק, לרבות האיסור למכור נפט אלא למימון הוצאות לצרכים הומניטריים. כן הוצב בעיראק צוות בינלאומי של פקחים, בכפוף למועצת הביטחון, שהוטל עליו לוודא כי עיראק תשמיד את מאגרי הנשק הלא קונבנציונלי שלה ולא תפתח נשק חדש.\nמלחמת המפרץ פגעה פגיעה קשה בעיראק ובפוטנציאל האסטרטגי והצבאי שלה (לרבות הפוטנציאל הגרעיני שלה). אבדות העיראקים נאמדו ב-100,000 איש, לעומת 340 הרוגים לכוחות הקואליציה. \nבמהלך מלחמת המפרץ הראשונה תקפה עיראק את ישראל וירתה לעברה 39 טילי סקאד, רובם נחתו בגוש דן. בשל החשש כי הטילים נושאים נשק כימי, נקראו אזרחי ישראל להתגונן על ידי חבישת מסכות אב"כ ולהסתגר בחדרים אטומים.\n\nבהתקפות הטילים על ישראל נהרג אדם אחד, ומספר קורבנות אחרים מתו מסיבות עקיפות, בהן התקפי לב. לאחר התלבטויות ולנוכח דרישתה התקיפה של ארה"ב (שחששה מהסתלקות החברות הערביות מן הקואליציה), החליטה ממשלת ישראל, בראשתו של יצחק שמיר, שלא להגיב על מתקפת הטילים העיראקית.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מלחמת המפרץ הראשונה פורצת
DESCRIPTION:ביום זה, מעט אחרי חצות, נפתחת מלחמת המפרץ עם תקיפת מדינות הקואליציה בהרכב של מדינות המערב את עיראק בראשות סדאם חוסיין.\nמלחמת המפרץ הראשונה התנהלה בין קואליציה של מדינות המערב, מדינות ערב ומדינות נוספות, נגד עיראק בראשות סדאם חוסיין. מטרת המהלך הצבאי הייתה לאלץ את עיראק לסגת מכוויית, שאליה פלשה באוגוסט 1990. בישראל נקראה המלחמה "מלחמת המפרץ הראשונה", בארצות הברית, שהובילה את קואליציית המערב, נקראה המלחמה "סופה במדבר", ואילו סדאם חוסיין, שליט עיראק, כינה אותה "אם כל המלחמות". \nהפלישה העיראקית עוררה חשש רב במדינות ערב מפני תוקפנות דומה נגדן, וחשש בארצות המערב מפני זעזועים באספקת הנפט העולמית. מועצת הביטחון של האו"ם הורתה לעיראק לפנות מייד את כוויית, והטילה עליה עיצומים. בנובמבר 1990 אישרה מועצת הביטחון שימוש בכוח נגד עיראק, אם לא תציית להוראת הפינוי עד ל-15 בינואר 1991. את המהלכים הבינלאומיים הללו, כמו גם את המהלכים הצבאיים, הוביל נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש האב.\nבינתיים גייסה ארצות הברית קואליציה בינלאומית רחבה בת 36 מדינות, שבמרכזה ברית נאט"ו וכן מספר מדינות ערביות, ובהן מצרים, סוריה וערב הסעודית, ומדינות אחרות כמו יפן. רוסיה הביעה תמיכה בקואליציה, אך לא השתתפה בה. ירדן הייתה בין המדינות הבודדות שתמכו בעיראק, ואילו איראן הכריזה על ניטרליות. בסך הכול מנו כוחות הקואליציה טרם יריית הפתיחה של המלחמה כ-750,000 חיילים, רובם אמריקאים.\nמשלא נענתה עיראק לדרישות מועצת הביטחון, פרצה המלחמה. המתקפה האווירית נמשכה חמישה שבועות, עד ליום 23 בפברואר, ובמהלכה נפגעו תחילה מערכי הגנת הנ"מ (נגד מטוסים) של עיראק, ולאחר מכן מטרות צבאיות אחרות ומטרות אסטרטגיות ברחבי עיראק. שלב מתקפת היבשה, למן 23 בפברואר, הביא לידי נסיגת עיראק מכוויית בתוך שלושה ימים. במנוסתם, שרפו העירקים את כל בארות הנפט הכווייתיות, ושיקומן נמשך חודשים רבים אחר כך. כוחות הקואליציה המשיכו במתקפה אל תוך עיראק וכבשו כ-20% משטחה, אולם נמנעו מלכבוש את החלק המרכזי (המאוכלס בצפיפות) ואת בגדד הבירה.\nב-28 בפברואר הכריז הנשיא בוש על הפסקת הלחימה, וב-3 במרס הכריזה מועצת הביטחון על הפסקת אש, לאחר שעיראק הודיעה באופן רשמי כי היא מקבלת את התנאים שהציבו לה כוחות הקואליציה. בעקבות זאת פינו כוחות הקואליציה את שטח עיראק בלא שהביאו להפלתו של סדאם חוסיין, אף שזו הייתה אחת ממטרות המלחמה הלא מוצהרות. \nלאחר המלחמה הטילה מועצת הביטחון עיצומים כלכליים על עיראק, לרבות האיסור למכור נפט אלא למימון הוצאות לצרכים הומניטריים. כן הוצב בעיראק צוות בינלאומי של פקחים, בכפוף למועצת הביטחון, שהוטל עליו לוודא כי עיראק תשמיד את מאגרי הנשק הלא קונבנציונלי שלה ולא תפתח נשק חדש.\nמלחמת המפרץ פגעה פגיעה קשה בעיראק ובפוטנציאל האסטרטגי והצבאי שלה (לרבות הפוטנציאל הגרעיני שלה). אבדות העיראקים נאמדו ב-100,000 איש, לעומת 340 הרוגים לכוחות הקואליציה. \nבמהלך מלחמת המפרץ הראשונה תקפה עיראק את ישראל וירתה לעברה 39 טילי סקאד, רובם נחתו בגוש דן. בשל החשש כי הטילים נושאים נשק כימי, נקראו אזרחי ישראל להתגונן על ידי חבישת מסכות אב"כ ולהסתגר בחדרים אטומים.\n\nבהתקפות הטילים על ישראל נהרג אדם אחד, ומספר קורבנות אחרים מתו מסיבות עקיפות, בהן התקפי לב. לאחר התלבטויות ולנוכח דרישתה התקיפה של ארה"ב (שחששה מהסתלקות החברות הערביות מן הקואליציה), החליטה ממשלת ישראל, בראשתו של יצחק שמיר, שלא להגיב על מתקפת הטילים העיראקית.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270118
DTEND;VALUE=DATE:20270119
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1965</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>האיש שלנו בדמשק</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 1965, בשעה 8:34 בבוקר, פרצו אנשי הבולשת הסורית לדירתו של המרגל הישראלי אלי כהן בדמשק ועצרו אותו בזמן ששידר אותות לישראל.\nאלי כהן נולד ב-1924 במצרים, עלה לארץ בשנת 1957, גויס למודיעין הישראלי ומאז פעל בשליחות מדינת ישראל בסוריה. בכישרונותיו הרבים נטמע בקהילה הסורית והלבנונית וקשר קשרים עם אנשי ביטחון סוריים בכירים במערכת הצבאית והפוליטית. \nבשלוש שנות פעילותו בדמשק פעל בבדידות ובאומץ לב והעביר למדינת ישראל מידע חיוני, שתרם לניצחונה במלחמת ששת הימים, וכן מידע על התכניות להטיית מקורות הירדן, על הסיוע שהגישו הסורים לארגוני הטרור הפלשתינאים ועל היערכות הצבא הסורי ברמת הגולן. לאחר שנתפס, הועמד אלי כהן לדין ונידון למוות.\nב-18 במאי 1965 הועלה לגרדום בדמשק. לפני הוצאתו להורג אמר לרב שהיה לידו: "אמור לאשתי, כי מילאתי את חובתי עד תום ונשארתי נאמן לעמי ולארצי עד הרגע האחרון". מאמצי משפחתו וממשלות ישראל להעלות את עצמותיו לארץ לא צלחו עד עצם היום הזה. להרחבה ולמידע נוסף: http://www.elicohen.org.il/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:האיש שלנו בדמשק
DESCRIPTION:היום בשנת 1965, בשעה 8:34 בבוקר, פרצו אנשי הבולשת הסורית לדירתו של המרגל הישראלי אלי כהן בדמשק ועצרו אותו בזמן ששידר אותות לישראל.\nאלי כהן נולד ב-1924 במצרים, עלה לארץ בשנת 1957, גויס למודיעין הישראלי ומאז פעל בשליחות מדינת ישראל בסוריה. בכישרונותיו הרבים נטמע בקהילה הסורית והלבנונית וקשר קשרים עם אנשי ביטחון סוריים בכירים במערכת הצבאית והפוליטית. \nבשלוש שנות פעילותו בדמשק פעל בבדידות ובאומץ לב והעביר למדינת ישראל מידע חיוני, שתרם לניצחונה במלחמת ששת הימים, וכן מידע על התכניות להטיית מקורות הירדן, על הסיוע שהגישו הסורים לארגוני הטרור הפלשתינאים ועל היערכות הצבא הסורי ברמת הגולן. לאחר שנתפס, הועמד אלי כהן לדין ונידון למוות.\nב-18 במאי 1965 הועלה לגרדום בדמשק. לפני הוצאתו להורג אמר לרב שהיה לידו: "אמור לאשתי, כי מילאתי את חובתי עד תום ונשארתי נאמן לעמי ולארצי עד הרגע האחרון". מאמצי משפחתו וממשלות ישראל להעלות את עצמותיו לארץ לא צלחו עד עצם היום הזה. להרחבה ולמידע נוסף: http://www.elicohen.org.il/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270119
DTEND;VALUE=DATE:20270120
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1998</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>רעם הסילון בישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בטקס חגיגי בבסיס חיל האוויר בחצרים נחתו שני מטוסי אף 15 – הראשונים מהדגם המתקדם ביותר של חיל האוויר – ונכנסו לשירות בצה"ל. \nהמטוסים לוּו בשני מטוסי בז מדגם אף 15 שכבר היו בשימוש בחיל. \n\nבנחיתתם של מטוסי הקרב צפו 3,000 איש. המטוסים הגיעו לארץ חמש שנים אחרי ההחלטה על רכישתם, וזכו לשם העברי רעם.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:רעם הסילון בישראל
DESCRIPTION:בטקס חגיגי בבסיס חיל האוויר בחצרים נחתו שני מטוסי אף 15 – הראשונים מהדגם המתקדם ביותר של חיל האוויר – ונכנסו לשירות בצה"ל. \nהמטוסים לוּו בשני מטוסי בז מדגם אף 15 שכבר היו בשימוש בחיל. \n\nבנחיתתם של מטוסי הקרב צפו 3,000 איש. המטוסים הגיעו לארץ חמש שנים אחרי ההחלטה על רכישתם, וזכו לשם העברי רעם.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270120
DTEND;VALUE=DATE:20270121
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2010</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מאמצים את השיטה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בטקס חגיגי, שסימל את "יריית הפתיחה" של פרויקט "אמץ שיטה" בנגב, נטעו תושבי אזור הערבה התיכונה שתילים של עצי שיטה באזורים פגועים. השתילים הונבטו במשתלת "גילת" של קק"ל, מזרעים שנאספו מעצי שיטה מובחרים באזור.\nהפרויקט, שיזמה קק"ל, בשיתוף המועצה האזורית ערבה תיכונה, שואף להשיב לאזור את עצי השיטה, שמספרם הולך ומצטמצם בעקבות עבודות סלילה ופיתוח, בצורת והטיית מים. במסגרת הפרויקט, כ-2,000 שתילים הושבו לערבה, במטרה להשיב את הנוף לקדמותו.\nעץ השיטה מהווה בסיס למערכת האקולוגית בערבה ואף משמש כאחד מסמלי האזור. לעצים אלה ייחוס עוד מימי האבות – השיטה מוזכרת במקורות כעץ אשר שימש לבניין המשכן וכליו. כיום משמש השרף שלה בתור צמח מרפא או כדבק לתעשייה ולשימוש ביתי.\n\nקראו עוד על פרויקט "אמץ שיטה" ועל שיטה, צמחים מדבריים ובעלי חיים בערבה: https://www.kkl.org.il/education/files/articles/forest/trees/magdir_south.pdf</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מאמצים את השיטה
DESCRIPTION:בטקס חגיגי, שסימל את "יריית הפתיחה" של פרויקט "אמץ שיטה" בנגב, נטעו תושבי אזור הערבה התיכונה שתילים של עצי שיטה באזורים פגועים. השתילים הונבטו במשתלת "גילת" של קק"ל, מזרעים שנאספו מעצי שיטה מובחרים באזור.\nהפרויקט, שיזמה קק"ל, בשיתוף המועצה האזורית ערבה תיכונה, שואף להשיב לאזור את עצי השיטה, שמספרם הולך ומצטמצם בעקבות עבודות סלילה ופיתוח, בצורת והטיית מים. במסגרת הפרויקט, כ-2,000 שתילים הושבו לערבה, במטרה להשיב את הנוף לקדמותו.\nעץ השיטה מהווה בסיס למערכת האקולוגית בערבה ואף משמש כאחד מסמלי האזור. לעצים אלה ייחוס עוד מימי האבות – השיטה מוזכרת במקורות כעץ אשר שימש לבניין המשכן וכליו. כיום משמש השרף שלה בתור צמח מרפא או כדבק לתעשייה ולשימוש ביתי.\n\nקראו עוד על פרויקט "אמץ שיטה" ועל שיטה, צמחים מדבריים ובעלי חיים בערבה: https://www.kkl.org.il/education/files/articles/forest/trees/magdir_south.pdf
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270121
DTEND;VALUE=DATE:20270122
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1968</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מוקמת מפלגת העבודה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 1968 הוקמה מפלגת העבודה בראשות לוי אשכול. המפלגה נוסדה מאיחודן של מפא"י (מפלגת השלטון באותה עת עם אחדות העבודה-פועלי ציון) ורפ"י. מנהיגה הראשון היה לוי אשכול.\nב-1969 הקימה מפלגת העבודה עם מפ"ם את רשימת המערך. בבחירות לכנסת ה-7, שנערכו באותה שנה, זכתה רשימת המערך ב-56 מנדטים. בעקבות הניצחון בבחירות הורכבה ממשלה בראשות גולדה מאיר.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מוקמת מפלגת העבודה
DESCRIPTION:היום בשנת 1968 הוקמה מפלגת העבודה בראשות לוי אשכול. המפלגה נוסדה מאיחודן של מפא"י (מפלגת השלטון באותה עת עם אחדות העבודה-פועלי ציון) ורפ"י. מנהיגה הראשון היה לוי אשכול.\nב-1969 הקימה מפלגת העבודה עם מפ"ם את רשימת המערך. בבחירות לכנסת ה-7, שנערכו באותה שנה, זכתה רשימת המערך ב-56 מנדטים. בעקבות הניצחון בבחירות הורכבה ממשלה בראשות גולדה מאיר.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270122
DTEND;VALUE=DATE:20270123
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2008</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הבוצה לחקלאות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בתום מאבק ציבורי ארוך, ב-22 בינואר 2008, הודיעו מנהלי מפעל השפד"ן כי החליטו שלא לקדם את הקמתה של משרפה בראשון לציון ובמקום זאת לקדם את החלופה החקלאית לטיפול בבוצה.\nהשפד"ן הוא מפעל לטיהור שפכי גוש דן, המנוהל על ידי "איגוד ערים דן לביוב". תפקיד המפעל הוא ניקוז השפכים וטיפול בהם. לאחר טיפול בשפכים באתר השפד"ן במערב ראשון לציון, מוחדרים השפכים לקרקע דרומית לראשון לציון והחול משמש כמסנן נוסף. מאזורי החדרה נשאבים המים ומועברים בקו השלישי לנגב, שם הם משמשים לחקלאות ולשימושים נוספים.\nהמוצקים הנותרים – הבוצה – הוזרמו לים התיכון. בעקבות לחץ ציבורי ועתירות נגד הזרמת הבוצה המזוהמת לים, החליטה הוועדה למתן היתרים כי על השפד"ן להפסיק את ההזרמה לא יאוחר משנת 2008. הפתרון היבשתי שניסה השפד"ן לקדם הוא הקמת מתקן לשריפת הבוצה שימוקם סמוך לעיר ראשון לציון. אולם, בחלופה זו קיים סיכון ממשי לפליטת מזהמים מסוכנים לאדם ולסביבה.\nמחקרים מראים שאפשר להשתמש בבוצה כדשן בחקלאות, והיא לא רק מגדילה את היבולים, אלא גם משפרת את איכות הקרקע.\nעוד על הבוצה באגודן:  https://tinyurl.com/22ubfvkx</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הבוצה לחקלאות
DESCRIPTION:בתום מאבק ציבורי ארוך, ב-22 בינואר 2008, הודיעו מנהלי מפעל השפד"ן כי החליטו שלא לקדם את הקמתה של משרפה בראשון לציון ובמקום זאת לקדם את החלופה החקלאית לטיפול בבוצה.\nהשפד"ן הוא מפעל לטיהור שפכי גוש דן, המנוהל על ידי "איגוד ערים דן לביוב". תפקיד המפעל הוא ניקוז השפכים וטיפול בהם. לאחר טיפול בשפכים באתר השפד"ן במערב ראשון לציון, מוחדרים השפכים לקרקע דרומית לראשון לציון והחול משמש כמסנן נוסף. מאזורי החדרה נשאבים המים ומועברים בקו השלישי לנגב, שם הם משמשים לחקלאות ולשימושים נוספים.\nהמוצקים הנותרים – הבוצה – הוזרמו לים התיכון. בעקבות לחץ ציבורי ועתירות נגד הזרמת הבוצה המזוהמת לים, החליטה הוועדה למתן היתרים כי על השפד"ן להפסיק את ההזרמה לא יאוחר משנת 2008. הפתרון היבשתי שניסה השפד"ן לקדם הוא הקמת מתקן לשריפת הבוצה שימוקם סמוך לעיר ראשון לציון. אולם, בחלופה זו קיים סיכון ממשי לפליטת מזהמים מסוכנים לאדם ולסביבה.\nמחקרים מראים שאפשר להשתמש בבוצה כדשן בחקלאות, והיא לא רק מגדילה את היבולים, אלא גם משפרת את איכות הקרקע.\nעוד על הבוצה באגודן:  https://tinyurl.com/22ubfvkx
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270123
DTEND;VALUE=DATE:20270124
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2007</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>איך שגלגל מסתובב</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>המדינה מוצאת פתרון לבעיית הצמיגים המושלכים לפסולת ומהווים מטרד סביבתי – הצעת חוק הקובעת כי יצרני ויבואני הצמיגים יהיו אחראים לאסוף את הצמיגים המשומשים ולהעבירם למיחזור. תוצרי מיחזור הצמיגים הם אבקת גומי לתעשיית הגומי, ייצור מרצפות גומי לגני משחקים, שימוש בצמיגים כתחליפי דלק ואף הוספת צמיגים גרוסים לאספלט לסלילת כבישים שקטים.\n\nמדי שנה כשלושה מיליון צמיגים יוצאים משימוש בישראל והופכים לפסולת. צמיגים משומשים המושלכים, בניגוד לחוק, בשטחים פתוחים, מזהמים את הסביבה ואת מקורות המים. בצמיגים משומשים מצטברים מים ונוצרים מוקדי דגירה של יתושים.\nהצמיגים מהווים פוטנציאל לשריפות ענק ולזיהום אוויר קשה, וגם באתרי הפסולת הם מהווים בעיה תפעולית קשה, מכיוון שלא ניתן לדחוס אותם. ב-23 בינואר 2007 אישרה מליאת הכנסת את החוק למיחזור צמיגים משומשים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:איך שגלגל מסתובב
DESCRIPTION:המדינה מוצאת פתרון לבעיית הצמיגים המושלכים לפסולת ומהווים מטרד סביבתי – הצעת חוק הקובעת כי יצרני ויבואני הצמיגים יהיו אחראים לאסוף את הצמיגים המשומשים ולהעבירם למיחזור. תוצרי מיחזור הצמיגים הם אבקת גומי לתעשיית הגומי, ייצור מרצפות גומי לגני משחקים, שימוש בצמיגים כתחליפי דלק ואף הוספת צמיגים גרוסים לאספלט לסלילת כבישים שקטים.\n\nמדי שנה כשלושה מיליון צמיגים יוצאים משימוש בישראל והופכים לפסולת. צמיגים משומשים המושלכים, בניגוד לחוק, בשטחים פתוחים, מזהמים את הסביבה ואת מקורות המים. בצמיגים משומשים מצטברים מים ונוצרים מוקדי דגירה של יתושים.\nהצמיגים מהווים פוטנציאל לשריפות ענק ולזיהום אוויר קשה, וגם באתרי הפסולת הם מהווים בעיה תפעולית קשה, מכיוון שלא ניתן לדחוס אותם. ב-23 בינואר 2007 אישרה מליאת הכנסת את החוק למיחזור צמיגים משומשים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270123
DTEND;VALUE=DATE:20270124
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ט"ו בשבט</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ט"ו בשבט אינו נזכר בתורה. במשנה ובתלמוד הוא מופיע בשם "ראש השנה לאילן", ועל פי חז"ל הוא מסמל את תחילתה של שנה חדשה לפֵרות האילן. מניין שנותיו של הפרי חשוב לצורך קיום "מצווֹת התלויות בארץ", כמו למשל עָרלה: בשלוש השנים הראשונות לנטיעת העץ, הפרי הגדל עליו אסור באכילה, וכן תרומות ומעשרות: כל מה שגדל עד לט"ו בשבט הוא היבול של אותה שנה וממנו צריך החקלאי להפריש תרומות ומעשרות. \nעם ראשית הציונות והקמתן של המושבות הראשונות בארץ ישראל קיבל ט"ו בשבט משמעות נוספת: חג האילנות ושמירת הטבע. טקס הנטיעות הראשון של ט"ו בשבט התקיים בשנת תרמ"ד, 1884 במושבה ייסוד המעלה. ההיסטוריון זאב יעבץ, ששימש גם מחנך ומנהל בית ספר, יצא בקריאה לקבוע את ט"ו בשבט כחג הנטיעות, ובט"ו בשבט שנת תר"ן (1890) לקח את תלמידיו לנטיעת עצים במושבה זיכרון יעקב. מאוחר יותר, בשנת 1908, הכריזה הסתדרות המורים והגננות בארץ ישראל על ט"ו בשבט כעל חג הנטיעות. הרעיון קיבל את אישורם של מוסדות התנועה הציונית שפעלו באותן שנים, ומנהג הנטיעות התקבל בכל מוסדות החינוך העבריים והוא מתבצע עד היום באמצעות קרן קימת לישראל. \nמלבד מנהג הנטיעות, בט"ו בשבט נהוג גם לאכול פֵּרות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ובפרט פֵּרות יבשים ואגוזים למיניהם. בשנים האחרונות השתרשה מסורת של עריכת "סדר ט"ו בשבט", ובו לומדים קטעים נבחרים מהמקורות שעניינם בעץ, סביב שולחנות עמוסים בפֵרותיה של ארץ ישראל. עוד על ט"ו בשבט אפשר לקרוא בקישור: https://www.kkl.org.il/education/features/holidays/2beshvat/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ט"ו בשבט
DESCRIPTION:ט"ו בשבט אינו נזכר בתורה. במשנה ובתלמוד הוא מופיע בשם "ראש השנה לאילן", ועל פי חז"ל הוא מסמל את תחילתה של שנה חדשה לפֵרות האילן. מניין שנותיו של הפרי חשוב לצורך קיום "מצווֹת התלויות בארץ", כמו למשל עָרלה: בשלוש השנים הראשונות לנטיעת העץ, הפרי הגדל עליו אסור באכילה, וכן תרומות ומעשרות: כל מה שגדל עד לט"ו בשבט הוא היבול של אותה שנה וממנו צריך החקלאי להפריש תרומות ומעשרות. \nעם ראשית הציונות והקמתן של המושבות הראשונות בארץ ישראל קיבל ט"ו בשבט משמעות נוספת: חג האילנות ושמירת הטבע. טקס הנטיעות הראשון של ט"ו בשבט התקיים בשנת תרמ"ד, 1884 במושבה ייסוד המעלה. ההיסטוריון זאב יעבץ, ששימש גם מחנך ומנהל בית ספר, יצא בקריאה לקבוע את ט"ו בשבט כחג הנטיעות, ובט"ו בשבט שנת תר"ן (1890) לקח את תלמידיו לנטיעת עצים במושבה זיכרון יעקב. מאוחר יותר, בשנת 1908, הכריזה הסתדרות המורים והגננות בארץ ישראל על ט"ו בשבט כעל חג הנטיעות. הרעיון קיבל את אישורם של מוסדות התנועה הציונית שפעלו באותן שנים, ומנהג הנטיעות התקבל בכל מוסדות החינוך העבריים והוא מתבצע עד היום באמצעות קרן קימת לישראל. \nמלבד מנהג הנטיעות, בט"ו בשבט נהוג גם לאכול פֵּרות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ובפרט פֵּרות יבשים ואגוזים למיניהם. בשנים האחרונות השתרשה מסורת של עריכת "סדר ט"ו בשבט", ובו לומדים קטעים נבחרים מהמקורות שעניינם בעץ, סביב שולחנות עמוסים בפֵרותיה של ארץ ישראל. עוד על ט"ו בשבט אפשר לקרוא בקישור: https://www.kkl.org.il/education/features/holidays/2beshvat/
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270125
DTEND;VALUE=DATE:20270126
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1949</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מי בעד?</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 1949 התקיימו הבחירות הראשונות במדינת ישראל. היו אלה בחירות לאסיפה המכוננת, אשר מספר שבועות לאחר מכן, הסבה את שמה ל"כנסת ישראל". גוף זה נועד לחוקק את חוקת מדינת ישראל ולשמש כבית הנבחרים של המדינה הצעירה. בבחירות הראשונות לכנסת הצביעו כ-440 אלף איש ל-21 רשימות. מפלגת מפא"י ניצחה (לאחר שזכתה ב-35% מהקולות) והקימה קואליציה עם מפלגות המרכז והמפלגות הדתיות, כאשר אנשי מפ"ם נשארים באופוזיציה.\nתוצאות בחירות האסיפה המכוננת באתר הכנסת: http://main.knesset.gov.il/mk/elections/Pages/ElectionsResults1.aspx</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מי בעד?
DESCRIPTION:היום בשנת 1949 התקיימו הבחירות הראשונות במדינת ישראל. היו אלה בחירות לאסיפה המכוננת, אשר מספר שבועות לאחר מכן, הסבה את שמה ל"כנסת ישראל". גוף זה נועד לחוקק את חוקת מדינת ישראל ולשמש כבית הנבחרים של המדינה הצעירה. בבחירות הראשונות לכנסת הצביעו כ-440 אלף איש ל-21 רשימות. מפלגת מפא"י ניצחה (לאחר שזכתה ב-35% מהקולות) והקימה קואליציה עם מפלגות המרכז והמפלגות הדתיות, כאשר אנשי מפ"ם נשארים באופוזיציה.\nתוצאות בחירות האסיפה המכוננת באתר הכנסת: http://main.knesset.gov.il/mk/elections/Pages/ElectionsResults1.aspx
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270127
DTEND;VALUE=DATE:20270128
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2006</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום זיכרון בינלאומי לשואה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בעולם מציינים לראשונה את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. ביום זה מאורגנים טקסי זיכרון ממלכתיים לשואה במדינות רבות וכן טקסים באוניברסיטאות ובבתי ספר בישראל מצוין יום השואה ביום כ"ז בניסן, כשבוע לאחר חג הפסח.\nב-27 בינואר 1945 שחררו כוחות הצבא האדום את מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, ובכך גילו את מרכז הרצח הגדול ביותר של הנאצים באירופה. מאז, אושוויץ הפך לסמל השואה, מזכרת לדורות למידת חוסר האנושיות שיכול לנהוג אדם בזולתו. 18 מדינות קבעו בחקיקה את 27 בינואר כיום הזיכרון השנתי לשואה. על פי החלטת עצרת האו"ם הוכרז יום זה כיום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום זיכרון בינלאומי לשואה
DESCRIPTION:בעולם מציינים לראשונה את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. ביום זה מאורגנים טקסי זיכרון ממלכתיים לשואה במדינות רבות וכן טקסים באוניברסיטאות ובבתי ספר בישראל מצוין יום השואה ביום כ"ז בניסן, כשבוע לאחר חג הפסח.\nב-27 בינואר 1945 שחררו כוחות הצבא האדום את מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, ובכך גילו את מרכז הרצח הגדול ביותר של הנאצים באירופה. מאז, אושוויץ הפך לסמל השואה, מזכרת לדורות למידת חוסר האנושיות שיכול לנהוג אדם בזולתו. 18 מדינות קבעו בחקיקה את 27 בינואר כיום הזיכרון השנתי לשואה. על פי החלטת עצרת האו"ם הוכרז יום זה כיום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270131
DTEND;VALUE=DATE:20270201
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1938</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יש משמר אזרחי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בתל אביב הופעל המשמר האזרחי. הוא היה מעין ארגון הג"א בעיר ופעל בימי מלחמת העולם השנייה ובעת מלחמת העצמאות.\nב-1974, בעקבות פיגועי הטרור הראשונים בישראל, הוקם הארגון מחדש על פי החלטת הממשלה וחידש את פעולתו. הוא היה לגוף של אזרחים מתנדבים לשמירה במסגרת משטרת ישראל.\nהמשמר האזרחי (ובשמו היום – אק"מ – אגף קהילה ומשמר אזרחי), הוא אחד הגופים ההתנדבותיים הגדולים בישראל ובו כ-70 אלף מתנדבים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יש משמר אזרחי
DESCRIPTION:בתל אביב הופעל המשמר האזרחי. הוא היה מעין ארגון הג"א בעיר ופעל בימי מלחמת העולם השנייה ובעת מלחמת העצמאות.\nב-1974, בעקבות פיגועי הטרור הראשונים בישראל, הוקם הארגון מחדש על פי החלטת הממשלה וחידש את פעולתו. הוא היה לגוף של אזרחים מתנדבים לשמירה במסגרת משטרת ישראל.\nהמשמר האזרחי (ובשמו היום – אק"מ – אגף קהילה ומשמר אזרחי), הוא אחד הגופים ההתנדבותיים הגדולים בישראל ובו כ-70 אלף מתנדבים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270201
DTEND;VALUE=DATE:20270202
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2003</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אסון בחלל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מעבורת החלל קולומביה התרסקה בדרכה מהחלל לכדור הארץ. כל שבעת חברי המשלחת שהיו על סיפונה נהרגו, ובהם האסטרונאוט הישראלי הראשון, אלוף משנה אילן רמון. קרן קימת לישראל הקימה מרכז מידע ומחקר על שמו ביער "אילנות" והנציחה את דמותו על בול שהפיקה.\nבשיחה שניהל רמון מהחלל עם ראש הממשלה אריאל שרון (ב-21.01.03) הוא אמר: "ט"ו בשבט היה לא מזמן, ואני קורא לכל יהודי בעולם לנטוע עץ בארץ ישראל בשנה הקרובה. אני רוצה לראות לפחות עוד 13 או 14 מיליון עצים נטועים בארץ ישראל ביום השנה לשיגור".\nבמשך 16 ימים שהתה המעבורת קולומביה בחלל, ובמשך כל הזמן הזה ערכו אנשי הצוות ניסויים מדעיים בתחומים שונים. בין השאר נערך ניסוי "הגן הכימי", ניסוי שתכננו תלמידי חטיבת הביניים מבית הספר "אורט קריית מוצקין". מטרת הניסוי הייתה לבדוק האם יש הבדל בין גידול גבישים על פני כדור הארץ לבין גידולם בחלל.\nלאחר שסיימה את כל משימותיה, ב-1 בפברואר 2003 יצאה המעבורת לכיוון כדור הארץ. התקלה שהביאה להתרסקותה אירעה בזמן שנכנסה לאטמוספירה.\nכ-10 שנים לאחר האסון, בפברואר 2013, בתחקיר של רשת טלוויזיה אמריקנית, התברר כי בנאס"א ידעו על התקלה במעבורת, אך החליטו לא לספר עליה לצוות קולומביה. מהתחקיר עולה כי בנאס"א ידעו שאין ביכולתם לעשות דבר כדי לתקן את התקלה, לכן העדיפו שהאסטרונאוטים לא יידעו עליה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אסון בחלל
DESCRIPTION:מעבורת החלל קולומביה התרסקה בדרכה מהחלל לכדור הארץ. כל שבעת חברי המשלחת שהיו על סיפונה נהרגו, ובהם האסטרונאוט הישראלי הראשון, אלוף משנה אילן רמון. קרן קימת לישראל הקימה מרכז מידע ומחקר על שמו ביער "אילנות" והנציחה את דמותו על בול שהפיקה.\nבשיחה שניהל רמון מהחלל עם ראש הממשלה אריאל שרון (ב-21.01.03) הוא אמר: "ט"ו בשבט היה לא מזמן, ואני קורא לכל יהודי בעולם לנטוע עץ בארץ ישראל בשנה הקרובה. אני רוצה לראות לפחות עוד 13 או 14 מיליון עצים נטועים בארץ ישראל ביום השנה לשיגור".\nבמשך 16 ימים שהתה המעבורת קולומביה בחלל, ובמשך כל הזמן הזה ערכו אנשי הצוות ניסויים מדעיים בתחומים שונים. בין השאר נערך ניסוי "הגן הכימי", ניסוי שתכננו תלמידי חטיבת הביניים מבית הספר "אורט קריית מוצקין". מטרת הניסוי הייתה לבדוק האם יש הבדל בין גידול גבישים על פני כדור הארץ לבין גידולם בחלל.\nלאחר שסיימה את כל משימותיה, ב-1 בפברואר 2003 יצאה המעבורת לכיוון כדור הארץ. התקלה שהביאה להתרסקותה אירעה בזמן שנכנסה לאטמוספירה.\nכ-10 שנים לאחר האסון, בפברואר 2013, בתחקיר של רשת טלוויזיה אמריקנית, התברר כי בנאס"א ידעו על התקלה במעבורת, אך החליטו לא לספר עליה לצוות קולומביה. מהתחקיר עולה כי בנאס"א ידעו שאין ביכולתם לעשות דבר כדי לתקן את התקלה, לכן העדיפו שהאסטרונאוטים לא יידעו עליה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270202
DTEND;VALUE=DATE:20270203
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1971</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>לח ומוצלח</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום הבינלאומי לבתי גידול לחים, שמצוין ב-2 בפברואר, נועד להעלות את המודעות לגופי מים אלה, המכונים "הכליות של העולם". \nבית גידול לח הוא אזור שמוצף במים כל השנה או באופן עונתי, למשל מעיין, אגם, ביצה ושלולית חורף. בתי הגידול הלחים מקיימים מגוון עשיר של בעלי חיים וצמחייה ומביאים תועלת רבה לסביבתם, למשל באספקת מים באיכות טובה, הפחתת ההשפעות השליליות של אירועי אקלים קיצוניים, תרומה לחקלאות מוצלחת ושמירה על המגוון הביולוגי. גם שלוליות ובריכות החורף, שמתמלאות בחורף במי הגשמים ומתייבשות בהדרגה בקיץ, נחשבות בתי גידול לחים ומתאפיינות בחיים עשירים של בעלי חיים וצמחייה שמתפתחים בהם. בישראל היו בעבר אלפי בריכות חורף, רובן נעלמו בעקבות ההתחממות והפיתוח המואץ.\nב-2 בפברואר 1971 נחתמה בעיר רמסר שבאיראן אמנה בינלאומית לשימור בתי הגידול הלחים, שעליה חתמו 163 מדינות. לציון מאורע זה מצוין מדי שנה היום הבינלאומי לבתי גידול לחים, שמטרתו העיקרית להעלות את מודעות הציבור לחשיבות השמירה עליהם. לחצו על הקישור לכתבה על השבת בריכות החורף: https://www.kkl.org.il/education/features/water/winter-pools/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:לח ומוצלח
DESCRIPTION:היום הבינלאומי לבתי גידול לחים, שמצוין ב-2 בפברואר, נועד להעלות את המודעות לגופי מים אלה, המכונים "הכליות של העולם". \nבית גידול לח הוא אזור שמוצף במים כל השנה או באופן עונתי, למשל מעיין, אגם, ביצה ושלולית חורף. בתי הגידול הלחים מקיימים מגוון עשיר של בעלי חיים וצמחייה ומביאים תועלת רבה לסביבתם, למשל באספקת מים באיכות טובה, הפחתת ההשפעות השליליות של אירועי אקלים קיצוניים, תרומה לחקלאות מוצלחת ושמירה על המגוון הביולוגי. גם שלוליות ובריכות החורף, שמתמלאות בחורף במי הגשמים ומתייבשות בהדרגה בקיץ, נחשבות בתי גידול לחים ומתאפיינות בחיים עשירים של בעלי חיים וצמחייה שמתפתחים בהם. בישראל היו בעבר אלפי בריכות חורף, רובן נעלמו בעקבות ההתחממות והפיתוח המואץ.\nב-2 בפברואר 1971 נחתמה בעיר רמסר שבאיראן אמנה בינלאומית לשימור בתי הגידול הלחים, שעליה חתמו 163 מדינות. לציון מאורע זה מצוין מדי שנה היום הבינלאומי לבתי גידול לחים, שמטרתו העיקרית להעלות את מודעות הציבור לחשיבות השמירה עליהם. לחצו על הקישור לכתבה על השבת בריכות החורף: https://www.kkl.org.il/education/features/water/winter-pools/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270203
DTEND;VALUE=DATE:20270204
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1930</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הייקים באים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>גל נוסף של חלוצים בא לארץ והחל את תשע השנים של העלייה החמישית. תחילה באו רק חלוצים אחדים, אבל ב-1933, עם עליית היטלר לשלטון בגרמניה, התגבר זרם העולים. עד לסיומה, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב- 1939, באו לארץ 280 אלף עולים.\nבני העלייה התיישבו בערים והשתתפו בהקמתם של יישובים חדשים במסגרת חומה ומגדל ומפעלי התיישבות נוספים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הייקים באים
DESCRIPTION:גל נוסף של חלוצים בא לארץ והחל את תשע השנים של העלייה החמישית. תחילה באו רק חלוצים אחדים, אבל ב-1933, עם עליית היטלר לשלטון בגרמניה, התגבר זרם העולים. עד לסיומה, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב- 1939, באו לארץ 280 אלף עולים.\nבני העלייה התיישבו בערים והשתתפו בהקמתם של יישובים חדשים במסגרת חומה ומגדל ומפעלי התיישבות נוספים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270204
DTEND;VALUE=DATE:20270205
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1997</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אסון בשחקים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בהתנגשות בין שני מַסוקי יסעור של צה"ל, שהיו בדרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו 73 חיילים וקצינים, 8 מהם אנשי הצוות. המסוקים, שהובילו חיילים מחטיבת גולני, שריון, חטיבת הנח"ל, מודיעין ויחידות נוספות, המריאו משדה התעופה מחניים וטסו בדרכם למוצבי צה"ל באזור לבנון, כשאורותיהם כבויים, כדי שלוחמי חיזבאללה לא יבחינו בהם. בשעה שבע בערב הם התנגשו זה בזה. מסוק אחד התרסק מעל המושב שאר יישוב (בחצר צימר) והשני מעל קיבוץ דפנה (בשדה פתוח). התאונה קרויה אסון המסוקים, ונחשבת לתאונת המסוקים הקשה ביותר בהיסטוריה של התעופה בעולם.\nיום אבל לאומי\nלאחר ההתרסקות הוכרז יום אבל לאומי, ומונתה ועדת חקירה, שתפקידה היה לחקור את נסיבות התאונה. הוועדה המליצה על שינויים במערך חיל האוויר, אך כיוון שלא נמצאה הקופסה השחורה לא ידוע מהי הסיבה המדויקת להתרסקות, ככל הנראה הסיבה היא אי שמירה על כללי הבטיחות. "האירועים בשניות האחרונות לקראת ההתנגשות יישארו תעלומה", נכתב בדוח הוועדה.\nהאנדרטה\nבשנת 2008 נחנכה בשטח הסמוך למקום נפילתו של אחד המסוקים האנדרטה לזכר הלוחמים – היא בנויה בצורת מסוק יסעור, ובפתח שלה מזרקת מים שעליה כתובים 73 שמות החללים. בין להבי המסוק 73 אבנים, לזכרם.\nצפו: אסון המסוקים בווידיאופדיה: https://www.youtube.com/watch?v=bgiQ1j1JkPU</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אסון בשחקים
DESCRIPTION:בהתנגשות בין שני מַסוקי יסעור של צה"ל, שהיו בדרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו 73 חיילים וקצינים, 8 מהם אנשי הצוות. המסוקים, שהובילו חיילים מחטיבת גולני, שריון, חטיבת הנח"ל, מודיעין ויחידות נוספות, המריאו משדה התעופה מחניים וטסו בדרכם למוצבי צה"ל באזור לבנון, כשאורותיהם כבויים, כדי שלוחמי חיזבאללה לא יבחינו בהם. בשעה שבע בערב הם התנגשו זה בזה. מסוק אחד התרסק מעל המושב שאר יישוב (בחצר צימר) והשני מעל קיבוץ דפנה (בשדה פתוח). התאונה קרויה אסון המסוקים, ונחשבת לתאונת המסוקים הקשה ביותר בהיסטוריה של התעופה בעולם.\nיום אבל לאומי\nלאחר ההתרסקות הוכרז יום אבל לאומי, ומונתה ועדת חקירה, שתפקידה היה לחקור את נסיבות התאונה. הוועדה המליצה על שינויים במערך חיל האוויר, אך כיוון שלא נמצאה הקופסה השחורה לא ידוע מהי הסיבה המדויקת להתרסקות, ככל הנראה הסיבה היא אי שמירה על כללי הבטיחות. "האירועים בשניות האחרונות לקראת ההתנגשות יישארו תעלומה", נכתב בדוח הוועדה.\nהאנדרטה\nבשנת 2008 נחנכה בשטח הסמוך למקום נפילתו של אחד המסוקים האנדרטה לזכר הלוחמים – היא בנויה בצורת מסוק יסעור, ובפתח שלה מזרקת מים שעליה כתובים 73 שמות החללים. בין להבי המסוק 73 אבנים, לזכרם.\nצפו: אסון המסוקים בווידיאופדיה: https://www.youtube.com/watch?v=bgiQ1j1JkPU
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270205
DTEND;VALUE=DATE:20270206
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1950</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>העיר באפור נצבעת בלבן</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>תושבי המדינה מתעוררים אל שחר של יום לבן. סופת שלג לילית שהתפרסה מדן בצפון ועד באר שבע בדרום כיסתה את כל הארץ במעטה עבה של שלג, כולל שלג נדיר ביותר בעמקים ובמישור החוף.\nילדים ומבוגרים יצאו לרחובות לחזות בפלא ולחגוג בבניית בובות שלג. פתיתי השלג צנחו במשך שעות ארוכות ואנשי התחנה המטאורולוגית הצהירו: "השלג הכבד ביותר והקור העז ביותר בתולדות הארץ". בחיפה הגיע גובה השלג ל־30 סנטימטרים. הטמפרטורה בירושלים הייתה הנמוכה ביותר שנמדדה במאה ה-20 – מינוס 7 מעלות צלזיוס. גם במישור החוף צנחה הטמפרטורה אל מתחת לאפס. ב-7 בפברואר החל השלג נמס והחיים חזרו למסלולם. נזקים רבים נרשמו: השלג גרם למותם של ארבעה אנשים בעין שמר; תושבי המעברות ושכונות העוני שהתגוררו באוהלים ובבתים ארעיים נפגעו מהכפור ורבים מהם נשארו ללא קורת גג בן לילה. השלג הסב נזקים חמורים לענף ההדרים, הפרי קפא ועצים רבים קרסו ברחובות הערים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:העיר באפור נצבעת בלבן
DESCRIPTION:תושבי המדינה מתעוררים אל שחר של יום לבן. סופת שלג לילית שהתפרסה מדן בצפון ועד באר שבע בדרום כיסתה את כל הארץ במעטה עבה של שלג, כולל שלג נדיר ביותר בעמקים ובמישור החוף.\nילדים ומבוגרים יצאו לרחובות לחזות בפלא ולחגוג בבניית בובות שלג. פתיתי השלג צנחו במשך שעות ארוכות ואנשי התחנה המטאורולוגית הצהירו: "השלג הכבד ביותר והקור העז ביותר בתולדות הארץ". בחיפה הגיע גובה השלג ל־30 סנטימטרים. הטמפרטורה בירושלים הייתה הנמוכה ביותר שנמדדה במאה ה-20 – מינוס 7 מעלות צלזיוס. גם במישור החוף צנחה הטמפרטורה אל מתחת לאפס. ב-7 בפברואר החל השלג נמס והחיים חזרו למסלולם. נזקים רבים נרשמו: השלג גרם למותם של ארבעה אנשים בעין שמר; תושבי המעברות ושכונות העוני שהתגוררו באוהלים ובבתים ארעיים נפגעו מהכפור ורבים מהם נשארו ללא קורת גג בן לילה. השלג הסב נזקים חמורים לענף ההדרים, הפרי קפא ועצים רבים קרסו ברחובות הערים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270207
DTEND;VALUE=DATE:20270208
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1947</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אוצר במדבר</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>במערות קומראן שבמצוקי צפון מערב ים המלח מתגלות מגילות בנות אלפיים שנה על ידי בדואים, שמורות בתוך כדי חרס. רוב המגילות כתובות בעברית, ומיעוטן בארמית וביוונית. מאות מגילות ושרידי מגילות נוספים התגלו לאורך תשע השנים הבאות ב-11 מערות באזור. רובן נשמרו היטב בזכות האקלים היבש. המגילות הגנוזות מכונות גם "מגילות ים המלח" או "מגילות קומראן".\nקיימת מחלוקת בין החוקרים למי היו שייכות המגילות ומה סיבת הטמנתן במערות. בסך הכול נמצאו בקומראן קטעים מכל ספרי המקרא, פרט למגילת אסתר, ספרים חיצוניים וכתביים ייחודים לקהילה שפעלה במקום.\nהמגילות הגנוזות הן כתבי היד הקדומים ביותר של המקרא, ולכן הגילוי שלהן נחשב לאחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות בארץ ישראל.\nחלק מהמגילות מוצגות בהיכל הספר שבמוזאון ישראל בירושלים. במסגרת מיזם משותף למוזיאון ישראל ולחברת גוגל, הועלו לרשת חמש מגילות שלמות.\nלצפייה בסרטון המתאר את המיזם:\nhttps://www.youtube.com/watch?v=5rYj_0foJYA</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אוצר במדבר
DESCRIPTION:במערות קומראן שבמצוקי צפון מערב ים המלח מתגלות מגילות בנות אלפיים שנה על ידי בדואים, שמורות בתוך כדי חרס. רוב המגילות כתובות בעברית, ומיעוטן בארמית וביוונית. מאות מגילות ושרידי מגילות נוספים התגלו לאורך תשע השנים הבאות ב-11 מערות באזור. רובן נשמרו היטב בזכות האקלים היבש. המגילות הגנוזות מכונות גם "מגילות ים המלח" או "מגילות קומראן".\nקיימת מחלוקת בין החוקרים למי היו שייכות המגילות ומה סיבת הטמנתן במערות. בסך הכול נמצאו בקומראן קטעים מכל ספרי המקרא, פרט למגילת אסתר, ספרים חיצוניים וכתביים ייחודים לקהילה שפעלה במקום.\nהמגילות הגנוזות הן כתבי היד הקדומים ביותר של המקרא, ולכן הגילוי שלהן נחשב לאחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות בארץ ישראל.\nחלק מהמגילות מוצגות בהיכל הספר שבמוזאון ישראל בירושלים. במסגרת מיזם משותף למוזיאון ישראל ולחברת גוגל, הועלו לרשת חמש מגילות שלמות.\nלצפייה בסרטון המתאר את המיזם:\nhttps://www.youtube.com/watch?v=5rYj_0foJYA
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270207
DTEND;VALUE=DATE:20270208
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1958</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מים אל אדמות לכיש</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מדרום לכביש קריית גת-אשקלון נחנך אגם זוהר, אגם המים המלאכותי הגדול ביותר בישראל. \nהאגם הוא חלק מקו ירקון-נגב, שנחנך ב-1955, וממנו הוזרמו המים דרומה בשני קווים – מזרחי ומערבי. מים נוספים הוזרמו לאגם עם פתיחתו של המוביל הארצי ב-1964.\nקק"ל מסייעת ליישובים, לחקלאות ולמשק המים הלאומי בהקמה של מאגרי מים. בחבל לכיש הוקם בשנת 2005 מאגר חדש, מאגר לכיש, המסוגל לאגום 1,250,000 מ"ק. המאגר אוגם את קולחי ירושלים והאזור ומזרים את המים להשקיית שדות מושבי לכיש ומושבי גוש עציון הממוקמים בסמיכות למאגר. הקמת המאגר הביאה להגדלת מכסות המים לחקלאים והפכה שטחי פלחה לשטחים שבהם מגדלים גידולים לייצוא. כתוצאה מכך, גדלה פרנסת החקלאים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מים אל אדמות לכיש
DESCRIPTION:מדרום לכביש קריית גת-אשקלון נחנך אגם זוהר, אגם המים המלאכותי הגדול ביותר בישראל. \nהאגם הוא חלק מקו ירקון-נגב, שנחנך ב-1955, וממנו הוזרמו המים דרומה בשני קווים – מזרחי ומערבי. מים נוספים הוזרמו לאגם עם פתיחתו של המוביל הארצי ב-1964.\nקק"ל מסייעת ליישובים, לחקלאות ולמשק המים הלאומי בהקמה של מאגרי מים. בחבל לכיש הוקם בשנת 2005 מאגר חדש, מאגר לכיש, המסוגל לאגום 1,250,000 מ"ק. המאגר אוגם את קולחי ירושלים והאזור ומזרים את המים להשקיית שדות מושבי לכיש ומושבי גוש עציון הממוקמים בסמיכות למאגר. הקמת המאגר הביאה להגדלת מכסות המים לחקלאים והפכה שטחי פלחה לשטחים שבהם מגדלים גידולים לייצוא. כתוצאה מכך, גדלה פרנסת החקלאים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270207
DTEND;VALUE=DATE:20270208
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום המשפחה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום ל' בשבט הוא יום פטירתה של הנרייטה סאלד, מי שייסדה את ארגון הנשים הציוניות "הדסה". יום זה נקבע כ"יום האם" בישראל. עם זאת, בעקבות שינויים חברתיים ותרבותיים במדינת ישראל, שוּנה יום האם והפך ליום המשפחה. ביום זה אנו מדגישים את הקשרים בין בני המשפחה הקרובה והמורחבת ונותנים את הדעת על מהות האהבה ועל התמיכה ההדדית בין בני המשפחה. יום המשפחה הבין־לאומי חל ב־15.5 בכל שנה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום המשפחה
DESCRIPTION:יום ל' בשבט הוא יום פטירתה של הנרייטה סאלד, מי שייסדה את ארגון הנשים הציוניות "הדסה". יום זה נקבע כ"יום האם" בישראל. עם זאת, בעקבות שינויים חברתיים ותרבותיים במדינת ישראל, שוּנה יום האם והפך ליום המשפחה. ביום זה אנו מדגישים את הקשרים בין בני המשפחה הקרובה והמורחבת ונותנים את הדעת על מהות האהבה ועל התמיכה ההדדית בין בני המשפחה. יום המשפחה הבין־לאומי חל ב־15.5 בכל שנה.
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270208
DTEND;VALUE=DATE:20270209
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1965</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>והזוכה הוא: סאלח שבתי!</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הסרט הישראלי "סלאח שבתי" בבימויו של אפרים קישון זוכה בשני פרסים בטקס היוקרתי "גלובוס הזהב", הישג חסר תקדים לקולנוע הישראלי הצעיר. זהו גם הסרט הישראלי הראשון שהועמד לזכייה בפרס ה"אוסקר" לסרט הזר הטוב ביותר. בשנות ה־50 כתב אפרים קישון סדרת מערכונים ללהקת הנח"ל, ועל בסיסם יצר את סרט הקולנוע בכיכובו של חיים טופול ובהפקתו של מנחם גולן. הסרט זכה להצלחה כבירה בישראל והיה שובר קופות. הוא שוּוק לחו"ל והצליח גם בארצות הברית. מאוחר יותר הפך הסרט למחזמר מצליח.\nלמרות ההצלחה ספגו הסרט והמחזמר ביקורת קשה על ההצגה הסטריאוטיפית של דמויות העולים מעֵדות המזרח. העלילה מתרחשת בשנות ה-50, ומראה בצורה סאטירית את שהתרחש באותם זמנים: קשיי העלייה והקליטה של עדות המזרח ויחסם של ילידי הארץ אליהם, הביורוקרטיה הבלתי אפשרית והפוליטיקה הישראלית הלא נקייה – כל זאת דרך דמותו של סאלח, עולה חדש שהגיע לישראל עם משפחתו ונאלץ להסתגל במהירות להווי החיים הישראלי. הסאטירה הופנתה בעיקר נגד הפוליטיקאים ואנשי השלטון ונגד יחסם אל האדם הפשוט.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:והזוכה הוא: סאלח שבתי!
DESCRIPTION:הסרט הישראלי "סלאח שבתי" בבימויו של אפרים קישון זוכה בשני פרסים בטקס היוקרתי "גלובוס הזהב", הישג חסר תקדים לקולנוע הישראלי הצעיר. זהו גם הסרט הישראלי הראשון שהועמד לזכייה בפרס ה"אוסקר" לסרט הזר הטוב ביותר. בשנות ה־50 כתב אפרים קישון סדרת מערכונים ללהקת הנח"ל, ועל בסיסם יצר את סרט הקולנוע בכיכובו של חיים טופול ובהפקתו של מנחם גולן. הסרט זכה להצלחה כבירה בישראל והיה שובר קופות. הוא שוּוק לחו"ל והצליח גם בארצות הברית. מאוחר יותר הפך הסרט למחזמר מצליח.\nלמרות ההצלחה ספגו הסרט והמחזמר ביקורת קשה על ההצגה הסטריאוטיפית של דמויות העולים מעֵדות המזרח. העלילה מתרחשת בשנות ה-50, ומראה בצורה סאטירית את שהתרחש באותם זמנים: קשיי העלייה והקליטה של עדות המזרח ויחסם של ילידי הארץ אליהם, הביורוקרטיה הבלתי אפשרית והפוליטיקה הישראלית הלא נקייה – כל זאת דרך דמותו של סאלח, עולה חדש שהגיע לישראל עם משפחתו ונאלץ להסתגל במהירות להווי החיים הישראלי. הסאטירה הופנתה בעיקר נגד הפוליטיקאים ואנשי השלטון ונגד יחסם אל האדם הפשוט.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270209
DTEND;VALUE=DATE:20270210
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1925</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>טכניון או תכניון?</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>טקס הפתיחה הרשמית של הטכניון מתקיים 13 שנה לאחר הנחת אבן הפינה. עם הקמתו נקרא המוסד "תכניון", לפי הצעתו של המשורר חיים נחמן ביאליק – מלשון תֶּכֶן. הד"ר פאול נתן, מייסד "חברת עזרה של יהודי גרמניה", ביקר בישראל בשנת 1907 והגה את הרעיון להקים מוסד לימודים עליון שיהיה גולת הכותרת של פעולתה החינוכית של "עזרה". נתן קיווה שיהודים בוגרי בית הספר הטכני יתקבלו לעבודה במיזמים הטכנולוגיים החדשים שיזמה הממשלה הטורקית.\nמשפחת ויסוצקי תרמה לקניית קרקעות, ונפתחה מגבית להתרמת ארגונים נוספים. קרן קימת לישראל השתתפה ברכישת הקרקע ותרמה 100,000 פרנק, וכן זכתה לנציגות בדירקטוריון של בית הספר.\nבניית הטכניון על הר הכרמל בחיפה לוּותה בקשיים רבים. המחלוקת על שפת ההוראה גרמה לכישלון בגיוס תורמים להמשך המיזם ולדחיית פתיחת המוסד. לבסוף ויתרה חברת "עזרה" על החלטתה ללמד בגרמנית והודיעה ששפת הלימוד בטכניון תהיה עברית. בזמן מלחמת העולם הראשונה הופסקה הבנייה, ואחרי המלחמה היה צורך לשקם את המבנים. כיום נחשב הטכניון לאחד מהמוסדות המובילים בתחומו בעולם.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:טכניון או תכניון?
DESCRIPTION:טקס הפתיחה הרשמית של הטכניון מתקיים 13 שנה לאחר הנחת אבן הפינה. עם הקמתו נקרא המוסד "תכניון", לפי הצעתו של המשורר חיים נחמן ביאליק – מלשון תֶּכֶן. הד"ר פאול נתן, מייסד "חברת עזרה של יהודי גרמניה", ביקר בישראל בשנת 1907 והגה את הרעיון להקים מוסד לימודים עליון שיהיה גולת הכותרת של פעולתה החינוכית של "עזרה". נתן קיווה שיהודים בוגרי בית הספר הטכני יתקבלו לעבודה במיזמים הטכנולוגיים החדשים שיזמה הממשלה הטורקית.\nמשפחת ויסוצקי תרמה לקניית קרקעות, ונפתחה מגבית להתרמת ארגונים נוספים. קרן קימת לישראל השתתפה ברכישת הקרקע ותרמה 100,000 פרנק, וכן זכתה לנציגות בדירקטוריון של בית הספר.\nבניית הטכניון על הר הכרמל בחיפה לוּותה בקשיים רבים. המחלוקת על שפת ההוראה גרמה לכישלון בגיוס תורמים להמשך המיזם ולדחיית פתיחת המוסד. לבסוף ויתרה חברת "עזרה" על החלטתה ללמד בגרמנית והודיעה ששפת הלימוד בטכניון תהיה עברית. בזמן מלחמת העולם הראשונה הופסקה הבנייה, ואחרי המלחמה היה צורך לשקם את המבנים. כיום נחשב הטכניון לאחד מהמוסדות המובילים בתחומו בעולם.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270210
DTEND;VALUE=DATE:20270211
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1949</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>סמל למדינה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ב-10.2.1949 נבחרת מנורת שבעת הקנים, בעיצובם של האחים גבריאל ומקסים שמיר, לסמל מדינת ישראל. מועצת המדינה הזמנית מינתה ועדה שהייתה אחראית על בחירת הסמל והדגל של המדינה הצעירה. הוועדה פרסמה מכרז ובו קראה לתושבי המדינה להציע הצעות לסמל המדינה. מבין הצעות רבות שהוגשו נבחר הסמל בעיצובם של האחים ביום י"א בשבט ה'תש"ט, 10 בפברואר 1949. סמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים, ומשני צדיה ענפי זית. בתחתית הסמל מופיע הכיתוב "ישראל".</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:סמל למדינה
DESCRIPTION:ב-10.2.1949 נבחרת מנורת שבעת הקנים, בעיצובם של האחים גבריאל ומקסים שמיר, לסמל מדינת ישראל. מועצת המדינה הזמנית מינתה ועדה שהייתה אחראית על בחירת הסמל והדגל של המדינה הצעירה. הוועדה פרסמה מכרז ובו קראה לתושבי המדינה להציע הצעות לסמל המדינה. מבין הצעות רבות שהוגשו נבחר הסמל בעיצובם של האחים ביום י"א בשבט ה'תש"ט, 10 בפברואר 1949. סמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים, ומשני צדיה ענפי זית. בתחתית הסמל מופיע הכיתוב "ישראל".
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270211
DTEND;VALUE=DATE:20270212
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1986</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אסיר ציון שרנסקי מגיע לישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נתן (אנטולי) שרנסקי, סמל המאבק של יהודי ברית המועצות על הזכות להגיע לישראל, עולה לישראל לאחר תשע שנים בכלא הסובייטי\nשרנסקי נעצר ב-1977 באשמת ריגול למען ארצות הברית, והואשם בחתרנות, בגידה, הסתה ובתעמולה אנטי סובייטית. הוא ישב במאסר תשע שנים ושחרורו הושג בעסקת חליפין, שבמסגרתה שוחררו חמישה סוכנים סובייטיים שהיו כלואים בארצות הברית ובאירופה. בנמל התעופה בן גוריון נערכה לשרנסקי קבלת פנים חמה, שבה השתתפו אלפים ובהם ראש הממשלה שמעון פרס, ממלא מקומו ושר החוץ יצחק שמיר, שרים, חברי כנסת ואישי ציבור רבים.\nלאחר עלייתו של שרסנקי לישראל, עלו אסירי ציון נוספים מברית המועצות, המפורסמים שבהם הם יולי אדלשטיין ואידה נודל, שעלו לארץ ב-1987. אידה נודל, שנלחמה למען זכויות אדם בברית המועצות, נשלחה לגלות בת ארבע שנים בסיביר. יולי אדלשטיין, כיום (2019) חבר כנסת בסיעת הליכוד ויו"ר הכנסת, נשלח לשלוש שנים בגולאג טרם עלייתו לישראל.\nמי היו אסירי ציון?\nבתקופה שבה שלט הקומוניזם בברית המועצות ובמדינות הגוש הקומוניסטי, לא הכירו השלטונות בשאיפותיהם הלאומיות של היהודים וסירבו לאשר בקשות עלייה לישראל. אולם יהודים רבים לא הסכימו לקבל את רוע הגזירה ופעלו נגדה בדרכים שונות – רבים מהם, דוגמת שרנסקי, נודל ואדלשטיין – שילמו על כך במאסרים ובהגליות לאזורים נידחים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אסיר ציון שרנסקי מגיע לישראל
DESCRIPTION:נתן (אנטולי) שרנסקי, סמל המאבק של יהודי ברית המועצות על הזכות להגיע לישראל, עולה לישראל לאחר תשע שנים בכלא הסובייטי\nשרנסקי נעצר ב-1977 באשמת ריגול למען ארצות הברית, והואשם בחתרנות, בגידה, הסתה ובתעמולה אנטי סובייטית. הוא ישב במאסר תשע שנים ושחרורו הושג בעסקת חליפין, שבמסגרתה שוחררו חמישה סוכנים סובייטיים שהיו כלואים בארצות הברית ובאירופה. בנמל התעופה בן גוריון נערכה לשרנסקי קבלת פנים חמה, שבה השתתפו אלפים ובהם ראש הממשלה שמעון פרס, ממלא מקומו ושר החוץ יצחק שמיר, שרים, חברי כנסת ואישי ציבור רבים.\nלאחר עלייתו של שרסנקי לישראל, עלו אסירי ציון נוספים מברית המועצות, המפורסמים שבהם הם יולי אדלשטיין ואידה נודל, שעלו לארץ ב-1987. אידה נודל, שנלחמה למען זכויות אדם בברית המועצות, נשלחה לגלות בת ארבע שנים בסיביר. יולי אדלשטיין, כיום (2019) חבר כנסת בסיעת הליכוד ויו"ר הכנסת, נשלח לשלוש שנים בגולאג טרם עלייתו לישראל.\nמי היו אסירי ציון?\nבתקופה שבה שלט הקומוניזם בברית המועצות ובמדינות הגוש הקומוניסטי, לא הכירו השלטונות בשאיפותיהם הלאומיות של היהודים וסירבו לאשר בקשות עלייה לישראל. אולם יהודים רבים לא הסכימו לקבל את רוע הגזירה ופעלו נגדה בדרכים שונות – רבים מהם, דוגמת שרנסקי, נודל ואדלשטיין – שילמו על כך במאסרים ובהגליות לאזורים נידחים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270212
DTEND;VALUE=DATE:20270213
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1942</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>לכידתו של מורד ומשורר</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בדירת מסתור בשכונת פלורנטין בתל אביב נתפס אברהם שטרן, "יאיר" בשמו המחתרתי, מייסד ארגון לח"י (לוחמי חירות ישראל) ומשורר. אנשי הבולשת הבריטית גילו את מקום המסתור שלו לאחר חיפושים שנמשכו חודשים רבים. קצין בריטי ירה ב"יאיר" למוות בעת שהיה כבול באזיקים. הוא היה בן 35 במותו. דירת המסתור שבה נתפס הייתה למוזיאון מורשת לח"י.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:לכידתו של מורד ומשורר
DESCRIPTION:בדירת מסתור בשכונת פלורנטין בתל אביב נתפס אברהם שטרן, "יאיר" בשמו המחתרתי, מייסד ארגון לח"י (לוחמי חירות ישראל) ומשורר. אנשי הבולשת הבריטית גילו את מקום המסתור שלו לאחר חיפושים שנמשכו חודשים רבים. קצין בריטי ירה ב"יאיר" למוות בעת שהיה כבול באזיקים. הוא היה בן 35 במותו. דירת המסתור שבה נתפס הייתה למוזיאון מורשת לח"י.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270214
DTEND;VALUE=DATE:20270215
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1896</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מדינת היהודים בתוך ספר</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביום זה פרסם בנימין זאב הרצל את הספר "מדינת היהודים", שבו הוא הציע פתרון למצוקת היהודים. בספר הִתווה הרצל את דמותה של מדינת היהודים, וטען שמדינת היהודים היא הפתרון היחיד לבעיית האנטישמיות. כעבור שש שנים פרסם את ספרו אלטנוילנד (ארץ ישנה-חדשה), ובו תיאר את המדינה שחזה.\nמידע נוסף על אודות הרצל אפשר למצוא באתר מרכז הרצל: http://www.herzl.org.il/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מדינת היהודים בתוך ספר
DESCRIPTION:ביום זה פרסם בנימין זאב הרצל את הספר "מדינת היהודים", שבו הוא הציע פתרון למצוקת היהודים. בספר הִתווה הרצל את דמותה של מדינת היהודים, וטען שמדינת היהודים היא הפתרון היחיד לבעיית האנטישמיות. כעבור שש שנים פרסם את ספרו אלטנוילנד (ארץ ישנה-חדשה), ובו תיאר את המדינה שחזה.\nמידע נוסף על אודות הרצל אפשר למצוא באתר מרכז הרצל: http://www.herzl.org.il/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270214
DTEND;VALUE=DATE:20270215
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1949</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נוטעים כנסת בישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בט"ו בשבט תש"ט (14 בפברואר 1949) התקיימה בירושלים, בבניין הסוכנות היהודית, הישיבה הראשונה של האסיפה המכוננת. הנבחרים, שמרביתם הגיעו לירושלים מהשפלה, עצרו בשער הגיא לטקס נטיעת עצים. מאז נחשב ט"ו בשבט יום הולדתה של כנסת ישראל, השומרת על מסורת הנטיעות ביום זה.\nבטקס הפתיחה של ישיבת האספה המכוננת אמר נשיא מועצת המדינה הזמנית, ד"ר חיים ויצמן: "ברגש של יראת כבוד והדרת קודש אני קם לפתוח את האספה המכוננת של מדינת ישראל, את כנסת ישראל הראשונה בימינו, בעיר הנצחית ירושלים... אישי הכנסת! שאו ברכה לכינוסכם הראשון. זכרו, כי עיני כל העם היהודי אליכם נשואות וכי הכיסופים והתפילות של דורות עברו מלוות את צעדיכם".\nיומיים לאחר מושב הפתיחה החליטה האספה המכוננת כי בית המחוקקים של מדינת ישראל יקרא "כנסת ישראל". במשך כתשעה חודשים נערכו ישיבות הכנסת בתל אביב וב-13 בדצמבר 1949, בעקבות החלטת עצרת האומות המאוחדות על בינאום ירושלים, החליטה הכנסת להחזיר את ישיבותיה לירושלים. ב-30 באוגוסט 1966, בטקס ממלכתי, נחנך משכנה הקבוע של כנסת ישראל בקריית הממשלה שבגבעת רם.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:נוטעים כנסת בישראל
DESCRIPTION:בט"ו בשבט תש"ט (14 בפברואר 1949) התקיימה בירושלים, בבניין הסוכנות היהודית, הישיבה הראשונה של האסיפה המכוננת. הנבחרים, שמרביתם הגיעו לירושלים מהשפלה, עצרו בשער הגיא לטקס נטיעת עצים. מאז נחשב ט"ו בשבט יום הולדתה של כנסת ישראל, השומרת על מסורת הנטיעות ביום זה.\nבטקס הפתיחה של ישיבת האספה המכוננת אמר נשיא מועצת המדינה הזמנית, ד"ר חיים ויצמן: "ברגש של יראת כבוד והדרת קודש אני קם לפתוח את האספה המכוננת של מדינת ישראל, את כנסת ישראל הראשונה בימינו, בעיר הנצחית ירושלים... אישי הכנסת! שאו ברכה לכינוסכם הראשון. זכרו, כי עיני כל העם היהודי אליכם נשואות וכי הכיסופים והתפילות של דורות עברו מלוות את צעדיכם".\nיומיים לאחר מושב הפתיחה החליטה האספה המכוננת כי בית המחוקקים של מדינת ישראל יקרא "כנסת ישראל". במשך כתשעה חודשים נערכו ישיבות הכנסת בתל אביב וב-13 בדצמבר 1949, בעקבות החלטת עצרת האומות המאוחדות על בינאום ירושלים, החליטה הכנסת להחזיר את ישיבותיה לירושלים. ב-30 באוגוסט 1966, בטקס ממלכתי, נחנך משכנה הקבוע של כנסת ישראל בקריית הממשלה שבגבעת רם.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270215
DTEND;VALUE=DATE:20270216
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1870</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מקווה ישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביום זה מייסדת חברת כל ישראל חברים (כי"ח), שפעלה ברחבי העולם על מנת לשפר את מצבם החינוכי והתרבותי של היהודים בקהילות השונות, את בית הספר החקלאי מקווה ישראל סמוך ליפו. יוזם הרעיון, קרל נטר, התיישב במערה בשטח בית הספר וממנה פיקח על הקמת המוסד.\nבית הספר נועד להכשיר חקלאים יהודים לעבודת האדמה בארץ ישראל. בתחום בית הספר הוקמו תחנת ניסויים וביתו של קרל נטר. שם נמצא גם קברו. ב-1976 נחקק חוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל המשמר את ערכיו ויעדיו.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מקווה ישראל
DESCRIPTION:ביום זה מייסדת חברת כל ישראל חברים (כי"ח), שפעלה ברחבי העולם על מנת לשפר את מצבם החינוכי והתרבותי של היהודים בקהילות השונות, את בית הספר החקלאי מקווה ישראל סמוך ליפו. יוזם הרעיון, קרל נטר, התיישב במערה בשטח בית הספר וממנה פיקח על הקמת המוסד.\nבית הספר נועד להכשיר חקלאים יהודים לעבודת האדמה בארץ ישראל. בתחום בית הספר הוקמו תחנת ניסויים וביתו של קרל נטר. שם נמצא גם קברו. ב-1976 נחקק חוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל המשמר את ערכיו ויעדיו.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270216
DTEND;VALUE=DATE:20270217
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1954</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בוטל עונש המוות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביטול גזר דין מוות בישראל מבוסס על המסורת היהודית, על שיקולי מוסר כלל אנושיים ועל מיעוט ההרתעה שבעונש המוות. \nעם קום המדינה אימצה מדינת ישראל את תקנות המנדט הבריטי כתשתית לחוקיה. בין שאר החוקים, על פי תקנות המנדט – דינו של אדם אשר הורשע ברצח הינו מוות. בהיעדר חקיקה אחרת בישראל נותרה קביעה זו בתוקף גם במשפט הישראלי. ב-16 בפברואר 1954 אישרה הכנסת את חוק תיקון דיני עונשין – ביטול עונש מוות על רצח. עם זאת, התיקון לחוק מתיר גזר דין מוות במסגרת החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם (1950); החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם (1950); חוק העונשין – פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה (1977); וחוק השיפוט הצבאי (1955). מאז קום המדינה הוצא לפועל עונש מוות בישראל פעם אחת בלבד – במשפטו של הפושע הנאצי, אדולף אייכמן.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:בוטל עונש המוות
DESCRIPTION:ביטול גזר דין מוות בישראל מבוסס על המסורת היהודית, על שיקולי מוסר כלל אנושיים ועל מיעוט ההרתעה שבעונש המוות. \nעם קום המדינה אימצה מדינת ישראל את תקנות המנדט הבריטי כתשתית לחוקיה. בין שאר החוקים, על פי תקנות המנדט – דינו של אדם אשר הורשע ברצח הינו מוות. בהיעדר חקיקה אחרת בישראל נותרה קביעה זו בתוקף גם במשפט הישראלי. ב-16 בפברואר 1954 אישרה הכנסת את חוק תיקון דיני עונשין – ביטול עונש מוות על רצח. עם זאת, התיקון לחוק מתיר גזר דין מוות במסגרת החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם (1950); החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם (1950); חוק העונשין – פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה (1977); וחוק השיפוט הצבאי (1955). מאז קום המדינה הוצא לפועל עונש מוות בישראל פעם אחת בלבד – במשפטו של הפושע הנאצי, אדולף אייכמן.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270217
DTEND;VALUE=DATE:20270218
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1949</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נשיא ראשון לישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביום זה בחרה הכנסת בחיים ויצמן לנשיא הראשון של מדינת ישראל. חיים ויצמן נולד ברוסיה ב-1903, היגר לבריטניה, שם השלים את לימודיו לתואר דוקטור בכימיה. ויצמן היה ממייסדי הסיעה הדמוקרטית בקונגרס הציוני, אשר דגלה בציונות רוחנית ומעשית. בעזרת קשריו עם מדינאים ועם עיתונאים בריטים והודות לתרומתו למאמץ המלחמתי של בריטניה, היה ויצמן גורם בעל השפעה בדיונים אשר הביאו להצהרת בלפור בשנת 1917.\nויצמן שימש כנשיא ההסתדרות הציונית ואיש הקשר העיקרי שלה עם ממשלת בריטניה. לאחר קום המדינה נבחר ויצמן לנשיא "מועצת המדינה הזמנית", וב-17 בפברואר 1949 בחרה בו הכנסת הראשונה לנשיא המדינה והוא הושבע לתפקידו. בנובמבר 1951 נבחר לנשיא בפעם השנייה ואולם שנה לאחר מכן נפטר ממחלה קשה ולא זכה להשלים את כהונתו.\nויצמן נודע בכושר שכנועו הנדיר והיה מקובל מאוד בקרב כל שכבות הציבור. הוא הקים את זיו למדע (לימים נקרא המכון על שמו) ברחובות, סייע בהקמתה של האוניברסיטה העברית בירושלים וכיהן כיו"ר חבר הנאמנים של המוסד. אחיינו של חיים ויצמן היה הנשיא השביעי של מדינת ישראל, עזר ויצמן.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:נשיא ראשון לישראל
DESCRIPTION:ביום זה בחרה הכנסת בחיים ויצמן לנשיא הראשון של מדינת ישראל. חיים ויצמן נולד ברוסיה ב-1903, היגר לבריטניה, שם השלים את לימודיו לתואר דוקטור בכימיה. ויצמן היה ממייסדי הסיעה הדמוקרטית בקונגרס הציוני, אשר דגלה בציונות רוחנית ומעשית. בעזרת קשריו עם מדינאים ועם עיתונאים בריטים והודות לתרומתו למאמץ המלחמתי של בריטניה, היה ויצמן גורם בעל השפעה בדיונים אשר הביאו להצהרת בלפור בשנת 1917.\nויצמן שימש כנשיא ההסתדרות הציונית ואיש הקשר העיקרי שלה עם ממשלת בריטניה. לאחר קום המדינה נבחר ויצמן לנשיא "מועצת המדינה הזמנית", וב-17 בפברואר 1949 בחרה בו הכנסת הראשונה לנשיא המדינה והוא הושבע לתפקידו. בנובמבר 1951 נבחר לנשיא בפעם השנייה ואולם שנה לאחר מכן נפטר ממחלה קשה ולא זכה להשלים את כהונתו.\nויצמן נודע בכושר שכנועו הנדיר והיה מקובל מאוד בקרב כל שכבות הציבור. הוא הקים את זיו למדע (לימים נקרא המכון על שמו) ברחובות, סייע בהקמתה של האוניברסיטה העברית בירושלים וכיהן כיו"ר חבר הנאמנים של המוסד. אחיינו של חיים ויצמן היה הנשיא השביעי של מדינת ישראל, עזר ויצמן.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270218
DTEND;VALUE=DATE:20270219
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1929</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ראשיתה של נתניה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ארבעים מבני המושבות הוותיקות, חברי ארגון "בני בנימין", מקימים את האוהלים הראשונים וחורשים את האדמות במושבה החדשה – נתניה, הקרויה על שם הנדבן היהודי נתן שטראוס, שהניח את התרומה הראשונה להקמת היישוב.\nבשנותיה הראשונות, עד שהייתה לעיר ב-1948, התבססה כלכלת המושבה על פרדסי ההדרים. במרוצת השנים היא זכתה לתארים בירת השרון ועיר היהלומים בזכות תעשיית היהלומים שפרחה בה, בעיקר בשנות השבעים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ראשיתה של נתניה
DESCRIPTION:ארבעים מבני המושבות הוותיקות, חברי ארגון "בני בנימין", מקימים את האוהלים הראשונים וחורשים את האדמות במושבה החדשה – נתניה, הקרויה על שם הנדבן היהודי נתן שטראוס, שהניח את התרומה הראשונה להקמת היישוב.\nבשנותיה הראשונות, עד שהייתה לעיר ב-1948, התבססה כלכלת המושבה על פרדסי ההדרים. במרוצת השנים היא זכתה לתארים בירת השרון ועיר היהלומים בזכות תעשיית היהלומים שפרחה בה, בעיקר בשנות השבעים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270219
DTEND;VALUE=DATE:20270220
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1973</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>רשף של ניצחון</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 1973 הושקה הספינה "רשף" – הסטי"ל (ספינת טילים) הראשונה של חיל הים. אח"י "רשף", ספינת טילים מדגם סער 4, הייתה לספינה הראשונה שנבנתה במספנות ישראל על פי תכנון ואפיון של חיל הים, בהסתמך על הסטי"לים שנבנו בשרבורג, צרפת. אח"י "רש"ף" התעלתה על דגמי הסט"ילים הקודמים ובמהלך מלחמת יום הכיפורים השתתפה בקרב טילי הים-ים הראשון בעולם, מול נמל לטקיה הסורי. הקרב הסתיים בניצחון מוחץ לצי הישראלי, עם השמדת שלושה סטי"לים סוריים וספינת טורפדו.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:רשף של ניצחון
DESCRIPTION:היום בשנת 1973 הושקה הספינה "רשף" – הסטי"ל (ספינת טילים) הראשונה של חיל הים. אח"י "רשף", ספינת טילים מדגם סער 4, הייתה לספינה הראשונה שנבנתה במספנות ישראל על פי תכנון ואפיון של חיל הים, בהסתמך על הסטי"לים שנבנו בשרבורג, צרפת. אח"י "רש"ף" התעלתה על דגמי הסט"ילים הקודמים ובמהלך מלחמת יום הכיפורים השתתפה בקרב טילי הים-ים הראשון בעולם, מול נמל לטקיה הסורי. הקרב הסתיים בניצחון מוחץ לצי הישראלי, עם השמדת שלושה סטי"לים סוריים וספינת טורפדו.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270220
DTEND;VALUE=DATE:20270221
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1968</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>לדבר חופשי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>לאחר שנים של עבודת תשתית חוברו כל נקודות היישוב בארץ לרשת החיוג האוטומטי. פירושו של דבר: לא היה עוד צורך במרכזנית של הדואר שתחבר שיחה בין עיר לעיר.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:לדבר חופשי
DESCRIPTION:לאחר שנים של עבודת תשתית חוברו כל נקודות היישוב בארץ לרשת החיוג האוטומטי. פירושו של דבר: לא היה עוד צורך במרכזנית של הדואר שתחבר שיחה בין עיר לעיר.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270221
DTEND;VALUE=DATE:20270222
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2008</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>100 בשמירה על היערות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>במסגרת סקר מקיף, שבו חוקרים מאוניברסיטת ייל דירגו את מדינות העולם באחריות סביבתית, הוענק לישראל הציון 100 בתחום השמירה על היערות. \nבתחומים אחרים, כמו למשל זיהום אוויר ואיכות המים, קיבלה ישראל ציונים נמוכים יותר. סך הכול דורגה ישראל במקום ה-49 מתוך 149 מדינות. בראש הרשימה נמצאות המדינות: שוויץ, נורבגיה, שבדיה, פינלנד, קולומביה וקוסטה ריקה.\nקראו על מפעל הייעור של קק"ל: http://www.kkl.org.il/afforestation-and-environment/afforestation/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:100 בשמירה על היערות
DESCRIPTION:במסגרת סקר מקיף, שבו חוקרים מאוניברסיטת ייל דירגו את מדינות העולם באחריות סביבתית, הוענק לישראל הציון 100 בתחום השמירה על היערות. \nבתחומים אחרים, כמו למשל זיהום אוויר ואיכות המים, קיבלה ישראל ציונים נמוכים יותר. סך הכול דורגה ישראל במקום ה-49 מתוך 149 מדינות. בראש הרשימה נמצאות המדינות: שוויץ, נורבגיה, שבדיה, פינלנד, קולומביה וקוסטה ריקה.\nקראו על מפעל הייעור של קק"ל: http://www.kkl.org.il/afforestation-and-environment/afforestation/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270222
DTEND;VALUE=DATE:20270223
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1997</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>דולי משובטת</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ב-22 בפברואר 1997 הודיעו מדענים שהצליחו לשבט כבשה בפעם הראשונה – ויצרו את דולי. הכבשה דולי הייתה היונק הראשון שנוצר בשיבוט גנטי. היא נוצרה בניסוי מדעי בסקוטלנד מתא רקמה בוגר של עטין, ומכיוון שכך נקראה על שם הזמרת והשחקנית שופעת החזה, דולי פרטון. הניסוי נערך בשנת 1996, אך פורסם רק ב-22 בפברואר 1997 ועורר ויכוחים אתיים רבים ברחבי העולם.\nדולי המליטה ששה גורים, אך לא האריכה ימים ומתה בשנת 2003 בגיל שבע. דולי היוותה פריצת דרך בעולם המדע בתחום השיבוט הגנטי. מאז שיבוט זה שובטו חיות נוספות.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:דולי משובטת
DESCRIPTION:ב-22 בפברואר 1997 הודיעו מדענים שהצליחו לשבט כבשה בפעם הראשונה – ויצרו את דולי. הכבשה דולי הייתה היונק הראשון שנוצר בשיבוט גנטי. היא נוצרה בניסוי מדעי בסקוטלנד מתא רקמה בוגר של עטין, ומכיוון שכך נקראה על שם הזמרת והשחקנית שופעת החזה, דולי פרטון. הניסוי נערך בשנת 1996, אך פורסם רק ב-22 בפברואר 1997 ועורר ויכוחים אתיים רבים ברחבי העולם.\nדולי המליטה ששה גורים, אך לא האריכה ימים ומתה בשנת 2003 בגיל שבע. דולי היוותה פריצת דרך בעולם המדע בתחום השיבוט הגנטי. מאז שיבוט זה שובטו חיות נוספות.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270223
DTEND;VALUE=DATE:20270224
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1938</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שער לציון – בתל-אביב</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בטקס רב משתתפים נפתח נמל תל אביב לשיט ולתנועת נוסעים. עם פתיחתו נקרא הנמל "שער ציון", ולכבודו כתבה לאה גולדברג שיר, שבין השאר נכתב בו: "תכלת למטה ותכלת מעל / אנו בונים פה נמל, פה נמל..."\nהעבודות להקמת הנמל החלו מיד לאחר שהושבת נמל יפו בתקופת המרד הערבי הגדול. עבודות הבנייה הוטלו על חברת אוצר מפעלי ים, ופועלים שהיא העסיקה – שרבים מהם היו עולים חדשים – עבדו במרץ במשך שנה שלמה כדי לאפשר תנועת סחורות לארץ וממנה.\nברבות הימים, ולאחר שנים של הזנחה, שוקמו רצפי הנמל והמתקנים השונים בו והאתר הפך למוקד בילוי בעיר תל אביב...</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שער לציון – בתל-אביב
DESCRIPTION:בטקס רב משתתפים נפתח נמל תל אביב לשיט ולתנועת נוסעים. עם פתיחתו נקרא הנמל "שער ציון", ולכבודו כתבה לאה גולדברג שיר, שבין השאר נכתב בו: "תכלת למטה ותכלת מעל / אנו בונים פה נמל, פה נמל..."\nהעבודות להקמת הנמל החלו מיד לאחר שהושבת נמל יפו בתקופת המרד הערבי הגדול. עבודות הבנייה הוטלו על חברת אוצר מפעלי ים, ופועלים שהיא העסיקה – שרבים מהם היו עולים חדשים – עבדו במרץ במשך שנה שלמה כדי לאפשר תנועת סחורות לארץ וממנה.\nברבות הימים, ולאחר שנים של הזנחה, שוקמו רצפי הנמל והמתקנים השונים בו והאתר הפך למוקד בילוי בעיר תל אביב...
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270224
DTEND;VALUE=DATE:20270225
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1921</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הרבי אמר...</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביום זה התכנסה לראשונה מועצת הרבנות הראשית בתקופת המנדט. הושלם מהלך מינויים של הרבנים הראשיים ליישוב היהודי בארץ ישראל: מתוקף החלטת ממשלת המנדט מינה הנציב העליון הרברט סמואל את הרב אברהם יצחק הכהן קוק להיות הרב הראשי האשכנזי ואת הרב יעקב מאיר לרב הספרדי הראשי. הגוף החדש שנבחר החליף למעשה את תפקיד החכם באשי, שהיה מקובל תחת השלטון העות'מני.\nלאחר הקמת המדינה נמשך מינויים של רבנים ראשיים ומוסד הרבנות הראשית הוא המוסד הרבני העליון של מדינת ישראל הפועל מתוקף חוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם - 1980. הרבנים הראשיים נבחרים אחת לעשר שנים.\nבמועצת הרבנות, הנבחרת לתקופה של חמש שנים, 12 רבנים, מחציתם אשכנזים ומחציתם מעדות אחרות. הרבנות הראשית עוסקת בפסיקת הלכות, במתן תשובות ובייעוץ בענייני הלכה לציבור השואלים, במתן כשירות לרבנים ולדיינים, בפיקוח על הכשרות, בשיפוט ובפסיקה בכל הנוגע לדיני אישות – נישואין וגירושין.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הרבי אמר...
DESCRIPTION:ביום זה התכנסה לראשונה מועצת הרבנות הראשית בתקופת המנדט. הושלם מהלך מינויים של הרבנים הראשיים ליישוב היהודי בארץ ישראל: מתוקף החלטת ממשלת המנדט מינה הנציב העליון הרברט סמואל את הרב אברהם יצחק הכהן קוק להיות הרב הראשי האשכנזי ואת הרב יעקב מאיר לרב הספרדי הראשי. הגוף החדש שנבחר החליף למעשה את תפקיד החכם באשי, שהיה מקובל תחת השלטון העות'מני.\nלאחר הקמת המדינה נמשך מינויים של רבנים ראשיים ומוסד הרבנות הראשית הוא המוסד הרבני העליון של מדינת ישראל הפועל מתוקף חוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם - 1980. הרבנים הראשיים נבחרים אחת לעשר שנים.\nבמועצת הרבנות, הנבחרת לתקופה של חמש שנים, 12 רבנים, מחציתם אשכנזים ומחציתם מעדות אחרות. הרבנות הראשית עוסקת בפסיקת הלכות, במתן תשובות ובייעוץ בענייני הלכה לציבור השואלים, במתן כשירות לרבנים ולדיינים, בפיקוח על הכשרות, בשיפוט ובפסיקה בכל הנוגע לדיני אישות – נישואין וגירושין.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270226
DTEND;VALUE=DATE:20270227
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1902</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ראשיתו של בנק</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בלונדון נפתח בנק אנגלו-פלסטינה כדי לסייע בפעילות המדינית והכלכלית של ההסתדרות הציונית העולמית. הבנק הוקם כחברה בת של אוצר התיישבות היהודים, הזרוע הכספית של מוסדות התנועה הציונית. הסניף הראשון של הבנק נפתח ביפו ב-1903. מאז הכרזת המדינה ועד להקמת בנק ישראל ב-1954 הוא היה הבנק המרכזי של מדינת ישראל. עוד קודם לכן, ב-1951, הוא שינה את שמו לבנק לאומי לישראל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ראשיתו של בנק
DESCRIPTION:בלונדון נפתח בנק אנגלו-פלסטינה כדי לסייע בפעילות המדינית והכלכלית של ההסתדרות הציונית העולמית. הבנק הוקם כחברה בת של אוצר התיישבות היהודים, הזרוע הכספית של מוסדות התנועה הציונית. הסניף הראשון של הבנק נפתח ביפו ב-1903. מאז הכרזת המדינה ועד להקמת בנק ישראל ב-1954 הוא היה הבנק המרכזי של מדינת ישראל. עוד קודם לכן, ב-1951, הוא שינה את שמו לבנק לאומי לישראל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270228
DTEND;VALUE=DATE:20270301
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>התאריך הנעלם</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נולדתם ב-29 בפברואר? אתם חוגגים יום הולדת רק פעם בארבע שנים...\nהתאריך 29 בפברואר מתקיים רק אחת לכמה שנים. בשנים רגילות חודש פברואר כולל 28 ימים בלבד, אך בשנה שמספרה נחלק בארבע ללא שארית, שהיא שנה מעוברת, חודש פברואר כולל 29 ימים. (זאת למעט שנה שמספרה נחלק במאה, שבה חודש פברואר יהיה בכל זאת בן 28 ימים.)\nבדרך כלל מגיע רק פעם בארבע שנים - חודש פברואר ארוך, עד 29. צילום מסך מתוך אתר 2net\nחודש זה הוא היחיד שקיים בלוח הגרגוריאני שבו מספר הימים משתנה, והוא גם החודש הקצר ביותר בלוח הזה. מכאן, שילדים הנולדים ב-29 בפברואר חוגגים את יום הולדתם רק אחת לכמה שנים...</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:התאריך הנעלם
DESCRIPTION:נולדתם ב-29 בפברואר? אתם חוגגים יום הולדת רק פעם בארבע שנים...\nהתאריך 29 בפברואר מתקיים רק אחת לכמה שנים. בשנים רגילות חודש פברואר כולל 28 ימים בלבד, אך בשנה שמספרה נחלק בארבע ללא שארית, שהיא שנה מעוברת, חודש פברואר כולל 29 ימים. (זאת למעט שנה שמספרה נחלק במאה, שבה חודש פברואר יהיה בכל זאת בן 28 ימים.)\nבדרך כלל מגיע רק פעם בארבע שנים - חודש פברואר ארוך, עד 29. צילום מסך מתוך אתר 2net\nחודש זה הוא היחיד שקיים בלוח הגרגוריאני שבו מספר הימים משתנה, והוא גם החודש הקצר ביותר בלוח הזה. מכאן, שילדים הנולדים ב-29 בפברואר חוגגים את יום הולדתם רק אחת לכמה שנים...
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270228
DTEND;VALUE=DATE:20270228
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1966</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>קולות של שלום</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אייבי נתן, פעיל שלום, טס במטוסו "שלום 1" למצרים, כדי להיפגש עם נשיא מצרים. נתן לא השיג את מבוקשו, וחזר על המבצע פעמיים נוספות.\nלאחר שהמריא מלוד עבר אייבי נתן את הגבול למצרים, ללא תיאום. הוא נחת בשדה התעופה פורט סעיד ואמר למפקד במקום כי הגיע מישראל כדי להיפגש עם נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר ולמסור לו עצומה הקוראת לשלום ועליה חתימתם של 100,000 תושבים. הוא הדגיש כי אינו מייצג את ממשלת ישראל. 35 שעות לאחר המראתו הוחזר אייבי נתן לישראל מבלי שפגש את נשיא מצרים ונעצר משום שיצא את הארץ באופן בלתי חוקי.\nאייבי נתן לא ויתר – ב-28 ביולי 1967 המריא שוב במטוס "שלום 1" משדה התעופה בניקוסיה, קפריסין, ופעם נוספת נחת בשדה התעופה בפורט סעיד במצרים‏. אייבי גורש שוב ממצרים, והפעם, עם נחיתתו בשדה התעופה בהרצליה עצרה אותו המשטרה. אייבי נתן הועמד לדין על שתי טיסותיו ונכלא ל-40 יום בכלא מעשיהו.\nביוני 1969 חזר אייבי נתן על ניסיונו לנחות במצרים, וגם הפעם גורש מידית.\nאייבי נתן פעל רבות למען השלום. תחנת הרדיו שהקים "קול השלום", הופעלה מתוך אנייה שעגנה מול חופי תל אביב. היא שידרה מוזיקה מודרנית והייתה פופולארית מאוד בישראל של אותה תקופה. התחנה גם גייסה תרומות לנזקקים ונרתמה למען מבצעים הומניטריים שונים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:קולות של שלום
DESCRIPTION:אייבי נתן, פעיל שלום, טס במטוסו "שלום 1" למצרים, כדי להיפגש עם נשיא מצרים. נתן לא השיג את מבוקשו, וחזר על המבצע פעמיים נוספות.\nלאחר שהמריא מלוד עבר אייבי נתן את הגבול למצרים, ללא תיאום. הוא נחת בשדה התעופה פורט סעיד ואמר למפקד במקום כי הגיע מישראל כדי להיפגש עם נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר ולמסור לו עצומה הקוראת לשלום ועליה חתימתם של 100,000 תושבים. הוא הדגיש כי אינו מייצג את ממשלת ישראל. 35 שעות לאחר המראתו הוחזר אייבי נתן לישראל מבלי שפגש את נשיא מצרים ונעצר משום שיצא את הארץ באופן בלתי חוקי.\nאייבי נתן לא ויתר – ב-28 ביולי 1967 המריא שוב במטוס "שלום 1" משדה התעופה בניקוסיה, קפריסין, ופעם נוספת נחת בשדה התעופה בפורט סעיד במצרים‏. אייבי גורש שוב ממצרים, והפעם, עם נחיתתו בשדה התעופה בהרצליה עצרה אותו המשטרה. אייבי נתן הועמד לדין על שתי טיסותיו ונכלא ל-40 יום בכלא מעשיהו.\nביוני 1969 חזר אייבי נתן על ניסיונו לנחות במצרים, וגם הפעם גורש מידית.\nאייבי נתן פעל רבות למען השלום. תחנת הרדיו שהקים "קול השלום", הופעלה מתוך אנייה שעגנה מול חופי תל אביב. היא שידרה מוזיקה מודרנית והייתה פופולארית מאוד בישראל של אותה תקופה. התחנה גם גייסה תרומות לנזקקים ונרתמה למען מבצעים הומניטריים שונים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270302
DTEND;VALUE=DATE:20270303
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אין רכבת בעמק</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בליל 2 במרס 1948 בוצעה פשיטה של ההגנה על 200 נקודות שונות ברשת מסילות הברזל בארץ, וביניהן הגשר הסמוך לקיבוץ גבע. פיצוץ הגשר הפסיק את תנועת הרכבת ברחבי העמק.\n"רכבת העמק" הוא הכינוי לחלק הארצישראלי של המסילה החיג'אזית שנסללה על ידי העות'מאנים בתחילת המאה ה-20. מטרתה העיקרית הייתה לאפשר מעבר של עולי רגל מדמשק לערים הקדושות מכה ומדינה דרך חבל חיג'אז שבערב הסעודית. בארץ עברה המסילה בין חיפה לצמח ומשם המשיכה לדמשק.\nבימי מלחמת העולם הראשונה שימשה הרכבת את העות'מאנים לשליחת כוחות תגבור, ציוד ותחמושת לארץ ישראל וכך הפכה למטרה עבור הבריטים. בזמן שלטון המנדט ובמהלך המרד הערבי הפכה רכבת העמק למטרה להתקפות של המורדים הערבים. בעקבות כך נוסד "משמר הרכבת", שהורכב מנוטרים יהודים שאבטחו את הנסיעה בה.\nלאור אכזבת היישוב היהודי מהמדיניות הבריטית בנושא הקמת הבית הלאומי ומתן זכויות הגירה לארץ ישראל, הפכה הרכבת למטרה עבור ארגוני המחתרת היהודים, שרצו לפגוע בנכסים אסטרטגיים וביטחוניים של הבריטים בארץ. ביוני 1946, במסגרת ליל הגשרים, פוצצו כוחות הפלמ"ח את הגשר הסמוך לחמת גדר והקשר המסילתי עם ממלכת ירדן נותק.\nסופה של הרכבת הגיע לאחר שבליל 2 במרס 1948 בוצעה פשיטה של ההגנה על 200 נקודות שונות ברשת מסילות הברזל בארץ, וביניהן הגשר הסמוך לקיבוץ גבע. פיצוץ הגשר הפסיק את תנועת הרכבת ברחבי העמק. פעולות חבלה נוספות במערכת המסילות השביתו את הרכבת כליל.\nעם קום המדינה עברה מסילת רכבת העמק לרשות "רכבת ישראל", שניסתה להפעילה מספר פעמים, אך ללא הצלחה. הנסיעה האחרונה של רכבת העמק בוצעה בשנת 1951 לצורך תמרון צבאי.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אין רכבת בעמק
DESCRIPTION:בליל 2 במרס 1948 בוצעה פשיטה של ההגנה על 200 נקודות שונות ברשת מסילות הברזל בארץ, וביניהן הגשר הסמוך לקיבוץ גבע. פיצוץ הגשר הפסיק את תנועת הרכבת ברחבי העמק.\n"רכבת העמק" הוא הכינוי לחלק הארצישראלי של המסילה החיג'אזית שנסללה על ידי העות'מאנים בתחילת המאה ה-20. מטרתה העיקרית הייתה לאפשר מעבר של עולי רגל מדמשק לערים הקדושות מכה ומדינה דרך חבל חיג'אז שבערב הסעודית. בארץ עברה המסילה בין חיפה לצמח ומשם המשיכה לדמשק.\nבימי מלחמת העולם הראשונה שימשה הרכבת את העות'מאנים לשליחת כוחות תגבור, ציוד ותחמושת לארץ ישראל וכך הפכה למטרה עבור הבריטים. בזמן שלטון המנדט ובמהלך המרד הערבי הפכה רכבת העמק למטרה להתקפות של המורדים הערבים. בעקבות כך נוסד "משמר הרכבת", שהורכב מנוטרים יהודים שאבטחו את הנסיעה בה.\nלאור אכזבת היישוב היהודי מהמדיניות הבריטית בנושא הקמת הבית הלאומי ומתן זכויות הגירה לארץ ישראל, הפכה הרכבת למטרה עבור ארגוני המחתרת היהודים, שרצו לפגוע בנכסים אסטרטגיים וביטחוניים של הבריטים בארץ. ביוני 1946, במסגרת ליל הגשרים, פוצצו כוחות הפלמ"ח את הגשר הסמוך לחמת גדר והקשר המסילתי עם ממלכת ירדן נותק.\nסופה של הרכבת הגיע לאחר שבליל 2 במרס 1948 בוצעה פשיטה של ההגנה על 200 נקודות שונות ברשת מסילות הברזל בארץ, וביניהן הגשר הסמוך לקיבוץ גבע. פיצוץ הגשר הפסיק את תנועת הרכבת ברחבי העמק. פעולות חבלה נוספות במערכת המסילות השביתו את הרכבת כליל.\nעם קום המדינה עברה מסילת רכבת העמק לרשות "רכבת ישראל", שניסתה להפעילה מספר פעמים, אך ללא הצלחה. הנסיעה האחרונה של רכבת העמק בוצעה בשנת 1951 לצורך תמרון צבאי.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270303
DTEND;VALUE=DATE:20270304
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הדסה בא לעולם</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביוזמתה של הנרייטה סאלד נוסד בניו יורק ארגון הדסה, על ידי הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה. מטרת הארגון הייתה לסייע ליישוב בארץ ישראל בתחומי הרפואה והחינוך המקצועי. הנרייטה סאלד נבחרה לעמוד בראש הארגון. הארגון הוקם בחג הפורים, ומשום כך בחרו המקימות את השם הדסה, שמה השני של אסתר המלכה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הדסה בא לעולם
DESCRIPTION:ביוזמתה של הנרייטה סאלד נוסד בניו יורק ארגון הדסה, על ידי הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה. מטרת הארגון הייתה לסייע ליישוב בארץ ישראל בתחומי הרפואה והחינוך המקצועי. הנרייטה סאלד נבחרה לעמוד בראש הארגון. הארגון הוקם בחג הפורים, ומשום כך בחרו המקימות את השם הדסה, שמה השני של אסתר המלכה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270304
DTEND;VALUE=DATE:20270305
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1957</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>גיבור או משת"פ?</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בלילה שבין 3 ל-4 במרס 1957 נורה ישראל קסטנר בפתח ביתו בתל אביב בידי מתנקש יהודי בשם זאב אקשטיין ושני עוזריו, דן שמר ויוסף מנקס.\nישראל קסטנר היה משפטן ועיתונאי יהודי ממוצא הונגרי ומראשי התנועה הציונית בהונגריה. בתקופת השואה שימש חבר ב"ועד העזרה וההצלה" היהודי וניהל משא ומתן עם הגרמנים להצלת יהודים בתמורה לאספקה של ציוד מהמערב. כך הצליח להציל אלפים מיהודי הונגריה, בכללם בני עירו ומשפחתו.\nלאחר השואה עלה לארץ ישראל, עבד כפקיד בשירות המדינה והיה פעיל במפא"י. בשנת 1953 האשים מלכיאל גרינוולד, מילונאי ירושלמי, את קסטנר בשיתוף פעולה עם הנאצים. קסטנר הגיש תלונה למשטרה, ובעקבותיה תבעה מדינת ישראל לדין את גרינוולד על הוצאת דיבה. טענותיו של גרינוולד הפכו למוקד הדיון המשפטי, שהיה ל"משפט קסטנר". בשיאה של הפרשה, שעוררה סערה ציבורית רבה, נורה קסטנר. כעבור 11 יום מת מפצעיו.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:גיבור או משת"פ?
DESCRIPTION:בלילה שבין 3 ל-4 במרס 1957 נורה ישראל קסטנר בפתח ביתו בתל אביב בידי מתנקש יהודי בשם זאב אקשטיין ושני עוזריו, דן שמר ויוסף מנקס.\nישראל קסטנר היה משפטן ועיתונאי יהודי ממוצא הונגרי ומראשי התנועה הציונית בהונגריה. בתקופת השואה שימש חבר ב"ועד העזרה וההצלה" היהודי וניהל משא ומתן עם הגרמנים להצלת יהודים בתמורה לאספקה של ציוד מהמערב. כך הצליח להציל אלפים מיהודי הונגריה, בכללם בני עירו ומשפחתו.\nלאחר השואה עלה לארץ ישראל, עבד כפקיד בשירות המדינה והיה פעיל במפא"י. בשנת 1953 האשים מלכיאל גרינוולד, מילונאי ירושלמי, את קסטנר בשיתוף פעולה עם הנאצים. קסטנר הגיש תלונה למשטרה, ובעקבותיה תבעה מדינת ישראל לדין את גרינוולד על הוצאת דיבה. טענותיו של גרינוולד הפכו למוקד הדיון המשפטי, שהיה ל"משפט קסטנר". בשיאה של הפרשה, שעוררה סערה ציבורית רבה, נורה קסטנר. כעבור 11 יום מת מפצעיו.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270305
DTEND;VALUE=DATE:20270306
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1890</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הוקמה המושבה רחובות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חברי אגודת "מנוחה ונחלה" מקימים מושבה עצמאית שלא תהיה תלויה בחסדי הברון\nהמושבה רחובות הוקמה בי"א באדר תר"ן, 5.3.1890, במישור החוף הדרומי, על ידי אגודת "מנוחה ונחלה" שפעלה בוורשה שבפולין, ומטרתה הייתה להקים יישוב עצמאי שלא יהיה תלוי בתמיכת הברון רוטשילד. יהושע חנקין, שעסק ברכישת קרקעות עבור ההתיישבות היהודית, הצליח לרכוש בדמי קדימה 10,000 דונם שהיו שייכים לחירבת דוראן  – מקום שמזוהה עם היישוב היהודי דורון מתקופת המשנה והתלמוד ובו נמצאו שרידים של כרמים. 6,000 דונם מהם נמכרו לחברי האגודה והשאר ליחידים. מייסדי רחובות חתמו על "ספר הברית", שבו פורטה חלוקת האדמה ביניהם, ובט"ו באב תר"ן (קיץ 1890) התיישבו 31 עולים במקום. רוב חברי "מנוחה ונחלה" המשיכו בעסקיהם בוורשה במטרה לעלות לארץ לאחר שהכרמים שברשותם יניבו פרי. \nשמה של המושבה התקבל לפי הצעתו של ישראל בלקינד על סמך הפסוק: "...ויקרא שמה רחובות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ" (בראשית כו, כב). ואכן כבר עם הקמת המושבה החלו לנטוע במקום מאות אלפי גפנים ואלפי עצי שקדים, זיתים ותאנים. בשנת 1904 נטע זלמן מינקוב את הפרדס הראשון במושבה (פרדס מינקוב והחצר הסגורה הסמוכה לו משמשים כיום מוזאון הפרדסנות ברחובות). בעקבות הצלחתו החלו איכרי רחובות לנטוע פרדסים נוספים. כך ניתן לרחובות, ברבות הימים, הכינוי "עיר ההדרים".</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הוקמה המושבה רחובות
DESCRIPTION:חברי אגודת "מנוחה ונחלה" מקימים מושבה עצמאית שלא תהיה תלויה בחסדי הברון\nהמושבה רחובות הוקמה בי"א באדר תר"ן, 5.3.1890, במישור החוף הדרומי, על ידי אגודת "מנוחה ונחלה" שפעלה בוורשה שבפולין, ומטרתה הייתה להקים יישוב עצמאי שלא יהיה תלוי בתמיכת הברון רוטשילד. יהושע חנקין, שעסק ברכישת קרקעות עבור ההתיישבות היהודית, הצליח לרכוש בדמי קדימה 10,000 דונם שהיו שייכים לחירבת דוראן  – מקום שמזוהה עם היישוב היהודי דורון מתקופת המשנה והתלמוד ובו נמצאו שרידים של כרמים. 6,000 דונם מהם נמכרו לחברי האגודה והשאר ליחידים. מייסדי רחובות חתמו על "ספר הברית", שבו פורטה חלוקת האדמה ביניהם, ובט"ו באב תר"ן (קיץ 1890) התיישבו 31 עולים במקום. רוב חברי "מנוחה ונחלה" המשיכו בעסקיהם בוורשה במטרה לעלות לארץ לאחר שהכרמים שברשותם יניבו פרי. \nשמה של המושבה התקבל לפי הצעתו של ישראל בלקינד על סמך הפסוק: "...ויקרא שמה רחובות ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ" (בראשית כו, כב). ואכן כבר עם הקמת המושבה החלו לנטוע במקום מאות אלפי גפנים ואלפי עצי שקדים, זיתים ותאנים. בשנת 1904 נטע זלמן מינקוב את הפרדס הראשון במושבה (פרדס מינקוב והחצר הסגורה הסמוכה לו משמשים כיום מוזאון הפרדסנות ברחובות). בעקבות הצלחתו החלו איכרי רחובות לנטוע פרדסים נוספים. כך ניתן לרחובות, ברבות הימים, הכינוי "עיר ההדרים".
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270307
DTEND;VALUE=DATE:20270308
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2001</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בוטל חוק הבחירה הישירה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מבוטל חוק הבחירה הישירה שנחקק ב-1992, ואשר הנהיג שיטת בחירות כפולה באמצעות שני פתקים: בחירה ישירה לראשות הממשלה ובחירה למפלגה בכנסת.\nמטרת החוק שביטל את הבחירה הישירה לראשות הממשלה הייתה לצמצם את תלותו של ראש הממשלה בכנסת ובמפלגות הקטנות ליצירת קואליציה. בפועל, הנהגת שיטת הבחירות הישירה לא צלחה. היא העלתה את כוחן של המפלגות הקטנות על חשבון המפלגות הגדולות, החריפה את השסעים הפוליטיים והחברתיים במדינה ולא סייעה לשמירה על היציבות השלטונית. נוכח זאת, התקבל ב-2001 החוק המבטל את הבחירה הישירה לראשות הממשלה והוחזרה השיטה הקודמת (יחסית-ארצית), שעיקרה הצבעה בפתק אחד למפלגה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:בוטל חוק הבחירה הישירה
DESCRIPTION:מבוטל חוק הבחירה הישירה שנחקק ב-1992, ואשר הנהיג שיטת בחירות כפולה באמצעות שני פתקים: בחירה ישירה לראשות הממשלה ובחירה למפלגה בכנסת.\nמטרת החוק שביטל את הבחירה הישירה לראשות הממשלה הייתה לצמצם את תלותו של ראש הממשלה בכנסת ובמפלגות הקטנות ליצירת קואליציה. בפועל, הנהגת שיטת הבחירות הישירה לא צלחה. היא העלתה את כוחן של המפלגות הקטנות על חשבון המפלגות הגדולות, החריפה את השסעים הפוליטיים והחברתיים במדינה ולא סייעה לשמירה על היציבות השלטונית. נוכח זאת, התקבל ב-2001 החוק המבטל את הבחירה הישירה לראשות הממשלה והוחזרה השיטה הקודמת (יחסית-ארצית), שעיקרה הצבעה בפתק אחד למפלגה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270308
DTEND;VALUE=DATE:20270309
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1949</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ממשלה ראשונה בישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הממשלה הראשונה של מדינת ישראל מושבעת. אחרי ניצחונה בבחירות לאספה המכוננת, הקימה מפלגת מפא"י, בראשותו של דוד בן גוריון, ממשלה ללא חרות ומק"י (המפלגה הקומוניסטית) שנתמכה על ידי 73 חברי כנסת.\nבתקופת כהונתה חתמה הממשלה על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, שבהם נקבעו גבולותיה הזמניים של המדינה. כמו כן, הכריזה הממשלה על מדיניות של הקצבה כלכלית (תקופת הצנע), שהגבילה את כמות המצרכים שכל אזרח יכול לרכוש.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ממשלה ראשונה בישראל
DESCRIPTION:הממשלה הראשונה של מדינת ישראל מושבעת. אחרי ניצחונה בבחירות לאספה המכוננת, הקימה מפלגת מפא"י, בראשותו של דוד בן גוריון, ממשלה ללא חרות ומק"י (המפלגה הקומוניסטית) שנתמכה על ידי 73 חברי כנסת.\nבתקופת כהונתה חתמה הממשלה על הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, שבהם נקבעו גבולותיה הזמניים של המדינה. כמו כן, הכריזה הממשלה על מדיניות של הקצבה כלכלית (תקופת הצנע), שהגבילה את כמות המצרכים שכל אזרח יכול לרכוש.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270308
DTEND;VALUE=DATE:20270309
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום האישה הבינלאומי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום האישה הבינלאומי, שמצוין מדי שנה ב-8 במרץ, הוא יום המוקדש להעלאת המודעות לשוויון מגדרי ולקידום זכויות נשים. ביום זה מציינים ברחבי העולם את המאבק למען שוויון זכויות לנשים ואת מאבק הנשים לצדק, לשלום ולקדמה. יום זה מוקדש גם לבחינת ההשתלבות של נשים בכלכלה, בפוליטיקה ובחברה ולציון הישגיהן בתחומים אלו. \nמאז ראשית המאבק על זכויות הנשים נעשתה כברת דרך בהשוואת המצב החוקי של נשים לזה של גברים – אך הפערים עדיין קיימים, ומטרתו של יום האישה הבינלאומי היא להזכיר אותם. \nיום האישה הבינלאומי מחזיר לסדר היום את העיסוק בפערים המגדריים שעדיין קיימים בתחומי השכר, הייצוג בעמדות ניהול והשפעה, והביטחון אישי – ואת חשיבותו של המשך המאבק לשוויון מלא.\nכיצד נולד היום?\nשורשיו של יום האישה הבינלאומי בתחילת המאה ה-20, במאבקים של נשים על תנאי עבודה, זכות בחירה וזכויות בסיסיות אחרות. בשנת 1977 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם החלטה שהובילה להכרה רשמית ביום הזה כיום לציון זכויות נשים ושוויון מגדרי. היום מצוין ברחבי העולם באירועים, כנסים, הפגנות ופעילויות חינוכיות.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום האישה הבינלאומי
DESCRIPTION:יום האישה הבינלאומי, שמצוין מדי שנה ב-8 במרץ, הוא יום המוקדש להעלאת המודעות לשוויון מגדרי ולקידום זכויות נשים. ביום זה מציינים ברחבי העולם את המאבק למען שוויון זכויות לנשים ואת מאבק הנשים לצדק, לשלום ולקדמה. יום זה מוקדש גם לבחינת ההשתלבות של נשים בכלכלה, בפוליטיקה ובחברה ולציון הישגיהן בתחומים אלו. \nמאז ראשית המאבק על זכויות הנשים נעשתה כברת דרך בהשוואת המצב החוקי של נשים לזה של גברים – אך הפערים עדיין קיימים, ומטרתו של יום האישה הבינלאומי היא להזכיר אותם. \nיום האישה הבינלאומי מחזיר לסדר היום את העיסוק בפערים המגדריים שעדיין קיימים בתחומי השכר, הייצוג בעמדות ניהול והשפעה, והביטחון אישי – ואת חשיבותו של המשך המאבק לשוויון מלא.\nכיצד נולד היום?\nשורשיו של יום האישה הבינלאומי בתחילת המאה ה-20, במאבקים של נשים על תנאי עבודה, זכות בחירה וזכויות בסיסיות אחרות. בשנת 1977 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם החלטה שהובילה להכרה רשמית ביום הזה כיום לציון זכויות נשים ושוויון מגדרי. היום מצוין ברחבי העולם באירועים, כנסים, הפגנות ופעילויות חינוכיות.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270310
DTEND;VALUE=DATE:20270311
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1949</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>דגל הדיו</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>במסגרת "מבצע עובדה", אחרון מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות, נכבשת "אום רשרש" על ידי לוחמי חטיבת הנגב וחטיבת גולני, ועם סיום כיבוש תחנת המשטרה מניפים החיילים את דגל ישראל בחצר התחנה. הדגל שהונף, שהיה לסמל הניצחון, היה דגל שאולתר מסדין, דיו וסמל מגן דוד שנפרם מתיק עזרה ראשונה. מאז נעלם הדגל אך במקום הוקם פסל המנציח את המאורע. לימים נוסדה במקום העיר אילת.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:דגל הדיו
DESCRIPTION:במסגרת "מבצע עובדה", אחרון מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות, נכבשת "אום רשרש" על ידי לוחמי חטיבת הנגב וחטיבת גולני, ועם סיום כיבוש תחנת המשטרה מניפים החיילים את דגל ישראל בחצר התחנה. הדגל שהונף, שהיה לסמל הניצחון, היה דגל שאולתר מסדין, דיו וסמל מגן דוד שנפרם מתיק עזרה ראשונה. מאז נעלם הדגל אך במקום הוקם פסל המנציח את המאורע. לימים נוסדה במקום העיר אילת.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270311
DTEND;VALUE=DATE:20270312
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1950</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>לישראל עם עזרא ונחמיה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הטיסות הראשונות שהביאו את ראשוני העולים מעיראק, נחתו בארץ. את מבצע ההטסה הנרחב הפעיל ארגון הג'וינט בין בגדד לקפריסין. במבצע העלאתם של יהודי עיראק פעלה רכבת אווירית ישירות בין בגדד ללוד. ממשלת עיראק אפשרה את הטיסות הישירות אך שללה את אזרחותם של העוזבים והלאימה את רכושם, שנשאר בעיראק.\nהמבצע נקרא בשמות שונים, ביניהם: "מבצע עזרא ונחמיה", "מבצע בבל" ומבצע "עלי בבא", ובמסגרתו הועלו לארץ יותר מ-120 אלף יהודים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:לישראל עם עזרא ונחמיה
DESCRIPTION:הטיסות הראשונות שהביאו את ראשוני העולים מעיראק, נחתו בארץ. את מבצע ההטסה הנרחב הפעיל ארגון הג'וינט בין בגדד לקפריסין. במבצע העלאתם של יהודי עיראק פעלה רכבת אווירית ישירות בין בגדד ללוד. ממשלת עיראק אפשרה את הטיסות הישירות אך שללה את אזרחותם של העוזבים והלאימה את רכושם, שנשאר בעיראק.\nהמבצע נקרא בשמות שונים, ביניהם: "מבצע עזרא ונחמיה", "מבצע בבל" ומבצע "עלי בבא", ובמסגרתו הועלו לארץ יותר מ-120 אלף יהודים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270312
DTEND;VALUE=DATE:20270313
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1924</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הקמת סולל בונה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>עם ייסודה של הסתדרות העובדים הוחלט להקים במסגרתה את המשרד לעבודות ציבוריות ובנייה. מטרתו של המשרד הייתה לספק עבודה לפועלי ההסתדרות בתחום הבנייה והפיתוח. בעקבות משבר כלכלי שאליו נקלע המשרד הוחלט בשנת 1924 לייסד בתל אביב חברה עסקית שתעסוק בתחומים של בנייה ופיתוח תשתיות ושמה יהיה "סולל בונה".\nלמרות המשבר הכלכלי של שנת 1927 הצליחה החברה לשרוד ובשנות ה-30 וה-40 גדל היקף פעילותה. לאחר הקמת המדינה המשיכה החברה לפעול בשם ההסתדרות בבניית הארץ ובפיתוחה, אך בעקבות משברים כלכליים נוספים נמכרה לבסוף בשנת 1996 לחברת אחזקות פרטית.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הקמת סולל בונה
DESCRIPTION:עם ייסודה של הסתדרות העובדים הוחלט להקים במסגרתה את המשרד לעבודות ציבוריות ובנייה. מטרתו של המשרד הייתה לספק עבודה לפועלי ההסתדרות בתחום הבנייה והפיתוח. בעקבות משבר כלכלי שאליו נקלע המשרד הוחלט בשנת 1924 לייסד בתל אביב חברה עסקית שתעסוק בתחומים של בנייה ופיתוח תשתיות ושמה יהיה "סולל בונה".\nלמרות המשבר הכלכלי של שנת 1927 הצליחה החברה לשרוד ובשנות ה-30 וה-40 גדל היקף פעילותה. לאחר הקמת המדינה המשיכה החברה לפעול בשם ההסתדרות בבניית הארץ ובפיתוחה, אך בעקבות משברים כלכליים נוספים נמכרה לבסוף בשנת 1996 לחברת אחזקות פרטית.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270312
DTEND;VALUE=DATE:20270313
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1931</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שיר ראשון</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביום הזה מתפרסם שירו הראשון של נתן אלתרמן – "בשטף העיר". \nנתן אלתרמן נולד בוורשה ב-14 באוגוסט 1910 לבלה (רופאת שיניים) וליצחק אלתרמן, מחלוצי גן הילדים העברי, והמנהל הראשון של מחלקת החינוך בעיריית תל אביב. כשהיה בן 15, עלה לארץ עם משפחתו שהתיישבה בתל אביב.\nבן 19 כבר יצא אלתרמן לצרפת להשתלמות באגרונומיה, ושם גם פרסם את שירו הראשון, ב-12.3.1931, "בשטף העיר" שרואה אור ב"כתובים". ביולי 1934, עת חזר ארצה, החל לכתוב טור קבוע בעיתון "דבר" בשם "סקיצות תל אביביות", שעליו חתם בשם העט "אלוף נון".\nאלתרמן נמנה עם חבורת אברהם שלונסקי ולאה גולדברג שמרדו בממסד הספרותי של אותם הימים. אחד משיריו הידועים הוא "מגש הכסף", שהודפס ב"דבר" ב-19 בדצמבר 1947, עם פרוץ קרבות מלחמת העצמאות, ומתאר את תרומתם של הלוחמים להקמת המדינה ואת מחיר הדמים שנדרשו לשלם עליה. במלחמת העצמאות התגייס אלתרמן לצה"ל ובאוקטובר 1948 השתתף במבצע יואב.\nאלתרמן, שנהג לשבת בקפה כסית בתל אביב, היה ידוע בשפתו האירונית ובסגפנותו החומרית. ב-1935 נשא לאישה את השחקנית רחל מרכוס וב-1941 נולדה בתו היחידה, המשוררת תרצה אתר, עבורה כתב את השיר "שיר משמר" (שימרי נפשך), שלימים הולחן בידי סשה ארגוב. ב-1938 מפורסם קובץ שיריו הראשון "כוכבים בחוץ", שנחשב לאחת מפסגות יצירתו של אלתרמן. השיר הפותח את הקובץ הוא "עוד חוזר הניגון" הידוע, שזכה לביצועים שונים, ביניהם זה של חוה אלברשטיין וברי סחרוף.\nאלתרמן כתב מספר מחזות תיאטרון, עיבד את המחזה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" למחזמר מצליח, כתב פזמונים ללחניהם של נעמי שמר, משה וילנסקי, סשה ארגוב, יאיר רוזנבלום, ואחרים (ביניהם "ספני שלמה המלך", "מסעות בנימין מטודלה", "על אם הדרך", "אליפלט", "כלניות", "אני מצפת", "זמר שלוש התשובות" ורבים אחרים), ותרגם מחזות מאת מולייר ושייקספיר.\nב-1968 זכה אלתרמן בפרס ישראל לספרות, אז גם הופיע ספרו האחרון "המסכה האחרונה". נתן אלתרמן נפטר בגיל 60, ב-28 במרס 1970, ונקבר בבית הקברות קריית שאול. אלתרמן השפיע רבות על השירה העברית החדשה.\nלקריאה נוספת על אלתרמן ויצירתו: http://www.alterman.org.il/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שיר ראשון
DESCRIPTION:ביום הזה מתפרסם שירו הראשון של נתן אלתרמן – "בשטף העיר". \nנתן אלתרמן נולד בוורשה ב-14 באוגוסט 1910 לבלה (רופאת שיניים) וליצחק אלתרמן, מחלוצי גן הילדים העברי, והמנהל הראשון של מחלקת החינוך בעיריית תל אביב. כשהיה בן 15, עלה לארץ עם משפחתו שהתיישבה בתל אביב.\nבן 19 כבר יצא אלתרמן לצרפת להשתלמות באגרונומיה, ושם גם פרסם את שירו הראשון, ב-12.3.1931, "בשטף העיר" שרואה אור ב"כתובים". ביולי 1934, עת חזר ארצה, החל לכתוב טור קבוע בעיתון "דבר" בשם "סקיצות תל אביביות", שעליו חתם בשם העט "אלוף נון".\nאלתרמן נמנה עם חבורת אברהם שלונסקי ולאה גולדברג שמרדו בממסד הספרותי של אותם הימים. אחד משיריו הידועים הוא "מגש הכסף", שהודפס ב"דבר" ב-19 בדצמבר 1947, עם פרוץ קרבות מלחמת העצמאות, ומתאר את תרומתם של הלוחמים להקמת המדינה ואת מחיר הדמים שנדרשו לשלם עליה. במלחמת העצמאות התגייס אלתרמן לצה"ל ובאוקטובר 1948 השתתף במבצע יואב.\nאלתרמן, שנהג לשבת בקפה כסית בתל אביב, היה ידוע בשפתו האירונית ובסגפנותו החומרית. ב-1935 נשא לאישה את השחקנית רחל מרכוס וב-1941 נולדה בתו היחידה, המשוררת תרצה אתר, עבורה כתב את השיר "שיר משמר" (שימרי נפשך), שלימים הולחן בידי סשה ארגוב. ב-1938 מפורסם קובץ שיריו הראשון "כוכבים בחוץ", שנחשב לאחת מפסגות יצירתו של אלתרמן. השיר הפותח את הקובץ הוא "עוד חוזר הניגון" הידוע, שזכה לביצועים שונים, ביניהם זה של חוה אלברשטיין וברי סחרוף.\nאלתרמן כתב מספר מחזות תיאטרון, עיבד את המחזה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" למחזמר מצליח, כתב פזמונים ללחניהם של נעמי שמר, משה וילנסקי, סשה ארגוב, יאיר רוזנבלום, ואחרים (ביניהם "ספני שלמה המלך", "מסעות בנימין מטודלה", "על אם הדרך", "אליפלט", "כלניות", "אני מצפת", "זמר שלוש התשובות" ורבים אחרים), ותרגם מחזות מאת מולייר ושייקספיר.\nב-1968 זכה אלתרמן בפרס ישראל לספרות, אז גם הופיע ספרו האחרון "המסכה האחרונה". נתן אלתרמן נפטר בגיל 60, ב-28 במרס 1970, ונקבר בבית הקברות קריית שאול. אלתרמן השפיע רבות על השירה העברית החדשה.\nלקריאה נוספת על אלתרמן ויצירתו: http://www.alterman.org.il/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270313
DTEND;VALUE=DATE:20270314
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1940</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>קול חופשי מצנזורה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>תחנת הרדיו המחתרתית של ההגנה, קול ישראל, פתחה את שידוריה. כדי למנוע מהבריטים לאתר את מקום השידור, נדדה ה"תחנה" (שהייתה בתוך מזוודה) ממקום למקום. בכרוזים שפרסמה ההגנה כדי להפנות את תשומת לבו של הציבור לשידוריה נכתב שזהו "הקול היחיד החופשי מצנזורה".\nלאחר הקמת המדינה הוקם קול ישראל מאיחוד של תחנת השידור המחתרתית עם קול ירושלים שהפעילו הבריטים ושמה של התחנה היה קול ישראל. שידורה הראשון של התחנה היה טקס הכרזת המדינה ב-14 במאי 1948.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:קול חופשי מצנזורה
DESCRIPTION:תחנת הרדיו המחתרתית של ההגנה, קול ישראל, פתחה את שידוריה. כדי למנוע מהבריטים לאתר את מקום השידור, נדדה ה"תחנה" (שהייתה בתוך מזוודה) ממקום למקום. בכרוזים שפרסמה ההגנה כדי להפנות את תשומת לבו של הציבור לשידוריה נכתב שזהו "הקול היחיד החופשי מצנזורה".\nלאחר הקמת המדינה הוקם קול ישראל מאיחוד של תחנת השידור המחתרתית עם קול ירושלים שהפעילו הבריטים ושמה של התחנה היה קול ישראל. שידורה הראשון של התחנה היה טקס הכרזת המדינה ב-14 במאי 1948.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270313
DTEND;VALUE=DATE:20270314
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1997</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>רצח ב"אי השלום" בנהריים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בצוהרי יום חמישי ד' באדר ב' תשנ"ז (13.3.1997) נכנס אוטובוס ובו 50 מטיילים מבית הספר אמי"ת פירסט מבית שמש ל"אי השלום" בנהריים, שטח הנמצא בהסדר שקרוי "משטר מיוחד", במפגש הירדן והירמוך – השטח נמצא בריבונות ירדן מצד אחד ומצד שני הוסכם לגביו כי מדינת ישראל תמשיך להשתמש בו לטובת שימושים ישראליים פרטיים כדוגמת חקלאות ותיירות. \nלאחר שקבוצת התלמידות ירדה מהאוטובוס לתצפית, החל החייל הירדני לירות עליהן ממגדל התצפית הסמוך. \nעם לכידתו, הודיע הצבא הירדני שמדובר בחולה נפש. לאחר מספר ימים הודיע חוסיין מלך ירדן שהוא מתנצל אישית וקטע ביקור בספרד והגיע לביקור בישראל, שבמהלכו ביקר בבתי הורי התלמידות בעת שישבו שבעה בבית שמש. בנוכחות כלי תקשורת הביע המלך התנצלות בשם ממלכת ירדן. כמו כן ביקר המלך את הפצועות בבית החולים, והורה על מתן פיצוי כספי למשפחות הנפגעות. צעד יוצא דופן זה בסכסוך הערבי ישראלי שיפר במעט את היחסים בין המדינות לאור האירוע.\nבמקום הרצח הוקמה אנדרטה לזכר הבנות שנרצחו, ביוזמת ובעזרת הפעילה החברתית אורנה שמעוני, תושבת האזור. האנדרטה הקרויה "גבעת הפרחים שנקטפו" בנויה משבע תלוליות עפר המוקפות בדשא, ובכל תלולית מעוצב שמה של אחת הבנות באמצעות פרחים.\nמדי שנה מקיימת קק"ל, בשיתוף עם אורנה שמעוני ועיריית בית שמש, טקס זיכרון ממלכתי לזכר הבנות ב"גבעת הפרחים שנקטפו". בסיום האירוע, שמתקיים בט"ו בשבט, נוטעים המשתתפים עצים במקום לזכרן של שבע הבנות שנרצחו במקום.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:רצח ב"אי השלום" בנהריים
DESCRIPTION:בצוהרי יום חמישי ד' באדר ב' תשנ"ז (13.3.1997) נכנס אוטובוס ובו 50 מטיילים מבית הספר אמי"ת פירסט מבית שמש ל"אי השלום" בנהריים, שטח הנמצא בהסדר שקרוי "משטר מיוחד", במפגש הירדן והירמוך – השטח נמצא בריבונות ירדן מצד אחד ומצד שני הוסכם לגביו כי מדינת ישראל תמשיך להשתמש בו לטובת שימושים ישראליים פרטיים כדוגמת חקלאות ותיירות. \nלאחר שקבוצת התלמידות ירדה מהאוטובוס לתצפית, החל החייל הירדני לירות עליהן ממגדל התצפית הסמוך. \nעם לכידתו, הודיע הצבא הירדני שמדובר בחולה נפש. לאחר מספר ימים הודיע חוסיין מלך ירדן שהוא מתנצל אישית וקטע ביקור בספרד והגיע לביקור בישראל, שבמהלכו ביקר בבתי הורי התלמידות בעת שישבו שבעה בבית שמש. בנוכחות כלי תקשורת הביע המלך התנצלות בשם ממלכת ירדן. כמו כן ביקר המלך את הפצועות בבית החולים, והורה על מתן פיצוי כספי למשפחות הנפגעות. צעד יוצא דופן זה בסכסוך הערבי ישראלי שיפר במעט את היחסים בין המדינות לאור האירוע.\nבמקום הרצח הוקמה אנדרטה לזכר הבנות שנרצחו, ביוזמת ובעזרת הפעילה החברתית אורנה שמעוני, תושבת האזור. האנדרטה הקרויה "גבעת הפרחים שנקטפו" בנויה משבע תלוליות עפר המוקפות בדשא, ובכל תלולית מעוצב שמה של אחת הבנות באמצעות פרחים.\nמדי שנה מקיימת קק"ל, בשיתוף עם אורנה שמעוני ועיריית בית שמש, טקס זיכרון ממלכתי לזכר הבנות ב"גבעת הפרחים שנקטפו". בסיום האירוע, שמתקיים בט"ו בשבט, נוטעים המשתתפים עצים במקום לזכרן של שבע הבנות שנרצחו במקום.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270314
DTEND;VALUE=DATE:20270315
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1944</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אשרי הגפרור</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ב-14.3.1944 יצאה קבוצה של 32 צנחנים יהודים שהתגייסו לצבא הבריטי, ביניהם חנה סנש, למזרח אירופה. משימתה של הקבוצה הייתה לצנוח על אדמת אירופה ולסייע לבעלות הברית במלחמת העולם השנייה. על הצנחנים היה לחבור אל הפרטיזנים וביחד איתם לנסות ולהציל קהילות יהודיות שהיו תחת כיבוש הנאצים.\nבמרס 1944, לאחר אימונים מפרכים במצרים, צנחה סנש עם 32 מחבריה לקבוצה בקרואטיה, ליד הגבול ההונגרי. הקבוצה המתינה ביערות במשך שלושה חודשים לתעודות מזויפות, שבעזרתן יוכלו לחצות את הגבול.\nבשיר "אשרי הגפרור", שאותו כתבה בתקופה הזאת, מתארת סנש את הרצון לצאת למשימה. ב-7 ביוני 1944 חצתה חנה את הגבול אולם נתפסה על ידי המשטרה ההונגרית ונשלחה לכלא בבודפשט. במשך חודשים עברה חקירות ועינויים קשים, אך סירבה לשתף פעולה עם חוקריה ולמסור מידע. היא הועמדה לדין באשמת ריגול ונידונה למוות בירייה. ב- 7 בנובמבר 1944, כשהייתה בת 23 בלבד, הוצאה חנה סנש להורג. בשנת 1950 הובאו עצמותיה לארץ ונטמנו בחלקה הצבאית בהר הרצל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אשרי הגפרור
DESCRIPTION:ב-14.3.1944 יצאה קבוצה של 32 צנחנים יהודים שהתגייסו לצבא הבריטי, ביניהם חנה סנש, למזרח אירופה. משימתה של הקבוצה הייתה לצנוח על אדמת אירופה ולסייע לבעלות הברית במלחמת העולם השנייה. על הצנחנים היה לחבור אל הפרטיזנים וביחד איתם לנסות ולהציל קהילות יהודיות שהיו תחת כיבוש הנאצים.\nבמרס 1944, לאחר אימונים מפרכים במצרים, צנחה סנש עם 32 מחבריה לקבוצה בקרואטיה, ליד הגבול ההונגרי. הקבוצה המתינה ביערות במשך שלושה חודשים לתעודות מזויפות, שבעזרתן יוכלו לחצות את הגבול.\nבשיר "אשרי הגפרור", שאותו כתבה בתקופה הזאת, מתארת סנש את הרצון לצאת למשימה. ב-7 ביוני 1944 חצתה חנה את הגבול אולם נתפסה על ידי המשטרה ההונגרית ונשלחה לכלא בבודפשט. במשך חודשים עברה חקירות ועינויים קשים, אך סירבה לשתף פעולה עם חוקריה ולמסור מידע. היא הועמדה לדין באשמת ריגול ונידונה למוות בירייה. ב- 7 בנובמבר 1944, כשהייתה בת 23 בלבד, הוצאה חנה סנש להורג. בשנת 1950 הובאו עצמותיה לארץ ונטמנו בחלקה הצבאית בהר הרצל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270315
DTEND;VALUE=DATE:20270316
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1978</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מבצע ליטני</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בעקבות פיגוע שביצעו מחבלים באוטובוס אגד שבו נרצחו 35 בני אדם, החליטה ממשלת ישראל לצאת למבצע צבאי בדרום לבנון (לימים זכה המבצע לשם "מבצע ליטני"). \nהיה זה המבצע רחב ההיקף הראשון של צה"ל בלבנון ומטרתו הייתה לפגוע בקני המחבלים. בלילה שבין 14 ל-15 במרס תקפו מטוסי חיל האוויר כפרים ששימשו בסיסי יציאה של מחבלים. במקביל החלה פשיטה משולבת של כוחות רגלים, שריון, ארטילריה וחיל הים. מרבית המחבלים נמלטו צפונה וצה"ל עשה דרכו עד לנהר הליטני. בתגובה על ההתקפה הפגיזו המחבלים את יישובי הצפון.\nב-21 במרס 1978 הורה שר הביטחון, עזר ויצמן, להפסיק את האש ולסגת אל קו הגבול הבינלאומי בין ישראל ללבנון. במטרה להביא לרגיעה באזור, החליט האו"ם להקים כוח חירום ולהציבו בשטח לבנון.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מבצע ליטני
DESCRIPTION:בעקבות פיגוע שביצעו מחבלים באוטובוס אגד שבו נרצחו 35 בני אדם, החליטה ממשלת ישראל לצאת למבצע צבאי בדרום לבנון (לימים זכה המבצע לשם "מבצע ליטני"). \nהיה זה המבצע רחב ההיקף הראשון של צה"ל בלבנון ומטרתו הייתה לפגוע בקני המחבלים. בלילה שבין 14 ל-15 במרס תקפו מטוסי חיל האוויר כפרים ששימשו בסיסי יציאה של מחבלים. במקביל החלה פשיטה משולבת של כוחות רגלים, שריון, ארטילריה וחיל הים. מרבית המחבלים נמלטו צפונה וצה"ל עשה דרכו עד לנהר הליטני. בתגובה על ההתקפה הפגיזו המחבלים את יישובי הצפון.\nב-21 במרס 1978 הורה שר הביטחון, עזר ויצמן, להפסיק את האש ולסגת אל קו הגבול הבינלאומי בין ישראל ללבנון. במטרה להביא לרגיעה באזור, החליט האו"ם להקים כוח חירום ולהציבו בשטח לבנון.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270317
DTEND;VALUE=DATE:20270318
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1992</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אושר חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הכנסת מאשרת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שמטרתו להגן על זכויות אדם במדינת ישראל\nבאפריל 1991 הגיש ח"כ אמנון רובינשטיין את הצעת חוק כבוד יסוד האדם וחירותו, שתחתיו יהיו זכויות האדם של אזרחי מדינת ישראל מוגנות לפי העקרונות שבהכרזת המדינה. מטרתו של החוק היא לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הצעת החוק פורסמה בנובמבר 1991, ועברה בכנסת במרס 1992. למרות שהמטרה בתחילה הייתה להעבירו כחוק נוקשה שכדי לשנותו יש צורך ברוב מוחלט, במהלך ההצבעה בוטל סעיף הנוקשות, והחוק עבר כחוק שאפשר לשנותו בכנסת ברוב רגיל.\nהזכויות המופיעות בחלק מסעיפי החוק:\n2. אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.\n3. אין פוגעים בקניינו של אדם.\n4. כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.\n5. אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת.\n6.	(א)	כל אדם חופשי לצאת מישראל.\n	(ב)	כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל.\n7.	(א)	כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.\n	(ב)	אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.\n	(ג)	אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.\n	(ד)	אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אושר חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
DESCRIPTION:הכנסת מאשרת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שמטרתו להגן על זכויות אדם במדינת ישראל\nבאפריל 1991 הגיש ח"כ אמנון רובינשטיין את הצעת חוק כבוד יסוד האדם וחירותו, שתחתיו יהיו זכויות האדם של אזרחי מדינת ישראל מוגנות לפי העקרונות שבהכרזת המדינה. מטרתו של החוק היא לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הצעת החוק פורסמה בנובמבר 1991, ועברה בכנסת במרס 1992. למרות שהמטרה בתחילה הייתה להעבירו כחוק נוקשה שכדי לשנותו יש צורך ברוב מוחלט, במהלך ההצבעה בוטל סעיף הנוקשות, והחוק עבר כחוק שאפשר לשנותו בכנסת ברוב רגיל.\nהזכויות המופיעות בחלק מסעיפי החוק:\n2. אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.\n3. אין פוגעים בקניינו של אדם.\n4. כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.\n5. אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת.\n6.	(א)	כל אדם חופשי לצאת מישראל.\n	(ב)	כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל.\n7.	(א)	כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.\n	(ב)	אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.\n	(ג)	אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.\n	(ד)	אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270318
DTEND;VALUE=DATE:20270319
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1920</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום הזיכרון ליוסף טרומפלדור</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יוסף טרומפלדור ושבעה מחבריו נפלו בהגנה על תל חי מפני כנופיה של ערבים. אף שנקודת היישוב בתל חי ניטשה בסופו של הקרב העקוֹב מדם, הייתה עמידתם של יושבי המקום סמל לגבורת לוחמים ולהקרבה למען המולדת. \nבי"א באדר תר"ף (1920) הקיפו את תל-חי כוחות גדולים של ערבים ובדואים מהכפר חלסה (כיום קריית שמונה). הם דרשו להיכנס לחצר המבוצרת של היישוב, כדי לחפש בה חיילים צרפתים (כחלק מהמאבק על השליטה בשטח), ובמָקום התפתח קרב יריות. יוסף טרומפלדור נהרג בקרב. על ערש דווי שמעו ממנו את האמירה: "אין דבר, טוב למות בעד ארץ המולדת", וי"ח ברנר ליטש את מילותיו לסִיסמה הידועה: "טוב למות בעד ארצנו". לאחר מותו היה יוסף טרומפלדור לחלק מן המורשת של המאבק הציוני על ההתיישבות בארץ ישראל. על קברם של הרוגי תל-חי הוצב פסל "האריה השואג" (יצירתו של הפַּסל אברהם מלינקוב), ויום הקרב (י"א באדר) נקבע כיום זיכרון מיוחד. במסגרת חגיגות היובל למדינה שוקמה חצר תל-חי במימון קרן קימת לישראל, הרשות לפיתוח הגליל, קרן יק"א מיסודו של הברון הירש, משרד התיירות, משרד המשנה לראש הממשלה ותורמים פרטיים. \nמומלץ לבקר באנדרטת "האריה השואג", לטייל בשביל הפצועים, בדרך הנוף ובגן הפסלים שהכשירה קק"ל. בשנים האחרונות עולים ביום העלייה לתל-חי אלפי חניכים של תנועות הנוער בתכנית משותפת עם האגף לחינוך ולנוער של קק"ל. החניכים צועדים במָקום ומקיימים הפעלות בתחנות השונות בהדרכת קק"ל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום הזיכרון ליוסף טרומפלדור
DESCRIPTION:יוסף טרומפלדור ושבעה מחבריו נפלו בהגנה על תל חי מפני כנופיה של ערבים. אף שנקודת היישוב בתל חי ניטשה בסופו של הקרב העקוֹב מדם, הייתה עמידתם של יושבי המקום סמל לגבורת לוחמים ולהקרבה למען המולדת. \nבי"א באדר תר"ף (1920) הקיפו את תל-חי כוחות גדולים של ערבים ובדואים מהכפר חלסה (כיום קריית שמונה). הם דרשו להיכנס לחצר המבוצרת של היישוב, כדי לחפש בה חיילים צרפתים (כחלק מהמאבק על השליטה בשטח), ובמָקום התפתח קרב יריות. יוסף טרומפלדור נהרג בקרב. על ערש דווי שמעו ממנו את האמירה: "אין דבר, טוב למות בעד ארץ המולדת", וי"ח ברנר ליטש את מילותיו לסִיסמה הידועה: "טוב למות בעד ארצנו". לאחר מותו היה יוסף טרומפלדור לחלק מן המורשת של המאבק הציוני על ההתיישבות בארץ ישראל. על קברם של הרוגי תל-חי הוצב פסל "האריה השואג" (יצירתו של הפַּסל אברהם מלינקוב), ויום הקרב (י"א באדר) נקבע כיום זיכרון מיוחד. במסגרת חגיגות היובל למדינה שוקמה חצר תל-חי במימון קרן קימת לישראל, הרשות לפיתוח הגליל, קרן יק"א מיסודו של הברון הירש, משרד התיירות, משרד המשנה לראש הממשלה ותורמים פרטיים. \nמומלץ לבקר באנדרטת "האריה השואג", לטייל בשביל הפצועים, בדרך הנוף ובגן הפסלים שהכשירה קק"ל. בשנים האחרונות עולים ביום העלייה לתל-חי אלפי חניכים של תנועות הנוער בתכנית משותפת עם האגף לחינוך ולנוער של קק"ל. החניכים צועדים במָקום ומקיימים הפעלות בתחנות השונות בהדרכת קק"ל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270319
DTEND;VALUE=DATE:20270320
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1955</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>גבעה 24 אינה עונה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בתל אביב הוקרן בהקרנת בכורה הסרט "גבעה 24 אינה עונה", הסרט העלילתי הראשון שעסק במלחמת העצמאות. הפקתו הייתה יקרה מכל הפקה שנעשתה עד אז. עלילת הסרט קושרת ארבעה סיפורים, וסיפור המסגרת עוסק בביקורם של משקיפי האו"ם בגבעה 24 באזור ירושלים כדי להכריע בידי מי היא תישאר.\nהסרט הוקרן שבועות רבים והיה להצלחה קופתית. שמו שימש השראה לסרט "גבעת חלפון אינה עונה".</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:גבעה 24 אינה עונה
DESCRIPTION:בתל אביב הוקרן בהקרנת בכורה הסרט "גבעה 24 אינה עונה", הסרט העלילתי הראשון שעסק במלחמת העצמאות. הפקתו הייתה יקרה מכל הפקה שנעשתה עד אז. עלילת הסרט קושרת ארבעה סיפורים, וסיפור המסגרת עוסק בביקורם של משקיפי האו"ם בגבעה 24 באזור ירושלים כדי להכריע בידי מי היא תישאר.\nהסרט הוקרן שבועות רבים והיה להצלחה קופתית. שמו שימש השראה לסרט "גבעת חלפון אינה עונה".
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270320
DTEND;VALUE=DATE:20270321
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1973</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>למען הסביבה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>במשרד ראש הממשלה נפתח השירות לשמירת איכות הסביבה. כ-35 חוקי עזר העניקו לו סמכויות לפתור בעיות של זיהום המים, האוויר והאשפה ולטפל בחומרים מזהמים וברעש ממפעלים. כעבור שנים אחדות הועבר השירות למשרד הפנים.\nב-1988 הפך השירות לשמירת איכות הסביבה למשרד לאיכות הסביבה. בשנת 2006 הוחלף שמו והוא נקרא המשרד להגנת הסביבה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:למען הסביבה
DESCRIPTION:במשרד ראש הממשלה נפתח השירות לשמירת איכות הסביבה. כ-35 חוקי עזר העניקו לו סמכויות לפתור בעיות של זיהום המים, האוויר והאשפה ולטפל בחומרים מזהמים וברעש ממפעלים. כעבור שנים אחדות הועבר השירות למשרד הפנים.\nב-1988 הפך השירות לשמירת איכות הסביבה למשרד לאיכות הסביבה. בשנת 2006 הוחלף שמו והוא נקרא המשרד להגנת הסביבה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270321
DTEND;VALUE=DATE:20270322
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2012</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום היערות הבינלאומי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>העצרת הכללית של האו"ם הכריזה על 21 במרס כעל יום היערות הבינלאומי. יום זה מוקדש להעלאת המודעות לחשיבותם של כל סוגי היערות. האו"ם מעודד את המדינות החברות בו לעשות מאמצים מקומיים, לאומיים ובינלאומיים כדי לארגן פעילויות הקשורות לעצים ויערות, למשל ימי נטיעות. \n\nתרומתו של עץ אחד בלבד:\nחם לכם בקיץ? עץ אחד מפחית בארבע מעלות את הטמפרטורה בסביבתו. \nסובלים מזיהום אוויר? עץ אחד מנקה, מסנן ומטהר 100 אלף מ"'ק אוויר מזוהם, מייצר 700 ק"ג חמצן וקולט 20 טון פחמן דו-חמצני. \nמתקשים לנשום? עץ אחד סופג בשנה 20 ק"ג אבק ובולע 80 ק"ג תרחיפים רעילים. \nסובלים מרעש? עץ אחד בקרבת הבית מסייע בבלימת רעשים.\n\nיערות קק"ל\nקק"ל רואה במפעל הייעור ראשון במעלה ופועלת מדי שנה לנטיעות של כ-1.5 מיליון עצים ברחבי הארץ. קק"ל אחראית על מיליון דונם יערות בישראל– 41% מהעצים ביערות אלו ניטעו ב-30 השנה האחרונות. מדינות רבות בעולם לומדות ממפעל הייעור של קק"ל בזכות ההישגים במלחמה בהתחממות הגלובלית, מלחמה בתופעת המדבור ויערות קהילתיים.\n\nלמידע נוסף על יום היערות הבינלאומי באתר קק"ל: http://www.kkl.org.il/afforestation-and-environment/afforestation/forest_day/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום היערות הבינלאומי
DESCRIPTION:העצרת הכללית של האו"ם הכריזה על 21 במרס כעל יום היערות הבינלאומי. יום זה מוקדש להעלאת המודעות לחשיבותם של כל סוגי היערות. האו"ם מעודד את המדינות החברות בו לעשות מאמצים מקומיים, לאומיים ובינלאומיים כדי לארגן פעילויות הקשורות לעצים ויערות, למשל ימי נטיעות. \n\nתרומתו של עץ אחד בלבד:\nחם לכם בקיץ? עץ אחד מפחית בארבע מעלות את הטמפרטורה בסביבתו. \nסובלים מזיהום אוויר? עץ אחד מנקה, מסנן ומטהר 100 אלף מ"'ק אוויר מזוהם, מייצר 700 ק"ג חמצן וקולט 20 טון פחמן דו-חמצני. \nמתקשים לנשום? עץ אחד סופג בשנה 20 ק"ג אבק ובולע 80 ק"ג תרחיפים רעילים. \nסובלים מרעש? עץ אחד בקרבת הבית מסייע בבלימת רעשים.\n\nיערות קק"ל\nקק"ל רואה במפעל הייעור ראשון במעלה ופועלת מדי שנה לנטיעות של כ-1.5 מיליון עצים ברחבי הארץ. קק"ל אחראית על מיליון דונם יערות בישראל– 41% מהעצים ביערות אלו ניטעו ב-30 השנה האחרונות. מדינות רבות בעולם לומדות ממפעל הייעור של קק"ל בזכות ההישגים במלחמה בהתחממות הגלובלית, מלחמה בתופעת המדבור ויערות קהילתיים.\n\nלמידע נוסף על יום היערות הבינלאומי באתר קק"ל: http://www.kkl.org.il/afforestation-and-environment/afforestation/forest_day/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270321
DTEND;VALUE=DATE:20270322
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2018</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום השיוויון האביבי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מרגישים את האביב? היום הוא נפתח רשמית! ומדוע הוא נקרא יום השיוויון? מכיוון שביום זה היום והלילה שווים באורכם ונמשכים בערך 12 שעות כל אחד, בניגוד לימים האחרים בשנה.\nיום שיוויון האביב מתקיים באופן קבוע בין התאריכים 23-20 בחודש מרס. מעתה, בחצי הכדור הצפוני, שעות היום ילכו ויתארכו.\nמבחינה אסטרונומית, יום השיוויון זהו הרגע שבו השמש מצויה מעל קו המשווה השמימי, שהוא קו דמיוני בשמיים מעל קו המשווה של כדור הארץ, מדרום לצפון (כלומר, במרחק שווה מהקוטב הצפוני והדרומי). ביום השיוויון מוארים חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני במידה שווה. מי שעומד בקו המשווה, השמש נמצאת בדיוק מעל לראשו. כתוצאה מכך, הזריחות והשקיעות מהירות יותר מבשאר ימי השנה. \nימי השיוויון וימי ההיפוך של הקיץ והחורף מנוגדים בין שני חצאי כדור הארץ. יום השיוויון של מרס מכונה יום השיוויון האביבי בחצי הכדור הצפוני ויום השיוויון של הסתיו בחצי הכדור הדרומי.\nיום השיוויון, המסמל את היום הראשון של האביב, היה יום מיוחד בתרבויות שונות במהלך ההיסטוריה. השנה העברית למשל החלה תמיד ביום הזה, בחודש ניסן, שהיה החודש הראשון למניין החודשים בתקופת המקרא. בנצרות יום שיוויון האביב הוא בעל חשיבות גדולה אצל הקתוליים, שכן חג הפסחא מתקיים ביום ראשון מייד לאחר הירח המלא הראשון שזורח אחרי יום שיוויון האביב, על פי מסורתם.\nבמצרים הקדומה נבנה הספינקס כך שפניו מביטות אל עבר הנקודה שבה זורחת השמש ביום השיוויון. ואילו האינדיאנים חצבו מערות שלמות המציינות את יום השיוויון בעזרת סדקים בקירות שיצרו משחקי אור וצל.\nסרטונים יפים המסבירים את יום השיוויון באתר אנציקלופדית אאוריקה: https://eureka.org.il/item/56321/%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום השיוויון האביבי
DESCRIPTION:מרגישים את האביב? היום הוא נפתח רשמית! ומדוע הוא נקרא יום השיוויון? מכיוון שביום זה היום והלילה שווים באורכם ונמשכים בערך 12 שעות כל אחד, בניגוד לימים האחרים בשנה.\nיום שיוויון האביב מתקיים באופן קבוע בין התאריכים 23-20 בחודש מרס. מעתה, בחצי הכדור הצפוני, שעות היום ילכו ויתארכו.\nמבחינה אסטרונומית, יום השיוויון זהו הרגע שבו השמש מצויה מעל קו המשווה השמימי, שהוא קו דמיוני בשמיים מעל קו המשווה של כדור הארץ, מדרום לצפון (כלומר, במרחק שווה מהקוטב הצפוני והדרומי). ביום השיוויון מוארים חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני במידה שווה. מי שעומד בקו המשווה, השמש נמצאת בדיוק מעל לראשו. כתוצאה מכך, הזריחות והשקיעות מהירות יותר מבשאר ימי השנה. \nימי השיוויון וימי ההיפוך של הקיץ והחורף מנוגדים בין שני חצאי כדור הארץ. יום השיוויון של מרס מכונה יום השיוויון האביבי בחצי הכדור הצפוני ויום השיוויון של הסתיו בחצי הכדור הדרומי.\nיום השיוויון, המסמל את היום הראשון של האביב, היה יום מיוחד בתרבויות שונות במהלך ההיסטוריה. השנה העברית למשל החלה תמיד ביום הזה, בחודש ניסן, שהיה החודש הראשון למניין החודשים בתקופת המקרא. בנצרות יום שיוויון האביב הוא בעל חשיבות גדולה אצל הקתוליים, שכן חג הפסחא מתקיים ביום ראשון מייד לאחר הירח המלא הראשון שזורח אחרי יום שיוויון האביב, על פי מסורתם.\nבמצרים הקדומה נבנה הספינקס כך שפניו מביטות אל עבר הנקודה שבה זורחת השמש ביום השיוויון. ואילו האינדיאנים חצבו מערות שלמות המציינות את יום השיוויון בעזרת סדקים בקירות שיצרו משחקי אור וצל.\nסרטונים יפים המסבירים את יום השיוויון באתר אנציקלופדית אאוריקה: https://eureka.org.il/item/56321/%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270322
DTEND;VALUE=DATE:20270323
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>תענית אסתר</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום צום במסורת היהודית, החל ערב חג פורים (י"א באדר), לזכר התענית שיזמה אסתר המלכה. \nבמגילת אסתר (ד, ט"ז) מסופר, כי אסתר המלכה מתבקשת על ידי מרדכי לגשת אל המלך מיָזמתה. על אף הסכנה הצפויה לה היא מסכימה, אך מבקשת מבני עמה לצום במשך שלושה ימים קודם לכן, כדי להכשיר את הקרקע להצלחת המשימה. זהו צום של התעלוּת הנפש ולא צום של עצבות. התענית הנהוגה ביום זה מנציחה את אותו הצום שהיה מיועד להצלת העם היהודי. התענית נמשכה שלושה ימים. לפיכך, היה נהוג בתחילה לצום במשך שלושה ימים – שני, חמישי ושני בשבוע שלאחר פורים, אולם בהמשך הקלו החכמים וקבעו יום צום אחד.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:תענית אסתר
DESCRIPTION:יום צום במסורת היהודית, החל ערב חג פורים (י"א באדר), לזכר התענית שיזמה אסתר המלכה. \nבמגילת אסתר (ד, ט"ז) מסופר, כי אסתר המלכה מתבקשת על ידי מרדכי לגשת אל המלך מיָזמתה. על אף הסכנה הצפויה לה היא מסכימה, אך מבקשת מבני עמה לצום במשך שלושה ימים קודם לכן, כדי להכשיר את הקרקע להצלחת המשימה. זהו צום של התעלוּת הנפש ולא צום של עצבות. התענית הנהוגה ביום זה מנציחה את אותו הצום שהיה מיועד להצלת העם היהודי. התענית נמשכה שלושה ימים. לפיכך, היה נהוג בתחילה לצום במשך שלושה ימים – שני, חמישי ושני בשבוע שלאחר פורים, אולם בהמשך הקלו החכמים וקבעו יום צום אחד.
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270322
DTEND;VALUE=DATE:20270322
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1992</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום איכות המים הבינלאומי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>באספה הכללית של האומות המאוחדות הוחלט לייחד מדי שנה יום אחד לנושא המים: ניהול משאבי מים, איכות המים ותרומת המים לאיכות החיים ולכלכלה. בישראל שימור משאבי המים עודנו אחד האתגרים הגדולים. מקורות המים הדלים העומדים לרשות המדינה נתונים בסכנת זיהום משפכים, מהחקלאות, מפסולת מוצקה, מדלק לסוגיו וכדומה. קרן קימת לישראל התגייסה למען שמירה על המים ולמען פיתוח מקורותיהם בארץ, והיא עושה זאת, בין היתר, באמצעות הקמת יותר מ-200 מאגרים, שיקום נחלים, נטיעות עצים בנגב ובערבה ועוד. לקריאה נוספת על משק המים ועל תרומתה של קק"ל בנושא היכנסו לקישור: http://www.kkl.org.il/water-activity/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום איכות המים הבינלאומי
DESCRIPTION:באספה הכללית של האומות המאוחדות הוחלט לייחד מדי שנה יום אחד לנושא המים: ניהול משאבי מים, איכות המים ותרומת המים לאיכות החיים ולכלכלה. בישראל שימור משאבי המים עודנו אחד האתגרים הגדולים. מקורות המים הדלים העומדים לרשות המדינה נתונים בסכנת זיהום משפכים, מהחקלאות, מפסולת מוצקה, מדלק לסוגיו וכדומה. קרן קימת לישראל התגייסה למען שמירה על המים ולמען פיתוח מקורותיהם בארץ, והיא עושה זאת, בין היתר, באמצעות הקמת יותר מ-200 מאגרים, שיקום נחלים, נטיעות עצים בנגב ובערבה ועוד. לקריאה נוספת על משק המים ועל תרומתה של קק"ל בנושא היכנסו לקישור: http://www.kkl.org.il/water-activity/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270323
DTEND;VALUE=DATE:20270324
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>פורים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>החג מציין את היום שבו השתנה הפוּר ובוטלה הגזֵרה להשמדת היהודים החיים בפרס. על פי המסורת, קם על היהודים המן הרשע להשמידם וביום זה התהפך הגורל – המן הרשע נתלה על עץ והיהודים ניצלו. \nבפורים נוהגים לאכול ולשתות "עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו", קוראים את מגילת אסתר ושולחים משלוחי מנות. המנהג הידוע מכולם – תחפושות. ומה קורה בטבע? גם הטבע מתחפש: בכל השנה ולא רק בפורים אפשר למצוא דוגמאות לבעלי חיים ולצמחים שמתחפשים, למשל: סחלב הדבורנית הפורח בחודש מַרס מתחפש לנקבת הדבורה כדי למשוך את זכר הדבורים ולהפרותו. ואצלנו בקק"ל – אתם מוזמנים ליהנות משלל כתבות ומידע על החג, לשחק במשחק המקוון "מסיכות ציוניות" ובשלל חידונים מהנים ומעשירים: https://www.kkl.org.il/education/features/holidays/purim/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:פורים
DESCRIPTION:החג מציין את היום שבו השתנה הפוּר ובוטלה הגזֵרה להשמדת היהודים החיים בפרס. על פי המסורת, קם על היהודים המן הרשע להשמידם וביום זה התהפך הגורל – המן הרשע נתלה על עץ והיהודים ניצלו. \nבפורים נוהגים לאכול ולשתות "עד דלא ידע בין ימינו לשמאלו", קוראים את מגילת אסתר ושולחים משלוחי מנות. המנהג הידוע מכולם – תחפושות. ומה קורה בטבע? גם הטבע מתחפש: בכל השנה ולא רק בפורים אפשר למצוא דוגמאות לבעלי חיים ולצמחים שמתחפשים, למשל: סחלב הדבורנית הפורח בחודש מַרס מתחפש לנקבת הדבורה כדי למשוך את זכר הדבורים ולהפרותו. ואצלנו בקק"ל – אתם מוזמנים ליהנות משלל כתבות ומידע על החג, לשחק במשחק המקוון "מסיכות ציוניות" ובשלל חידונים מהנים ומעשירים: https://www.kkl.org.il/education/features/holidays/purim/
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270323
DTEND;VALUE=DATE:20270324
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1950</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום המטאורולוגיה הבינלאומי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום שנקבע בשנת 1950 לציון הקמתו של ארגון המטאורולוגיה הבינלאומי. מדע המטאורולוגיה עוסק בחקר תופעות מזג האוויר ובחיזויו והוא חיוני לחקלאות, לתחבורה הימית והאווירית ולהתגוננות מפני פגעי מזג האוויר. הארגון שייך לאו"ם ושואף ליצור שיתוף פעולה מיטבי בין מדינות שונות, כדי לאפשר שימוש במדע המטאורולוגיה להגנה על יבולים חקלאיים ועל שלומם של בני האדם ורכושם באזורים מועדים לפורענות.\nבישראל פועל השירות המטאורולוגי מאז שנת 1936. הוא משתייך למשרד התחבורה ושוכן בבית דגן, במבנה מיוחד שהוקם בסיוע הארגון הבינלאומי. כחבר בארגון המטאורולוגיה הבינלאומי, מחויב השירות המטאורולוגי לעמוד בתקנים מסוימים. בשיתוף משרד החוץ, מקיים השירות המטאורולוגי בישראל הדרכה למשתלמים מארצות מתפתחות בתחום המטאורולוגיה החקלאית והיישומית.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום המטאורולוגיה הבינלאומי
DESCRIPTION:יום שנקבע בשנת 1950 לציון הקמתו של ארגון המטאורולוגיה הבינלאומי. מדע המטאורולוגיה עוסק בחקר תופעות מזג האוויר ובחיזויו והוא חיוני לחקלאות, לתחבורה הימית והאווירית ולהתגוננות מפני פגעי מזג האוויר. הארגון שייך לאו"ם ושואף ליצור שיתוף פעולה מיטבי בין מדינות שונות, כדי לאפשר שימוש במדע המטאורולוגיה להגנה על יבולים חקלאיים ועל שלומם של בני האדם ורכושם באזורים מועדים לפורענות.\nבישראל פועל השירות המטאורולוגי מאז שנת 1936. הוא משתייך למשרד התחבורה ושוכן בבית דגן, במבנה מיוחד שהוקם בסיוע הארגון הבינלאומי. כחבר בארגון המטאורולוגיה הבינלאומי, מחויב השירות המטאורולוגי לעמוד בתקנים מסוימים. בשיתוף משרד החוץ, מקיים השירות המטאורולוגי בישראל הדרכה למשתלמים מארצות מתפתחות בתחום המטאורולוגיה החקלאית והיישומית.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270323
DTEND;VALUE=DATE:20270324
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1966</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>טלוויזיה קטנה וחכמה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>משודר המשדר הראשון של הטלוויזיה הלימודית (לימים – הטלוויזיה החינוכית). \nהטלוויזיה הלימודית הייתה מפעל פורץ דרך לשימוש במדיום הטלוויזיוני ככלי חינוכי להעשרת תכניות הלימודים של בתי הספר בישראל. "יד הנדיב", קרן התרומות מטעם משפחת הנדיב הידוע אדמונד דה רוטשילד, יזמה והפעילה את הטלוויזיה הלימודית בשנותיה הראשונות. משרד החינוך והתרבות הגדיר את יעדיה החינוכיים וקיבל על עצמו את האחריות להפעלתה.\nהשידור הראשון כָּלל שיעורי מתמטיקה, ביולוגיה ואנגלית והיה, למעשה, שידור הטלוויזיה הראשון בישראל. עם תחילת פעילותה של הטלוויזיה החינוכית חולקו 60 מכשירי טלוויזיה ל-32 בתי ספר כדי שיוכלו לקלוט את השידורים הראשונים ויסייעו בפיתוח התכנים. בשנת 1969 העבירה "יד הנדיב" את המיזם לאחריותה של ממשלת ישראל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:טלוויזיה קטנה וחכמה
DESCRIPTION:משודר המשדר הראשון של הטלוויזיה הלימודית (לימים – הטלוויזיה החינוכית). \nהטלוויזיה הלימודית הייתה מפעל פורץ דרך לשימוש במדיום הטלוויזיוני ככלי חינוכי להעשרת תכניות הלימודים של בתי הספר בישראל. "יד הנדיב", קרן התרומות מטעם משפחת הנדיב הידוע אדמונד דה רוטשילד, יזמה והפעילה את הטלוויזיה הלימודית בשנותיה הראשונות. משרד החינוך והתרבות הגדיר את יעדיה החינוכיים וקיבל על עצמו את האחריות להפעלתה.\nהשידור הראשון כָּלל שיעורי מתמטיקה, ביולוגיה ואנגלית והיה, למעשה, שידור הטלוויזיה הראשון בישראל. עם תחילת פעילותה של הטלוויזיה החינוכית חולקו 60 מכשירי טלוויזיה ל-32 בתי ספר כדי שיוכלו לקלוט את השידורים הראשונים ויסייעו בפיתוח התכנים. בשנת 1969 העבירה "יד הנדיב" את המיזם לאחריותה של ממשלת ישראל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270324
DTEND;VALUE=DATE:20270325
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שושן פורים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שושן פורים
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270324
DTEND;VALUE=DATE:20270325
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1926</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>תערוכה במוזיאון מגדל דוד</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>במסגרת האירועים לציון 25 שנים לקרן קימת לישראל הציגו אמנים – ציירים ופסלים – תושבי הארץ תערוכה מיצירותיהם במגדל דוד בירושלים. התמורה ממכירת יצירותיהם הייתה קודש למפעליה של קרן קימת לישראל. הפעילות הזאת הייתה המשכם של כינוסי סופרים בקיבוץ קריית ענבים שליד ירושלים בחנוכה 1925. מטרתם הייתה להשיג את תמיכתם של אנשי הרוח והאמנות במפעל גאולת הארץ, בהכשרת הקרקע ובהתיישבות.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:תערוכה במוזיאון מגדל דוד
DESCRIPTION:במסגרת האירועים לציון 25 שנים לקרן קימת לישראל הציגו אמנים – ציירים ופסלים – תושבי הארץ תערוכה מיצירותיהם במגדל דוד בירושלים. התמורה ממכירת יצירותיהם הייתה קודש למפעליה של קרן קימת לישראל. הפעילות הזאת הייתה המשכם של כינוסי סופרים בקיבוץ קריית ענבים שליד ירושלים בחנוכה 1925. מטרתם הייתה להשיג את תמיכתם של אנשי הרוח והאמנות במפעל גאולת הארץ, בהכשרת הקרקע ובהתיישבות.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270325
DTEND;VALUE=DATE:20270326
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1979</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הסכם שלום עם מצרים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ב-26 במארס 1979, על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון, נחתם הסכם השלום ההיסטורי בין ישראל למצרים, במעמד נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, נשיא מצרים, אנואר סאדאת, וראש ממשלת ישראל, מנחם בגין.\nטקס חתימת הסכם השלום בין ישראל לבין אויבתה הגדולה באותם הימים, מצרים, נמשך כ-45 דקות, אבל הוא סיים יותר מ-30 שנות איבה ומלחמה בין שתי המדינות ושנתיים של משא ומתן ארוך ומתיש. \nבעקבות החתימה על הסכם השלום סולקה מצרים מהליגה הערבית. בעולם הגדול, לעומת זאת, קיבלו את ההסכם באהדה רבה, ועוד לפני החתימה על ההסכם – כהוקרה על מאמציהם לכונן שלום – זכו שני המנהיגים, בגין וסאדאת, בפרס נובל לשלום.\n"לא עוד מלחמות, לא עוד שפיכות דמים, לא עוד דמעות": זו הייתה קריאתם המשותפת של מנהיגי ישראל ומצרים, שהחליטו לגדוע מסורת ארוכת שנים של מלחמות בין שני העמים.\n\nלהסכם הסופי שנחתם בבית הלבן קדמו מספר הסכמים: הסכם הפסקת אש; הסכם הפרדת כוחות; הסכם ביניים; והסכמי קמפ דיוויד. הסכם השלום, שהביא לסיום את מצב המלחמה בין המדינות, קבע את קו הגבול הסופי בין ישראל למצרים וכינון יחסי שכנות נורמליים כמקובל במשפט הבינלאומי. במסגרת ההסכם התחייבה ישראל לנסיגה מלאה מחצי האי סיני, ושתי המדינות התחייבו להגביל את כוחותיהן משני צדי הגבול ולאפשר שיט חופשי בתעלת סואץ ובמפרץ אילת.\nצפו: ביקור נשיא מצרים אנואר סאדאת בכנסת ישראל:\nhttps://www.youtube.com/watch?v=M6Zesv1nyqo</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הסכם שלום עם מצרים
DESCRIPTION:ב-26 במארס 1979, על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון, נחתם הסכם השלום ההיסטורי בין ישראל למצרים, במעמד נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, נשיא מצרים, אנואר סאדאת, וראש ממשלת ישראל, מנחם בגין.\nטקס חתימת הסכם השלום בין ישראל לבין אויבתה הגדולה באותם הימים, מצרים, נמשך כ-45 דקות, אבל הוא סיים יותר מ-30 שנות איבה ומלחמה בין שתי המדינות ושנתיים של משא ומתן ארוך ומתיש. \nבעקבות החתימה על הסכם השלום סולקה מצרים מהליגה הערבית. בעולם הגדול, לעומת זאת, קיבלו את ההסכם באהדה רבה, ועוד לפני החתימה על ההסכם – כהוקרה על מאמציהם לכונן שלום – זכו שני המנהיגים, בגין וסאדאת, בפרס נובל לשלום.\n"לא עוד מלחמות, לא עוד שפיכות דמים, לא עוד דמעות": זו הייתה קריאתם המשותפת של מנהיגי ישראל ומצרים, שהחליטו לגדוע מסורת ארוכת שנים של מלחמות בין שני העמים.\n\nלהסכם הסופי שנחתם בבית הלבן קדמו מספר הסכמים: הסכם הפסקת אש; הסכם הפרדת כוחות; הסכם ביניים; והסכמי קמפ דיוויד. הסכם השלום, שהביא לסיום את מצב המלחמה בין המדינות, קבע את קו הגבול הסופי בין ישראל למצרים וכינון יחסי שכנות נורמליים כמקובל במשפט הבינלאומי. במסגרת ההסכם התחייבה ישראל לנסיגה מלאה מחצי האי סיני, ושתי המדינות התחייבו להגביל את כוחותיהן משני צדי הגבול ולאפשר שיט חופשי בתעלת סואץ ובמפרץ אילת.\nצפו: ביקור נשיא מצרים אנואר סאדאת בכנסת ישראל:\nhttps://www.youtube.com/watch?v=M6Zesv1nyqo
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270326
DTEND;VALUE=DATE:20270327
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1925</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הבימה עולה על הבימה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שחקני תיאטרון הבימה באו לביקור בארץ והציגו בתל אביב בנוכחות קהל נרגש את הגולם מאת ה' ליוויק. התיאטרון, שנולד במוסקבה בשנת 1917, עלה לארץ ישראל שנה לאחר הביקור המדובר ב-1925, וקבע את ביתו בתל אביב. ב-1958, שנת העשור למדינת ישראל, הכריז שר החינוך זלמן ארן על הבימה כתיאטרון הלאומי של ישראל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הבימה עולה על הבימה
DESCRIPTION:שחקני תיאטרון הבימה באו לביקור בארץ והציגו בתל אביב בנוכחות קהל נרגש את הגולם מאת ה' ליוויק. התיאטרון, שנולד במוסקבה בשנת 1917, עלה לארץ ישראל שנה לאחר הביקור המדובר ב-1925, וקבע את ביתו בתל אביב. ב-1958, שנת העשור למדינת ישראל, הכריז שר החינוך זלמן ארן על הבימה כתיאטרון הלאומי של ישראל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270327
DTEND;VALUE=DATE:20270328
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1932</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יהדות השרירים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אולימפיאדת היהודים – המכבייה הראשונה בישראל – יוצאת לדרך בתל אביב בהשתתפות מאות ספורטאים יהודים מרחבי העולם. לראשונה מתגשם החזון של מקס נורדאו, שאותו העלה מעל במת הקונגרס הציוני השני, על הצורך בעיצובו של יהודי מסוג חדש, בעל עצמה נפשית וגופנית, שבכוחו להגשים את יעדי הציונות בארץ ישראל.\nטקס הפתיחה של המכבייה כלל שחרור של 120 יוני דואר, 10 לציון כל אחד משבטי ישראל, שמשימתן הייתה להפיץ את דבר קיומם של המשחקים ברחבי העולם. במשחקים השתתפו כ-400 ספורטאים מ-18 מדינות, ובהם 60 ספורטאים ממדינות ערב, כמו סוריה ומצרים.\nהמכבייה העולמית היא תחרות ספורט רב ענפית המתקיימת בישראל עד היום מדי ארבע שנים בהשתתפות מאות ספורטאים יהודים מרחבי העולם. הבסיס הטמון ברעיון המכבייה הוא קיום אולימפיאדה של יהודים על אדמת ארץ ישראל שבה משתתפים ספורטאים כנציגי התפוצות השונות של העם היהודי. מלבדה, מתקיימות גם המכבייה לנוער וכן תחרויות נפרדות ליבשות אמריקה, אירופה ואוסטרליה-ניו זילנד.\nרעיון המכבייה יצא לדרך בקונגרס מכבי העולמי, אשר קיבל את הצעתו של יוסף יקותיאלי לקיים את המכבייה הראשונה, "המכביאדה", באביב 1932. יקותיאלי יזם שני מסעות של רוכבי אופנועים לאירופה כדי לבשר שם על קיום המכבייה ולהמריץ את הספורטאים היהודים להתארגן לקראתה. הוא אף פעל להקמת איצטדיון ליד שפך הירקון שנועד להיות האתר המרכזי שבו תתקיימנה התחרויות.\nטקס המכבייה הראשונה התקיים ב-28 במרס 1932, כ' באדר ב' ה'תרצ"ב, בבית העם בתל אביב בהשתתפות אישי ציבור. את מצעד הספורטאים הוביל ראש העירייה, מאיר דיזנגוף, אשר רכב על סוס לבן ברחבי העיר. במהלך התחרויות, שנמשכו חמישה ימים, התחרו הספורטאים ברוב הענפים המרכזיים, כשהפופולריים ביניהם הם אתלטיקה, שחייה וכדורגל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יהדות השרירים
DESCRIPTION:אולימפיאדת היהודים – המכבייה הראשונה בישראל – יוצאת לדרך בתל אביב בהשתתפות מאות ספורטאים יהודים מרחבי העולם. לראשונה מתגשם החזון של מקס נורדאו, שאותו העלה מעל במת הקונגרס הציוני השני, על הצורך בעיצובו של יהודי מסוג חדש, בעל עצמה נפשית וגופנית, שבכוחו להגשים את יעדי הציונות בארץ ישראל.\nטקס הפתיחה של המכבייה כלל שחרור של 120 יוני דואר, 10 לציון כל אחד משבטי ישראל, שמשימתן הייתה להפיץ את דבר קיומם של המשחקים ברחבי העולם. במשחקים השתתפו כ-400 ספורטאים מ-18 מדינות, ובהם 60 ספורטאים ממדינות ערב, כמו סוריה ומצרים.\nהמכבייה העולמית היא תחרות ספורט רב ענפית המתקיימת בישראל עד היום מדי ארבע שנים בהשתתפות מאות ספורטאים יהודים מרחבי העולם. הבסיס הטמון ברעיון המכבייה הוא קיום אולימפיאדה של יהודים על אדמת ארץ ישראל שבה משתתפים ספורטאים כנציגי התפוצות השונות של העם היהודי. מלבדה, מתקיימות גם המכבייה לנוער וכן תחרויות נפרדות ליבשות אמריקה, אירופה ואוסטרליה-ניו זילנד.\nרעיון המכבייה יצא לדרך בקונגרס מכבי העולמי, אשר קיבל את הצעתו של יוסף יקותיאלי לקיים את המכבייה הראשונה, "המכביאדה", באביב 1932. יקותיאלי יזם שני מסעות של רוכבי אופנועים לאירופה כדי לבשר שם על קיום המכבייה ולהמריץ את הספורטאים היהודים להתארגן לקראתה. הוא אף פעל להקמת איצטדיון ליד שפך הירקון שנועד להיות האתר המרכזי שבו תתקיימנה התחרויות.\nטקס המכבייה הראשונה התקיים ב-28 במרס 1932, כ' באדר ב' ה'תרצ"ב, בבית העם בתל אביב בהשתתפות אישי ציבור. את מצעד הספורטאים הוביל ראש העירייה, מאיר דיזנגוף, אשר רכב על סוס לבן ברחבי העיר. במהלך התחרויות, שנמשכו חמישה ימים, התחרו הספורטאים ברוב הענפים המרכזיים, כשהפופולריים ביניהם הם אתלטיקה, שחייה וכדורגל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270329
DTEND;VALUE=DATE:20270330
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2002</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חומת מגן</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בחודש מרס 2002 ספגה ישראל את מספר האבדות הגבוה ביותר בכל חודשי אינתיפאדת אל-אקצה. שיאם של הפיגועים היה פיגוע התאבדות במלון "פארק" בנתניה, בעיצומו של ליל הסדר (ובו נרצחו 30 חוגגים). בישיבת ממשלה, שנערכה במוצאי חג הפסח, החליטה הממשלה על יציאה למבצע שכונה "חומת מגן". מטרותיו של המבצע הוצגו על ידי ראש הממשלה, אריאל שרון: לפגוע בתשתיות הטרור הפלסטיני ולעצור את גל הפיגועים המתעצם.\nבמסגרת המבצע הצליחה ישראל לבלום את גל הטרור ולהפסיק את אווירת הטרור ששלטה ברחובות ישראל ולפגוע בהתארגנויות טרור רבות. המבצע התחיל בבוקרו של 29 במארס 2002 ונמשך עד 10 במאי 2002. במהלך הקרבות במבצע נהרגו 29 חיילי צה"ל ורבים נפצעו. המבצע תרם להעלאת המורל בציבור הישראלי בתקופה הקשה של הפיגועים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:חומת מגן
DESCRIPTION:בחודש מרס 2002 ספגה ישראל את מספר האבדות הגבוה ביותר בכל חודשי אינתיפאדת אל-אקצה. שיאם של הפיגועים היה פיגוע התאבדות במלון "פארק" בנתניה, בעיצומו של ליל הסדר (ובו נרצחו 30 חוגגים). בישיבת ממשלה, שנערכה במוצאי חג הפסח, החליטה הממשלה על יציאה למבצע שכונה "חומת מגן". מטרותיו של המבצע הוצגו על ידי ראש הממשלה, אריאל שרון: לפגוע בתשתיות הטרור הפלסטיני ולעצור את גל הפיגועים המתעצם.\nבמסגרת המבצע הצליחה ישראל לבלום את גל הטרור ולהפסיק את אווירת הטרור ששלטה ברחובות ישראל ולפגוע בהתארגנויות טרור רבות. המבצע התחיל בבוקרו של 29 במארס 2002 ונמשך עד 10 במאי 2002. במהלך הקרבות במבצע נהרגו 29 חיילי צה"ל ורבים נפצעו. המבצע תרם להעלאת המורל בציבור הישראלי בתקופה הקשה של הפיגועים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270330
DTEND;VALUE=DATE:20270331
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1921</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>צ'רצ'יל מבקר בארץ ישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 1921, הגיע וינסטון צ'רצ'יל, אז שר המושבות של בריטניה, בתוקף תפקידו, לביקור בפלשתינה-א"י, שזה עתה הפכה לחלק מהאימפריה הבריטית הגדולה. במסגרת הביקור היה צ'רצ'יל אורח גם של העיר תל אביב, והגיע בלוויית הנציב העליון, סר הרברט סמואל, הברון ג'יימס רוטשילד ורעיותיהם.\nלכבוד הביקור הרשמי תל אביב קושטה בדגלים, בשטיחים ובפרחים. כדי להדגיש את הצבע הירוק, החליט ועד תל אביב לקשט את הדרך שבין בית הוועד לביתו של דיזנגוף בעצים. מאחר שלא היה מספיק זמן לנטיעת עצים, החליט הוועד לכרות עצי ברוש ואורן מחורשות מקווה ישראל, ולתקוע אותם, פשוטו כמשמעו, בחולות.\nכאשר התקרבה מכוניתו של צ'רצ'יל ותזמורת הגימנסיה פצחה בנגינה, החל הקהל להידחק, העצים נפלו ונחשפו גזעיהם הכרותים… לנוכח המראה הזה פרץ צ'רצ'יל בצחוק ולחש לדיזנגוף: "מיסטר דיזנגוף, בלי שורשים שום דבר לא יצמח כאן". במהלך ביקורו בירושלים, הוזמן צ'רצ'יל אל חלקת האוניברסיטה בהר הצופים ושם נטע עץ, יחד עם הנציב העליון הרברט סמואל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:צ'רצ'יל מבקר בארץ ישראל
DESCRIPTION:היום בשנת 1921, הגיע וינסטון צ'רצ'יל, אז שר המושבות של בריטניה, בתוקף תפקידו, לביקור בפלשתינה-א"י, שזה עתה הפכה לחלק מהאימפריה הבריטית הגדולה. במסגרת הביקור היה צ'רצ'יל אורח גם של העיר תל אביב, והגיע בלוויית הנציב העליון, סר הרברט סמואל, הברון ג'יימס רוטשילד ורעיותיהם.\nלכבוד הביקור הרשמי תל אביב קושטה בדגלים, בשטיחים ובפרחים. כדי להדגיש את הצבע הירוק, החליט ועד תל אביב לקשט את הדרך שבין בית הוועד לביתו של דיזנגוף בעצים. מאחר שלא היה מספיק זמן לנטיעת עצים, החליט הוועד לכרות עצי ברוש ואורן מחורשות מקווה ישראל, ולתקוע אותם, פשוטו כמשמעו, בחולות.\nכאשר התקרבה מכוניתו של צ'רצ'יל ותזמורת הגימנסיה פצחה בנגינה, החל הקהל להידחק, העצים נפלו ונחשפו גזעיהם הכרותים… לנוכח המראה הזה פרץ צ'רצ'יל בצחוק ולחש לדיזנגוף: "מיסטר דיזנגוף, בלי שורשים שום דבר לא יצמח כאן". במהלך ביקורו בירושלים, הוזמן צ'רצ'יל אל חלקת האוניברסיטה בהר הצופים ושם נטע עץ, יחד עם הנציב העליון הרברט סמואל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270331
DTEND;VALUE=DATE:20270401
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1492</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>גירוש יהדות ספרד</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 1492 גורשו כל יהודי ספרד שלא הסכימו להמיר את דתם בצו מלכותי, שהוציאו פרננדו השני מלך ארגון ואשתו המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה. הצו הורה לכל היהודים שלא הסכימו להמיר את דתם לעזוב את ספרד בתוך ארבעה חודשים. כמו כן, נאסרה ישיבתם של יהודים בממלכות קסטיליה וארגון.\nצו זה גרם לגירושם הכפוי של מאות אלפי יהודי ספרד ופורטוגל אל הארצות השוכנות לחופי הים התיכון, ובעיקר אל צרפת, איטליה, הלבנט וצפון אפריקה, ארצות השפלה, גרמניה ובריטניה. בכך באה אל סופה הקהילה היהודית המפוארת שישבה בספרד. הגירוש הביא לפרק חדש בתולדותיו של עם ישראל ולהתפתחות קהילות יהודיות חדשות במקומות שאליהם הגיעו המגורשים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:גירוש יהדות ספרד
DESCRIPTION:היום בשנת 1492 גורשו כל יהודי ספרד שלא הסכימו להמיר את דתם בצו מלכותי, שהוציאו פרננדו השני מלך ארגון ואשתו המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה. הצו הורה לכל היהודים שלא הסכימו להמיר את דתם לעזוב את ספרד בתוך ארבעה חודשים. כמו כן, נאסרה ישיבתם של יהודים בממלכות קסטיליה וארגון.\nצו זה גרם לגירושם הכפוי של מאות אלפי יהודי ספרד ופורטוגל אל הארצות השוכנות לחופי הים התיכון, ובעיקר אל צרפת, איטליה, הלבנט וצפון אפריקה, ארצות השפלה, גרמניה ובריטניה. בכך באה אל סופה הקהילה היהודית המפוארת שישבה בספרד. הגירוש הביא לפרק חדש בתולדותיו של עם ישראל ולהתפתחות קהילות יהודיות חדשות במקומות שאליהם הגיעו המגורשים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270401
DTEND;VALUE=DATE:20270402
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1960</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יש שירותי כבאות בישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 1960 נכנס לתוקף "חוק שירותי הכבאות וההצלה". החוק נועד להסדיר את מבנה השירות ולהפוך את אנשי הכבאות לעובדי מדינה מקצועיים בשכר. כיום עובדות כל רשויות הכבאות במדינה על פי החוק הזה. לקק"ל יש מערך כיבוי אש משלה, שמטרתו להילחם בשריפות ביער ובשטחים הפתוחים.\nמערך האש של קק"ל כולל 22 כבאיות, כ-30 מגדלי תצפית הפרוסים לאורך הארץ ומאוישים על ידי תצפיתנים, מערכות קשר, קבוצות כוננות, מערך חיזוי והפצת תחזית על סכנת שריפות ביער.\nבנוסף, קק"ל שותפה בניהול ובפעילות "הקרן לכיבוי אש מן האוויר", שבה זמינים לפעילות כיבוי כ-12 מטוסים. יתרונן הבולט של כבאיות קק"ל הוא בממדיהן הקטנים יחסית ובהיותן מותאמות לנהיגת שטח. קק"ל מקצה מיליוני שקלים למלחמה באש ביערות ובשטחים הפתוחים. קיים שיתוף פעולה פורה ומקצועי בין עובדי שירותי הכבאות לעובדי קק"ל וניהול שריפות יער נעשה בדרך כלל בכוחות משולבים. בשנת 2009 טיפלה קק"ל בכ-890 שריפות, שהתפרסו על פני כ-10,706 דונם של יער וחורש טבעי. באירוע השריפה בכרמל (דצמבר 2010) נשרפו כ-35,000 דונם.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יש שירותי כבאות בישראל
DESCRIPTION:היום בשנת 1960 נכנס לתוקף "חוק שירותי הכבאות וההצלה". החוק נועד להסדיר את מבנה השירות ולהפוך את אנשי הכבאות לעובדי מדינה מקצועיים בשכר. כיום עובדות כל רשויות הכבאות במדינה על פי החוק הזה. לקק"ל יש מערך כיבוי אש משלה, שמטרתו להילחם בשריפות ביער ובשטחים הפתוחים.\nמערך האש של קק"ל כולל 22 כבאיות, כ-30 מגדלי תצפית הפרוסים לאורך הארץ ומאוישים על ידי תצפיתנים, מערכות קשר, קבוצות כוננות, מערך חיזוי והפצת תחזית על סכנת שריפות ביער.\nבנוסף, קק"ל שותפה בניהול ובפעילות "הקרן לכיבוי אש מן האוויר", שבה זמינים לפעילות כיבוי כ-12 מטוסים. יתרונן הבולט של כבאיות קק"ל הוא בממדיהן הקטנים יחסית ובהיותן מותאמות לנהיגת שטח. קק"ל מקצה מיליוני שקלים למלחמה באש ביערות ובשטחים הפתוחים. קיים שיתוף פעולה פורה ומקצועי בין עובדי שירותי הכבאות לעובדי קק"ל וניהול שריפות יער נעשה בדרך כלל בכוחות משולבים. בשנת 2009 טיפלה קק"ל בכ-890 שריפות, שהתפרסו על פני כ-10,706 דונם של יער וחורש טבעי. באירוע השריפה בכרמל (דצמבר 2010) נשרפו כ-35,000 דונם.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270403
DTEND;VALUE=DATE:20270404
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מערכה מכרעת</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 1948 התחיל "מבצע נחשון", המבצע הגדול הראשון במלחמת העצמאות. מטרת המבצע הייתה ליצור פרוזדור מאובטח לתנועה משני צדי הכביש הראשי לירושלים.\nמבצע נחשון פתח את הדרך לירושלים. הכוחות שהשתתפו במבצע כבשו את השטחים החולשים על ציר לטרון – שער הגיא – הקסטל וירושלים, ובכך יצרו את הדרך המאובטחת לירושלים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מערכה מכרעת
DESCRIPTION:היום בשנת 1948 התחיל "מבצע נחשון", המבצע הגדול הראשון במלחמת העצמאות. מטרת המבצע הייתה ליצור פרוזדור מאובטח לתנועה משני צדי הכביש הראשי לירושלים.\nמבצע נחשון פתח את הדרך לירושלים. הכוחות שהשתתפו במבצע כבשו את השטחים החולשים על ציר לטרון – שער הגיא – הקסטל וירושלים, ובכך יצרו את הדרך המאובטחת לירושלים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270404
DTEND;VALUE=DATE:20270405
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1909</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שומר ישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום ב-1909 הוקם בכפר תבור שבגליל התחתון ארגון "השומר" – ארגון שמירה והגנה יהודי, שמטרתו לטפח כוח מגן עברי על היישוב היהודי בארץ ישראל ולהפעיל אותו.\nרוב חברי ארגון השומר הראשונים היו אנשי "בר-גיורא" – ארגון שמירה חשאי, שהוקם שנתיים קודם לכן. בניגוד אליו, פעל "השומר" בגלוי. ישראל שוחט, מחלוצי העלייה השנייה, נבחר לעמוד בראש הארגון. סיסמתו נלקחה משירו של המשורר יעקב כַּהַן: "בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום".\nעם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ירד הארגון למחתרת, בעקבות דרישת השלטונות להסגרת נשקו. ב-1920 הוא פורק וחלק מחבריו השתלב ב"הגנה". למרות שבשיאו מנה הארגון כ-120 חברים בלבד, נודעה לו חשיבות רבה, בעיקר בשל ההשפעה שהייתה לו על דור שלם של צעירים יהודים בארץ ובעולם, שראו בחבריו סמל ליהודי החדש, החלוצי והנועז.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שומר ישראל
DESCRIPTION:היום ב-1909 הוקם בכפר תבור שבגליל התחתון ארגון "השומר" – ארגון שמירה והגנה יהודי, שמטרתו לטפח כוח מגן עברי על היישוב היהודי בארץ ישראל ולהפעיל אותו.\nרוב חברי ארגון השומר הראשונים היו אנשי "בר-גיורא" – ארגון שמירה חשאי, שהוקם שנתיים קודם לכן. בניגוד אליו, פעל "השומר" בגלוי. ישראל שוחט, מחלוצי העלייה השנייה, נבחר לעמוד בראש הארגון. סיסמתו נלקחה משירו של המשורר יעקב כַּהַן: "בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום".\nעם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ירד הארגון למחתרת, בעקבות דרישת השלטונות להסגרת נשקו. ב-1920 הוא פורק וחלק מחבריו השתלב ב"הגנה". למרות שבשיאו מנה הארגון כ-120 חברים בלבד, נודעה לו חשיבות רבה, בעיקר בשל ההשפעה שהייתה לו על דור שלם של צעירים יהודים בארץ ובעולם, שראו בחבריו סמל ליהודי החדש, החלוצי והנועז.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270405
DTEND;VALUE=DATE:20270406
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1954</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מנוחה אחרונה לנדיב</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>עשרים שנה לאחר מותו של הברון אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד הוא הובא למנוחת עולמים בחלקת הקבר ביד הנדיב שבזיכרון יעקב, המושבה שייסד. \nאחרי הפוגרומים ברוסיה בשנת 1881 נרתם הברון רוטשילד לתמיכה בפעילות העלייה וההתיישבות בארץ ישראל. רוטשילד סייע רבות לאנשי העלייה הראשונה בשנות השמונים של המאה ה-19, ובמשך מספר שנים אף תמך תמיכה מלאה במושבות זיכרון יעקב, ראשון לציון, עקרון וראש פינה. הסיוע שנתן למושבות שונות בארץ ישראל הסתכם במיליוני ליש"ט וברכישת אדמות רבות.\nהברון רוטשילד גם יזם את הקמתם של מפעלים ושל תעשיות בארץ ישראל, בהם יקבי ראשון לציון וזיכרון יעקב.\nכדי לנהל את השימוש בכספיו ביעילות מינה הברון פקידים שניהלו את ענייניו בחלק מהמושבות. בשנת 1901 העביר רוטשילד את ניהול המושבות לידי חברת יק"א.\nהברון רוטשילד נפטר בפריז ב-2 בנובמבר 1934, וב-5.4.1954 הובאו עצמותיו לישראל והוא נקבר בגני הנדיב שליד זיכרון יעקב, סמוך למושבה שייסד וקרא לה על שם אביו. המושבה בנימינה קרויה על שמו של הברון.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מנוחה אחרונה לנדיב
DESCRIPTION:עשרים שנה לאחר מותו של הברון אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד הוא הובא למנוחת עולמים בחלקת הקבר ביד הנדיב שבזיכרון יעקב, המושבה שייסד. \nאחרי הפוגרומים ברוסיה בשנת 1881 נרתם הברון רוטשילד לתמיכה בפעילות העלייה וההתיישבות בארץ ישראל. רוטשילד סייע רבות לאנשי העלייה הראשונה בשנות השמונים של המאה ה-19, ובמשך מספר שנים אף תמך תמיכה מלאה במושבות זיכרון יעקב, ראשון לציון, עקרון וראש פינה. הסיוע שנתן למושבות שונות בארץ ישראל הסתכם במיליוני ליש"ט וברכישת אדמות רבות.\nהברון רוטשילד גם יזם את הקמתם של מפעלים ושל תעשיות בארץ ישראל, בהם יקבי ראשון לציון וזיכרון יעקב.\nכדי לנהל את השימוש בכספיו ביעילות מינה הברון פקידים שניהלו את ענייניו בחלק מהמושבות. בשנת 1901 העביר רוטשילד את ניהול המושבות לידי חברת יק"א.\nהברון רוטשילד נפטר בפריז ב-2 בנובמבר 1934, וב-5.4.1954 הובאו עצמותיו לישראל והוא נקבר בגני הנדיב שליד זיכרון יעקב, סמוך למושבה שייסד וקרא לה על שם אביו. המושבה בנימינה קרויה על שמו של הברון.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270407
DTEND;VALUE=DATE:20270408
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2011</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יש על מי לסמוך – כיפת ברזל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מספר ימים אחרי שהוצבה באשקלון, כיפת ברזל רושמת הצלחה ראשונה ומיירטת רקטת גראד שנורתה מרצועת עזה לכיוון אשקלון.\nבסוף חודש מרס 2011 נכנסה מערכת כיפת ברזל לשימוש מבצעי וזמן קצר לאחר מכן, ב-7 באפריל, היא מבצעת את היירוט המבצעי הראשון שלה: המערכת מיירטת רקטת גראד שנורתה מרצועת עזה לכיוון אשקלון.\nמאז, יירטה כיפת ברזל באחוזי הצלחה גבוהים מאות רקטות ששיגרו ארגוני הטרור מרצועת עזה לעבר שטחה של ישראל. במהלך מבצע "עמוד ענן" בנובמבר 2012 יורטו יותר מ-500 רקטות ב-85% הצלחה. גם במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 רשמה המערכת הצלחה כשיירטה 735 רקטות שנורו לעבר שטחי ישראל.\nלמה לנו כיפת ברזל? \nהשימוש הצבאי בירי טילים לעבר מרכזי אוכלוסייה החל כבר במלחמת העולם השנייה. עם הזמן התפתח התחום והשימוש בטילים וברקטות הלך וגבר. בשנים האחרונות, כתוצאה מתפוצה חסרת תקדים של טילים ורקטות לטווחים שונים בעלי יכולות מגוונות, ומירוץ חימוש מואץ של ארגוני טרור ומדינות אויב באזור, ניצבה מדינת ישראל תחת איום אסטרטגי חדש, שחייב פיתוח והקמה של מערך הגנה אקטיבית.\nמערכת כיפת ברזל היא פתרון הגנה נייד וחדשני נגד רקטות לטווח קצר. המערכת, שפותחה בתקופת כהונתו של עמיר פרץ כשר הביטחון, מסוגלת להתמודד בהצלחה רבה עם ירי בו זמני של מספר רב של רקטות. חברת רפאל היא הקבלן הראשי של  ייצור, פיתוח ואינטגרציה של המערכת, שמהנדסיה הצליחו לפתחה בזמן שיא של פחות משנתיים וחצי.\n\nמערכת כיפת ברזל הצילה את חייהם של אזרחים ישראלים רבים, ומפתחיה זכו להוקרה ולהערכה וקיבלו את פרס ביטחון ישראל ופרסים נוספים בעולם על הצלחתה ועל ייחודיותה.\n\nסרטון על כיפת ברזל – בווידאופדיה: \n\nhttps://www.youtube.com/watch?v=f5uX8z8NFLQ&list=PL3287983B0993F363&index=4</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יש על מי לסמוך – כיפת ברזל
DESCRIPTION:מספר ימים אחרי שהוצבה באשקלון, כיפת ברזל רושמת הצלחה ראשונה ומיירטת רקטת גראד שנורתה מרצועת עזה לכיוון אשקלון.\nבסוף חודש מרס 2011 נכנסה מערכת כיפת ברזל לשימוש מבצעי וזמן קצר לאחר מכן, ב-7 באפריל, היא מבצעת את היירוט המבצעי הראשון שלה: המערכת מיירטת רקטת גראד שנורתה מרצועת עזה לכיוון אשקלון.\nמאז, יירטה כיפת ברזל באחוזי הצלחה גבוהים מאות רקטות ששיגרו ארגוני הטרור מרצועת עזה לעבר שטחה של ישראל. במהלך מבצע "עמוד ענן" בנובמבר 2012 יורטו יותר מ-500 רקטות ב-85% הצלחה. גם במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 רשמה המערכת הצלחה כשיירטה 735 רקטות שנורו לעבר שטחי ישראל.\nלמה לנו כיפת ברזל? \nהשימוש הצבאי בירי טילים לעבר מרכזי אוכלוסייה החל כבר במלחמת העולם השנייה. עם הזמן התפתח התחום והשימוש בטילים וברקטות הלך וגבר. בשנים האחרונות, כתוצאה מתפוצה חסרת תקדים של טילים ורקטות לטווחים שונים בעלי יכולות מגוונות, ומירוץ חימוש מואץ של ארגוני טרור ומדינות אויב באזור, ניצבה מדינת ישראל תחת איום אסטרטגי חדש, שחייב פיתוח והקמה של מערך הגנה אקטיבית.\nמערכת כיפת ברזל היא פתרון הגנה נייד וחדשני נגד רקטות לטווח קצר. המערכת, שפותחה בתקופת כהונתו של עמיר פרץ כשר הביטחון, מסוגלת להתמודד בהצלחה רבה עם ירי בו זמני של מספר רב של רקטות. חברת רפאל היא הקבלן הראשי של  ייצור, פיתוח ואינטגרציה של המערכת, שמהנדסיה הצליחו לפתחה בזמן שיא של פחות משנתיים וחצי.\n\nמערכת כיפת ברזל הצילה את חייהם של אזרחים ישראלים רבים, ומפתחיה זכו להוקרה ולהערכה וקיבלו את פרס ביטחון ישראל ופרסים נוספים בעולם על הצלחתה ועל ייחודיותה.\n\nסרטון על כיפת ברזל – בווידאופדיה: \n\nhttps://www.youtube.com/watch?v=f5uX8z8NFLQ&list=PL3287983B0993F363&index=4
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270408
DTEND;VALUE=DATE:20270409
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2008</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מים מים במחניים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בבוקר 8 באפריל 2008 חנך שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר, את שני מאגרי המים "מחניים", סמוך לראש פינה.\nמיקומה הגיאוגרפי של ישראל, הגידול באוכלוסייה, העלייה ברמת החיים, ועמה הצריכה הגבוהה, אל מול מקורות המים המוגבלים ומספר שנות בצורת רצופות, דרדרו את מצבו של משק המים לכדי משבר אמתי. לכל זאת התווספה העובדה שהחורף שקדם היה היבש ביותר זה עשור, והוא הצטרף לסדרה של ארבע שנות בצורת רצופות. נוכח מצוקת המים הקשה, הגדילו בישראל את השימוש במי קולחין מושבים. השימוש במי הקולחין נעשה לאחר התאמתם לתקנים הנדרשים להשקיית גידולים חקלאיים, גינות ושימוש תעשייתי.\nשני המאגרים שנחנכו במחניים, חלק מתכנית כוללת של מפעל השבת מי קולחין, הם בנפח של 800,000 מ"ק. הם נבנו בעלות של כ-21 מיליון ₪ – 40% מהם מכספי קק"ל. מי הקולחין במאגרים אלו מיועדים לשטחים החקלאיים בראש פינה ובקיבוץ מחניים.\nלמידע נוסף בנושא בקרו באתר קק"ל: https://www.kkl.org.il/water_activity/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מים מים במחניים
DESCRIPTION:בבוקר 8 באפריל 2008 חנך שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר, את שני מאגרי המים "מחניים", סמוך לראש פינה.\nמיקומה הגיאוגרפי של ישראל, הגידול באוכלוסייה, העלייה ברמת החיים, ועמה הצריכה הגבוהה, אל מול מקורות המים המוגבלים ומספר שנות בצורת רצופות, דרדרו את מצבו של משק המים לכדי משבר אמתי. לכל זאת התווספה העובדה שהחורף שקדם היה היבש ביותר זה עשור, והוא הצטרף לסדרה של ארבע שנות בצורת רצופות. נוכח מצוקת המים הקשה, הגדילו בישראל את השימוש במי קולחין מושבים. השימוש במי הקולחין נעשה לאחר התאמתם לתקנים הנדרשים להשקיית גידולים חקלאיים, גינות ושימוש תעשייתי.\nשני המאגרים שנחנכו במחניים, חלק מתכנית כוללת של מפעל השבת מי קולחין, הם בנפח של 800,000 מ"ק. הם נבנו בעלות של כ-21 מיליון ₪ – 40% מהם מכספי קק"ל. מי הקולחין במאגרים אלו מיועדים לשטחים החקלאיים בראש פינה ובקיבוץ מחניים.\nלמידע נוסף בנושא בקרו באתר קק"ל: https://www.kkl.org.il/water_activity/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270409
DTEND;VALUE=DATE:20270410
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1947</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הקרב על הקסטל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>לאחר מספר ימים של קרבות קשים, השתלטו כוחות הפלמ"ח על כפר הקסטל. על חורבותיו הוקמה מבשרת ציון.\nכפר הקסטל, השוכן במיקום גבוה ואסטרטגי מעל כביש תל אביב ירושלים, הפך ליעד חשוב במלחמת העצמאות, במבצע "נחשון", המבצע שמטרתו הייתה פריצת הדרך לירושלים.\nעם פרוץ מלחמת העצמאות, הפך אזור הקסטל לנקודה מרכזית שממנה ירו הערבים על מכוניות בדרך לירושלים, ומספר האבדות היה גדול. לאור זאת, הוחלט לצאת למבצע שמטרתו תפיסת שטחים לאורך הדרך לירושלים. המבצע כונה "מבצע נחשון".\nהקרב הראשון במקום החל בליל 3 באפריל, בהתקפה של כוח פלמ"ח, שנתקל בתגובה עזה, ונאלץ לסגת. במשך ששת הימים הבאים התנהלו במקום קרבות קשים שגבו קורבנות רבים, ובמהלכם עבר הקסטל מיד ליד כמה פעמים. חמישה ימים לאחר פרוץ הקרבות בקסטל, ב-8 באפריל, נהרג בקסטל עבד אל קאדר אל חוסייני, מנהיג הכוחות הערביים באזור ירושלים, אירוע שגרם להסתערות קשה במיוחד של הערבים על הכוחות היהודים המעטים ששמרו על הכפר, ואלה נסוגו.\nלמוחרת, ב-9 באפריל, הסתער הפלמ"ח על הכפר, וכבש אותו סופית.\nבקרבות הקסטל נהרגו כ-50 לוחמים. אתר הקסטל הפך לאתר לאומי.\nקריאתו של שמעון אלפסי, איש הפלמ"ח, "הטוראים לסגת, המפקדים לחפות מאחור", באחד מרגעי הקרבות הקשים בקסטל, היא מסמליו החשובים של הקרב על הקסטל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הקרב על הקסטל
DESCRIPTION:לאחר מספר ימים של קרבות קשים, השתלטו כוחות הפלמ"ח על כפר הקסטל. על חורבותיו הוקמה מבשרת ציון.\nכפר הקסטל, השוכן במיקום גבוה ואסטרטגי מעל כביש תל אביב ירושלים, הפך ליעד חשוב במלחמת העצמאות, במבצע "נחשון", המבצע שמטרתו הייתה פריצת הדרך לירושלים.\nעם פרוץ מלחמת העצמאות, הפך אזור הקסטל לנקודה מרכזית שממנה ירו הערבים על מכוניות בדרך לירושלים, ומספר האבדות היה גדול. לאור זאת, הוחלט לצאת למבצע שמטרתו תפיסת שטחים לאורך הדרך לירושלים. המבצע כונה "מבצע נחשון".\nהקרב הראשון במקום החל בליל 3 באפריל, בהתקפה של כוח פלמ"ח, שנתקל בתגובה עזה, ונאלץ לסגת. במשך ששת הימים הבאים התנהלו במקום קרבות קשים שגבו קורבנות רבים, ובמהלכם עבר הקסטל מיד ליד כמה פעמים. חמישה ימים לאחר פרוץ הקרבות בקסטל, ב-8 באפריל, נהרג בקסטל עבד אל קאדר אל חוסייני, מנהיג הכוחות הערביים באזור ירושלים, אירוע שגרם להסתערות קשה במיוחד של הערבים על הכוחות היהודים המעטים ששמרו על הכפר, ואלה נסוגו.\nלמוחרת, ב-9 באפריל, הסתער הפלמ"ח על הכפר, וכבש אותו סופית.\nבקרבות הקסטל נהרגו כ-50 לוחמים. אתר הקסטל הפך לאתר לאומי.\nקריאתו של שמעון אלפסי, איש הפלמ"ח, "הטוראים לסגת, המפקדים לחפות מאחור", באחד מרגעי הקרבות הקשים בקסטל, היא מסמליו החשובים של הקרב על הקסטל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270410
DTEND;VALUE=DATE:20270411
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1931</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מחתרת חדשה: אצ"ל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 1931 קמה מחתרת חדשה במטרה לשחרר את ארץ ישראל בכוח מידי השלטון הבריטי. \nבשנת 1931 התפלגו אנשי המחתרת החדשה מארגון ההגנה. הלוחמים, חברי תנועת בית"ר הרוויזיוניסטית, בראשותו של אברהם תהומי "גדעון", האמינו שאסור להבליג על מדיניות הבריטים והמאורעות באותה תקופה בארץ ישראל.\nבמשך 17 שנות פעילות המחתרת ועד השתלבות הארגון בצה"ל, השתתפו חבריה בפעולות רבות, ביניהן: הפריצה לכלא עכו, פיצוץ מלון המלך דוד, כיבוש דיר יאסין, ההתקפות על מועדון הקצינים הבריטי ותחנת הרכבת בירושלים, כיבוש שכונת מנשייה ביפו ועוד.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מחתרת חדשה: אצ"ל
DESCRIPTION:היום בשנת 1931 קמה מחתרת חדשה במטרה לשחרר את ארץ ישראל בכוח מידי השלטון הבריטי. \nבשנת 1931 התפלגו אנשי המחתרת החדשה מארגון ההגנה. הלוחמים, חברי תנועת בית"ר הרוויזיוניסטית, בראשותו של אברהם תהומי "גדעון", האמינו שאסור להבליג על מדיניות הבריטים והמאורעות באותה תקופה בארץ ישראל.\nבמשך 17 שנות פעילות המחתרת ועד השתלבות הארגון בצה"ל, השתתפו חבריה בפעולות רבות, ביניהן: הפריצה לכלא עכו, פיצוץ מלון המלך דוד, כיבוש דיר יאסין, ההתקפות על מועדון הקצינים הבריטי ותחנת הרכבת בירושלים, כיבוש שכונת מנשייה ביפו ועוד.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270411
DTEND;VALUE=DATE:20270412
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1909</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ראשיתה של תל אביב</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 1909 הוקמה השכונה היהודית הצמודה ליפו – אחוזת בית – על אדמות שרכשה קק"ל. כעבור שנה שונה שמה לתל אביב. \nביום זה עמדו תושביה העתידיים של אחוזת בית על גבעת חול ריקה מצפון ליפו, והגרילו את המגרשים לבניית בתיהם באמצעות צדפים שחילק עקיבא אריה וייס, יושב ראש הוועד ויוזם השכונה.\nכעבור שנה, במאי 1910, ניתן לשכונה השם תל אביב – השם העברי שבחר העיתונאי נחום סוקולוב לאלטנוילנד, ספרו של בנימין זאב הרצל. השכונה, שהייתה לעיר במעמד מיוחד כבר בתקופת המנדט, הפכה להיות מוקד החיים הכלכליים-פוליטיים-תרבותיים של היישוב ומדינת ישראל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ראשיתה של תל אביב
DESCRIPTION:היום בשנת 1909 הוקמה השכונה היהודית הצמודה ליפו – אחוזת בית – על אדמות שרכשה קק"ל. כעבור שנה שונה שמה לתל אביב. \nביום זה עמדו תושביה העתידיים של אחוזת בית על גבעת חול ריקה מצפון ליפו, והגרילו את המגרשים לבניית בתיהם באמצעות צדפים שחילק עקיבא אריה וייס, יושב ראש הוועד ויוזם השכונה.\nכעבור שנה, במאי 1910, ניתן לשכונה השם תל אביב – השם העברי שבחר העיתונאי נחום סוקולוב לאלטנוילנד, ספרו של בנימין זאב הרצל. השכונה, שהייתה לעיר במעמד מיוחד כבר בתקופת המנדט, הפכה להיות מוקד החיים הכלכליים-פוליטיים-תרבותיים של היישוב ומדינת ישראל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270412
DTEND;VALUE=DATE:20270413
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2005</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אתם זוכרים את השירים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 2005 נפטר אהוד מנור, פזמונאי, מתרגם, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי, חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת 1998, אחד מהפוריים שבפזמונאי ישראל, שהרבה גם בתרגום וכתיבה לתיאטרון ולבידור.\nמנור נולד בשנת 1941 במושבה בנימינה, שמוזכרת לא מעט בשיריו. הוא כתב מעל 1200 יצירות בעברית ותרגם מלועזית לעברית כ-620 יצירות. אין כמעט מלחין או זמר במדינת ישראל שלא הלחין או הקליט משיריו, שרבים מהם נכנסו לקלאסיקה של הזמר העברי. לפי נתוני אקו"ם היה מנור היוצר הישראלי המושמע ביותר בכל רשתות הרדיו בתקופתו. \n\nרבים משיריו של אהוד מנור היו לקלאסיקה של הזמר העברי והפכו לנכס צאן ברזל, ביניהם שירים רבים שהשתתפו בתחרויות זמר שונות. \nלתחרות האירוויזיון הראשונה שבה השתתפה ישראל, בשנת 1973, הוא כתב לאילנית את השיר "אי שם", בשנת 1976  כתב את השיר "אמור שלום" בביצוע שלישיית שוקולד מנטה מסטיק ובשנת 1978  כתב את השיר" אבניבי",  שזיכה את יזהר כהן במקום הראשון בתחרות האירוויזיון. עפרה חזה הגיעה למקום השני באירוויזיון 1983 עם שירו "חי". \nמנור כתב שירי ילדים רבים לפסטיבל שירי הילדים ולפסטיגלים (כולל "גלי", "אחותי הקטנה", "בן", "מי אוהב את השבת" ועוד); שירי פופ קלילים כמו "לעולם בעקבות השמש" ו"בני ילד רע"; שירים הומוריסטיים כמו "נחליאלי"; שירי מולדת המבטאים רגשות אהבה לארץ ישראל כמו "ללכת שבי אחרייך" ו"אין לי ארץ אחרת"; בלדות מרגשות כמו "ברית עולם", "ילדותי השנייה" ו"הייתי בגן עדן"; פסקולים לסרטים ולהצגות כמו "חלומות שמורים" למחזמר "לילי גם", "שיר הלהקה" לסרט "הלהקה","בלדה לשוטר" לסרט "השוטר אזולאי" ועוד. \nחלק משיריו הידועים קשורים לחוויות ילדותו ונעוריו במושבה בנימינה בהם: "ימי בנימינה", "בשנה הבאה'" שהפך ללהיט גדול, "הבית ליד המסילה"" ,ברוש"  ו"נחל התנינים". בין הלהיטים שכתב ללהקות צה"ל נכללים "בוא איתי אל הגליל", "גשם אחרון", "רק בישראל", ו"אחי הצעיר יהודה", שכתב לזכר אחיו שנפל במלחמת ההתשה.\nעל רון ארד כתב את השירים "כשתבוא" ו"לא מפקירים חבר".\nמנור אף הרבה בתרגום וכתיבה לתיאטרון ולבידור. לצד הכתיבה הוא עסק במהלך השנים בהנחיית ועריכת תוכניות ב"קול ישראל" והגשת תוכניות טלוויזיה כגון "עד פופ", "מסך אישי" ו"הילוך חוזר".\nבשנת 1995 זכה אהוד מנור בפרס אקו"ם על מפעל חייו בפזמונאות, וב-1998, שנת היובל לישראל, זכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי. בחודש מרס 2005 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר אילן. תואר זה הוענק לו על תרומתו הגדולה לתרבות העברית (המנון שנת היובל של האוניברסיטה, "אני שייך", הוא שירו האחרון של מנור). נשיא האוניברסיטה, פרופסור משה קוה, מסר אז כי "אין דבר טבעי יותר, שכן מנור מבטא את כל טוב הארץ הזו". \nאהוד מנור נפטר מדום לב בגיל 64.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אתם זוכרים את השירים
DESCRIPTION:היום בשנת 2005 נפטר אהוד מנור, פזמונאי, מתרגם, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי, חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת 1998, אחד מהפוריים שבפזמונאי ישראל, שהרבה גם בתרגום וכתיבה לתיאטרון ולבידור.\nמנור נולד בשנת 1941 במושבה בנימינה, שמוזכרת לא מעט בשיריו. הוא כתב מעל 1200 יצירות בעברית ותרגם מלועזית לעברית כ-620 יצירות. אין כמעט מלחין או זמר במדינת ישראל שלא הלחין או הקליט משיריו, שרבים מהם נכנסו לקלאסיקה של הזמר העברי. לפי נתוני אקו"ם היה מנור היוצר הישראלי המושמע ביותר בכל רשתות הרדיו בתקופתו. \n\nרבים משיריו של אהוד מנור היו לקלאסיקה של הזמר העברי והפכו לנכס צאן ברזל, ביניהם שירים רבים שהשתתפו בתחרויות זמר שונות. \nלתחרות האירוויזיון הראשונה שבה השתתפה ישראל, בשנת 1973, הוא כתב לאילנית את השיר "אי שם", בשנת 1976  כתב את השיר "אמור שלום" בביצוע שלישיית שוקולד מנטה מסטיק ובשנת 1978  כתב את השיר" אבניבי",  שזיכה את יזהר כהן במקום הראשון בתחרות האירוויזיון. עפרה חזה הגיעה למקום השני באירוויזיון 1983 עם שירו "חי". \nמנור כתב שירי ילדים רבים לפסטיבל שירי הילדים ולפסטיגלים (כולל "גלי", "אחותי הקטנה", "בן", "מי אוהב את השבת" ועוד); שירי פופ קלילים כמו "לעולם בעקבות השמש" ו"בני ילד רע"; שירים הומוריסטיים כמו "נחליאלי"; שירי מולדת המבטאים רגשות אהבה לארץ ישראל כמו "ללכת שבי אחרייך" ו"אין לי ארץ אחרת"; בלדות מרגשות כמו "ברית עולם", "ילדותי השנייה" ו"הייתי בגן עדן"; פסקולים לסרטים ולהצגות כמו "חלומות שמורים" למחזמר "לילי גם", "שיר הלהקה" לסרט "הלהקה","בלדה לשוטר" לסרט "השוטר אזולאי" ועוד. \nחלק משיריו הידועים קשורים לחוויות ילדותו ונעוריו במושבה בנימינה בהם: "ימי בנימינה", "בשנה הבאה'" שהפך ללהיט גדול, "הבית ליד המסילה"" ,ברוש"  ו"נחל התנינים". בין הלהיטים שכתב ללהקות צה"ל נכללים "בוא איתי אל הגליל", "גשם אחרון", "רק בישראל", ו"אחי הצעיר יהודה", שכתב לזכר אחיו שנפל במלחמת ההתשה.\nעל רון ארד כתב את השירים "כשתבוא" ו"לא מפקירים חבר".\nמנור אף הרבה בתרגום וכתיבה לתיאטרון ולבידור. לצד הכתיבה הוא עסק במהלך השנים בהנחיית ועריכת תוכניות ב"קול ישראל" והגשת תוכניות טלוויזיה כגון "עד פופ", "מסך אישי" ו"הילוך חוזר".\nבשנת 1995 זכה אהוד מנור בפרס אקו"ם על מפעל חייו בפזמונאות, וב-1998, שנת היובל לישראל, זכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי. בחודש מרס 2005 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר אילן. תואר זה הוענק לו על תרומתו הגדולה לתרבות העברית (המנון שנת היובל של האוניברסיטה, "אני שייך", הוא שירו האחרון של מנור). נשיא האוניברסיטה, פרופסור משה קוה, מסר אז כי "אין דבר טבעי יותר, שכן מנור מבטא את כל טוב הארץ הזו". \nאהוד מנור נפטר מדום לב בגיל 64.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270413
DTEND;VALUE=DATE:20270414
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>השיירה שלא חזרה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 1948 יצאה שיירת הדסה לכיוון הר הצופים. השיירה מעולם לא הגיעה ליעדה ו-77 מנוסעיה נהרגו. השיירה כללה אוטובוסים, משוריינים ואמבולנסים ועליהם צוותים מבית החולים הדסה שבהר הצופים ומהאוניברסיטה העברית. 77 מנוסעי השיירה נהרגו בהתקפה מתוכננת של לוחמים ערביים סמוך לשכונת שיח' ג'ראח.\nבתחילה עלה הרכב החלוץ על מוקש, ואחר כך הותקפו שאר כלי הרכב שהיו בשיירה. ההתקפה ארכה שבע שעות – הכוחות הבריטים שהגיעו למקום סירבו לאפשר לכוחות ההגנה לסייע לאנשי השיירה, מה שגרם לעלייה במספר הנפגעים מקרב אנשי השיירה.\nקבורתם של הנספים נעשתה בחופזה. לזכרם של הנספים נקרא רחוב בשכונת מוסררה (מורשה). לאחר שנת 1967 הוקמה במקום ההתקפה אנדרטה לזכרם.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:השיירה שלא חזרה
DESCRIPTION:היום בשנת 1948 יצאה שיירת הדסה לכיוון הר הצופים. השיירה מעולם לא הגיעה ליעדה ו-77 מנוסעיה נהרגו. השיירה כללה אוטובוסים, משוריינים ואמבולנסים ועליהם צוותים מבית החולים הדסה שבהר הצופים ומהאוניברסיטה העברית. 77 מנוסעי השיירה נהרגו בהתקפה מתוכננת של לוחמים ערביים סמוך לשכונת שיח' ג'ראח.\nבתחילה עלה הרכב החלוץ על מוקש, ואחר כך הותקפו שאר כלי הרכב שהיו בשיירה. ההתקפה ארכה שבע שעות – הכוחות הבריטים שהגיעו למקום סירבו לאפשר לכוחות ההגנה לסייע לאנשי השיירה, מה שגרם לעלייה במספר הנפגעים מקרב אנשי השיירה.\nקבורתם של הנספים נעשתה בחופזה. לזכרם של הנספים נקרא רחוב בשכונת מוסררה (מורשה). לאחר שנת 1967 הוקמה במקום ההתקפה אנדרטה לזכרם.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270414
DTEND;VALUE=DATE:20270415
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1993</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום נדידת הציפורים הבינלאומי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום נדידת העופות העולמי נקבע כדי להעלות את המודעות לשמירה על העופות הנודדים, חשיבות הנדידה והסכנות העומדות בפני עופות נודדים. \nביום נדידת העופות העולמיWMBD  – World Migratory Bird Day מתקיימים ברחבי העולם פסטיבלים, סיורי צפרות ומיזמים שונים ללמידה על העופות הנודדים. יום זה מצוין פעמיים בשנה, בשבת השנייה במאי ובאוקטובר.\nנדידת ציפורים היא אחת מתופעות הטבע המיוחדות והמרהיבות. היא מתרחשת פעמיים בשנה, ומרתקת אליה אנשי מקצוע וצפרים חובבים מדי שנה. בישראל עובר אחד משני נתיבי הנדידה הגדולים ביותר בעולם של ציפורים נודדות. בסתיו עושות כמיליארד ציפורים את דרכן מאירופה הקרה לאפריקה החמה, ובחודשי האביב אפשר לראותן שוב, בדרכן חזרה לאירופה. \nקק"ל פועלת למען הציפורים לאורך כל השנה באמצעות רשת "כנפי קק"ל", שמציעה לציפורים הנודדות אתרי עצירה לפני רצועת המדבריות של סיני והסהרה. באגמון החולה קק"ל, אתר צפרות מהחשובים בעולם, פועל מרכז אקלום לחיות בר, שרוב המטופלים בו הם ציפורים. בנוסף, רשת כנפי קק"ל פועלת להעלאת המודעות לשמירה על הציפורים והטבע באמצעות חוגים שנתיים, מערכי הדרכה בבתי הספר וסיורים של מדריכי קק"ל בנושא הציפורים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום נדידת הציפורים הבינלאומי
DESCRIPTION:יום נדידת העופות העולמי נקבע כדי להעלות את המודעות לשמירה על העופות הנודדים, חשיבות הנדידה והסכנות העומדות בפני עופות נודדים. \nביום נדידת העופות העולמיWMBD  – World Migratory Bird Day מתקיימים ברחבי העולם פסטיבלים, סיורי צפרות ומיזמים שונים ללמידה על העופות הנודדים. יום זה מצוין פעמיים בשנה, בשבת השנייה במאי ובאוקטובר.\nנדידת ציפורים היא אחת מתופעות הטבע המיוחדות והמרהיבות. היא מתרחשת פעמיים בשנה, ומרתקת אליה אנשי מקצוע וצפרים חובבים מדי שנה. בישראל עובר אחד משני נתיבי הנדידה הגדולים ביותר בעולם של ציפורים נודדות. בסתיו עושות כמיליארד ציפורים את דרכן מאירופה הקרה לאפריקה החמה, ובחודשי האביב אפשר לראותן שוב, בדרכן חזרה לאירופה. \nקק"ל פועלת למען הציפורים לאורך כל השנה באמצעות רשת "כנפי קק"ל", שמציעה לציפורים הנודדות אתרי עצירה לפני רצועת המדבריות של סיני והסהרה. באגמון החולה קק"ל, אתר צפרות מהחשובים בעולם, פועל מרכז אקלום לחיות בר, שרוב המטופלים בו הם ציפורים. בנוסף, רשת כנפי קק"ל פועלת להעלאת המודעות לשמירה על הציפורים והטבע באמצעות חוגים שנתיים, מערכי הדרכה בבתי הספר וסיורים של מדריכי קק"ל בנושא הציפורים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270415
DTEND;VALUE=DATE:20270416
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1945</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בחזרה מהשאול</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 1945 שוחרר מחנה הריכוז ברגן בלזן, אחד ממחנות הריכוז האכזריים ביותר שהוקמו על ידי הגרמנים בזמן מלחמת העולם השנייה. המחנה שוחרר על ידי כוחות הכיבוש של מדינות בעלות הברית. החיילים הבריטים שפרצו למחנה היו המומים מהמראות הקשים. במקום נמצאו כ-60,000 איש במצב בריאותי חמור, ללא מים, מזון, תרופות ובגדים מספקים. סביבם היו פזורות אלפי גופות של אנשים שמתו ממחלות שונות.\nקצין רפואה אנגלי בשם גיליו יוז תיאר את שראו עיניו במילים אלה: "... התנאים במחנה לא היו ניתנים לתיאור, שום תיאור או תמונה לא יוכלו לתאר את הזוועה ששררה שם בחוץ, אך מה שנגלה לעינינו בפנים היה גרוע עוד יותר. ערימות עצומות של גופות היו פזורות על כל רוחב המחנה במספר עצום מלספור..."\nהאנגלים, שלא ציפו להיקף נפגעים כה רב, לא היו ערוכים להגיש סיוע לכל הניצולים. בחמשת הימים הראשונים לשחרור המחנה מתו כ-14,000 איש ובשבועות שלאחר מכן עוד כ-14,000 איש. פינוי מחנה ברגן בלזן ארך למעלה מחודש וביום ט' בסיוון תש"ה הוא הועלה באש ונעלם מעל פני האדמה. כיום קיים במקום פארק ובו מרכז מבקרים, המנציח את המחנה ואת הזוועות שנעשו בו, לאלה שעוונם היחיד היה היותם יהודים.\nסרט בנושא: https://www.youtube.com/watch?v=cF68AXIAZ50</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:בחזרה מהשאול
DESCRIPTION:היום בשנת 1945 שוחרר מחנה הריכוז ברגן בלזן, אחד ממחנות הריכוז האכזריים ביותר שהוקמו על ידי הגרמנים בזמן מלחמת העולם השנייה. המחנה שוחרר על ידי כוחות הכיבוש של מדינות בעלות הברית. החיילים הבריטים שפרצו למחנה היו המומים מהמראות הקשים. במקום נמצאו כ-60,000 איש במצב בריאותי חמור, ללא מים, מזון, תרופות ובגדים מספקים. סביבם היו פזורות אלפי גופות של אנשים שמתו ממחלות שונות.\nקצין רפואה אנגלי בשם גיליו יוז תיאר את שראו עיניו במילים אלה: "... התנאים במחנה לא היו ניתנים לתיאור, שום תיאור או תמונה לא יוכלו לתאר את הזוועה ששררה שם בחוץ, אך מה שנגלה לעינינו בפנים היה גרוע עוד יותר. ערימות עצומות של גופות היו פזורות על כל רוחב המחנה במספר עצום מלספור..."\nהאנגלים, שלא ציפו להיקף נפגעים כה רב, לא היו ערוכים להגיש סיוע לכל הניצולים. בחמשת הימים הראשונים לשחרור המחנה מתו כ-14,000 איש ובשבועות שלאחר מכן עוד כ-14,000 איש. פינוי מחנה ברגן בלזן ארך למעלה מחודש וביום ט' בסיוון תש"ה הוא הועלה באש ונעלם מעל פני האדמה. כיום קיים במקום פארק ובו מרכז מבקרים, המנציח את המחנה ואת הזוועות שנעשו בו, לאלה שעוונם היחיד היה היותם יהודים.\nסרט בנושא: https://www.youtube.com/watch?v=cF68AXIAZ50
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270416
DTEND;VALUE=DATE:20270417
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1922</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>פועלים ודתיים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 1922 נוסדה תנועת הפועל המזרחי, שלימים התאחדה עם תנועת המזרחי, ויחד הן הקימו את המפד"ל. התנועה דגלה בבניין הארץ ובסוציאליזם משולב בחינוך דתי ובשמירת מצוות. אנשי התנועה ייסדו ב-1929 את תנועת הנוער בני עקיבא של הציונות הדתית. התנועה איגדה עובדים ופועלים דתיים ציוניים, וב-1956 התאחדה עם תנועת המזרחי, ושתי התנועות הקימו את המפד"ל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:פועלים ודתיים
DESCRIPTION:היום בשנת 1922 נוסדה תנועת הפועל המזרחי, שלימים התאחדה עם תנועת המזרחי, ויחד הן הקימו את המפד"ל. התנועה דגלה בבניין הארץ ובסוציאליזם משולב בחינוך דתי ובשמירת מצוות. אנשי התנועה ייסדו ב-1929 את תנועת הנוער בני עקיבא של הציונות הדתית. התנועה איגדה עובדים ופועלים דתיים ציוניים, וב-1956 התאחדה עם תנועת המזרחי, ושתי התנועות הקימו את המפד"ל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270417
DTEND;VALUE=DATE:20270418
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2013</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אם יש לך שמש</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חברת "סול צ'יפ" הישראלית זוכה בפרס הפיתוח הטכני הטוב ביותר להמרת אנרגיה מהסביבה לשנת 2013\nהפרס מוענק למקימת החברה ולמנכ"לית שלה, ד"ר שני קיסר, בכנס נחשב וגדול באירופה בתחום המרת אנרגיה.\nהחברה פיתחה שבב אלקטרוני, ההופך את אנרגיית השמש לזרם חשמלי. ייחודו בחיבור המהיר ובממשק עם כל מערכת אלחוטית החשופה לאור שמש. הסוללה הסולרית, ש"סול צ'יפ" פיתחה פועלת בדומה לפאנל סולרי קטן. לדברי מנהלי החברה, החדשנות היא בהצלחה לשלב באותו שבב את כל המעגלים התומכים, אשר היו מתוכננים עד היום באופן נפרד.\nהתוצאה היא כי מעתה והלאה כל מכשיר אלקטרוני יוכל להמיר אנרגיה ישירות מהסביבה ללא צורך בתחזוקה. "זהו עוד צעד חשוב לכיוון עולם נקי, חופשי מהתלות באנרגיה", ציינה ד"ר קיסר. לפי החברה, הטכנולוגיה תשמש בעתיד הקרוב לחיישנים ניידים בתחום החקלאות, למערכות ניווט לווייניות, למערכות תקשורת ביתיות, למוצרים צבאיים ולמוצרי אבטחה ורפואה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אם יש לך שמש
DESCRIPTION:חברת "סול צ'יפ" הישראלית זוכה בפרס הפיתוח הטכני הטוב ביותר להמרת אנרגיה מהסביבה לשנת 2013\nהפרס מוענק למקימת החברה ולמנכ"לית שלה, ד"ר שני קיסר, בכנס נחשב וגדול באירופה בתחום המרת אנרגיה.\nהחברה פיתחה שבב אלקטרוני, ההופך את אנרגיית השמש לזרם חשמלי. ייחודו בחיבור המהיר ובממשק עם כל מערכת אלחוטית החשופה לאור שמש. הסוללה הסולרית, ש"סול צ'יפ" פיתחה פועלת בדומה לפאנל סולרי קטן. לדברי מנהלי החברה, החדשנות היא בהצלחה לשלב באותו שבב את כל המעגלים התומכים, אשר היו מתוכננים עד היום באופן נפרד.\nהתוצאה היא כי מעתה והלאה כל מכשיר אלקטרוני יוכל להמיר אנרגיה ישירות מהסביבה ללא צורך בתחזוקה. "זהו עוד צעד חשוב לכיוון עולם נקי, חופשי מהתלות באנרגיה", ציינה ד"ר קיסר. לפי החברה, הטכנולוגיה תשמש בעתיד הקרוב לחיישנים ניידים בתחום החקלאות, למערכות ניווט לווייניות, למערכות תקשורת ביתיות, למוצרים צבאיים ולמוצרי אבטחה ורפואה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270419
DTEND;VALUE=DATE:20270420
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1951</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נוטעים לזכר המיליונים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום ב-1951, בטקס מרגש ורב משתתפים, ניטע העץ הראשון ב"יער הקדושים", המשמש מצבת ירק טבעית לזכרם של ששת מיליוני היהודים שניספו בשואה. היער, שניטע בתרומת ארגון "בני ברית", משתרע ממזרח לכביש שער הגיא ומצפון לכביש אשתאול. שמונה שנים קודם לכן בדיוק, ב-19.04.1943, פרץ מרד גטו ורשה, סמל המאבק היהודי בשואה.\nבלב "יער הקדושים" ניצבת אנדרטת "מגילת האש", שהוקמה על ידי קק"ל בשנת 1968, וממנה נשקף נוף מרהיב. אנדרטת הברונזה הגדולה, מעשה ידיו של הפסל נתן רפפורט, מתארת באמצעות תבליטים את סיפורו של עם ישראל – הסבל והגבורה בשואה ולמולם התקומה במדינת ישראל. ביער נמצאת גם "מערת הקדושים", או בשמה האחר, מערת "בני ברית". זוהי מערה טבעית שנחצבה והורחבה כדי לשמש מקום התייחדות עם זכר קרבנות השואה. לפני המערה הקימה קק"ל רחבה מרוצפת אבן ובקרבתה הציבה שולחנות וספסלים ויצרה חניון קטן ואינטימי, מוקף מדרונות מיוערים.\nמדי שנה, ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, מתקיים במקום טקס, שאליו מוזמן הציבור כולו, ניצולי שואה, תלמידים, חיילים ונציגי קק"ל. למידע מפורט על היער הקליקו כאן: http://www.kkl.org.il/forestsearch/kdoshim_forest.aspx</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:נוטעים לזכר המיליונים
DESCRIPTION:היום ב-1951, בטקס מרגש ורב משתתפים, ניטע העץ הראשון ב"יער הקדושים", המשמש מצבת ירק טבעית לזכרם של ששת מיליוני היהודים שניספו בשואה. היער, שניטע בתרומת ארגון "בני ברית", משתרע ממזרח לכביש שער הגיא ומצפון לכביש אשתאול. שמונה שנים קודם לכן בדיוק, ב-19.04.1943, פרץ מרד גטו ורשה, סמל המאבק היהודי בשואה.\nבלב "יער הקדושים" ניצבת אנדרטת "מגילת האש", שהוקמה על ידי קק"ל בשנת 1968, וממנה נשקף נוף מרהיב. אנדרטת הברונזה הגדולה, מעשה ידיו של הפסל נתן רפפורט, מתארת באמצעות תבליטים את סיפורו של עם ישראל – הסבל והגבורה בשואה ולמולם התקומה במדינת ישראל. ביער נמצאת גם "מערת הקדושים", או בשמה האחר, מערת "בני ברית". זוהי מערה טבעית שנחצבה והורחבה כדי לשמש מקום התייחדות עם זכר קרבנות השואה. לפני המערה הקימה קק"ל רחבה מרוצפת אבן ובקרבתה הציבה שולחנות וספסלים ויצרה חניון קטן ואינטימי, מוקף מדרונות מיוערים.\nמדי שנה, ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, מתקיים במקום טקס, שאליו מוזמן הציבור כולו, ניצולי שואה, תלמידים, חיילים ונציגי קק"ל. למידע מפורט על היער הקליקו כאן: http://www.kkl.org.il/forestsearch/kdoshim_forest.aspx
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270419
DTEND;VALUE=DATE:20270420
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1943</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>פרוץ מרד גטו ורשה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מרד גטו ורשה נחשב למרד הגדול והמשמעותי ביותר של היהודים נגד הנאצים בשואה, ולסמל מובהק של ההתנגדות היהודית בשואה. המרד פרץ ב-19 באפריל 1943, ערב חג הפסח תש"ג, והסתיים ב-16 במאי 1943, בחיסול הגטו. זהו המרד העירוני הראשון באירופה הכבושה בידי גרמניה הנאצית והמרד הגדול ביותר של היהודים, שבמהלכו הצליחו המורדים לגרום לאבדות רבות יחסית לאויב הנאצי. \nבאביב של שנת 1942 החל גירוש היהודים מגטו ורשה. במהלך חצי שנה נעקרו מהגטו כ-300,000 יהודים, וכ-265,000 מהם נלקחו למחנה המוות טרבלינקה. בגטו נותרו כ-60,000 יהודים. הנשארים, רובם צעירים, התייסרו על שלא התנגדו במעשה לגירוש, ולאחר שהבינו כי הגורל הצפוי להם הוא מוות, החליטו למרוד ולמות תוך כדי לחימה. מרבית הלוחמים היו מאורגנים בשני ארגונים – הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) בהנהגת מרדכי אנילביץ' והאיגוד הצבאי היהודי (אצ"י) בהנהגת פאוול פרנקל.\nב-19 באפריל 1943, ערב חג הפסח, נכנס כוח גרמני לגטו ורשה במטרה לחסל את יושביו. בכניסתו לגטו נתקל הכוח בהתנגדות עזה של המורדים, אשר ירו מחלונות הקומות העליונות של בתי המגורים שהתרוקנו מיושביהם. \nלחימת הגרילה של מגיני הגטו הביאה ליתרון זמני של המגינים על הגרמנים, ואלה נאלצו לסגת ולהתארגן מחדש. לאחר שלושה ימי לחימה הבינו הגרמנים כי אין ביכולתם לגרום ליהודים להתייצב לגירושים כמתוכנן, והם החלו לשרוף את הגטו באופן שיטתי, והפכו אותו למלכודת אש. הלוחמים נמלטו מן הקומות העליונות הבוערות אל הבונקרים התת קרקעיים, אולם האש הפכה את הבונקרים למלכודות חנק. הגרמנים הזרימו גזים רעילים לתעלות הביוב, והיהודים שנאלצו לצאת מן המסתור נורו למוות.\n\nלמרות ההפגזות וההצתות השיטתיות שנקטו הגרמנים בעוברם מבית לבית, מגיני הגטו החזיקו מעמד כחמישה שבועות. הלוחמים בבונקרים היו נחושים, אך תוצאות המהלך היו ידועות מראש. מרבית הלוחמים לא ראו בלחימה דרך אפקטיבית להצלה אלא קרב על כבודו של העם היהודי ופעולת מחאה כנגד שתיקת העולם.\n\nב-8 במאי נפל הבונקר של מטה אי"ל (ארגון יהודי לוחם) ברחוב מילה 18, ובו נהרגו המפקד מרדכי אנילביץ' וקבוצה גדולה של לוחמים ומפקדים. עד 16 במאי נמשכה הלחימה מבית לבית. באותו יום פוצצו הגרמנים את בית הכנסת טלומצקה, בית הכנסת הגדול של ורשה, בצעד סמלי, סופי ואחרון לדיכוי המרד וכאות לחיסול החיים היהודיים בוורשה.\nבהדרגה נחלש כוח ההתנגדות של יהודי הגטו. הגטו כולו בער, ולתושביו הלכודים לא היה כל סיכוי להינצל .ההתנגדות נמשכה כל עוד נותרו מגינים בחיים. במרד נהרגו כ-7,000 יהודים, ורבים מהם נשרפו בבונקרים. גם אלו שהצליחו לצאת מהגטו הבוער המשיכו את מאבקם בצד הארי ובשורות הפרטיזנים, ביניהם פאוול פרנקל, מפקד אצ"י, שנפל בצד הארי של ורשה.\nלימים, לאחר הקמת המדינה, ועם התגבשות פעולות הזיכרון וההנצחה לאירוע השואה, הועלה הרעיון לקבוע את יום פרוץ המרד כמועד יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הצעה זו תאמה את הרצון להדגיש את היהודי הלוחם ואת פעולות הגבורה על פני ההתנהגויות האחרות של היהודים בתקופת השואה. הצעה זו לא התקבלה כיוון שמועד פריצת המרד היה ערב חג הפסח ולכן אינו מתאים לייחד יום זיכרון ממלכתי, ויום הזיכרון נקבע שישה ימים לאחר תום חג הפסח ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. כעבור שנים ולנוכח התגברות השיח על השואה בחברה הישראלית השתנה הגישה למכלול אירוע השואה וגם ההתנגדות הפסיבית, זו שקידשה את החיים ושמרה על צלם אנוש, התקבלה בהערכה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:פרוץ מרד גטו ורשה
DESCRIPTION:מרד גטו ורשה נחשב למרד הגדול והמשמעותי ביותר של היהודים נגד הנאצים בשואה, ולסמל מובהק של ההתנגדות היהודית בשואה. המרד פרץ ב-19 באפריל 1943, ערב חג הפסח תש"ג, והסתיים ב-16 במאי 1943, בחיסול הגטו. זהו המרד העירוני הראשון באירופה הכבושה בידי גרמניה הנאצית והמרד הגדול ביותר של היהודים, שבמהלכו הצליחו המורדים לגרום לאבדות רבות יחסית לאויב הנאצי. \nבאביב של שנת 1942 החל גירוש היהודים מגטו ורשה. במהלך חצי שנה נעקרו מהגטו כ-300,000 יהודים, וכ-265,000 מהם נלקחו למחנה המוות טרבלינקה. בגטו נותרו כ-60,000 יהודים. הנשארים, רובם צעירים, התייסרו על שלא התנגדו במעשה לגירוש, ולאחר שהבינו כי הגורל הצפוי להם הוא מוות, החליטו למרוד ולמות תוך כדי לחימה. מרבית הלוחמים היו מאורגנים בשני ארגונים – הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) בהנהגת מרדכי אנילביץ' והאיגוד הצבאי היהודי (אצ"י) בהנהגת פאוול פרנקל.\nב-19 באפריל 1943, ערב חג הפסח, נכנס כוח גרמני לגטו ורשה במטרה לחסל את יושביו. בכניסתו לגטו נתקל הכוח בהתנגדות עזה של המורדים, אשר ירו מחלונות הקומות העליונות של בתי המגורים שהתרוקנו מיושביהם. \nלחימת הגרילה של מגיני הגטו הביאה ליתרון זמני של המגינים על הגרמנים, ואלה נאלצו לסגת ולהתארגן מחדש. לאחר שלושה ימי לחימה הבינו הגרמנים כי אין ביכולתם לגרום ליהודים להתייצב לגירושים כמתוכנן, והם החלו לשרוף את הגטו באופן שיטתי, והפכו אותו למלכודת אש. הלוחמים נמלטו מן הקומות העליונות הבוערות אל הבונקרים התת קרקעיים, אולם האש הפכה את הבונקרים למלכודות חנק. הגרמנים הזרימו גזים רעילים לתעלות הביוב, והיהודים שנאלצו לצאת מן המסתור נורו למוות.\n\nלמרות ההפגזות וההצתות השיטתיות שנקטו הגרמנים בעוברם מבית לבית, מגיני הגטו החזיקו מעמד כחמישה שבועות. הלוחמים בבונקרים היו נחושים, אך תוצאות המהלך היו ידועות מראש. מרבית הלוחמים לא ראו בלחימה דרך אפקטיבית להצלה אלא קרב על כבודו של העם היהודי ופעולת מחאה כנגד שתיקת העולם.\n\nב-8 במאי נפל הבונקר של מטה אי"ל (ארגון יהודי לוחם) ברחוב מילה 18, ובו נהרגו המפקד מרדכי אנילביץ' וקבוצה גדולה של לוחמים ומפקדים. עד 16 במאי נמשכה הלחימה מבית לבית. באותו יום פוצצו הגרמנים את בית הכנסת טלומצקה, בית הכנסת הגדול של ורשה, בצעד סמלי, סופי ואחרון לדיכוי המרד וכאות לחיסול החיים היהודיים בוורשה.\nבהדרגה נחלש כוח ההתנגדות של יהודי הגטו. הגטו כולו בער, ולתושביו הלכודים לא היה כל סיכוי להינצל .ההתנגדות נמשכה כל עוד נותרו מגינים בחיים. במרד נהרגו כ-7,000 יהודים, ורבים מהם נשרפו בבונקרים. גם אלו שהצליחו לצאת מהגטו הבוער המשיכו את מאבקם בצד הארי ובשורות הפרטיזנים, ביניהם פאוול פרנקל, מפקד אצ"י, שנפל בצד הארי של ורשה.\nלימים, לאחר הקמת המדינה, ועם התגבשות פעולות הזיכרון וההנצחה לאירוע השואה, הועלה הרעיון לקבוע את יום פרוץ המרד כמועד יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הצעה זו תאמה את הרצון להדגיש את היהודי הלוחם ואת פעולות הגבורה על פני ההתנהגויות האחרות של היהודים בתקופת השואה. הצעה זו לא התקבלה כיוון שמועד פריצת המרד היה ערב חג הפסח ולכן אינו מתאים לייחד יום זיכרון ממלכתי, ויום הזיכרון נקבע שישה ימים לאחר תום חג הפסח ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. כעבור שנים ולנוכח התגברות השיח על השואה בחברה הישראלית השתנה הגישה למכלול אירוע השואה וגם ההתנגדות הפסיבית, זו שקידשה את החיים ושמרה על צלם אנוש, התקבלה בהערכה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270420
DTEND;VALUE=DATE:20270421
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1953</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>פרס ישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום ב-1953, יום העצמאות החמישי של מדינת ישראל, הוענקו לראשונה פרסי ישראל. פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל ואת הענקתו יזם שר החינוך דאז, פרופ' בן-ציון דינור. מדי שנה מגישות ועדות השופטים לשר החינוך את המלצתן להענקת הפרס בתחומים שונים.\nהזוכים הם אזרחי ישראל – יחיד, קבוצה או תאגיד – שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם, או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל.\nהטקס נערך במוצאי יום העצמאות בירושלים, במעמד ראשי המדינה: הנשיא, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, נשיא בית משפט העליון, ראש עיריית ירושלים ושר החינוך.\nבשנת 2002 זכתה קק"ל בפרס. בנימוקי השופטים נכתב: "פרס ישראל מוענק לקק"ל במלאת 100 שנים להיווסדה על תרומותיה הנרחבות, המגוונות והייחודיות לחברה ולמדינה... על מפעליה הברוכים בתחומי ההתיישבות והייעור, על עשייתה למען איכות הסביבה, על תרומתה החשובה למשק המים בישראל ועל מפעלה החינוכי-ציוני..."\nעל הפרס ועל הזוכים בו לאורך כל השנים תוכלו לקרוא באתר פרסי ישראל: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/PrasIsrael/AlHaPras/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:פרס ישראל
DESCRIPTION:היום ב-1953, יום העצמאות החמישי של מדינת ישראל, הוענקו לראשונה פרסי ישראל. פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל ואת הענקתו יזם שר החינוך דאז, פרופ' בן-ציון דינור. מדי שנה מגישות ועדות השופטים לשר החינוך את המלצתן להענקת הפרס בתחומים שונים.\nהזוכים הם אזרחי ישראל – יחיד, קבוצה או תאגיד – שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם, או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל.\nהטקס נערך במוצאי יום העצמאות בירושלים, במעמד ראשי המדינה: הנשיא, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, נשיא בית משפט העליון, ראש עיריית ירושלים ושר החינוך.\nבשנת 2002 זכתה קק"ל בפרס. בנימוקי השופטים נכתב: "פרס ישראל מוענק לקק"ל במלאת 100 שנים להיווסדה על תרומותיה הנרחבות, המגוונות והייחודיות לחברה ולמדינה... על מפעליה הברוכים בתחומי ההתיישבות והייעור, על עשייתה למען איכות הסביבה, על תרומתה החשובה למשק המים בישראל ועל מפעלה החינוכי-ציוני..."\nעל הפרס ועל הזוכים בו לאורך כל השנים תוכלו לקרוא באתר פרסי ישראל: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/PrasIsrael/AlHaPras/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270421
DTEND;VALUE=DATE:20270422
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ערב פסח</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>פסח, אחד משלושת הרגלים, הוא החג המציין את יציאת בני ישראל ממצרים והתהוותם לעם. מקור השם הוא בקָרְבן שהיה נהוג להקריב כתודה על שהקב"ה פסח על בתי היהודים במצרים בעת "מכת בכורות". החל מליל הסדר, הפותח את החג, ועד לסיומו חל איסור על אכילת חמץ. \nיותר מכל, פסח מסמל את בוא האביב, והמוני בית ישראל יוצאים לטייל וליהנות מהטבע. למעלה משני מיליון מתושבי המדינה מבלים במהלך חג הפסח בחיק הטבע, ורובם מגיעים גם לאתרי קק"ל הרבים. היערות והחניונים מתמלאים בימי החג בנופְשים ובחוגגים רבים. במדור פסח באתר חלון ירוק לצעירים תוכלו ליהנות משלל טיפים ירוקים לחג, כתבות, המלצות טיול ועוד: https://www.kkl.org.il/education/features/holidays/passover/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ערב פסח
DESCRIPTION:פסח, אחד משלושת הרגלים, הוא החג המציין את יציאת בני ישראל ממצרים והתהוותם לעם. מקור השם הוא בקָרְבן שהיה נהוג להקריב כתודה על שהקב"ה פסח על בתי היהודים במצרים בעת "מכת בכורות". החל מליל הסדר, הפותח את החג, ועד לסיומו חל איסור על אכילת חמץ. \nיותר מכל, פסח מסמל את בוא האביב, והמוני בית ישראל יוצאים לטייל וליהנות מהטבע. למעלה משני מיליון מתושבי המדינה מבלים במהלך חג הפסח בחיק הטבע, ורובם מגיעים גם לאתרי קק"ל הרבים. היערות והחניונים מתמלאים בימי החג בנופְשים ובחוגגים רבים. במדור פסח באתר חלון ירוק לצעירים תוכלו ליהנות משלל טיפים ירוקים לחג, כתבות, המלצות טיול ועוד: https://www.kkl.org.il/education/features/holidays/passover/
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270422
DTEND;VALUE=DATE:20270423
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>פסח</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:פסח
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270422
DTEND;VALUE=DATE:20270423
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1970</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הכדור בידיים שלנו</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום כדור הארץ הבינלאומי צוין בפעם הראשונה בארצות הברית בהפגנת ענק שמטרתה הייתה להביא למודעות הציבור את חשיבות השמירה על איכות הסביבה. מאז מציינים אותו בכל שנה בתאריך הזה.\nתחילת הסיפור בשנת 1963, אז סנטור אמריקאי בשם גיילורד נלסון החל לדאוג למצב הסביבה המידרדר, ועוד יותר היה מודאג מכך שלמעט מאוד אנשים היה אכפת מהמצב. בשנת 1969, אחרי מלחמת וייטנאם, החלה מחאה חזקה נגד המלחמה בארצות הברית. סטודנטים יצאו להפגנות סוערות והשלטון לא יכול היה להתעלם מהן. סנטור נלסון הבין שלציבור יש כוח להילחם על דברים שחשובים לו, ולשנות את סדרי העדיפות של הממשל. הוא החליט להכריז על יום מיוחד שבו יעסקו כולם בסביבה ובכדור הארץ. הוא הפיץ את הרעיון בבתי הספר ובאוניברסיטאות, וגרף אחריו יותר ויותר אנשים שפעלו יחד למען מטרה משותפת.\nב-22.4.1970 יצאו כ-20 מיליון איש מכל רחבי ארצות הברית לרחובות ולפארקים והפגינו למען סביבה בריאה ואיכותית. האירוע הביא להקמת הסוכנות האמריקנית לאיכות הסביבה ולחקיקת חוקים להגנת הסביבה.\nתוכלו לקרוא עוד על יום כדור הארץ במדור מיוחד באתר חינוך וקהילה: https://www.kkl.org.il/education/features/environment/earth-day/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הכדור בידיים שלנו
DESCRIPTION:יום כדור הארץ הבינלאומי צוין בפעם הראשונה בארצות הברית בהפגנת ענק שמטרתה הייתה להביא למודעות הציבור את חשיבות השמירה על איכות הסביבה. מאז מציינים אותו בכל שנה בתאריך הזה.\nתחילת הסיפור בשנת 1963, אז סנטור אמריקאי בשם גיילורד נלסון החל לדאוג למצב הסביבה המידרדר, ועוד יותר היה מודאג מכך שלמעט מאוד אנשים היה אכפת מהמצב. בשנת 1969, אחרי מלחמת וייטנאם, החלה מחאה חזקה נגד המלחמה בארצות הברית. סטודנטים יצאו להפגנות סוערות והשלטון לא יכול היה להתעלם מהן. סנטור נלסון הבין שלציבור יש כוח להילחם על דברים שחשובים לו, ולשנות את סדרי העדיפות של הממשל. הוא החליט להכריז על יום מיוחד שבו יעסקו כולם בסביבה ובכדור הארץ. הוא הפיץ את הרעיון בבתי הספר ובאוניברסיטאות, וגרף אחריו יותר ויותר אנשים שפעלו יחד למען מטרה משותפת.\nב-22.4.1970 יצאו כ-20 מיליון איש מכל רחבי ארצות הברית לרחובות ולפארקים והפגינו למען סביבה בריאה ואיכותית. האירוע הביא להקמת הסוכנות האמריקנית לאיכות הסביבה ולחקיקת חוקים להגנת הסביבה.\nתוכלו לקרוא עוד על יום כדור הארץ במדור מיוחד באתר חינוך וקהילה: https://www.kkl.org.il/education/features/environment/earth-day/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270423
DTEND;VALUE=DATE:20270424
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>א חוה"מ פסח</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:א חוה"מ פסח
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270423
DTEND;VALUE=DATE:20270424
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1963</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום פטירת יצחק בן צבי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום פטירת יצחק בן צבי\nהנשיא השני של מדינת ישראל נפטר זמן קצר לאחר שנבחר בשלישית. האיש, שקשר את גורלו עם העיר ירושלים, היה אהוב על העם בשל צניעותו ופועלו לקירוב הלבבות, ועסק רבות במחקר של ארץ ישראל\nיצחק בן צבי נולד באוקראינה בשנת 1885. מגיל צעיר עסק בשני תחומים שליוו אותו כל חייו: פעילות פוליטית במסגרת תנועת העבודה הציונית, וחקר ההיסטוריה של עם ישראל ושל ארץ ישראל. הוא היה ממקימי תנועת "פועלי ציון", ההסתדרות, מפא"י, וארגוני המגן והשמירה – "הגדודים העבריים", "בר גיורא", "השומר" ו"ההגנה". הוא עלה ארצה בשנת 1907, ושלא כמו בני דורו חלוצי העלייה השנייה, שהתיישבו בהתיישבות העובדת ברחבי הארץ, בן צבי קבע את משכנו בירושלים וקשר את גורלו עם העיר.\nלאחר שנישא לרחל ינאית, אהובת נעוריו, בנו השניים צריף מגורים צנוע בשכונת רחביה ובו גידלו את שני בניהם, עמרם ועלי. בצריף זה התקיימו לא אחת אספות של ראשי ההגנה והיישוב העברי בירושלים. ערב הקמת המדינה, היה יצחק בן צבי מחותמי מגילת העצמאות. בנו עלי נפל במלחמת העצמאות בגליל התחתון. \nב-1952 פנה אליו בן גוריון והציע לו להתמנות לנשיא השני של מדינת ישראל. בן צבי הציב שלושה תנאים למינוי: התנאי הראשון היה שבית הנשיא, שבתקופת הנשיא הראשון ויצמן היה ברחובות, יעבור לירושלים. התנאי השני היה כי הצריף הצנוע שבו התגוררו יצחק ורחל ישמש משכן הנשיא, ואילו התנאי השלישי היה כי בן צבי יוכל להמשיך לעסוק במחקר ארץ ישראל, שכה אהב. הוא זכה לפרסם 15 ספרים ומאות מאמרים בחקר ארץ ישראל ויישובה וקהילות ישראל.\nכהונתו כנשיא התאפיינה בצניעות וקירוב לבבות בין חלקי הציבור וקהילות יהודיות ברחבי העולם. הוא נפטר במפתיע ב-23.4.1963, זמן קצר לאחר בחירתו לכהונת נשיאות שלישית. לבקשתו, לא נקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, כי אם בבית הקברות העממי של ירושלים, בהר המנוחות. מכון המחקר שהקים נקבע על שמו, מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, וכן הוקמה יד יצחק בן צבי, שמנציחה את זכרו ופועלו על ידי הנחלת תחומי מחקריו לציבור.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום פטירת יצחק בן צבי
DESCRIPTION:יום פטירת יצחק בן צבי\nהנשיא השני של מדינת ישראל נפטר זמן קצר לאחר שנבחר בשלישית. האיש, שקשר את גורלו עם העיר ירושלים, היה אהוב על העם בשל צניעותו ופועלו לקירוב הלבבות, ועסק רבות במחקר של ארץ ישראל\nיצחק בן צבי נולד באוקראינה בשנת 1885. מגיל צעיר עסק בשני תחומים שליוו אותו כל חייו: פעילות פוליטית במסגרת תנועת העבודה הציונית, וחקר ההיסטוריה של עם ישראל ושל ארץ ישראל. הוא היה ממקימי תנועת "פועלי ציון", ההסתדרות, מפא"י, וארגוני המגן והשמירה – "הגדודים העבריים", "בר גיורא", "השומר" ו"ההגנה". הוא עלה ארצה בשנת 1907, ושלא כמו בני דורו חלוצי העלייה השנייה, שהתיישבו בהתיישבות העובדת ברחבי הארץ, בן צבי קבע את משכנו בירושלים וקשר את גורלו עם העיר.\nלאחר שנישא לרחל ינאית, אהובת נעוריו, בנו השניים צריף מגורים צנוע בשכונת רחביה ובו גידלו את שני בניהם, עמרם ועלי. בצריף זה התקיימו לא אחת אספות של ראשי ההגנה והיישוב העברי בירושלים. ערב הקמת המדינה, היה יצחק בן צבי מחותמי מגילת העצמאות. בנו עלי נפל במלחמת העצמאות בגליל התחתון. \nב-1952 פנה אליו בן גוריון והציע לו להתמנות לנשיא השני של מדינת ישראל. בן צבי הציב שלושה תנאים למינוי: התנאי הראשון היה שבית הנשיא, שבתקופת הנשיא הראשון ויצמן היה ברחובות, יעבור לירושלים. התנאי השני היה כי הצריף הצנוע שבו התגוררו יצחק ורחל ישמש משכן הנשיא, ואילו התנאי השלישי היה כי בן צבי יוכל להמשיך לעסוק במחקר ארץ ישראל, שכה אהב. הוא זכה לפרסם 15 ספרים ומאות מאמרים בחקר ארץ ישראל ויישובה וקהילות ישראל.\nכהונתו כנשיא התאפיינה בצניעות וקירוב לבבות בין חלקי הציבור וקהילות יהודיות ברחבי העולם. הוא נפטר במפתיע ב-23.4.1963, זמן קצר לאחר בחירתו לכהונת נשיאות שלישית. לבקשתו, לא נקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, כי אם בבית הקברות העממי של ירושלים, בהר המנוחות. מכון המחקר שהקים נקבע על שמו, מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, וכן הוקמה יד יצחק בן צבי, שמנציחה את זכרו ופועלו על ידי הנחלת תחומי מחקריו לציבור.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270424
DTEND;VALUE=DATE:20270425
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שבת חוה"מ פסח</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שבת חוה"מ פסח
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270425
DTEND;VALUE=DATE:20270426
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ג חוה"מ פסח</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ג חוה"מ פסח
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270425
DTEND;VALUE=DATE:20270426
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1887</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בין יפו לתל-אביב</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נווה צדק מוקמת מצפון ליפו – והיא השכונה העברית הראשונה מחוץ לחומות יפו. השכונה מוקמת על אדמות שרכשה קרן קימת לישראל. גם לאחר הקמת אחוזת בית – לימים תל אביב – התפתחה השכונה ותססה, והייתה כבר בראשיתה מרכז של חיי תרבות. בשכונה התגורר הסופר ש"י (שמואל יוסף) עגנון ובה פעל קולנוע עדן. לצדה נוסדה כעבור שלוש שנים השכונה השנייה מחוץ ליפו, שכונת נווה שלום.\nברבות השנים הידרדר מצבה הפיזי של השכונה ואוכלוסייתה הזדקנה. בעשורים האחרונים עוברת השכונה תהליך של התחדשות. תושבים חדשים נכנסו לשכונה. בתים שופצו ומבנים חדשים נוספו.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:בין יפו לתל-אביב
DESCRIPTION:נווה צדק מוקמת מצפון ליפו – והיא השכונה העברית הראשונה מחוץ לחומות יפו. השכונה מוקמת על אדמות שרכשה קרן קימת לישראל. גם לאחר הקמת אחוזת בית – לימים תל אביב – התפתחה השכונה ותססה, והייתה כבר בראשיתה מרכז של חיי תרבות. בשכונה התגורר הסופר ש"י (שמואל יוסף) עגנון ובה פעל קולנוע עדן. לצדה נוסדה כעבור שלוש שנים השכונה השנייה מחוץ ליפו, שכונת נווה שלום.\nברבות השנים הידרדר מצבה הפיזי של השכונה ואוכלוסייתה הזדקנה. בעשורים האחרונים עוברת השכונה תהליך של התחדשות. תושבים חדשים נכנסו לשכונה. בתים שופצו ומבנים חדשים נוספו.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270426
DTEND;VALUE=DATE:20270427
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ד חוה"מ פסח</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ד חוה"מ פסח
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270426
DTEND;VALUE=DATE:20270427
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1929</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בית לקרן קימת</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בשכונת רחביה בירושלים הונחה אבן הפינה לבניין הלשכה המרכזית של קרן קימת לישראל. הבניין הוא חלק ממבני המוסדות הלאומיים – קרן קימת, קרן היסוד והסוכנות היהודית. הוא נחנך בשנת 1933. ב-11 במרס 1948 התפוצצה בחצר הבניין מכונית תופת. בפיצוץ נהרגו 13 איש ונפצעו כמה מעובדיה של קרן קימת לישראל.\nלמידע נוסף ותמונה של המבנה הקליקו על הקישור: https://www.kkl.org.il/education/aboutus/more_kkl/national-institutes/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:בית לקרן קימת
DESCRIPTION:בשכונת רחביה בירושלים הונחה אבן הפינה לבניין הלשכה המרכזית של קרן קימת לישראל. הבניין הוא חלק ממבני המוסדות הלאומיים – קרן קימת, קרן היסוד והסוכנות היהודית. הוא נחנך בשנת 1933. ב-11 במרס 1948 התפוצצה בחצר הבניין מכונית תופת. בפיצוץ נהרגו 13 איש ונפצעו כמה מעובדיה של קרן קימת לישראל.\nלמידע נוסף ותמונה של המבנה הקליקו על הקישור: https://www.kkl.org.il/education/aboutus/more_kkl/national-institutes/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270426
DTEND;VALUE=DATE:20270427
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2009</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נחל הירקון שב לחיים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>קרן קימת לישראל חונכת באתר "ראש ציפור" את מיזם שיקום נחל הירקון, בסימן הנצחת ארבעת הספורטאים האוסטרלים, נספי אסון גשר המכבייה בשנת 1997. מיזם השיקום בוצע בתרומת ידידי קק"ל באוסטרליה ובשיתוף רשות נחל הירקון, שהוקמה כשנה לאחר אסון המכבייה, שהתרחש בעת טקס הפתיחה של המכבייה ה-15 עת התמוטט הגשר הזמני שנבנה מעל הירקון. רוב חברי המשלחת האוסטרלית נפלו למי נהר הירקון המזוהמים, ארבעה נהרגו ועשרות ספורטאים נפצעו – החומרים הרעילים בירקון גרמו לפגיעה חמורה בבריאותם.\nמיזם השיקום התבסס על הקמת "אגנים ירוקים" לטיהור מים מזוהמים שמועברים דרך סדרה של ברֵכות. צמחי המים והמיקרואורגניזמים בברֵכות סופחים אליהם את החומרים המזהמים, וכך מתרחש פירוק ביולוגי. המים הנקיים מוזרמים לירקון. בו זמנית משוקמים אפיק הנחל והצמחייה, ובעלי החיים שחיו בנחל לפני שזוהם שָׁבים אליו בהדרגה.\nהירקון הוא הנחל הגדול ביותר במרכז הארץ, ועד להקמת המדינה שפע מים. החל באמצע שנות ה-50 הוזרמו המים להשקיית השדות החקלאיים בנגב, אפיק הנחל חרַב והחי והצומח בו הושמדו. בשנות ה-70 הפך הירקון למוביל ביוב והוזרמו אליו חומרים רעילים, פסולת בניין, עצמות בעלי חיים ושלדי מכוניות.\nקראו עוד על שיקום נחל הירקון: http://www.yarqon.org.il/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:נחל הירקון שב לחיים
DESCRIPTION:קרן קימת לישראל חונכת באתר "ראש ציפור" את מיזם שיקום נחל הירקון, בסימן הנצחת ארבעת הספורטאים האוסטרלים, נספי אסון גשר המכבייה בשנת 1997. מיזם השיקום בוצע בתרומת ידידי קק"ל באוסטרליה ובשיתוף רשות נחל הירקון, שהוקמה כשנה לאחר אסון המכבייה, שהתרחש בעת טקס הפתיחה של המכבייה ה-15 עת התמוטט הגשר הזמני שנבנה מעל הירקון. רוב חברי המשלחת האוסטרלית נפלו למי נהר הירקון המזוהמים, ארבעה נהרגו ועשרות ספורטאים נפצעו – החומרים הרעילים בירקון גרמו לפגיעה חמורה בבריאותם.\nמיזם השיקום התבסס על הקמת "אגנים ירוקים" לטיהור מים מזוהמים שמועברים דרך סדרה של ברֵכות. צמחי המים והמיקרואורגניזמים בברֵכות סופחים אליהם את החומרים המזהמים, וכך מתרחש פירוק ביולוגי. המים הנקיים מוזרמים לירקון. בו זמנית משוקמים אפיק הנחל והצמחייה, ובעלי החיים שחיו בנחל לפני שזוהם שָׁבים אליו בהדרגה.\nהירקון הוא הנחל הגדול ביותר במרכז הארץ, ועד להקמת המדינה שפע מים. החל באמצע שנות ה-50 הוזרמו המים להשקיית השדות החקלאיים בנגב, אפיק הנחל חרַב והחי והצומח בו הושמדו. בשנות ה-70 הפך הירקון למוביל ביוב והוזרמו אליו חומרים רעילים, פסולת בניין, עצמות בעלי חיים ושלדי מכוניות.\nקראו עוד על שיקום נחל הירקון: http://www.yarqon.org.il/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270427
DTEND;VALUE=DATE:20270428
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ה חוה"מ פסח</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ה חוה"מ פסח
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270427
DTEND;VALUE=DATE:20270428
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1958</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>קריה לאוניברסיטה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בגבעת רם בירושלים, סמוך למשרדי הממשלה, נחנכה קריית האוניברסיטה העברית. בין השנים 1967-1948 היה שטח הקמפוס ההיסטורי של האוניברסיטה בהר הצופים מובלעת בשטח ירדן. פעילות האוניברסיטה ובית החולים הדסה הסמוך הופסקו ואת השטח החזיקו חיילי צה"ל. במהלך התקופה הזו התמקמו הפקולטות השונות של האוניברסיטה במקומות שונים ברחבי העיר ירושלים.\nביוני 1954 התקיים טקס עלייה על הקרקע על שטח בגבעת רם שהיה מיועד לקמפוס החדש של האוניברסיטה בעיר. קמפוס זה נחנך בשנת 1958 במהלך חגיגות העשור למדינה.\nלאחר מלחמת ששת הימים הוחלט להעביר חלק מהפקולטות של האוניברסיטה להר הצופים, ומשנת 1981 פועלת האוניברסיטה באופן סדיר בעיר בשלושה קמפוסים: הר הצופים; אדמונד ספרא בגבעת רם ועין כרם.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:קריה לאוניברסיטה
DESCRIPTION:בגבעת רם בירושלים, סמוך למשרדי הממשלה, נחנכה קריית האוניברסיטה העברית. בין השנים 1967-1948 היה שטח הקמפוס ההיסטורי של האוניברסיטה בהר הצופים מובלעת בשטח ירדן. פעילות האוניברסיטה ובית החולים הדסה הסמוך הופסקו ואת השטח החזיקו חיילי צה"ל. במהלך התקופה הזו התמקמו הפקולטות השונות של האוניברסיטה במקומות שונים ברחבי העיר ירושלים.\nביוני 1954 התקיים טקס עלייה על הקרקע על שטח בגבעת רם שהיה מיועד לקמפוס החדש של האוניברסיטה בעיר. קמפוס זה נחנך בשנת 1958 במהלך חגיגות העשור למדינה.\nלאחר מלחמת ששת הימים הוחלט להעביר חלק מהפקולטות של האוניברסיטה להר הצופים, ומשנת 1981 פועלת האוניברסיטה באופן סדיר בעיר בשלושה קמפוסים: הר הצופים; אדמונד ספרא בגבעת רם ועין כרם.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270428
DTEND;VALUE=DATE:20270429
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שביעי של פסח</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שביעי של פסח
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270428
DTEND;VALUE=DATE:20270429
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2003</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יער הנצחה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>קרן קימת לישראל והיחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון חנכו בחודש פברואר 2003 את "יער הנופלים" סמוך להר איתן ממערב לירושלים\nהיער נועד להיות פינת הנצחה ירוקה לנופלים במערכות ישראל: חללי צה"ל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. ביער ניטעו מעל 22,000 עצים, כמניין הנופלים במערכות ישראל עד שנת 2003. יש בו עצי אורן וברוש ממינים ומזנים אחדים. מדי שנה בשנה בערב ט"ו בשבט באים לאתר משפחות שכולות, חברים לנשק, אזרחים ואורחים לטעת עץ לזכר יקיריהם.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יער הנצחה
DESCRIPTION:קרן קימת לישראל והיחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון חנכו בחודש פברואר 2003 את "יער הנופלים" סמוך להר איתן ממערב לירושלים\nהיער נועד להיות פינת הנצחה ירוקה לנופלים במערכות ישראל: חללי צה"ל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. ביער ניטעו מעל 22,000 עצים, כמניין הנופלים במערכות ישראל עד שנת 2003. יש בו עצי אורן וברוש ממינים ומזנים אחדים. מדי שנה בשנה בערב ט"ו בשבט באים לאתר משפחות שכולות, חברים לנשק, אזרחים ואורחים לטעת עץ לזכר יקיריהם.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270429
DTEND;VALUE=DATE:20270430
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אסרו חג – מימונה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חג עממי הנחגג ביהדות מרוקו, תוניס ולוב, החל במאה ה־18, במוצאי חג הפסח. אחת הסיבות לחג היא העובדה שבימי הפסח אנשים היו נזהרים שלא להתארח בבתים אחרים, כדי להבטיח שמירה קפדנית על מצוות הכשרות. ולכן, מיד לאחר הפסח היו מארחים זה את זה. סיבה נוספת נעוצה במצוות השמחה בסעודה המסמלת את צאת החג. \nבמרוקו היו היהודים יוצאים מתפילת המנחה בשמיני של פסח אל הכרמים והפרדסים, ומציינים שם את סיום החג. מקור השם המשוער הוא שמו של אבי הרמב"ם – הרב מַימון בן יוסף, שנפטר ביום המימונה. דעה אחרת גורסת, שמקור השם נובע מהמילה הערבית 'מימון' שפירושה 'מזל' או משיבוש המילה העברית 'אמונה'. מנהגי החג: אירוח בבתי החוגגים, המשאירים את דלתם פתוחה ומזמינים בברכת "תרבחו ותסעדו" את אורחיהם, ואכילת תקרובת מאכלים מתוקים. \nיום המימונה בישראל הוא יום שבתון, והוא מציין גם קירוב בין העדות השונות. אירועים רבים מתקיימים ביום זה; בגן סאקר בירושלים מגיע מספר החוגגים לכ־25,000 איש. החגיגות מתקיימות בנוכחות נשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי כנסת ואנשי רוח.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אסרו חג – מימונה
DESCRIPTION:חג עממי הנחגג ביהדות מרוקו, תוניס ולוב, החל במאה ה־18, במוצאי חג הפסח. אחת הסיבות לחג היא העובדה שבימי הפסח אנשים היו נזהרים שלא להתארח בבתים אחרים, כדי להבטיח שמירה קפדנית על מצוות הכשרות. ולכן, מיד לאחר הפסח היו מארחים זה את זה. סיבה נוספת נעוצה במצוות השמחה בסעודה המסמלת את צאת החג. \nבמרוקו היו היהודים יוצאים מתפילת המנחה בשמיני של פסח אל הכרמים והפרדסים, ומציינים שם את סיום החג. מקור השם המשוער הוא שמו של אבי הרמב"ם – הרב מַימון בן יוסף, שנפטר ביום המימונה. דעה אחרת גורסת, שמקור השם נובע מהמילה הערבית 'מימון' שפירושה 'מזל' או משיבוש המילה העברית 'אמונה'. מנהגי החג: אירוח בבתי החוגגים, המשאירים את דלתם פתוחה ומזמינים בברכת "תרבחו ותסעדו" את אורחיהם, ואכילת תקרובת מאכלים מתוקים. \nיום המימונה בישראל הוא יום שבתון, והוא מציין גם קירוב בין העדות השונות. אירועים רבים מתקיימים ביום זה; בגן סאקר בירושלים מגיע מספר החוגגים לכ־25,000 איש. החגיגות מתקיימות בנוכחות נשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי כנסת ואנשי רוח.
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270429
DTEND;VALUE=DATE:20270430
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1930</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בית חולים בעמק</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בשיפולי גבעת המורה שליד עפולה נחנך בית החולים המרכזי בעמק. אבן הפינה הונחה בקיץ 1927. ראשיתו של בית החולים הייתה כבר ב-1921, השנה שבה עלו יישובים רבים על הקרקע במזרח העמק ובמערבו. אז הקימו אנשי גדוד העבודה מבנה לטיפול בחולים בבונקר בעין חרוד. כיום שמו של בית החולים הוא מרכז רפואי העמק.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:בית חולים בעמק
DESCRIPTION:בשיפולי גבעת המורה שליד עפולה נחנך בית החולים המרכזי בעמק. אבן הפינה הונחה בקיץ 1927. ראשיתו של בית החולים הייתה כבר ב-1921, השנה שבה עלו יישובים רבים על הקרקע במזרח העמק ובמערבו. אז הקימו אנשי גדוד העבודה מבנה לטיפול בחולים בבונקר בעין חרוד. כיום שמו של בית החולים הוא מרכז רפואי העמק.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270430
DTEND;VALUE=DATE:20270501
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1925</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ראשיתה של תנועה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>זאב ז'בוטינסקי מייסד בפריז את התנועה הרוויזיוניסטית. ב-1923 פרש ז'בוטינסקי מההסתדרות הציונית ודרש רוויזיה – בחינה מחדש של דרכי הפעולה של המוסדות הציוניים בראשות ויצמן ושל יחסם לממשלת בריטניה ולשלטונות המנדט הבריטי. כעבור שנתיים ייסד בפריז את התנועה הרוויזיוניסטית (הצה"ר).\nבוועידת היסוד שלה קבע ז'בוטינסקי שמטרת הציונית היא הקמתה של מדינה יהודית, ובכותרת של ביטאון התנועה הוא הוסיף: "מטרת הציונות היא ארץ ישראל בתור מדינה יחידה משני עברי הירדן".</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ראשיתה של תנועה
DESCRIPTION:זאב ז'בוטינסקי מייסד בפריז את התנועה הרוויזיוניסטית. ב-1923 פרש ז'בוטינסקי מההסתדרות הציונית ודרש רוויזיה – בחינה מחדש של דרכי הפעולה של המוסדות הציוניים בראשות ויצמן ושל יחסם לממשלת בריטניה ולשלטונות המנדט הבריטי. כעבור שנתיים ייסד בפריז את התנועה הרוויזיוניסטית (הצה"ר).\nבוועידת היסוד שלה קבע ז'בוטינסקי שמטרת הציונית היא הקמתה של מדינה יהודית, ובכותרת של ביטאון התנועה הוא הוסיף: "מטרת הציונות היא ארץ ישראל בתור מדינה יחידה משני עברי הירדן".
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270501
DTEND;VALUE=DATE:20270502
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1921</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>תחילת מאורעות תרפ"א</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 1921 החלו מאורעות תרפ"א, שגבו את חייהם של 47 יהודים. ערבים מיפו תקפו יהודים ובזזו רכוש בשכונות הנושקות לתל אביב. בשלושת ימי המאורעות בעיר הם רצחו מספר יהודים ופצעו 140.\nבין ההרוגים בפרדס ביפו היה הסופר יוסף חיים ברנר. כאשר נרגעו הרוחות ביפו, פשטו המהומות ברחובות, בפתח תקווה, בכפר סבא ובחדרה, אך שם המתינו לפורעים אנשי ההגנה ומנעו את הרצח ואת הביזה. אירועי הדמים האלה ידועים בשם מאורעות תרפ"א.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:תחילת מאורעות תרפ"א
DESCRIPTION:היום בשנת 1921 החלו מאורעות תרפ"א, שגבו את חייהם של 47 יהודים. ערבים מיפו תקפו יהודים ובזזו רכוש בשכונות הנושקות לתל אביב. בשלושת ימי המאורעות בעיר הם רצחו מספר יהודים ופצעו 140.\nבין ההרוגים בפרדס ביפו היה הסופר יוסף חיים ברנר. כאשר נרגעו הרוחות ביפו, פשטו המהומות ברחובות, בפתח תקווה, בכפר סבא ובחדרה, אך שם המתינו לפורעים אנשי ההגנה ומנעו את הרצח ואת הביזה. אירועי הדמים האלה ידועים בשם מאורעות תרפ"א.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270502
DTEND;VALUE=DATE:20270503
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1968</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יש טלוויזיה בישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום, ביום העצמאות ה-20 למדינת ישראל, בשנת 1968, שודר המשדר הראשון של הטלוויזיה הישראלית: מצעד צה"ל של יום העצמאות תשכ"ח. ואם אתם חושבים שמעתה צפו תושבי ישראל בשלל ערוצים מדי יום – לא כך היה. ראשית, היה זה הערוץ היחידי בטלוויזיה לאורך שנים רבות. למעשה, עד לשנת 1993 (במשך כ-25 שנה) היה בישראל ערוץ טלוויזיה אחד בלבד. זאת ועוד – בתחילת תקופת השידורים שודרו תכניות מעטות בלבד בטלוויזיה, בתחילה שלושה ערבים בשבוע למשך מספר שעות, ולאחר מכן, ארבעה ערבים בשבוע. לאחר כשנה, הורחבו השידורים לשידורים יומיים.\nאת מהדורת החדשות הראשונה בטלוויזיה הישראלית שידר חיים יבין, המכונה "מר טלוויזיה", שהפך לסמל המייצג של שידורי הטלוויזיה הישראלית במשך שנים רבות לאחר מכן.\nאבל לא רק שעות שידור מעטות היו בטלוויזיה – גם צבע לא היה. הערוץ היחידי של הטלוויזיה הישראלית שידר בשחור-לבן במשך שנים רבות, עד שהתחלפה שיטת השידור והצבע נכנס לחיי המסך של תושבי ישראל.\nבשנת 1973, לאחר מלחמת יום הכיפורים, עברה הטלוויזיה לשדר שש שעות וחצי ביום. באותו זמן בערך החלו לשדר גם סדרות ישראליות לילדים, דוגמת טלפלא והצריף של תמרי.\nלשידור הראשון של הטלוויזיה: https://www.youtube.com/watch?v=8_rW52ttk48</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יש טלוויזיה בישראל
DESCRIPTION:היום, ביום העצמאות ה-20 למדינת ישראל, בשנת 1968, שודר המשדר הראשון של הטלוויזיה הישראלית: מצעד צה"ל של יום העצמאות תשכ"ח. ואם אתם חושבים שמעתה צפו תושבי ישראל בשלל ערוצים מדי יום – לא כך היה. ראשית, היה זה הערוץ היחידי בטלוויזיה לאורך שנים רבות. למעשה, עד לשנת 1993 (במשך כ-25 שנה) היה בישראל ערוץ טלוויזיה אחד בלבד. זאת ועוד – בתחילת תקופת השידורים שודרו תכניות מעטות בלבד בטלוויזיה, בתחילה שלושה ערבים בשבוע למשך מספר שעות, ולאחר מכן, ארבעה ערבים בשבוע. לאחר כשנה, הורחבו השידורים לשידורים יומיים.\nאת מהדורת החדשות הראשונה בטלוויזיה הישראלית שידר חיים יבין, המכונה "מר טלוויזיה", שהפך לסמל המייצג של שידורי הטלוויזיה הישראלית במשך שנים רבות לאחר מכן.\nאבל לא רק שעות שידור מעטות היו בטלוויזיה – גם צבע לא היה. הערוץ היחידי של הטלוויזיה הישראלית שידר בשחור-לבן במשך שנים רבות, עד שהתחלפה שיטת השידור והצבע נכנס לחיי המסך של תושבי ישראל.\nבשנת 1973, לאחר מלחמת יום הכיפורים, עברה הטלוויזיה לשדר שש שעות וחצי ביום. באותו זמן בערך החלו לשדר גם סדרות ישראליות לילדים, דוגמת טלפלא והצריף של תמרי.\nלשידור הראשון של הטלוויזיה: https://www.youtube.com/watch?v=8_rW52ttk48
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270503
DTEND;VALUE=DATE:20270504
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום אֵבל להתייחדות עם זכרם של קרבנות השואה שנספו על ידי הנאצים ועוזריהם. ביום זה, שנקבע בחוק בשנת 1959, נשמעת צפירה בת שתי דקות, ובמהלכה עומד הציבור דום ומפסיק את תנועתו. הדגלים מעל הבניינים הציבוריים מוּרָדים לחצי התורן ותכניות הרדיו והטלוויזיה מדגישות את ייחודו של היום. טקסים נערכים בכל רחבי הארץ. במשכן הכנסת מוקראים שמות הנספים מקרב משפחות חברי הכנסת וגם "ביד ושם" מוקראים שמות נספים בשואה. מעמד זה, הנקרא "לכל איש יש שם", מיועד להשיב לנספים את שמם ולהנציחם כיחידים בעלי זהות. \nמזה כמה שנים נערכים בארץ גם טקסים "אלטרנטיביים" ליום השואה. בטקסים משתתפים אנשי רוח, שחקנים, זמרים ואמנים והם מציעים לבני הדור הצעיר התמודדות שונה עם היום הזה מזו המקובלת בטקסים הרשמיים. קרן קימת לישראל עורכת טקסים שונים לציון יום השואה ברחבי הארץ וביניהם הטקס הנערך מזה כעשור ביער הקדושים הסמוך לבית שמש, בשיתוף עם ארגון בני ברית, והמוקדש ליהודים שהצילו את אחיהם בשואה. למידע נוסף על הטקס הייחודי להנחלת מורשת גבורתם של יהודים שהצילו את אחיהם בשואה, היכנסו לאתר קק"ל למחנכים, ילדים ונוער: https://www.kkl.org.il/education/features/holidays/holocaust_day/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה
DESCRIPTION:יום אֵבל להתייחדות עם זכרם של קרבנות השואה שנספו על ידי הנאצים ועוזריהם. ביום זה, שנקבע בחוק בשנת 1959, נשמעת צפירה בת שתי דקות, ובמהלכה עומד הציבור דום ומפסיק את תנועתו. הדגלים מעל הבניינים הציבוריים מוּרָדים לחצי התורן ותכניות הרדיו והטלוויזיה מדגישות את ייחודו של היום. טקסים נערכים בכל רחבי הארץ. במשכן הכנסת מוקראים שמות הנספים מקרב משפחות חברי הכנסת וגם "ביד ושם" מוקראים שמות נספים בשואה. מעמד זה, הנקרא "לכל איש יש שם", מיועד להשיב לנספים את שמם ולהנציחם כיחידים בעלי זהות. \nמזה כמה שנים נערכים בארץ גם טקסים "אלטרנטיביים" ליום השואה. בטקסים משתתפים אנשי רוח, שחקנים, זמרים ואמנים והם מציעים לבני הדור הצעיר התמודדות שונה עם היום הזה מזו המקובלת בטקסים הרשמיים. קרן קימת לישראל עורכת טקסים שונים לציון יום השואה ברחבי הארץ וביניהם הטקס הנערך מזה כעשור ביער הקדושים הסמוך לבית שמש, בשיתוף עם ארגון בני ברית, והמוקדש ליהודים שהצילו את אחיהם בשואה. למידע נוסף על הטקס הייחודי להנחלת מורשת גבורתם של יהודים שהצילו את אחיהם בשואה, היכנסו לאתר קק"ל למחנכים, ילדים ונוער: https://www.kkl.org.il/education/features/holidays/holocaust_day/
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270503
DTEND;VALUE=DATE:20270504
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1957</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אחים לנשק</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום ב-1957 גויס לצה"ל מחזור ראשון של חיילים דרוזים. בני העדה הדרוזית בישראל קשרו קשרי אחים עם היישוב היהודי עוד בימי המנדט הבריטי בישראל. בתקופת המנדט סייעו הקשרים עם הדרוזים לכוחות ה"הגנה" ברכישת נשק, באיסוף מידע מודיעיני וביצירת קשרים עם גורמים בסוריה ובלבנון. בשנת 1936 (בזמן המרד הערבי) ניסו הערבים לגרור את הדרוזים למאבק נגד היישוב היהודי. הדרוזים סירבו ובתגובה החלו אנשי הכנופיות הערביות לתקוף את הכפרים הדרוזיים ולפגוע במי שנחשד כמשתף פעולה עם היהודים.\nעל רקע זה התהדקו הקשרים של הדרוזים עם ה"הגנה" וחלקם אף נלחם עם אנשי ה"הגנה". עם קום המדינה, וגם לאחר מכן, המשיכו בני העדה הדרוזית להתנדב לצה"ל ולכוחות הביטחון ופעלו במסגרת יחידות שונות.\nבשנת 1957 הוכרו הדרוזים כעדה דתית מוכרת במדינת ישראל ובאותה שנה הוחל עליהם גם חוק שירות ביטחון. היום משרתים אלפי בני העדה הדרוזית בצה"ל, משולבים בכל היחידות וממלאים קשת רחבה של תפקידים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אחים לנשק
DESCRIPTION:היום ב-1957 גויס לצה"ל מחזור ראשון של חיילים דרוזים. בני העדה הדרוזית בישראל קשרו קשרי אחים עם היישוב היהודי עוד בימי המנדט הבריטי בישראל. בתקופת המנדט סייעו הקשרים עם הדרוזים לכוחות ה"הגנה" ברכישת נשק, באיסוף מידע מודיעיני וביצירת קשרים עם גורמים בסוריה ובלבנון. בשנת 1936 (בזמן המרד הערבי) ניסו הערבים לגרור את הדרוזים למאבק נגד היישוב היהודי. הדרוזים סירבו ובתגובה החלו אנשי הכנופיות הערביות לתקוף את הכפרים הדרוזיים ולפגוע במי שנחשד כמשתף פעולה עם היהודים.\nעל רקע זה התהדקו הקשרים של הדרוזים עם ה"הגנה" וחלקם אף נלחם עם אנשי ה"הגנה". עם קום המדינה, וגם לאחר מכן, המשיכו בני העדה הדרוזית להתנדב לצה"ל ולכוחות הביטחון ופעלו במסגרת יחידות שונות.\nבשנת 1957 הוכרו הדרוזים כעדה דתית מוכרת במדינת ישראל ובאותה שנה הוחל עליהם גם חוק שירות ביטחון. היום משרתים אלפי בני העדה הדרוזית בצה"ל, משולבים בכל היחידות וממלאים קשת רחבה של תפקידים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270504
DTEND;VALUE=DATE:20270505
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום הזיכרון לשואה ולגבורה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום הזיכרון לשואה ולגבורה
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270504
DTEND;VALUE=DATE:20270505
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1947</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>פריצה נועזת</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 1947 התקיים מבצע נועז במיוחד לשחרור לוחמי אצ"ל ולח"י מכלא עכו, שנחשב לאחד מבתי הסוהר השמורים ביותר, שכן הוא מוקף בחפיר, חומה גבוהה וים מצדו המערבי. ובכל זאת, נתונים אלו לא הפריעו לחבריהם לנשק של חברי המחתרות לצאת למבצע שחרור נועז.\nבזמן הפריצה היו בכלא עכו 460 אסירים ערבים ו-163 אסירים יהודים, מתוכם 60 חברי אצ"ל, 22 מלח"י וחמישה מארגון ההגנה. בשל קשיים לוגיסטיים לחלץ את כולם, הוחלט במפקדת האצ"ל על שחרורם של 41 אסירים בלבד, שיכולים להגיע בכוחות עצמם אל נקודת הפריצה בחומת הכלא.\nלפי התכנית, כוח של אצ"ל אמור היה לפרוץ לכלא חודש קודם לכן כדי לשחרר גם את דב גרונר, את יחיאל דרזנר, את מרדכי אלקחי ואת אליעזר קשאני, אבל הפריצה נדחתה משום שהבריטים מיהרו להעלות אותם לגרדום.\nביום ראשון, 4 במאי 1947, יצא כוח הלוחמים למשימה המיוחדת ממפקדת האצ"ל בשוני, חלקם בבגדי הסוואה של לוחמים בריטים ותושבים ערבים. הם "טיפלו" באמצעי התקשורת של הכלא ופרשו כוחות בהתאם לתכנית הפעולה באין מפריע הודות לאיסוף מודיעיני מוקדם.\nבשעה 16:22 פרץ הכוח את חומת כלא עכו ו-41 מאסירי האצ"ל והלח"י יצאו לחופשי. בעת הנסיגה נהרגו מפקד המבצע, דב כהן ("שמשון"), שני לוחמים מהכוח התוקף ושישה מהאסירים הנמלטים. בסופו של המבצע המסוכן הצליחו 27 אסירים, 20 מארגון האצ"ל ו-7 מהלח"י, לצלוח אותו בשלום, 9 לוחמים נהרגו, מתוכם 6 מהמשוחררים ו-3 מהכוח הפורץ. 8 אסירים נתפסו על ידי הבריטים והוחזרו לכלא, כך, גם 5 מלוחמי הפריצה, 3 מהם נשפטו לגרדום ו-2 למאסרי עולם.\nבמהלך המבצע ניצלו 182 אסירים ערבים את המהומות וברחו.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:פריצה נועזת
DESCRIPTION:היום בשנת 1947 התקיים מבצע נועז במיוחד לשחרור לוחמי אצ"ל ולח"י מכלא עכו, שנחשב לאחד מבתי הסוהר השמורים ביותר, שכן הוא מוקף בחפיר, חומה גבוהה וים מצדו המערבי. ובכל זאת, נתונים אלו לא הפריעו לחבריהם לנשק של חברי המחתרות לצאת למבצע שחרור נועז.\nבזמן הפריצה היו בכלא עכו 460 אסירים ערבים ו-163 אסירים יהודים, מתוכם 60 חברי אצ"ל, 22 מלח"י וחמישה מארגון ההגנה. בשל קשיים לוגיסטיים לחלץ את כולם, הוחלט במפקדת האצ"ל על שחרורם של 41 אסירים בלבד, שיכולים להגיע בכוחות עצמם אל נקודת הפריצה בחומת הכלא.\nלפי התכנית, כוח של אצ"ל אמור היה לפרוץ לכלא חודש קודם לכן כדי לשחרר גם את דב גרונר, את יחיאל דרזנר, את מרדכי אלקחי ואת אליעזר קשאני, אבל הפריצה נדחתה משום שהבריטים מיהרו להעלות אותם לגרדום.\nביום ראשון, 4 במאי 1947, יצא כוח הלוחמים למשימה המיוחדת ממפקדת האצ"ל בשוני, חלקם בבגדי הסוואה של לוחמים בריטים ותושבים ערבים. הם "טיפלו" באמצעי התקשורת של הכלא ופרשו כוחות בהתאם לתכנית הפעולה באין מפריע הודות לאיסוף מודיעיני מוקדם.\nבשעה 16:22 פרץ הכוח את חומת כלא עכו ו-41 מאסירי האצ"ל והלח"י יצאו לחופשי. בעת הנסיגה נהרגו מפקד המבצע, דב כהן ("שמשון"), שני לוחמים מהכוח התוקף ושישה מהאסירים הנמלטים. בסופו של המבצע המסוכן הצליחו 27 אסירים, 20 מארגון האצ"ל ו-7 מהלח"י, לצלוח אותו בשלום, 9 לוחמים נהרגו, מתוכם 6 מהמשוחררים ו-3 מהכוח הפורץ. 8 אסירים נתפסו על ידי הבריטים והוחזרו לכלא, כך, גם 5 מלוחמי הפריצה, 3 מהם נשפטו לגרדום ו-2 למאסרי עולם.\nבמהלך המבצע ניצלו 182 אסירים ערבים את המהומות וברחו.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270505
DTEND;VALUE=DATE:20270506
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1983</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הנשיא השישי של ישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חיים הרצוג מושבע לנשיאה השישי של מדינת ישראל. הרצוג, יליד אירלנד, בן למשפחת רבנים, עורך דין בהשכלתו, כיהן בתפקיד במשך שתי כהונות, עד שנת 1993.\nחיים הרצוג עלה לארץ בשנת 1935. לאחר מספר שנים חזר לאנגליה ללימודי משפטים, שבסיומם התגייס לצבא הבריטי ושירת כקצין מודיעין. ב-1947 חזר לארץ והצטרף ליחידת המודיעין של ההגנה. הרצוג הקים את מערך המודיעין בצה"ל ושירת כנספח צבאי בארצות הברית. הוא השתחרר מצה"ל ב-1962 בדרגת אלוף.\nבתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים החל לשדר שיחות פרשנות ב"קול ישראל", שחיזקו את רוחם של תושבי ישראל. גם במלחמת יום כיפור שידר שיחות כאלה. לאחר תום מלחמת ששת הימים שימש בתפקיד המושל הצבאי הראשון של ירושלים. ב-1975 מונה הרצוג כשגריר ישראל באו"ם. \nזכור במיוחד נאום התגובה של הרצוג להחלטת עצרת האו"ם המשווה את הציונות לגזענות. הרצוג עמד על דוכן הנואמים בעצרת וקרע לגזרים את נוסח ההחלטה. את הרעיון למעשה קיבל מאביו, הרב הרצוג, שקרע בשנת 1939 את מסמך הספר הלבן של הבריטים לאות התנגדות לתכניתם.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הנשיא השישי של ישראל
DESCRIPTION:חיים הרצוג מושבע לנשיאה השישי של מדינת ישראל. הרצוג, יליד אירלנד, בן למשפחת רבנים, עורך דין בהשכלתו, כיהן בתפקיד במשך שתי כהונות, עד שנת 1993.\nחיים הרצוג עלה לארץ בשנת 1935. לאחר מספר שנים חזר לאנגליה ללימודי משפטים, שבסיומם התגייס לצבא הבריטי ושירת כקצין מודיעין. ב-1947 חזר לארץ והצטרף ליחידת המודיעין של ההגנה. הרצוג הקים את מערך המודיעין בצה"ל ושירת כנספח צבאי בארצות הברית. הוא השתחרר מצה"ל ב-1962 בדרגת אלוף.\nבתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים החל לשדר שיחות פרשנות ב"קול ישראל", שחיזקו את רוחם של תושבי ישראל. גם במלחמת יום כיפור שידר שיחות כאלה. לאחר תום מלחמת ששת הימים שימש בתפקיד המושל הצבאי הראשון של ירושלים. ב-1975 מונה הרצוג כשגריר ישראל באו"ם. \nזכור במיוחד נאום התגובה של הרצוג להחלטת עצרת האו"ם המשווה את הציונות לגזענות. הרצוג עמד על דוכן הנואמים בעצרת וקרע לגזרים את נוסח ההחלטה. את הרעיון למעשה קיבל מאביו, הרב הרצוג, שקרע בשנת 1939 את מסמך הספר הלבן של הבריטים לאות התנגדות לתכניתם.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270506
DTEND;VALUE=DATE:20270507
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1954</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שמאל-ימין-שמאל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום ב-1954 צעד מצעד צה"ל בעיר רמלה. עד ליום זה נקבע מקומם של המצעדים ברוטציה בין הערים הגדולות – תל אביב, ירושלים וחיפה. מאז קום המדינה ועד לשנת 1968 היו מצעדי צה"ל אירוע מרכזי וחשוב, שעורר גאווה רבה בקרב תושבי המדינה. מדי שנה צפו במצעד מאות אלפי אזרחים והוצגו בו כלים כבדים של צה"ל וכוחות צבא ומשטרה גדולים ביותר. בשל ההשקעות הרבות שהיו כרוכות במצעדים, החל בהפעלת הכלים, תיקון הכבישים לאחר מכן ועד לגיוס מילואים, הוחלט שלא לקיימם באופן קבוע מדי שנה. מאז אותה החלטה התקיים המצעד רק פעם אחת, בשנת 1973, לציון 25 שנים למדינה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שמאל-ימין-שמאל
DESCRIPTION:היום ב-1954 צעד מצעד צה"ל בעיר רמלה. עד ליום זה נקבע מקומם של המצעדים ברוטציה בין הערים הגדולות – תל אביב, ירושלים וחיפה. מאז קום המדינה ועד לשנת 1968 היו מצעדי צה"ל אירוע מרכזי וחשוב, שעורר גאווה רבה בקרב תושבי המדינה. מדי שנה צפו במצעד מאות אלפי אזרחים והוצגו בו כלים כבדים של צה"ל וכוחות צבא ומשטרה גדולים ביותר. בשל ההשקעות הרבות שהיו כרוכות במצעדים, החל בהפעלת הכלים, תיקון הכבישים לאחר מכן ועד לגיוס מילואים, הוחלט שלא לקיימם באופן קבוע מדי שנה. מאז אותה החלטה התקיים המצעד רק פעם אחת, בשנת 1973, לציון 25 שנים למדינה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270508
DTEND;VALUE=DATE:20270509
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1972</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חטיפה בשחקים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 1972 נחטף מטוס נוסעים של חברת התעופה הבלגית "סבנה" על ידי ארבעה טרוריסטים מארגון "ספטמבר השחור". המטוס, שהיה בדרכו לתל אביב, נחת בנמל התעופה בן-גוריון. החוטפים החזיקו בנוסעים ואנשי הצוות כבני ערובה. הם איימו לפוצץ את המטוס על נוסעיו אם לא ישוחררו 315 אסירים פלסטינים מהכלא הישראלי.\nשר הביטחון משה דיין ניהל משא ומתן עם החוטפים ובמקביל החלו ההכנות למבצע צבאי. יום לאחר החטיפה פרצו למטוס לוחמי סיירת מטכ"ל (שהיו מחופשים לטכנאי מטוסים), בפיקודו של מפקד הסיירת באותם ימים, סא"ל אהוד ברק. בין הלוחמים היה גם בנימין נתניהו, שאף נפצע במהלך הפעולה. ההשתלטות על המטוס נמשכה כעשר דקות. מרבית הנוסעים חולצו ללא פגע, ארבעה נוסעים נפצעו ואחת מהן נפטרה מפצעיה כעבור זמן קצר.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:חטיפה בשחקים
DESCRIPTION:היום בשנת 1972 נחטף מטוס נוסעים של חברת התעופה הבלגית "סבנה" על ידי ארבעה טרוריסטים מארגון "ספטמבר השחור". המטוס, שהיה בדרכו לתל אביב, נחת בנמל התעופה בן-גוריון. החוטפים החזיקו בנוסעים ואנשי הצוות כבני ערובה. הם איימו לפוצץ את המטוס על נוסעיו אם לא ישוחררו 315 אסירים פלסטינים מהכלא הישראלי.\nשר הביטחון משה דיין ניהל משא ומתן עם החוטפים ובמקביל החלו ההכנות למבצע צבאי. יום לאחר החטיפה פרצו למטוס לוחמי סיירת מטכ"ל (שהיו מחופשים לטכנאי מטוסים), בפיקודו של מפקד הסיירת באותם ימים, סא"ל אהוד ברק. בין הלוחמים היה גם בנימין נתניהו, שאף נפצע במהלך הפעולה. ההשתלטות על המטוס נמשכה כעשר דקות. מרבית הנוסעים חולצו ללא פגע, ארבעה נוסעים נפצעו ואחת מהן נפטרה מפצעיה כעבור זמן קצר.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270509
DTEND;VALUE=DATE:20270510
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>צפת משוחררת</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בקרב מכריע, שנערך ב-9 במאי 1948, הצליחו לוחמי הגדוד השלישי של חטיבת יפתח לכבוש את מצודת העיר צפת, שנשלטה בידי כוחות צבא ההצלה הערבי העוין. \nהעיר צפת נחשבה "בירת הגליל" והעיר החשובה ביותר באזור. ב-1948 חיו בה כ-12,000 תושבים, מהם רק כ-1,500 יהודים, שהתרכזו ברובע היהודי. עם פרוץ מלחמת העצמאות מצאו עצמם תושבי הרובע במצור, מוקפים באוכלוסייה ערבית עוינת. הבריטים אומנם שמרו על חיי התושבים היהודים, אבל עם התקרב מועד עזיבתם את הארץ, ביקשו מחברי היישוב היהודי בצפת שיתפנו. משלא נענו, מסרו הבריטים את כל עמדות המפתח בעיר לידי הערבים. הכוחות הערביים התמקמו, בין השאר, במצודת צפת ובמשטרת הר כנען, מיקום שהעניק להם יתרון גובה אדיר לעומת הרובע היהודי, ששכן במורד ההר. \nכדי לעזור לתושבים הנצורים נכנסה מחלקה של הפלמ"ח לעיר ונעשו מספר ניסיונות כושלים לכיבוש העיר. הקרב המכריע התחולל ב-9.5.1948, במסגרת מבצע "יפתח", כשמגיני צפת, בסיוע הגדוד השלישי של חטיבת יפתח, מצוידים במרגמות "דוידקה", הצליחו לעשות את הבלתי ייאָמן, להשתלט על מצודת העיר, למוטט את קווי הלוחמים הערבים ולהניף דגל כחול-לבן מעל פסגות העיר הקדושה. הקרב על צפת, שנחשב לאחד החשובים ביותר והמוצלחים בתולדות מלחמת העצמאות, נמשך כ-40 שעות וגבה את חייהם של למעלה מ-40 לוחמים. בעקבות כיבוש העיר עזבה האוכלוסייה הערבית את צפת ונוצר רצף של שטח עברי בגליל העליון המזרחי.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:צפת משוחררת
DESCRIPTION:בקרב מכריע, שנערך ב-9 במאי 1948, הצליחו לוחמי הגדוד השלישי של חטיבת יפתח לכבוש את מצודת העיר צפת, שנשלטה בידי כוחות צבא ההצלה הערבי העוין. \nהעיר צפת נחשבה "בירת הגליל" והעיר החשובה ביותר באזור. ב-1948 חיו בה כ-12,000 תושבים, מהם רק כ-1,500 יהודים, שהתרכזו ברובע היהודי. עם פרוץ מלחמת העצמאות מצאו עצמם תושבי הרובע במצור, מוקפים באוכלוסייה ערבית עוינת. הבריטים אומנם שמרו על חיי התושבים היהודים, אבל עם התקרב מועד עזיבתם את הארץ, ביקשו מחברי היישוב היהודי בצפת שיתפנו. משלא נענו, מסרו הבריטים את כל עמדות המפתח בעיר לידי הערבים. הכוחות הערביים התמקמו, בין השאר, במצודת צפת ובמשטרת הר כנען, מיקום שהעניק להם יתרון גובה אדיר לעומת הרובע היהודי, ששכן במורד ההר. \nכדי לעזור לתושבים הנצורים נכנסה מחלקה של הפלמ"ח לעיר ונעשו מספר ניסיונות כושלים לכיבוש העיר. הקרב המכריע התחולל ב-9.5.1948, במסגרת מבצע "יפתח", כשמגיני צפת, בסיוע הגדוד השלישי של חטיבת יפתח, מצוידים במרגמות "דוידקה", הצליחו לעשות את הבלתי ייאָמן, להשתלט על מצודת העיר, למוטט את קווי הלוחמים הערבים ולהניף דגל כחול-לבן מעל פסגות העיר הקדושה. הקרב על צפת, שנחשב לאחד החשובים ביותר והמוצלחים בתולדות מלחמת העצמאות, נמשך כ-40 שעות וגבה את חייהם של למעלה מ-40 לוחמים. בעקבות כיבוש העיר עזבה האוכלוסייה הערבית את צפת ונוצר רצף של שטח עברי בגליל העליון המזרחי.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270509
DTEND;VALUE=DATE:20270510
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1898</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נפטר צבי הרמן שפירא</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>פרופ' צבי הרמן שפירא, הוגה רעיון הקמת קק"ל, נפטר בעיר קלן שבגרמניה. הוא היה פרופסור למתמטיקה ומנהיג ציוני מראשי חובבי ציון. את הצעתו להקים את קרן קימת לישראל הביא כבר לקונגרס הציוני הראשון. רק בדצמבר 1901, בקונגרס הציוני החמישי בבאזל, אושרה הצעתו להקים את הקרן היהודית-לאומית לגאולת אדמותיה של ארץ ישראל. לאחר הקמת מדינת ישראל הועלו עצמותיו של צבי הרמן שפירא לארץ ונקברו בהר המנוחות בירושלים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:נפטר צבי הרמן שפירא
DESCRIPTION:פרופ' צבי הרמן שפירא, הוגה רעיון הקמת קק"ל, נפטר בעיר קלן שבגרמניה. הוא היה פרופסור למתמטיקה ומנהיג ציוני מראשי חובבי ציון. את הצעתו להקים את קרן קימת לישראל הביא כבר לקונגרס הציוני הראשון. רק בדצמבר 1901, בקונגרס הציוני החמישי בבאזל, אושרה הצעתו להקים את הקרן היהודית-לאומית לגאולת אדמותיה של ארץ ישראל. לאחר הקמת מדינת ישראל הועלו עצמותיו של צבי הרמן שפירא לארץ ונקברו בהר המנוחות בירושלים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270510
DTEND;VALUE=DATE:20270511
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום אֵבל לציון זכרם של חיילי היישוב היהודי בארץ ישראל, לוחמי המחתרות, חיילי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה נקבע על ידי הכנסת בחוק "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל" 1963. \nבערב יום הזיכרון נשמעת צפירה בת דקה, ובה הציבור עומד דום. לאחריה מתחילים טקסי יום הזיכרון, המיועדים להתייחדות עם זכרם של הנופלים ולהעלאת מעשי גבורתם. אירוע ממלכתי מתקיים ברחבת הכותל המערבי ובו מודלקת אבוקת זיכרון. הטקסים נמשכים גם למחרת היום, בעלייה לבתי הקברות ובשעה 11.00 בצפירת דומייה נוספת בת שתי דקות. דגלי הלאום מוּרָדים לחצי התורן וטקסים ממלכתיים נערכים בכל רחבי הארץ. טקס הדלקת המשואות, המתקיים בהר הרצל בירושלים, מסמל את סיומו של היום הזה ואת תחילתן של חגיגות יום העצמאות. \nבפברואר 2003 חנכו קרן קימת לישראל והיחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון את "יער הנופלים", סמוך להר איתן ממערב לירושלים. היער נועד להיות פינת הנצחה ירוקה לנופלים במערכות ישראל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה
DESCRIPTION:יום אֵבל לציון זכרם של חיילי היישוב היהודי בארץ ישראל, לוחמי המחתרות, חיילי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה נקבע על ידי הכנסת בחוק "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל" 1963. \nבערב יום הזיכרון נשמעת צפירה בת דקה, ובה הציבור עומד דום. לאחריה מתחילים טקסי יום הזיכרון, המיועדים להתייחדות עם זכרם של הנופלים ולהעלאת מעשי גבורתם. אירוע ממלכתי מתקיים ברחבת הכותל המערבי ובו מודלקת אבוקת זיכרון. הטקסים נמשכים גם למחרת היום, בעלייה לבתי הקברות ובשעה 11.00 בצפירת דומייה נוספת בת שתי דקות. דגלי הלאום מוּרָדים לחצי התורן וטקסים ממלכתיים נערכים בכל רחבי הארץ. טקס הדלקת המשואות, המתקיים בהר הרצל בירושלים, מסמל את סיומו של היום הזה ואת תחילתן של חגיגות יום העצמאות. \nבפברואר 2003 חנכו קרן קימת לישראל והיחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון את "יער הנופלים", סמוך להר איתן ממערב לירושלים. היער נועד להיות פינת הנצחה ירוקה לנופלים במערכות ישראל.
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270510
DTEND;VALUE=DATE:20270511
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1977</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אסון הנ"ד</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 1977 התרסק מסוק יסעור, דרומית ליישוב ייט"ב בבקעת הירדן, במסגרת תרגיל של חטיבת הצנחנים, במסוק היו 44 צנחנים ועשרה אנשי צוות אוויר. משפחות הנופלים הקימו במקום ההתרסקות אנדרטה עם שמותיהם של 54 הנופלים. האנדרטה עוצבה על ידי הצייר אריה מוסקוביץ' בצורת אותיות נ"ד (54) ונחנכה ביום השנה למותם.\nלאחר ההתרסקות הוקמו שתי ועדות חקירה, לבדיקת נסיבות התאונה וקביעת מסקנות למניעת אסונות נוספים. מאז אותו מקרה, נקבעה הגבלה על מספר הלוחמים המותר להטסה ביסעור ל-33 איש ושלושה אנשי צוות בלבד.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אסון הנ"ד
DESCRIPTION:היום בשנת 1977 התרסק מסוק יסעור, דרומית ליישוב ייט"ב בבקעת הירדן, במסגרת תרגיל של חטיבת הצנחנים, במסוק היו 44 צנחנים ועשרה אנשי צוות אוויר. משפחות הנופלים הקימו במקום ההתרסקות אנדרטה עם שמותיהם של 54 הנופלים. האנדרטה עוצבה על ידי הצייר אריה מוסקוביץ' בצורת אותיות נ"ד (54) ונחנכה ביום השנה למותם.\nלאחר ההתרסקות הוקמו שתי ועדות חקירה, לבדיקת נסיבות התאונה וקביעת מסקנות למניעת אסונות נוספים. מאז אותו מקרה, נקבעה הגבלה על מספר הלוחמים המותר להטסה ביסעור ל-33 איש ושלושה אנשי צוות בלבד.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270510
DTEND;VALUE=DATE:20270511
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1933</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ליל שריפת הספרים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>כ-20,000 ספרים פרי עטם של מחברים יהודים נשרפו בכיכר האופרה בברלין לעיני קהל סטודנטים משולהב. \nעם עליית הנאצים לשלטון, בינואר 1933, הם החלו בהוצאת היהודים מחיי הרוח, התרבות, הספרות, העיתונות והאקדמיה בגרמניה. בכך הם ביקשו לעקור את "ההשפעה היהודית המזיקה" של סופרים, משוררים, אומנים ומדענים יהודים ולהשמיד את "האינטלקטואליות היהודית".  \nאחד משיאי הפעולה הזאת היה טקס פומבי של שריפת "ספרות יהודית מזיקה", שהתקיים ב-10 במאי 1933, בהוראתו של שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס ובנוכחותו, ולעיני רבבות סטודנטים נלהבים, בכיכר האופרה בברלין (כיכר בבל). לקראת הטקס נבזזו עשרות אלפי ספרים מספריות סמוכות ומאוספים פרטיים. למעלה מ-20,000 ספרים נשרפו באותו לילה, רובם פרי עטם של מחברים יהודים ואחרים ליברלים או סוציאליסטים, שהוגדרו כמסכנים את "הרוח הגרמנית". בין הסופרים והחוקרים שיצירותיהם נשרפו היו אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד, אריך קסטנר וקרל מרקס.\nלאחר שריפת ספרים פומבית זו בברלין ארגנו סטודנטים גרמנים טקסים פומביים דומים של שריפות ספרים בעשרות ערים נוספות ברחבי גרמניה. בשנים לאחר מכן השמידו הנאצים קרוב למאה מיליון ספרים, שאותם מצאו כ"לא ראויים לקריאה". שריפת הספרים הפכה לאחד מסמלי הפשעים של המשטר הנאצי. \nבמקום שריפת הספרים בברלין הוקמה אנדרטה גדולה מעשה ידי הפסל הישראלי מיכה אולמן, המורכבת מחלל ריק בלב האדמה ובו מדפים ריקים היכולים להכיל כ-20,000 כרכים. סמוך לאנדרטה נכתבו מילותיו של המשורר היהודי (המומר) בן המאה ה-19 היינריך היינה: במקום שבו ישרפו ספרים, שם ישרפו גם בני אדם.\nhttps://history.orot.ac.il/%D7%A9%D7%A8%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ליל שריפת הספרים
DESCRIPTION:כ-20,000 ספרים פרי עטם של מחברים יהודים נשרפו בכיכר האופרה בברלין לעיני קהל סטודנטים משולהב. \nעם עליית הנאצים לשלטון, בינואר 1933, הם החלו בהוצאת היהודים מחיי הרוח, התרבות, הספרות, העיתונות והאקדמיה בגרמניה. בכך הם ביקשו לעקור את "ההשפעה היהודית המזיקה" של סופרים, משוררים, אומנים ומדענים יהודים ולהשמיד את "האינטלקטואליות היהודית".  \nאחד משיאי הפעולה הזאת היה טקס פומבי של שריפת "ספרות יהודית מזיקה", שהתקיים ב-10 במאי 1933, בהוראתו של שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס ובנוכחותו, ולעיני רבבות סטודנטים נלהבים, בכיכר האופרה בברלין (כיכר בבל). לקראת הטקס נבזזו עשרות אלפי ספרים מספריות סמוכות ומאוספים פרטיים. למעלה מ-20,000 ספרים נשרפו באותו לילה, רובם פרי עטם של מחברים יהודים ואחרים ליברלים או סוציאליסטים, שהוגדרו כמסכנים את "הרוח הגרמנית". בין הסופרים והחוקרים שיצירותיהם נשרפו היו אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד, אריך קסטנר וקרל מרקס.\nלאחר שריפת ספרים פומבית זו בברלין ארגנו סטודנטים גרמנים טקסים פומביים דומים של שריפות ספרים בעשרות ערים נוספות ברחבי גרמניה. בשנים לאחר מכן השמידו הנאצים קרוב למאה מיליון ספרים, שאותם מצאו כ"לא ראויים לקריאה". שריפת הספרים הפכה לאחד מסמלי הפשעים של המשטר הנאצי. \nבמקום שריפת הספרים בברלין הוקמה אנדרטה גדולה מעשה ידי הפסל הישראלי מיכה אולמן, המורכבת מחלל ריק בלב האדמה ובו מדפים ריקים היכולים להכיל כ-20,000 כרכים. סמוך לאנדרטה נכתבו מילותיו של המשורר היהודי (המומר) בן המאה ה-19 היינריך היינה: במקום שבו ישרפו ספרים, שם ישרפו גם בני אדם.\nhttps://history.orot.ac.il/%D7%A9%D7%A8%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270511
DTEND;VALUE=DATE:20270512
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ערב יום העצמאות ה־79 למדינת ישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בחג לאומי זה מציינים את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום המנדט הבריטי, שהתקיימה בה' באייר תש"ח. יום העצמאות נקבע בחוק בשנת 1949. ביום זה נהוג להניף את דגלי ישראל מעל מוסדות ציבור ובתים פרטיים. אירועים רבים מתקיימים במהלך היום, בהם: קבלת פנים בבית הנשיא לחיילים מצטיינים, חידון התנ"ך, פתיחת מחנות צה"ל לציבור הרחב, חלוקת פרסי ישראל ועוד. בבתי הכנסת נאמרת תפילה מיוחדת ליום העצמאות; נאמרים מזמורי הלל (מתוך ספר תהלים) ומתקיימת קריאה בתורה (מתוך ספר דברים), וכן הפטרה מיוחדת המסתיימת בפסוק "צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל" (ישעיהו יב,ו). כמו כן, נאמרת תפילה לשלום המדינה ותפילת "מי שבירך" לחיילי צה"ל. \nאנחנו מזמינים אתכם לאתר קק"ל למחנכים, ילדים ונוער, לקרוא כתבות כחול-לבן ולשחק במשחקים הקשורים בידיעת הארץ: https://www.kkl.org.il/education/features/holidays/independence/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ערב יום העצמאות ה־79 למדינת ישראל
DESCRIPTION:בחג לאומי זה מציינים את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום המנדט הבריטי, שהתקיימה בה' באייר תש"ח. יום העצמאות נקבע בחוק בשנת 1949. ביום זה נהוג להניף את דגלי ישראל מעל מוסדות ציבור ובתים פרטיים. אירועים רבים מתקיימים במהלך היום, בהם: קבלת פנים בבית הנשיא לחיילים מצטיינים, חידון התנ"ך, פתיחת מחנות צה"ל לציבור הרחב, חלוקת פרסי ישראל ועוד. בבתי הכנסת נאמרת תפילה מיוחדת ליום העצמאות; נאמרים מזמורי הלל (מתוך ספר תהלים) ומתקיימת קריאה בתורה (מתוך ספר דברים), וכן הפטרה מיוחדת המסתיימת בפסוק "צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל" (ישעיהו יב,ו). כמו כן, נאמרת תפילה לשלום המדינה ותפילת "מי שבירך" לחיילי צה"ל. \nאנחנו מזמינים אתכם לאתר קק"ל למחנכים, ילדים ונוער, לקרוא כתבות כחול-לבן ולשחק במשחקים הקשורים בידיעת הארץ: https://www.kkl.org.il/education/features/holidays/independence/
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270511
DTEND;VALUE=DATE:20270512
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1960</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אייכמן נתפס בארגנטינה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בפעולה שתכנן וביצע המוסד, אותר ונלכד בארגנטינה הפושע הנאצי אדולף אייכמן, ששימש בתקופת מלחמת העולם השנייה, בין היתר, כראש המנגנון הביורוקרטי שפעל לחיסולם של יהודי אירופה. במהלך החודשים שלאחר חטיפתו נחקר אייכמן בכלא הישראלי על ידי יחידה מיוחדת של המשטרה שהוקמה לשם כך והופקדה עליו שמירה של 24 שעות.\nמשפטו של אייכמן נפתח כעבור שנה בירושלים. לצורך הפיכת הדיון במשפטו לפומבי נקבע כי המשפט יתקיים בבית העם בעיר, שהוכשר במיוחד לשם כך. עבור הנאשם נבנה כלוב מזכוכית משוריינת.\nהיועץ המשפטי לממשלה גדעון האוזנר ייצג את המדינה במשפט, שבו הואשם אייכמן ב-15 סעיפים, בהם פשעים נגד העם היהודי ונגד עמים אחרים, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה וחברוּת בארגונים עוינים. בפני בית המשפט הופיעו 121 עדים והוצגו כ-1,600 מסמכים, מהם בחתימת אייכמן עצמו.\nהמשפט עורר התעניינות בינלאומית בישראל, ובעיקר בנושא השואה. סנגוריו של אייכמן ניסו לצמצם את מעורבותו ולטעון שהיה "בורג קטן במערכת", אך בפסק הדין נקבע כי אייכמן היה מבכירי מנגנון ההשמדה הנאצי בגרמניה, ומהאחראים הראשיים לביצועה בפועל של תכנית "הפתרון הסופי".\nאייכמן הורשע ונידון למוות בתלייה. לאחר שערעורו לבית המשפט העליון נדחה, ביקש אייכמן חנינה מנשיא המדינה. לאחר דחיית בקשה זו הוצא אייכמן להורג במאי 1962. הייתה זו הפעם היחידה בתולדות מדינת ישראל שבה הוצא לפועל גזר דין מוות במשפט פלילי.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אייכמן נתפס בארגנטינה
DESCRIPTION:בפעולה שתכנן וביצע המוסד, אותר ונלכד בארגנטינה הפושע הנאצי אדולף אייכמן, ששימש בתקופת מלחמת העולם השנייה, בין היתר, כראש המנגנון הביורוקרטי שפעל לחיסולם של יהודי אירופה. במהלך החודשים שלאחר חטיפתו נחקר אייכמן בכלא הישראלי על ידי יחידה מיוחדת של המשטרה שהוקמה לשם כך והופקדה עליו שמירה של 24 שעות.\nמשפטו של אייכמן נפתח כעבור שנה בירושלים. לצורך הפיכת הדיון במשפטו לפומבי נקבע כי המשפט יתקיים בבית העם בעיר, שהוכשר במיוחד לשם כך. עבור הנאשם נבנה כלוב מזכוכית משוריינת.\nהיועץ המשפטי לממשלה גדעון האוזנר ייצג את המדינה במשפט, שבו הואשם אייכמן ב-15 סעיפים, בהם פשעים נגד העם היהודי ונגד עמים אחרים, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה וחברוּת בארגונים עוינים. בפני בית המשפט הופיעו 121 עדים והוצגו כ-1,600 מסמכים, מהם בחתימת אייכמן עצמו.\nהמשפט עורר התעניינות בינלאומית בישראל, ובעיקר בנושא השואה. סנגוריו של אייכמן ניסו לצמצם את מעורבותו ולטעון שהיה "בורג קטן במערכת", אך בפסק הדין נקבע כי אייכמן היה מבכירי מנגנון ההשמדה הנאצי בגרמניה, ומהאחראים הראשיים לביצועה בפועל של תכנית "הפתרון הסופי".\nאייכמן הורשע ונידון למוות בתלייה. לאחר שערעורו לבית המשפט העליון נדחה, ביקש אייכמן חנינה מנשיא המדינה. לאחר דחיית בקשה זו הוצא אייכמן להורג במאי 1962. הייתה זו הפעם היחידה בתולדות מדינת ישראל שבה הוצא לפועל גזר דין מוות במשפט פלילי.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270511
DTEND;VALUE=DATE:20270512
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1965</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מרעמסס ועד אנדי וורהול</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום ב-1965 נחנך מוזיאון ישראל בירושלים. המוזיאון, הנמצא בגבעת רם, נחשב למוזיאון הגדול והחשוב בישראל, ובו אוספים מתחומי הארכיאולוגיה, האתנוגרפיה, היודאיקה, האמנות הישראלית ואמנות העולם. האדריכלים שתכננו את המוזיאון, אל מנספלד ודבורה גד, זכו בשנת 1966 בפרס ישראל לאדריכלות על תכנון הבניין. על פי התכניות שהכינו והביצוע דומה היכל התצוגה של המוזיאון לבתי כפר ים תיכוני הנפרסים על גבעה.\nבמהלך השנים נוספו למוזיאון מבנים נוספים, ביניהם אגף הנוער וביתן ויסבורד לתערוכות ובחצרותיו ניטעו גנים. אחד המבנים הבולטים של המוזיאון גם היום הוא היכל הספר, שבו אצורות בין היתר המגילות הגנוזות.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מרעמסס ועד אנדי וורהול
DESCRIPTION:היום ב-1965 נחנך מוזיאון ישראל בירושלים. המוזיאון, הנמצא בגבעת רם, נחשב למוזיאון הגדול והחשוב בישראל, ובו אוספים מתחומי הארכיאולוגיה, האתנוגרפיה, היודאיקה, האמנות הישראלית ואמנות העולם. האדריכלים שתכננו את המוזיאון, אל מנספלד ודבורה גד, זכו בשנת 1966 בפרס ישראל לאדריכלות על תכנון הבניין. על פי התכניות שהכינו והביצוע דומה היכל התצוגה של המוזיאון לבתי כפר ים תיכוני הנפרסים על גבעה.\nבמהלך השנים נוספו למוזיאון מבנים נוספים, ביניהם אגף הנוער וביתן ויסבורד לתערוכות ובחצרותיו ניטעו גנים. אחד המבנים הבולטים של המוזיאון גם היום הוא היכל הספר, שבו אצורות בין היתר המגילות הגנוזות.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270512
DTEND;VALUE=DATE:20270513
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום העצמאות ה-79 למדינת ישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום העצמאות ה-79 למדינת ישראל
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270512
DTEND;VALUE=DATE:20270513
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1943</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מצפים בנגב</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>תחילתו של קיבוץ גבולות של היום במצפה קטן – חלוץ ההתיישבות היהודית בנגב. אחריו הוקמו רביבים ובית ואשל, והשלושה הפכו לנקודות יהודיות אסטרטגיות, שהשפיעו על מפת ראשית ההתיישבות היהודית הנגב.  \nב-12.5.1943 יצאה פלוגה של 12 חברי השומר הצעיר להתיישב בצפון הנגב על אדמה שרכשה קק"ל. כיוון שהבריטים אסרו התיישבות יהודית באותה עת, הייתה המטרה הרשמית של הקמת היישוב הקמת תחנה לניסיונות חקלאיים. הבדווים, שקיבלו את פניהם במקום, עזרו להם להקים את הסככה הראשונה, וכך נוסד מצפה גבולות, שהיה היישוב היהודי הראשון בנגב, ולימים הפך לקיבוץ גבולות. מיד אחריו הוקמו שני מצפים נוספים – בית אשל ורביבים.\nהקמת מצפה גבולות היא למעשה הצעד הראשון להתיישבות יהודית בנגב ולסימון מפת ההתיישבות היהודית באזור. שלושת המצפים הפכו לנקודות מעבר יהודיות אסטרטגיות בנגב. המצפים הפכו לתחנות ניסוי בפיקוחו של יוסף וייץ. הם בחנו את תנאי הקרקע, שתלו גידולים שונים וחיפשו פתרונות השקיה יצירתיים.\nבמוצאי יום הכיפורים 1946 יצא מגבולות מבצע 11 הנקודות. באותו לילה הוקמו 11 יישובים יהודיים באזור הנגב: אורים, בארי, חצרים, כפר דרום, משמר הנגב, נבטים, נירים, שובל, תקומה, גלאון וקדמה. המטרה הייתה ליצור באזור נוכחות יהודית שתביא להכללת אזור הנגב בתוך גבולותיה העתידיים של המדינה היהודית שבדרך.\nשלושת המצפים שופצו ושחוזרו על קק"ל והמועצה לשימור אתרים, וכיום הם אתרי תיירות היסטוריים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מצפים בנגב
DESCRIPTION:תחילתו של קיבוץ גבולות של היום במצפה קטן – חלוץ ההתיישבות היהודית בנגב. אחריו הוקמו רביבים ובית ואשל, והשלושה הפכו לנקודות יהודיות אסטרטגיות, שהשפיעו על מפת ראשית ההתיישבות היהודית הנגב.  \nב-12.5.1943 יצאה פלוגה של 12 חברי השומר הצעיר להתיישב בצפון הנגב על אדמה שרכשה קק"ל. כיוון שהבריטים אסרו התיישבות יהודית באותה עת, הייתה המטרה הרשמית של הקמת היישוב הקמת תחנה לניסיונות חקלאיים. הבדווים, שקיבלו את פניהם במקום, עזרו להם להקים את הסככה הראשונה, וכך נוסד מצפה גבולות, שהיה היישוב היהודי הראשון בנגב, ולימים הפך לקיבוץ גבולות. מיד אחריו הוקמו שני מצפים נוספים – בית אשל ורביבים.\nהקמת מצפה גבולות היא למעשה הצעד הראשון להתיישבות יהודית בנגב ולסימון מפת ההתיישבות היהודית באזור. שלושת המצפים הפכו לנקודות מעבר יהודיות אסטרטגיות בנגב. המצפים הפכו לתחנות ניסוי בפיקוחו של יוסף וייץ. הם בחנו את תנאי הקרקע, שתלו גידולים שונים וחיפשו פתרונות השקיה יצירתיים.\nבמוצאי יום הכיפורים 1946 יצא מגבולות מבצע 11 הנקודות. באותו לילה הוקמו 11 יישובים יהודיים באזור הנגב: אורים, בארי, חצרים, כפר דרום, משמר הנגב, נבטים, נירים, שובל, תקומה, גלאון וקדמה. המטרה הייתה ליצור באזור נוכחות יהודית שתביא להכללת אזור הנגב בתוך גבולותיה העתידיים של המדינה היהודית שבדרך.\nשלושת המצפים שופצו ושחוזרו על קק"ל והמועצה לשימור אתרים, וכיום הם אתרי תיירות היסטוריים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270514
DTEND;VALUE=DATE:20270515
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ה' באייר תש"ח: מדינה נולדת</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בה' באייר תש"ח, 14.5.1948, בשעה 16:00, הכריז דוד בן גוריון, בשם מועצת העם, על הקמת מדינת ישראל. הטקס נערך במוזיאון תל אביב, ובן גוריון קרא את נוסח מגילת העצמאות. המגילה פותחת במילים: "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי".\nמיד לאחר קריאת המגילה בירך הרב פישמן מימון את הקהל ואת האירוע והוקרא המנשר הראשון של המדינה המבטל את הספר הלבן של שנת 1939. עוד לפני שירת התקווה, שסיימה את הטקס, עלו חברי מועצת העם הנוכחים לחתום על המגילה. למחרת היום החלה פלישתם של צבאות ערב לתחומי מדינת ישראל. רוצים לדעת עוד על ההכנות לאירוע ההכרזה ההיסטורי? צפו בסרטון קצר המספר את סיפורו של בית קק"ל בתל-אביב, וגלו על הקשר שלו להכרזת המדינה ולכתיבת נוסח מגילת העצמאות:  https://www.kkl.org.il/education/aboutus/more_kkl/people-kkl/people-kkl-today/arie_ben/kkl-house/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ה' באייר תש"ח: מדינה נולדת
DESCRIPTION:בה' באייר תש"ח, 14.5.1948, בשעה 16:00, הכריז דוד בן גוריון, בשם מועצת העם, על הקמת מדינת ישראל. הטקס נערך במוזיאון תל אביב, ובן גוריון קרא את נוסח מגילת העצמאות. המגילה פותחת במילים: "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי".\nמיד לאחר קריאת המגילה בירך הרב פישמן מימון את הקהל ואת האירוע והוקרא המנשר הראשון של המדינה המבטל את הספר הלבן של שנת 1939. עוד לפני שירת התקווה, שסיימה את הטקס, עלו חברי מועצת העם הנוכחים לחתום על המגילה. למחרת היום החלה פלישתם של צבאות ערב לתחומי מדינת ישראל. רוצים לדעת עוד על ההכנות לאירוע ההכרזה ההיסטורי? צפו בסרטון קצר המספר את סיפורו של בית קק"ל בתל-אביב, וגלו על הקשר שלו להכרזת המדינה ולכתיבת נוסח מגילת העצמאות:  https://www.kkl.org.il/education/aboutus/more_kkl/people-kkl/people-kkl-today/arie_ben/kkl-house/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270515
DTEND;VALUE=DATE:20270516
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>פלישה כושלת</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בחצות הלילה שבין 14 ל-15 במאי 1948, שמונה שעות בדיוק לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, פלשו לישראל צבאות ערב מחמש מדינות שכנות. מטרתם המוצהרת של צבאות ערב הייתה "לחסל את הישות הציונית". משימתם לא צלחה משתי סיבות עיקריות: האחת, עמידתה העיקשת של המדינה הצעירה ולחימתו הנחושה של צה"ל, והשנייה, חוסר התיאום של מדינות ערב לאורך המבצע כולו.\nלאחר ההפוגה בקרבות החלה ישראל גם ליזום התקפות, ובהמשך ניצחה ברוב גזרות הלחימה. 20 ביולי 1949, מועד חתימת הסכם שביתת הנשק האחרון, נחשב ליום סיומה הרשמי של המלחמה. אף שהסכמי שביתת הנשק באותם ימים נסכו ביטחון ביישוב היהודי כי בקרוב יבוא שלום, הסכם השלום הראשון שהושג היה רק 30 שנים מאוחר יותר – הסכם השלום עם מצרים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:פלישה כושלת
DESCRIPTION:בחצות הלילה שבין 14 ל-15 במאי 1948, שמונה שעות בדיוק לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, פלשו לישראל צבאות ערב מחמש מדינות שכנות. מטרתם המוצהרת של צבאות ערב הייתה "לחסל את הישות הציונית". משימתם לא צלחה משתי סיבות עיקריות: האחת, עמידתה העיקשת של המדינה הצעירה ולחימתו הנחושה של צה"ל, והשנייה, חוסר התיאום של מדינות ערב לאורך המבצע כולו.\nלאחר ההפוגה בקרבות החלה ישראל גם ליזום התקפות, ובהמשך ניצחה ברוב גזרות הלחימה. 20 ביולי 1949, מועד חתימת הסכם שביתת הנשק האחרון, נחשב ליום סיומה הרשמי של המלחמה. אף שהסכמי שביתת הנשק באותם ימים נסכו ביטחון ביישוב היהודי כי בקרוב יבוא שלום, הסכם השלום הראשון שהושג היה רק 30 שנים מאוחר יותר – הסכם השלום עם מצרים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270515
DTEND;VALUE=DATE:20270516
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1952</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>קיבוץ כנגד כל הסיכויים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בשדה בוקר שבנגב מתקיים טקס לציון עליית הקיבוץ על הקרקע. תחילתה של ההתיישבות במקום בשנת 1951, אז התקבצו יחד 13 חברים שהקימו אגודה שיתופית וזכו לתמיכת הסוכנות ומשרד החקלאות. מטרתם הייתה להקים בנגב חווה, לפתח את האזור וליישב אותו. מקום ההתיישבות נבחר לפי אפשרויות התחבורה, שטחי המרעה והקִרבה לבאר מים. השם "שדה בוקר" נבחר על סמך השמות העבריים שהופיעו במפות החדשות שיצאו אז לאור.\nבימים הראשונים לקיבוץ גרו חברי הקבוצה באוהלים ובפחונים ובנו את הצריפים הראשונים וסוללות לעצירת מי שיטפונות. את המים הביאו מבאר בירוחם. בשנה הראשונה להתיישבות נהרגו שניים מחברי הקיבוץ על ידי בדואים ומחבלים. מצב הביטחון הרעוע הביא להחלטה שצריך להגדיל את מספר תושבי המקום, ובעקבות כך הצטרפה ליישוב מחלקה גדולה של הנח"ל.\nבחודש מאי 1953 ביקר ראש הממשלה דוד בן גוריון באתר סלילת הדרך באזור מכתש רמון. בדרכו ראה כמה צריפים ואוהלים, נכנס לראות את היישוב והתרשם עמוקות, ובהמשך ביקש להצטרף לקבוצה. בקשתו נענתה בחיוב ובדצמבר של אותה שנה הגיעו פולה ודוד בן־גוריון לשדה בוקר.\nאחוזת הקבר של ראש הממשלה הראשון שוכנת בקיבוץ שהפך לסמל לחלוציות ולציונות. עם מותה של פולה נוסדה אחוזת הקבר של בני הזוג סמוך לקיבוץ באתר המשקיף על נחל צין.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:קיבוץ כנגד כל הסיכויים
DESCRIPTION:בשדה בוקר שבנגב מתקיים טקס לציון עליית הקיבוץ על הקרקע. תחילתה של ההתיישבות במקום בשנת 1951, אז התקבצו יחד 13 חברים שהקימו אגודה שיתופית וזכו לתמיכת הסוכנות ומשרד החקלאות. מטרתם הייתה להקים בנגב חווה, לפתח את האזור וליישב אותו. מקום ההתיישבות נבחר לפי אפשרויות התחבורה, שטחי המרעה והקִרבה לבאר מים. השם "שדה בוקר" נבחר על סמך השמות העבריים שהופיעו במפות החדשות שיצאו אז לאור.\nבימים הראשונים לקיבוץ גרו חברי הקבוצה באוהלים ובפחונים ובנו את הצריפים הראשונים וסוללות לעצירת מי שיטפונות. את המים הביאו מבאר בירוחם. בשנה הראשונה להתיישבות נהרגו שניים מחברי הקיבוץ על ידי בדואים ומחבלים. מצב הביטחון הרעוע הביא להחלטה שצריך להגדיל את מספר תושבי המקום, ובעקבות כך הצטרפה ליישוב מחלקה גדולה של הנח"ל.\nבחודש מאי 1953 ביקר ראש הממשלה דוד בן גוריון באתר סלילת הדרך באזור מכתש רמון. בדרכו ראה כמה צריפים ואוהלים, נכנס לראות את היישוב והתרשם עמוקות, ובהמשך ביקש להצטרף לקבוצה. בקשתו נענתה בחיוב ובדצמבר של אותה שנה הגיעו פולה ודוד בן־גוריון לשדה בוקר.\nאחוזת הקבר של ראש הממשלה הראשון שוכנת בקיבוץ שהפך לסמל לחלוציות ולציונות. עם מותה של פולה נוסדה אחוזת הקבר של בני הזוג סמוך לקיבוץ באתר המשקיף על נחל צין.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270516
DTEND;VALUE=DATE:20270517
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הדואר בא היום</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום ב-1948, יומיים לאחר הכרזת העצמאות, הופיעה סדרת הבולים הראשונה של מדינת ישראל – "בול עברי". למרות הקרבות התייצבו אזרחים רבים במשרד הדואר הישראלי החדש, שנפתח גם הוא באותו היום, וביקשו לרכוש את הבולים הראשונים. מאחר שבעת הפקת הבולים, מספר ימים לפני הכרזת המדינה, שמה עדיין היה סודי, נכתב על הבולים "דואר עברי".\nהבולים עוצבו על ידי אוטה וליש והציגו מטבעות עתיקים מתקופת המרד הגדול ומרד בר כוכבא. דוד רֶמֶז הציע להוסיף לבול שובל ובו הסבר על הבול.\nלפני הפקת בולי "דואר עברי" שימשו בולי קק"ל את המדינה למשך שלושה שבועות כבולים רשמיים וחוקיים. בנוסף להיותם אמצעי לגאולת קרקעות ארץ ישראל ושותפות גורל של יהדות הארץ והתפוצות, שימשו בולי קק"ל גם סמל להתחדשות לאומית ואמצעי להסברה ולחינוך. מאז שהנפיקה קק"ל את הבול הראשון, "בול ציון" בשנת 1901 ועד עתה, הפיק מפעל הבולים של קק"ל כ-5,200 סוגים שונים של בולים ובהם כ-1,500 סדרות, המלווים ומתארים את מפעליהן של התנועה הציונית וקק"ל, אירועים בחיי העם והאומה ובחיי ארץ ישראל ומדינת ישראל. מידע נוסף ומפורט על בולי קק"ל תוכלו למצוא במדור הבולים באתר קק"ל: http://www.kkl.org.il/bulim/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הדואר בא היום
DESCRIPTION:היום ב-1948, יומיים לאחר הכרזת העצמאות, הופיעה סדרת הבולים הראשונה של מדינת ישראל – "בול עברי". למרות הקרבות התייצבו אזרחים רבים במשרד הדואר הישראלי החדש, שנפתח גם הוא באותו היום, וביקשו לרכוש את הבולים הראשונים. מאחר שבעת הפקת הבולים, מספר ימים לפני הכרזת המדינה, שמה עדיין היה סודי, נכתב על הבולים "דואר עברי".\nהבולים עוצבו על ידי אוטה וליש והציגו מטבעות עתיקים מתקופת המרד הגדול ומרד בר כוכבא. דוד רֶמֶז הציע להוסיף לבול שובל ובו הסבר על הבול.\nלפני הפקת בולי "דואר עברי" שימשו בולי קק"ל את המדינה למשך שלושה שבועות כבולים רשמיים וחוקיים. בנוסף להיותם אמצעי לגאולת קרקעות ארץ ישראל ושותפות גורל של יהדות הארץ והתפוצות, שימשו בולי קק"ל גם סמל להתחדשות לאומית ואמצעי להסברה ולחינוך. מאז שהנפיקה קק"ל את הבול הראשון, "בול ציון" בשנת 1901 ועד עתה, הפיק מפעל הבולים של קק"ל כ-5,200 סוגים שונים של בולים ובהם כ-1,500 סדרות, המלווים ומתארים את מפעליהן של התנועה הציונית וקק"ל, אירועים בחיי העם והאומה ובחיי ארץ ישראל ומדינת ישראל. מידע נוסף ומפורט על בולי קק"ל תוכלו למצוא במדור הבולים באתר קק"ל: http://www.kkl.org.il/bulim/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270517
DTEND;VALUE=DATE:20270518
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1904</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ציון יום בנימין זאב הרצל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום זה נקבע כיום זיכרון לבנימין זאב הרצל, עיתונאי, סופר ומדינאי, אבי הציונות המודרנית ומייסדה של ההסתדרות הציונית העולמית. \nהרצל נולד בבודפשט ב-1860. בשנת 1884 קיבל תואר ד"ר למשפטים, אך עד מהרה זנח את המקצוע והתמסר לכתיבה. ככתב בעיתון הווינאי הליברלי "נוייה פרייה פרסה" היה עֵד לגילויי האנטישמיות בפריז בעת משפט דרייפוס. תוצאות המשפט הובילו אותו לאפיקי מחשבה חדשים בניסיון למצוא פתרון לבעיות של העם היהודי. את רעיונותיו וחזונו ביטֵּא בספר "מדינת היהודים". במסגרת פעולותיו המדיניות ניסה בתחילה להשיג צ'רטר מן הטורקים לייסוד מדינה ולשם כך נפגש עם קיסר גרמניה ועם הסולטן בקושטא. אולם לאחר 1902 זנח את הכיוון הטורקי והחל לדון עם הבריטים בדבר התיישבות בקפריסין, בסיני ובאלעריש ובהמשך גם באוגנדה (1903). \nב-1897 כינס את הקונגרס הציוני הראשון בבאזל (שווייץ), שבו הוקמה ההסתדרות הציונית העולמית והרצל נבחר לנשיאה לכל חייו. \nהרצל לא זכה לראות את חזונו מתגשם. הוא נפטר בכ' בתמוז תרס"ד (שלושה ביולי 1904) ונקבר בווינה. על פי צוואתו, עצמותיו הועלו לארץ ב-1949, והוא נקבר בהר המשקיף על העיר ירושלים, לימים נקרא שמו של ההר – הר הרצל. \nאתם מוזמנים ליהנות משפע פעילויות בנושאי ציונות, קק"ל ומורשת באתר קק"ל למחנכים, ילדים ונוער: https://www.kkl.org.il/education/youth-and-education/study-materials-for-teachers/zionism-and-kkl/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ציון יום בנימין זאב הרצל
DESCRIPTION:יום זה נקבע כיום זיכרון לבנימין זאב הרצל, עיתונאי, סופר ומדינאי, אבי הציונות המודרנית ומייסדה של ההסתדרות הציונית העולמית. \nהרצל נולד בבודפשט ב-1860. בשנת 1884 קיבל תואר ד"ר למשפטים, אך עד מהרה זנח את המקצוע והתמסר לכתיבה. ככתב בעיתון הווינאי הליברלי "נוייה פרייה פרסה" היה עֵד לגילויי האנטישמיות בפריז בעת משפט דרייפוס. תוצאות המשפט הובילו אותו לאפיקי מחשבה חדשים בניסיון למצוא פתרון לבעיות של העם היהודי. את רעיונותיו וחזונו ביטֵּא בספר "מדינת היהודים". במסגרת פעולותיו המדיניות ניסה בתחילה להשיג צ'רטר מן הטורקים לייסוד מדינה ולשם כך נפגש עם קיסר גרמניה ועם הסולטן בקושטא. אולם לאחר 1902 זנח את הכיוון הטורקי והחל לדון עם הבריטים בדבר התיישבות בקפריסין, בסיני ובאלעריש ובהמשך גם באוגנדה (1903). \nב-1897 כינס את הקונגרס הציוני הראשון בבאזל (שווייץ), שבו הוקמה ההסתדרות הציונית העולמית והרצל נבחר לנשיאה לכל חייו. \nהרצל לא זכה לראות את חזונו מתגשם. הוא נפטר בכ' בתמוז תרס"ד (שלושה ביולי 1904) ונקבר בווינה. על פי צוואתו, עצמותיו הועלו לארץ ב-1949, והוא נקבר בהר המשקיף על העיר ירושלים, לימים נקרא שמו של ההר – הר הרצל. \nאתם מוזמנים ליהנות משפע פעילויות בנושאי ציונות, קק"ל ומורשת באתר קק"ל למחנכים, ילדים ונוער: https://www.kkl.org.il/education/youth-and-education/study-materials-for-teachers/zionism-and-kkl/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270517
DTEND;VALUE=DATE:20270518
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1977</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>המהפך</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מפלגת הליכוד זוכה בבחירות לכנסת התשיעית, ובפעם הראשונה בתולדות המדינה הופכת למפלגת השלטון. ב-17.5.77 הוביל מנחם בגין את מפלגת הליכוד לניצחון בבחירות. לאחר שמונה מערכות בחירות שבהן הפסידה המפלגה, ניצחה הליכוד והביאה למהפך בשלטון. באותה שנה שודר בפעם הראשונה מדגם בחירות בטלוויזיה, וחיים יבין, שהגיש את משדר הבחירות, הכריז בסופו על "המהפך". \nמפלגות הפועלים בגלגוליהן השונים, ומפא"י בראשן, שלטו במוסדות היישוב כבר משנות השלושים, ואחר כך במוסדות המדינה, שליטה הגמונית. באותה תקופה היה דימוייה של מפלגת העבודה קשה – בעקבות סכסוכים, שחיתויות והגילוי על חשבון הדולרים של לאה רבין, אשת ראש הממשלה, שבעקבותיו התפטר יצחק רבין. \nהמהפך שינה למעשה את המפה החברתית והכלכלית בישראל, העלה למרכז הבמה את הנושא העדתי, והביא איתו גם שינוי בתחום המדיני – באותה שנה הגיע נשיא מצרים אנואר סאדאת לביקור בישראל, ביקור שהוביל לחתימת הסכם השלום בין המדינות.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:המהפך
DESCRIPTION:מפלגת הליכוד זוכה בבחירות לכנסת התשיעית, ובפעם הראשונה בתולדות המדינה הופכת למפלגת השלטון. ב-17.5.77 הוביל מנחם בגין את מפלגת הליכוד לניצחון בבחירות. לאחר שמונה מערכות בחירות שבהן הפסידה המפלגה, ניצחה הליכוד והביאה למהפך בשלטון. באותה שנה שודר בפעם הראשונה מדגם בחירות בטלוויזיה, וחיים יבין, שהגיש את משדר הבחירות, הכריז בסופו על "המהפך". \nמפלגות הפועלים בגלגוליהן השונים, ומפא"י בראשן, שלטו במוסדות היישוב כבר משנות השלושים, ואחר כך במוסדות המדינה, שליטה הגמונית. באותה תקופה היה דימוייה של מפלגת העבודה קשה – בעקבות סכסוכים, שחיתויות והגילוי על חשבון הדולרים של לאה רבין, אשת ראש הממשלה, שבעקבותיו התפטר יצחק רבין. \nהמהפך שינה למעשה את המפה החברתית והכלכלית בישראל, העלה למרכז הבמה את הנושא העדתי, והביא איתו גם שינוי בתחום המדיני – באותה שנה הגיע נשיא מצרים אנואר סאדאת לביקור בישראל, ביקור שהוביל לחתימת הסכם השלום בין המדינות.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270518
DTEND;VALUE=DATE:20270519
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1965</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אלי כהן נתלה בדמשק</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>לאחר שנתפס בדמשק בעת ששידר מסרים למודיעין הישראלי, הוצא אלי כהן להורג בתלייה. עד היום לא הוחזרה גופתו לישראל. פעילות הריגול של אלי כהן למען ישראל נחשפה בעקבות מידע שהתגלה בעת פעילות סובייטית (רוסית) בסוריה, והוא נתפס. עד לרגע תפיסתו הספיק אלי כהן להעביר לידי מפעיליו בישראל יותר ממאה מסרים ובהם מידע צבאי ומדיני חשוב, דוגמת פריסת הצבא הסורי, תנועות מטוסים וביצורי הצבא, בעיקר ברמת הגולן, וכן מידע על היחסים הפנים מפלגתיים בצמרת הסורית ויחסי הסורים עם הסובייטים, שהיו מתומכיהם העיקריים.\nשנתיים לאחר מותו, במלחמת ששת הימים, היה המידע שהעביר אלי לעזר רב בזירה הצפונית. ראש הממשלה דאז, לוי אשכול, אמר כי "מעשיו של אלי כהן חסכו למדינת ישראל חטיבות רבות של חיילים, והמידע שהביא לפני מלחמת ששת הימים היה מידע שלא יסולא מפז, והביא לניצחון הגדול במלחמת ששת הימים"‏. את הדרך אל המידע הרב והרגיש הזה סלל כהן בעזרת קשרים קרובים שיצר עם צמרת הממשל הסורי, בין השאר עם נשיא סוריה דאז, אמין אל-חאפט'. \n\nאלי כהן נולד ב-1924 במצרים, ועלה לישראל ב-1957. כבר במצרים התחילו קשריו עם המודיעין הישראלי, ולאחר עלייתו, בשנת 1960, הצטרף ליחידה המבצעית של אגף המודיעין בצה"ל.\nבאותו זמן הוא קיבל גם את שם הכיסוי שלו, כאמל אמין ט'אבת, שהיה, לפי סיפור הכיסוי, איש עסקים סורי שהתגורר בארגנטינה ושב עתה למולדתו. והחל להתאמן על זהותו החדשה: הוא למד את התפילה המוסלמית, את הקוראן ואת מנהגי האסלאם, ואף אימץ את הניב הסורי. במקביל, הוא קיבל הכשרה לתפקיד: עריכת מעקבים, התחמקות.\nבשנת 1961 נשלח לאלי ארגנטינה, שם נטמע בקהילה הערבית והתיידד עם דמויות מפתח מבין יוצאי סוריה. בתחילת 1962 עבר לדמשק, תחת הסיפור של סורי השב למולדתו אחרי שנים, והתיידד עם אנשי צבא ואישים בכירים בסוריה, קשרים שסייעו לו מאוד באיסוף החומר המודיעיני שלו היה זקוק. פעם בשנה היה נוסע לאירופה "לרגל עסקיו" ומבקר גם את משפחתו בבת ים.\nב-1964 הייתה לסוריה תכנית סודית לפגוע במוביל הארצי בישראל. אלי כהן העביר לשירותי הביטחון הישראלים מידע מדויק על המקומות שבהם מתוכננת חבלה. המידע אמנם עזר מאוד למדינת ישראל, אך הדליק אור אדום בסוריה, שהחלה לחשוד בהימצאו של מרגל. בתחילת ינואר 1965 נערכה החלפת מכשירי קשר בצבא סוריה, לשם כך הוכרז על דממת אלחוט למשך 24 שעות. אלי, שלא ידע על דממת האלחוט, המשיך לשדר וכך הוא נתפס.\nבמשך ארבעה שבועות עונה אלי, ובמשפטו נקבע גזר דין מוות. מדינת ישראל, למרות מאמציה הרבים, לא הצליחה לשחררו. הוא נתלה בכיכר בעיר דמשק ונקבר בה. משאלתו האחרונה הייתה לכתוב מכתב פרידה לאשתו ולילדיו:\nנדיה יקירתי, משפחתי היקרה! אני כותב אליכם מילים אחרונות אלו בתקווה שתישארו תמיד מאוחדים. אני מבקש מאשתי שתסלח לי, שתדאג לעצמה ושתעניק השכלה טובה לילדינו... יום יבוא וילדיי יהיו גאים בי. ולך נדיה יקירתי, את רשאית להינשא לגבר אחר למען יהיה אב לילדינו. בנושא זה את לגמרי. אני מבקש ממך לא להתאבל על מה שקרה, אלא להסתכל על העתיד. אני שולח לכם נשיקות אחרונות. התפללו לעילוי נשמתי".\nאלי היה נשוי לנדיה כהן ולזוג שלושה ילדים: סופי, עירית ושי. עד היום נחשב אלי כהן לסמל של אומץ ונחישות, לאחד המרגלים הגדולים שהיו למדינת ישראל וסיפורו הוא דוגמה להקרבה ולאהבת המולדת.\n\nלמידע נוסף היכנסו לאתר אלי כהן: http://www.elicohen.org.il/main.asp</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אלי כהן נתלה בדמשק
DESCRIPTION:לאחר שנתפס בדמשק בעת ששידר מסרים למודיעין הישראלי, הוצא אלי כהן להורג בתלייה. עד היום לא הוחזרה גופתו לישראל. פעילות הריגול של אלי כהן למען ישראל נחשפה בעקבות מידע שהתגלה בעת פעילות סובייטית (רוסית) בסוריה, והוא נתפס. עד לרגע תפיסתו הספיק אלי כהן להעביר לידי מפעיליו בישראל יותר ממאה מסרים ובהם מידע צבאי ומדיני חשוב, דוגמת פריסת הצבא הסורי, תנועות מטוסים וביצורי הצבא, בעיקר ברמת הגולן, וכן מידע על היחסים הפנים מפלגתיים בצמרת הסורית ויחסי הסורים עם הסובייטים, שהיו מתומכיהם העיקריים.\nשנתיים לאחר מותו, במלחמת ששת הימים, היה המידע שהעביר אלי לעזר רב בזירה הצפונית. ראש הממשלה דאז, לוי אשכול, אמר כי "מעשיו של אלי כהן חסכו למדינת ישראל חטיבות רבות של חיילים, והמידע שהביא לפני מלחמת ששת הימים היה מידע שלא יסולא מפז, והביא לניצחון הגדול במלחמת ששת הימים"‏. את הדרך אל המידע הרב והרגיש הזה סלל כהן בעזרת קשרים קרובים שיצר עם צמרת הממשל הסורי, בין השאר עם נשיא סוריה דאז, אמין אל-חאפט'. \n\nאלי כהן נולד ב-1924 במצרים, ועלה לישראל ב-1957. כבר במצרים התחילו קשריו עם המודיעין הישראלי, ולאחר עלייתו, בשנת 1960, הצטרף ליחידה המבצעית של אגף המודיעין בצה"ל.\nבאותו זמן הוא קיבל גם את שם הכיסוי שלו, כאמל אמין ט'אבת, שהיה, לפי סיפור הכיסוי, איש עסקים סורי שהתגורר בארגנטינה ושב עתה למולדתו. והחל להתאמן על זהותו החדשה: הוא למד את התפילה המוסלמית, את הקוראן ואת מנהגי האסלאם, ואף אימץ את הניב הסורי. במקביל, הוא קיבל הכשרה לתפקיד: עריכת מעקבים, התחמקות.\nבשנת 1961 נשלח לאלי ארגנטינה, שם נטמע בקהילה הערבית והתיידד עם דמויות מפתח מבין יוצאי סוריה. בתחילת 1962 עבר לדמשק, תחת הסיפור של סורי השב למולדתו אחרי שנים, והתיידד עם אנשי צבא ואישים בכירים בסוריה, קשרים שסייעו לו מאוד באיסוף החומר המודיעיני שלו היה זקוק. פעם בשנה היה נוסע לאירופה "לרגל עסקיו" ומבקר גם את משפחתו בבת ים.\nב-1964 הייתה לסוריה תכנית סודית לפגוע במוביל הארצי בישראל. אלי כהן העביר לשירותי הביטחון הישראלים מידע מדויק על המקומות שבהם מתוכננת חבלה. המידע אמנם עזר מאוד למדינת ישראל, אך הדליק אור אדום בסוריה, שהחלה לחשוד בהימצאו של מרגל. בתחילת ינואר 1965 נערכה החלפת מכשירי קשר בצבא סוריה, לשם כך הוכרז על דממת אלחוט למשך 24 שעות. אלי, שלא ידע על דממת האלחוט, המשיך לשדר וכך הוא נתפס.\nבמשך ארבעה שבועות עונה אלי, ובמשפטו נקבע גזר דין מוות. מדינת ישראל, למרות מאמציה הרבים, לא הצליחה לשחררו. הוא נתלה בכיכר בעיר דמשק ונקבר בה. משאלתו האחרונה הייתה לכתוב מכתב פרידה לאשתו ולילדיו:\nנדיה יקירתי, משפחתי היקרה! אני כותב אליכם מילים אחרונות אלו בתקווה שתישארו תמיד מאוחדים. אני מבקש מאשתי שתסלח לי, שתדאג לעצמה ושתעניק השכלה טובה לילדינו... יום יבוא וילדיי יהיו גאים בי. ולך נדיה יקירתי, את רשאית להינשא לגבר אחר למען יהיה אב לילדינו. בנושא זה את לגמרי. אני מבקש ממך לא להתאבל על מה שקרה, אלא להסתכל על העתיד. אני שולח לכם נשיקות אחרונות. התפללו לעילוי נשמתי".\nאלי היה נשוי לנדיה כהן ולזוג שלושה ילדים: סופי, עירית ושי. עד היום נחשב אלי כהן לסמל של אומץ ונחישות, לאחד המרגלים הגדולים שהיו למדינת ישראל וסיפורו הוא דוגמה להקרבה ולאהבת המולדת.\n\nלמידע נוסף היכנסו לאתר אלי כהן: http://www.elicohen.org.il/main.asp
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270518
DTEND;VALUE=DATE:20270519
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1941</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>כ"ג יורדי הסירה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביום הזה נעלמו 23 מאנשי הפלמ"ח שהיו בדרכם למשימה, ועד היום לא נודע מה עלה בגורלם. שלושה ימים לאחר הקמת הפלמ"ח יצאו 23 הלוחמים, ובהם אנשי המחלקה הערבית וקצין בריטי, לפעולת חבלה בבתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון. מטרתם הייתה לסכל אפשרות של פלישה גרמנית ללבנון ולסוריה. הם הפליגו מנמל תל אביב בסירה "ארי הים", אך מעולם לא הגיעו ליעדם, ולא ידוע מה עלה בגורלם. על שמם – כ"ג יורדי הסירה – נקראו ספינת מעפילים שהגיעה לארץ ב-1946 ובית הספר לקציני ים בעכו.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:כ"ג יורדי הסירה
DESCRIPTION:ביום הזה נעלמו 23 מאנשי הפלמ"ח שהיו בדרכם למשימה, ועד היום לא נודע מה עלה בגורלם. שלושה ימים לאחר הקמת הפלמ"ח יצאו 23 הלוחמים, ובהם אנשי המחלקה הערבית וקצין בריטי, לפעולת חבלה בבתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון. מטרתם הייתה לסכל אפשרות של פלישה גרמנית ללבנון ולסוריה. הם הפליגו מנמל תל אביב בסירה "ארי הים", אך מעולם לא הגיעו ליעדם, ולא ידוע מה עלה בגורלם. על שמם – כ"ג יורדי הסירה – נקראו ספינת מעפילים שהגיעה לארץ ב-1946 ובית הספר לקציני ים בעכו.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270520
DTEND;VALUE=DATE:20270521
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>קיבוץ בית הערבה מפונה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>לאחר שנראה שאבד הסיכוי להגן על צפון ים המלח וכי נשקפת סכנה לתושבים, מפונה הקיבוץ מיושביו\nלפי תוכנית החלוקה מכ"ט בנובמבר 1947 נכלל קיבוץ בית הערבה בשטח המדינה שהייתה מיועדת להיות מדינה ערבית. למרות זאת, תושבי המקום לא עזבו מיד, כיוון שהערבים התנגדו לתוכנית, ולא היה ברור אם היא אכן תיושם. בתקופה הזו היה הקיבוץ מנותק והנסיעה ממנו לירושלים הייתה מלווה לא פעם בהתנכלויות מצד האוכלוסייה הערבית. למרות זאת, עמד הקיבוץ איתן והמשיך להפעיל את מפעלי האשלג שבסמוך אליו. \nנפילת גוש עציון בידי הלגיון הערבי וההכרזה על הקמת המדינה, שבאה מיד אחר כך, העמידו את תושבי בית הערבה בסכנה. ב-15.5.1948 הוחלט לפנות את האוכלוסייה הבלתי לוחמת מהקיבוץ, וב-20.5.1948, לאחר שהוחלט שאבד הסיכוי להגן על אזור צפון ים המלח, פונה הקיבוץ כולו והמפעל שבסמוך לו. חברי הקיבוץ התפלגו לשתי קבוצות ובשנת 1949 הקימו את הקיבוצים כברי וגשר הזיו.\nההיסטוריה של בית הערבה:\nקיבוץ בית הערבה הוקם בפעם הראשונה במאי 1939 על ידי חלוצי תנועת הנוער של הקיבוץ המאוחד, שרובם עבדו במפעלי האשלג בסדום. על ידי שטיפת הקרקעות המליחות, הצליחו חברי הקיבוץ להכשיר את הקרקעות לגידולים חקלאיים – מעגבניות ועד עצי איקליפטוס. במאי 1948 נעזב, כאמור, הקיבוץ, וחבריו התפזרו.\nאחרי מלחמת ששת הימים באו יוצאי הקיבוץ לבקר במקום, וקברו את חללי בית הערבה בקבר אחים. \nב-1980, בניסיון להקים את הקיבוץ מחדש, הוקמה היאחזות הנחל "בית הערבה" מספר ק"מ מהמקום שבו היה הקיבוץ המקורי, וב-1986 היא אוזרחה. בשנת 2000 הועבר הקיבוץ לנקודה קבע ממערב לכביש עוקף יריחו.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:קיבוץ בית הערבה מפונה
DESCRIPTION:לאחר שנראה שאבד הסיכוי להגן על צפון ים המלח וכי נשקפת סכנה לתושבים, מפונה הקיבוץ מיושביו\nלפי תוכנית החלוקה מכ"ט בנובמבר 1947 נכלל קיבוץ בית הערבה בשטח המדינה שהייתה מיועדת להיות מדינה ערבית. למרות זאת, תושבי המקום לא עזבו מיד, כיוון שהערבים התנגדו לתוכנית, ולא היה ברור אם היא אכן תיושם. בתקופה הזו היה הקיבוץ מנותק והנסיעה ממנו לירושלים הייתה מלווה לא פעם בהתנכלויות מצד האוכלוסייה הערבית. למרות זאת, עמד הקיבוץ איתן והמשיך להפעיל את מפעלי האשלג שבסמוך אליו. \nנפילת גוש עציון בידי הלגיון הערבי וההכרזה על הקמת המדינה, שבאה מיד אחר כך, העמידו את תושבי בית הערבה בסכנה. ב-15.5.1948 הוחלט לפנות את האוכלוסייה הבלתי לוחמת מהקיבוץ, וב-20.5.1948, לאחר שהוחלט שאבד הסיכוי להגן על אזור צפון ים המלח, פונה הקיבוץ כולו והמפעל שבסמוך לו. חברי הקיבוץ התפלגו לשתי קבוצות ובשנת 1949 הקימו את הקיבוצים כברי וגשר הזיו.\nההיסטוריה של בית הערבה:\nקיבוץ בית הערבה הוקם בפעם הראשונה במאי 1939 על ידי חלוצי תנועת הנוער של הקיבוץ המאוחד, שרובם עבדו במפעלי האשלג בסדום. על ידי שטיפת הקרקעות המליחות, הצליחו חברי הקיבוץ להכשיר את הקרקעות לגידולים חקלאיים – מעגבניות ועד עצי איקליפטוס. במאי 1948 נעזב, כאמור, הקיבוץ, וחבריו התפזרו.\nאחרי מלחמת ששת הימים באו יוצאי הקיבוץ לבקר במקום, וקברו את חללי בית הערבה בקבר אחים. \nב-1980, בניסיון להקים את הקיבוץ מחדש, הוקמה היאחזות הנחל "בית הערבה" מספר ק"מ מהמקום שבו היה הקיבוץ המקורי, וב-1986 היא אוזרחה. בשנת 2000 הועבר הקיבוץ לנקודה קבע ממערב לכביש עוקף יריחו.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270520
DTEND;VALUE=DATE:20270521
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2018</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום הדבורה הבינלאומי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום הדבורים העולמי, שמצוין ב-20 במאי, הוא חגיגה עולמית המוקדשת להכרה בתפקיד המכריע שממלאות הדבורים במערכות האקולוגיות והחקלאיות שלנו. \nה-20 במאי נבחר לציון יום הדבורה הבינלאומי היות שזהו יום הולדתו של אנטון יאנסה, חלוץ הדבוראות, שנולד בסלובניה במאה ה-18, והיה המורה הראשון בעולם לגידול דבורים.\nככל שהדבורים קטנות, הן יצור חיוני ביותר לבריאות הסביבה ומערכות המזון שלנו. הם המאביקות הראשוניות של רבים מהגידולים המהווים חלק ניכר מהתזונה שלנו, כולל פירות, ירקות ואגוזים. בנוסף, הדבורים תורמות גם למגוון הביולוגי של בתי הגידול הטבעיים על ידי האבקת צמחי בר. שירות אקולוגי זה תומך במגוון רחב של מינים ושומר על איזון המערכות האקולוגיות.\nלמרות חשיבותן, דבורים מתמודדות עם איומים רבים שמסכנים את הישרדותן. שימוש בחומרי הדברה, אובדן בתי גידול, שינויי אקלים ומחלות הובילו לירידה דרמטית באוכלוסיות הדבורים ברחבי העולם. אתגרים אלה לא רק מסכנים את הדבורים, אלא גם מאיימים על ביטחון המזון והמגוון הביולוגי העולמי. \nיום הדבורים הבינלאומי הוא הזדמנות מצוינת להעלאת המודעות לנושאים אלו ולתמיכה בפעולות להגנה ותמיכה באוכלוסיות הדבורים. ביום זה מתקיימות ברחבי העולם פעילויות ויוזמות שונות שחוגגות את תפקידן ההכרחי של הדבורים וקוראות לפעולה כדי להגן על היצורים המדהימים הללו לדורות הבאים, ולהבטיח שהן ימשיכו לשגשג ולמלא את תפקידן החיוני בעולם שלנו.\nקק"ל נרתמת לשמירה על הדבורים באמצעות היערות והשטחים הפתוחים שלה, שמספקים מקור מרעה יציב לדבורים לאורך כל השנה, ובאמצעות אספקת שתילים של מיני עצים צוּפָנִיִים, כלומר עצים המייצרים כמויות גדולות של צוף ו/או אבקה ופורחים בעונות שבהן הפריחה בארץ דלה. הדבורים נהנות כך מכמויות הצוף והאבקה הדרושות להן לאורך רוב חודשי השנה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום הדבורה הבינלאומי
DESCRIPTION:יום הדבורים העולמי, שמצוין ב-20 במאי, הוא חגיגה עולמית המוקדשת להכרה בתפקיד המכריע שממלאות הדבורים במערכות האקולוגיות והחקלאיות שלנו. \nה-20 במאי נבחר לציון יום הדבורה הבינלאומי היות שזהו יום הולדתו של אנטון יאנסה, חלוץ הדבוראות, שנולד בסלובניה במאה ה-18, והיה המורה הראשון בעולם לגידול דבורים.\nככל שהדבורים קטנות, הן יצור חיוני ביותר לבריאות הסביבה ומערכות המזון שלנו. הם המאביקות הראשוניות של רבים מהגידולים המהווים חלק ניכר מהתזונה שלנו, כולל פירות, ירקות ואגוזים. בנוסף, הדבורים תורמות גם למגוון הביולוגי של בתי הגידול הטבעיים על ידי האבקת צמחי בר. שירות אקולוגי זה תומך במגוון רחב של מינים ושומר על איזון המערכות האקולוגיות.\nלמרות חשיבותן, דבורים מתמודדות עם איומים רבים שמסכנים את הישרדותן. שימוש בחומרי הדברה, אובדן בתי גידול, שינויי אקלים ומחלות הובילו לירידה דרמטית באוכלוסיות הדבורים ברחבי העולם. אתגרים אלה לא רק מסכנים את הדבורים, אלא גם מאיימים על ביטחון המזון והמגוון הביולוגי העולמי. \nיום הדבורים הבינלאומי הוא הזדמנות מצוינת להעלאת המודעות לנושאים אלו ולתמיכה בפעולות להגנה ותמיכה באוכלוסיות הדבורים. ביום זה מתקיימות ברחבי העולם פעילויות ויוזמות שונות שחוגגות את תפקידן ההכרחי של הדבורים וקוראות לפעולה כדי להגן על היצורים המדהימים הללו לדורות הבאים, ולהבטיח שהן ימשיכו לשגשג ולמלא את תפקידן החיוני בעולם שלנו.\nקק"ל נרתמת לשמירה על הדבורים באמצעות היערות והשטחים הפתוחים שלה, שמספקים מקור מרעה יציב לדבורים לאורך כל השנה, ובאמצעות אספקת שתילים של מיני עצים צוּפָנִיִים, כלומר עצים המייצרים כמויות גדולות של צוף ו/או אבקה ופורחים בעונות שבהן הפריחה בארץ דלה. הדבורים נהנות כך מכמויות הצוף והאבקה הדרושות להן לאורך רוב חודשי השנה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270521
DTEND;VALUE=DATE:20270522
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1963</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הנשיא השלישי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>זלמן שזר (שניאור זלמן רובשוב) נבחר לתפקיד נשיא המדינה השלישי. שזר נולד בבלארוס בשנת 1889 למשפחת רבנים מחסידי חב"ד, ובגיל צעיר הצטרף לפעילות "פועלי ציון". \nלאחר ביקורו בארץ בשנת 1911 החל להיות מעורב יותר בפעילות ציונית, במקביל לעיסוקיו בתחום הספרות והשירה ומעורבותו בחיי התרבות היהודית.\nהוא נשא לאישה את רחל כצנלסון, וב-1924 עלו בני הזוג לארץ ישראל, כאן המשיך שזר את פעילותו הפוליטית לצד פעילותו בתחום העיתונות.\nזלמן שזר היה ממייסדי עיתון הפועלים "דבר", ובשנת 1944, לאחר מותו של המייסד ברל כצנלסון, מונה לעורך הראשי של העיתון, ואף שימש מנהל הוצאת הספרים "עם עובד".\nשזר מילא שורה של תפקידים בסוכנות היהודית, ולאחר הקמת המדינה נבחר כחבר כנסת וכיהן תקופה קצרה כשר החינוך.\nבשנת 1963 נבחר זלמן שזר לכהן כנשיאה השלישי של מדינת ישראל, וכיהן כנשיא במשך שתי קדנציות. לכבודו הקימה בשנת 1973 החברה ההיסטורית הישראלית את מרכז שזר לקידום חקר תולדות העם היהודי וטיפוח המורשת היהודית. לימים הונצחה דמותו על שטר של 200 שקלים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הנשיא השלישי
DESCRIPTION:זלמן שזר (שניאור זלמן רובשוב) נבחר לתפקיד נשיא המדינה השלישי. שזר נולד בבלארוס בשנת 1889 למשפחת רבנים מחסידי חב"ד, ובגיל צעיר הצטרף לפעילות "פועלי ציון". \nלאחר ביקורו בארץ בשנת 1911 החל להיות מעורב יותר בפעילות ציונית, במקביל לעיסוקיו בתחום הספרות והשירה ומעורבותו בחיי התרבות היהודית.\nהוא נשא לאישה את רחל כצנלסון, וב-1924 עלו בני הזוג לארץ ישראל, כאן המשיך שזר את פעילותו הפוליטית לצד פעילותו בתחום העיתונות.\nזלמן שזר היה ממייסדי עיתון הפועלים "דבר", ובשנת 1944, לאחר מותו של המייסד ברל כצנלסון, מונה לעורך הראשי של העיתון, ואף שימש מנהל הוצאת הספרים "עם עובד".\nשזר מילא שורה של תפקידים בסוכנות היהודית, ולאחר הקמת המדינה נבחר כחבר כנסת וכיהן תקופה קצרה כשר החינוך.\nבשנת 1963 נבחר זלמן שזר לכהן כנשיאה השלישי של מדינת ישראל, וכיהן כנשיא במשך שתי קדנציות. לכבודו הקימה בשנת 1973 החברה ההיסטורית הישראלית את מרכז שזר לקידום חקר תולדות העם היהודי וטיפוח המורשת היהודית. לימים הונצחה דמותו על שטר של 200 שקלים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270522
DTEND;VALUE=DATE:20270523
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1992</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום המגוון הביולוגי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביום המגוון הביולוגי הבינלאומי מציינים את החשיבות של הגיוון בטבע ושל סביבה בריאה וקוראים לקידומם. על היום הזה החליטו באומות המאוחדות (האו"ם). מגוון רחב של בעלי חיים וצמחים החיים בסביבתם הטבעית – באוויר, בים וביבשה – חשוב ליצירת סביבה יציבה ובריאה על פני כדור הארץ. היום הזה הוא תוצאה של הדאגה השוררת בעולם ממהירות ההשתנות של מאזן המינים בעולם עקב התחממותו של כדור הארץ ופעילותו של האדם.\nקראו עוד על הנושא: https://www.kkl.org.il/education/features/environment/species-diversity/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום המגוון הביולוגי
DESCRIPTION:ביום המגוון הביולוגי הבינלאומי מציינים את החשיבות של הגיוון בטבע ושל סביבה בריאה וקוראים לקידומם. על היום הזה החליטו באומות המאוחדות (האו"ם). מגוון רחב של בעלי חיים וצמחים החיים בסביבתם הטבעית – באוויר, בים וביבשה – חשוב ליצירת סביבה יציבה ובריאה על פני כדור הארץ. היום הזה הוא תוצאה של הדאגה השוררת בעולם ממהירות ההשתנות של מאזן המינים בעולם עקב התחממותו של כדור הארץ ופעילותו של האדם.\nקראו עוד על הנושא: https://www.kkl.org.il/education/features/environment/species-diversity/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270522
DTEND;VALUE=DATE:20270523
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1970</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>רצח באביבים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מחבלים תקפו אוטובוס ילדים ממושב אביבים ורצחו תשעה ילדים ושלושה מבוגרים\n \nבבוקר יום שישי יצא אוטובוס ובו תלמידים ממושב אביבים אל עבר בית הספר האזורי בדוב"ב, בסמוך לגבול ישראל-לבנון. הייתה זו נסיעה שגרתית, באוטובוס היו כ-30 ילדים מכיתות א' עד ג', מספר מורות ועוד שני מבוגרים שנסעו לעבודתם. האוטובוס נכנס לקיבוץ ברעם ויצא חזרה אל הכביש המוביל למושב דוב"ב, ואז נפתח לעברו ירי מסיבי ממארב מחבלים חברי החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין. כמעט כל נוסעי האוטובוס נפגעו מהירי. 12 מהנוסעים נרצחו, בהם 9 ילדים בגילי 9-6. 19 ילדים אחרים נפצעו באופן משמעותי מן הירי. אחת מהם, שנותרה עם רסיס בראשה בעקבות הפיגוע, נפטרה לאחר 43 שנים מזיהום של הרסיס.\nילדי אביבים שנהרגו בפיגוע באוטובוס נקברו בחלקה מיוחדת בבית העלמין של צפת. במושב הוקמה אנדרטה לזכרם.  \nמושב אביבים עלה ב-1958 על קרקע שהוכשרה על ידי קרן קימת לישראל. כעבור זמן ננטש היישוב ובשנת 1963 יושב מחדש על ידי עולים מצפון אפריקה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:רצח באביבים
DESCRIPTION:מחבלים תקפו אוטובוס ילדים ממושב אביבים ורצחו תשעה ילדים ושלושה מבוגרים\n \nבבוקר יום שישי יצא אוטובוס ובו תלמידים ממושב אביבים אל עבר בית הספר האזורי בדוב"ב, בסמוך לגבול ישראל-לבנון. הייתה זו נסיעה שגרתית, באוטובוס היו כ-30 ילדים מכיתות א' עד ג', מספר מורות ועוד שני מבוגרים שנסעו לעבודתם. האוטובוס נכנס לקיבוץ ברעם ויצא חזרה אל הכביש המוביל למושב דוב"ב, ואז נפתח לעברו ירי מסיבי ממארב מחבלים חברי החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין. כמעט כל נוסעי האוטובוס נפגעו מהירי. 12 מהנוסעים נרצחו, בהם 9 ילדים בגילי 9-6. 19 ילדים אחרים נפצעו באופן משמעותי מן הירי. אחת מהם, שנותרה עם רסיס בראשה בעקבות הפיגוע, נפטרה לאחר 43 שנים מזיהום של הרסיס.\nילדי אביבים שנהרגו בפיגוע באוטובוס נקברו בחלקה מיוחדת בבית העלמין של צפת. במושב הוקמה אנדרטה לזכרם.  \nמושב אביבים עלה ב-1958 על קרקע שהוכשרה על ידי קרן קימת לישראל. כעבור זמן ננטש היישוב ובשנת 1963 יושב מחדש על ידי עולים מצפון אפריקה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270523
DTEND;VALUE=DATE:20270524
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1939</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>7 יישובים בלילה אחד</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בלילה זה, בשבע פינות שונות ברחבי הארץ, עלו בחשאי על הקרקע שבע נקודות יישוב, מתוכן חמש במתכונת חומה ומגדל: שורשים, הזורעים, תל צור, כפר גליקסון, מחניים, שדמות דבורה ומעפילים.\nבשנים 1939-1936, בימי המרד הערבי, הבינו ביישוב היהודי שיש לקבוע עובדות בשטח כדי להגדיל את גבולות ההתיישבות העברית וליצור רצף התיישבותי.\n52 יישובים הוקמו בצורה הזו: ביישוב שסמוך למקום היו מכינים גדר תיל, צריפים מפורקים, מגדל, קרשים, חצץ וגנרטור, וביום העלייה הועמס הכול על משאיות שהגיעו לנקודה שאותה הקימו. במבצע בזק הוקמה בנקודה חומה כפולה שמולאה בחצץ, להגנה מפני כדורים, סביבה גדר תיל ובתווך הועמדו הצריפים, המגדל וזרקור בראשו – ומכאן השם "חומה ומגדל". לפי החוק העות'מאני, אשר עדיין היה תקף, אסור היה להרוס מבנה עם גג.\nמבצע חומה ומגדל "נולד" בארגון ההגנה, אבל השתתפו בו כל זרמי ההתיישבות. בביצוע עצמו השתתפו קרן קימת לישראל, קרן היסוד, מחלקות ההתיישבות של הסוכנות היהודית והמרכז החקלאי של ההסתדרות ועוד. בזכות "חומה ומגדל" הורחבו בהרבה גבולות היישוב העברי ובוצעה חדירה לאזורי ההר ולאזורים שהיו מוזנחים עד אז. היישובים השתלבו במערך הביטחוני במאבק נגד הכנופיות הערביות ויצרו רצף התיישבותי חשוב בין חלקי הארץ השונים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:7 יישובים בלילה אחד
DESCRIPTION:בלילה זה, בשבע פינות שונות ברחבי הארץ, עלו בחשאי על הקרקע שבע נקודות יישוב, מתוכן חמש במתכונת חומה ומגדל: שורשים, הזורעים, תל צור, כפר גליקסון, מחניים, שדמות דבורה ומעפילים.\nבשנים 1939-1936, בימי המרד הערבי, הבינו ביישוב היהודי שיש לקבוע עובדות בשטח כדי להגדיל את גבולות ההתיישבות העברית וליצור רצף התיישבותי.\n52 יישובים הוקמו בצורה הזו: ביישוב שסמוך למקום היו מכינים גדר תיל, צריפים מפורקים, מגדל, קרשים, חצץ וגנרטור, וביום העלייה הועמס הכול על משאיות שהגיעו לנקודה שאותה הקימו. במבצע בזק הוקמה בנקודה חומה כפולה שמולאה בחצץ, להגנה מפני כדורים, סביבה גדר תיל ובתווך הועמדו הצריפים, המגדל וזרקור בראשו – ומכאן השם "חומה ומגדל". לפי החוק העות'מאני, אשר עדיין היה תקף, אסור היה להרוס מבנה עם גג.\nמבצע חומה ומגדל "נולד" בארגון ההגנה, אבל השתתפו בו כל זרמי ההתיישבות. בביצוע עצמו השתתפו קרן קימת לישראל, קרן היסוד, מחלקות ההתיישבות של הסוכנות היהודית והמרכז החקלאי של ההסתדרות ועוד. בזכות "חומה ומגדל" הורחבו בהרבה גבולות היישוב העברי ובוצעה חדירה לאזורי ההר ולאזורים שהיו מוזנחים עד אז. היישובים השתלבו במערך הביטחוני במאבק נגד הכנופיות הערביות ויצרו רצף התיישבותי חשוב בין חלקי הארץ השונים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270523
DTEND;VALUE=DATE:20270524
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2000</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום הצב הבינלאומי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>גם לצב יש יום משלו, וביום הזה פועלים במדינות רבות להעלאת המודעות לנושא הצבים והשמירה עליהם. ב-23.5.2000 הכריז ארגון הצלת הצבים האמריקני על יום הצב הבינלאומי. מטרתו של היום הזה היא לשמור על הצבים על ידי העלאת המודעות לצורך להגן עליהם ולשמר אותם, ולקדם שיתוף פעולה של מדינות בנושא – שיסייע למנוע את הפגיעה באוכלוסיית הצבים. ביום זה מתקיימות ברחבי העולם פעילויות רבות שבמרכז כולן עומד הצב – אנשים מתחפשים לצבים, מקיימים תהלוכות ותחרויות כתיבה בנושא הצב ובבתי הספר מציירים כרזות של צבים. קראו עוד על בעל החיים המדהים הזה: https://www.kkl.org.il/education/features/animals/reptiles/turtles/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום הצב הבינלאומי
DESCRIPTION:גם לצב יש יום משלו, וביום הזה פועלים במדינות רבות להעלאת המודעות לנושא הצבים והשמירה עליהם. ב-23.5.2000 הכריז ארגון הצלת הצבים האמריקני על יום הצב הבינלאומי. מטרתו של היום הזה היא לשמור על הצבים על ידי העלאת המודעות לצורך להגן עליהם ולשמר אותם, ולקדם שיתוף פעולה של מדינות בנושא – שיסייע למנוע את הפגיעה באוכלוסיית הצבים. ביום זה מתקיימות ברחבי העולם פעילויות רבות שבמרכז כולן עומד הצב – אנשים מתחפשים לצבים, מקיימים תהלוכות ותחרויות כתיבה בנושא הצב ובבתי הספר מציירים כרזות של צבים. קראו עוד על בעל החיים המדהים הזה: https://www.kkl.org.il/education/features/animals/reptiles/turtles/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270524
DTEND;VALUE=DATE:20270525
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ערב ל"ג בעומר</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ל"ג בעומר חל ביום י"ח באייר, הוא היום ה־33 לספירת העומר (הנספר מפסח ועד שבועות), חג שמקורו אינו בתורה או בדברי חכמים, אלא במנהג. לפי המסורת, ביום זה חל מפנה לטובת צבאו של בר־כוכבא במרד מול הרומאים. באותו היום הודלקו משואות על הרי הארץ ובישרו על ניצחון היהודים במרד. מאז מציינים את החג בהדלקת מדורות ובמשחק בחץ וקשת. בל"ג בעומר נהוג גם לעלות לקברו של רבי שמעון בר־יוחאי (רשב"י) למרגלות הר מירון, ולערוך שם את טקס 'החלקה' – קיצוץ שערותיהם של פעוטות שהגיעו לגיל שלוש. כמו כן, ביום זה נהוג לקיים שמחות נישואים, שאסורות בשאר ימי ספירת העומר. המדורות הרבות בל"ג בעומר מסבות נזק סביבתי רב בגלל כריתת עצים, שרפות וזיהום אוויר. מדי שנה בשנה מכלות השרפות שטחי יער ירוקים, שהושקע בהם עמל רב. כדי למנוע נזקים אלו יש להקפיד ולהדליק מדורות רק בחניונים ובמקומות המיועדים לכך. יש לבדוק את כיוון הרוח ועָצְמתה כדי שלא יעופו גצים אל עצי היער ויבעירו אותם; אין לעזוב מדורה אלא לאחר שכל הגחלים כובו וכוסו בעפר. מורים ורכזי חינוך: למטרות לימוד והפנמה של נושאים הקשורים בחג הכנו פעילות לימוד מקוונת מיוחדת לל"ג בעומר, העוסקת במסורת ובמנהגי החג וגם בהשלכות הסביבתיות ובהתמודדותה של קק"ל עם שרפות. שפע של תכנים, חידונים ומשחקים וגם עצות מועילות להיערכות נכונה להבערת אש ולמניעת שרפות תוכלו למצוא באתר קק"ל למחנכים, ילדים ונוער, בכתובת: https://www.kkl.org.il/education/features/holidays/lag_baomer/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ערב ל"ג בעומר
DESCRIPTION:ל"ג בעומר חל ביום י"ח באייר, הוא היום ה־33 לספירת העומר (הנספר מפסח ועד שבועות), חג שמקורו אינו בתורה או בדברי חכמים, אלא במנהג. לפי המסורת, ביום זה חל מפנה לטובת צבאו של בר־כוכבא במרד מול הרומאים. באותו היום הודלקו משואות על הרי הארץ ובישרו על ניצחון היהודים במרד. מאז מציינים את החג בהדלקת מדורות ובמשחק בחץ וקשת. בל"ג בעומר נהוג גם לעלות לקברו של רבי שמעון בר־יוחאי (רשב"י) למרגלות הר מירון, ולערוך שם את טקס 'החלקה' – קיצוץ שערותיהם של פעוטות שהגיעו לגיל שלוש. כמו כן, ביום זה נהוג לקיים שמחות נישואים, שאסורות בשאר ימי ספירת העומר. המדורות הרבות בל"ג בעומר מסבות נזק סביבתי רב בגלל כריתת עצים, שרפות וזיהום אוויר. מדי שנה בשנה מכלות השרפות שטחי יער ירוקים, שהושקע בהם עמל רב. כדי למנוע נזקים אלו יש להקפיד ולהדליק מדורות רק בחניונים ובמקומות המיועדים לכך. יש לבדוק את כיוון הרוח ועָצְמתה כדי שלא יעופו גצים אל עצי היער ויבעירו אותם; אין לעזוב מדורה אלא לאחר שכל הגחלים כובו וכוסו בעפר. מורים ורכזי חינוך: למטרות לימוד והפנמה של נושאים הקשורים בחג הכנו פעילות לימוד מקוונת מיוחדת לל"ג בעומר, העוסקת במסורת ובמנהגי החג וגם בהשלכות הסביבתיות ובהתמודדותה של קק"ל עם שרפות. שפע של תכנים, חידונים ומשחקים וגם עצות מועילות להיערכות נכונה להבערת אש ולמניעת שרפות תוכלו למצוא באתר קק"ל למחנכים, ילדים ונוער, בכתובת: https://www.kkl.org.il/education/features/holidays/lag_baomer/
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270524
DTEND;VALUE=DATE:20270525
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2000</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יוצאים מלבנון</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בבוקר 24 במאי 2000 הושלמה יציאת צה"ל מלבנון לאחר 15 שנים שבהן ישבו כוחות צה"ל ברצועת הביטחון. \nבשנת 1985, לאחר נסיגת צה"ל ממרבית השטחים שכבש במלחמת לבנון, נותרה בידי כוחות צה"ל וצד"ל רצועה צרה בשטח לבנון (רצועת הביטחון), שנמתחה לאורך הגבול הישראלי-לבנוני. השליטה בשטח זה נועדה לשמור על ביטחונם של יישובי הצפון ולמנוע פעולות טרור וירי קטיושות.\nבמהלך 15 שנה עסקו כוחות צה"ל וצד"ל בלחימה יומיומית בארגוני הטרור הלבנונים והפלסטינים ברצועת הביטחון ומצפון לה. בישראל התקיים קונצנזוס לאומי רחב לגבי חשיבות הנוכחות הצבאית ברצועה, אך בשלהי שנות ה-90 (של המאה הקודמת) החלו להופיע תנועות ציבוריות (ביניהן ידועה בעיקר תנועת "ארבע אימהות") ודמויות פוליטיות (דוגמת יוסי ביילין), אשר התגייסו למסע ציבורי שקרא לנסיגה מלבנון.\nב-1999 נבחר אהוד ברק לראשות ממשלת ישראל ופעל להסגת כוחות צה"ל משטח לבנון. היציאה אמורה הייתה להיות חלק מהסכם בין ישראל, סוריה ולבנון, אך משכשלו המגעים הוחלט לסגת מלבנון באופן חד-צדדי וללא הסכם.\nתהליך פינוי המוצבים החל ב-23 במאי 2000 (מבצע "אורך רוח"), שבמהלכו הסיג צה"ל עשרות טנקים ונגמ"שים וכאלף חיילים. בד בבד עם תהליך הנסיגה השתלטו אנשי החיזבאללה על רצועת הביטחון. אלפים מחיילי צד"ל ובני משפחותיהם נסו לעבר גבול ישראל. בבוקר 24 במאי 2000 הושלמה יציאת צה"ל מרצועת הביטחון. למרות חילופי אש עזים בין צה"ל לחיזבאללה עברה הנסיגה בלא אבדות לכוחות צה"ל.\nמראות בריחתם של אנשי צד"ל והשתלטות החיזבאללה על מוצבי צה"ל, העלו ביקורת חריפה בישראל על אופן ביצוע הנסיגה, שנראה בעיני אחדים כ"בריחה מבוהלת". אך היו גם שראו בהשלמת הנסיגה ללא נפגעים מהלך טקטי ראוי לשבח.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יוצאים מלבנון
DESCRIPTION:בבוקר 24 במאי 2000 הושלמה יציאת צה"ל מלבנון לאחר 15 שנים שבהן ישבו כוחות צה"ל ברצועת הביטחון. \nבשנת 1985, לאחר נסיגת צה"ל ממרבית השטחים שכבש במלחמת לבנון, נותרה בידי כוחות צה"ל וצד"ל רצועה צרה בשטח לבנון (רצועת הביטחון), שנמתחה לאורך הגבול הישראלי-לבנוני. השליטה בשטח זה נועדה לשמור על ביטחונם של יישובי הצפון ולמנוע פעולות טרור וירי קטיושות.\nבמהלך 15 שנה עסקו כוחות צה"ל וצד"ל בלחימה יומיומית בארגוני הטרור הלבנונים והפלסטינים ברצועת הביטחון ומצפון לה. בישראל התקיים קונצנזוס לאומי רחב לגבי חשיבות הנוכחות הצבאית ברצועה, אך בשלהי שנות ה-90 (של המאה הקודמת) החלו להופיע תנועות ציבוריות (ביניהן ידועה בעיקר תנועת "ארבע אימהות") ודמויות פוליטיות (דוגמת יוסי ביילין), אשר התגייסו למסע ציבורי שקרא לנסיגה מלבנון.\nב-1999 נבחר אהוד ברק לראשות ממשלת ישראל ופעל להסגת כוחות צה"ל משטח לבנון. היציאה אמורה הייתה להיות חלק מהסכם בין ישראל, סוריה ולבנון, אך משכשלו המגעים הוחלט לסגת מלבנון באופן חד-צדדי וללא הסכם.\nתהליך פינוי המוצבים החל ב-23 במאי 2000 (מבצע "אורך רוח"), שבמהלכו הסיג צה"ל עשרות טנקים ונגמ"שים וכאלף חיילים. בד בבד עם תהליך הנסיגה השתלטו אנשי החיזבאללה על רצועת הביטחון. אלפים מחיילי צד"ל ובני משפחותיהם נסו לעבר גבול ישראל. בבוקר 24 במאי 2000 הושלמה יציאת צה"ל מרצועת הביטחון. למרות חילופי אש עזים בין צה"ל לחיזבאללה עברה הנסיגה בלא אבדות לכוחות צה"ל.\nמראות בריחתם של אנשי צד"ל והשתלטות החיזבאללה על מוצבי צה"ל, העלו ביקורת חריפה בישראל על אופן ביצוע הנסיגה, שנראה בעיני אחדים כ"בריחה מבוהלת". אך היו גם שראו בהשלמת הנסיגה ללא נפגעים מהלך טקטי ראוי לשבח.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270525
DTEND;VALUE=DATE:20270526
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ל"ג בעומר</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ל"ג בעומר
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270525
DTEND;VALUE=DATE:20270526
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1991</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מבצע שלמה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>במבצע ההצלה המוטס של יהודי אתיופיה, שנקרא "מבצע שלמה", הובאו ארצה כ-14,400 עולים ברכבת אווירית שפעלה ברציפות במשך 36 שעות. המבצע נקרא על שמו של שלמה המלך, שזכה לארח את מלכת שבא המכובדת מאתיופיה. \nמבצע שלמה התרחש שש שנים אחרי מבצע משה הסודי והסבוך שנערך במחצית הראשונה של שנות השמונים (1985–1984), שבמסגרתו עלו לארץ כ-7,000 עולים מאתיופיה דרך סודן. בשל הפסקתו הפתאומית של מבצע משה, משפחות רבות נותרו מפוצלות בין אתיופיה, סודן וישראל.\nב-1989 חודשו היחסים בין ישראל לאתיופיה, והחל מבצע העלתם של יהודים שבני משפחותיהם כבר עלו לישראל. בחורף 1990 פרצה באתיופיה הפיכה צבאית, וכאשר המלחמה התקרבה לעיר הבירה, אדיס אבבה, גבר החשש לחייהם של היהודים. בצל המתיחות הגוברת התקיימו שיחות חשאיות בין שלטונות אתיופיה דאז לבין ממשלת ישראל. כמו כן, יהדות ארצות הברית והממשל האמריקאי מילאו תפקיד מרכזי בהשגת הסכם לקיום המבצע. לבסוף, הסכים השלטון האתיופי החדש להעלאת שארית יהודי אתיופיה תמורת תשלום כופר של 40 מיליון דולר, ומדינת ישראל נערכה למבצע בדחיפות: היהודים שהגיעו מרחבי המדינה לאדיס אבבה והתרכזו במתחם שגרירות ישראל בעיר הוטסו במהירות ארצה. \nהמבצע החל ביום שישי ונמשך יום וחצי בלבד ברכבת אווירית רצופה של 34 מטוסים אזרחיים ומטוסי תובלה צבאיים, שמושביהם פורקו ממקומם כדי לאפשר כניסתם של כמה שיותר עולים. כך נקבע שיא במבצע זה – 1,087 נוסעים במטוס בואינג 747 אחד, ובעצם אחד יותר, כי בזמן הטיסה נולד תינוק. במהלך המבצע המואץ עלו ארצה כ-14,400 יהודי אתיופיה, ובכלל זה שבעה תינוקות שנולדו במהלך הטיסות. \nכאן, בארץ, פגשו רבים מן העולים את בני משפחותיהם שעלו ארצה במבצעים קודמים, והתאחדו איתם אחרי פרידה של שנים. בשל מספרם הגדול של העולים, שהגיעו בפרק זמן קצר, רובם שוכנו זמנית בבתי מלון ובאתרי קרוואנים. להבדיל ממבצע משה, אז היו בארץ מעט מאוד פעילי קהילה, בעלייה ובקליטה של העולים ממבצע שלמה השתתפו פעילי קהילה ותיקים רבים שהגיעו ארצה קודם לכן.\nהמאבק להעלות את יהודי אתיופיה לארץ לא הסתיים במבצע שלמה. באתיופיה נשארו רבים מבני עדת הפלאשמורה – יהודים שאימצו לעצמם גם כמה ממנהגי הנוצרים. אחרי ויכוחים סוערים, שנמשכו שנים, הגיעה הממשלה להחלטה לאפשר לבני הפלאשמורה שלהם בני משפחה בישראל להתאחד עם משפחותיהם, וניתן להם לעלות לישראל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מבצע שלמה
DESCRIPTION:במבצע ההצלה המוטס של יהודי אתיופיה, שנקרא "מבצע שלמה", הובאו ארצה כ-14,400 עולים ברכבת אווירית שפעלה ברציפות במשך 36 שעות. המבצע נקרא על שמו של שלמה המלך, שזכה לארח את מלכת שבא המכובדת מאתיופיה. \nמבצע שלמה התרחש שש שנים אחרי מבצע משה הסודי והסבוך שנערך במחצית הראשונה של שנות השמונים (1985–1984), שבמסגרתו עלו לארץ כ-7,000 עולים מאתיופיה דרך סודן. בשל הפסקתו הפתאומית של מבצע משה, משפחות רבות נותרו מפוצלות בין אתיופיה, סודן וישראל.\nב-1989 חודשו היחסים בין ישראל לאתיופיה, והחל מבצע העלתם של יהודים שבני משפחותיהם כבר עלו לישראל. בחורף 1990 פרצה באתיופיה הפיכה צבאית, וכאשר המלחמה התקרבה לעיר הבירה, אדיס אבבה, גבר החשש לחייהם של היהודים. בצל המתיחות הגוברת התקיימו שיחות חשאיות בין שלטונות אתיופיה דאז לבין ממשלת ישראל. כמו כן, יהדות ארצות הברית והממשל האמריקאי מילאו תפקיד מרכזי בהשגת הסכם לקיום המבצע. לבסוף, הסכים השלטון האתיופי החדש להעלאת שארית יהודי אתיופיה תמורת תשלום כופר של 40 מיליון דולר, ומדינת ישראל נערכה למבצע בדחיפות: היהודים שהגיעו מרחבי המדינה לאדיס אבבה והתרכזו במתחם שגרירות ישראל בעיר הוטסו במהירות ארצה. \nהמבצע החל ביום שישי ונמשך יום וחצי בלבד ברכבת אווירית רצופה של 34 מטוסים אזרחיים ומטוסי תובלה צבאיים, שמושביהם פורקו ממקומם כדי לאפשר כניסתם של כמה שיותר עולים. כך נקבע שיא במבצע זה – 1,087 נוסעים במטוס בואינג 747 אחד, ובעצם אחד יותר, כי בזמן הטיסה נולד תינוק. במהלך המבצע המואץ עלו ארצה כ-14,400 יהודי אתיופיה, ובכלל זה שבעה תינוקות שנולדו במהלך הטיסות. \nכאן, בארץ, פגשו רבים מן העולים את בני משפחותיהם שעלו ארצה במבצעים קודמים, והתאחדו איתם אחרי פרידה של שנים. בשל מספרם הגדול של העולים, שהגיעו בפרק זמן קצר, רובם שוכנו זמנית בבתי מלון ובאתרי קרוואנים. להבדיל ממבצע משה, אז היו בארץ מעט מאוד פעילי קהילה, בעלייה ובקליטה של העולים ממבצע שלמה השתתפו פעילי קהילה ותיקים רבים שהגיעו ארצה קודם לכן.\nהמאבק להעלות את יהודי אתיופיה לארץ לא הסתיים במבצע שלמה. באתיופיה נשארו רבים מבני עדת הפלאשמורה – יהודים שאימצו לעצמם גם כמה ממנהגי הנוצרים. אחרי ויכוחים סוערים, שנמשכו שנים, הגיעה הממשלה להחלטה לאפשר לבני הפלאשמורה שלהם בני משפחה בישראל להתאחד עם משפחותיהם, וניתן להם לעלות לישראל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270526
DTEND;VALUE=DATE:20270527
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>צבא ההגנה לישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הממשלה הזמנית פרסמה את פקודת צבא ההגנה לישראל. על פי הפקודה הזאת הוקם צבא סדיר למדינת ישראל, ובו חילות יבשה, ים ואוויר. הפקודה הזאת נחשבת ל"יום הולדתו" של צה"ל. היא אוסרת את קיומו של כוח מזוין אחר במדינת ישראל, ולמעשה מבטלת את המחתרות ומכנסת אותן לצבא אחד, ממלכתי.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:צבא ההגנה לישראל
DESCRIPTION:הממשלה הזמנית פרסמה את פקודת צבא ההגנה לישראל. על פי הפקודה הזאת הוקם צבא סדיר למדינת ישראל, ובו חילות יבשה, ים ואוויר. הפקודה הזאת נחשבת ל"יום הולדתו" של צה"ל. היא אוסרת את קיומו של כוח מזוין אחר במדינת ישראל, ולמעשה מבטלת את המחתרות ומכנסת אותן לצבא אחד, ממלכתי.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270528
DTEND;VALUE=DATE:20270529
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1912</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מהתנגדות להתגייסות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום ב-1912 קמה בקטוביץ' "אגודת ישראל" – ההסתדרות העולמית של יהודים חרדים – אשר רואים בתורה ובמסורת בסיס לקיומו ולנצחיותו של עם ישראל. \nחברי האגודה הצעירה, שהיו חרדים, חששו מחדירת רעיונות חילוניים לקהילה היהודית, ומשום כך התנגדו לציונות. התנגדות זו נמשכה עד למלחמת העולם השנייה. התמורות בחיי האומה, בייחוד לנוכח זוועות השואה, חוללו שינוי בתפיסת עולמם ו"אגודת ישראל" החלה לנקוט עמדה חיובית יותר כלפי המדינה, בתקווה שזו תלך בדרך התורה ובשאיפה להשפיע על אופייה. במלחמת העצמאות האגודה אף קראה לכל הגברים הצעירים להתגייס לצבא.\nהמפלגה מתמודדת בבחירות לכנסת מאז הכנסת הראשונה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מהתנגדות להתגייסות
DESCRIPTION:היום ב-1912 קמה בקטוביץ' "אגודת ישראל" – ההסתדרות העולמית של יהודים חרדים – אשר רואים בתורה ובמסורת בסיס לקיומו ולנצחיותו של עם ישראל. \nחברי האגודה הצעירה, שהיו חרדים, חששו מחדירת רעיונות חילוניים לקהילה היהודית, ומשום כך התנגדו לציונות. התנגדות זו נמשכה עד למלחמת העולם השנייה. התמורות בחיי האומה, בייחוד לנוכח זוועות השואה, חוללו שינוי בתפיסת עולמם ו"אגודת ישראל" החלה לנקוט עמדה חיובית יותר כלפי המדינה, בתקווה שזו תלך בדרך התורה ובשאיפה להשפיע על אופייה. במלחמת העצמאות האגודה אף קראה לכל הגברים הצעירים להתגייס לצבא.\nהמפלגה מתמודדת בבחירות לכנסת מאז הכנסת הראשונה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270529
DTEND;VALUE=DATE:20270530
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2008</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>כן לציפור... הלאומית</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הנשיא שמעון פרס מכריז במשכנו בירושלים על הזוכה בתואר "הציפור הלאומית של ישראל": הדוכיפת. במערכת בחירות סוערת ומותחת שנמשכה שישה חודשים התחרו ביניהן 10 ציפורים על התואר הנכסף. הבחירות התקיימו בגני ילדים ובבתי ספר, במחנות צה"ל ובאתרי תיירות בכל הארץ. גם בכנסת הצביעו, וכן בנציגויות ישראל ב-40 מדינות בעולם.\nכשליש מהמצביעים בחרו בדוכיפת, ציפור יציבה בארץ. על ראשה ציצת נוצות, שצבען כצבע הגוף, ובקצותיהן נקודה שחורה. הדוכיפת היא ציפור טריטוריאלית, החיה לרוב ביחידים או בזוגות. היא מרבה ללכת על הארץ ולנקר מדי פעם בפעם באדמה. היא נפוצה בכל הארץ, בתחומי יישובים, בשדות וביערות. במקורות היהודיים היא מוזכרת, בין השאר, כסמל לחכְמה.\nבחירת הציפור הלאומית בשנת ה-60 למדינה נועדה להעלות את המודעות לצפרוּת ולציפורים בישראל. בארץ מקננות ציפורים רבות הייחודיות לאזורנו ו-18 מתוך 45 מיני ציפורים עלולים להיכחד ולהיעלם מארצנו בשנים הקרובות, אם לא יינקטו פעולות למניעת הדבר. בישראל מרכזי צפרות המופעלים על ידי גופים שונים. קרן קימת לישראל מקימה מרכזי צפרות חדשים ושותפה להכנת תכנית אב שנועדה לחבר את מרכזי הצפרות בישראל לרשת אחידה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:כן לציפור... הלאומית
DESCRIPTION:הנשיא שמעון פרס מכריז במשכנו בירושלים על הזוכה בתואר "הציפור הלאומית של ישראל": הדוכיפת. במערכת בחירות סוערת ומותחת שנמשכה שישה חודשים התחרו ביניהן 10 ציפורים על התואר הנכסף. הבחירות התקיימו בגני ילדים ובבתי ספר, במחנות צה"ל ובאתרי תיירות בכל הארץ. גם בכנסת הצביעו, וכן בנציגויות ישראל ב-40 מדינות בעולם.\nכשליש מהמצביעים בחרו בדוכיפת, ציפור יציבה בארץ. על ראשה ציצת נוצות, שצבען כצבע הגוף, ובקצותיהן נקודה שחורה. הדוכיפת היא ציפור טריטוריאלית, החיה לרוב ביחידים או בזוגות. היא מרבה ללכת על הארץ ולנקר מדי פעם בפעם באדמה. היא נפוצה בכל הארץ, בתחומי יישובים, בשדות וביערות. במקורות היהודיים היא מוזכרת, בין השאר, כסמל לחכְמה.\nבחירת הציפור הלאומית בשנת ה-60 למדינה נועדה להעלות את המודעות לצפרוּת ולציפורים בישראל. בארץ מקננות ציפורים רבות הייחודיות לאזורנו ו-18 מתוך 45 מיני ציפורים עלולים להיכחד ולהיעלם מארצנו בשנים הקרובות, אם לא יינקטו פעולות למניעת הדבר. בישראל מרכזי צפרות המופעלים על ידי גופים שונים. קרן קימת לישראל מקימה מרכזי צפרות חדשים ושותפה להכנת תכנית אב שנועדה לחבר את מרכזי הצפרות בישראל לרשת אחידה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270530
DTEND;VALUE=DATE:20270531
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1996</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ממטרד למשאב</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הממשלה אישרה את תכנית האב לשימורו, לשיקומו ולפיתוחו של נחל אלכסנדר, הזורם בלב הארץ, ממזרח השרון עד לים התיכון ליד מכמורת. במשך עשרות שנים היה הנחל מזוהם, בעיקר משפכים שמקורם ביישובים הסמוכים לו. שיקום הנחל וגדותיו – 565 אלף דונם לאורך 32 קילומטרים – כלל הקמת פארק ונטיעת 10,000 עצים, בהם עצי רימון, תאנה, תות, צפצפה שחורה ומכסיפה, כמה זני איקליפטוס ועוד.\nבעבודות השיקום השתתפו קרן קימת לישראל, המועצה האזורית עמק חפר והמשרד לאיכות הסביבה. בנחל המשוקם מוקדי משיכה רבים, בהם חורשות מוצלות לבילוי משפחתי, חוף רחצה מוסדר בשפך הנחל וגשר הצבים, שממנו אפשר לצפות בצב הרך.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ממטרד למשאב
DESCRIPTION:הממשלה אישרה את תכנית האב לשימורו, לשיקומו ולפיתוחו של נחל אלכסנדר, הזורם בלב הארץ, ממזרח השרון עד לים התיכון ליד מכמורת. במשך עשרות שנים היה הנחל מזוהם, בעיקר משפכים שמקורם ביישובים הסמוכים לו. שיקום הנחל וגדותיו – 565 אלף דונם לאורך 32 קילומטרים – כלל הקמת פארק ונטיעת 10,000 עצים, בהם עצי רימון, תאנה, תות, צפצפה שחורה ומכסיפה, כמה זני איקליפטוס ועוד.\nבעבודות השיקום השתתפו קרן קימת לישראל, המועצה האזורית עמק חפר והמשרד לאיכות הסביבה. בנחל המשוקם מוקדי משיכה רבים, בהם חורשות מוצלות לבילוי משפחתי, חוף רחצה מוסדר בשפך הנחל וגשר הצבים, שממנו אפשר לצפות בצב הרך.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270531
DTEND;VALUE=DATE:20270601
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הצבא של כולם</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום ב-1948 פרסם דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, את פקודת היום להקמת צבא הגנה לישראל – צה"ל. פרסום הפקודה נעשה תוך כדי לחימה עם צבאות ערב שפלשו לישראל. הפקודה כללה הוראה שלפיה לא יתקיים במדינה כל כוח אחר מלבד צה"ל, ובעקבותיה פורקו חטיבות הפלמ"ח והוכפפו לצה"ל. גם לוחמי המחתרות אצ"ל ולח"י צירפו את חייליהם לצה"ל, זולת לוחמי האצ"ל בירושלים.\nלרמטכ"ל הראשון שיעמוד בראש הצבא נבחר יעקב דורי. במהלך ימי ההפוגה במלחמת העצמאות החל צה"ל להצטייד בנשק ובתחמושת, ובתום המלחמה היה מצויד ומאורגן בצורה טובה יותר מאשר בתחילתה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הצבא של כולם
DESCRIPTION:היום ב-1948 פרסם דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, את פקודת היום להקמת צבא הגנה לישראל – צה"ל. פרסום הפקודה נעשה תוך כדי לחימה עם צבאות ערב שפלשו לישראל. הפקודה כללה הוראה שלפיה לא יתקיים במדינה כל כוח אחר מלבד צה"ל, ובעקבותיה פורקו חטיבות הפלמ"ח והוכפפו לצה"ל. גם לוחמי המחתרות אצ"ל ולח"י צירפו את חייליהם לצה"ל, זולת לוחמי האצ"ל בירושלים.\nלרמטכ"ל הראשון שיעמוד בראש הצבא נבחר יעקב דורי. במהלך ימי ההפוגה במלחמת העצמאות החל צה"ל להצטייד בנשק ובתחמושת, ובתום המלחמה היה מצויד ומאורגן בצורה טובה יותר מאשר בתחילתה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270531
DTEND;VALUE=DATE:20270601
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1987</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום ללא עישון</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בכל שנה ב-31 במאי מצוין "יום ללא עישון" ברחבי העולם. מטרתו של יום זה היא להעלות על סדר היום העולמי את נושא העישון ולהגביר את המודעות למניעת תמותה ותחלואה ממחלות הנגרמות עקב עישון טבק.\nיום ללא עישון מתקיים בישראל בכל שנה, במקביל ליום ללא עישון המצוין בכל המדינות החברות בארגון הבריאות העולמי מאז שנת 1987. \nבחודש מאי 2011 החליטה ממשלת ישראל לאמץ את התוכנית הלאומית לצמצום העישון ונזקיו, בהתאם להמלצת משרד הבריאות. שתי המטרות המרכזיות בתוכנית הלאומית הן לשפר את ההגנה על הציבור ועל העובדים מפני חשיפה לעישון כפוי, שהוכחה כגורמת לתחלואה קשה, לנכות ואף למוות, וכן למנוע ולצמצם עישון והתנסות בעישון בקרב צעירים. \nביולי 2012 נכנס לתוקפו צו למניעת עישון במקומות ציבוריים, ואילו תיקון לתוספת לחוק שהגביל את העישון באיצטדיוני ספורט נכנס לתוקף בחודש יולי 2014. בפברואר 2016 נכנס לתוקף צו של שר הבריאות לתיקון התוספת לחוק מניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, הקובע מדיניות אחידה ומחייבת ביחס לעישון במוסדות חינוך, ובמסגרתו חל איסור מוחלט על עישון בכל שטחו של מוסד חינוכי. \nוהעונשים...  קנס על עישון או החזקת כלי עישון כשהם דלוקים במקום ציבורי עומד על 1,000 ₪. בעל מקום ציבורי שלא עשה כל שאפשר למניעת עישון בתחום המקום הציבורי שבהחזקתו יחויב בקנס של 5,000 ₪. \nשואלים למה? ראו כמה מהנתונים המדאיגים על עישון ומעשנים של משרד הבריאות: העישון מוגדר כגורם המוות הגדול ביותר בעולם שאפשר למנוע אותו; עשן הסיגריות מכיל כ-350 חומרים מסוכנים וכ-70 חומרים המוגדרים כמסרטנים בבני אדם. הוא גורם למגוון רחב של מחלות ולשיעורי תמותה גבוהים, כולל תמותה של לא מעשנים; העישון גורם לנזקים בריאותיים רבים ומגוונים כגון: מחלות כלי דם וריאות, אין אונות, פגיעה בראייה, דלדול מאגרי ויטמין סי בגוף; על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, העישון גובה את חייהם של כ-6 מיליון בני אדם מדי שנה. העישון גורם ליותר מקרי מוות מאשר רצח, התאבדויות, תאונות דרכים, השמנת יתר, זיהום ואי פעילות גופנית גם יחד.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום ללא עישון
DESCRIPTION:בכל שנה ב-31 במאי מצוין "יום ללא עישון" ברחבי העולם. מטרתו של יום זה היא להעלות על סדר היום העולמי את נושא העישון ולהגביר את המודעות למניעת תמותה ותחלואה ממחלות הנגרמות עקב עישון טבק.\nיום ללא עישון מתקיים בישראל בכל שנה, במקביל ליום ללא עישון המצוין בכל המדינות החברות בארגון הבריאות העולמי מאז שנת 1987. \nבחודש מאי 2011 החליטה ממשלת ישראל לאמץ את התוכנית הלאומית לצמצום העישון ונזקיו, בהתאם להמלצת משרד הבריאות. שתי המטרות המרכזיות בתוכנית הלאומית הן לשפר את ההגנה על הציבור ועל העובדים מפני חשיפה לעישון כפוי, שהוכחה כגורמת לתחלואה קשה, לנכות ואף למוות, וכן למנוע ולצמצם עישון והתנסות בעישון בקרב צעירים. \nביולי 2012 נכנס לתוקפו צו למניעת עישון במקומות ציבוריים, ואילו תיקון לתוספת לחוק שהגביל את העישון באיצטדיוני ספורט נכנס לתוקף בחודש יולי 2014. בפברואר 2016 נכנס לתוקף צו של שר הבריאות לתיקון התוספת לחוק מניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, הקובע מדיניות אחידה ומחייבת ביחס לעישון במוסדות חינוך, ובמסגרתו חל איסור מוחלט על עישון בכל שטחו של מוסד חינוכי. \nוהעונשים...  קנס על עישון או החזקת כלי עישון כשהם דלוקים במקום ציבורי עומד על 1,000 ₪. בעל מקום ציבורי שלא עשה כל שאפשר למניעת עישון בתחום המקום הציבורי שבהחזקתו יחויב בקנס של 5,000 ₪. \nשואלים למה? ראו כמה מהנתונים המדאיגים על עישון ומעשנים של משרד הבריאות: העישון מוגדר כגורם המוות הגדול ביותר בעולם שאפשר למנוע אותו; עשן הסיגריות מכיל כ-350 חומרים מסוכנים וכ-70 חומרים המוגדרים כמסרטנים בבני אדם. הוא גורם למגוון רחב של מחלות ולשיעורי תמותה גבוהים, כולל תמותה של לא מעשנים; העישון גורם לנזקים בריאותיים רבים ומגוונים כגון: מחלות כלי דם וריאות, אין אונות, פגיעה בראייה, דלדול מאגרי ויטמין סי בגוף; על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, העישון גובה את חייהם של כ-6 מיליון בני אדם מדי שנה. העישון גורם ליותר מקרי מוות מאשר רצח, התאבדויות, תאונות דרכים, השמנת יתר, זיהום ואי פעילות גופנית גם יחד.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270601
DTEND;VALUE=DATE:20270602
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1925</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נפל דבר בארץ ישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בתל אביב ראה אור הגיליון הראשון של דבר, העיתון היומי של הסתדרות העובדים הכללית. מייסדו ועורכו הראשון היה ברל כצנלסון, אשר בין יתר עיסוקיו במוסדות הציוניים היה גם חבר הנהלת קרן קימת לישראל. לאחר מותו מילא את מקומו זלמן שזר, לימים נשיא המדינה.\nב"דבר" פורסמו מאמרים של חברי מפא"י – אז מפלגת השלטון. במשך שנים פרסם דבר את הטור השביעי, טורו השבועי המחורז של המשורר נתן אלתרמן. העיתון היה מוכר לרבים גם בזכות מוספיו דבר הפועלת, דבר לילדים ודבר השבוע. הוא נסגר סופית בשנת 1996.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:נפל דבר בארץ ישראל
DESCRIPTION:בתל אביב ראה אור הגיליון הראשון של דבר, העיתון היומי של הסתדרות העובדים הכללית. מייסדו ועורכו הראשון היה ברל כצנלסון, אשר בין יתר עיסוקיו במוסדות הציוניים היה גם חבר הנהלת קרן קימת לישראל. לאחר מותו מילא את מקומו זלמן שזר, לימים נשיא המדינה.\nב"דבר" פורסמו מאמרים של חברי מפא"י – אז מפלגת השלטון. במשך שנים פרסם דבר את הטור השביעי, טורו השבועי המחורז של המשורר נתן אלתרמן. העיתון היה מוכר לרבים גם בזכות מוספיו דבר הפועלת, דבר לילדים ודבר השבוע. הוא נסגר סופית בשנת 1996.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270602
DTEND;VALUE=DATE:20270603
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2005</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מכשירים את הקרקע</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>קרן קימת לישראל החלה בעבודות הכשרת הקרקע למפוני גוש קטיף סמוך ליישוב מבקיעים, דרומית לעיר אשקלון. תנאי השטח הקשים הצריכו פינוי כמות גדולה של אשפה ושל שיחים קוצניים ויישור בתרונות (גאיות עמוקים) שהגיעו לגובה של כשמונה מטרים. שטח של 440 דונם נוקה והוכשר למען החקלאים שפונו מהגוש. הפרויקט היה אמור להימשך שמונה עד תשעה חודשים, אך בשל הזמן הדוחק הוא הסתיים בתוך פחות משלושה חודשים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מכשירים את הקרקע
DESCRIPTION:קרן קימת לישראל החלה בעבודות הכשרת הקרקע למפוני גוש קטיף סמוך ליישוב מבקיעים, דרומית לעיר אשקלון. תנאי השטח הקשים הצריכו פינוי כמות גדולה של אשפה ושל שיחים קוצניים ויישור בתרונות (גאיות עמוקים) שהגיעו לגובה של כשמונה מטרים. שטח של 440 דונם נוקה והוכשר למען החקלאים שפונו מהגוש. הפרויקט היה אמור להימשך שמונה עד תשעה חודשים, אך בשל הזמן הדוחק הוא הסתיים בתוך פחות משלושה חודשים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270603
DTEND;VALUE=DATE:20270604
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1982</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מהתנקשות למלחמה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שלמה ארגוב, שגריר ישראל בבירת בריטניה, נפצע פצעים אנושים מיריות של מתנקש פלסטיני. ההתנקשות אירעה כאשר יצא ארגוב מסעודה עם כמה דיפלומטים. למחרת תקפו מטוסי חיל האוויר בסיסי מחבלים בבירות, ובתגובה הופגזו קריית שמונה ונהרייה. בעקבות ירי זה נערכה ישראל למלחמה, ובהתאם לתכניות שגובשו יצא צה"ל ב-6 ביוני למבצע שלום הגליל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מהתנקשות למלחמה
DESCRIPTION:שלמה ארגוב, שגריר ישראל בבירת בריטניה, נפצע פצעים אנושים מיריות של מתנקש פלסטיני. ההתנקשות אירעה כאשר יצא ארגוב מסעודה עם כמה דיפלומטים. למחרת תקפו מטוסי חיל האוויר בסיסי מחבלים בבירות, ובתגובה הופגזו קריית שמונה ונהרייה. בעקבות ירי זה נערכה ישראל למלחמה, ובהתאם לתכניות שגובשו יצא צה"ל ב-6 ביוני למבצע שלום הגליל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270604
DTEND;VALUE=DATE:20270605
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום ירושלים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום ירושלים הוא חג לאומי המציין את יום איחודה של ירושלים במהלך מלחמת ששת הימים, שהחלה ב-־5 ביוני 1967. במשך 19 שנים (מאז מאי 1948) הייתה ירושלים עיר מחולקת: החלק המערבי של העיר היה בידי ישראל ואילו החלק המזרחי, כולל העיר העתיקה, היה תחת שלטון ירדני (להוציא את הר הצופים). ביום השלישי למלחמת ששת הימים, כ"ח באייר תשכ"ז, בשעה 10.00 בבוקר, פרצו לוחמי חטיבת הצנחנים בפיקודו של המח"ט מרדכי (מוטה) גור, דרך שער האריות אל העיר העתיקה והגיעו לרחבת הר הבית ולכותל המערבי. לשמע המילים שקרא מוטה גור במכשיר הקשר: "הר הבית בידינו" הייתה התרגשות גדולה בקרב הלוחמים ובקרב כל יהודי העולם. איש לא האמין שיזכה למאורע היסטורי שכזה. כשלושה שבועות לאחר מלחמת ששת הימים החליטה הכנסת על איחוד ירושלים. במסגרת זו קבעה הכנסת, שהחוק והמשפט הישראלי יחולו על כל חלקי העיר והכריזה על חופש דת ופולחן במקומות הקדושים לבני כל הדתות – יהודים, נוצרים ומוסלמים. לקראת יום השנה למלחמת ששת הימים, ביום י"ד באייר תשכ"ח (1968), קבעה הכנסת את התאריך כ"ח באייר כ"יום ירושלים" – יום המציין את איחודה מחדש של העיר ואת הקשר ההיסטורי המיוחד של עם ישראל לירושלים לאורך כל הדורות. יום ירושלים קיבל תוקף חוקי בשנת תשנ"ח (1998), באמצעות "חוק יום שחרור ירושלים", שבו נקבע כ"ח באייר כחג לאומי. ביום זה נוהגים לקיים טקס ממלכתי בגבעת התחמושת לזכרם של הנופלים על הגנת העיר, צעדה וריקוד דגלים וכן לספר את סיפורי העיר.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום ירושלים
DESCRIPTION:יום ירושלים הוא חג לאומי המציין את יום איחודה של ירושלים במהלך מלחמת ששת הימים, שהחלה ב-־5 ביוני 1967. במשך 19 שנים (מאז מאי 1948) הייתה ירושלים עיר מחולקת: החלק המערבי של העיר היה בידי ישראל ואילו החלק המזרחי, כולל העיר העתיקה, היה תחת שלטון ירדני (להוציא את הר הצופים). ביום השלישי למלחמת ששת הימים, כ"ח באייר תשכ"ז, בשעה 10.00 בבוקר, פרצו לוחמי חטיבת הצנחנים בפיקודו של המח"ט מרדכי (מוטה) גור, דרך שער האריות אל העיר העתיקה והגיעו לרחבת הר הבית ולכותל המערבי. לשמע המילים שקרא מוטה גור במכשיר הקשר: "הר הבית בידינו" הייתה התרגשות גדולה בקרב הלוחמים ובקרב כל יהודי העולם. איש לא האמין שיזכה למאורע היסטורי שכזה. כשלושה שבועות לאחר מלחמת ששת הימים החליטה הכנסת על איחוד ירושלים. במסגרת זו קבעה הכנסת, שהחוק והמשפט הישראלי יחולו על כל חלקי העיר והכריזה על חופש דת ופולחן במקומות הקדושים לבני כל הדתות – יהודים, נוצרים ומוסלמים. לקראת יום השנה למלחמת ששת הימים, ביום י"ד באייר תשכ"ח (1968), קבעה הכנסת את התאריך כ"ח באייר כ"יום ירושלים" – יום המציין את איחודה מחדש של העיר ואת הקשר ההיסטורי המיוחד של עם ישראל לירושלים לאורך כל הדורות. יום ירושלים קיבל תוקף חוקי בשנת תשנ"ח (1998), באמצעות "חוק יום שחרור ירושלים", שבו נקבע כ"ח באייר כחג לאומי. ביום זה נוהגים לקיים טקס ממלכתי בגבעת התחמושת לזכרם של הנופלים על הגנת העיר, צעדה וריקוד דגלים וכן לספר את סיפורי העיר.
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270604
DTEND;VALUE=DATE:20270605
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1918</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מדברים שלום</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בעקבה שבעבר הירדן נפגש ד"ר חיים ויצמן, יושב ראש ההסתדרות הציונית, עם האמיר פייסל, בנו של חוסיין מלך חיג'אז. המפגש הניב הסכם להסדרת היחסים בין התנועה הציונית לבין הממלכה הערבית המאוחדת, שהייתה אמורה לקום בראשותו של פייסל בעקבות המרד הערבי באימפריה העות'מאנית. כעבור חצי שנה חתמו השניים בלונדון על הסכם – הסכם ויצמן-פייסל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מדברים שלום
DESCRIPTION:בעקבה שבעבר הירדן נפגש ד"ר חיים ויצמן, יושב ראש ההסתדרות הציונית, עם האמיר פייסל, בנו של חוסיין מלך חיג'אז. המפגש הניב הסכם להסדרת היחסים בין התנועה הציונית לבין הממלכה הערבית המאוחדת, שהייתה אמורה לקום בראשותו של פייסל בעקבות המרד הערבי באימפריה העות'מאנית. כעבור חצי שנה חתמו השניים בלונדון על הסכם – הסכם ויצמן-פייסל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270605
DTEND;VALUE=DATE:20270606
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1967</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מלחמת ששת הימים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בשעה 7:45 בבוקר תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי את שדות התעופה הצבאיים של מצרים, ובתוך שלוש שעות השמידו את כל חיל האוויר המצרי. עוד באותו יום הושמדו גם חילות האוויר של סוריה וירדן, והופצץ שדה התעופה המערבי ביותר של עירק. בד בבד ניתנה פקודת "סדין אדום", וכוחות שריון החלו לנוע אל מרחבי מדבר סיני. לאחר שכוחות של צבא ירדן וסוריה החלו להפגיז את ישראל, נעו כוחות שריון ורגלים של צה"ל אל תוך שטחי הגדה המערבית ורמת הגולן. כעבור שישה ימים היו בידי צה"ל כל מדבר סיני עד תעלת סואץ, רמת הגולן והגדה המערבית (יהודה ושומרון) וירושלים המזרחית, ששחרורה הפך לאחד מסמלי המלחמה. בסיום המלחמה נקבע שמה: מלחמת ששת הימים.\n\nמלחמת ששת הימים – למה תקפנו?\nלפרוץ מלחמת ששת הימים היו מספר גורמים. קדמו לה ימים מאוד מתוחים ביחסי ישראל-ארצות ערב, עד אשר לא יכלה ישראל לשתוק עוד ותקפה כדי לשמור על ביטחונה.\nמה איים על ביטחונה של ישראל?\n1. המצרים ריכזו כוחות צבא בחצי האי סיני.\n2. המצרים סגרו את מצרי טיראן במפרץ אילת לאניות ישראליות.\n3. נכרתה ברית ערבית צבאית נגד ישראל וכוחות האו"ם יצאו מרצועת עזה. \n\nהמלחמה הקצרה הסתיימה ב-10 ביוני בניצחון מוחץ לישראל. בעקבות מלחמת ששת הימים נותרו שטחי הגדה המערבית תחת שליטה ישראלית, ועד היום עושות ממשלת ישראל והרשות הפלסטינית מאמצים להגיע להסדר בנושא, שיביא גם לשלום בין שני העמים.\n\nסרטון שחרור מזרח ירושלים והכותל: https://www.youtube.com/watch?v=l17p0fTNvf0</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מלחמת ששת הימים
DESCRIPTION:בשעה 7:45 בבוקר תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי את שדות התעופה הצבאיים של מצרים, ובתוך שלוש שעות השמידו את כל חיל האוויר המצרי. עוד באותו יום הושמדו גם חילות האוויר של סוריה וירדן, והופצץ שדה התעופה המערבי ביותר של עירק. בד בבד ניתנה פקודת "סדין אדום", וכוחות שריון החלו לנוע אל מרחבי מדבר סיני. לאחר שכוחות של צבא ירדן וסוריה החלו להפגיז את ישראל, נעו כוחות שריון ורגלים של צה"ל אל תוך שטחי הגדה המערבית ורמת הגולן. כעבור שישה ימים היו בידי צה"ל כל מדבר סיני עד תעלת סואץ, רמת הגולן והגדה המערבית (יהודה ושומרון) וירושלים המזרחית, ששחרורה הפך לאחד מסמלי המלחמה. בסיום המלחמה נקבע שמה: מלחמת ששת הימים.\n\nמלחמת ששת הימים – למה תקפנו?\nלפרוץ מלחמת ששת הימים היו מספר גורמים. קדמו לה ימים מאוד מתוחים ביחסי ישראל-ארצות ערב, עד אשר לא יכלה ישראל לשתוק עוד ותקפה כדי לשמור על ביטחונה.\nמה איים על ביטחונה של ישראל?\n1. המצרים ריכזו כוחות צבא בחצי האי סיני.\n2. המצרים סגרו את מצרי טיראן במפרץ אילת לאניות ישראליות.\n3. נכרתה ברית ערבית צבאית נגד ישראל וכוחות האו"ם יצאו מרצועת עזה. \n\nהמלחמה הקצרה הסתיימה ב-10 ביוני בניצחון מוחץ לישראל. בעקבות מלחמת ששת הימים נותרו שטחי הגדה המערבית תחת שליטה ישראלית, ועד היום עושות ממשלת ישראל והרשות הפלסטינית מאמצים להגיע להסדר בנושא, שיביא גם לשלום בין שני העמים.\n\nסרטון שחרור מזרח ירושלים והכותל: https://www.youtube.com/watch?v=l17p0fTNvf0
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270605
DTEND;VALUE=DATE:20270606
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1972</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום של הסביבה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום איכות הסביבה העולמי, המצוין מדי שנה ב-5 ביוני, הוא אירוע עולמי המוקדש לקידום מודעות סביבתית ועידוד פעולה להגנה על כדור הארץ. \nב-5 ביוני 1972 התכנסה ועידת שטוקהולם של האו"ם, שהייתה הכינוס הבינלאומי הגדול הראשון לענייני סביבה והפעם הראשונה שדנו בבעיות סביבתיות ברמה הגלובלית ובהצעות לפתרונן. משתתפי הוועידה אימצו את "הצהרת שטוקהולם", שכללה 26 עקרונות לניהול תקין של הסביבה ותוכנית פעולה בהתאם לעקרונות אלה. אחד הצעדים היה הכרזה על יום כינוס הוועידה כיום איכות הסביבה הבינלאומי, במטרה להעלות את המודעות לנושאים סביבתיים ולטפח בקרב הציבור תחושת אחריות כלפי הטבע. \nמאז מצוין יום זה מדי שנה. בכל שנה ניתן דגש לנושא ספציפי אחר המתייחס לאתגרים סביבתיים דחופים, כגון שינויי אקלים, זיהום, מגוון ביולוגי, צריכה בת קיימא ועוד. נושאים אלה משמשים מוקדים לאירועי הסברה ויוזמות חינוכיות. ממשלות, ארגונים ויחידים משתתפים בפעילויות כגון נטיעת עצים, קמפיינים לניקיון, סדנאות חינוכיות ועצרות למען עתיד ירוק. ארגונים בינלאומיים משתמשים ביום זה לעתים קרובות כדי להשיק דוחות, להדגיש נושאים מרכזיים ולגייס משאבים להגנת הסביבה. בתי ספר ומוסדות חינוך ממלאים תפקיד מכריע על ידי ארגון אירועים ופרויקטים שנועדו לחשוף את התלמידים לנושא ולהפוך אותם למשתתפים פעילים בשימור הסביבה.\nקק"ל היא הגוף הירוק התורם לאיכות הסביבה הגדול בישראל, ופועלת למען הסביבה בכל ימות השנה. הפעילות כוללת, כמובן, את מפעל הייעור האדיר, שבמסגרתו ניטעו למעלה מ-240 מיליון עצים בישראל. לצד זאת קק"ל פועלת רבות לפיתוח משק המים, שיקום מפגעי סביבה, קידום סדר יום של פיתוח בר-קיימא, ועוד ועוד. נדבך חשוב בעשייה של קק"ל למען הסביבה הוא פעילויות חינוך וקהילה. במסגרת זאת, גם באתר זה אפשר למצוא שפע פעילויות בנושא.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:היום של הסביבה
DESCRIPTION:יום איכות הסביבה העולמי, המצוין מדי שנה ב-5 ביוני, הוא אירוע עולמי המוקדש לקידום מודעות סביבתית ועידוד פעולה להגנה על כדור הארץ. \nב-5 ביוני 1972 התכנסה ועידת שטוקהולם של האו"ם, שהייתה הכינוס הבינלאומי הגדול הראשון לענייני סביבה והפעם הראשונה שדנו בבעיות סביבתיות ברמה הגלובלית ובהצעות לפתרונן. משתתפי הוועידה אימצו את "הצהרת שטוקהולם", שכללה 26 עקרונות לניהול תקין של הסביבה ותוכנית פעולה בהתאם לעקרונות אלה. אחד הצעדים היה הכרזה על יום כינוס הוועידה כיום איכות הסביבה הבינלאומי, במטרה להעלות את המודעות לנושאים סביבתיים ולטפח בקרב הציבור תחושת אחריות כלפי הטבע. \nמאז מצוין יום זה מדי שנה. בכל שנה ניתן דגש לנושא ספציפי אחר המתייחס לאתגרים סביבתיים דחופים, כגון שינויי אקלים, זיהום, מגוון ביולוגי, צריכה בת קיימא ועוד. נושאים אלה משמשים מוקדים לאירועי הסברה ויוזמות חינוכיות. ממשלות, ארגונים ויחידים משתתפים בפעילויות כגון נטיעת עצים, קמפיינים לניקיון, סדנאות חינוכיות ועצרות למען עתיד ירוק. ארגונים בינלאומיים משתמשים ביום זה לעתים קרובות כדי להשיק דוחות, להדגיש נושאים מרכזיים ולגייס משאבים להגנת הסביבה. בתי ספר ומוסדות חינוך ממלאים תפקיד מכריע על ידי ארגון אירועים ופרויקטים שנועדו לחשוף את התלמידים לנושא ולהפוך אותם למשתתפים פעילים בשימור הסביבה.\nקק"ל היא הגוף הירוק התורם לאיכות הסביבה הגדול בישראל, ופועלת למען הסביבה בכל ימות השנה. הפעילות כוללת, כמובן, את מפעל הייעור האדיר, שבמסגרתו ניטעו למעלה מ-240 מיליון עצים בישראל. לצד זאת קק"ל פועלת רבות לפיתוח משק המים, שיקום מפגעי סביבה, קידום סדר יום של פיתוח בר-קיימא, ועוד ועוד. נדבך חשוב בעשייה של קק"ל למען הסביבה הוא פעילויות חינוך וקהילה. במסגרת זאת, גם באתר זה אפשר למצוא שפע פעילויות בנושא.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270606
DTEND;VALUE=DATE:20270607
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1982</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>כדור השל"ג</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ממשלת ישראל מורה לצה"ל לצאת למבצע שלום הגליל. המבצע, שמטרתו הייתה להוציא את יישובי הצפון מטווח מטחי הקטיושות, הפך למלחמה ארוכה – מלחמת לבנון הראשונה. רק 18 שנים אחר כך, במאי 2000, עזב החייל הישראלי האחרון את אדמת לבנון.\n \nמבצע שלום הגליל החל  ב-6 ביוני 1982, לאחר תקופה ארוכה שבה תושבי הצפון היו נתונים להפגזות וירי בלתי פוסקים מצד ארגוני המחבלים בלבנון. בעקבות ההתנקשות בחייו של שגריר ישראל בבריטניה שלמה ארגוב, ב-3 ביוני 1982, קיבלה ממשלת ישראל החלטה על פעולה להרחקת ארגוני המחבלים מלבנון והסרת האיום שנשקף לתושבי הצפון.\nמבצע "שלום הגליל" (של"ג) נפתח בתקיפת יעדי מחבלים בלבנון על ידי מטוסי חיל האוויר. המהלך הצבאי, שיועד להוציא את יישובי הגליל מטווח האש והטילים של המחבלים מעבר לגבול, הסתבך כבר בשלביו הראשונים, עבר את קו 40 הקילומטרים שעליו החליטה הממשלה, והתפתח ללחימה עם צבא סוריה. מאורע חמור שעורר עליו תגובות קשות בעולם כולו והקצין מאוד את דעת הקהל המתנגדת למלחמה בתוך ישראל פנימה, היה טבח שערכו כוחות פלנגות נוצריים במחנות הפליטים סברה ושתילה במערב ביירות ב-16 בספטמבר 1982. ישראל הואשמה שאפשרה את הטבח הנורא בחפים מפשע.\nמלחמה שגבתה אבדות גדולות:\nלמבצע היו הצלחות צבאיות חלקיות – כושר ההרתעה של צה"ל גבר, אש"ף גורש מדרום לבנון ומביירות, אך ארגון חיזבאללה הוקם והתבסס בדרום לבנון וסוריה הפכה להיות השליטה בפועל בלבנון. ישראל הקימה את צבא דרום לבנון (צד"ל), אשר לחם לצד צה"ל במהלך השנים שלאחר המלחמה, עד ליציאת צה"ל מלבנון. הפגיעות בחיילי צה"ל היו כבדות מאוד. במשך כל שנות השהייה של צה"ל בלבנון נפלו 1,216 מחייליו וחיילים נוספים נפלו בשבי. שלושה שבויים חזרו לארץ במסגרת עסקת חילופי שבויים, אך עד היום אין לישראל מידע מה עלה בגורלם של ארבעה חיילים – שלושה אשר נשבו ב-1982 במהלך קרב ליד העיירה סולטן יעקוב הסמוכה לעיר ביירות, ורון ארד, שנשבה בשנת 1986 לאחר שנטש את מטוסו שנפגע במהלך תקיפה של יעדי מחבלים ליד העיר צידון בלבנון.\nמלחמת לבנון עוררה מחלוקת עמוקה בציבור הישראלי. מלחמה זו הייתה, כדברי ראש הממשלה דאז מנחם בגין: "מלחמת ברירה", וחלק מהציבור הישראלי לא רצה שמדינת ישראל תפתח ביוזמתה במלחמה. גורם נוסף למחלוקת היה הפער בין מבצע שלום הגליל המוגבל, שנועד להרחיק את המחבלים הפלסטינים 40 ק"מ מהגבול (טווח הקטיושות שאיימו על תושבי הגליל) לבין מה שנעשה בפועל – התרחקות כוחות צה"ל מגבול הצפון הרבה מעבר לטווח 40 הק"מ והגעתם עד לפאתי ביירות. ככול שהתמשכה המלחמה הלכו ורבו אבדות צה"ל ועימן גברה הביקורת.\nלאחר הקמת ממשלת האחדות, ב-1984, הוחלט על יציאה מלבנון, אך כוחות צה"ל נשארו להחזיק במה שכונה "רצועת הביטחון" בדרום לבנון עד לשנת 2000.\nבשנת 2000 החליט ראש הממשלה אהוד ברק לסגת מדרום לבנון. ב-24 במאי 2000 נסוג צה"ל חד צדדית מרצועת הביטחון. בנסיגה לא היו נפגעים לכוחותינו, אבל חיילי צד"ל ברחו בריחה מבוהלת בשל כניסת חיזבאללה ורבבות תושבים לדרום לבנון, בריחתם הותירה תחושה של נסיגה תחת לחץ.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:כדור השל"ג
DESCRIPTION:ממשלת ישראל מורה לצה"ל לצאת למבצע שלום הגליל. המבצע, שמטרתו הייתה להוציא את יישובי הצפון מטווח מטחי הקטיושות, הפך למלחמה ארוכה – מלחמת לבנון הראשונה. רק 18 שנים אחר כך, במאי 2000, עזב החייל הישראלי האחרון את אדמת לבנון.\n \nמבצע שלום הגליל החל  ב-6 ביוני 1982, לאחר תקופה ארוכה שבה תושבי הצפון היו נתונים להפגזות וירי בלתי פוסקים מצד ארגוני המחבלים בלבנון. בעקבות ההתנקשות בחייו של שגריר ישראל בבריטניה שלמה ארגוב, ב-3 ביוני 1982, קיבלה ממשלת ישראל החלטה על פעולה להרחקת ארגוני המחבלים מלבנון והסרת האיום שנשקף לתושבי הצפון.\nמבצע "שלום הגליל" (של"ג) נפתח בתקיפת יעדי מחבלים בלבנון על ידי מטוסי חיל האוויר. המהלך הצבאי, שיועד להוציא את יישובי הגליל מטווח האש והטילים של המחבלים מעבר לגבול, הסתבך כבר בשלביו הראשונים, עבר את קו 40 הקילומטרים שעליו החליטה הממשלה, והתפתח ללחימה עם צבא סוריה. מאורע חמור שעורר עליו תגובות קשות בעולם כולו והקצין מאוד את דעת הקהל המתנגדת למלחמה בתוך ישראל פנימה, היה טבח שערכו כוחות פלנגות נוצריים במחנות הפליטים סברה ושתילה במערב ביירות ב-16 בספטמבר 1982. ישראל הואשמה שאפשרה את הטבח הנורא בחפים מפשע.\nמלחמה שגבתה אבדות גדולות:\nלמבצע היו הצלחות צבאיות חלקיות – כושר ההרתעה של צה"ל גבר, אש"ף גורש מדרום לבנון ומביירות, אך ארגון חיזבאללה הוקם והתבסס בדרום לבנון וסוריה הפכה להיות השליטה בפועל בלבנון. ישראל הקימה את צבא דרום לבנון (צד"ל), אשר לחם לצד צה"ל במהלך השנים שלאחר המלחמה, עד ליציאת צה"ל מלבנון. הפגיעות בחיילי צה"ל היו כבדות מאוד. במשך כל שנות השהייה של צה"ל בלבנון נפלו 1,216 מחייליו וחיילים נוספים נפלו בשבי. שלושה שבויים חזרו לארץ במסגרת עסקת חילופי שבויים, אך עד היום אין לישראל מידע מה עלה בגורלם של ארבעה חיילים – שלושה אשר נשבו ב-1982 במהלך קרב ליד העיירה סולטן יעקוב הסמוכה לעיר ביירות, ורון ארד, שנשבה בשנת 1986 לאחר שנטש את מטוסו שנפגע במהלך תקיפה של יעדי מחבלים ליד העיר צידון בלבנון.\nמלחמת לבנון עוררה מחלוקת עמוקה בציבור הישראלי. מלחמה זו הייתה, כדברי ראש הממשלה דאז מנחם בגין: "מלחמת ברירה", וחלק מהציבור הישראלי לא רצה שמדינת ישראל תפתח ביוזמתה במלחמה. גורם נוסף למחלוקת היה הפער בין מבצע שלום הגליל המוגבל, שנועד להרחיק את המחבלים הפלסטינים 40 ק"מ מהגבול (טווח הקטיושות שאיימו על תושבי הגליל) לבין מה שנעשה בפועל – התרחקות כוחות צה"ל מגבול הצפון הרבה מעבר לטווח 40 הק"מ והגעתם עד לפאתי ביירות. ככול שהתמשכה המלחמה הלכו ורבו אבדות צה"ל ועימן גברה הביקורת.\nלאחר הקמת ממשלת האחדות, ב-1984, הוחלט על יציאה מלבנון, אך כוחות צה"ל נשארו להחזיק במה שכונה "רצועת הביטחון" בדרום לבנון עד לשנת 2000.\nבשנת 2000 החליט ראש הממשלה אהוד ברק לסגת מדרום לבנון. ב-24 במאי 2000 נסוג צה"ל חד צדדית מרצועת הביטחון. בנסיגה לא היו נפגעים לכוחותינו, אבל חיילי צד"ל ברחו בריחה מבוהלת בשל כניסת חיזבאללה ורבבות תושבים לדרום לבנון, בריחתם הותירה תחושה של נסיגה תחת לחץ.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270607
DTEND;VALUE=DATE:20270608
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1908</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חווה ציונית ראשונה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>באחוזת דלייקה שליד הכנרת הוקמה חוות כנרת, המפעל ההתיישבותי הראשון של ההסתדרות הציונית. החווה, שהקים המפעל הארצישראלי, נועדה להכשיר פועלות להתיישבות חקלאית. החווה הצמיחה לא רק עצים ופירות, אלא גם את דגניה, "אם הקבוצות", ואת קבוצת כנרת. שנה אחר כך הוקמה לידה המושבה כנרת.\nבחווה הותוו קווי היסוד של כמה מהארגונים הבולטים ביישוב, בהם ההגנה, המשביר לצרכן, סולל בונה ותנובה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:חווה ציונית ראשונה
DESCRIPTION:באחוזת דלייקה שליד הכנרת הוקמה חוות כנרת, המפעל ההתיישבותי הראשון של ההסתדרות הציונית. החווה, שהקים המפעל הארצישראלי, נועדה להכשיר פועלות להתיישבות חקלאית. החווה הצמיחה לא רק עצים ופירות, אלא גם את דגניה, "אם הקבוצות", ואת קבוצת כנרת. שנה אחר כך הוקמה לידה המושבה כנרת.\nבחווה הותוו קווי היסוד של כמה מהארגונים הבולטים ביישוב, בהם ההגנה, המשביר לצרכן, סולל בונה ותנובה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270608
DTEND;VALUE=DATE:20270609
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2008</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום האוקיינוסים הבינלאומי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביום הזה מוקירים בכל רחבי העולם את חשיבותם של גופי המים המחברים בין כולנו וזוכרים למה חשוב לשמור על המשאב החשוב הזה. \nבשנת 2002 החלו לציין את יום האוקיינוסים הבינלאומי ברחבי העולם וב-2008 הוכר היום הזה באו"ם באופן רשמי ונקבע לו תאריך: 8 ביוני. מטרת היום הזה היא לאחד כוחות כדי לשמור על משאב חשוב זה שמחבר את כולנו, ולכן, ברחבי העולם מעוררים ביום הזה את המודעות לסכנות שמרחפות מעל מקווי המים הגדולים ביותר וחושבים על דרכים להציל אותם. מעט על הרבה מתנות של האוקיינוסים והימים:\nהם אחראים לרוב החמצן שאנו נושמים.\nהם מספקים מזון.\nהם מסדירים את האקלים שלנו.\nהם מסייעים בשמירה על מאזן המים ומספקים מים.\nהם מציעים מרקחת של תרופות פוטנציאליות.\nהם מספקים השראה בלתי מוגבלת.\n\nרוצים להיות מעורבים?\nשמרו על הסביבה בכל מאודכם.\nצמצמו למינימום את השימוש בשקיות ניילון.\nאספו זבל והעבירו את המסר שחובתנו לשמור על החופים נקיים. רוב הזיהום שנמצא בים מקורו ביבשה ואנחנו אחראים לכך! רק אנחנו – יחד – נוכל לתקן.\n\nלאתר ארגון האוקיינוסים העולמי:  http://www.worldoceansday.org/ \n\nכתבה על גופים שמסייעים לשמירה על האוקיינוסים והימים, בהם הארגון הישראלי צלול: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4665753,00.html</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יום האוקיינוסים הבינלאומי
DESCRIPTION:ביום הזה מוקירים בכל רחבי העולם את חשיבותם של גופי המים המחברים בין כולנו וזוכרים למה חשוב לשמור על המשאב החשוב הזה. \nבשנת 2002 החלו לציין את יום האוקיינוסים הבינלאומי ברחבי העולם וב-2008 הוכר היום הזה באו"ם באופן רשמי ונקבע לו תאריך: 8 ביוני. מטרת היום הזה היא לאחד כוחות כדי לשמור על משאב חשוב זה שמחבר את כולנו, ולכן, ברחבי העולם מעוררים ביום הזה את המודעות לסכנות שמרחפות מעל מקווי המים הגדולים ביותר וחושבים על דרכים להציל אותם. מעט על הרבה מתנות של האוקיינוסים והימים:\nהם אחראים לרוב החמצן שאנו נושמים.\nהם מספקים מזון.\nהם מסדירים את האקלים שלנו.\nהם מסייעים בשמירה על מאזן המים ומספקים מים.\nהם מציעים מרקחת של תרופות פוטנציאליות.\nהם מספקים השראה בלתי מוגבלת.\n\nרוצים להיות מעורבים?\nשמרו על הסביבה בכל מאודכם.\nצמצמו למינימום את השימוש בשקיות ניילון.\nאספו זבל והעבירו את המסר שחובתנו לשמור על החופים נקיים. רוב הזיהום שנמצא בים מקורו ביבשה ואנחנו אחראים לכך! רק אנחנו – יחד – נוכל לתקן.\n\nלאתר ארגון האוקיינוסים העולמי:  http://www.worldoceansday.org/ \n\nכתבה על גופים שמסייעים לשמירה על האוקיינוסים והימים, בהם הארגון הישראלי צלול: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4665753,00.html
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270609
DTEND;VALUE=DATE:20270610
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1967</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הקרב הקשה בתל פאחר</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>כיבוש מוצב תל פאחר הסורי במסגרת כיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים נחשב אחד הקרבות הקשים והנועזים בכל תולדות צה"ל. ב-9 ביוני 1967 יצאו כוחות של גדוד 12 מחטיבת גולני בסיוע כוח שריון לכיוון תל פאחר בצפון רמת הגולן, שכיבושו היה חלק מהתוכנית להכרעת המערך הסורי בצפון הרמה. בתל ניצבה פלוגה סורית מתוגברת במקלעים, תותחים ומרגמות, אשר נהנתה מיתרון גובה בלעדי ושלטה על הדרכים העולות לצפון רמת הגולן. \nהתוכנית המקורית הייתה לתקוף את התל מכיוון מזרח, ולהגיע אליו מעורפו, אולם הכוח התקשה בשל תוואי השטח הקשה ונאלץ לתקוף מהחזית ולהיות חשוף לאש כבדה. על אף מספרם הקטן של לוחמי הכוחות הם הסתערו ללא היסוס במעלה התל, כשהם חשופים לאש הסורים. במהלך ניסיונות ההסתערות החוזרים ונשנים נהרגו כמעט כל המפקדים הבכירים, בהם המג"ד משה קליין ושניים ממפקדי הפלוגות. הקרב נוהל בפועל על ידי המפקדים הזוטרים, ורק לאחר מספר שעות לחימה קשה והצטרפותה של סיירת גולני, הוכרע המוצב הסורי. כ-110 מתוך 200 לוחמי הגדוד שהשתתפו בקרב נפצעו, 34 נהרגו, ורבים קיבלו עיטורי גבורה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הקרב הקשה בתל פאחר
DESCRIPTION:כיבוש מוצב תל פאחר הסורי במסגרת כיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים נחשב אחד הקרבות הקשים והנועזים בכל תולדות צה"ל. ב-9 ביוני 1967 יצאו כוחות של גדוד 12 מחטיבת גולני בסיוע כוח שריון לכיוון תל פאחר בצפון רמת הגולן, שכיבושו היה חלק מהתוכנית להכרעת המערך הסורי בצפון הרמה. בתל ניצבה פלוגה סורית מתוגברת במקלעים, תותחים ומרגמות, אשר נהנתה מיתרון גובה בלעדי ושלטה על הדרכים העולות לצפון רמת הגולן. \nהתוכנית המקורית הייתה לתקוף את התל מכיוון מזרח, ולהגיע אליו מעורפו, אולם הכוח התקשה בשל תוואי השטח הקשה ונאלץ לתקוף מהחזית ולהיות חשוף לאש כבדה. על אף מספרם הקטן של לוחמי הכוחות הם הסתערו ללא היסוס במעלה התל, כשהם חשופים לאש הסורים. במהלך ניסיונות ההסתערות החוזרים ונשנים נהרגו כמעט כל המפקדים הבכירים, בהם המג"ד משה קליין ושניים ממפקדי הפלוגות. הקרב נוהל בפועל על ידי המפקדים הזוטרים, ורק לאחר מספר שעות לחימה קשה והצטרפותה של סיירת גולני, הוכרע המוצב הסורי. כ-110 מתוך 200 לוחמי הגדוד שהשתתפו בקרב נפצעו, 34 נהרגו, ורבים קיבלו עיטורי גבורה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270610
DTEND;VALUE=DATE:20270611
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ערב שבועות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שבועות הוא חג דתי וחקלאי בעל שמות רבים. השם "שבועות" ניתן לו משום שמהיום הראשון של פסח עד שחוגגים אותו חולפים שבעה שָׁבועות בדיוק. הוא נקרא גם "חג מתן תורה" כיוון שעל פי המסורת  בתאריך זה, ו' בסיוון, ניתנה התורה לעם ישראל במעמד הר סיני. זהו גם "חג הקציר" כי הוא נחוג בתקופת קציר החטים. ויש לחג שם נוסף: "חג הביכורים", שכן הוא אחד משלושת הרגלים  (הרגל השני לפי לוח השנה שהחל בחודש ניסן) שבהם עלו לבית המקדש בירושלים, ובו היו מביאים את ביכורי היבול לבית המקדש. בחג השבועות נוהגים לקרוא במגילת רות, הן משום שהמגילה פותחת במילים: "וַיְהִי, בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים" והן משום שסיפור המעשה מתרחש בעת הקציר. תוכלו לקרוא עוד על החג ולשחק במשחקים הקשורים בו בכתובת: https://www.kkl.org.il/education/features/holidays/shavuot/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ערב שבועות
DESCRIPTION:שבועות הוא חג דתי וחקלאי בעל שמות רבים. השם "שבועות" ניתן לו משום שמהיום הראשון של פסח עד שחוגגים אותו חולפים שבעה שָׁבועות בדיוק. הוא נקרא גם "חג מתן תורה" כיוון שעל פי המסורת  בתאריך זה, ו' בסיוון, ניתנה התורה לעם ישראל במעמד הר סיני. זהו גם "חג הקציר" כי הוא נחוג בתקופת קציר החטים. ויש לחג שם נוסף: "חג הביכורים", שכן הוא אחד משלושת הרגלים  (הרגל השני לפי לוח השנה שהחל בחודש ניסן) שבהם עלו לבית המקדש בירושלים, ובו היו מביאים את ביכורי היבול לבית המקדש. בחג השבועות נוהגים לקרוא במגילת רות, הן משום שהמגילה פותחת במילים: "וַיְהִי, בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים" והן משום שסיפור המעשה מתרחש בעת הקציר. תוכלו לקרוא עוד על החג ולשחק במשחקים הקשורים בו בכתובת: https://www.kkl.org.il/education/features/holidays/shavuot/
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270610
DTEND;VALUE=DATE:20270611
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>פורצים את המצור</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום ב-1948 עברה שיירת המשאיות הראשונה ב"דרך בורמה" ושחררה את ירושלים מהמצור. במלחמת העצמאות פעלו הערבים נגד התחבורה העברית ברוב כבישי הארץ, ובעיקר בעורק התחבורה הראשי בין תל אביב לירושלים. ב-18 במאי 1948 השתלט הלגיון הירדני על משטרת לטרון וחסם את הדרך בין לטרון לשער הגיא, והדרך לירושלים שוב נחסמה.\nעוד קודם לכן החל החיפוש אחר תוואי אפשרי לדרך שתעקוף את לטרון ותגיע לירושלים. הראשונים למצוא את המעקף היו שלושה סיירים של גדוד הפורצים של חטיבת הראל של הפלמ"ח, שצעדו ברגל מקריית ענבים ועד חולדה. אחריהם נעשו עוד כמה פעולות גילוי בתוואי המסתמן, עד אשר הוחלט להכשיר את הדרך לתנועת כלי רכב. \nהדרך הצרה הוכשרה למעבר שיירות יום לפני כניסתה של ההפוגה בקרבות לתוקף. הדרך פעלה כחצי שנה בלבד, אך הצילה את ירושלים וחסכה אבדות רבות בניסיונות החוזרים ונשנים לכיבוש לטרון. השם "דרך בורמה" ניתן לה על שם דרך בורמה ההיסטורית, שהייתה ציר אספקה בין בורמה לסין במלחמת סין-יפן השנייה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:פורצים את המצור
DESCRIPTION:היום ב-1948 עברה שיירת המשאיות הראשונה ב"דרך בורמה" ושחררה את ירושלים מהמצור. במלחמת העצמאות פעלו הערבים נגד התחבורה העברית ברוב כבישי הארץ, ובעיקר בעורק התחבורה הראשי בין תל אביב לירושלים. ב-18 במאי 1948 השתלט הלגיון הירדני על משטרת לטרון וחסם את הדרך בין לטרון לשער הגיא, והדרך לירושלים שוב נחסמה.\nעוד קודם לכן החל החיפוש אחר תוואי אפשרי לדרך שתעקוף את לטרון ותגיע לירושלים. הראשונים למצוא את המעקף היו שלושה סיירים של גדוד הפורצים של חטיבת הראל של הפלמ"ח, שצעדו ברגל מקריית ענבים ועד חולדה. אחריהם נעשו עוד כמה פעולות גילוי בתוואי המסתמן, עד אשר הוחלט להכשיר את הדרך לתנועת כלי רכב. \nהדרך הצרה הוכשרה למעבר שיירות יום לפני כניסתה של ההפוגה בקרבות לתוקף. הדרך פעלה כחצי שנה בלבד, אך הצילה את ירושלים וחסכה אבדות רבות בניסיונות החוזרים ונשנים לכיבוש לטרון. השם "דרך בורמה" ניתן לה על שם דרך בורמה ההיסטורית, שהייתה ציר אספקה בין בורמה לסין במלחמת סין-יפן השנייה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270611
DTEND;VALUE=DATE:20270612
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שבועות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שבועות
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270612
DTEND;VALUE=DATE:20270613
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אסרו חג שבועות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl></span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אסרו חג שבועות
DESCRIPTION:
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270612
DTEND;VALUE=DATE:20270613
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1920</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>להגנת העם והמולדת</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בכינוס בחוות כנרת החליטה מפלגת אחדות העבודה להקים את ארגון ההגנה – כוח מגן של היישוב העברי אשר מטרתו "להגן על חיי היהודים, רכושם, כבודם". עם הקמת ההגנה פורק השומר, ארגון השמירה וההגנה שפעל בארץ ישראל משנת 1909. לאחר הקמת הסתדרות העובדים הוחלט להכפיף את ארגון ההגנה אליה והוחלט להפוך את הארגון לכלל ארצי.\nבשנות השלושים התרחבה פעילות הארגון, והארגון, שהיה מזוהה עם מוסדות התנועה הפועלית, הוכפף למוסדות היישוב – הסוכנות היהודית והוועד הלאומי.\nארגון ההגנה פעל עד להקמת המדינה, והיה התשתית המרכזית לצבא ההגנה לישראל. את המימון הראשוני להקמתו העניקה לו ההסתדרות הכללית.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:להגנת העם והמולדת
DESCRIPTION:בכינוס בחוות כנרת החליטה מפלגת אחדות העבודה להקים את ארגון ההגנה – כוח מגן של היישוב העברי אשר מטרתו "להגן על חיי היהודים, רכושם, כבודם". עם הקמת ההגנה פורק השומר, ארגון השמירה וההגנה שפעל בארץ ישראל משנת 1909. לאחר הקמת הסתדרות העובדים הוחלט להכפיף את ארגון ההגנה אליה והוחלט להפוך את הארגון לכלל ארצי.\nבשנות השלושים התרחבה פעילות הארגון, והארגון, שהיה מזוהה עם מוסדות התנועה הפועלית, הוכפף למוסדות היישוב – הסוכנות היהודית והוועד הלאומי.\nארגון ההגנה פעל עד להקמת המדינה, והיה התשתית המרכזית לצבא ההגנה לישראל. את המימון הראשוני להקמתו העניקה לו ההסתדרות הכללית.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270612
DTEND;VALUE=DATE:20270613
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1994</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>פרידה מרבי גדול</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ב-ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994, נפטר רבי מנחם מנדל שניאורסון, הידוע בכינויו הרבי מליובאוויטש, לאחר שכיהן כראש חסידות חב"ד במשך שנים רבות.\nהרבי היה מנהיג רוחני ותורני שמעל לכל האמין בכוחה של עשייה למען היהדות והחברה, והוביל גל פעילות חסידית וחינוכית רחב היקף ברחבי העולם. הוא דגל בהעמקת הלימוד, בהפצת ערכי ישראל ומסורת יהודית בקרב כל אדם ובכל מקום, והקים מרכזים רבים לתורה, חסד וקהילה – במיוחד באמצעות מתנדבים צעירים שקראו להם "שלוחי הרבי". ייחודו היה בהשקפה אופטימית ופעילה, שלפיה כל יהודי יכול לתרום ולשנות לטובה את עולמו, גם בזמנים קשים.\nעם פטירתו בגיל 92, נערך לו מסע לוויה גדול בברוקלין, מקום מושבו, בהשתתפות עשרות אלפי אנשים מכל העולם. מאז נחשב הרבי למקור השראה ודמות מפתח בעם היהודי, והשפעתו ניכרת עד היום בחוגים רחבים ברחבי ישראל והעולם. ביתו של הרבי מליובאוויטש בברוקלין, ניו יורק, הפך למוקד עלייה לרגל עבור אלפי מבקרים מדי שנה. בארץ ישראל נבנה העתק מוכר בשם "בית הרבי" בכפר חב"ד, שבו מתקיימים מפגשים, לימודים ותפילות – והמאמינים יכולים לחוש את רוחו ואת מורשתו במרכז פעילות חב"ד בארץ.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:פרידה מרבי גדול
DESCRIPTION:ב-ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994, נפטר רבי מנחם מנדל שניאורסון, הידוע בכינויו הרבי מליובאוויטש, לאחר שכיהן כראש חסידות חב"ד במשך שנים רבות.\nהרבי היה מנהיג רוחני ותורני שמעל לכל האמין בכוחה של עשייה למען היהדות והחברה, והוביל גל פעילות חסידית וחינוכית רחב היקף ברחבי העולם. הוא דגל בהעמקת הלימוד, בהפצת ערכי ישראל ומסורת יהודית בקרב כל אדם ובכל מקום, והקים מרכזים רבים לתורה, חסד וקהילה – במיוחד באמצעות מתנדבים צעירים שקראו להם "שלוחי הרבי". ייחודו היה בהשקפה אופטימית ופעילה, שלפיה כל יהודי יכול לתרום ולשנות לטובה את עולמו, גם בזמנים קשים.\nעם פטירתו בגיל 92, נערך לו מסע לוויה גדול בברוקלין, מקום מושבו, בהשתתפות עשרות אלפי אנשים מכל העולם. מאז נחשב הרבי למקור השראה ודמות מפתח בעם היהודי, והשפעתו ניכרת עד היום בחוגים רחבים ברחבי ישראל והעולם. ביתו של הרבי מליובאוויטש בברוקלין, ניו יורק, הפך למוקד עלייה לרגל עבור אלפי מבקרים מדי שנה. בארץ ישראל נבנה העתק מוכר בשם "בית הרבי" בכפר חב"ד, שבו מתקיימים מפגשים, לימודים ותפילות – והמאמינים יכולים לחוש את רוחו ואת מורשתו במרכז פעילות חב"ד בארץ.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270613
DTEND;VALUE=DATE:20270614
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1967</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ירושלים של זהב</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>את השיר "ירושלים של זהב" כתבה נעמי שמר, על פי בקשתו של ראש העיר דאז, טדי קולק, לכבוד פסטיבל הזמר והפזמון, שנערך במוצאי יום העצמאות תשכ"ז, 15 במאי 1967, בבנייני האומה בירושלים. השיר מתאר את מצבה של ירושלים באותה עת – לפני מלחמת ששת הימים, כאשר העיר הייתה חצויה על ידי חומה שהפרידה בין ממלכת ירדן ומדינת ישראל ונודעה כקו העירוני – "העיר אשר בדד יושבת ובליבה חומה".\nהשיר, בביצועה של הזמרת שולי נתן, זכה להצלחה גדולה בפסטיבל. שלושה שבועות לאחר מכן פרצה מלחמת ששת הימים, שבמהלכה אוחדו שני חלקי ירושלים. בעקבות המלחמה עדכנה נעמי שמר את השיר והוסיפה לו בית נוסף, המתחיל במילים: "חזרנו אל בורות המים לשוק ולכיכר, שופר קורא בהר הבית בעיר העתיקה".\nנעמי שמר חשפה את מילות השיר החדשות ב-13 ביוני 1967, כשהופיעה בפני חיילי חטיבת הצנחנים. היא זכתה למחיאות כפיים סוערות ואמרה בתגובה לחיילים: "יותר קשה לכבוש עיר מלשנות שיר". מאז הפך השיר "ירושלים של זהב" לסמל ולתפילה, וברבות השנים נבחר לאחד השירים האהובים ביותר בקרב הציבור הישראלי והיהודי בעולם כולו.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ירושלים של זהב
DESCRIPTION:את השיר "ירושלים של זהב" כתבה נעמי שמר, על פי בקשתו של ראש העיר דאז, טדי קולק, לכבוד פסטיבל הזמר והפזמון, שנערך במוצאי יום העצמאות תשכ"ז, 15 במאי 1967, בבנייני האומה בירושלים. השיר מתאר את מצבה של ירושלים באותה עת – לפני מלחמת ששת הימים, כאשר העיר הייתה חצויה על ידי חומה שהפרידה בין ממלכת ירדן ומדינת ישראל ונודעה כקו העירוני – "העיר אשר בדד יושבת ובליבה חומה".\nהשיר, בביצועה של הזמרת שולי נתן, זכה להצלחה גדולה בפסטיבל. שלושה שבועות לאחר מכן פרצה מלחמת ששת הימים, שבמהלכה אוחדו שני חלקי ירושלים. בעקבות המלחמה עדכנה נעמי שמר את השיר והוסיפה לו בית נוסף, המתחיל במילים: "חזרנו אל בורות המים לשוק ולכיכר, שופר קורא בהר הבית בעיר העתיקה".\nנעמי שמר חשפה את מילות השיר החדשות ב-13 ביוני 1967, כשהופיעה בפני חיילי חטיבת הצנחנים. היא זכתה למחיאות כפיים סוערות ואמרה בתגובה לחיילים: "יותר קשה לכבוש עיר מלשנות שיר". מאז הפך השיר "ירושלים של זהב" לסמל ולתפילה, וברבות השנים נבחר לאחד השירים האהובים ביותר בקרב הציבור הישראלי והיהודי בעולם כולו.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270613
DTEND;VALUE=DATE:20270614
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2025</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>פתיחת המבצע עם כלביא</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ב-13 ביוני 2025 פתחה ישראל במבצע תקדימי להשמדת תשתיות הגרעין באיראן, ובהמשך הצטרפה גם ארצות הברית למתקפה – במהלך צבאי חסר תקדים שזעזע את האזור.\nאחרי חודשים של איומים מצטברים מצד איראן ושלוחות הטרור שלה, בחרה ישראל בחרה שלא להמתין למכה ויזמה מתקפת פתע ישירה על אדמת איראן. מבצע "עם כלביא" נפתח עם יותר מ-200 מטוסי קרב שתקפו שורת מטרות אסטרטגיות באיראן והשמידו את ליבת תשתיות הגרעין שלה. מתקני העשרה, אתרי פיתוח תת-קרקעיים ובסיסי פיקוד – כולם חוסלו במכה אחת מדויקת.\nאיראן הגיבה בירי המוני של טילים ומל"טים לעבר ישראל. עשרות יישובים הותקפו, מערכות ההגנה האווירית פעלו מסביב לשעון, אך לא הכול יורט בהצלחה. כתוצאה מהמתקפות נהרגו 29 אזרחים וחיילים ישראלים, 3,508 ישראלים נפצעו, וכ-15 אלף אזרחים נותרו ללא קורת גג.\nלמרות המחיר הכואב, צה"ל המשיך לתקוף בעומק שטח האויב והבהיר שאין מקום לפשרות מול איום קיומי. ישראל לא רק הגנה על אזרחיה, אלא סיכלה את האיום האסטרטגי החמור ביותר על ביטחון המדינה והשיבה לציר הרשע מכה שממנה יתקשו להתאושש.\nב-21 ביוני, בעקבות המתקפות הקשות על ישראל והמשך האיום האיראני, החליטה ארצות הברית להצטרף למערכה. בכוח משולב של 125 מטוסי קרב וצוללת תקפה ארה"ב שלושה אתרים גרעיניים מרכזיים באיראן – פורדו, נתנז ואיספאהן – במסגרת "מבצע פטיש חצות". בתקיפה זו הושמדו מתקני העשרה ואתרי פיקוד חשובים. המהלך האמריקאי, שהיה מתואם עם ישראל, סימן שלב משמעותי בהגברת הלחץ על איראן ואת המחויבות האמריקאית לשמירה על הביטחון במזרח התיכון.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:פתיחת המבצע עם כלביא
DESCRIPTION:ב-13 ביוני 2025 פתחה ישראל במבצע תקדימי להשמדת תשתיות הגרעין באיראן, ובהמשך הצטרפה גם ארצות הברית למתקפה – במהלך צבאי חסר תקדים שזעזע את האזור.\nאחרי חודשים של איומים מצטברים מצד איראן ושלוחות הטרור שלה, בחרה ישראל בחרה שלא להמתין למכה ויזמה מתקפת פתע ישירה על אדמת איראן. מבצע "עם כלביא" נפתח עם יותר מ-200 מטוסי קרב שתקפו שורת מטרות אסטרטגיות באיראן והשמידו את ליבת תשתיות הגרעין שלה. מתקני העשרה, אתרי פיתוח תת-קרקעיים ובסיסי פיקוד – כולם חוסלו במכה אחת מדויקת.\nאיראן הגיבה בירי המוני של טילים ומל"טים לעבר ישראל. עשרות יישובים הותקפו, מערכות ההגנה האווירית פעלו מסביב לשעון, אך לא הכול יורט בהצלחה. כתוצאה מהמתקפות נהרגו 29 אזרחים וחיילים ישראלים, 3,508 ישראלים נפצעו, וכ-15 אלף אזרחים נותרו ללא קורת גג.\nלמרות המחיר הכואב, צה"ל המשיך לתקוף בעומק שטח האויב והבהיר שאין מקום לפשרות מול איום קיומי. ישראל לא רק הגנה על אזרחיה, אלא סיכלה את האיום האסטרטגי החמור ביותר על ביטחון המדינה והשיבה לציר הרשע מכה שממנה יתקשו להתאושש.\nב-21 ביוני, בעקבות המתקפות הקשות על ישראל והמשך האיום האיראני, החליטה ארצות הברית להצטרף למערכה. בכוח משולב של 125 מטוסי קרב וצוללת תקפה ארה"ב שלושה אתרים גרעיניים מרכזיים באיראן – פורדו, נתנז ואיספאהן – במסגרת "מבצע פטיש חצות". בתקיפה זו הושמדו מתקני העשרה ואתרי פיקוד חשובים. המהלך האמריקאי, שהיה מתואם עם ישראל, סימן שלב משמעותי בהגברת הלחץ על איראן ואת המחויבות האמריקאית לשמירה על הביטחון במזרח התיכון.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270615
DTEND;VALUE=DATE:20270616
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1999</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>על הגז</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שותפות "ים תטיס" מגלה מול חוף אשקלון את מאגר הגז הטבעי הגדול הראשון בישראל. בעקבות התגלית מואצים חיפושי הנפט והגז הטבעי מול חופי הארץ. \nחלק גדול מתצרוכת האנרגיה של ישראל מסופקת על ידי נפט גולמי ותוצריו. כ-300 אלף חביות נפט נצרכות מדי יום, ומתוכן רק מיעוט מבוטל מופק בארץ. נפט הוא מקור אנרגיה מתכלה, מזהם ובעייתי מבחינה סביבתית וכלכלית. לעומת זאת, לשימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה עיקרי יש יתרונות רבים לצרכן, למשק ולסביבה: הוזלת עלויות ייצור החשמל ומוצרי תעשייה, הפחתת זיהום האוויר ופליטת גזי החממה, חיזוק הכלכלה הישראלית, שיפור התחרות במשק וקידום הייצוא. לאור כל אלה, המדינה מעודדת חיפושי נפט וגז טבעי.\nמכיוון שבמרבית המדינות השכנות לישראל מצויים מאגרי נפט עצומים, כבר בתקופת המנדט הבריטי נעשו מאמצים למציאת נפט בישראל, אך אלה לא הניבו תוצאות. לאחר קום המדינה נחקק חוק הנפט (1952) והוקמו מספר חברות לחיפושי נפט, וכן מוסדות ממשלתיים אשר סיפקו תמיכה מקצועית לפעילויות החיפוש. בשנת 1955 התגלה לראשונה נפט בשדה "חלץ" בנגב הצפוני. בשנים שלאחר מכן בוצעו קידוחים נוספים ואותרו מצבורי גז בנגב הצפוני ובדרום מדבר יהודה. אולם, רוב המצבורים שהתגלו לא הניבו כמויות מסחריות, והתברר כי ישראל אינה מעצמת נפט.\nבעקבות תגליות שדות הגז, נכנסו לשוק בשנת 1999 חיפושי הנפט והגז הטבעי משקיעים מהארץ ומחו"ל, אשר יזמו עריכת סקרים סייסמיים ימיים באמצעות טכנולוגיות חדשניות. מאגרי גז נוספים התגלו בשנת 2009 בקידוח "תמר 1", כ-90 קילומטר מול חופי חיפה; במרץ 2009 נתגלה בקידוח "דלית 1", מאגר גז נוסף כ-60 קילומטר מול חופי חדרה. במהלך 2010 גברה ההתעניינות במאגר "לווייתן". החיפושים אחר מאגרי גז טבעי ממשיכים. עם גילוים של מאגרי הגז והפוטנציאל הכלכלי הטמון בהם התפתח במדינת ישראל ויכוח פוליטי-כלכלי על השליטה במאגרים הללו ועל ניהולם ועל זכויות הציבור ברווחים ממשאב טבע זה. במשרד האנרגיה והמים פועלת כיום רשות הגז הטבעי, האמונה על הסדרת הנושא בישראל.\nקראו עוד על חיפושי נפט וגז טבעי בישראל: http://energy.gov.il/Subjects/OilSearch/Pages/GxmsMniOilSearchAbout.aspx</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:על הגז
DESCRIPTION:שותפות "ים תטיס" מגלה מול חוף אשקלון את מאגר הגז הטבעי הגדול הראשון בישראל. בעקבות התגלית מואצים חיפושי הנפט והגז הטבעי מול חופי הארץ. \nחלק גדול מתצרוכת האנרגיה של ישראל מסופקת על ידי נפט גולמי ותוצריו. כ-300 אלף חביות נפט נצרכות מדי יום, ומתוכן רק מיעוט מבוטל מופק בארץ. נפט הוא מקור אנרגיה מתכלה, מזהם ובעייתי מבחינה סביבתית וכלכלית. לעומת זאת, לשימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה עיקרי יש יתרונות רבים לצרכן, למשק ולסביבה: הוזלת עלויות ייצור החשמל ומוצרי תעשייה, הפחתת זיהום האוויר ופליטת גזי החממה, חיזוק הכלכלה הישראלית, שיפור התחרות במשק וקידום הייצוא. לאור כל אלה, המדינה מעודדת חיפושי נפט וגז טבעי.\nמכיוון שבמרבית המדינות השכנות לישראל מצויים מאגרי נפט עצומים, כבר בתקופת המנדט הבריטי נעשו מאמצים למציאת נפט בישראל, אך אלה לא הניבו תוצאות. לאחר קום המדינה נחקק חוק הנפט (1952) והוקמו מספר חברות לחיפושי נפט, וכן מוסדות ממשלתיים אשר סיפקו תמיכה מקצועית לפעילויות החיפוש. בשנת 1955 התגלה לראשונה נפט בשדה "חלץ" בנגב הצפוני. בשנים שלאחר מכן בוצעו קידוחים נוספים ואותרו מצבורי גז בנגב הצפוני ובדרום מדבר יהודה. אולם, רוב המצבורים שהתגלו לא הניבו כמויות מסחריות, והתברר כי ישראל אינה מעצמת נפט.\nבעקבות תגליות שדות הגז, נכנסו לשוק בשנת 1999 חיפושי הנפט והגז הטבעי משקיעים מהארץ ומחו"ל, אשר יזמו עריכת סקרים סייסמיים ימיים באמצעות טכנולוגיות חדשניות. מאגרי גז נוספים התגלו בשנת 2009 בקידוח "תמר 1", כ-90 קילומטר מול חופי חיפה; במרץ 2009 נתגלה בקידוח "דלית 1", מאגר גז נוסף כ-60 קילומטר מול חופי חדרה. במהלך 2010 גברה ההתעניינות במאגר "לווייתן". החיפושים אחר מאגרי גז טבעי ממשיכים. עם גילוים של מאגרי הגז והפוטנציאל הכלכלי הטמון בהם התפתח במדינת ישראל ויכוח פוליטי-כלכלי על השליטה במאגרים הללו ועל ניהולם ועל זכויות הציבור ברווחים ממשאב טבע זה. במשרד האנרגיה והמים פועלת כיום רשות הגז הטבעי, האמונה על הסדרת הנושא בישראל.\nקראו עוד על חיפושי נפט וגז טבעי בישראל: http://energy.gov.il/Subjects/OilSearch/Pages/GxmsMniOilSearchAbout.aspx
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270616
DTEND;VALUE=DATE:20270617
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1946</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ליל הגשרים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בלילה אחד פוצצו אנשי הפלמ"ח 10 גשרים שחיברו בין פלשתינה-א"י לשכנותיה ויצרו ניתוק זמני של נתיבי האספקה שהיו בשימוש הבריטים, כתגובה על סגירת שערי הארץ בפני יהודים, במבצע שנודע בשם "ליל הגשרים". \nב-12 ביוני הכריז שר החוץ הבריטי ארנסט בווין כי הממשלה הבריטית חוזרת בה מהתחייבותה לקבל את מסקנות ועדת החקירה האנגלו אמריקאית לענייני ארץ ישראל לאפשר עליית 100,000 יהודים לארץ ישראל. לאור הצהרה זו, החליטה תנועת המרי העברי, ארגון גג של המחתרות העבריות בארץ ישראל, להוכיח כי סגירת שערי הארץ בפני יהודים עלולה אף היא להטיל עול כבד על הבריטים. \nבמסגרת המבצע פשטו באופן מתואם ארבעת גדודי הפלמ"ח על 11 גשרי כביש ורכבת מרכזיים, לאורך גבולות ארץ ישראל בצפון, בדרום ובמזרח. 10 מהגשרים נהרסו כליל או נפגעו קשה. במקום אחד המבצע נכשל – בגשרים שמעל נחל א-זיב (נחל אכזיב) שבגליל המערבי – בשל פיצוץ חזק שאירע כאשר הגיעו החבלנים אל מתחת לגשר מסילת הברזל. הגשר נהרס כולו ויחד איתו נהרגו 14 מלוחמי הפלמ"ח.\nליל הגשרים נחשב להצלחה של היישוב היהודי והוא זכה להדים תקשורתיים בעולם כולו. המבצע גרם לניתוק זמני של דרכי האספקה של השלטון הבריטי בישראל, והוכיח כי הפלמ"ח מסוגל לבצע מבצעים מורכבים. \nתוצאות הפעולות שבוצעו בליל הגשרים הותירו רושם רב בקרב אוכלוסיית ארץ ישראל והשלטון הבריטי, בשל ביצוען המוצלח של מרבית הפעולות והתיאום המדויק בין הכוחות התוקפים ברחבי הארץ, הנזק הרב שנגרם וניתוקה של ארץ ישראל מהמדינות השכנות. בתגובה החליטו שלטונות המנדט לצאת לפעולה נרחבת ומקיפה נגד ארגון ה"הגנה" והנהגת היישוב על מנת להשיב את הסדר השלטוני על תקנו. כשבועיים לאחר המבצע נערך מבצע "אגאתה", אשר כונה לימים על ידי אנשי היישוב "השבת השחורה". המבצע כלל הטלת עוצר על יישובים יהודיים, חיפושי נשק ביישובים רבים ומעצרים של הנהגת היישוב ופעילים צבאיים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ליל הגשרים
DESCRIPTION:בלילה אחד פוצצו אנשי הפלמ"ח 10 גשרים שחיברו בין פלשתינה-א"י לשכנותיה ויצרו ניתוק זמני של נתיבי האספקה שהיו בשימוש הבריטים, כתגובה על סגירת שערי הארץ בפני יהודים, במבצע שנודע בשם "ליל הגשרים". \nב-12 ביוני הכריז שר החוץ הבריטי ארנסט בווין כי הממשלה הבריטית חוזרת בה מהתחייבותה לקבל את מסקנות ועדת החקירה האנגלו אמריקאית לענייני ארץ ישראל לאפשר עליית 100,000 יהודים לארץ ישראל. לאור הצהרה זו, החליטה תנועת המרי העברי, ארגון גג של המחתרות העבריות בארץ ישראל, להוכיח כי סגירת שערי הארץ בפני יהודים עלולה אף היא להטיל עול כבד על הבריטים. \nבמסגרת המבצע פשטו באופן מתואם ארבעת גדודי הפלמ"ח על 11 גשרי כביש ורכבת מרכזיים, לאורך גבולות ארץ ישראל בצפון, בדרום ובמזרח. 10 מהגשרים נהרסו כליל או נפגעו קשה. במקום אחד המבצע נכשל – בגשרים שמעל נחל א-זיב (נחל אכזיב) שבגליל המערבי – בשל פיצוץ חזק שאירע כאשר הגיעו החבלנים אל מתחת לגשר מסילת הברזל. הגשר נהרס כולו ויחד איתו נהרגו 14 מלוחמי הפלמ"ח.\nליל הגשרים נחשב להצלחה של היישוב היהודי והוא זכה להדים תקשורתיים בעולם כולו. המבצע גרם לניתוק זמני של דרכי האספקה של השלטון הבריטי בישראל, והוכיח כי הפלמ"ח מסוגל לבצע מבצעים מורכבים. \nתוצאות הפעולות שבוצעו בליל הגשרים הותירו רושם רב בקרב אוכלוסיית ארץ ישראל והשלטון הבריטי, בשל ביצוען המוצלח של מרבית הפעולות והתיאום המדויק בין הכוחות התוקפים ברחבי הארץ, הנזק הרב שנגרם וניתוקה של ארץ ישראל מהמדינות השכנות. בתגובה החליטו שלטונות המנדט לצאת לפעולה נרחבת ומקיפה נגד ארגון ה"הגנה" והנהגת היישוב על מנת להשיב את הסדר השלטוני על תקנו. כשבועיים לאחר המבצע נערך מבצע "אגאתה", אשר כונה לימים על ידי אנשי היישוב "השבת השחורה". המבצע כלל הטלת עוצר על יישובים יהודיים, חיפושי נשק ביישובים רבים ומעצרים של הנהגת היישוב ופעילים צבאיים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270617
DTEND;VALUE=DATE:20270618
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1996</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נלחמים במדבור</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ב-17 ביוני מצוין ברחבי העולם "היום הבינלאומי למלחמה במדבור". זהו אחד הנושאים "החמים" ביותר בעולם מבחינה סביבתית ואחד האתגרים החשובים שעומדים בפני האנושות. ישראל, כך קבע האו"ם, היא מומחית בהתמודדות עם תופעת המדבור.\nמדבור הוא תופעה מתמשכת של התפשטות המדבר והתנוונות הקרקע – הפיכת שטחים פוריים לשטחים יבשים. לא בהכרח מדובר רק בשטחי מדבר המאופיינים במיעוט מים, אלא גם בשטחים מרובי גשם, שהפכו פגועים, חשופים ושאינם יצרניים כבעבר. הגורמים לתופעה הם בעיקר השפעות שליליות של פעילות האדם, התערבות לא נכונה ואף מנצלת של האחרון בסביבה, ושינויים אקלימיים גלובליים (שגם הם, בין השאר, נגרמים כתוצאה מפעילות האדם).\nמה עושים בישראל במסגרת המלחמה במדבור?\n1. יער יתיר הוא היער הגדול בעולם שניטע על ידי אדם באזור מדברי למחצה, סְפָר המדבר. לפני נטיעת יער יתיר, נהוג היה בעולם לטעון כי אי אפשר לנטוע יער באזור שבו יורדים פחות מ-600 מ"מ גשם, אך יער יתיר ניטע באזור של 250 מ"מ גשם. \n2. מגדילים את בניית מאגרי המים באזורים צחיחים כדי להגדיל את השטחים הפוריים. קק"ל יזמה את ה"לימנים" – מאגרי מים מלאכותיים ובהם עצים – כדי להחדיר מים לעומק האדמה.\n3. מעודדים פיתוח חקלאות בנגב – פיתוח תשתיות לחקלאות מדברית, על ידי הכשרת הקרקע, טיפוח גידולים המתאימים לתנאי האקלים ומתן תמריצים לחקלאים.\n4. נוטעים עצים ומונעים את היסחפות המדבר צפונה – עיבוי נטיעות לאורך מקורות מים ונחלים מונע נדידת חולות מדבר, מספק צל לבעלי חיים ומעשיר את האטמוספירה בחמצן. \n\nהמדבור מתקיים כמעט בכל העולם, אולם הוא חמור במיוחד ביבשת אפריקה, המשופעת מדבריות וסובלת מבצורות מתמשכות ומקושי לפתח תנאים לגידולים חקלאיים ובעלי חיים. כתוצאה מכך, קיימת בה מצוקה כלכלית, חברתית וסביבתית, המשפיעה על העולם כולו.\nשטחים נרחבים באסיה ובאמריקה הדרומית הפכו גם כן לאזורים צחיחים כתוצאה מכריתת יערות. כך לאורך האמזונס, בשטחים בצ'ילה ובברזיל. גם בדרום אירופה ובמערבה – בצרפת, יוון, איטליה וספרד – נהרסו אלפי קילומטרים רבועים של יערות.\nביותר ממאה מדינות ברחבי העולם, ובייחוד, כאמור, במדינות יבשת אפריקה מוכת הרעב והעוני, נמצאים קרוב למיליארד בני אדם בסכנה קיומית הנובעת מהמדבור המואץ.\n\nמדינת ישראל חתמה על האמנה של האו"ם למלחמה במדבור, שנכנסה לתוקף בשנת 1996 ושעליה חתמו 193 מדינות.\nהמטרה של האמנה ושל תכניות המלחמה במדבור היא לאסוף ידע בתחום, לפתח אמצעים לניטור אזורים פגיעים למדבור ובצורת, לפתח פתרונות לשימור קרקע, לקידום ייעור ולביעור העוני, וכן לפתח פתרונות למקורות מחיה חלופיים לאוכלוסייה הנפגעת, לטיפול בפליטים סביבתיים ולעידוד האוכלוסייה המקומית להשתתף במלחמה במדבור. עוד בנושא: https://magazine.isees.org.il/?p=15868</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:נלחמים במדבור
DESCRIPTION:ב-17 ביוני מצוין ברחבי העולם "היום הבינלאומי למלחמה במדבור". זהו אחד הנושאים "החמים" ביותר בעולם מבחינה סביבתית ואחד האתגרים החשובים שעומדים בפני האנושות. ישראל, כך קבע האו"ם, היא מומחית בהתמודדות עם תופעת המדבור.\nמדבור הוא תופעה מתמשכת של התפשטות המדבר והתנוונות הקרקע – הפיכת שטחים פוריים לשטחים יבשים. לא בהכרח מדובר רק בשטחי מדבר המאופיינים במיעוט מים, אלא גם בשטחים מרובי גשם, שהפכו פגועים, חשופים ושאינם יצרניים כבעבר. הגורמים לתופעה הם בעיקר השפעות שליליות של פעילות האדם, התערבות לא נכונה ואף מנצלת של האחרון בסביבה, ושינויים אקלימיים גלובליים (שגם הם, בין השאר, נגרמים כתוצאה מפעילות האדם).\nמה עושים בישראל במסגרת המלחמה במדבור?\n1. יער יתיר הוא היער הגדול בעולם שניטע על ידי אדם באזור מדברי למחצה, סְפָר המדבר. לפני נטיעת יער יתיר, נהוג היה בעולם לטעון כי אי אפשר לנטוע יער באזור שבו יורדים פחות מ-600 מ"מ גשם, אך יער יתיר ניטע באזור של 250 מ"מ גשם. \n2. מגדילים את בניית מאגרי המים באזורים צחיחים כדי להגדיל את השטחים הפוריים. קק"ל יזמה את ה"לימנים" – מאגרי מים מלאכותיים ובהם עצים – כדי להחדיר מים לעומק האדמה.\n3. מעודדים פיתוח חקלאות בנגב – פיתוח תשתיות לחקלאות מדברית, על ידי הכשרת הקרקע, טיפוח גידולים המתאימים לתנאי האקלים ומתן תמריצים לחקלאים.\n4. נוטעים עצים ומונעים את היסחפות המדבר צפונה – עיבוי נטיעות לאורך מקורות מים ונחלים מונע נדידת חולות מדבר, מספק צל לבעלי חיים ומעשיר את האטמוספירה בחמצן. \n\nהמדבור מתקיים כמעט בכל העולם, אולם הוא חמור במיוחד ביבשת אפריקה, המשופעת מדבריות וסובלת מבצורות מתמשכות ומקושי לפתח תנאים לגידולים חקלאיים ובעלי חיים. כתוצאה מכך, קיימת בה מצוקה כלכלית, חברתית וסביבתית, המשפיעה על העולם כולו.\nשטחים נרחבים באסיה ובאמריקה הדרומית הפכו גם כן לאזורים צחיחים כתוצאה מכריתת יערות. כך לאורך האמזונס, בשטחים בצ'ילה ובברזיל. גם בדרום אירופה ובמערבה – בצרפת, יוון, איטליה וספרד – נהרסו אלפי קילומטרים רבועים של יערות.\nביותר ממאה מדינות ברחבי העולם, ובייחוד, כאמור, במדינות יבשת אפריקה מוכת הרעב והעוני, נמצאים קרוב למיליארד בני אדם בסכנה קיומית הנובעת מהמדבור המואץ.\n\nמדינת ישראל חתמה על האמנה של האו"ם למלחמה במדבור, שנכנסה לתוקף בשנת 1996 ושעליה חתמו 193 מדינות.\nהמטרה של האמנה ושל תכניות המלחמה במדבור היא לאסוף ידע בתחום, לפתח אמצעים לניטור אזורים פגיעים למדבור ובצורת, לפתח פתרונות לשימור קרקע, לקידום ייעור ולביעור העוני, וכן לפתח פתרונות למקורות מחיה חלופיים לאוכלוסייה הנפגעת, לטיפול בפליטים סביבתיים ולעידוד האוכלוסייה המקומית להשתתף במלחמה במדבור. עוד בנושא: https://magazine.isees.org.il/?p=15868
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270618
DTEND;VALUE=DATE:20270619
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1906</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>גם לחיטה יש אם</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אהרון אהרונסון מזהה את השיבולת הראשונה של חיטת הבר, לאחר שחוקרים מארצות שונות תרו במשך שנים רבות אחר חיטת הבר שממנה טופחה חיטת הלחם התרבותית. החוקרים שיערו שמולדת החיטה היא באזור המזרח הקרוב, מפני שתנאי הסביבה באזורנו מתאימים לגידול דגני בר. ואכן, אהרונסון מצא אותה על צלע ההר בראש פינה, ובהמשך באזורים נוספים בארץ ישראל.\nאהרונסון, בן זיכרון יעקב, חוקר מוכשר בעל ידע רב, אַגרונום, בוטָנַאי וגֵאולוג, קרא לחיטת הבר "אֵם החיטה", שם המדגיש את חשיבותה. תגליתו עוררה התרגשות רבה בקרב החוקרים, והוא זכה להכרה ולפרסום עולמיים. אהרנסון סבר שהודות לגילוי הזה יתאפשר להכליא את מיני חיטת הלחם בחיטת הבר, וכך לקבל זני חיטה חדשים שיהיו עמידים ליובש ולמחלות, ושעשויים לפתור את בעיית הרעב בעולם.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:גם לחיטה יש אם
DESCRIPTION:אהרון אהרונסון מזהה את השיבולת הראשונה של חיטת הבר, לאחר שחוקרים מארצות שונות תרו במשך שנים רבות אחר חיטת הבר שממנה טופחה חיטת הלחם התרבותית. החוקרים שיערו שמולדת החיטה היא באזור המזרח הקרוב, מפני שתנאי הסביבה באזורנו מתאימים לגידול דגני בר. ואכן, אהרונסון מצא אותה על צלע ההר בראש פינה, ובהמשך באזורים נוספים בארץ ישראל.\nאהרונסון, בן זיכרון יעקב, חוקר מוכשר בעל ידע רב, אַגרונום, בוטָנַאי וגֵאולוג, קרא לחיטת הבר "אֵם החיטה", שם המדגיש את חשיבותה. תגליתו עוררה התרגשות רבה בקרב החוקרים, והוא זכה להכרה ולפרסום עולמיים. אהרנסון סבר שהודות לגילוי הזה יתאפשר להכליא את מיני חיטת הלחם בחיטת הבר, וכך לקבל זני חיטה חדשים שיהיו עמידים ליובש ולמחלות, ושעשויים לפתור את בעיית הרעב בעולם.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270618
DTEND;VALUE=DATE:20270619
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1919</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>עיתון חדש בארץ</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בירושלים ראה אור הגיליון הראשון של עיתון יומי חדש – "חדשות הארץ"\n"חדשות הארץ" היה "ממשיכו" של עיתון שהתפרסם ביוזמת הצבא הבריטי ושמו חדשות מהארץ הקדושה. עורכו הראשון היה ד"ר ניסן טורוב. כעבור ארבע שנים, ב-1 בינואר 1923, החל העיתון להופיע בתל אביב, ושמו הוסב ל"הארץ".</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:עיתון חדש בארץ
DESCRIPTION:בירושלים ראה אור הגיליון הראשון של עיתון יומי חדש – "חדשות הארץ"\n"חדשות הארץ" היה "ממשיכו" של עיתון שהתפרסם ביוזמת הצבא הבריטי ושמו חדשות מהארץ הקדושה. עורכו הראשון היה ד"ר ניסן טורוב. כעבור ארבע שנים, ב-1 בינואר 1923, החל העיתון להופיע בתל אביב, ושמו הוסב ל"הארץ".
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270619
DTEND;VALUE=DATE:20270620
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2002</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>פרס "ישראל יפה"</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נשיא המדינה העניק לקרן קימת לישראל את פרס "יקיר ומגשים ישראל יפה לשנת 2002" על פרויקט אגמון החולה. ייבוש עמק החולה הוכרז בשנת 1951 כ"פרויקט היובל" של קרן קימת לישראל. הפרויקט היה חלק מהפעולות שנעשו להגדלת הפעילות ההתיישבותית באזור ונועד להכשיר אדמות לעיבוד חקלאי. בשנות התשעים הוחלט להציף מחדש חלק מן העמק (כ-1,100 דונמים) ולחדש את הפעילות האקולוגית שהייתה בו בעבר.\nמאז ההצפה משמש אגמון החולה יעד לפעילות תיירות, אבל הוא גם ובעיקר מרחב שוקק בעלי חיים ובעיקר עופות נודדים הפוקדים את האגמון פעמיים בשנה בעונות הנדידה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:פרס "ישראל יפה"
DESCRIPTION:נשיא המדינה העניק לקרן קימת לישראל את פרס "יקיר ומגשים ישראל יפה לשנת 2002" על פרויקט אגמון החולה. ייבוש עמק החולה הוכרז בשנת 1951 כ"פרויקט היובל" של קרן קימת לישראל. הפרויקט היה חלק מהפעולות שנעשו להגדלת הפעילות ההתיישבותית באזור ונועד להכשיר אדמות לעיבוד חקלאי. בשנות התשעים הוחלט להציף מחדש חלק מן העמק (כ-1,100 דונמים) ולחדש את הפעילות האקולוגית שהייתה בו בעבר.\nמאז ההצפה משמש אגמון החולה יעד לפעילות תיירות, אבל הוא גם ובעיקר מרחב שוקק בעלי חיים ובעיקר עופות נודדים הפוקדים את האגמון פעמיים בשנה בעונות הנדידה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270620
DTEND;VALUE=DATE:20270621
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1934</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בית ספר לרגלי התבור</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מצפון להר התבור נפתח בית הספר החקלאי כדורי. בית הספר נוסד על ידי ממשלת המנדט מכספי תרומתו של הנדבן היהודי העיראקי סר אליס (אליהו) כדורי. בית ספר נוסף הוקם בטול כרם.\nייעודו של בית הספר היה להכשיר את בני היישוב ללימודי חקלאות מתקדמים באירופה ולכן דרישות הקבלה היו מחמירות.\nבתקופת המנדט שימש בית הספר לחממה לגידול מנהיגי היישוב ורבים מתלמידי בית הספר היו מעורבים בפעילות ביטחונית והנהגתית. במרוצת השנים השתנתה אוכלוסיית התלמידים בבית הספר, אך גם היום הוא שומר על ייחודו כמוסד חקלאי ובו פנימייה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:בית ספר לרגלי התבור
DESCRIPTION:מצפון להר התבור נפתח בית הספר החקלאי כדורי. בית הספר נוסד על ידי ממשלת המנדט מכספי תרומתו של הנדבן היהודי העיראקי סר אליס (אליהו) כדורי. בית ספר נוסף הוקם בטול כרם.\nייעודו של בית הספר היה להכשיר את בני היישוב ללימודי חקלאות מתקדמים באירופה ולכן דרישות הקבלה היו מחמירות.\nבתקופת המנדט שימש בית הספר לחממה לגידול מנהיגי היישוב ורבים מתלמידי בית הספר היו מעורבים בפעילות ביטחונית והנהגתית. במרוצת השנים השתנתה אוכלוסיית התלמידים בבית הספר, אך גם היום הוא שומר על ייחודו כמוסד חקלאי ובו פנימייה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270621
DTEND;VALUE=DATE:20270622
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2017</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בין חושך לאור</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>21 ביוני הוא היום הארוך ביותר בשנה בחצי הכדור הצפוני והיום הקצר ביותר בחצי הכדור הדרומי. מה גורם לכך? הציר שעליו מסתובב כדור הארץ סביב השמש אינו ישר אלא נוטה, נטייה זו משפיעה על כמות הקרינה המגיעה מהשמש בכל יום שבו כדור הארץ מקיף את השמש. ביום ה-21 פוגעות קרני השמש בזווית ישירה בחצי הכדור הצפוני ולכן זמן האור הוא הגדול ביותר. מיום זה הולך היום ומתקצר.\nלמידע נוסף בנושא: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3907841,00.html</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:בין חושך לאור
DESCRIPTION:21 ביוני הוא היום הארוך ביותר בשנה בחצי הכדור הצפוני והיום הקצר ביותר בחצי הכדור הדרומי. מה גורם לכך? הציר שעליו מסתובב כדור הארץ סביב השמש אינו ישר אלא נוטה, נטייה זו משפיעה על כמות הקרינה המגיעה מהשמש בכל יום שבו כדור הארץ מקיף את השמש. ביום ה-21 פוגעות קרני השמש בזווית ישירה בחצי הכדור הצפוני ולכן זמן האור הוא הגדול ביותר. מיום זה הולך היום ומתקצר.\nלמידע נוסף בנושא: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3907841,00.html
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270622
DTEND;VALUE=DATE:20270623
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>סופה של אלטלנה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אלטלנה, ספינת הנשק של אצ"ל, הוטבעה מול חופי תל אביב לאחר שאנשי האצ"ל סירבו למסור לצה"ל את השליטה עליה ועל הנשק הרב שהיה בה. האנייה אלטלנה יצאה מצרפת לכיוון ארץ ישראל בתחילת יוני 1948. על סיפונה נשאה האלטלנה כ-900 נוסעים ומאות מקלעים ורובים, שנועדו להגיע לידי אנשי תנועת האצ"ל בארץ ישראל. שמה של האנייה – אלטלנה (נדנדה באיטלקית) – היה שם העט של זאב ז'בוטינסקי, אבי התנועה הרוויזיוניסטית שהזרוע הצבאית שלה בארץ ישראל הייתה ארגון האצ"ל.\nאולם, בראשית אותו חודש חתם מנחם בגין, מפקד האצ"ל, על הסכם לפירוק האצ"ל מנשקו, אי לכך, דרש ראש הממשלה, דוד בן גוריון, שכל הנשק שעל האנייה יועבר לרשות המדינה. אנשי האצ"ל סירבו – הם דרשו לקבל 20% מן הנשק עבור אנשיהם שעדיין פעלו בנפרד בירושלים.\nאנשי האצ"ל קיבלו אולטימטום ובו נדרשו להפסיק את פריקת הנשק מהאנייה, ששהתה מול חופי כפר ויתקין. בתגובה, ירדו רוב האנשים ששהו על האנייה אל החוף והאנייה המשיכה לכיוון חוף תל אביב, ועלתה שם על שרטון.\nב-22 ביוני בשעה 15:30 קיבל סגן רב החובל של אלטלנה אולטימטום – על האנייה להיכנע עד לשעה 16:00. האנייה לא נכנעה וצה"ל פתח באש להתראה לעבר האנייה – פגז שנורה לעבר האנייה פגע במחסן וגרם לדליקה. האנייה אלטלנה טבעה. במהלך האירוע נהרגו 16 בני אדם.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:סופה של אלטלנה
DESCRIPTION:אלטלנה, ספינת הנשק של אצ"ל, הוטבעה מול חופי תל אביב לאחר שאנשי האצ"ל סירבו למסור לצה"ל את השליטה עליה ועל הנשק הרב שהיה בה. האנייה אלטלנה יצאה מצרפת לכיוון ארץ ישראל בתחילת יוני 1948. על סיפונה נשאה האלטלנה כ-900 נוסעים ומאות מקלעים ורובים, שנועדו להגיע לידי אנשי תנועת האצ"ל בארץ ישראל. שמה של האנייה – אלטלנה (נדנדה באיטלקית) – היה שם העט של זאב ז'בוטינסקי, אבי התנועה הרוויזיוניסטית שהזרוע הצבאית שלה בארץ ישראל הייתה ארגון האצ"ל.\nאולם, בראשית אותו חודש חתם מנחם בגין, מפקד האצ"ל, על הסכם לפירוק האצ"ל מנשקו, אי לכך, דרש ראש הממשלה, דוד בן גוריון, שכל הנשק שעל האנייה יועבר לרשות המדינה. אנשי האצ"ל סירבו – הם דרשו לקבל 20% מן הנשק עבור אנשיהם שעדיין פעלו בנפרד בירושלים.\nאנשי האצ"ל קיבלו אולטימטום ובו נדרשו להפסיק את פריקת הנשק מהאנייה, ששהתה מול חופי כפר ויתקין. בתגובה, ירדו רוב האנשים ששהו על האנייה אל החוף והאנייה המשיכה לכיוון חוף תל אביב, ועלתה שם על שרטון.\nב-22 ביוני בשעה 15:30 קיבל סגן רב החובל של אלטלנה אולטימטום – על האנייה להיכנע עד לשעה 16:00. האנייה לא נכנעה וצה"ל פתח באש להתראה לעבר האנייה – פגז שנורה לעבר האנייה פגע במחסן וגרם לדליקה. האנייה אלטלנה טבעה. במהלך האירוע נהרגו 16 בני אדם.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270624
DTEND;VALUE=DATE:20270625
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2012</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נכחד תת המין צב פינטה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ג'ורג' הבודד – צב גלאפגוס מתת המין צב פינטה ענק  – מת באי גלאפגוס שבאקוודור בסביבות גיל 100, ובכך נכחד תת המין כולו.\nמין זה של צבים נצפה על ידי צ'רלס דארווין, שחיבר, מאוחר יותר, את תורת האבולוציה. באיי גלאפגוס אלה קיימים מינים רבים של בעלי חיים אנדמיים כמו מינו של ג'ורג'. אלו הם מינים אשר אי אפשר למצוא בשום מקום אחר בעולם. חוקר הרכיכות ההונגרי, יוז'ף ואגוולג'י, צפה בו לראשונה בשנת 1971 ושמו הוענק לו על שם השחקן האמריקאי, ג'ורג' גובל. \nבמשך השנים נעשו ניסיונות רבייה עם נקבות מתת מינים קרובים באי, אך הם לא צלחו מכיוון שהביצים שנוצרו היו עקרות. כדי לשמור עליו הוצאו מהאי כבשים כדי שצמחיית האי תשוב למצבה הטבעי ואולי כך תתאפשר הרבייה, אך ללא הועיל. לאחר מותו התברר שמת מסיבות טבעיות בגיל 100 לערך. צבים מסוג זה יכולים להגיע גם לגיל 170 ואפילו יותר.\nג'ורג' הפך במשך השנים לאחד הצבים המפורסמים בעולם והיה סמל ודוגמה למאמצים לשמר את בעלי החיים הנדירים באיי גלאפגוס. בעלי חיים אלה נתונים בסכנת הכחדה כיוון שבמשך שנים רבות נהגו יורדי הים לצוד את הצבים עבור בשרם ועבור שימושים שונים שעשו בשריון שלהם. https://www.youtube.com/watch?v=8f9fLpN50bQ</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:נכחד תת המין צב פינטה
DESCRIPTION:ג'ורג' הבודד – צב גלאפגוס מתת המין צב פינטה ענק  – מת באי גלאפגוס שבאקוודור בסביבות גיל 100, ובכך נכחד תת המין כולו.\nמין זה של צבים נצפה על ידי צ'רלס דארווין, שחיבר, מאוחר יותר, את תורת האבולוציה. באיי גלאפגוס אלה קיימים מינים רבים של בעלי חיים אנדמיים כמו מינו של ג'ורג'. אלו הם מינים אשר אי אפשר למצוא בשום מקום אחר בעולם. חוקר הרכיכות ההונגרי, יוז'ף ואגוולג'י, צפה בו לראשונה בשנת 1971 ושמו הוענק לו על שם השחקן האמריקאי, ג'ורג' גובל. \nבמשך השנים נעשו ניסיונות רבייה עם נקבות מתת מינים קרובים באי, אך הם לא צלחו מכיוון שהביצים שנוצרו היו עקרות. כדי לשמור עליו הוצאו מהאי כבשים כדי שצמחיית האי תשוב למצבה הטבעי ואולי כך תתאפשר הרבייה, אך ללא הועיל. לאחר מותו התברר שמת מסיבות טבעיות בגיל 100 לערך. צבים מסוג זה יכולים להגיע גם לגיל 170 ואפילו יותר.\nג'ורג' הפך במשך השנים לאחד הצבים המפורסמים בעולם והיה סמל ודוגמה למאמצים לשמר את בעלי החיים הנדירים באיי גלאפגוס. בעלי חיים אלה נתונים בסכנת הכחדה כיוון שבמשך שנים רבות נהגו יורדי הים לצוד את הצבים עבור בשרם ועבור שימושים שונים שעשו בשריון שלהם. https://www.youtube.com/watch?v=8f9fLpN50bQ
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270625
DTEND;VALUE=DATE:20270626
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1951</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>העיירה מצפה רמון</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>על שפת מכתש רמון, כ-80 ק"מ מדרום לבאר שבע, וכ-150 ק"מ מצפון לאילת נוסדה העיירה מצפה רמון, כמחנה לפועלים שסללו את הכביש לאילת. בשנת 1956 הפך היישוב ממחנה עובדים ליישוב קבע, וב-1964 הוכרזה מצפה רמון מועצה מקומית.\nראשוני המתיישבים הקבועים ביישוב היו עולים מצפון אפריקה ומרומניה. הודות לגובהו הרב של היישוב (כ-900 מטר) הוא זוכה למזג אוויר ייחודי ונוח מאוד יחסית למדבר. הקיץ אמנם חם, אך הוא נסבל, ואילו החורף קר מאוד ואחת לכמה שנים יורד במקום שלג. במצפה רמון נמצא מצפה הכוכבים הגדול בארץ, השייך לאוניברסיטת תל אביב.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:העיירה מצפה רמון
DESCRIPTION:על שפת מכתש רמון, כ-80 ק"מ מדרום לבאר שבע, וכ-150 ק"מ מצפון לאילת נוסדה העיירה מצפה רמון, כמחנה לפועלים שסללו את הכביש לאילת. בשנת 1956 הפך היישוב ממחנה עובדים ליישוב קבע, וב-1964 הוכרזה מצפה רמון מועצה מקומית.\nראשוני המתיישבים הקבועים ביישוב היו עולים מצפון אפריקה ומרומניה. הודות לגובהו הרב של היישוב (כ-900 מטר) הוא זוכה למזג אוויר ייחודי ונוח מאוד יחסית למדבר. הקיץ אמנם חם, אך הוא נסבל, ואילו החורף קר מאוד ואחת לכמה שנים יורד במקום שלג. במצפה רמון נמצא מצפה הכוכבים הגדול בארץ, השייך לאוניברסיטת תל אביב.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270626
DTEND;VALUE=DATE:20270627
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1940</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מחתרת חדשה בישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>קבוצה של מפקדים באצ"ל, ובראשה אברהם שטרן ("יאיר"), פורשת מן הארגון ומקימה ארגון מחתרת חדש, האצ"ל בישראל. כעבור שנתיים הם מחליפים את שם הארגון ללח"י – לוחמי חירות ישראל. הפורשים התנגדו למדיניותו של האצ"ל, שטען שיש לעמוד לימינה של בריטניה במלחמתה נגד גרמניה הנאצית, למרות שבריטניה לא ביטלה את מדיניות הספר הלבן.\nהבריטים רדפו את לוחמי המחתרת ואף הרגו את מייסדה, אבל למרות זאת המשיך הארגון לפעול עד להקמת המדינה. עם הקמת צה"ל ופירוק המחתרות גויסו לוחמי הארגון לצה"ל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מחתרת חדשה בישראל
DESCRIPTION:קבוצה של מפקדים באצ"ל, ובראשה אברהם שטרן ("יאיר"), פורשת מן הארגון ומקימה ארגון מחתרת חדש, האצ"ל בישראל. כעבור שנתיים הם מחליפים את שם הארגון ללח"י – לוחמי חירות ישראל. הפורשים התנגדו למדיניותו של האצ"ל, שטען שיש לעמוד לימינה של בריטניה במלחמתה נגד גרמניה הנאצית, למרות שבריטניה לא ביטלה את מדיניות הספר הלבן.\nהבריטים רדפו את לוחמי המחתרת ואף הרגו את מייסדה, אבל למרות זאת המשיך הארגון לפעול עד להקמת המדינה. עם הקמת צה"ל ופירוק המחתרות גויסו לוחמי הארגון לצה"ל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270628
DTEND;VALUE=DATE:20270629
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>צה"ל נשבע למדינת ישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום זה נקבע כיום ההשבעה הרשמי של צבא ההגנה לישראל. ההשבעה התקיימה בזמן ההפוגה הראשונה של מלחמת העצמאות. \nב-25 במאי באותה שנה החליטה ממשלת ישראל בראשות בן גוריון על פקודת הקמת צבא ההגנה לישראל (צה"ל). לפי הפקודה יפורקו המחתרות וכפיפות הלוחמים תהיה לצה"ל, לשר הביטחון ולממשלה, ללא כל קשר לדעות פוליטיות אישיות. אנשי הלח"י הצטרפו לצה"ל עוד במאי, אנשי האצ"ל במהלך יוני ואנשי הפלמ"ח בספטמבר.\nמאז ההשבעה הראשונה נשבע כל חייל המסיים טירונות אמונים לצה"ל ומדינת ישראל.\nאז – נוסח השבועה ב-1948:\n‏‏פקודת יום מס' 1\nליום ההשבעה של צבא הגנה לישראל\n"במורא אחריות וברטט קדושה, נעמוד ביום זה להישבע שבועת אמונים למדינת ישראל... על קדושת דמם של רבבות מבני עמנו ועל כיסופיהם של דורות עתיקי ימים – צמאי חופש, גאולה ופדוּת. נזכור ברגע זה את אלה מתוכנו אשר לא חסכו את חייהם היקרים והצעירים למען הותיר לנו ולבנינו אחרינו, חיי חופש ועצמאות במולדת המשוחררת...\nעם שבועתנו הנאמנה למדינתנו, נכריז ביום זה קבל עם, עולם ומלואו – כי נשבענו לא להניח לנשקנו, לא לחסוך מעצמנו כל עמל ותלאה, לא להירתע מכל קרבן שיידרש, עד ימוגר האויב הזדוני ויושכן שלום עדי עד בארצנו-מולדתנו... ביום זה נחתמה פרשה מפוארת בדברי ימי ההגנה העברית – צבא המחתרת של העם היהודי במאבקיו לשחרור ועצמאות מדינית – ונפתח פרק ראשון של דברי הימים של צבא ההגנה לישראל.\nיהיו טוהר הנשק, הנאמנות והמסירות לענייני האומה, הדביקות הקנאית במוסר הישראלי של ההגנה העברית – עמוד האש ההולך לפני מחנות צבא הגנה לישראל. תהילת נצח להגנה העברית! יחיד צבא ההגנה לישראל! היה חזק!"\n\nהיום – נוסח שבועת האמונים לצה"ל כיום:\n"אני נשבע(ת) ומתחייב(ת) בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה ולשלטונותיה המוסמכים, לקבל על עצמי ללא תנאי וללא סייג עול משמעתו של צבא הגנה לישראל, לציית לכל הפקודות וההוראות הניתנות על ידי המפקדים המוסמכים ולהקדיש את כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל".</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:צה"ל נשבע למדינת ישראל
DESCRIPTION:יום זה נקבע כיום ההשבעה הרשמי של צבא ההגנה לישראל. ההשבעה התקיימה בזמן ההפוגה הראשונה של מלחמת העצמאות. \nב-25 במאי באותה שנה החליטה ממשלת ישראל בראשות בן גוריון על פקודת הקמת צבא ההגנה לישראל (צה"ל). לפי הפקודה יפורקו המחתרות וכפיפות הלוחמים תהיה לצה"ל, לשר הביטחון ולממשלה, ללא כל קשר לדעות פוליטיות אישיות. אנשי הלח"י הצטרפו לצה"ל עוד במאי, אנשי האצ"ל במהלך יוני ואנשי הפלמ"ח בספטמבר.\nמאז ההשבעה הראשונה נשבע כל חייל המסיים טירונות אמונים לצה"ל ומדינת ישראל.\nאז – נוסח השבועה ב-1948:\n‏‏פקודת יום מס' 1\nליום ההשבעה של צבא הגנה לישראל\n"במורא אחריות וברטט קדושה, נעמוד ביום זה להישבע שבועת אמונים למדינת ישראל... על קדושת דמם של רבבות מבני עמנו ועל כיסופיהם של דורות עתיקי ימים – צמאי חופש, גאולה ופדוּת. נזכור ברגע זה את אלה מתוכנו אשר לא חסכו את חייהם היקרים והצעירים למען הותיר לנו ולבנינו אחרינו, חיי חופש ועצמאות במולדת המשוחררת...\nעם שבועתנו הנאמנה למדינתנו, נכריז ביום זה קבל עם, עולם ומלואו – כי נשבענו לא להניח לנשקנו, לא לחסוך מעצמנו כל עמל ותלאה, לא להירתע מכל קרבן שיידרש, עד ימוגר האויב הזדוני ויושכן שלום עדי עד בארצנו-מולדתנו... ביום זה נחתמה פרשה מפוארת בדברי ימי ההגנה העברית – צבא המחתרת של העם היהודי במאבקיו לשחרור ועצמאות מדינית – ונפתח פרק ראשון של דברי הימים של צבא ההגנה לישראל.\nיהיו טוהר הנשק, הנאמנות והמסירות לענייני האומה, הדביקות הקנאית במוסר הישראלי של ההגנה העברית – עמוד האש ההולך לפני מחנות צבא הגנה לישראל. תהילת נצח להגנה העברית! יחיד צבא ההגנה לישראל! היה חזק!"\n\nהיום – נוסח שבועת האמונים לצה"ל כיום:\n"אני נשבע(ת) ומתחייב(ת) בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקתה ולשלטונותיה המוסמכים, לקבל על עצמי ללא תנאי וללא סייג עול משמעתו של צבא הגנה לישראל, לציית לכל הפקודות וההוראות הניתנות על ידי המפקדים המוסמכים ולהקדיש את כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל".
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270629
DTEND;VALUE=DATE:20270630
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2011</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>פארק על רמה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>פארק רמת מנשה מוכרז על ידי אונסק"ו כמרחב ביוספרי. הפארק, המשותף לקרן קימת לישראל, למועצה האזורית מגידו ולארגונים ירוקים נוספים, משתרע על פני 85 אלף דונם, מדרום לכרמל, בין המושבה יוקנעם לקיבוץ גלעד. יש בו יערות, מרחב פתוח, שדות ומטעים, שישה יישובים כפריים, מעיינות מים ופלגים, הזורמים בכל ימות השנה.\nההכרזה על פארק רמת מנשה כעל מרחב ביוספרי תאפשר לשמור על אופיו הכפרי ולנהלו על פי כללים מיוחדים של פיתוח בר קיימא ארוך טווח, שיחולו על התכנון, על הבנייה והפיתוח, על התיירות ועל המורשת באזור. \nביוספרה היא המעטה החי של כדור הארץ, שבו חיים בני האדם, בעלי החיים והצומח. על פי תפיסת המרחב הביוספרי נקבעים כללי התנהגות להסדרת האיזון בין האדם לסביבתו, בין שימור משאבי הטבע ופיתוח האזור מבחינה כלכלית, מתוך דאגה לאיכות חייהם של הדורות הבאים.\nקראו עוד על רמת מנשה והמרחב הביוספרי: https://www.kkl.org.il/education/features/forest/forests_in_israel/biosphere-scope/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:פארק על רמה
DESCRIPTION:פארק רמת מנשה מוכרז על ידי אונסק"ו כמרחב ביוספרי. הפארק, המשותף לקרן קימת לישראל, למועצה האזורית מגידו ולארגונים ירוקים נוספים, משתרע על פני 85 אלף דונם, מדרום לכרמל, בין המושבה יוקנעם לקיבוץ גלעד. יש בו יערות, מרחב פתוח, שדות ומטעים, שישה יישובים כפריים, מעיינות מים ופלגים, הזורמים בכל ימות השנה.\nההכרזה על פארק רמת מנשה כעל מרחב ביוספרי תאפשר לשמור על אופיו הכפרי ולנהלו על פי כללים מיוחדים של פיתוח בר קיימא ארוך טווח, שיחולו על התכנון, על הבנייה והפיתוח, על התיירות ועל המורשת באזור. \nביוספרה היא המעטה החי של כדור הארץ, שבו חיים בני האדם, בעלי החיים והצומח. על פי תפיסת המרחב הביוספרי נקבעים כללי התנהגות להסדרת האיזון בין האדם לסביבתו, בין שימור משאבי הטבע ופיתוח האזור מבחינה כלכלית, מתוך דאגה לאיכות חייהם של הדורות הבאים.\nקראו עוד על רמת מנשה והמרחב הביוספרי: https://www.kkl.org.il/education/features/forest/forests_in_israel/biosphere-scope/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270629
DTEND;VALUE=DATE:20270630
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1946</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שבת שחורה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בעקבות פעולות נרחבות של תנועת המרי העברי, ובעיקר ליל הגשרים (16 ביוני 1946), פתחו שלטונות המנדט הבריטי במבצע נרחב נגד היישוב. ב"מבצע ברודסייד" – שזכה ביישוב לכינוי "השבת השחורה" – השתתפו 17 אלף חיילים בריטים. במהלך המבצע נעצרו 2,700 איש, בהם גם חברי הנהלת הסוכנות היהודית והוועד הלאומי, והתגלה נשק רב בסליקים שהפעילה ההגנה ביישובים השונים ברחבי הארץ.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שבת שחורה
DESCRIPTION:בעקבות פעולות נרחבות של תנועת המרי העברי, ובעיקר ליל הגשרים (16 ביוני 1946), פתחו שלטונות המנדט הבריטי במבצע נרחב נגד היישוב. ב"מבצע ברודסייד" – שזכה ביישוב לכינוי "השבת השחורה" – השתתפו 17 אלף חיילים בריטים. במהלך המבצע נעצרו 2,700 איש, בהם גם חברי הנהלת הסוכנות היהודית והוועד הלאומי, והתגלה נשק רב בסליקים שהפעילה ההגנה ביישובים השונים ברחבי הארץ.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270630
DTEND;VALUE=DATE:20270701
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1924</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>רצח פוליטי בירושלים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יעקב ישראל דה האן, עיתונאי, סופר ומשורר, מאנשי העדה החרדית ו'"שר החוץ" שלה, נרצח ליד בית החולים שערי צדק בירושלים, על ידי שני אנשי ההגנה. דה האן נטש את הציונות והיה לחבר פעיל בעדה החרדית והאנטי ציונית בירושלים. הוא עורר עליו את זעמו של היישוב, בין היתר משום שנפגש עם המלך עבדאללה ועמד לבקש מהבריטים להתנער מהצהרת בלפור. בעיני רבים נחשב רצח דה האן לרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:רצח פוליטי בירושלים
DESCRIPTION:יעקב ישראל דה האן, עיתונאי, סופר ומשורר, מאנשי העדה החרדית ו'"שר החוץ" שלה, נרצח ליד בית החולים שערי צדק בירושלים, על ידי שני אנשי ההגנה. דה האן נטש את הציונות והיה לחבר פעיל בעדה החרדית והאנטי ציונית בירושלים. הוא עורר עליו את זעמו של היישוב, בין היתר משום שנפגש עם המלך עבדאללה ועמד לבקש מהבריטים להתנער מהצהרת בלפור. בעיני רבים נחשב רצח דה האן לרצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270630
DTEND;VALUE=DATE:20270701
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1937</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>טירה איתנה בגבול</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>טירת צבי, הקיבוץ הדתי הראשון, הוקם במסגרת "חומה ומגדל" בדרום עמק בית שאן. למרות תנאים קשים ואיומים ביטחוניים, הפך לסמל של חלוציות ואמונה.\nטירת צבי הוא הקיבוץ הדתי הראשון בישראל, הממוקם בדרום עמק בית שאן, כ-7 ק"מ מדרום לבית שאן. הקיבוץ הוקם בכ"א בתמוז תרצ"ז, 30 ביוני 1937, במסגרת יישובי "חומה ומגדל", בתקופה שבה נדרשה התיישבות יהודית מהירה וחזקה להגנה על גבולות הארץ והבטחת נוכחות יהודית באזורים אסטרטגיים.\nהגרעין המייסד כלל כ-90 חברים – רובם עולים צעירים מאירופה, בני תנועות "ברית חלוצים דתיים" ו"הפועל המזרחי". חזונם היה להקים קיבוץ המשלב חיי תורה, חקלאות ועבודה עברית, תוך שמירה על אורח חיים דתי ובניית קהילה איתנה בארץ ישראל.\nה"טירה" בשם הקיבוץ הייתה מבנה ערבי דו-קומתי מאבן בוץ, ואילו "צבי" – לזכר הרב צבי הירש קלישר, מחלוצי הציונות הדתית. בתחילת הדרך חיו החברים בתנאים קשים – חום כבד, מחסור במים, הצפות, יתושים ואיומים מצד כפרים ערביים ובדואיים. הקיבוץ עמד בשתי מתקפות משמעותיות: ב-1938 וב-1948 – והצליח להדוף אותן בגבורה. \nטירת צבי תרמה לאורך השנים לפיתוח החקלאות, להתיישבות בגבול הירדן ולתעשייה – ביניהם מפעל הבשר "טירת צבי", והפכה לסמל של חלוציות, אמונה והתיישבות דתית וציונית בארץ ישראל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:טירה איתנה בגבול
DESCRIPTION:טירת צבי, הקיבוץ הדתי הראשון, הוקם במסגרת "חומה ומגדל" בדרום עמק בית שאן. למרות תנאים קשים ואיומים ביטחוניים, הפך לסמל של חלוציות ואמונה.\nטירת צבי הוא הקיבוץ הדתי הראשון בישראל, הממוקם בדרום עמק בית שאן, כ-7 ק"מ מדרום לבית שאן. הקיבוץ הוקם בכ"א בתמוז תרצ"ז, 30 ביוני 1937, במסגרת יישובי "חומה ומגדל", בתקופה שבה נדרשה התיישבות יהודית מהירה וחזקה להגנה על גבולות הארץ והבטחת נוכחות יהודית באזורים אסטרטגיים.\nהגרעין המייסד כלל כ-90 חברים – רובם עולים צעירים מאירופה, בני תנועות "ברית חלוצים דתיים" ו"הפועל המזרחי". חזונם היה להקים קיבוץ המשלב חיי תורה, חקלאות ועבודה עברית, תוך שמירה על אורח חיים דתי ובניית קהילה איתנה בארץ ישראל.\nה"טירה" בשם הקיבוץ הייתה מבנה ערבי דו-קומתי מאבן בוץ, ואילו "צבי" – לזכר הרב צבי הירש קלישר, מחלוצי הציונות הדתית. בתחילת הדרך חיו החברים בתנאים קשים – חום כבד, מחסור במים, הצפות, יתושים ואיומים מצד כפרים ערביים ובדואיים. הקיבוץ עמד בשתי מתקפות משמעותיות: ב-1938 וב-1948 – והצליח להדוף אותן בגבורה. \nטירת צבי תרמה לאורך השנים לפיתוח החקלאות, להתיישבות בגבול הירדן ולתעשייה – ביניהם מפעל הבשר "טירת צבי", והפכה לסמל של חלוציות, אמונה והתיישבות דתית וציונית בארץ ישראל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270701
DTEND;VALUE=DATE:20270702
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1976</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מס ערך מוסף בישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בעקבות המלצותיה של ועדת אשר ולאחר חקיקת חוק מס ערך מוסף (מע"מ) בישראל, נכנס חוק מס ערך מוסף, ולפיו על כל עסקה המתבצעת בישראל מוטל שיעור מס קבוע – בין שמדובר בייבוא ובין שבמתן שירותים. מדובר על שיעור מס קבוע, ומאז קביעתו שונה שיעורו בהתאם למדיניות הכלכלית-חברתית של הממשלה.\nעוד על מס ערך מוסף באתר רשות המסים: https://taxes.gov.il/Vat/Pages/VatLobby.aspx</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מס ערך מוסף בישראל
DESCRIPTION:בעקבות המלצותיה של ועדת אשר ולאחר חקיקת חוק מס ערך מוסף (מע"מ) בישראל, נכנס חוק מס ערך מוסף, ולפיו על כל עסקה המתבצעת בישראל מוטל שיעור מס קבוע – בין שמדובר בייבוא ובין שבמתן שירותים. מדובר על שיעור מס קבוע, ומאז קביעתו שונה שיעורו בהתאם למדיניות הכלכלית-חברתית של הממשלה.\nעוד על מס ערך מוסף באתר רשות המסים: https://taxes.gov.il/Vat/Pages/VatLobby.aspx
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270702
DTEND;VALUE=DATE:20270703
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1995</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שריפה ביער</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אחת השריפות הגדולות בתולדות מדינת ישראל החלה ליד אחד הלולים במושב מסילת ציון, סמוך למחלף שער הגיא. רוח שרבית עזה גרמה לאש להתפשט אל מעבר לכביש ירושלים-תל אביב וכילתה צמחייה בשטח של כ-12,000 דונם. מיליון וחצי עצים עלו באש.\nמדי שנה מכלות שרפות והצתות שטחי יער ירוקים שטופחו במשך שנים בעבודה קשה ומאומצת. כדי להילחם בשרפות, מחזיקה קק"ל מערך כיבוי הכולל מגדלי תצפית, כבאיות, מערכות קשר וקבוצות כוננות וכן היא סללה דרכי יער מיוחדות. אולם כדי למנוע שרפות, יש צורך גם במודעות הציבור ובעזרתו.\nלכן, בהיותכם ביער, עזרו לנו למנוע אש. הקפידו להדליק מדורות רק בחניונים ובמקומות המותרים, בידקו את כיוון הרוח ועוצמתה, כדי שלא יעופו גצים אל עצי היער; אין לעזוב מדורה אלא לאחר שכל הגחלים כובו היטב וכוסו בעפר. היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שריפה ביער
DESCRIPTION:אחת השריפות הגדולות בתולדות מדינת ישראל החלה ליד אחד הלולים במושב מסילת ציון, סמוך למחלף שער הגיא. רוח שרבית עזה גרמה לאש להתפשט אל מעבר לכביש ירושלים-תל אביב וכילתה צמחייה בשטח של כ-12,000 דונם. מיליון וחצי עצים עלו באש.\nמדי שנה מכלות שרפות והצתות שטחי יער ירוקים שטופחו במשך שנים בעבודה קשה ומאומצת. כדי להילחם בשרפות, מחזיקה קק"ל מערך כיבוי הכולל מגדלי תצפית, כבאיות, מערכות קשר וקבוצות כוננות וכן היא סללה דרכי יער מיוחדות. אולם כדי למנוע שרפות, יש צורך גם במודעות הציבור ובעזרתו.\nלכן, בהיותכם ביער, עזרו לנו למנוע אש. הקפידו להדליק מדורות רק בחניונים ובמקומות המותרים, בידקו את כיוון הרוח ועוצמתה, כדי שלא יעופו גצים אל עצי היער; אין לעזוב מדורה אלא לאחר שכל הגחלים כובו היטב וכוסו בעפר. היזהרו באש ביער – אין לנו יערות אחרים!
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270703
DTEND;VALUE=DATE:20270704
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1922</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הספר הלבן הראשון</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שר המושבות הבריטי, וינסטון צ'רצ'יל, מפרסם את המדיניות החדשה של בריטניה בארץ ישראל, המוכרת יותר בכינויה "הספר הלבן". המדיניות החדשה כוללת הגבלות ראשונות של ממשלת המנדט על עלייה ועל התיישבות יהודית בארץ ישראל. על פי המדיניות הזו הוצא שטח עבר הירדן המזרחי מתחום "הבית היהודי", ועליית יהודים לארץ הותנתה בכושר הקליטה הכלכלי שלה.\nבהמשך תקופת המנדט פורסמו עוד שני ספרים לבנים. הספר הלבן השני פורסם ב-1930, והשלישי ב-1939, ערב מלחמת העולם השנייה. פרסומם עורר התנגדות גדולה ביישוב היהודי בא"י.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הספר הלבן הראשון
DESCRIPTION:שר המושבות הבריטי, וינסטון צ'רצ'יל, מפרסם את המדיניות החדשה של בריטניה בארץ ישראל, המוכרת יותר בכינויה "הספר הלבן". המדיניות החדשה כוללת הגבלות ראשונות של ממשלת המנדט על עלייה ועל התיישבות יהודית בארץ ישראל. על פי המדיניות הזו הוצא שטח עבר הירדן המזרחי מתחום "הבית היהודי", ועליית יהודים לארץ הותנתה בכושר הקליטה הכלכלי שלה.\nבהמשך תקופת המנדט פורסמו עוד שני ספרים לבנים. הספר הלבן השני פורסם ב-1930, והשלישי ב-1939, ערב מלחמת העולם השנייה. פרסומם עורר התנגדות גדולה ביישוב היהודי בא"י.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270704
DTEND;VALUE=DATE:20270705
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1976</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>לאנטבה ובחזרה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>במבצע נועז שחרר כוח של צה"ל כמאה בני ערובה שנחטפו בטיסה של חברת אייר פרנס והוחזקו בידי מחבלים בנמל התעופה של אנטבה באוגנדה. ארבעה מטוסי הרקולס של צה"ל טסו למרחק של כ-4,000 קילומטרים כדי להחזיר את בני הערובה הביתה. המבצע הסתיים בהצלחה, אך מפקד סיירת מטכ"ל, סגן אלוף יונתן (יוני) נתניהו, קיפח בו את חייו. שם הקוד של מבצע אנטבה היה "כדור הרעם", אך לאחר נפילתו של יוני הוסב שמו למבצע יונתן.\n\nב-27 ביוני 1976 יצא מטוס של חברת אייר פרנס הצרפתית בטיסה מנתב"ג לפריז. המטוס חנה חניית ביניים באתונה ושם עלו עליו ארבעת החוטפים – שני פלסטינים וגבר ואישה גרמנים. החוטפים השתלטו על המטוס והורו לקברניטו לטוס לבנגזי, לוב, שם הצטרפו למטוס מספר חוטפים נוספים, והמטוס המריא לאנטבה, אוגנדה. \nב-29 ביולי, ביום השלישי לחטיפה, רוכזו 105 החטופים היהודים והישראלים באולם הנוסעים של הטרמינל הישן באנטבה. שאר הנוסעים שוחררו. קברניט המטוס הצרפתי, מישל בקוס, סירב לעזוב את נוסעיו, והוא וכל צוות המטוס נשארו עם החטופים. מאוחר יותר קיבל על כך אות הוקרה מיצחק רבין, ראש הממשלה דאז.\nהחוטפים הציבו אולטימטום לממשלת ישראל: שחרור 53 "לוחמי חירות", הכלואים בארצות שונות, 40 מהם בישראל, וכן כופר כספי תמורת בני הערובה. אם לא ייענו דרישותיהם עד 1 ביולי, כל בני הערובה יוצאו להורג. במהלך המו"מ עימם, שהתבצע דרך אידי אמין, שליט אוגנדה, הוארך האולטימטום עד 4 ביולי.\n\nבינתיים, בישראל, מחליטה ממשלת ישראל בראשותו של יצחק רבין שלא להיענות לאולטימטום ולצאת למבצע חשאי לשחרור בני הערובה. ב-3 ביולי, יום לפני פקיעת האולטימטום, יצא המבצע לדרך.\nב-3 ביולי בצהרי היום המריאו ארבעה מטוסי הרקולס של חיל האוויר הישראלי משארם א-שיח לכיוון שדה התעופה של אנטבה, ועליהם כ-200 לוחמים, בפיקודו של קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל דן שומרון. \nעם הגיעם לשדה התעופה באנטבה, השתלטו לוחמי צה"ל על שטח השדה והמסלול. כוח פשיטה בפיקודו של סא"ל יונתן (יוני) נתניהו יצא לכיוון הטרמינל שבו הוחזקו החטופים. הלוחמים נעו במרצדס שחורה, שהייתה העתק של רכבו של אידי אמין, ובשני ג'יפים על המסלול, מוסווים ככוח אוגנדי.\nבתוך זמן קצר מרגע הנחיתה פרצו הלוחמים לטרמינל, השתלטו על החוטפים ופינו את החטופים אל המטוסים שעל המסלול. \nכעבור 51 דקות הסתיימה הפעולה על אדמת אוגנדה, וכל הנוסעים חולצו בשלום, לבד משלושה, שנהרגו בחילופי האש שהתפתחו במקום. לכוחות צה"ל היה הרוג אחד – יוני נתניהו – שעל שמו נקרא המבצע ופצוע אחד קשה. אחת החטופות, דורה בלוך, שאושפזה בבית חולים בקמפלה, בירת אוגנדה, נרצחה שם לאחר המבצע.\nמבצע יונתן הוכתר כהצלחה גדולה, ועד היום נחשב לאחד מהמבצעים המרשימים שבוצעו אי פעם.\nמבצע אנטבה בווידיאופדיה: https://www.youtube.com/watch?v=5BFe9weVqBA</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:לאנטבה ובחזרה
DESCRIPTION:במבצע נועז שחרר כוח של צה"ל כמאה בני ערובה שנחטפו בטיסה של חברת אייר פרנס והוחזקו בידי מחבלים בנמל התעופה של אנטבה באוגנדה. ארבעה מטוסי הרקולס של צה"ל טסו למרחק של כ-4,000 קילומטרים כדי להחזיר את בני הערובה הביתה. המבצע הסתיים בהצלחה, אך מפקד סיירת מטכ"ל, סגן אלוף יונתן (יוני) נתניהו, קיפח בו את חייו. שם הקוד של מבצע אנטבה היה "כדור הרעם", אך לאחר נפילתו של יוני הוסב שמו למבצע יונתן.\n\nב-27 ביוני 1976 יצא מטוס של חברת אייר פרנס הצרפתית בטיסה מנתב"ג לפריז. המטוס חנה חניית ביניים באתונה ושם עלו עליו ארבעת החוטפים – שני פלסטינים וגבר ואישה גרמנים. החוטפים השתלטו על המטוס והורו לקברניטו לטוס לבנגזי, לוב, שם הצטרפו למטוס מספר חוטפים נוספים, והמטוס המריא לאנטבה, אוגנדה. \nב-29 ביולי, ביום השלישי לחטיפה, רוכזו 105 החטופים היהודים והישראלים באולם הנוסעים של הטרמינל הישן באנטבה. שאר הנוסעים שוחררו. קברניט המטוס הצרפתי, מישל בקוס, סירב לעזוב את נוסעיו, והוא וכל צוות המטוס נשארו עם החטופים. מאוחר יותר קיבל על כך אות הוקרה מיצחק רבין, ראש הממשלה דאז.\nהחוטפים הציבו אולטימטום לממשלת ישראל: שחרור 53 "לוחמי חירות", הכלואים בארצות שונות, 40 מהם בישראל, וכן כופר כספי תמורת בני הערובה. אם לא ייענו דרישותיהם עד 1 ביולי, כל בני הערובה יוצאו להורג. במהלך המו"מ עימם, שהתבצע דרך אידי אמין, שליט אוגנדה, הוארך האולטימטום עד 4 ביולי.\n\nבינתיים, בישראל, מחליטה ממשלת ישראל בראשותו של יצחק רבין שלא להיענות לאולטימטום ולצאת למבצע חשאי לשחרור בני הערובה. ב-3 ביולי, יום לפני פקיעת האולטימטום, יצא המבצע לדרך.\nב-3 ביולי בצהרי היום המריאו ארבעה מטוסי הרקולס של חיל האוויר הישראלי משארם א-שיח לכיוון שדה התעופה של אנטבה, ועליהם כ-200 לוחמים, בפיקודו של קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל דן שומרון. \nעם הגיעם לשדה התעופה באנטבה, השתלטו לוחמי צה"ל על שטח השדה והמסלול. כוח פשיטה בפיקודו של סא"ל יונתן (יוני) נתניהו יצא לכיוון הטרמינל שבו הוחזקו החטופים. הלוחמים נעו במרצדס שחורה, שהייתה העתק של רכבו של אידי אמין, ובשני ג'יפים על המסלול, מוסווים ככוח אוגנדי.\nבתוך זמן קצר מרגע הנחיתה פרצו הלוחמים לטרמינל, השתלטו על החוטפים ופינו את החטופים אל המטוסים שעל המסלול. \nכעבור 51 דקות הסתיימה הפעולה על אדמת אוגנדה, וכל הנוסעים חולצו בשלום, לבד משלושה, שנהרגו בחילופי האש שהתפתחו במקום. לכוחות צה"ל היה הרוג אחד – יוני נתניהו – שעל שמו נקרא המבצע ופצוע אחד קשה. אחת החטופות, דורה בלוך, שאושפזה בבית חולים בקמפלה, בירת אוגנדה, נרצחה שם לאחר המבצע.\nמבצע יונתן הוכתר כהצלחה גדולה, ועד היום נחשב לאחד מהמבצעים המרשימים שבוצעו אי פעם.\nמבצע אנטבה בווידיאופדיה: https://www.youtube.com/watch?v=5BFe9weVqBA
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270705
DTEND;VALUE=DATE:20270706
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1950</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>העיר הלבנה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>תל אביב מוכרזת על ידי אונסק"ו (ארגון האומות המאוחדות לחינוך, למדע ולתרבות) כאתר מורשת תרבות עולמית, בזכות ריכוז של מאות מבנים בסגנון האדריכלות הבינלאומית, "הבאוהאוס", במרכז העיר. אונסק"ו הכיר בחשיבותה המיוחדת של תל אביב למורשת המשותפת לאנושות ובאיכויותיה המיוחדות. \nהבניינים הבהירים של הבאוהאוס הם שהעניקו לתל אביב את הכינוי "העיר הלבנה". הם מתאפיינים בפשטות, בקומפוזיציה אסימטרית ובהימנעות מכל קישוט שאין בו ייעוד שימושי. מרפסות הבאוהאוס הן המאפיין הייחודי של תל אביב, סימן ההיכר שלה לעומת ערים אחרות בעולם, רכיב שהתאים לתנאי האקלים הים תיכוני ומסמל את פתיחות הקהילה ואת הקשר בין הפרטי לציבורי. מתוך כ-4,000 בנייני הבאוהאוס שבתל אביב, כ-1,100 מיועדים כיום לשימור.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:העיר הלבנה
DESCRIPTION:תל אביב מוכרזת על ידי אונסק"ו (ארגון האומות המאוחדות לחינוך, למדע ולתרבות) כאתר מורשת תרבות עולמית, בזכות ריכוז של מאות מבנים בסגנון האדריכלות הבינלאומית, "הבאוהאוס", במרכז העיר. אונסק"ו הכיר בחשיבותה המיוחדת של תל אביב למורשת המשותפת לאנושות ובאיכויותיה המיוחדות. \nהבניינים הבהירים של הבאוהאוס הם שהעניקו לתל אביב את הכינוי "העיר הלבנה". הם מתאפיינים בפשטות, בקומפוזיציה אסימטרית ובהימנעות מכל קישוט שאין בו ייעוד שימושי. מרפסות הבאוהאוס הן המאפיין הייחודי של תל אביב, סימן ההיכר שלה לעומת ערים אחרות בעולם, רכיב שהתאים לתנאי האקלים הים תיכוני ומסמל את פתיחות הקהילה ואת הקשר בין הפרטי לציבורי. מתוך כ-4,000 בנייני הבאוהאוס שבתל אביב, כ-1,100 מיועדים כיום לשימור.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270705
DTEND;VALUE=DATE:20270706
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1950</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חוק השבות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חקיקת חוק השבות, אשר התקבל בכנסת ב-5 ביולי 1950, פתחה את הדלת בפני כל יהודי לעלות למדינת ישראל ולקבל באופן מידי וללא תנאי אזרחות ישראלית.\nבהכרזה על הקמת המדינה, בה' באייר תש"ח, נקבע כי "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות". בכך נוצק תוכן ממשי להצהרה "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". ב"מדינה יהודית" הכוונה הייתה למדינה שהוקמה למען העם היהודי שגלה מארצו ומטרתה להשיבו אליה.\nבמסגרת חוק השבות גם נקבע כי בסמכות שר הפנים להגביל את עלייתם של יהודים שיש חשש כי יפגעו במדינה ויהוו סיכון ביטחוני.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:חוק השבות
DESCRIPTION:חקיקת חוק השבות, אשר התקבל בכנסת ב-5 ביולי 1950, פתחה את הדלת בפני כל יהודי לעלות למדינת ישראל ולקבל באופן מידי וללא תנאי אזרחות ישראלית.\nבהכרזה על הקמת המדינה, בה' באייר תש"ח, נקבע כי "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות". בכך נוצק תוכן ממשי להצהרה "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". ב"מדינה יהודית" הכוונה הייתה למדינה שהוקמה למען העם היהודי שגלה מארצו ומטרתה להשיבו אליה.\nבמסגרת חוק השבות גם נקבע כי בסמכות שר הפנים להגביל את עלייתם של יהודים שיש חשש כי יפגעו במדינה ויהוו סיכון ביטחוני.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270706
DTEND;VALUE=DATE:20270707
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1882</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הביל"ויים באים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אַרְבָּעָה-עָשָֹר החברים הראשונים מתנועת ביל"ו – בית ישראל לכו ונלכה – הגיעו לנמל יפו במטרה להגשים את הרעיון הציוני של התיישבות ועבודה בארץ ישראל. תאריך עלייתם לארץ ישראל, י"ט בתמוז תרמ"ב – 6.7.1882, מציין את תחילת העלייה הראשונה (1882–1904).\n\n\nאגודת ביל"ו – בית יעקב לכו ונלכה" (ישעיהו ב, 5) – הייתה חלק מתנועת חיבת ציון. האגודה הוקמה בעיר חרקוב שברוסיה על ידי צעירים יהודים משכילים, בעקבות הפרעות ביהודי דרום רוסיה בשנת 1881 ("סופות בנגב"). \nגרעין ההקמה של התנועה מנה כ-50 צעירים, ובראשה עמד ישראל בלקינד. צעירים אלו לא עסקו בענייני היהודים קודם לכן. הם היו צעירים מרדנים שהאמינו ברעיונות סוציאליסטיים חדשים ובשילובם של יהודי רוסיה במקומות מגוריהם, אך הפרעות ביהודי דרום רוסיה בשנת 1881 שינו את עמדותיהם. הם קראו ליהודים שלא להאמין עוד בקידמה ובתרבות של אירופה, אלא "בכוח החיים של עמנו", והחלו לגבש תוכנית לאומית נועזת – "לברוא לעם היהודים מרכז מדיני", ולהגשים את רעיון התחייה הלאומית באמצעות עלייה לארץ והקמת יישובים חקלאיים בה.\nנוסף על רעיון התחייה הלאומית, הביאו אתם הביל"ויים רעיונות סוציאליסטיים חדשים של חיי שיתוף ושיוויון. הם קראו להתחדשות פוליטית-כלכלית ורוחנית-לאומית של העם היהודי בארץ ישראל וכן להתחדשות השפה העברית. \n\nהקבוצה הראשונה שהגיעה לארץ ישראל כללה 14 חברים ובראשם ישראל בלקינד. ביניהם הייתה גם אישה אחת: דבורה סירוט. למחרת בואם הלכה הקבוצה למקווה ישראל – בית הספר החקלאי הראשון שהוקם בארץ – ללמוד את עבודת האדמה. חברי הקבוצה התקבלו לעבודה במקווה ישראל וחיו שם חיי קומונה עם עזרה הדדית ותקנון משותף, אך סבלו מקשיים רבים.\nבמהלך הזמן עזבו חלק מן החברים את האגודה; אחרים שנשארו חזרו למקווה ישראל או עברו לעבוד במושבה ראשון לציון, על אף התנגדות של חלק מבני המושבה שחששו מאופיים החילוני. שאיפתם של הביל"ויים הראשונים לקנות חלקת קרקע בארץ ישראל ולעבוד בה התממשה רק כשנתיים וחצי לאחר עלייתם ארצה – בחנוכה תרמ"ה (דצמבר 1884): יחיאל מיכל פינס, שנחלץ לעזרת הביל"ויים, השיג הלוואה ורכש בשבילם כ-3,000 דונם אדמה. על אדמה זאת הקימו הביל"ויים את המושבה גדרה. \n\nעד סוף 1884 נמנו בארץ 48 ביל"ויים שרובם הגיעו מרוסיה ומרומניה.\nמצבם הכלכלי של הביל"ויים הוסיף להיות חמור ועל כך נוספו עתה גם מחלות וקשיים חברתיים – הם סבלו מהתנגדות שמרנית ולעיתים חשוכה של היישוב הישן לקבוצת הצעירים הבודדים החיים בחילוניות מובלטת, התמודדו עם תנאי חיים קשים מאוד, בירוקרטיה אכזרית ששלטה אז ביישוב הקיים בארץ ישראל, העדר עזרה מיהודי הגולה וחילוקי דעות קשים בתוך הקבוצה עצמה. בשלב זה הרהרו רבים מהם בנטישת ארץ ישראל. המעטים שנשארו הוסיפו להתמודד עם קשיים רבים, תוך שהם הופכים מודל ומופת לעליות שיבואו. היחיד מבין הביל"ויים שזכה לראות את הכרזת המדינה היה מנשה מאירוביץ.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הביל"ויים באים
DESCRIPTION:אַרְבָּעָה-עָשָֹר החברים הראשונים מתנועת ביל"ו – בית ישראל לכו ונלכה – הגיעו לנמל יפו במטרה להגשים את הרעיון הציוני של התיישבות ועבודה בארץ ישראל. תאריך עלייתם לארץ ישראל, י"ט בתמוז תרמ"ב – 6.7.1882, מציין את תחילת העלייה הראשונה (1882–1904).\n\n\nאגודת ביל"ו – בית יעקב לכו ונלכה" (ישעיהו ב, 5) – הייתה חלק מתנועת חיבת ציון. האגודה הוקמה בעיר חרקוב שברוסיה על ידי צעירים יהודים משכילים, בעקבות הפרעות ביהודי דרום רוסיה בשנת 1881 ("סופות בנגב"). \nגרעין ההקמה של התנועה מנה כ-50 צעירים, ובראשה עמד ישראל בלקינד. צעירים אלו לא עסקו בענייני היהודים קודם לכן. הם היו צעירים מרדנים שהאמינו ברעיונות סוציאליסטיים חדשים ובשילובם של יהודי רוסיה במקומות מגוריהם, אך הפרעות ביהודי דרום רוסיה בשנת 1881 שינו את עמדותיהם. הם קראו ליהודים שלא להאמין עוד בקידמה ובתרבות של אירופה, אלא "בכוח החיים של עמנו", והחלו לגבש תוכנית לאומית נועזת – "לברוא לעם היהודים מרכז מדיני", ולהגשים את רעיון התחייה הלאומית באמצעות עלייה לארץ והקמת יישובים חקלאיים בה.\nנוסף על רעיון התחייה הלאומית, הביאו אתם הביל"ויים רעיונות סוציאליסטיים חדשים של חיי שיתוף ושיוויון. הם קראו להתחדשות פוליטית-כלכלית ורוחנית-לאומית של העם היהודי בארץ ישראל וכן להתחדשות השפה העברית. \n\nהקבוצה הראשונה שהגיעה לארץ ישראל כללה 14 חברים ובראשם ישראל בלקינד. ביניהם הייתה גם אישה אחת: דבורה סירוט. למחרת בואם הלכה הקבוצה למקווה ישראל – בית הספר החקלאי הראשון שהוקם בארץ – ללמוד את עבודת האדמה. חברי הקבוצה התקבלו לעבודה במקווה ישראל וחיו שם חיי קומונה עם עזרה הדדית ותקנון משותף, אך סבלו מקשיים רבים.\nבמהלך הזמן עזבו חלק מן החברים את האגודה; אחרים שנשארו חזרו למקווה ישראל או עברו לעבוד במושבה ראשון לציון, על אף התנגדות של חלק מבני המושבה שחששו מאופיים החילוני. שאיפתם של הביל"ויים הראשונים לקנות חלקת קרקע בארץ ישראל ולעבוד בה התממשה רק כשנתיים וחצי לאחר עלייתם ארצה – בחנוכה תרמ"ה (דצמבר 1884): יחיאל מיכל פינס, שנחלץ לעזרת הביל"ויים, השיג הלוואה ורכש בשבילם כ-3,000 דונם אדמה. על אדמה זאת הקימו הביל"ויים את המושבה גדרה. \n\nעד סוף 1884 נמנו בארץ 48 ביל"ויים שרובם הגיעו מרוסיה ומרומניה.\nמצבם הכלכלי של הביל"ויים הוסיף להיות חמור ועל כך נוספו עתה גם מחלות וקשיים חברתיים – הם סבלו מהתנגדות שמרנית ולעיתים חשוכה של היישוב הישן לקבוצת הצעירים הבודדים החיים בחילוניות מובלטת, התמודדו עם תנאי חיים קשים מאוד, בירוקרטיה אכזרית ששלטה אז ביישוב הקיים בארץ ישראל, העדר עזרה מיהודי הגולה וחילוקי דעות קשים בתוך הקבוצה עצמה. בשלב זה הרהרו רבים מהם בנטישת ארץ ישראל. המעטים שנשארו הוסיפו להתמודד עם קשיים רבים, תוך שהם הופכים מודל ומופת לעליות שיבואו. היחיד מבין הביל"ויים שזכה לראות את הכרזת המדינה היה מנשה מאירוביץ.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270706
DTEND;VALUE=DATE:20270707
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1938</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ועידת אוויאן: ההזדמנות שהוחמצה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>כינוס בין-לאומי בצרפת שמטרתו הייתה לסייע ליהודים הנמלטים מגרמניה הנאצית  – הסתיים בהבטחות מעטות ובאכזבה גדולה.\n\nשביבי תקווה הורגשו באוויר בזמן פתיחת ועיד אוויאן, שיזם נשיא ארצות הברית, פרנקלין ד' רוזוולט, ב-6.7.1938. נציגי32  מדינות נענו ליוזמתו והגיעו לדון במצוקת הפליטים היהודים, שנמלטו מגרמניה ומאוסטריה בעקבות רדיפות הנאצים. על אף גילויי האהדה למצוקת הפליטים ולמצבם הקשה, רוב נציגי המדינות סירבו להגדיל את מכסות ההגירה או לקלוט מספר משמעותי של פליטים יהודים. הם תירצו זאת בצפיפות, קשיים כלכליים, אבטלה גבוהה במדינותיהם, מכסות הגירה מוגבלות וחשש מהשלכות חברתיות ופוליטיות של קליטת מהגרים נוספים, בהן עלייה באווירה אנטישמית בארצותיהן. לאחר עשרה ימי דיונים, בסיום הוועידה, הוקם גוף בין-לאומי שנועד לסייע בטיפול בבעיית הפליטים, אך סמכויותיו היו מוגבלות והוא לא הצליח להביא לשינוי ממשי. \nכישלון הוועידה נתפס כהוכחה לכך שמדינות העולם אינן מוכנות לפעול באופן משמעותי למען הצלת היהודים. הדבר חיזק את ביטחונה של גרמניה הנאצית כי לא תיתקל בהתנגדות משמעותית למדיניות הרדיפה שלה, ואכן לאחר כמה חודשים התחולל פוגרום מאורגן של המשטר הנאצי, שכונה "ליל הבדולח", ובמהלכו הוצתו בתי כנסת, נהרסו אלפי בתי עסק ובתים, ונעצרו כ-30,000 יהודים.\nגולדה מאיר, שהשתתפה בוועידה כמשקיפה מטעם היישוב היהודי בארץ ישראל, אמרה לאחר סיום הוועידה: "לא הושג באוויאן דבר מלבד מילים יפות. יש רק דבר אחד שאני מקווה לראות לפני מותי: שעמי לא יזדקק עוד לביטויי אהדה." ואכן, בשנת 1948, עשר שנים לאחר מכן, היא זכתה לחזות בהקמת מדינת ישראל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ועידת אוויאן: ההזדמנות שהוחמצה
DESCRIPTION:כינוס בין-לאומי בצרפת שמטרתו הייתה לסייע ליהודים הנמלטים מגרמניה הנאצית  – הסתיים בהבטחות מעטות ובאכזבה גדולה.\n\nשביבי תקווה הורגשו באוויר בזמן פתיחת ועיד אוויאן, שיזם נשיא ארצות הברית, פרנקלין ד' רוזוולט, ב-6.7.1938. נציגי32  מדינות נענו ליוזמתו והגיעו לדון במצוקת הפליטים היהודים, שנמלטו מגרמניה ומאוסטריה בעקבות רדיפות הנאצים. על אף גילויי האהדה למצוקת הפליטים ולמצבם הקשה, רוב נציגי המדינות סירבו להגדיל את מכסות ההגירה או לקלוט מספר משמעותי של פליטים יהודים. הם תירצו זאת בצפיפות, קשיים כלכליים, אבטלה גבוהה במדינותיהם, מכסות הגירה מוגבלות וחשש מהשלכות חברתיות ופוליטיות של קליטת מהגרים נוספים, בהן עלייה באווירה אנטישמית בארצותיהן. לאחר עשרה ימי דיונים, בסיום הוועידה, הוקם גוף בין-לאומי שנועד לסייע בטיפול בבעיית הפליטים, אך סמכויותיו היו מוגבלות והוא לא הצליח להביא לשינוי ממשי. \nכישלון הוועידה נתפס כהוכחה לכך שמדינות העולם אינן מוכנות לפעול באופן משמעותי למען הצלת היהודים. הדבר חיזק את ביטחונה של גרמניה הנאצית כי לא תיתקל בהתנגדות משמעותית למדיניות הרדיפה שלה, ואכן לאחר כמה חודשים התחולל פוגרום מאורגן של המשטר הנאצי, שכונה "ליל הבדולח", ובמהלכו הוצתו בתי כנסת, נהרסו אלפי בתי עסק ובתים, ונעצרו כ-30,000 יהודים.\nגולדה מאיר, שהשתתפה בוועידה כמשקיפה מטעם היישוב היהודי בארץ ישראל, אמרה לאחר סיום הוועידה: "לא הושג באוויאן דבר מלבד מילים יפות. יש רק דבר אחד שאני מקווה לראות לפני מותי: שעמי לא יזדקק עוד לביטויי אהדה." ואכן, בשנת 1948, עשר שנים לאחר מכן, היא זכתה לחזות בהקמת מדינת ישראל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270707
DTEND;VALUE=DATE:20270708
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1937</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ועדת פיל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום ב-1937 פורסמו מסקנותיה של ועדת פיל – ועדת חקירה ממלכתית, שהוקמה על ידי ממשלת בריטניה במטרה לבדוק מדוע פרץ המרד הערבי ולהמליץ על הצעדים לעתיד. הוועדה מונתה בסוף שנת 1936 על ידי שר המושבות הבריטי ובראשה עמד הלורד ויליאם רוברט פיל. מסקנות הוועדה היו כי בארץ ישראל קיימים שני לאומים שונים בעלי אינטרסים שונים ושאיפות לאומיות מנוגדות; פעולות המנדט אינן יעילות ולכן אינן יכולות להימשך; שלטון המנדט עתיד לגרור התפרצויות זעם חדשות מצד הערבים; מספר היהודים והערבים החיים בישראל גבוה מהמצופה עקב הגירה.\nהוועדה החליטה על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות – מדינה יהודית ומדינה ערבית. כמו כן נקבע כי הערים ירושלים, בית לחם ויפו וכל השטח שביניהן יישאר תחת שלטון המנדט. כן נקבע כי עד למימוש החלטות הוועדה תוגבל העלייה לארץ בצורה דרסטית וקניית הקרקעות על ידי יהודים תוגבל גם היא.\nשני הצדדים דחו את מסקנות הוועדה, אבל הקונגרס הציוני הסמיך את שולחו לנהל מו"מ על התכנית. הערבים התנגדו לכל חלוקה של שטחי הארץ. בעקבות כישלונה של ועדת פיל הוקמה מיד לאחר מכן ועדת וודהד.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ועדת פיל
DESCRIPTION:היום ב-1937 פורסמו מסקנותיה של ועדת פיל – ועדת חקירה ממלכתית, שהוקמה על ידי ממשלת בריטניה במטרה לבדוק מדוע פרץ המרד הערבי ולהמליץ על הצעדים לעתיד. הוועדה מונתה בסוף שנת 1936 על ידי שר המושבות הבריטי ובראשה עמד הלורד ויליאם רוברט פיל. מסקנות הוועדה היו כי בארץ ישראל קיימים שני לאומים שונים בעלי אינטרסים שונים ושאיפות לאומיות מנוגדות; פעולות המנדט אינן יעילות ולכן אינן יכולות להימשך; שלטון המנדט עתיד לגרור התפרצויות זעם חדשות מצד הערבים; מספר היהודים והערבים החיים בישראל גבוה מהמצופה עקב הגירה.\nהוועדה החליטה על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות – מדינה יהודית ומדינה ערבית. כמו כן נקבע כי הערים ירושלים, בית לחם ויפו וכל השטח שביניהן יישאר תחת שלטון המנדט. כן נקבע כי עד למימוש החלטות הוועדה תוגבל העלייה לארץ בצורה דרסטית וקניית הקרקעות על ידי יהודים תוגבל גם היא.\nשני הצדדים דחו את מסקנות הוועדה, אבל הקונגרס הציוני הסמיך את שולחו לנהל מו"מ על התכנית. הערבים התנגדו לכל חלוקה של שטחי הארץ. בעקבות כישלונה של ועדת פיל הוקמה מיד לאחר מכן ועדת וודהד.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270708
DTEND;VALUE=DATE:20270709
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2003</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יש לנו ויקיפדיה בעברית</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הושקה הגרסה העברית של האנציקלופדיה האינטרנטית החופשית "ויקיפדיה", שעוסקת בתחומי דעת רבים ומגוונים.\nהגרסה העברית מנוהלת על ידי קרן ויקימדיה, מוסד אמריקאי ללא כוונות רווח שמטרתו להפיץ ידע בשפות שונות באמצעות מאגר מידע שניתן באופן חופשי לציבור הרחב. לפיכך, היקף זכויות היוצרים על החומר שמתפרסם בויקיפדיה הוא מצומצם למדי.\nב-8.7.2003 נוצר עמוד השער של ויקיפדיה העברית ועמודי הממשק תורגמו לעברית. הערך הראשון בשפה העברית שעלה לאוויר הוא "ויקיפדיה" והערך הראשון שנכתב בעברית היה "מתמטיקה". לאחר שלושה חודשים וחצי התפרסמו כבר 1,000 ערכים בשפה העברית. \nכמו בשפות אחרות, גם לגולשים בוויקיפדיה בשפה העברית יש אפשרות לכתוב את החומר וגם לערוך אותו. נמצא כי אנשים רבים דוברי השפה העברית עוסקים בכתיבה ובעריכה של מונחים בוויקיפדיה העברית ובדיונים שנערכים בדפי השיח על הערכים השונים. \nג'ימי ויילס, מייסד פרויקט ויקימדיה, הגיע לארץ בחודש ינואר 2005 לביקור, שבמהלכו נפגש עם ויקיפדים (כינוי לכותבים ולעורכים בוויקיפדיה) וגם ערך כמה הרצאות שהגבירו את המודעות לאנציקלופדיה החופשית בשפה העברית. ויקיפדיה מקיימת שיתופי פעולה רבים עם בתי ספר ומוסדות שונים להשכלה גבוהה לכתיבת ערכים חדשים במגוון נושאים ותחומים. נכון לאוגוסט 2019 יש בוויקיפדיה העברית 248,186  ערכים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:יש לנו ויקיפדיה בעברית
DESCRIPTION:הושקה הגרסה העברית של האנציקלופדיה האינטרנטית החופשית "ויקיפדיה", שעוסקת בתחומי דעת רבים ומגוונים.\nהגרסה העברית מנוהלת על ידי קרן ויקימדיה, מוסד אמריקאי ללא כוונות רווח שמטרתו להפיץ ידע בשפות שונות באמצעות מאגר מידע שניתן באופן חופשי לציבור הרחב. לפיכך, היקף זכויות היוצרים על החומר שמתפרסם בויקיפדיה הוא מצומצם למדי.\nב-8.7.2003 נוצר עמוד השער של ויקיפדיה העברית ועמודי הממשק תורגמו לעברית. הערך הראשון בשפה העברית שעלה לאוויר הוא "ויקיפדיה" והערך הראשון שנכתב בעברית היה "מתמטיקה". לאחר שלושה חודשים וחצי התפרסמו כבר 1,000 ערכים בשפה העברית. \nכמו בשפות אחרות, גם לגולשים בוויקיפדיה בשפה העברית יש אפשרות לכתוב את החומר וגם לערוך אותו. נמצא כי אנשים רבים דוברי השפה העברית עוסקים בכתיבה ובעריכה של מונחים בוויקיפדיה העברית ובדיונים שנערכים בדפי השיח על הערכים השונים. \nג'ימי ויילס, מייסד פרויקט ויקימדיה, הגיע לארץ בחודש ינואר 2005 לביקור, שבמהלכו נפגש עם ויקיפדים (כינוי לכותבים ולעורכים בוויקיפדיה) וגם ערך כמה הרצאות שהגבירו את המודעות לאנציקלופדיה החופשית בשפה העברית. ויקיפדיה מקיימת שיתופי פעולה רבים עם בתי ספר ומוסדות שונים להשכלה גבוהה לכתיבת ערכים חדשים במגוון נושאים ותחומים. נכון לאוגוסט 2019 יש בוויקיפדיה העברית 248,186  ערכים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270709
DTEND;VALUE=DATE:20270710
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2014</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>"אילנות": גן בוטני</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בתאריך זה מתפרסמת ההודעה הרשמית של שר החקלאות ופיתוח הכפר, יאיר שמיר, שהכריז על גן האקלום לעצים באילנות כעל גן בוטני. בזאת נכנס הגן לנבחרת המיוחדת של 11 הגנים הבוטניים בישראל.\nבמרכז השרון, בצד המזרחי של כביש חיפה-תל אביב הישן, בין צומת דרור לצומת השרון נמצא יער מיוחד במיוחד – יער אילנות. עצי היער הראשונים שנטעו בו בשנות ה-50 של המאה העשרים אנשי המחלקה לחקר היער במשרד החקלאות קבעו את אופיו – גן אקלום ומחקר של עצי יער. עד שנמסר לקק"ל על ידי משרד החקלאות בשנת 1986 ניטעו בו כ-700 מינים של עצים מרחבי העולם ב-25 חלקות שונות. המקום שימש מרכז לפעילות המחקר היערני של ישראל ונעשו בתחומו עבודות מחקר רבות וחשובות בתחום היערנות. המגוון העצום של מיני העצים בגן משך אליו סטודנטים, תלמידים, אדריכלי נוף וחובבי טבע מהארץ ומהעולם. \n\nגן בוטני משמש כעין מוזיאון חי המציג צמחים או חברות צמחים בעלי מאפיינים ייחודיים. תפקודים נוספים של גנים בוטנים הינם בשימור צמחים נדירים, באקלום צמחים חדשים לתנאי הארץ, בקיום מחקרים ותצפיות ובפעילות חינוכית.\n\nייחודו של הגן באילנות לעומת גנים בוטניים אחרים בישראל הוא שהגן באילנות מוקדש רובו ככולו לתחום היערנות ועוסק בעצים. בגן הבוטני באילנות נטועים מינים נדירים של עצים, שאינם קיימים באף מקום אחר בארץ, נבחנת התאמתם של מיני עצים שונים לתנאי הארץ, במטרה לאקלמם, ומבוצעים מחקרים ותצפיות.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:"אילנות": גן בוטני
DESCRIPTION:בתאריך זה מתפרסמת ההודעה הרשמית של שר החקלאות ופיתוח הכפר, יאיר שמיר, שהכריז על גן האקלום לעצים באילנות כעל גן בוטני. בזאת נכנס הגן לנבחרת המיוחדת של 11 הגנים הבוטניים בישראל.\nבמרכז השרון, בצד המזרחי של כביש חיפה-תל אביב הישן, בין צומת דרור לצומת השרון נמצא יער מיוחד במיוחד – יער אילנות. עצי היער הראשונים שנטעו בו בשנות ה-50 של המאה העשרים אנשי המחלקה לחקר היער במשרד החקלאות קבעו את אופיו – גן אקלום ומחקר של עצי יער. עד שנמסר לקק"ל על ידי משרד החקלאות בשנת 1986 ניטעו בו כ-700 מינים של עצים מרחבי העולם ב-25 חלקות שונות. המקום שימש מרכז לפעילות המחקר היערני של ישראל ונעשו בתחומו עבודות מחקר רבות וחשובות בתחום היערנות. המגוון העצום של מיני העצים בגן משך אליו סטודנטים, תלמידים, אדריכלי נוף וחובבי טבע מהארץ ומהעולם. \n\nגן בוטני משמש כעין מוזיאון חי המציג צמחים או חברות צמחים בעלי מאפיינים ייחודיים. תפקודים נוספים של גנים בוטנים הינם בשימור צמחים נדירים, באקלום צמחים חדשים לתנאי הארץ, בקיום מחקרים ותצפיות ובפעילות חינוכית.\n\nייחודו של הגן באילנות לעומת גנים בוטניים אחרים בישראל הוא שהגן באילנות מוקדש רובו ככולו לתחום היערנות ועוסק בעצים. בגן הבוטני באילנות נטועים מינים נדירים של עצים, שאינם קיימים באף מקום אחר בארץ, נבחנת התאמתם של מיני עצים שונים לתנאי הארץ, במטרה לאקלמם, ומבוצעים מחקרים ותצפיות.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270710
DTEND;VALUE=DATE:20270711
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1938</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>רצח אלכסנדר זייד</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אלכסנדר זייד נרצח ביריות מן המארב סמוך לביתו בשיח אבריק (כיום טבעון) בעת שהיה בדרכו לקיבוץ אלונים. \nזייד היה מראשוני בר גיורא והשומר ושומר היערות של קרן קימת לישראל. קרוב למקום הרצח הוקם פסל, ובו חקוקה דמותו של השומר האגדי רכוב על סוסו. סיפור מותו של השומר שימש השראה למשורר אלכסנדר פן בכתיבת שירו על גבעות שיח אבריק ("אדמה, אדמתי, רחומה עד מותי...")</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:רצח אלכסנדר זייד
DESCRIPTION:אלכסנדר זייד נרצח ביריות מן המארב סמוך לביתו בשיח אבריק (כיום טבעון) בעת שהיה בדרכו לקיבוץ אלונים. \nזייד היה מראשוני בר גיורא והשומר ושומר היערות של קרן קימת לישראל. קרוב למקום הרצח הוקם פסל, ובו חקוקה דמותו של השומר האגדי רכוב על סוסו. סיפור מותו של השומר שימש השראה למשורר אלכסנדר פן בכתיבת שירו על גבעות שיח אבריק ("אדמה, אדמתי, רחומה עד מותי...")
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270711
DTEND;VALUE=DATE:20270712
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1927</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הרעש הנורא</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>רעידת אדמה חזקה, שמוקדהּ בצפון ים המלח, התרחשה בארץ ישראל ובעבר הירדן. הרעידה פגעה קשות בערים ירושלים, יריחו, רמלה, טבריה ושכם וגרמה לפציעתם ולמותם של מאות בני אדם. בימים הבאים הורגשו רעידות משנה קלות בארץ ישראל, בלבנון ובמצרים. הן לא גרמו נזק, אך עוררו בהלה גדולה ותושבים רבים ישנו תחת כיפת השמים. ב-17 ביולי צוין יום אבל רשמי.\nרעידת האדמה הגדולה הייתה בעלת ערך למחקר הגיאופיזי וסייעה לְמפות במדויק את קו השבר הסורי-אפריקני שעובר בתחומי ישראל, ולהסביר את אופן היווצרותו. בשל נקודת מפגש בין שני לוחות טקטוניים ניצבת ישראל בסכנת התרחשות רעידת אדמה רצינית גם היום. המוכנות האזרחית הנמוכה לרעידות אדמה הביאה לאישורה של תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה – תמ"א 38. במסגרת התכנית יוענקו זכויות לתוספות בנייה כתמריץ לחיזוקם של מבנים שאינם עומדים בתקן.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הרעש הנורא
DESCRIPTION:רעידת אדמה חזקה, שמוקדהּ בצפון ים המלח, התרחשה בארץ ישראל ובעבר הירדן. הרעידה פגעה קשות בערים ירושלים, יריחו, רמלה, טבריה ושכם וגרמה לפציעתם ולמותם של מאות בני אדם. בימים הבאים הורגשו רעידות משנה קלות בארץ ישראל, בלבנון ובמצרים. הן לא גרמו נזק, אך עוררו בהלה גדולה ותושבים רבים ישנו תחת כיפת השמים. ב-17 ביולי צוין יום אבל רשמי.\nרעידת האדמה הגדולה הייתה בעלת ערך למחקר הגיאופיזי וסייעה לְמפות במדויק את קו השבר הסורי-אפריקני שעובר בתחומי ישראל, ולהסביר את אופן היווצרותו. בשל נקודת מפגש בין שני לוחות טקטוניים ניצבת ישראל בסכנת התרחשות רעידת אדמה רצינית גם היום. המוכנות האזרחית הנמוכה לרעידות אדמה הביאה לאישורה של תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה – תמ"א 38. במסגרת התכנית יוענקו זכויות לתוספות בנייה כתמריץ לחיזוקם של מבנים שאינם עומדים בתקן.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270712
DTEND;VALUE=DATE:20270713
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1939</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נגבה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>קיבוץ נגבה, מיישובי חומה ומגדל, הוקם על אדמות קק"ל ב-12 ביולי 1939 על ידי חברי "השומר הצעיר" מפולין. הקיבוץ נמצא באזור מישור החוף הדרומי. בעת הקמתו, היה קיבוץ נגבה היישוב היהודי הדרומי ביותר בכל ארץ ישראל. משום כך, ניתן לו השם "נגבה", שפירושו בתנ"ך – דרומה.\nבשל מיקומו האסטרטגי, במלחמת העצמאות שימש קיבוץ נגבה כנקודה חשובה בקרבות על הנגב. המצרים ניסו לכבוש אותו שוב ושוב, אך נכשלו נוכח עמידת הגבורה של מגניו.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:נגבה
DESCRIPTION:קיבוץ נגבה, מיישובי חומה ומגדל, הוקם על אדמות קק"ל ב-12 ביולי 1939 על ידי חברי "השומר הצעיר" מפולין. הקיבוץ נמצא באזור מישור החוף הדרומי. בעת הקמתו, היה קיבוץ נגבה היישוב היהודי הדרומי ביותר בכל ארץ ישראל. משום כך, ניתן לו השם "נגבה", שפירושו בתנ"ך – דרומה.\nבשל מיקומו האסטרטגי, במלחמת העצמאות שימש קיבוץ נגבה כנקודה חשובה בקרבות על הנגב. המצרים ניסו לכבוש אותו שוב ושוב, אך נכשלו נוכח עמידת הגבורה של מגניו.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270713
DTEND;VALUE=DATE:20270714
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2006</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שוב מלחמה בלבנון</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום לאחר חטיפת שני חיילי צה"ל (אלדד רגב ואהוד גולדווסר) בגבול ישראל לבנון והריגת שלושה חיילים נוספים, פתח צה"ל במתקפה רחבה נגד כוחות החיזבאללה שבדרום לבנון\nב-12 ביולי 2006, בשעה 09:00 בבוקר, תקפו לוחמי חיזבאללה סיור של צה"ל בגבול הצפון, הרגו שלושה חיילים, פצעו שניים וחטפו שניים – רס"ר אודי גולדווסר ז"ל ורס"ל אלדד רגב ז"ל. טנק שהוכנס ללבנון בניסיון לסכל את החטיפה עלה על מטען, וארבעת הלוחמים שהיו בו נהרגו. חייל בכוח החילוץ נהרג אף הוא. תקיפה זו לוותה בהפגזות רקטות ופצצות מרגמה מצד חיזבאללה על יישובי הצפון.\nבאותו לילה החליטה ממשלת ישראל לצאת למערכה צבאית, שב-25 במרץ 2007 הוגדרה כמלחמת לבנון השנייה. במשך 81 יום שהו כוחות צה"ל בלבנון (33 ימי לחימה ועוד 48 ימים מהפסקת האש ועד ליציאת הכוחות מלבנון). \nבמהלך המלחמה פלשו כוחות צה"ל לשטח לבנון ותקפו מהקרקע ומהאוויר את מוצבי חיזבאללה לאורך הגבול עם לבנון, פשטו קרקעית וביצעו מהלך קרקעי נרחב מדרום לליטני.\nבמהלך ימי הלחימה שיגר חיזבאללה אלפי רקטות לעבר מדינת ישראל. רקטות אלו פגעו בכל אזור הצפון מכרמיאל וחיפה במערב עד אזור טבריה במזרח, בית שאן ועפולה בדרום. מירי הרקטות נהרגו 44 אזרחים באופן ישיר ועקיף, בהם יהודים, ערבים ודרוזים, ו-12 חיילים. הרקטות גרמו לפגיעה חמורה ברכוש ולשריפות. כמו כן, גרם הירי לעזיבתם של רבים מתושבי הצפון את בתיהם, שהתארחו במרכז הארץ ובדרומה. החברה האזרחית הישראלית התגלתה במלוא חוסנה בתרומות, עזרה ואירוח משפחות מהצפון בתקופת המלחמה.\nבמהלך המלחמה נהרגו 166 בני אדם ורבים אחרים נפצעו. 121 מהם היו חיילים ו-45 אזרחים. יערות רבים נשרפו כתוצאה מנפילת טילים וקק"ל עסקה תקופה ארוכה בשיקומם. \nהלחימה הסתיימה ב-14 באוגוסט 2006 בעקבות כניסתה לתוקף של הפסקת אש שהושגה בחסות האו"ם.\nמלחמת לבנון השנייה נתפשה בקרב הציבור הישראלי ככישלון. כוחו ועוצמתו של חיזבאללה בגבול ישראל הצפוני הוכחו. נמתחה ביקורת קשה על הדרג המדיני ועל הפיקוד הצבאי הבכיר על המוכנות למלחמה ודרך חיילי צה"ל בגבול הצפון. צילום: ארכיון הצילומים של קק"לניהולה. מחאה ציבורית גרמה להתפטרותם של שר הביטחון עמיר פרץ, הרמטכ"ל דן חלוץ וקצינים בכירים בצה"ל, בהם אלוף פיקוד הצפון אודי אדם. למרות הביקורת על הדרג המדיני וקריאות שנשמעו, אהוד אולמרט, ראש הממשלה דאז, לא התפטר.\nועדת וינוגרד, ועדת בדיקה ממשלתית בראשותו של השופט בדימוס אליהו וינוגרד, הוקמה לבדיקת המלחמה והגישה את הדוח הסופי שלה בסוף ינואר 2007. ועדת וינוגרד ציינה כי לצד היכולות המרשימות שהפגינו חיל האוויר והמודיעין, התגלו כשלים חמורים הן בתחום הצבאי והן בתחום הממשלתי. הוועדה הגישה שורת המלצות ארוכה בכל אחד מהתחומים שסקרה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שוב מלחמה בלבנון
DESCRIPTION:יום לאחר חטיפת שני חיילי צה"ל (אלדד רגב ואהוד גולדווסר) בגבול ישראל לבנון והריגת שלושה חיילים נוספים, פתח צה"ל במתקפה רחבה נגד כוחות החיזבאללה שבדרום לבנון\nב-12 ביולי 2006, בשעה 09:00 בבוקר, תקפו לוחמי חיזבאללה סיור של צה"ל בגבול הצפון, הרגו שלושה חיילים, פצעו שניים וחטפו שניים – רס"ר אודי גולדווסר ז"ל ורס"ל אלדד רגב ז"ל. טנק שהוכנס ללבנון בניסיון לסכל את החטיפה עלה על מטען, וארבעת הלוחמים שהיו בו נהרגו. חייל בכוח החילוץ נהרג אף הוא. תקיפה זו לוותה בהפגזות רקטות ופצצות מרגמה מצד חיזבאללה על יישובי הצפון.\nבאותו לילה החליטה ממשלת ישראל לצאת למערכה צבאית, שב-25 במרץ 2007 הוגדרה כמלחמת לבנון השנייה. במשך 81 יום שהו כוחות צה"ל בלבנון (33 ימי לחימה ועוד 48 ימים מהפסקת האש ועד ליציאת הכוחות מלבנון). \nבמהלך המלחמה פלשו כוחות צה"ל לשטח לבנון ותקפו מהקרקע ומהאוויר את מוצבי חיזבאללה לאורך הגבול עם לבנון, פשטו קרקעית וביצעו מהלך קרקעי נרחב מדרום לליטני.\nבמהלך ימי הלחימה שיגר חיזבאללה אלפי רקטות לעבר מדינת ישראל. רקטות אלו פגעו בכל אזור הצפון מכרמיאל וחיפה במערב עד אזור טבריה במזרח, בית שאן ועפולה בדרום. מירי הרקטות נהרגו 44 אזרחים באופן ישיר ועקיף, בהם יהודים, ערבים ודרוזים, ו-12 חיילים. הרקטות גרמו לפגיעה חמורה ברכוש ולשריפות. כמו כן, גרם הירי לעזיבתם של רבים מתושבי הצפון את בתיהם, שהתארחו במרכז הארץ ובדרומה. החברה האזרחית הישראלית התגלתה במלוא חוסנה בתרומות, עזרה ואירוח משפחות מהצפון בתקופת המלחמה.\nבמהלך המלחמה נהרגו 166 בני אדם ורבים אחרים נפצעו. 121 מהם היו חיילים ו-45 אזרחים. יערות רבים נשרפו כתוצאה מנפילת טילים וקק"ל עסקה תקופה ארוכה בשיקומם. \nהלחימה הסתיימה ב-14 באוגוסט 2006 בעקבות כניסתה לתוקף של הפסקת אש שהושגה בחסות האו"ם.\nמלחמת לבנון השנייה נתפשה בקרב הציבור הישראלי ככישלון. כוחו ועוצמתו של חיזבאללה בגבול ישראל הצפוני הוכחו. נמתחה ביקורת קשה על הדרג המדיני ועל הפיקוד הצבאי הבכיר על המוכנות למלחמה ודרך חיילי צה"ל בגבול הצפון. צילום: ארכיון הצילומים של קק"לניהולה. מחאה ציבורית גרמה להתפטרותם של שר הביטחון עמיר פרץ, הרמטכ"ל דן חלוץ וקצינים בכירים בצה"ל, בהם אלוף פיקוד הצפון אודי אדם. למרות הביקורת על הדרג המדיני וקריאות שנשמעו, אהוד אולמרט, ראש הממשלה דאז, לא התפטר.\nועדת וינוגרד, ועדת בדיקה ממשלתית בראשותו של השופט בדימוס אליהו וינוגרד, הוקמה לבדיקת המלחמה והגישה את הדוח הסופי שלה בסוף ינואר 2007. ועדת וינוגרד ציינה כי לצד היכולות המרשימות שהפגינו חיל האוויר והמודיעין, התגלו כשלים חמורים הן בתחום הצבאי והן בתחום הממשלתי. הוועדה הגישה שורת המלצות ארוכה בכל אחד מהתחומים שסקרה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270714
DTEND;VALUE=DATE:20270715
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1997</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אסון המכבייה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 1997 התרחש אחד מאסונות הבטיחות החמורים בהיסטוריה של מדינת ישראל – קריסת גשר המכביה מעל נחל הירקון בטקס הפתיחה של המכביה ה-15.\nבדרכם לטקס פתיחת המכביה ה-15 באיצטדיון רמת גן, עברו משלחות הספורטאים מעל נחל הירקון על גבי גשר ארעי שנבנה במיוחד עבור המכביה. הנבחרות עברו על הגשר לפי סדר אלפביתי. ראשית עברה המשלחת האוסטרית שמנתה 51 ספורטאים ואחריה עלתה על הגשר משלחת אוסטרליה שמנתה 373 ספורטאים וחברי הנהלה. זמן קצר לאחר מכן קרס הגשר ומאות אנשי המשלחת האוסטרלית (וכן כמה מזו האוסטרית) נפלו אל מי הירקון.\nארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית – גרג סמול, ויטי בנט, וורן זייניץ ואליזבת סוויצקי – קיפחו את חייהם. 69 ספורטאים נפצעו, וביניהם הטניסאית הצעירה סאשה אלתרמן, אשר עברה למעלה מ-30 ניתוחים וממשיכה לנהל מאבק אמיץ לחזור לחיים בריאים ותקינים עד עצם היום הזה.\nבעוד הספורטאים נמשים מן המים המשיך להתנהל טקס הפתיחה, אם כי במתכונת מקוצרת, במרחק מטרים ספורים מן המקום שבו נאבקו אנשים על חייהם. \nעקב מכת הגשר במים, עלו מעלה חומרים רעילים מתחתית הירקון, והפגיעה בבריאותם של מי ששהו במים הייתה חמורה יותר. גם המחלצים שנכנסו למים נפגעו. המים המזוהמים גרמו לחלקם מחלות שהחלו להופיע בשלב מאוחר יותר בחייהם. אירוע טראומתי זה העלה את המודעות למצבו הגרוע והמסוכן של נחל הירקון, והוגברו המאמצים להפסקת זיהום המים וטיהורם מפסולת רעילה ומהמזהמים שהיו בו שנים רבות.\nבית משפט השלום בתל אביב הרשיע את צוות התכנון והבנייה של הגשר, כמו גם את יו"ר הוועד המארגן של משחקי המכביה ה-15, בגרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות והם נשלחו לתקופות מאסר.\nמשחקי המכביה, שהיו אמורים להיות נקודת שיא של פעילות יהודית כלל עולמית, הפכו לטראומה, שיצרה מתח בין מדינת ישראל לקהילה היהודית האוסטרלית, שטענה שישראל מתמהמהת לפצות אותם כחוק, ולהמחשה ממשית וכואבת של הסכנה הגלומה ב"תרבות הסמוך".</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אסון המכבייה
DESCRIPTION:היום בשנת 1997 התרחש אחד מאסונות הבטיחות החמורים בהיסטוריה של מדינת ישראל – קריסת גשר המכביה מעל נחל הירקון בטקס הפתיחה של המכביה ה-15.\nבדרכם לטקס פתיחת המכביה ה-15 באיצטדיון רמת גן, עברו משלחות הספורטאים מעל נחל הירקון על גבי גשר ארעי שנבנה במיוחד עבור המכביה. הנבחרות עברו על הגשר לפי סדר אלפביתי. ראשית עברה המשלחת האוסטרית שמנתה 51 ספורטאים ואחריה עלתה על הגשר משלחת אוסטרליה שמנתה 373 ספורטאים וחברי הנהלה. זמן קצר לאחר מכן קרס הגשר ומאות אנשי המשלחת האוסטרלית (וכן כמה מזו האוסטרית) נפלו אל מי הירקון.\nארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית – גרג סמול, ויטי בנט, וורן זייניץ ואליזבת סוויצקי – קיפחו את חייהם. 69 ספורטאים נפצעו, וביניהם הטניסאית הצעירה סאשה אלתרמן, אשר עברה למעלה מ-30 ניתוחים וממשיכה לנהל מאבק אמיץ לחזור לחיים בריאים ותקינים עד עצם היום הזה.\nבעוד הספורטאים נמשים מן המים המשיך להתנהל טקס הפתיחה, אם כי במתכונת מקוצרת, במרחק מטרים ספורים מן המקום שבו נאבקו אנשים על חייהם. \nעקב מכת הגשר במים, עלו מעלה חומרים רעילים מתחתית הירקון, והפגיעה בבריאותם של מי ששהו במים הייתה חמורה יותר. גם המחלצים שנכנסו למים נפגעו. המים המזוהמים גרמו לחלקם מחלות שהחלו להופיע בשלב מאוחר יותר בחייהם. אירוע טראומתי זה העלה את המודעות למצבו הגרוע והמסוכן של נחל הירקון, והוגברו המאמצים להפסקת זיהום המים וטיהורם מפסולת רעילה ומהמזהמים שהיו בו שנים רבות.\nבית משפט השלום בתל אביב הרשיע את צוות התכנון והבנייה של הגשר, כמו גם את יו"ר הוועד המארגן של משחקי המכביה ה-15, בגרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות והם נשלחו לתקופות מאסר.\nמשחקי המכביה, שהיו אמורים להיות נקודת שיא של פעילות יהודית כלל עולמית, הפכו לטראומה, שיצרה מתח בין מדינת ישראל לקהילה היהודית האוסטרלית, שטענה שישראל מתמהמהת לפצות אותם כחוק, ולהמחשה ממשית וכואבת של הסכנה הגלומה ב"תרבות הסמוך".
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270715
DTEND;VALUE=DATE:20270716
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2007</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הנשיא התשיעי של ישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שמעון פרס (פרסקי), חתן פרס נובל לשלום, נבחר לכהן כנשיאה התשיעי של מדינת ישראל.\nפרס נולד ב-1923 בפולין (באזור השייך היום לבלארוס) ועלה לארץ ב-1934. לראשונה נבחר לכנסת הרביעית ב-1959 ומאז כיהן ב-12 ממשלות – כחבר במפלגות שונות. פרס הוביל מהלכים דרמטיים בתולדות המדינה, למשל הקמת התעשייה האווירית, רכישת כור גרעיני מצרפת, בלימת האינפלציה בשנות ה-80 והסכמי אוסלו.\nשמעון פרס שימש פעמיים כראש ממשלת ישראל, וכן שר במשרדים רבים, ביניהם החוץ, הביטחון והאוצר והוא האדם הראשון בישראל שכיהן גם כראש ממשלה וגם כנשיא המדינה. פרס היה ידוע גם כאיש ספר וסופר, והיו לו קשרים ענפים עם מנהיגי העולם כולו. פרס נפטר ב-28 בספטמבר 2016.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הנשיא התשיעי של ישראל
DESCRIPTION:שמעון פרס (פרסקי), חתן פרס נובל לשלום, נבחר לכהן כנשיאה התשיעי של מדינת ישראל.\nפרס נולד ב-1923 בפולין (באזור השייך היום לבלארוס) ועלה לארץ ב-1934. לראשונה נבחר לכנסת הרביעית ב-1959 ומאז כיהן ב-12 ממשלות – כחבר במפלגות שונות. פרס הוביל מהלכים דרמטיים בתולדות המדינה, למשל הקמת התעשייה האווירית, רכישת כור גרעיני מצרפת, בלימת האינפלציה בשנות ה-80 והסכמי אוסלו.\nשמעון פרס שימש פעמיים כראש ממשלת ישראל, וכן שר במשרדים רבים, ביניהם החוץ, הביטחון והאוצר והוא האדם הראשון בישראל שכיהן גם כראש ממשלה וגם כנשיא המדינה. פרס היה ידוע גם כאיש ספר וסופר, והיו לו קשרים ענפים עם מנהיגי העולם כולו. פרס נפטר ב-28 בספטמבר 2016.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270715
DTEND;VALUE=DATE:20270716
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2013</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מובילים קדימה!</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>קרן קימת לישראל משלימה את התכנית להקמת פארק המוביל הארצי – הפארק הארוך ביותר בארץ – שיוקם לאורך רצועת המוביל הארצי, מרמת מנשה ועד ראש העין, והוא צפוי להשתרע על פני שטח של כ-3,000 דונם. אורכו של הפארק יהיה כ-60 קילומטרים, הוא יחצה תשע רשויות, שש מועצות אזוריות ושלוש עיריות, ולאורכו ייסלל שביל לרוכבי אופנים.\nמוביל המים הארצי הוא העורק הראשי של מפעל המים במדינת ישראל. הוא מתחיל בכנרת ומסתיים במקורות הירקון, ליד ראש העין. מראש העין מועברים מי המוביל דרומה בצינורות של מפעל ירקון-נגב. אורכו של המוביל הארצי כ-130 ק"מ. בדרכו משתלבים מפעלי מים אזוריים והוא משמש לוויסות אספקת המים בארץ. עבודות פיתוח לאורכו של המוביל, אשר נוגסות ברציפותם של השטחים הפתוחים, הופכות את שטח רצועת המוביל לאזור מועדף לפיתוח הסביבתי שיזמה קק"ל.\nבתכנית הושם דגש על חיבור בין מכלול מערכות פנאי ונופש לאורך רצועת הפארק ובסמוך לה, כמו ערוצי נחלים ואתרי טבע, נוף ומורשת. רצועת המוביל, שנתפסת בעיני רבים כחצר אחורית, תעבור מהפך. לאורך הפרויקט יישזרו סיפורים והסברים שונים בנושאי המים.\nקק"ל מתכננת לחבר את הפארק החדש לשביל ישראל וכן לפארק נחל הירקון, לגן לאומי ירקון, לנחל אלכסנדר ולנחל חדרה – כולם נחלים שקק"ל שותפה מרכזית בשיקומם.\nלמידע נוסף:\nhttp://www.kkl.org.il/research-and-development/master-planning/planning-professional-materials/hamovil/</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מובילים קדימה!
DESCRIPTION:קרן קימת לישראל משלימה את התכנית להקמת פארק המוביל הארצי – הפארק הארוך ביותר בארץ – שיוקם לאורך רצועת המוביל הארצי, מרמת מנשה ועד ראש העין, והוא צפוי להשתרע על פני שטח של כ-3,000 דונם. אורכו של הפארק יהיה כ-60 קילומטרים, הוא יחצה תשע רשויות, שש מועצות אזוריות ושלוש עיריות, ולאורכו ייסלל שביל לרוכבי אופנים.\nמוביל המים הארצי הוא העורק הראשי של מפעל המים במדינת ישראל. הוא מתחיל בכנרת ומסתיים במקורות הירקון, ליד ראש העין. מראש העין מועברים מי המוביל דרומה בצינורות של מפעל ירקון-נגב. אורכו של המוביל הארצי כ-130 ק"מ. בדרכו משתלבים מפעלי מים אזוריים והוא משמש לוויסות אספקת המים בארץ. עבודות פיתוח לאורכו של המוביל, אשר נוגסות ברציפותם של השטחים הפתוחים, הופכות את שטח רצועת המוביל לאזור מועדף לפיתוח הסביבתי שיזמה קק"ל.\nבתכנית הושם דגש על חיבור בין מכלול מערכות פנאי ונופש לאורך רצועת הפארק ובסמוך לה, כמו ערוצי נחלים ואתרי טבע, נוף ומורשת. רצועת המוביל, שנתפסת בעיני רבים כחצר אחורית, תעבור מהפך. לאורך הפרויקט יישזרו סיפורים והסברים שונים בנושאי המים.\nקק"ל מתכננת לחבר את הפארק החדש לשביל ישראל וכן לפארק נחל הירקון, לגן לאומי ירקון, לנחל אלכסנדר ולנחל חדרה – כולם נחלים שקק"ל שותפה מרכזית בשיקומם.\nלמידע נוסף:\nhttp://www.kkl.org.il/research-and-development/master-planning/planning-professional-materials/hamovil/
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270716
DTEND;VALUE=DATE:20270717
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1985</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מוזיאון לכנפיים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בבסיס חיל האוויר בחצרים הונחה אבן הפינה למוזיאון חיל האוויר. המוזיאון נועד לשמר את מורשתו של החיל, לחקור אותה ולהנחילה לציבור הישראלי ולדור העתיד של לוחמי החיל. שש שנים אחר כך, בשנת 1991, נפתח המוזיאון למבקרים. במוזיאון מוצבים כ-150 ממטוסי הקרב ששימשו את חיל האוויר בכל שנותיו מראשית החיל, כולל פיתוחים חדשים בשנים האחרונות. כמו כן מוצגים במוזיאון מטוסי קרב של מדינות אויב שנפלו שלל בידי ישראל.\nלאתר המוזיאון: http://www.iaf.org.il/5915-he/IAF.aspx</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:מוזיאון לכנפיים
DESCRIPTION:בבסיס חיל האוויר בחצרים הונחה אבן הפינה למוזיאון חיל האוויר. המוזיאון נועד לשמר את מורשתו של החיל, לחקור אותה ולהנחילה לציבור הישראלי ולדור העתיד של לוחמי החיל. שש שנים אחר כך, בשנת 1991, נפתח המוזיאון למבקרים. במוזיאון מוצבים כ-150 ממטוסי הקרב ששימשו את חיל האוויר בכל שנותיו מראשית החיל, כולל פיתוחים חדשים בשנים האחרונות. כמו כן מוצגים במוזיאון מטוסי קרב של מדינות אויב שנפלו שלל בידי ישראל.\nלאתר המוזיאון: http://www.iaf.org.il/5915-he/IAF.aspx
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270717
DTEND;VALUE=DATE:20270718
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1951</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חוק שוויון זכויות לנשים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>כמו בשאר העולם, גם בישראל מונהג שוויון זכויות בין גברים לנשים: תנועת העבודה, שהנהיגה את היישוב היהודי בארץ ואת מדינת ישראל בשנותיה הראשונות, דגלה בשוויון מעמד לנשים. עיקרון זה כלול כבר בהצהרת העצמאות של מדינת ישראל ("ללא הבדל דת, גזע ומין"), ונוסח בחוק שוויון האישה שנחקק ב-17 ביולי 1951. בשנות ה-70 של המאה ה-20 החלו לצמוח בישראל ארגוני חברה אזרחית בלתי-מפלגתיים, כדוגמת האגודה לזכויות האזרח ושדולת הנשים. בשנת 1992 חלה פריצת דרך נוספת בתחום זה, כשבכנסת הוקמה הוועדה לקידום מעמד האישה. בתחומי ההשכלה והתעסוקה מצב הנשים בישראל דומה למצב הנשים בשאר מדינות המערב: הן תופסות כ-40% מכוח העבודה, אך אחוז הנשים בקרב בעלי המשרות הבכירות קטן מאוד.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:חוק שוויון זכויות לנשים
DESCRIPTION:כמו בשאר העולם, גם בישראל מונהג שוויון זכויות בין גברים לנשים: תנועת העבודה, שהנהיגה את היישוב היהודי בארץ ואת מדינת ישראל בשנותיה הראשונות, דגלה בשוויון מעמד לנשים. עיקרון זה כלול כבר בהצהרת העצמאות של מדינת ישראל ("ללא הבדל דת, גזע ומין"), ונוסח בחוק שוויון האישה שנחקק ב-17 ביולי 1951. בשנות ה-70 של המאה ה-20 החלו לצמוח בישראל ארגוני חברה אזרחית בלתי-מפלגתיים, כדוגמת האגודה לזכויות האזרח ושדולת הנשים. בשנת 1992 חלה פריצת דרך נוספת בתחום זה, כשבכנסת הוקמה הוועדה לקידום מעמד האישה. בתחומי ההשכלה והתעסוקה מצב הנשים בישראל דומה למצב הנשים בשאר מדינות המערב: הן תופסות כ-40% מכוח העבודה, אך אחוז הנשים בקרב בעלי המשרות הבכירות קטן מאוד.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270718
DTEND;VALUE=DATE:20270719
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1947</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אקסודוס חוזרת לאירופה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אניית המעפילים "יציאת אירופה תש"ז", שכונתה "אקסודוס" (מילה יוונית שפירושה "יציאה"), יצאה מחופי דרום צרפת ב-11 ביולי 1947, כשעל סיפונה 4,515 נוסעים ניצולי שואה, במטרה להגיע לארץ ישראל, אך המדיניות הבריטית בארץ לא אפשרה את כניסתם של הנוסעים לארץ. פרשת אקסודוס נחשבת לפרשה שהעלתה לסדר היום הציבורי בעולם את בעיית הפליטים היהודים באירופה.\nבבוקר 18 ביולי 1947, כיממה לפני ש"אקסודוס" הייתה אמורה להגיע לחופי ארץ ישראל, נגחו בה משחתות בריטיות. הבריטים הצליחו להעלות לאנייה 50 חיילים, תוך ירי פצצות עשן ורימוני גז מדמיע ולכבוש את תא ההגה. לאחר מאבק קשה, שגרם למותם של שלושה מעפילים, של הקצין הראשון וכן לעשרות פצועים, הורה מפקד האנייה, יוסי הראל, על כניעה והאנייה הפליגה לנמל חיפה, שם הורדו נוסעיה בכוח לאניות הגירוש.\nבליל 18 ביולי הועלו המעפילים בנמל חיפה על שלוש אניות גירוש בדרכם חזרה לצרפת. המעפילים סרבו לרדת מהאנייה, ואחרי חודשיים של מאבק, גירושים והתבצרות הושטו חזרה לגרמניה. הבריטים הורידו בכוח את אלפי המעפילים בנמל המבורג והעבירו אותם למחנות פליטים באזור הבריטי של גרמניה. בסופו של דבר, לאחר שהות של כשנה במתקני המעצר בגרמניה, עלו כל נוסעי האנייה ארצה.\nהחשיבות הגדולה של פרשת "אקסודוס" הייתה במהומה התקשורתית שהיא עוררה ברחבי העולם, שהייתה בין הגורמים שהביאו את ממשלת בריטניה לידי מסקנה כי אין באפשרותה לטפל בבעיית הפליטים היהודים ועליה למסור את הטיפול בארץ ישראל לידי האו"ם.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אקסודוס חוזרת לאירופה
DESCRIPTION:אניית המעפילים "יציאת אירופה תש"ז", שכונתה "אקסודוס" (מילה יוונית שפירושה "יציאה"), יצאה מחופי דרום צרפת ב-11 ביולי 1947, כשעל סיפונה 4,515 נוסעים ניצולי שואה, במטרה להגיע לארץ ישראל, אך המדיניות הבריטית בארץ לא אפשרה את כניסתם של הנוסעים לארץ. פרשת אקסודוס נחשבת לפרשה שהעלתה לסדר היום הציבורי בעולם את בעיית הפליטים היהודים באירופה.\nבבוקר 18 ביולי 1947, כיממה לפני ש"אקסודוס" הייתה אמורה להגיע לחופי ארץ ישראל, נגחו בה משחתות בריטיות. הבריטים הצליחו להעלות לאנייה 50 חיילים, תוך ירי פצצות עשן ורימוני גז מדמיע ולכבוש את תא ההגה. לאחר מאבק קשה, שגרם למותם של שלושה מעפילים, של הקצין הראשון וכן לעשרות פצועים, הורה מפקד האנייה, יוסי הראל, על כניעה והאנייה הפליגה לנמל חיפה, שם הורדו נוסעיה בכוח לאניות הגירוש.\nבליל 18 ביולי הועלו המעפילים בנמל חיפה על שלוש אניות גירוש בדרכם חזרה לצרפת. המעפילים סרבו לרדת מהאנייה, ואחרי חודשיים של מאבק, גירושים והתבצרות הושטו חזרה לגרמניה. הבריטים הורידו בכוח את אלפי המעפילים בנמל המבורג והעבירו אותם למחנות פליטים באזור הבריטי של גרמניה. בסופו של דבר, לאחר שהות של כשנה במתקני המעצר בגרמניה, עלו כל נוסעי האנייה ארצה.\nהחשיבות הגדולה של פרשת "אקסודוס" הייתה במהומה התקשורתית שהיא עוררה ברחבי העולם, שהייתה בין הגורמים שהביאו את ממשלת בריטניה לידי מסקנה כי אין באפשרותה לטפל בבעיית הפליטים היהודים ועליה למסור את הטיפול בארץ ישראל לידי האו"ם.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270719
DTEND;VALUE=DATE:20270720
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2011</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נחל נעמן: ממפגע לחגיגה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>לא ביום אחד האזור הפך מביצות לשמורות טבע, אבל כעת המקום הוא פינת חמד שמומלץ לטייל בה. הקטע הראשון של נחל נעמן נחנך בטקס חגיגי, לאחר שקרן קימת לישראל ורשות ניקוז ונחלים גליל מערבי השקיעו כשני מיליון שקלים וחצי בשיקומו. בעבר סיפקו מעיינות נחל נעמן לערוץ הנחל כמויות אדירות של מים, אולם כדי להתגבר על מחסום חולות החוף ובגלל השיפוע הנמוך, התארכה דרכו של נחל נעמן עד עכו ומסביב למעיינותיו נוצרו ביצות גדולות, ובהן קיננה מחלת המלריה.\nבשנת 1925 רכשה קק"ל את הקרקע שמצפון לנחל ומאוחר יותר התיישבו עליה קיבוצים, שניקזו את מי המעיינות לתעלות. הביצות הפכו לשדות חקלאיים ולברֵכות דגים. שרידיהן הפכו לשמורות טבע.\nבמסגרת שיקום הנחל בשנים האחרונות, מועבר חלק ממי הקידוחים בעיינות נחל נעמן לשמורת עין אפק ומשם המים זורמים בנחל והוא שב להיות נחל איתן. למי המעיינות הצטרפו גם מי ברֵכות הדגים ומי נקז מהשדות. כחלק מתהליך שיקום הנחל הופסקה הזרמת שפכים ומזהמים לתוכו; הבוצה והחומרים המזהמים הוצאו ממנו; הוקמו מעליו שלושה גשרים למטיילים ולידם הוכשרו שבילי אופניים, שבילים להליכה ברגל ופינות ישיבה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:נחל נעמן: ממפגע לחגיגה
DESCRIPTION:לא ביום אחד האזור הפך מביצות לשמורות טבע, אבל כעת המקום הוא פינת חמד שמומלץ לטייל בה. הקטע הראשון של נחל נעמן נחנך בטקס חגיגי, לאחר שקרן קימת לישראל ורשות ניקוז ונחלים גליל מערבי השקיעו כשני מיליון שקלים וחצי בשיקומו. בעבר סיפקו מעיינות נחל נעמן לערוץ הנחל כמויות אדירות של מים, אולם כדי להתגבר על מחסום חולות החוף ובגלל השיפוע הנמוך, התארכה דרכו של נחל נעמן עד עכו ומסביב למעיינותיו נוצרו ביצות גדולות, ובהן קיננה מחלת המלריה.\nבשנת 1925 רכשה קק"ל את הקרקע שמצפון לנחל ומאוחר יותר התיישבו עליה קיבוצים, שניקזו את מי המעיינות לתעלות. הביצות הפכו לשדות חקלאיים ולברֵכות דגים. שרידיהן הפכו לשמורות טבע.\nבמסגרת שיקום הנחל בשנים האחרונות, מועבר חלק ממי הקידוחים בעיינות נחל נעמן לשמורת עין אפק ומשם המים זורמים בנחל והוא שב להיות נחל איתן. למי המעיינות הצטרפו גם מי ברֵכות הדגים ומי נקז מהשדות. כחלק מתהליך שיקום הנחל הופסקה הזרמת שפכים ומזהמים לתוכו; הבוצה והחומרים המזהמים הוצאו ממנו; הוקמו מעליו שלושה גשרים למטיילים ולידם הוכשרו שבילי אופניים, שבילים להליכה ברגל ופינות ישיבה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270720
DTEND;VALUE=DATE:20270721
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1969</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>צעד גדול לאנושות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>העולם כולו מתרגש: לראשונה בן אנוש דורך על הירח. היה זה האסטרונאוט האמריקני, ניל ארמסטרונג. ארמסטרונג, עם שני אסטרונאוטים נוספים, מייקל קולינס ואדווין אלדרין, יצאו ב-16 ביולי מהבסיס ביוסטון, על החללית אפולו 11. ב-20 ביולי נחתה על הירח חללית הירח, "נשר", שנפרדה מחללית האם. במערכת הקשר שבחדר הבקרה ביוסטון נשמעו מילותיו הראשונות של ארמסטרונג לאחר הנחיתה: "יוסטון, כאן בסיס שלווה, הנשר נחת".\nלאחר מספר שעות ירד ארמסטרונג בסולם וכשרגל אחת שלו הייתה מונחת על קרקע הירח, הוא אמר את המשפט המפורסם: "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות".\nלאחר מכן הצטרף אליו גם אלדרין, והשניים ביצעו את משימותיהם על הירח מול מצלמת טלוויזיה. מיליוני אנשים ברחבי העולם צפו בהם בשידור ישיר.\nארמסטרונג ואלדרין השאירו על הירח כתובת, שגם היא הפכה לסמל:\n"כאן לראשונה הניחו אנשים מכדור הארץ את כף רגלם על הירח. יולי 1969 לספירה. באנו לשלום בשם כל המין האנושי".</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:צעד גדול לאנושות
DESCRIPTION:העולם כולו מתרגש: לראשונה בן אנוש דורך על הירח. היה זה האסטרונאוט האמריקני, ניל ארמסטרונג. ארמסטרונג, עם שני אסטרונאוטים נוספים, מייקל קולינס ואדווין אלדרין, יצאו ב-16 ביולי מהבסיס ביוסטון, על החללית אפולו 11. ב-20 ביולי נחתה על הירח חללית הירח, "נשר", שנפרדה מחללית האם. במערכת הקשר שבחדר הבקרה ביוסטון נשמעו מילותיו הראשונות של ארמסטרונג לאחר הנחיתה: "יוסטון, כאן בסיס שלווה, הנשר נחת".\nלאחר מספר שעות ירד ארמסטרונג בסולם וכשרגל אחת שלו הייתה מונחת על קרקע הירח, הוא אמר את המשפט המפורסם: "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות".\nלאחר מכן הצטרף אליו גם אלדרין, והשניים ביצעו את משימותיהם על הירח מול מצלמת טלוויזיה. מיליוני אנשים ברחבי העולם צפו בהם בשידור ישיר.\nארמסטרונג ואלדרין השאירו על הירח כתובת, שגם היא הפכה לסמל:\n"כאן לראשונה הניחו אנשים מכדור הארץ את כף רגלם על הירח. יולי 1969 לספירה. באנו לשלום בשם כל המין האנושי".
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270721
DTEND;VALUE=DATE:20270722
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1949</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>גיבורי ישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בטקס חגיגי של "יום הצבא" הוענקו 12 אותות גיבור ישראל ללוחמים במלחמת העצמאות שהצטיינו בקרבות הראשונים שניהלה מדינת ישראל. אחדים מהאותות הוענקו ללוחמים לאחר מותם ונמסרו לבני משפחותיהם. עם מקבלי האותות נמנו יוחאי בן נון (לימים מפקד חיל הים) על הטבעת האנייה המצרית האמיר פארוק, ואמיל בריג על הצטיינותו בקרב בקיבוץ גשר שבעמק הירדן ביום הקמת המדינה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:גיבורי ישראל
DESCRIPTION:בטקס חגיגי של "יום הצבא" הוענקו 12 אותות גיבור ישראל ללוחמים במלחמת העצמאות שהצטיינו בקרבות הראשונים שניהלה מדינת ישראל. אחדים מהאותות הוענקו ללוחמים לאחר מותם ונמסרו לבני משפחותיהם. עם מקבלי האותות נמנו יוחאי בן נון (לימים מפקד חיל הים) על הטבעת האנייה המצרית האמיר פארוק, ואמיל בריג על הצטיינותו בקרב בקיבוץ גשר שבעמק הירדן ביום הקמת המדינה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270722
DTEND;VALUE=DATE:20270723
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>צום י"ז בתמוז</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום תענית לזכר היום שבו נפרצו חומות ירושלים בידי האויב, כשלב אחרון לפני כיבוש העיר וחורבן בית המקדש בשתי תקופות היסטוריות שונות ובהפרש של 650 שנה. הבית הראשון נחרב בידי צבא נבוכדנֶצר, מלך בבל (במאה השישית לפני הספירה), והבית השני בידי טיטוס, המפקד העליון של הצבא הרומי בארץ ישראל (במאה הראשונה לספירה). בלילו של יום זה מתחילים ימי "בין המצרים" הנמשכים עד לתשעה באב ומציינים ימי צרה הקשורים לחורבן הלאומי. בימים אלו נוהגים מנהגי אבלות, כמו איקיום שמחות וחתונות והימנעות מלבישת בגדים חדשים, מתספורת ומגילוח. שיאם של ימי "בין המצרים" הם תשעת הימים האחרונים, מראש חודש אב ועד לתשעה באב.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:צום י"ז בתמוז
DESCRIPTION:יום תענית לזכר היום שבו נפרצו חומות ירושלים בידי האויב, כשלב אחרון לפני כיבוש העיר וחורבן בית המקדש בשתי תקופות היסטוריות שונות ובהפרש של 650 שנה. הבית הראשון נחרב בידי צבא נבוכדנֶצר, מלך בבל (במאה השישית לפני הספירה), והבית השני בידי טיטוס, המפקד העליון של הצבא הרומי בארץ ישראל (במאה הראשונה לספירה). בלילו של יום זה מתחילים ימי "בין המצרים" הנמשכים עד לתשעה באב ומציינים ימי צרה הקשורים לחורבן הלאומי. בימים אלו נוהגים מנהגי אבלות, כמו איקיום שמחות וחתונות והימנעות מלבישת בגדים חדשים, מתספורת ומגילוח. שיאם של ימי "בין המצרים" הם תשעת הימים האחרונים, מראש חודש אב ועד לתשעה באב.
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270722
DTEND;VALUE=DATE:20270723
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1949</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ייסוד הקרן השנייה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אחותה הצעירה של קק"ל נולדת בלונדון: ועידה ציונית שהתכנסה בלונדון ייסדה קרן ציונית שנייה, שנייה לקרן קימת לישראל, כדי שתשמש מוסד כספי מרכזי של התנועה הציונית. קרן קימת "שוחררה" מהעיסוק בכספים והמשיכה לעסוק בגאולת אדמות ליישוב יהודים בארץ, בהכשרתן ובייעורן.\nקרן היסוד הפכה להיות הזרוע הכספית של הנהגת היישוב, ומאז הקמתה היא מימנה פעולות של עלייה, קליטה, ביטחון והתיישבות.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ייסוד הקרן השנייה
DESCRIPTION:אחותה הצעירה של קק"ל נולדת בלונדון: ועידה ציונית שהתכנסה בלונדון ייסדה קרן ציונית שנייה, שנייה לקרן קימת לישראל, כדי שתשמש מוסד כספי מרכזי של התנועה הציונית. קרן קימת "שוחררה" מהעיסוק בכספים והמשיכה לעסוק בגאולת אדמות ליישוב יהודים בארץ, בהכשרתן ובייעורן.\nקרן היסוד הפכה להיות הזרוע הכספית של הנהגת היישוב, ומאז הקמתה היא מימנה פעולות של עלייה, קליטה, ביטחון והתיישבות.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270723
DTEND;VALUE=DATE:20270724
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1968</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חטיפות באוויר</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מטוס אל על שהיה בדרכו מרומא ללוד נחטף בידי מחבלים מהחזית העממית לשחרור פלסטין ואולץ לנחות באלג'יר. המחבלים תבעו לשחרר אסירים בתמורה לשחרור הנוסעים, הצוות והמטוס. החטיפה עוררה ויכוח ציבורי: האם להיענות לסחטנות? בסופו של דבר הוחלט לשחרר כעשרה מחבלים פצועים. בעקבות ה"עסקה" שוחררו הנוסעים, הצוות והמטוס והוחזרו לישראל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:חטיפות באוויר
DESCRIPTION:מטוס אל על שהיה בדרכו מרומא ללוד נחטף בידי מחבלים מהחזית העממית לשחרור פלסטין ואולץ לנחות באלג'יר. המחבלים תבעו לשחרר אסירים בתמורה לשחרור הנוסעים, הצוות והמטוס. החטיפה עוררה ויכוח ציבורי: האם להיענות לסחטנות? בסופו של דבר הוחלט לשחרר כעשרה מחבלים פצועים. בעקבות ה"עסקה" שוחררו הנוסעים, הצוות והמטוס והוחזרו לישראל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270724
DTEND;VALUE=DATE:20270725
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1922</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אוניברסיטה ראשונה בארץ</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הרעיון להקמת האוניברסיטה העברית הראשונה בארץ ישראל הופך למציאות.\nמשכילים יהודים רבים עסקו כבר בסוף המאה ה-19 ברעיון להקים אוניברסיטה עברית עבור היהודים. בולטת מבין ההצעות הללו הייתה הצעתו של פרופ' צבי הרמן שפירא (הוגה רעיון הקק"ל), שהציע להקים את המוסד סמוך למושבות. לאחר שהרעיון הוצג בקונגרס הראשון ולא זכה לתמיכה, הוא הועלה שוב לדיון על ידי קבוצת פעילים בראשותו של ד"ר חיים ויצמן.\nבקונגרס הציוני ה-11 בשנת 1913 התקבלה ההחלטה על הקמת האוניברסיטה בירושלים והוחל במהלכים לרכישת שטח מתאים; ב-24 ביולי 1918, כחצי שנה לאחר כיבושה של ארץ ישראל על ידי הצבא הבריטי, הניחו נציגי התנועה הציונית וגורמים יישוביים את אבני הפינה להקמת המוסד. יחלפו כשבע שנים נוספות עד שבשנת 1925 תיחנך האוניברסיטה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:אוניברסיטה ראשונה בארץ
DESCRIPTION:הרעיון להקמת האוניברסיטה העברית הראשונה בארץ ישראל הופך למציאות.\nמשכילים יהודים רבים עסקו כבר בסוף המאה ה-19 ברעיון להקים אוניברסיטה עברית עבור היהודים. בולטת מבין ההצעות הללו הייתה הצעתו של פרופ' צבי הרמן שפירא (הוגה רעיון הקק"ל), שהציע להקים את המוסד סמוך למושבות. לאחר שהרעיון הוצג בקונגרס הראשון ולא זכה לתמיכה, הוא הועלה שוב לדיון על ידי קבוצת פעילים בראשותו של ד"ר חיים ויצמן.\nבקונגרס הציוני ה-11 בשנת 1913 התקבלה ההחלטה על הקמת האוניברסיטה בירושלים והוחל במהלכים לרכישת שטח מתאים; ב-24 ביולי 1918, כחצי שנה לאחר כיבושה של ארץ ישראל על ידי הצבא הבריטי, הניחו נציגי התנועה הציונית וגורמים יישוביים את אבני הפינה להקמת המוסד. יחלפו כשבע שנים נוספות עד שבשנת 1925 תיחנך האוניברסיטה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270724
DTEND;VALUE=DATE:20270725
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1922</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>רשמית: מנדט בריטי בא"י</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ארבע שנים לאחר שהשלימה בריטניה את כיבוש ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מנית, היא קיבלה לידיה רשמית את המנדט לשלוט בארץ ישראל.\n\nהיום בשנת 1922 מועצת חבר הלאומים (ארגון בינלאומי אשר הוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה,) מאשרת את כתב המנדט לבריטניה על ארץ ישראל. על פי שיטת המנדטים, מעצמות שונות שהיו מפותחות ומודרניות קיבלו מנדט (שליטה, זיכיון על מדינה מסוימת) על אזור נחשל במטרה לפתח אותו ולהביא אותו למצב של עצמאות.\nכתב המנדט הוא אמנה בינלאומית הקובעת את מעמדה של הממלכה המאוחדת כמעצמה השלטת בשטחי ארץ ישראל. זהו למעשה המסמך הבסיסי הקובע את סדרי החיים והשלטון בארץ ישראל, הן מבחינה בינלאומית והן מבחינת המשפט הפנימי בארץ, במהלך תקופת המנדט הבריטי. כתב המנדט משרטט את מבנה השלטון הבריטי בארץ ישראל, את הרשויות השונות הפועלות מטעמו, ואת מטרותיו. הוא קובע את סמכויות השלטון בארץ בידי מלך בריטניה, מזכירי הממשלה שלו והנציב העליון בא"י מטעמו. באחד מסעיפי כתב המנדט מופיעה התחייבות של ממשלת אנגליה שהופיעה בהצהרת בלפור להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, תוך שמירה על זכויותיהם האזרחיות והדתיות של כל תושבי הארץ.\n\nבפברואר 1947, לאור היחלשותה הבינלאומית של הממלכה הבריטית והאווירה הקשה של מתח ואלימות ששררה בארץ ישראל בין היישוב העברי והקהילה הערבית ובין היישוב העברי לממשלת המנדט הבריטי שהגבילה עליית פליטים ניצולי שואת אירופה, פנתה בריטניה לאו"ם, יורשו של חבר הלאומים, וביקשה את עצתו "כיצד לעשות את המנדט בר ביצוע" או לחלופין "כיצד לתקנו". ועדת אונסקו"פ – הוועדה המיוחדת שמינה האו"ם לענייני ארץ ישראל כדי לבחון את שאלת ארץ ישראל – המליצה לסיים את המנדט בארץ ישראל בהקדם האפשרי והמליצה על תוכנית החלוקה. תוכנית החלוקה, המכונה גם "החלטת כ"ט בנובמבר", אשר המליצה על חלוקת ארץ ישראל המערבית למדינה יהודית ומדינה ערבית, אושרה בעצרת הכללית של האו"ם כהחלטה 181.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:רשמית: מנדט בריטי בא"י
DESCRIPTION:ארבע שנים לאחר שהשלימה בריטניה את כיבוש ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מנית, היא קיבלה לידיה רשמית את המנדט לשלוט בארץ ישראל.\n\nהיום בשנת 1922 מועצת חבר הלאומים (ארגון בינלאומי אשר הוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה,) מאשרת את כתב המנדט לבריטניה על ארץ ישראל. על פי שיטת המנדטים, מעצמות שונות שהיו מפותחות ומודרניות קיבלו מנדט (שליטה, זיכיון על מדינה מסוימת) על אזור נחשל במטרה לפתח אותו ולהביא אותו למצב של עצמאות.\nכתב המנדט הוא אמנה בינלאומית הקובעת את מעמדה של הממלכה המאוחדת כמעצמה השלטת בשטחי ארץ ישראל. זהו למעשה המסמך הבסיסי הקובע את סדרי החיים והשלטון בארץ ישראל, הן מבחינה בינלאומית והן מבחינת המשפט הפנימי בארץ, במהלך תקופת המנדט הבריטי. כתב המנדט משרטט את מבנה השלטון הבריטי בארץ ישראל, את הרשויות השונות הפועלות מטעמו, ואת מטרותיו. הוא קובע את סמכויות השלטון בארץ בידי מלך בריטניה, מזכירי הממשלה שלו והנציב העליון בא"י מטעמו. באחד מסעיפי כתב המנדט מופיעה התחייבות של ממשלת אנגליה שהופיעה בהצהרת בלפור להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, תוך שמירה על זכויותיהם האזרחיות והדתיות של כל תושבי הארץ.\n\nבפברואר 1947, לאור היחלשותה הבינלאומית של הממלכה הבריטית והאווירה הקשה של מתח ואלימות ששררה בארץ ישראל בין היישוב העברי והקהילה הערבית ובין היישוב העברי לממשלת המנדט הבריטי שהגבילה עליית פליטים ניצולי שואת אירופה, פנתה בריטניה לאו"ם, יורשו של חבר הלאומים, וביקשה את עצתו "כיצד לעשות את המנדט בר ביצוע" או לחלופין "כיצד לתקנו". ועדת אונסקו"פ – הוועדה המיוחדת שמינה האו"ם לענייני ארץ ישראל כדי לבחון את שאלת ארץ ישראל – המליצה לסיים את המנדט בארץ ישראל בהקדם האפשרי והמליצה על תוכנית החלוקה. תוכנית החלוקה, המכונה גם "החלטת כ"ט בנובמבר", אשר המליצה על חלוקת ארץ ישראל המערבית למדינה יהודית ומדינה ערבית, אושרה בעצרת הכללית של האו"ם כהחלטה 181.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270726
DTEND;VALUE=DATE:20270727
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1972</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שיחת טלפון חגיגית</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביום זה מצטרפת ישראל למערכת התקשורת הלוויינית העולמית. תחנת התקשורת הלוויינית שהוקמה בעמק האלה נחנכה בשיחת טלפון בין ראשת הממשלה, גולדה מאיר, לבין נשיא ארה"ב, ריצ'ארד ניקסון. עד תחילת שנות ה-90 הסתמכו שידורי הטלוויזיה ושירותי תקשורת נוספים על צלחות הלוויין בעמק האלה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שיחת טלפון חגיגית
DESCRIPTION:ביום זה מצטרפת ישראל למערכת התקשורת הלוויינית העולמית. תחנת התקשורת הלוויינית שהוקמה בעמק האלה נחנכה בשיחת טלפון בין ראשת הממשלה, גולדה מאיר, לבין נשיא ארה"ב, ריצ'ארד ניקסון. עד תחילת שנות ה-90 הסתמכו שידורי הטלוויזיה ושירותי תקשורת נוספים על צלחות הלוויין בעמק האלה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270727
DTEND;VALUE=DATE:20270728
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1948</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הצבא צועד</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>המצעד הצבאי הראשון של מדינת ישראל נערך ביום השנה לפטירתו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. רבים גדשו את הרחובות וצפו מן המרפסות התל אביביות במצעד שחלף וכלל את חילות צה"ל וחטיבותיו. המצעד יצא מהרכבת ברחוב אלנבי, המשיך צפונה ברחוב בן יהודה והנמל והסתיים באיצטדיון בצפון העיר, שם שרו את שירת התקווה והורידו את הדגל לחצי התורן לזכר החללים.\nבסופו של המצעד נשא ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, את נאומו וקיבל את המסדר שעבר לפניו בהצדעה. מעל המסדר נערך מטס מפציצים של חיל האוויר. האירוע עבר בסדר מופתי והסתיים בהצלחה, בניגוד למצעד שבא אחריו וכונה "המצעד שלא צעד".</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הצבא צועד
DESCRIPTION:המצעד הצבאי הראשון של מדינת ישראל נערך ביום השנה לפטירתו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. רבים גדשו את הרחובות וצפו מן המרפסות התל אביביות במצעד שחלף וכלל את חילות צה"ל וחטיבותיו. המצעד יצא מהרכבת ברחוב אלנבי, המשיך צפונה ברחוב בן יהודה והנמל והסתיים באיצטדיון בצפון העיר, שם שרו את שירת התקווה והורידו את הדגל לחצי התורן לזכר החללים.\nבסופו של המצעד נשא ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, את נאומו וקיבל את המסדר שעבר לפניו בהצדעה. מעל המסדר נערך מטס מפציצים של חיל האוויר. האירוע עבר בסדר מופתי והסתיים בהצלחה, בניגוד למצעד שבא אחריו וכונה "המצעד שלא צעד".
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270728
DTEND;VALUE=DATE:20270729
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2014</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>כבוד הנשיא ריבלין</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ראובן "רובי" ריבלין נכנס לתפקידו כנשיא העשירי של מדינת ישראל.\nראובן ריבלין נולד בירושלים ב-1939 למשפחת ריבלין הוותיקה, אשר עלתה לארץ לפני יותר מ-200 שנה. הוא שירת כקצין ביחידת מודיעין בצה"ל, למד משפטים וכיהן כחבר מועצת העיר ירושלים ובתפקידים שונים במערכת הציבורית והפוליטית. ראובן ריבלין כיהן כחבר כנסת בכנסות רבות, ואף נבחר ליושב ראש הכנסת בכנסת ה-16 וה-18. בשנת 2012 קיבל ריבלין את אות "אביר איכות השלטון" מטעם התנועה לאיכות השלטון בישראל. בי"ב בסיון ה'תשע"ד (10 ביוני 2014) נבחר ראובן ריבלין לנשיא העשירי של מדינת ישראל.\nמאז כניסתו לתפקיד, ריבלין החל לפעול ברוח החברתית שביקש להעביר, כך למשל לראשונה נשיא מדינת ישראל השתתף בטקס לזכר נטבחי כפר קאסם, הוא אירח את הקהילה הגאה בבית הנשיא, והוא מגיע למגרשים לעידוד הספורט בישראל. לריבלין ארבעה ילדים והוא מתגורר בבית הנשיא בירושלים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:כבוד הנשיא ריבלין
DESCRIPTION:ראובן "רובי" ריבלין נכנס לתפקידו כנשיא העשירי של מדינת ישראל.\nראובן ריבלין נולד בירושלים ב-1939 למשפחת ריבלין הוותיקה, אשר עלתה לארץ לפני יותר מ-200 שנה. הוא שירת כקצין ביחידת מודיעין בצה"ל, למד משפטים וכיהן כחבר מועצת העיר ירושלים ובתפקידים שונים במערכת הציבורית והפוליטית. ראובן ריבלין כיהן כחבר כנסת בכנסות רבות, ואף נבחר ליושב ראש הכנסת בכנסת ה-16 וה-18. בשנת 2012 קיבל ריבלין את אות "אביר איכות השלטון" מטעם התנועה לאיכות השלטון בישראל. בי"ב בסיון ה'תשע"ד (10 ביוני 2014) נבחר ראובן ריבלין לנשיא העשירי של מדינת ישראל.\nמאז כניסתו לתפקיד, ריבלין החל לפעול ברוח החברתית שביקש להעביר, כך למשל לראשונה נשיא מדינת ישראל השתתף בטקס לזכר נטבחי כפר קאסם, הוא אירח את הקהילה הגאה בבית הנשיא, והוא מגיע למגרשים לעידוד הספורט בישראל. לריבלין ארבעה ילדים והוא מתגורר בבית הנשיא בירושלים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270729
DTEND;VALUE=DATE:20270730
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1992</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>המדליסטים הראשונים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>מדליה ישראלית ראשונה במשחקים האולימפיים: יעל ארד היא הספורטאית הישראלית הראשונה שזוכה במדליה כלשהי במשחקים האולימפיים, מדליית הכסף בענף הג'ודו באולימפיאדת ברצלונה. ארד הגיעה לגמר, ולפי החלטת השופטים נוצחה לאחר שהקרב הסתיים ללא הכרעה. יום למחרת זכה אורן סמדג'ה במדליית ארד, גם היא בענף הג'ודו.\n40 שנה לאחר הצטרפותה של מדינת ישראל למשחקים האולימפיים, השיגו נציגיה מדליות ראשונות בתחרויות, העלו את ישראל על מפת הספורט העולמית, הישג שהיווה אבן דרך חשובה בהתקדמותה של ישראל במשחקים. מאז זכייתם של ארד וסמדג'ה במדליות הצליחו נציגי ישראל לזכות במדליה אחת לפחות בכל אחת מהאולימפיאדות הבאות, מלבד אולימפיאדת לונדון בשנת 2012.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:המדליסטים הראשונים
DESCRIPTION:מדליה ישראלית ראשונה במשחקים האולימפיים: יעל ארד היא הספורטאית הישראלית הראשונה שזוכה במדליה כלשהי במשחקים האולימפיים, מדליית הכסף בענף הג'ודו באולימפיאדת ברצלונה. ארד הגיעה לגמר, ולפי החלטת השופטים נוצחה לאחר שהקרב הסתיים ללא הכרעה. יום למחרת זכה אורן סמדג'ה במדליית ארד, גם היא בענף הג'ודו.\n40 שנה לאחר הצטרפותה של מדינת ישראל למשחקים האולימפיים, השיגו נציגיה מדליות ראשונות בתחרויות, העלו את ישראל על מפת הספורט העולמית, הישג שהיווה אבן דרך חשובה בהתקדמותה של ישראל במשחקים. מאז זכייתם של ארד וסמדג'ה במדליות הצליחו נציגי ישראל לזכות במדליה אחת לפחות בכל אחת מהאולימפיאדות הבאות, מלבד אולימפיאדת לונדון בשנת 2012.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270729
DTEND;VALUE=DATE:20270730
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2008</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>המזהם – משלם</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ישראל החלה להטיל קנסות כבדים על תאגידים מזהמים. עד ליום זה מרבית החוקים הסביבתיים בישראל לא נאכפו, בשל מחסור בכוח אדם מקצועי ומחסור בתקציבי אכיפה במשרד להגנת הסביבה. דוח מבקר המדינה (דוח הביקורת השנתי 58 א' של מבקר המדינה לשנת 2007) קבע כי מדיניות האכיפה הסביבתית נכשלה. הקנסות שהטילו בתי המשפט על עבירות סביבתיות היו נמוכים משמעותית מרווחי המזהמים, כתוצאה מעבירה על החוק, ולמעשה, הזיהום השתלם לעבריינים מבחינה כלכלית.\nב-29 ביולי 2008 אישרה הכנסת ברוב מלא את החוק "המזהם – משלם". במסגרת החוק הוקם מנגנון כלכלי, המאפשר להטיל קנסות כבדים (עד 2.4 מיליון שקל!) על תאגידים מזהמים. זאת, בהתאם למחזור המכירות השנתי שלהם, ובנוסף להליך הפלילי, שכולל עונש של שלוש שנות מאסר למרבית מהעבירות הסביבתיות. חוק מהפכני זה הופך את זיהום הקרקע, האוויר והים לבלתי משתלם ומעניק לרשויות כלי אכיפה יעילים להתמודדות עם מזהמים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:המזהם – משלם
DESCRIPTION:ישראל החלה להטיל קנסות כבדים על תאגידים מזהמים. עד ליום זה מרבית החוקים הסביבתיים בישראל לא נאכפו, בשל מחסור בכוח אדם מקצועי ומחסור בתקציבי אכיפה במשרד להגנת הסביבה. דוח מבקר המדינה (דוח הביקורת השנתי 58 א' של מבקר המדינה לשנת 2007) קבע כי מדיניות האכיפה הסביבתית נכשלה. הקנסות שהטילו בתי המשפט על עבירות סביבתיות היו נמוכים משמעותית מרווחי המזהמים, כתוצאה מעבירה על החוק, ולמעשה, הזיהום השתלם לעבריינים מבחינה כלכלית.\nב-29 ביולי 2008 אישרה הכנסת ברוב מלא את החוק "המזהם – משלם". במסגרת החוק הוקם מנגנון כלכלי, המאפשר להטיל קנסות כבדים (עד 2.4 מיליון שקל!) על תאגידים מזהמים. זאת, בהתאם למחזור המכירות השנתי שלהם, ובנוסף להליך הפלילי, שכולל עונש של שלוש שנות מאסר למרבית מהעבירות הסביבתיות. חוק מהפכני זה הופך את זיהום הקרקע, האוויר והים לבלתי משתלם ומעניק לרשויות כלי אכיפה יעילים להתמודדות עם מזהמים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270730
DTEND;VALUE=DATE:20270731
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1980</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ירושלים לנצח</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביום זה אושר החוק שקובע כי ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל. ביוזמת ח"כ גאולה כהן אישרה הכנסת התשיעית את חוק יסוד ירושלים (הידוע גם כ"חוק ירושלים") ברוב של 69 קולות נגד 15. החוק קובע גם כי ירושלים היא מקום מושבם של נשיא המדינה, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון. כמו כן, חוק היסוד קובע חובת שמירה על המקומות הקדושים בעיר לכל הדתות.\nהחוק הביא להקפאת השיחות בין ישראל למצרים למשך מספר חודשים וכמו כן לגינויים באו"ם, שבעקבותיהם העבירו כל השגרירויות את מקום מושבן מירושלים לתל אביב.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ירושלים לנצח
DESCRIPTION:ביום זה אושר החוק שקובע כי ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל. ביוזמת ח"כ גאולה כהן אישרה הכנסת התשיעית את חוק יסוד ירושלים (הידוע גם כ"חוק ירושלים") ברוב של 69 קולות נגד 15. החוק קובע גם כי ירושלים היא מקום מושבם של נשיא המדינה, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון. כמו כן, חוק היסוד קובע חובת שמירה על המקומות הקדושים בעיר לכל הדתות.\nהחוק הביא להקפאת השיחות בין ישראל למצרים למשך מספר חודשים וכמו כן לגינויים באו"ם, שבעקבותיהם העבירו כל השגרירויות את מקום מושבן מירושלים לתל אביב.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270731
DTEND;VALUE=DATE:20270801
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1882</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ייסודה של ראשון לציון</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ראשון לציון נוסדה בט"ו באב תרמ"ב (31 ביולי 1882), ביוזמת ועד חלוצי יסוד המעלה. הייתה זו המושבה הראשונה של אנשי העלייה הראשונה, אנשי "חיבת ציון", שאליהם הצטרפה כעבור חצי שנה קבוצה של ביל"ויים. בראש 17 המייסדים עמד זלמן דוד הכהן לבונטין. את קרקעות המושבה רכש חיים אמזלג, סגן קונסול בריטניה ביפו.\nראשון לציון הוקמה כמושבה חקלאית. עיקר תרומתה היה במישור התרבותי-לאומי: בראשון לציון נוצרו סמלי הציונות ובה חודשה התרבות העברית. דווקא בחקלאות לא שפר מזלה ולאחר תלאות רבות בא לעזרת התושבים הברון רוטשילד, שהקים בה את אחד מיקביו ושלח את פקידיו לנהל אותה.\nבשנת 1950 הוכרזה ראשון לציון כעיר. כיום, ראשון לציון היא העיר הרביעית בגודל אוכלוסייתה בישראל והיא כוללת שטחי מסחר רבים ואזורי תעסוקה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ייסודה של ראשון לציון
DESCRIPTION:ראשון לציון נוסדה בט"ו באב תרמ"ב (31 ביולי 1882), ביוזמת ועד חלוצי יסוד המעלה. הייתה זו המושבה הראשונה של אנשי העלייה הראשונה, אנשי "חיבת ציון", שאליהם הצטרפה כעבור חצי שנה קבוצה של ביל"ויים. בראש 17 המייסדים עמד זלמן דוד הכהן לבונטין. את קרקעות המושבה רכש חיים אמזלג, סגן קונסול בריטניה ביפו.\nראשון לציון הוקמה כמושבה חקלאית. עיקר תרומתה היה במישור התרבותי-לאומי: בראשון לציון נוצרו סמלי הציונות ובה חודשה התרבות העברית. דווקא בחקלאות לא שפר מזלה ולאחר תלאות רבות בא לעזרת התושבים הברון רוטשילד, שהקים בה את אחד מיקביו ושלח את פקידיו לנהל אותה.\nבשנת 1950 הוכרזה ראשון לציון כעיר. כיום, ראשון לציון היא העיר הרביעית בגודל אוכלוסייתה בישראל והיא כוללת שטחי מסחר רבים ואזורי תעסוקה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270801
DTEND;VALUE=DATE:20270802
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1950</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>עושים דין בנאצים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הכנסת אישרה בקריאה שלישית את החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם וקבעה שהעונש המרבי הוא מוות. בהתאם לחוק זה הטיל בית המשפט המחוזי בירושלים 11 שנה אחר כך גזר דין מוות על אדולף אייכמן, מי שהיה הממונה על ביצוע תכנית הפתרון הסופי להשמדת העם היהודי במלחמת העולם השנייה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:עושים דין בנאצים
DESCRIPTION:הכנסת אישרה בקריאה שלישית את החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם וקבעה שהעונש המרבי הוא מוות. בהתאם לחוק זה הטיל בית המשפט המחוזי בירושלים 11 שנה אחר כך גזר דין מוות על אדולף אייכמן, מי שהיה הממונה על ביצוע תכנית הפתרון הסופי להשמדת העם היהודי במלחמת העולם השנייה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270802
DTEND;VALUE=DATE:20270803
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1943</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>גבורה בשואה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אסירים במחנה ההשמדה טרבלינקה חדרו למאגר הנשק במחנה, ניתקו את קווי הטלפון והציתו את תאי הגזים ומבנים אחרים, בהם מחסן הנשק. כתוצאה מכך התפוצץ מאגר הנשק, והמחנה – שרובו היה בנוי מעץ – עלה באש. בנשק שתפסו ירו האסירים בשומרים הגרמנים והאוקראינים. מרבית המורדים נהרגו מיריות השומרים, 200 מהם הצליחו להימלט. הנותרים הועסקו בפירוק המחנה ולאחר מכן הוצאו להורג.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:גבורה בשואה
DESCRIPTION:אסירים במחנה ההשמדה טרבלינקה חדרו למאגר הנשק במחנה, ניתקו את קווי הטלפון והציתו את תאי הגזים ומבנים אחרים, בהם מחסן הנשק. כתוצאה מכך התפוצץ מאגר הנשק, והמחנה – שרובו היה בנוי מעץ – עלה באש. בנשק שתפסו ירו האסירים בשומרים הגרמנים והאוקראינים. מרבית המורדים נהרגו מיריות השומרים, 200 מהם הצליחו להימלט. הנותרים הועסקו בפירוק המחנה ולאחר מכן הוצאו להורג.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270804
DTEND;VALUE=DATE:20270805
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2002</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חוצה ישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נפתח לתנועה הקטע ראשון של כביש חוצה ישראל, בין קיבוץ אייל לצומת נחשונים. \nבשנת 1976 החליטה ממשלת ישראל, במסגרת תכנון תכנית המתאר הארצית, לסלול את "כביש חוצה ישראל" (כביש מספר 6), כביש אגרה אשר ישמש ציר תחבורה מרכזי ויאפשר לעקוף את אזור גוש דן הצפוף ובכך להקל על עומס התנועה בכבישי הארץ. הכביש כולו מתוכנן להשתרע לאורך 324 ק"מ מהצפון עד הדרום.\nבשנת 1992 הוקמה חברת "כביש חוצה ישראל". לסלילת הכביש קמו מתנגדים רבים, בעיקר "ארגונים ירוקים", שטענו שהכביש מיותר, שסלילתו תגרום לפגיעה חמורה בסביבה ובשטחים הפתוחים ולזיהום אוויר מוגבר. כמו כן, לטענת המתנגדים, סלילת הכביש תעודד שימוש ברכבים פרטיים, במקום לעודד מעבר רצוי לתחבורה ציבורית.\nלמרות ההתנגדויות הרבות והעיכובים, כביש "חוצה ישראל" נסלל, וב-4 באוגוסט 2002 נפתח לתנועה הקטע ראשון שלו, בין קיבוץ אייל לצומת נחשונים. כיום אורכו של כביש 6 ע"ש יצחק רבין כ- 175 קילומטרים, ממחלף עין תות בצפון ועד מחלף שוקת בדרום.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:חוצה ישראל
DESCRIPTION:נפתח לתנועה הקטע ראשון של כביש חוצה ישראל, בין קיבוץ אייל לצומת נחשונים. \nבשנת 1976 החליטה ממשלת ישראל, במסגרת תכנון תכנית המתאר הארצית, לסלול את "כביש חוצה ישראל" (כביש מספר 6), כביש אגרה אשר ישמש ציר תחבורה מרכזי ויאפשר לעקוף את אזור גוש דן הצפוף ובכך להקל על עומס התנועה בכבישי הארץ. הכביש כולו מתוכנן להשתרע לאורך 324 ק"מ מהצפון עד הדרום.\nבשנת 1992 הוקמה חברת "כביש חוצה ישראל". לסלילת הכביש קמו מתנגדים רבים, בעיקר "ארגונים ירוקים", שטענו שהכביש מיותר, שסלילתו תגרום לפגיעה חמורה בסביבה ובשטחים הפתוחים ולזיהום אוויר מוגבר. כמו כן, לטענת המתנגדים, סלילת הכביש תעודד שימוש ברכבים פרטיים, במקום לעודד מעבר רצוי לתחבורה ציבורית.\nלמרות ההתנגדויות הרבות והעיכובים, כביש "חוצה ישראל" נסלל, וב-4 באוגוסט 2002 נפתח לתנועה הקטע ראשון שלו, בין קיבוץ אייל לצומת נחשונים. כיום אורכו של כביש 6 ע"ש יצחק רבין כ- 175 קילומטרים, ממחלף עין תות בצפון ועד מחלף שוקת בדרום.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270805
DTEND;VALUE=DATE:20270806
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1942</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>סופו של יאנוש קורצ'אק</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום בשנת 1942 שלחו הנאצים אל מותו את  יאנוש קורצ'אק – מחנך, רופא וסופר יהודי פולני, שהקים בית יתומים בוורשה וניהל אותו גם לאחר שהועבר לתחומי הגטו. כשנשלחו ילדי בית היתומים למחנה ההשמדה טרבלינקה, סירב קורצ'אק להיפרד מהילדים ולהינצל ממוות.\n\n\nקורצ'אק היה שמו הספרותי של הנריק גולדשמידט, סופר, עיתונאי, פובליציסט, עורך, איש רדיו ורופא ילדים. קורצ'אק נולד בעיר ורשה בשנת 1878, וגדל בבית יהודי עשיר ומתבולל, שבו דיברו פולנית, יידיש ורוסית.\nבשנת 1911 החל קורצ'אק לנהל את בית היתומים שלו, שבו גרו ולמדו יתומים יהודיים. המוסד נוהל כבית ספר דמוקרטי ולילדים היה בו שלטון עצמי, דמוי רפובליקה, הכולל בית נבחרים, בית משפט ועיתון. ב-1918, לבקשת הממשלה, הקים בית יתומים נוסף, ליתומים שאינם יהודים.\nכאשר הקימו הגרמנים את גטו ורשה, בשנת 1940, אולץ בית היתומים היהודי לעבור אל הגטו, ובית היתומים לילדים שאינם יהודים הופקע מידי קורצ'אק. קורצ'אק עבר לגטו יחד עם חניכיו היהודים. בית היתומים המשיך לפעול במתכונת בית הספר הדמוקרטי במשך כשנתיים, בתנאי תת התזונה ששררו בגטו.\n\nב־5 באוגוסט 1942 באו הגרמנים כדי לקחת את היתומים וחלק מסגל העובדים למחנה ההשמדה טרבלינקה. אחדים מידידיו הפולנים, שהיו בעלי השפעה בשלטון הגרמני ובמחתרת הפולנית, הציעו לקורצ'אק להציל את חייו, אך הוא לא הסכים ויחד עם סטפה וילצ'ינסקה, שותפתו המרכזית בניהול בית היתומים, נשאר עם חניכיו ברגעיהם האחרונים. \n\nתרומתו של קורצ'אק:\nקורצ'אק תרם רבות לדרכי החינוך ורבים המחנכים הלומדים ממנו גם כיום. הוא הרצה על הדרך הרצויה ביחס לילדים, כתב ספרים על ילדים ונוער וספרים לילדים ונוער.  \nהרבה שנים לפני שנתקבלה אמנת זכויות הילד של האו"ם (1989), חיבר קורצ'אק אמנה המאגדת זכויות יסוד שיש לכל ילד בעולם. בין הזכויות הוא כלל את הזכות לאהבה, כבוד ותנאים אופטימלים לגדול ולהתפתח. הזכות לחיות את ההווה, להיות נאמן לעצמך, לעשות שגיאות, להיכשל, לקבל יחס רציני, לזכות להערכה, לשאוף ולבקש ולשאול. הזכות לקבל חינוך, למחות על חוסר צדק ולקבל משפט הוגן בבית משפט של ילדים. \n\nקורצ'אק ייסד בית ספר דמוקרטי בשנת 1919. בית ספר זה פעל בהצלחה עד 1942. זה היה אחד הנסיונות הראשונים, הממושכים והמוצלחים בתחום החינוך הדמוקרטי והחינוך האלטרנטיבי בכלל בעולם.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:סופו של יאנוש קורצ'אק
DESCRIPTION:היום בשנת 1942 שלחו הנאצים אל מותו את  יאנוש קורצ'אק – מחנך, רופא וסופר יהודי פולני, שהקים בית יתומים בוורשה וניהל אותו גם לאחר שהועבר לתחומי הגטו. כשנשלחו ילדי בית היתומים למחנה ההשמדה טרבלינקה, סירב קורצ'אק להיפרד מהילדים ולהינצל ממוות.\n\n\nקורצ'אק היה שמו הספרותי של הנריק גולדשמידט, סופר, עיתונאי, פובליציסט, עורך, איש רדיו ורופא ילדים. קורצ'אק נולד בעיר ורשה בשנת 1878, וגדל בבית יהודי עשיר ומתבולל, שבו דיברו פולנית, יידיש ורוסית.\nבשנת 1911 החל קורצ'אק לנהל את בית היתומים שלו, שבו גרו ולמדו יתומים יהודיים. המוסד נוהל כבית ספר דמוקרטי ולילדים היה בו שלטון עצמי, דמוי רפובליקה, הכולל בית נבחרים, בית משפט ועיתון. ב-1918, לבקשת הממשלה, הקים בית יתומים נוסף, ליתומים שאינם יהודים.\nכאשר הקימו הגרמנים את גטו ורשה, בשנת 1940, אולץ בית היתומים היהודי לעבור אל הגטו, ובית היתומים לילדים שאינם יהודים הופקע מידי קורצ'אק. קורצ'אק עבר לגטו יחד עם חניכיו היהודים. בית היתומים המשיך לפעול במתכונת בית הספר הדמוקרטי במשך כשנתיים, בתנאי תת התזונה ששררו בגטו.\n\nב־5 באוגוסט 1942 באו הגרמנים כדי לקחת את היתומים וחלק מסגל העובדים למחנה ההשמדה טרבלינקה. אחדים מידידיו הפולנים, שהיו בעלי השפעה בשלטון הגרמני ובמחתרת הפולנית, הציעו לקורצ'אק להציל את חייו, אך הוא לא הסכים ויחד עם סטפה וילצ'ינסקה, שותפתו המרכזית בניהול בית היתומים, נשאר עם חניכיו ברגעיהם האחרונים. \n\nתרומתו של קורצ'אק:\nקורצ'אק תרם רבות לדרכי החינוך ורבים המחנכים הלומדים ממנו גם כיום. הוא הרצה על הדרך הרצויה ביחס לילדים, כתב ספרים על ילדים ונוער וספרים לילדים ונוער.  \nהרבה שנים לפני שנתקבלה אמנת זכויות הילד של האו"ם (1989), חיבר קורצ'אק אמנה המאגדת זכויות יסוד שיש לכל ילד בעולם. בין הזכויות הוא כלל את הזכות לאהבה, כבוד ותנאים אופטימלים לגדול ולהתפתח. הזכות לחיות את ההווה, להיות נאמן לעצמך, לעשות שגיאות, להיכשל, לקבל יחס רציני, לזכות להערכה, לשאוף ולבקש ולשאול. הזכות לקבל חינוך, למחות על חוסר צדק ולקבל משפט הוגן בבית משפט של ילדים. \n\nקורצ'אק ייסד בית ספר דמוקרטי בשנת 1919. בית ספר זה פעל בהצלחה עד 1942. זה היה אחד הנסיונות הראשונים, הממושכים והמוצלחים בתחום החינוך הדמוקרטי והחינוך האלטרנטיבי בכלל בעולם.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270807
DTEND;VALUE=DATE:20270808
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1963</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חוק גנים לאומיים בישראל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חוק גנים לאומיים ושמורות טבע עבר בכנסת ברוב מוחלט, והוקמה רשות הגנים הלאומיים. על פי החוק החדש, "גן לאומי" מוגדר כשטח שנועד לשמש לצורכי נופש לציבור בחיק הטבע או להנצחת ערכים שיש להם חשיבות היסטורית, ארכיאולוגית, אדריכלית או נופית.\nרשות הגנים הוקמה על בסיס פעילותה של המחלקה לשיפור נוף הארץ, שפעלה במשרד ראש הממשלה בימי המדינה הראשונים. בשנות פעילותה הראשונות שמה רשות הגנים דגש על פיתוח אתרים ארכיאולוגיים, אך במרוצת השנים גבר הביקוש לאתרי נופש בחיק הטבע וגדלה המודעות לחשיבות ערכי טבע ועתיקות, והרשות הרחיבה את פעולות הפיתוח של אתרי נופש ואתרים היסטוריים.\nרשות הגנים הלאומיים עוסקת גם בניהול האתרים ובאחזקתם. בשנת 1998 אוחדה רשות הגנים עם רשות הטבע והוקמה רשות הטבע והגנים הממשיכה בפעילותה את פעילות רשות הגנים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:חוק גנים לאומיים בישראל
DESCRIPTION:חוק גנים לאומיים ושמורות טבע עבר בכנסת ברוב מוחלט, והוקמה רשות הגנים הלאומיים. על פי החוק החדש, "גן לאומי" מוגדר כשטח שנועד לשמש לצורכי נופש לציבור בחיק הטבע או להנצחת ערכים שיש להם חשיבות היסטורית, ארכיאולוגית, אדריכלית או נופית.\nרשות הגנים הוקמה על בסיס פעילותה של המחלקה לשיפור נוף הארץ, שפעלה במשרד ראש הממשלה בימי המדינה הראשונים. בשנות פעילותה הראשונות שמה רשות הגנים דגש על פיתוח אתרים ארכיאולוגיים, אך במרוצת השנים גבר הביקוש לאתרי נופש בחיק הטבע וגדלה המודעות לחשיבות ערכי טבע ועתיקות, והרשות הרחיבה את פעולות הפיתוח של אתרי נופש ואתרים היסטוריים.\nרשות הגנים הלאומיים עוסקת גם בניהול האתרים ובאחזקתם. בשנת 1998 אוחדה רשות הגנים עם רשות הטבע והוקמה רשות הטבע והגנים הממשיכה בפעילותה את פעילות רשות הגנים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270808
DTEND;VALUE=DATE:20270809
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1970</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>סוף להתשה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>אחרי חודשים של מלחמת התשה בתעלת סואץ בין כוחות צה"ל ממערב לצבא המצרי ממזרח לה, ננצרה האש. להפסקת האש הביאו מאמצי התיווך של ארצות הברית. ראשת הממשלה, גולדה מאיר, הודיעה על כך בשידור בערב שבת בטלוויזיה הישראלית.\nבאותה תקופה, מסיום מלחמת ששת הימים ועד יולי 1970, נערכה בגבול עם ירדן לחימה בלתי פוסקת מול מחבלים שחדרו לשטחי ישראל במטרה לבצע פעולות חבלה. פעילות זו באזור בקעת הירדן נודעה כתקופת המרדפים.\nבשנת 2002 החליטה ממשלת ישראל להעניק ללוחמי מלחמת ההתשה את אות מלחמת ההתשה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:סוף להתשה
DESCRIPTION:אחרי חודשים של מלחמת התשה בתעלת סואץ בין כוחות צה"ל ממערב לצבא המצרי ממזרח לה, ננצרה האש. להפסקת האש הביאו מאמצי התיווך של ארצות הברית. ראשת הממשלה, גולדה מאיר, הודיעה על כך בשידור בערב שבת בטלוויזיה הישראלית.\nבאותה תקופה, מסיום מלחמת ששת הימים ועד יולי 1970, נערכה בגבול עם ירדן לחימה בלתי פוסקת מול מחבלים שחדרו לשטחי ישראל במטרה לבצע פעולות חבלה. פעילות זו באזור בקעת הירדן נודעה כתקופת המרדפים.\nבשנת 2002 החליטה ממשלת ישראל להעניק ללוחמי מלחמת ההתשה את אות מלחמת ההתשה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270810
DTEND;VALUE=DATE:20270811
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1950</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חיל האוויר פורש כנפיים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בבסיס חיל האוויר הסתיים קורס הטיס הראשון. 13 חניכיו של מחזור מספר 1 שהוכשרו להיות טייסים בחיל האוויר הישראלי ערכו מסדר כנפיים. הקורס נפתח חצי שנה קודם לכן במחנה סירקין, והיה קורס מקוצר משום שכל החניכים כבר היו בעלי ניסיון קודם בטיס. לכל אורך הקורס הם היו במעקב צמוד של המדריכים. בסיום הקורס פרסם ביטאון חיל האוויר כרזה שבה נאמר: "הטיס – משימה חלוצית".</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:חיל האוויר פורש כנפיים
DESCRIPTION:בבסיס חיל האוויר הסתיים קורס הטיס הראשון. 13 חניכיו של מחזור מספר 1 שהוכשרו להיות טייסים בחיל האוויר הישראלי ערכו מסדר כנפיים. הקורס נפתח חצי שנה קודם לכן במחנה סירקין, והיה קורס מקוצר משום שכל החניכים כבר היו בעלי ניסיון קודם בטיס. לכל אורך הקורס הם היו במעקב צמוד של המדריכים. בסיום הקורס פרסם ביטאון חיל האוויר כרזה שבה נאמר: "הטיס – משימה חלוצית".
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270811
DTEND;VALUE=DATE:20270812
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2009</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הביופילטר יוצא לדרך</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>פרויקט הביופילטר הראשון בישראל יוצא לדרך בעיר כפר סבא: עיריית כפר סבא, בשיתוף החברה הכלכלית ומפעל המים העירוני, חתמו על הסכם עם קרן קימת לישראל להקמת מתקן לטיהור מי הגשמים.\nהביופילטר מבוסס על טכנולוגיה ייחודית שפותחה באוסטרליה, ומטרתו לאגור את מי הגשמים, לטהר אותם ולהחדירם למי התהום. למרות מצוקת המים בישראל, מי הגשמים אינם נאגרים. הם מתאדים או זורמים לים ולכן מתבזבזים. הפרויקט המהפכני שהופעל בכפר סבא עשוי לספק פתרון לבעיה הזו: הביופילטר יאגור את מי הגשמים, יטהר אותם באמצעים ביולוגיים ויאפשר את החדרתם של המים המטופלים אל מי התהום.\nהפרויקט מבוסס על פיתוח של חוקרים מאוניברסיטת מונאש באוסטרליה, והוא נוסה בהצלחה בעיר מלבורן. הרעיון יובא לארץ על ידי החוקר הישראלי ירון זינגר וד"ר אבי גפני מהקרן הקימת לישראל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הביופילטר יוצא לדרך
DESCRIPTION:פרויקט הביופילטר הראשון בישראל יוצא לדרך בעיר כפר סבא: עיריית כפר סבא, בשיתוף החברה הכלכלית ומפעל המים העירוני, חתמו על הסכם עם קרן קימת לישראל להקמת מתקן לטיהור מי הגשמים.\nהביופילטר מבוסס על טכנולוגיה ייחודית שפותחה באוסטרליה, ומטרתו לאגור את מי הגשמים, לטהר אותם ולהחדירם למי התהום. למרות מצוקת המים בישראל, מי הגשמים אינם נאגרים. הם מתאדים או זורמים לים ולכן מתבזבזים. הפרויקט המהפכני שהופעל בכפר סבא עשוי לספק פתרון לבעיה הזו: הביופילטר יאגור את מי הגשמים, יטהר אותם באמצעים ביולוגיים ויאפשר את החדרתם של המים המטופלים אל מי התהום.\nהפרויקט מבוסס על פיתוח של חוקרים מאוניברסיטת מונאש באוסטרליה, והוא נוסה בהצלחה בעיר מלבורן. הרעיון יובא לארץ על ידי החוקר הישראלי ירון זינגר וד"ר אבי גפני מהקרן הקימת לישראל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270812
DTEND;VALUE=DATE:20270813
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>צום תשעה באב</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>יום תענית, המציין את חורבן שני בתי המקדש, בית המקדש הראשון בשנת 586 לפני הספירה ובית המקדש השני בשנת 70 לספירה. \nתשעה באב נחשב לחמור מכל צומות האבל שבלוח השנה העברי, והוא מכונה במקרא "הצום החמישי", משום שחל בחודש החמישי למניין החודשים מחודש ניסן. לפי המסורת, יום זה מועד לפורענות ואירעו בו חמישה אסונות היסטוריים: חטא המרגלים, חורבן בתי המקדש, כיבוש ביתר בידי הרומאים, מותו של ברכוכבא וחורבן ירושלים בידי הרומאים. ביום תשעה באב נוהגים לקיים את חמשת העינויים הנהוגים ביום הכיפורים: הימנעות מאכילה ושתייה, מרחיצה, מסיכת הגוף לטיפוח או להנאה, מנעילת נעליים העשויות עור ומיחסי אישות או קרבה בין איש ואשתו. כמו כן נוהגים כאבלים ולא מברכים איש את רעהו בברכת שלום. בליל ט' באב מתכנסים בבית הכנסת, ולאות אבל קוראים את מגילת איכה, המתארת את חורבנה ושממונה של ירושלים, וזאת תוך ישיבה על הארץ.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:צום תשעה באב
DESCRIPTION:יום תענית, המציין את חורבן שני בתי המקדש, בית המקדש הראשון בשנת 586 לפני הספירה ובית המקדש השני בשנת 70 לספירה. \nתשעה באב נחשב לחמור מכל צומות האבל שבלוח השנה העברי, והוא מכונה במקרא "הצום החמישי", משום שחל בחודש החמישי למניין החודשים מחודש ניסן. לפי המסורת, יום זה מועד לפורענות ואירעו בו חמישה אסונות היסטוריים: חטא המרגלים, חורבן בתי המקדש, כיבוש ביתר בידי הרומאים, מותו של ברכוכבא וחורבן ירושלים בידי הרומאים. ביום תשעה באב נוהגים לקיים את חמשת העינויים הנהוגים ביום הכיפורים: הימנעות מאכילה ושתייה, מרחיצה, מסיכת הגוף לטיפוח או להנאה, מנעילת נעליים העשויות עור ומיחסי אישות או קרבה בין איש ואשתו. כמו כן נוהגים כאבלים ולא מברכים איש את רעהו בברכת שלום. בליל ט' באב מתכנסים בבית הכנסת, ולאות אבל קוראים את מגילת איכה, המתארת את חורבנה ושממונה של ירושלים, וזאת תוך ישיבה על הארץ.
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270812
DTEND;VALUE=DATE:20270813
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1953</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חוק חינוך ממלכתי</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חוק חינוך ממלכתי נחקק בישראל – קדם לו חוק חינוך חובה, שהיה לאחד החוקים הראשונים שחוקקה מדינת ישראל. חוק החינוך הממלכתי קבע את הערכים ואת הארגון של מערכת החינוך כמערכת המעצבת את הילדים – אזרחים לעתיד.\nהחוק קבע תכנית לימודים אחידה שתישען על ערכי תרבות ישראל והישגי המדע ואסר על פעילות מפלגתית בתוך בתי הספר. כן נקבע כי בתי הספר יחנכו את התלמידים ל"אהבת המולדת ונאמנות למדינה ולעם ישראל, על אימון בעבודה חקלאית והמלאכה, על הכשרה חלוצית ועל שאיפה לחברה הבנויה על יסודות חירות, שוויון, סובלנות, עזרה הדדית ואהבת הבריות".\nהחוק העניק לשר החינוך את האחריות על חינוך ילדי ישראל ונתן לו סמכויות רחבות המאפשרות לו להתערב בתכנית לימודים, לסגור בתי ספר ולקבוע תכניות השלמה מיוחדות לתכנית הלימודים. על פי חוק זה בוטל קיומם של הזרמים ובמקומם הוגדרו במהלך השנים ארבע מסגרות חינוך – ממלכתי, ממלכתי דתי, רשמי שאינו מוכר וממלכתי משלב.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:חוק חינוך ממלכתי
DESCRIPTION:חוק חינוך ממלכתי נחקק בישראל – קדם לו חוק חינוך חובה, שהיה לאחד החוקים הראשונים שחוקקה מדינת ישראל. חוק החינוך הממלכתי קבע את הערכים ואת הארגון של מערכת החינוך כמערכת המעצבת את הילדים – אזרחים לעתיד.\nהחוק קבע תכנית לימודים אחידה שתישען על ערכי תרבות ישראל והישגי המדע ואסר על פעילות מפלגתית בתוך בתי הספר. כן נקבע כי בתי הספר יחנכו את התלמידים ל"אהבת המולדת ונאמנות למדינה ולעם ישראל, על אימון בעבודה חקלאית והמלאכה, על הכשרה חלוצית ועל שאיפה לחברה הבנויה על יסודות חירות, שוויון, סובלנות, עזרה הדדית ואהבת הבריות".\nהחוק העניק לשר החינוך את האחריות על חינוך ילדי ישראל ונתן לו סמכויות רחבות המאפשרות לו להתערב בתכנית לימודים, לסגור בתי ספר ולקבוע תכניות השלמה מיוחדות לתכנית הלימודים. על פי חוק זה בוטל קיומם של הזרמים ובמקומם הוגדרו במהלך השנים ארבע מסגרות חינוך – ממלכתי, ממלכתי דתי, רשמי שאינו מוכר וממלכתי משלב.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270813
DTEND;VALUE=DATE:20270814
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1959</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>חבל על כל טיפה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום ב-1959 התפרסם חוק המים, שקבע כי כל מקורות המים בישראל הם קניין הציבור. כדי לשמור על המים, כמותם ואיכותם, חוקקה מדינת ישראל חוקים מיוחדים, המגדירים מה מותר ומה אסור בכל הנוגע לשימוש במים.\nחוק המים קובע, בין היתר, מהן המטרות לשימוש בהם, ועל פי התיקון שהתקבל בשנת 2004 גם הטבע והנוף הוגדרו כאחד הצרכנים של המים. על פי החוק: כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם; אדם המקבל מים חייב לנהוג בהם ביעילות ובחיסכון ולהחזיק את מתקני המים שברשותו במצב תקין כדי למנוע בזבוז; אסור לבצע כל פעולה המזהמת או העלולה לגרום לזיהום מים, גם אם מקור המים כבר מזוהם; אסור להשליך או להזרים לתוך מקור מים או בקרבתו כל חומר נוזלי, מוצק או גזי.\nהחוק מגדיר גם מהו זיהום מים – וקובע מי הרשויות שיטפלו במים בשם המדינה ואיך.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:חבל על כל טיפה
DESCRIPTION:היום ב-1959 התפרסם חוק המים, שקבע כי כל מקורות המים בישראל הם קניין הציבור. כדי לשמור על המים, כמותם ואיכותם, חוקקה מדינת ישראל חוקים מיוחדים, המגדירים מה מותר ומה אסור בכל הנוגע לשימוש במים.\nחוק המים קובע, בין היתר, מהן המטרות לשימוש בהם, ועל פי התיקון שהתקבל בשנת 2004 גם הטבע והנוף הוגדרו כאחד הצרכנים של המים. על פי החוק: כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם; אדם המקבל מים חייב לנהוג בהם ביעילות ובחיסכון ולהחזיק את מתקני המים שברשותו במצב תקין כדי למנוע בזבוז; אסור לבצע כל פעולה המזהמת או העלולה לגרום לזיהום מים, גם אם מקור המים כבר מזוהם; אסור להשליך או להזרים לתוך מקור מים או בקרבתו כל חומר נוזלי, מוצק או גזי.\nהחוק מגדיר גם מהו זיהום מים – וקובע מי הרשויות שיטפלו במים בשם המדינה ואיך.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270814
DTEND;VALUE=DATE:20270815
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1903</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>תכנית אוגנדה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שר המושבות הבריטי הציע לבנימין זאב הרצל להקים מושבה ליהודים על שטח של כ-8,000 דונם באוגנדה שבמזרח אפריקה. על פי הצעתו, יכלו היהודים להקים מושבה אוטונומית במתחם המוחכר (כיום בתחומי קניה). תכנית אוגנדה הועלתה לדיון בקונגרס הציוני השישי בבאזל באותו קיץ, אך עוררה התנגדות עזה וויכוח סוער עד כדי סיכון אחדותה של התנועה הציונית. התכנית ירדה מהפרק בקונגרס הציוני השביעי, ב-1907.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:תכנית אוגנדה
DESCRIPTION:שר המושבות הבריטי הציע לבנימין זאב הרצל להקים מושבה ליהודים על שטח של כ-8,000 דונם באוגנדה שבמזרח אפריקה. על פי הצעתו, יכלו היהודים להקים מושבה אוטונומית במתחם המוחכר (כיום בתחומי קניה). תכנית אוגנדה הועלתה לדיון בקונגרס הציוני השישי בבאזל באותו קיץ, אך עוררה התנגדות עזה וויכוח סוער עד כדי סיכון אחדותה של התנועה הציונית. התכנית ירדה מהפרק בקונגרס הציוני השביעי, ב-1907.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270815
DTEND;VALUE=DATE:20270816
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1903</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>המורים מתאגדים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>לאחר התכנסותה של הכנסת הגדולה של יהודי ארץ ישראל בזיכרון יעקב, התכנסו במושבה גם מורי ישראל והחליטו לייסד את הסתדרות המורים. אגודת המורים העבריים בארץ ישראל הייתה לחטיבה המקצועית של עובדים הוותיקה ביותר ארץ.\nההסתדרות פועלת עד היום למען רווחתם של המורים ודואגת להתפתחותם המקצועית.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:המורים מתאגדים
DESCRIPTION:לאחר התכנסותה של הכנסת הגדולה של יהודי ארץ ישראל בזיכרון יעקב, התכנסו במושבה גם מורי ישראל והחליטו לייסד את הסתדרות המורים. אגודת המורים העבריים בארץ ישראל הייתה לחטיבה המקצועית של עובדים הוותיקה ביותר ארץ.\nההסתדרות פועלת עד היום למען רווחתם של המורים ודואגת להתפתחותם המקצועית.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270815
DTEND;VALUE=DATE:20270816
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2005</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>תוכנית ההתנתקות</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>תוכנית ההתנתקות – הנסיגה מעזה ומארבע התנחלויות בצפון השומרון – יצאה לדרך.\n\nתוכנית ההתנתקות של אריאל שרון, ראש הממשלה דאז, הייתה תוכנית שעוררה מחלוקת גדולה בציבור הישראלי. עיקריה של התוכנית היו נסיגה ישראלית מרצועת עזה ומגוש קטיף, קרי פינוי כל האזרחים והמתקנים הצבאיים באזור, פינוי ארבע התנחלויות בצפון השומרון – גנים, כדים, חומש ושא-נור – ושיקום ופיצוי התושבים שיפונו מכל ההתנחלויות. הוחלט שגושי ההתנחלויות הגדולים ביהודה ושומרון יישארו בידי ישראל.\nבקרב הציבור הישראלי עוררה תוכנית ההתנתקות מחלוקות רבות – המצדדים בה טענו שבטווח הארוך תוכנית ההתנתקות תיצור מציאות ביטחונית טובה יותר, היציאה מאזורים אלה תביא להקטנת החיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית וישראל כבר לא תהיה אחראית לפלסטינים שברצועה. המצדדים בתוכנית מקרב אנשי הימין הישראלי ראו בה כלי להקפאת תהליכים מדיניים כך שהדיונים על הקמת מדינה פלסטינית, על נושא הפליטים, ירושלים והגבולות נעצרו לזמן בלתי מוגבל. בשמאל הישראלי תמכו בתוכנית כיוון שראו בה תקדים לפינוי התנחלויות.\nהמתנגדים לתוכנית, רובם מקרב הימין הציוני דתי, טענו שהם נגד נסיגה חד צדדית ונגד נטישת יישובים בארץ ישראל. הם אמרו גם שההתנגדות פוגעת בזכויות האדם של המפונים ושהיא תחזק את הטרור.\nתוכנית ההתנתקות נתקלה במחאה גדולה מאוד, שהסמל שלה היה הצבע הכתום, וכללה הפגנות המוניות טרם הפינוי, כתיבת מאמרים נגד הפינוי, וקריאה לחיילים לסרב לפנות את התושבים. היו גם מחאות אלימות, דוגמת רצח ערבים ישראלים ופלסטינים והתאבדות בהצתה של שני ישראלים.\nמפוני גוש קטיף בתוכנית ההתנתקות הועברו לבתי מלון, ולמרות שהייתה כוונה לשכנם שם לזמן קצר, הם נשארו בבתי המלון במשך חודשים, כיוון שלא היו דירות עבורם. חלק מהמפונים השתכנו בערי אוהלים, ואחרים קיבלו דיור בקרווילות בנגב המערבי.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:תוכנית ההתנתקות
DESCRIPTION:תוכנית ההתנתקות – הנסיגה מעזה ומארבע התנחלויות בצפון השומרון – יצאה לדרך.\n\nתוכנית ההתנתקות של אריאל שרון, ראש הממשלה דאז, הייתה תוכנית שעוררה מחלוקת גדולה בציבור הישראלי. עיקריה של התוכנית היו נסיגה ישראלית מרצועת עזה ומגוש קטיף, קרי פינוי כל האזרחים והמתקנים הצבאיים באזור, פינוי ארבע התנחלויות בצפון השומרון – גנים, כדים, חומש ושא-נור – ושיקום ופיצוי התושבים שיפונו מכל ההתנחלויות. הוחלט שגושי ההתנחלויות הגדולים ביהודה ושומרון יישארו בידי ישראל.\nבקרב הציבור הישראלי עוררה תוכנית ההתנתקות מחלוקות רבות – המצדדים בה טענו שבטווח הארוך תוכנית ההתנתקות תיצור מציאות ביטחונית טובה יותר, היציאה מאזורים אלה תביא להקטנת החיכוך עם האוכלוסייה הפלסטינית וישראל כבר לא תהיה אחראית לפלסטינים שברצועה. המצדדים בתוכנית מקרב אנשי הימין הישראלי ראו בה כלי להקפאת תהליכים מדיניים כך שהדיונים על הקמת מדינה פלסטינית, על נושא הפליטים, ירושלים והגבולות נעצרו לזמן בלתי מוגבל. בשמאל הישראלי תמכו בתוכנית כיוון שראו בה תקדים לפינוי התנחלויות.\nהמתנגדים לתוכנית, רובם מקרב הימין הציוני דתי, טענו שהם נגד נסיגה חד צדדית ונגד נטישת יישובים בארץ ישראל. הם אמרו גם שההתנגדות פוגעת בזכויות האדם של המפונים ושהיא תחזק את הטרור.\nתוכנית ההתנתקות נתקלה במחאה גדולה מאוד, שהסמל שלה היה הצבע הכתום, וכללה הפגנות המוניות טרם הפינוי, כתיבת מאמרים נגד הפינוי, וקריאה לחיילים לסרב לפנות את התושבים. היו גם מחאות אלימות, דוגמת רצח ערבים ישראלים ופלסטינים והתאבדות בהצתה של שני ישראלים.\nמפוני גוש קטיף בתוכנית ההתנתקות הועברו לבתי מלון, ולמרות שהייתה כוונה לשכנם שם לזמן קצר, הם נשארו בבתי המלון במשך חודשים, כיוון שלא היו דירות עבורם. חלק מהמפונים השתכנו בערי אוהלים, ואחרים קיבלו דיור בקרווילות בנגב המערבי.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270817
DTEND;VALUE=DATE:20270818
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1949</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הרצל בהר הרצל</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בנימין זאב תאודור הרצל, חוזה מדינת היהודים, נולד ב-2 במאי 1860 בעיר בודפשט שבהונגריה, ונפטר ב-3 ביולי 1904. ב-17 באוגוסט 1949 הועלו עצמותיו לישראל, והוא נקבר בשנית בהר הרצל, שלימים נקרא על שמו.\n\nהרצל היה עיתונאי, סופר, משפטן, מחזאי ומדינאי, ומי שפיתח את רעיון הציונות המדינית וייסד את הציונות כתנועה לאומית-מדינית. בשנת 1897 כינס את הקונגרס הציוני הראשון בעיר באזל בשווייץ. במסגרת הקונגרס אושרה "תכנית באזל", שקראה להקמת בית ליהודים בארץ ישראל בהסכמת מדינות העולם, וביוזמתו הוקמה ההסתדרות הציונית העולמית כגוף ביצועי של התנועה הציונית.\nלאחר כינוס הקונגרס כתב הרצל ביומנו: "בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים", והוסיף: "אם אומר זאת בקול היום, יענה לי צחוק כללי. אולי בעוד חמש שנים, בוודאי בעוד חמישים שנה, יודו בכך כולם..." \nבריאותו הרופפת של הרצל הכניעה אותו ביולי 1904, כשהיה רק בן 44. הוא נפטר בווינה ונקבר בה, אך השאיר צוואה שבה כתב: "רצוני בלוויה של המעמד העני ביותר, לא נאומים ולא פרחים. רצוני להיקבר בארון של מתכת, באחוזת הקבר ליד אבי, לשכב שם עד שהעם היהודי יעביר את גופי לארץ ישראל".‏\nמותו הפתאומי הכה בתדהמה אנשים רבים ברחבי העולם, ביניהם דוד בן גוריון, שהיה אז רק בן 17 וספד להרצל: "רק פעם אחת באלפי שנים ייוולד איש פלאים כזה". \n45 שנה לאחר מותו קוימה צוואתו ועצמותיהם של הרצל, הוריו ואחותו הועברו מווינה לישראל. בסמוך לקברו הוקמו כעבור שנים בית הקברות הצבאי ונוסדה חלקת גדולי האומה וראשי ההסתדרות הציונית. בשלוחה נוספת של הר זה נחנך כעבור כמה שנים יד ושם.\nביקור פתע במדינת היהודים – הסרטון "הרצל חוזר": https://www.youtube.com/watch?v=bPHxRXUkZmc</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הרצל בהר הרצל
DESCRIPTION:בנימין זאב תאודור הרצל, חוזה מדינת היהודים, נולד ב-2 במאי 1860 בעיר בודפשט שבהונגריה, ונפטר ב-3 ביולי 1904. ב-17 באוגוסט 1949 הועלו עצמותיו לישראל, והוא נקבר בשנית בהר הרצל, שלימים נקרא על שמו.\n\nהרצל היה עיתונאי, סופר, משפטן, מחזאי ומדינאי, ומי שפיתח את רעיון הציונות המדינית וייסד את הציונות כתנועה לאומית-מדינית. בשנת 1897 כינס את הקונגרס הציוני הראשון בעיר באזל בשווייץ. במסגרת הקונגרס אושרה "תכנית באזל", שקראה להקמת בית ליהודים בארץ ישראל בהסכמת מדינות העולם, וביוזמתו הוקמה ההסתדרות הציונית העולמית כגוף ביצועי של התנועה הציונית.\nלאחר כינוס הקונגרס כתב הרצל ביומנו: "בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים", והוסיף: "אם אומר זאת בקול היום, יענה לי צחוק כללי. אולי בעוד חמש שנים, בוודאי בעוד חמישים שנה, יודו בכך כולם..." \nבריאותו הרופפת של הרצל הכניעה אותו ביולי 1904, כשהיה רק בן 44. הוא נפטר בווינה ונקבר בה, אך השאיר צוואה שבה כתב: "רצוני בלוויה של המעמד העני ביותר, לא נאומים ולא פרחים. רצוני להיקבר בארון של מתכת, באחוזת הקבר ליד אבי, לשכב שם עד שהעם היהודי יעביר את גופי לארץ ישראל".‏\nמותו הפתאומי הכה בתדהמה אנשים רבים ברחבי העולם, ביניהם דוד בן גוריון, שהיה אז רק בן 17 וספד להרצל: "רק פעם אחת באלפי שנים ייוולד איש פלאים כזה". \n45 שנה לאחר מותו קוימה צוואתו ועצמותיהם של הרצל, הוריו ואחותו הועברו מווינה לישראל. בסמוך לקברו הוקמו כעבור שנים בית הקברות הצבאי ונוסדה חלקת גדולי האומה וראשי ההסתדרות הציונית. בשלוחה נוספת של הר זה נחנך כעבור כמה שנים יד ושם.\nביקור פתע במדינת היהודים – הסרטון "הרצל חוזר": https://www.youtube.com/watch?v=bPHxRXUkZmc
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270818
DTEND;VALUE=DATE:20270819
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1953</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>לזכור ולא לשכוח</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הכנסת אישרה את חוק יד ושם. על פי החוק הוקמה על אחת השלוחות של הר הרצל רשות הזיכרון לשואה ולגבורה. את החוק יזם שר החינוך פרופ' בן ציון דינור, על פי רעיון שהעלה כבר ב-1942 מרדכי שנהבי, חבר קיבוץ משמר העמק, בישיבת מועצת המנהלים של קרן קימת לישראל.\nהמוסד יד ושם נועד להנציח את זיכרון השואה ולהנחילו לדורות הבאים. מקורו של השם יד ושם בדברי הנביא ישעיהו: "וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם..." – מצבה ושם שייזכר לעד. בשנת 2005 נחנך מוזיאון יד ושם החדש.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:לזכור ולא לשכוח
DESCRIPTION:הכנסת אישרה את חוק יד ושם. על פי החוק הוקמה על אחת השלוחות של הר הרצל רשות הזיכרון לשואה ולגבורה. את החוק יזם שר החינוך פרופ' בן ציון דינור, על פי רעיון שהעלה כבר ב-1942 מרדכי שנהבי, חבר קיבוץ משמר העמק, בישיבת מועצת המנהלים של קרן קימת לישראל.\nהמוסד יד ושם נועד להנציח את זיכרון השואה ולהנחילו לדורות הבאים. מקורו של השם יד ושם בדברי הנביא ישעיהו: "וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם..." – מצבה ושם שייזכר לעד. בשנת 2005 נחנך מוזיאון יד ושם החדש.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270818
DTEND;VALUE=DATE:20270819
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2027</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הקיץ הזה תלבשי לבן – ט"ו באב</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום נחגג ט"ו באב, היום שבו הותרו האיסורים המגבילים את נישואי בנות ישראל. ביום זה נהוג לציין את חג הפיוס והאהבה העברי ובנות ישראל מוזמנות ללבוש "בגדי לבן שאולים" ולצאת "לחולל בכרמים" כדי למצוא להן בני זוג. לפי הסיפור המקראי, בנות צלופחד, שאביהן נפטר ולא הותיר אחריו בנים יורשים, פנו אל משה רבנו ותבעו לרשת את נחלת אביהן. הבנות זכו בנחלה, אך נאסר עליהן להינשא לאיש שאינו מבני שִׁבטן, כדי שהנחלה לא תעבור לשבט אחר. כך נקבע שאסור לַבנות שירשו את אביהן לבוא בקשרי נישואין עם בני השבטים האחרים. כעבור שנים רבות, בעקבות מקרה פילגש בגבעה, נשבעו בני ישראל שלא להשיא את בנותיהם לבני שבט בנימין. איסורים אלו הקשו מאוד על העם, ולכן חכמי ישראל בדקו אותם שוב וקבעו שהם חלו רק על הדור שנקבעו בו. סיבות נוספות לשמחת ט"ו באב: ביום זה פסקו מתֵי המדבר – 40 שנה לאחר יציאת מצרים בוטלה הגזֵרה שנגזרה על בני ישראל בעקבות חטא המרגלים; ביום זה הוסרו השומרים מהדרכים – שנים לאחר שהציב ירבעם בן נבט מחסומים על הדרך לירושלים ומנע מבני ישראל לעלות לרגל, הסיר אותם הושע בן אלה ופתח את הדרך; ביום זה פסקו לכרות עצים למערכה (להסקת המזבח לקורבנות) – יום זה צוין כיום שמחה על כך שזכו לקיים בו את המצווה בפעם האחרונה; ביום זה נקברו הרוגי ביתר –  מתי העיר ביתר, שנפלה בזמן מרד בר־כוכבא, לא הובאו לקבורה במשך זמן רב בשל גזֵרת הרומאים, וכשהובאו לקבורה היה זה יום שמחה. למידע נוסף היכנסו לאתר: http://www.aish.co.il/i/j/48849527.html</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הקיץ הזה תלבשי לבן – ט"ו באב
DESCRIPTION:היום נחגג ט"ו באב, היום שבו הותרו האיסורים המגבילים את נישואי בנות ישראל. ביום זה נהוג לציין את חג הפיוס והאהבה העברי ובנות ישראל מוזמנות ללבוש "בגדי לבן שאולים" ולצאת "לחולל בכרמים" כדי למצוא להן בני זוג. לפי הסיפור המקראי, בנות צלופחד, שאביהן נפטר ולא הותיר אחריו בנים יורשים, פנו אל משה רבנו ותבעו לרשת את נחלת אביהן. הבנות זכו בנחלה, אך נאסר עליהן להינשא לאיש שאינו מבני שִׁבטן, כדי שהנחלה לא תעבור לשבט אחר. כך נקבע שאסור לַבנות שירשו את אביהן לבוא בקשרי נישואין עם בני השבטים האחרים. כעבור שנים רבות, בעקבות מקרה פילגש בגבעה, נשבעו בני ישראל שלא להשיא את בנותיהם לבני שבט בנימין. איסורים אלו הקשו מאוד על העם, ולכן חכמי ישראל בדקו אותם שוב וקבעו שהם חלו רק על הדור שנקבעו בו. סיבות נוספות לשמחת ט"ו באב: ביום זה פסקו מתֵי המדבר – 40 שנה לאחר יציאת מצרים בוטלה הגזֵרה שנגזרה על בני ישראל בעקבות חטא המרגלים; ביום זה הוסרו השומרים מהדרכים – שנים לאחר שהציב ירבעם בן נבט מחסומים על הדרך לירושלים ומנע מבני ישראל לעלות לרגל, הסיר אותם הושע בן אלה ופתח את הדרך; ביום זה פסקו לכרות עצים למערכה (להסקת המזבח לקורבנות) – יום זה צוין כיום שמחה על כך שזכו לקיים בו את המצווה בפעם האחרונה; ביום זה נקברו הרוגי ביתר –  מתי העיר ביתר, שנפלה בזמן מרד בר־כוכבא, לא הובאו לקבורה במשך זמן רב בשל גזֵרת הרומאים, וכשהובאו לקבורה היה זה יום שמחה. למידע נוסף היכנסו לאתר: http://www.aish.co.il/i/j/48849527.html
CATEGORIES:חגי ישראל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270819
DTEND;VALUE=DATE:20270820
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2011</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נסיעה ראשונה ברכבת הקלה בירושלים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>לאחר שנים ארוכות של עבודות, נחנכה בירושלים הרכבת הקלה הראשונה מסוגה\nהרכבת הקלה הראשונה בישראל נחנכה בירושלים. העבודות להקמתה החלו בשנת 2000 והתוכנית הייתה לסיים את בנייתה בשנת 2006. בפועל, הקו הראשון של הרכבת, הקו האדום, התחיל לפעול ב-19.8.2011. לקו האדום 23 תחנות, אורכו 13.8 ק"מ והוא מסיע כ-160,000 נוסעים ביום. \nההחלטה על הקמת רכבת קלה בירושלים התקבלה בממשלה ביוני 1998. התומכים בהחלטה העלו בטיעוניהם את נושא הפחתת זיהום האוויר במרכז העיר, את חשיבות הרכבת בחיזוק מרכז העיר ואת כוח המשיכה של רכבת יוקרתית ככלי תחבורה חלופי לאוטובוס. המתנגדים לרכבת הקלה טענו שלאזור מרכז העיר עלול להיגרם נזק בזמן העבודות וכן שעלותן של העבודות גבוהה. גם התחזוקה והתפעול של רכבת קלה יקרות יותר מאלו של אוטובוסים, כך הם טענו, ובנוסף לכך, תוואי הרכבת אינו גמיש ואי אפשר לשנותו במקרה הצורך.\nבסופו של דבר פרויקט הרכבת יצא לדרך. נכון לשנת 2019 מתוכננים בירושלים 5 קווים נוספים, שהצפי לסיום העבודות עליהם הוא שנת 2024.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:נסיעה ראשונה ברכבת הקלה בירושלים
DESCRIPTION:לאחר שנים ארוכות של עבודות, נחנכה בירושלים הרכבת הקלה הראשונה מסוגה\nהרכבת הקלה הראשונה בישראל נחנכה בירושלים. העבודות להקמתה החלו בשנת 2000 והתוכנית הייתה לסיים את בנייתה בשנת 2006. בפועל, הקו הראשון של הרכבת, הקו האדום, התחיל לפעול ב-19.8.2011. לקו האדום 23 תחנות, אורכו 13.8 ק"מ והוא מסיע כ-160,000 נוסעים ביום. \nההחלטה על הקמת רכבת קלה בירושלים התקבלה בממשלה ביוני 1998. התומכים בהחלטה העלו בטיעוניהם את נושא הפחתת זיהום האוויר במרכז העיר, את חשיבות הרכבת בחיזוק מרכז העיר ואת כוח המשיכה של רכבת יוקרתית ככלי תחבורה חלופי לאוטובוס. המתנגדים לרכבת הקלה טענו שלאזור מרכז העיר עלול להיגרם נזק בזמן העבודות וכן שעלותן של העבודות גבוהה. גם התחזוקה והתפעול של רכבת קלה יקרות יותר מאלו של אוטובוסים, כך הם טענו, ובנוסף לכך, תוואי הרכבת אינו גמיש ואי אפשר לשנותו במקרה הצורך.\nבסופו של דבר פרויקט הרכבת יצא לדרך. נכון לשנת 2019 מתוכננים בירושלים 5 קווים נוספים, שהצפי לסיום העבודות עליהם הוא שנת 2024.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270820
DTEND;VALUE=DATE:20270821
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1918</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הנחשונים של הדסה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>לנמל יפו הגיעה משלחת של 45 רופאים, אחיות ועובדי תחזוקה מאנשי הדסה, הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה. בארץ היו אנשי המשלחת לראשוני העובדים בבתי החולים שהקימו בצפת, ביפו ובטבריה. בירושלים הם חידשו את בית החולים רוטשילד. שנתיים אחר כך באה לארץ גם הנרייטה סאלד כדי לסייע לקבוצה הנחשונית של אנשי הדסה בישראל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הנחשונים של הדסה
DESCRIPTION:לנמל יפו הגיעה משלחת של 45 רופאים, אחיות ועובדי תחזוקה מאנשי הדסה, הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה. בארץ היו אנשי המשלחת לראשוני העובדים בבתי החולים שהקימו בצפת, ביפו ובטבריה. בירושלים הם חידשו את בית החולים רוטשילד. שנתיים אחר כך באה לארץ גם הנרייטה סאלד כדי לסייע לקבוצה הנחשונית של אנשי הדסה בישראל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270821
DTEND;VALUE=DATE:20270822
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1924</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>השומר הצעיר</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בעיר דנציג (כיום גדנסק) שבפולין הסתיימה הוועידה העולמית הראשונה של השומר הצעיר, תנועת הנוער הציונית-סוציאליסטית. בוועידה השתתפו נציגי התנועה מפולין, מברית המועצות, מרומניה, מליטא ומלטביה, ובתום שבוע של דיונים נקבעו בה קווי היסוד של התנועה והובעה השאיפה להקים סניף בארץ ישראל.\nהתנועה הוקמה בלבוב ב-1911 והייתה ארגון הצופים היהודי הראשון. כעבור זמן קצר ניתן לה השם השומר הצעיר כדי להנציח את שמה של אגודת השומר בארץ ישראל.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:השומר הצעיר
DESCRIPTION:בעיר דנציג (כיום גדנסק) שבפולין הסתיימה הוועידה העולמית הראשונה של השומר הצעיר, תנועת הנוער הציונית-סוציאליסטית. בוועידה השתתפו נציגי התנועה מפולין, מברית המועצות, מרומניה, מליטא ומלטביה, ובתום שבוע של דיונים נקבעו בה קווי היסוד של התנועה והובעה השאיפה להקים סניף בארץ ישראל.\nהתנועה הוקמה בלבוב ב-1911 והייתה ארגון הצופים היהודי הראשון. כעבור זמן קצר ניתן לה השם השומר הצעיר כדי להנציח את שמה של אגודת השומר בארץ ישראל.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270822
DTEND;VALUE=DATE:20270823
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1914</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הוקם ראינוע עדן</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הראינוע הראשון בארץ הוקם בתל אביב ועם פתיחתו הוקרן הסרט האילם "ימי פומפיי האחרונים". המקום הפך למרכז התרבות המרכזי בעיר בשל גודלו \nראינוע עדן נבנה בפינת הרחובות לילינבלום ופינס שבשכונת נווה צדק, ביוזמת ראש הוועד, מאיר דיזנגוף. משה אברבנאל, איש עסקים יהודי, הקים בשנת 1914 את הקולנוע עם שותפו מרדכי ויסר, שהיה ממייסדי העיר תל אביב. לשם כך הוא חתם על חוזה לאספקה קבועה של סרטים באלכסנדריה שבמצרים ורכש מכונת הקרנה צרפתית וגנרטור גרמני. את הכיסאות, שכללו 600 מושבים באולם ועוד 200 מפוארים יותר ביציע, הביאו מוינה. בשנת 1927 נבנה בסמוך גם אולם ללא גג ששימש להקרנת סרטים בימי הקיץ. \nבתחילת הדרך הוקרנו במקום סרטים אילמים בליווי תזמורת. הסרט הראשון שהוקרן היה "ימי פומפיי האחרונים". את הסרטים הרוסים שהוקרנו ליוו זמרי אופרה בהופעה חיה. בשנת 1930, בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית, החלו להקרין סרטים מדברים ומזמרים והראינוע הפך לבית קולנוע. ירושלים סגל, מראשוני המתרגמים בארץ, תרגם את הסרטים והקרין את התרגום בכתב יד לצד הסרט באמצעות פנס קסם – מכשיר שדומה למקרן שקופיות. \nהמקום, שהכיל כמות רבה של אנשים, שימש במהלך השנים גם להופעות תיאטרון ואופרה, אסיפות עם, נשפי פורים ועצרות מחאה וזיכרון. בית הקולנוע היה פעיל במשך 60 שנה עד לסגירתו בחודש יולי בשנת 1974. עוד על קולנוע עדן במלאת 100 שנים להקמתו בסרטון: https://www.youtube.com/watch?v=7nrOSEa24AY&t=22s</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:הוקם ראינוע עדן
DESCRIPTION:הראינוע הראשון בארץ הוקם בתל אביב ועם פתיחתו הוקרן הסרט האילם "ימי פומפיי האחרונים". המקום הפך למרכז התרבות המרכזי בעיר בשל גודלו \nראינוע עדן נבנה בפינת הרחובות לילינבלום ופינס שבשכונת נווה צדק, ביוזמת ראש הוועד, מאיר דיזנגוף. משה אברבנאל, איש עסקים יהודי, הקים בשנת 1914 את הקולנוע עם שותפו מרדכי ויסר, שהיה ממייסדי העיר תל אביב. לשם כך הוא חתם על חוזה לאספקה קבועה של סרטים באלכסנדריה שבמצרים ורכש מכונת הקרנה צרפתית וגנרטור גרמני. את הכיסאות, שכללו 600 מושבים באולם ועוד 200 מפוארים יותר ביציע, הביאו מוינה. בשנת 1927 נבנה בסמוך גם אולם ללא גג ששימש להקרנת סרטים בימי הקיץ. \nבתחילת הדרך הוקרנו במקום סרטים אילמים בליווי תזמורת. הסרט הראשון שהוקרן היה "ימי פומפיי האחרונים". את הסרטים הרוסים שהוקרנו ליוו זמרי אופרה בהופעה חיה. בשנת 1930, בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית, החלו להקרין סרטים מדברים ומזמרים והראינוע הפך לבית קולנוע. ירושלים סגל, מראשוני המתרגמים בארץ, תרגם את הסרטים והקרין את התרגום בכתב יד לצד הסרט באמצעות פנס קסם – מכשיר שדומה למקרן שקופיות. \nהמקום, שהכיל כמות רבה של אנשים, שימש במהלך השנים גם להופעות תיאטרון ואופרה, אסיפות עם, נשפי פורים ועצרות מחאה וזיכרון. בית הקולנוע היה פעיל במשך 60 שנה עד לסגירתו בחודש יולי בשנת 1974. עוד על קולנוע עדן במלאת 100 שנים להקמתו בסרטון: https://www.youtube.com/watch?v=7nrOSEa24AY&t=22s
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270823
DTEND;VALUE=DATE:20270824
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1929</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>שבוע שחור</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום ב-1929 פרצו מאורעות תרפ"ט, שהחלו במהומות קשות במהלך תפילות יום השישי של המוסלמים בהר הבית. במהלך המהומות ניסו הערבים לפרוץ לשכונות היהודיות בעיר החדשה ולשכונות הספר של ירושלים. למחרת החלו התנקשויות אלימות על פני כל הארץ, שנמשכו שבוע ימים. באותו שבוע הותקפו יהודים בעיקר בערים המעורבות (חברון, צפת) ובכמה יישובים קטנים ומבודדים, שחלקם פונו מתושביהם, נבזזו ונהרסו. כוחות הביטחון הבריטיים התקשו לספק הגנה ליישוב היהודי.\nבימי המאורעות נהרגו למעלה מ-130 יהודים ומאות נפצעו וכ-116 ערבים נהרגו, רובם במהלך ניסיונות התקיפה של אוכלוסייה יהודית. המשתתפים מקרב התוקפים נמנו עם כל שכבות הציבור הערבי. היישוב היהודי ניצב מול אלימות מפתיעה בעוצמתה, שהביאה לגיבוש ההכרה בדבר הצורך בהגנה עצמית.\nמאורעות תרפ"ט היו המשך לסדרת מאורעות שהתרחשו בארץ ישראל, אך מקובל לזהות מאורעות אלו כנקודת מפנה בתולדות הסכסוך הלאומי שהתפתח בארץ ישראל ובירושלים.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:שבוע שחור
DESCRIPTION:היום ב-1929 פרצו מאורעות תרפ"ט, שהחלו במהומות קשות במהלך תפילות יום השישי של המוסלמים בהר הבית. במהלך המהומות ניסו הערבים לפרוץ לשכונות היהודיות בעיר החדשה ולשכונות הספר של ירושלים. למחרת החלו התנקשויות אלימות על פני כל הארץ, שנמשכו שבוע ימים. באותו שבוע הותקפו יהודים בעיקר בערים המעורבות (חברון, צפת) ובכמה יישובים קטנים ומבודדים, שחלקם פונו מתושביהם, נבזזו ונהרסו. כוחות הביטחון הבריטיים התקשו לספק הגנה ליישוב היהודי.\nבימי המאורעות נהרגו למעלה מ-130 יהודים ומאות נפצעו וכ-116 ערבים נהרגו, רובם במהלך ניסיונות התקיפה של אוכלוסייה יהודית. המשתתפים מקרב התוקפים נמנו עם כל שכבות הציבור הערבי. היישוב היהודי ניצב מול אלימות מפתיעה בעוצמתה, שהביאה לגיבוש ההכרה בדבר הצורך בהגנה עצמית.\nמאורעות תרפ"ט היו המשך לסדרת מאורעות שהתרחשו בארץ ישראל, אך מקובל לזהות מאורעות אלו כנקודת מפנה בתולדות הסכסוך הלאומי שהתפתח בארץ ישראל ובירושלים.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270825
DTEND;VALUE=DATE:20270826
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1882</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ראשוני העלייה הראשונה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ראשוני ראש פינה וזיכרון יעקב יצאו לדרכם. הם הפליגו על סיפון האנייה טטיס מחופי רומניה לחופי ארץ ישראל. את האנייה שׂכר הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה. עלייתם המרוכזת של 50 המתיישבים הראשונים ציינה את ההתארגנות הציונית הראשונה, אשר פתחה את העלייה המאורגנת לארץ – העלייה הראשונה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ראשוני העלייה הראשונה
DESCRIPTION:ראשוני ראש פינה וזיכרון יעקב יצאו לדרכם. הם הפליגו על סיפון האנייה טטיס מחופי רומניה לחופי ארץ ישראל. את האנייה שׂכר הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה. עלייתם המרוכזת של 50 המתיישבים הראשונים ציינה את ההתארגנות הציונית הראשונה, אשר פתחה את העלייה המאורגנת לארץ – העלייה הראשונה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270827
DTEND;VALUE=DATE:20270828
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1953</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>עברית כחוק</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הכנסת אישרה את חוק המוסד העליון ללשון העברית, ועל פיו נוסדה האקדמיה ללשון העברית. בחוק נקבע, בין השאר, שתפקידה של האקדמיה "לכוון את התפתחות הלשון העברית על יסוד חקר הלשון לִתקופותיה ולַענפיה", ושמקום מושבה יהיה בירושלים.\nעד אז פעל בארץ הוועד ללשון העברית, שהקימו אליעזר בן יהודה וחבריו בשנת 1890. לאחר שנה הוא התפרק וקם מחדש בשנת 1904. מטרתו הייתה לחדש מילים בעברית, להרחיב את הדיבור בה וכן לקבוע נורמות בענייני דקדוק והגייה.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:עברית כחוק
DESCRIPTION:הכנסת אישרה את חוק המוסד העליון ללשון העברית, ועל פיו נוסדה האקדמיה ללשון העברית. בחוק נקבע, בין השאר, שתפקידה של האקדמיה "לכוון את התפתחות הלשון העברית על יסוד חקר הלשון לִתקופותיה ולַענפיה", ושמקום מושבה יהיה בירושלים.\nעד אז פעל בארץ הוועד ללשון העברית, שהקימו אליעזר בן יהודה וחבריו בשנת 1890. לאחר שנה הוא התפרק וקם מחדש בשנת 1904. מטרתו הייתה לחדש מילים בעברית, להרחיב את הדיבור בה וכן לקבוע נורמות בענייני דקדוק והגייה.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270829
DTEND;VALUE=DATE:20270830
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1897</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>החזון והמעשה</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>הקונגרס הציוני הראשון נפתח בבאזל שבשווייץ. השתתפו בו כ-200 צירים מקהילות רבות בעולם, ובראשו עמד בנימין זאב הרצל. בקונגרס הזה הוקמה ההסתדרות הציונית העולמית והוגדרה מטרתה של התנועה הציונית (תכנית באזל) להקים בית לאומי יהודי בארץ ישראל. לאחר ששבו הצירים לקהילותיהם כתב הרצל ביומנו: "אילו הייתי מסכם את קונגרס באזל במשפט, שמתוך זהירות לא הייתי משמיע אותו בפומבי, הייתי אומר: 'בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים'".</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:החזון והמעשה
DESCRIPTION:הקונגרס הציוני הראשון נפתח בבאזל שבשווייץ. השתתפו בו כ-200 צירים מקהילות רבות בעולם, ובראשו עמד בנימין זאב הרצל. בקונגרס הזה הוקמה ההסתדרות הציונית העולמית והוגדרה מטרתה של התנועה הציונית (תכנית באזל) להקים בית לאומי יהודי בארץ ישראל. לאחר ששבו הצירים לקהילותיהם כתב הרצל ביומנו: "אילו הייתי מסכם את קונגרס באזל במשפט, שמתוך זהירות לא הייתי משמיע אותו בפומבי, הייתי אומר: 'בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים'".
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270830
DTEND;VALUE=DATE:20270831
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1966</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>נכנסים למשכן</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>בטקס ממלכתי נחנך על גבעת רם בירושלים משכן הכנסת. בטקס החנוכה של המשכן החדש, שנבנה מכספי תרומה של משפחת רוטשילד, השתתפו ראשי המדינה ונציגים של פרלמנטים בעולם.\nהמשכן נמצא בשטח קריית הממשלה והוא הוקם לאחר תחרות אדריכלים וויכוחים רבים על צורתו הרצויה. מבנהו של אולם המליאה של הכנסת הוא שלושה חצאי סהר, כי כך נהגו לשבת בסנהדרין הגדולה. במשכן שולבו יצירות של הצייר היהודי מרק שאגאל ובהן שטיחי קיר. השטיחים תלויים באולם קבלות הפנים של הבניין.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:נכנסים למשכן
DESCRIPTION:בטקס ממלכתי נחנך על גבעת רם בירושלים משכן הכנסת. בטקס החנוכה של המשכן החדש, שנבנה מכספי תרומה של משפחת רוטשילד, השתתפו ראשי המדינה ונציגים של פרלמנטים בעולם.\nהמשכן נמצא בשטח קריית הממשלה והוא הוקם לאחר תחרות אדריכלים וויכוחים רבים על צורתו הרצויה. מבנהו של אולם המליאה של הכנסת הוא שלושה חצאי סהר, כי כך נהגו לשבת בסנהדרין הגדולה. במשכן שולבו יצירות של הצייר היהודי מרק שאגאל ובהן שטיחי קיר. השטיחים תלויים באולם קבלות הפנים של הבניין.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20270831
DTEND;VALUE=DATE:20270901
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1955</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ביד חזקה: מבצע אלקיים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>היום ב-1955 נערך "מבצע אלקיים", שמטרתו הייתה לכבוש את משטרת חאן יונס המצרית, שבתוכה ישב גדוד מחבלים. לאחר חודש קשה של חדירות מחבלי "פידאיון" מרצועת עזה, פעולות מצריות שבהן הרוגים ישראלים, התנקשויות בתחבורה צבאית ואזרחית וחבלה במתקני מים, החליטה ממשלת ישראל על פעולת תגמול בחאן יונס.\nהמבצע הוטל על כוח צנחנים, בפיקודו של מוטה גור. הפעולה הצליחה ובקרב נהרגו 72 מצרים וחייל ישראלי אחד. המבצע נקרא על שמו של סעדיה אלקיים "סופפו", מפקד הצנחנים שנפל בפעולה בעזה.\nמבצע אלקיים היה הפעולה הראשונה של הצנחנים שבה נעזרו בזחל"מים (זחלים למחצה) לכיבוש ולפיצוץ בניין, שכן בניין המשטרה בחאן יונס היה מצודה מבוצרת בת שלוש קומות.\nמבצע זה סימן שלב חדש בלחימה של צה"ל והיה פעולת תגמול שבוצעה כחלק ממדיניות "היד החזקה" כלפי מדינות ערב, תוך הבהרה כי כל פעולה נגד ישראל תגרור תגובה. לגישה זו היו תומכים, ביניהם דוד בן-גוריון ומשה דיין, אך גם מתנגדים כמשה שרת.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:ביד חזקה: מבצע אלקיים
DESCRIPTION:היום ב-1955 נערך "מבצע אלקיים", שמטרתו הייתה לכבוש את משטרת חאן יונס המצרית, שבתוכה ישב גדוד מחבלים. לאחר חודש קשה של חדירות מחבלי "פידאיון" מרצועת עזה, פעולות מצריות שבהן הרוגים ישראלים, התנקשויות בתחבורה צבאית ואזרחית וחבלה במתקני מים, החליטה ממשלת ישראל על פעולת תגמול בחאן יונס.\nהמבצע הוטל על כוח צנחנים, בפיקודו של מוטה גור. הפעולה הצליחה ובקרב נהרגו 72 מצרים וחייל ישראלי אחד. המבצע נקרא על שמו של סעדיה אלקיים "סופפו", מפקד הצנחנים שנפל בפעולה בעזה.\nמבצע אלקיים היה הפעולה הראשונה של הצנחנים שבה נעזרו בזחל"מים (זחלים למחצה) לכיבוש ולפיצוץ בניין, שכן בניין המשטרה בחאן יונס היה מצודה מבוצרת בת שלוש קומות.\nמבצע זה סימן שלב חדש בלחימה של צה"ל והיה פעולת תגמול שבוצעה כחלק ממדיניות "היד החזקה" כלפי מדינות ערב, תוך הבהרה כי כל פעולה נגד ישראל תגרור תגובה. לגישה זו היו תומכים, ביניהם דוד בן-גוריון ומשה דיין, אך גם מתנגדים כמשה שרת.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260611
DTEND;VALUE=DATE:20260612
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">1985</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>האסון במחלף הבונים</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>טיול שנתי של כיתות ז' שהתחיל בהתרגשות ובחיוכים הפך ברגע לאחד האסונות הכואבים בתולדות ישראל, כשרכבת פגעה בעוצמה באוטובוס מלא בתלמידים. בשעות הבוקר של 11 ביוני 1985 יצא אוטובוס ובו תלמידי כיתה ז' 12 מבית ספר "ברנר" שבפתח תקווה, לטיול לרגל שנת הבר/בת-מצווה. האוטובוס התקדם לכיוון שמורת הטבע של חוף הבונים ליום של חוויות לאורך החופים היפהפיים. בסביבות רבע לתשע בבוקר, כשהגיע האוטובוס למפגש עם מסילת הרכבת, התקרבה למקום רכבת נוסעים ובתוך שניות התרחש האסון: הרכבת פגעה בעוצמה באוטובוס והעיפה אותו למרחק של 40 מטרים. 19 תלמידים (מחצית מילדי הכיתה), מחנכת הכיתה, אם מלווה ונהגת האוטובוס נהרגו במקום. רבים נוספים נפצעו. המדינה הוכתה בהלם, והאסון הפך לאירוע לאומי. בעקבות האסון הוקמו ועדות בדיקה ונבחנו מחדש אמצעי הבטיחות במפגשי כביש–מסילה. בין היתר הוחלט לשפר שילוט, להגביר את הבקרה ולבחון התקנת מחסומים במפגשים מסוכנים, כדי לצמצם את הסיכון לתאונות דומות בעתיד. נהג הרכבת זוכה מאשמה מכיוון שהוכח שהוא ראה את האוטובוס מתקרב לפסים, והחל לבלום כבר ממרחק של 400 מטר. במקום שבו אירע האסון הוקמה אנדרטה לזכר ההרוגים בדמות פסי רכבת וסלע הנצחה עם שמות הנספים. בנוסף, ניטע שם גן של עצי תמר, שמעניק לאתר תחושה של התייחדות וזיכרון. אנדרטה נוספת הוקמה בפתח תקווה במקום שממנו יצא האוטובוס לטיול.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:האסון במחלף הבונים
DESCRIPTION:טיול שנתי של כיתות ז' שהתחיל בהתרגשות ובחיוכים הפך ברגע לאחד האסונות הכואבים בתולדות ישראל, כשרכבת פגעה בעוצמה באוטובוס מלא בתלמידים. בשעות הבוקר של 11 ביוני 1985 יצא אוטובוס ובו תלמידי כיתה ז' 12 מבית ספר "ברנר" שבפתח תקווה, לטיול לרגל שנת הבר/בת-מצווה. האוטובוס התקדם לכיוון שמורת הטבע של חוף הבונים ליום של חוויות לאורך החופים היפהפיים. בסביבות רבע לתשע בבוקר, כשהגיע האוטובוס למפגש עם מסילת הרכבת, התקרבה למקום רכבת נוסעים ובתוך שניות התרחש האסון: הרכבת פגעה בעוצמה באוטובוס והעיפה אותו למרחק של 40 מטרים. 19 תלמידים (מחצית מילדי הכיתה), מחנכת הכיתה, אם מלווה ונהגת האוטובוס נהרגו במקום. רבים נוספים נפצעו. המדינה הוכתה בהלם, והאסון הפך לאירוע לאומי. בעקבות האסון הוקמו ועדות בדיקה ונבחנו מחדש אמצעי הבטיחות במפגשי כביש–מסילה. בין היתר הוחלט לשפר שילוט, להגביר את הבקרה ולבחון התקנת מחסומים במפגשים מסוכנים, כדי לצמצם את הסיכון לתאונות דומות בעתיד. נהג הרכבת זוכה מאשמה מכיוון שהוכח שהוא ראה את האוטובוס מתקרב לפסים, והחל לבלום כבר ממרחק של 400 מטר. במקום שבו אירע האסון הוקמה אנדרטה לזכר ההרוגים בדמות פסי רכבת וסלע הנצחה עם שמות הנספים. בנוסף, ניטע שם גן של עצי תמר, שמעניק לאתר תחושה של התייחדות וזיכרון. אנדרטה נוספת הוקמה בפתח תקווה במקום שממנו יצא האוטובוס לטיול.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260126
DTEND;VALUE=DATE:20260127
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>השבת כל החטופים, עד החטוף האחרון</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ב-26 בינואר 2026 הושלמה השבתם של כלל החטופים שנחטפו במתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023.\nביום זה הודיעה ישראל על מציאת גופתו והשבתו של החטוף האחרון, רס"ל רן גואילי, שהיה האחרון שטרם הושב לישראל. בכך הסתיימה פרשה לאומית כואבת שנמשכה יותר משנתיים. במהלך 842 הימים פעלה ישראל בערוצים מדיניים, צבאיים ומודיעיניים להשבת החטופים, ומשפחותיהם הובילו מאבק ציבורי רחב בישראל ובעולם.\nהשבתו של החטוף האחרון סימלה עבור רבים סגירת מעגל של תקופה ארוכה וכואבת. 26 בינואר 2026 נחקק בתולדות המדינה כיום שבו הושלמה השבתם הביתה של כל החטופים – החיים והחללים – והיה לסמל של ערבות הדדית, נחישות ומחויבות לחיי אדם.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:השבת כל החטופים, עד החטוף האחרון
DESCRIPTION:ב-26 בינואר 2026 הושלמה השבתם של כלל החטופים שנחטפו במתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023.\nביום זה הודיעה ישראל על מציאת גופתו והשבתו של החטוף האחרון, רס"ל רן גואילי, שהיה האחרון שטרם הושב לישראל. בכך הסתיימה פרשה לאומית כואבת שנמשכה יותר משנתיים. במהלך 842 הימים פעלה ישראל בערוצים מדיניים, צבאיים ומודיעיניים להשבת החטופים, ומשפחותיהם הובילו מאבק ציבורי רחב בישראל ובעולם.\nהשבתו של החטוף האחרון סימלה עבור רבים סגירת מעגל של תקופה ארוכה וכואבת. 26 בינואר 2026 נחקק בתולדות המדינה כיום שבו הושלמה השבתם הביתה של כל החטופים – החיים והחללים – והיה לסמל של ערבות הדדית, נחישות ומחויבות לחיי אדם.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
BEGIN:VEVENT
DTSTART;VALUE=DATE:20260126
DTEND;VALUE=DATE:20260127
UID:040000008200E00074C5B7101A82E0080000000010721CA533B6C601000000000000000010000000F6FAC252D533AA4C8988B665E16BC26D
x-alt-desc;fmttype=text/html:<!doctype html public "-//w3c//dtd html 3.2//en">\n<html>\n<head>\n<meta name="generator" content="ms exchange server version rmj.rmm.rup.rpr">\n</head>\n<body>\n\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="en-us"><font face="calibri">2026</font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>עד החטוף האחרון</span></font></span></p>\n\n<p dir=ltr align=right><span lang="he"><font face="arial (hebrew)"><span dir=rtl>ב-26 בינואר 2026 הושלמה השבתם של כלל החטופים שנחטפו במתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023.\nביום זה הודיעה ישראל על מציאת גופתו והשבתו של החטוף האחרון, רס"ל רן גואילי, שהיה האחרון שטרם הושב לישראל. בכך הסתיימה פרשה לאומית כואבת שנמשכה יותר משנתיים. במהלך 842 הימים פעלה ישראל בערוצים מדיניים, צבאיים ומודיעיניים להשבת החטופים, ומשפחותיהם הובילו מאבק ציבורי רחב בישראל ובעולם.\nהשבתו של החטוף האחרון סימלה עבור רבים סגירת מעגל של תקופה ארוכה וכואבת. 26 בינואר 2026 נחקק בתולדות המדינה כיום שבו הושלמה השבתם הביתה של כל החטופים – החיים והחללים – והיה לסמל של ערבות הדדית, נחישות ומחויבות לחיי אדם.</span></font></span></p>\n\n</body>\n</html>
DTSTAMP;VALUE=DATE:20260820
SUMMARY:עד החטוף האחרון
DESCRIPTION:ב-26 בינואר 2026 הושלמה השבתם של כלל החטופים שנחטפו במתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023.\nביום זה הודיעה ישראל על מציאת גופתו והשבתו של החטוף האחרון, רס"ל רן גואילי, שהיה האחרון שטרם הושב לישראל. בכך הסתיימה פרשה לאומית כואבת שנמשכה יותר משנתיים. במהלך 842 הימים פעלה ישראל בערוצים מדיניים, צבאיים ומודיעיניים להשבת החטופים, ומשפחותיהם הובילו מאבק ציבורי רחב בישראל ובעולם.\nהשבתו של החטוף האחרון סימלה עבור רבים סגירת מעגל של תקופה ארוכה וכואבת. 26 בינואר 2026 נחקק בתולדות המדינה כיום שבו הושלמה השבתם הביתה של כל החטופים – החיים והחללים – והיה לסמל של ערבות הדדית, נחישות ומחויבות לחיי אדם.
CATEGORIES:יומ''א- יומן קק''ל
PRIORITY:1
TRANSP:TRANSPARENT
END:VEVENT
END:VCALENDAR
