לוח אירועים וסיורים מודרכים

<ספטמבר 2020>
אבגדהוש
303112345
6789101112
13141516171818/9/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים1919/9/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים
2020/9/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים2121/9/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים2222/9/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים2323/9/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים2424/9/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים2525/9/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים2626/9/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים
2727/9/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים2828/9/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים2929/9/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים3030/9/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים11/10/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים22/10/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים33/10/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים
44/10/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים55/10/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים66/10/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים77/10/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים88/10/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים99/10/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים1010/10/2020 - מבעד לזכוכית - תערוכת צילום במרכז העיר ירושלים
<< לכל האירועים
 
2040-רילוקיישן ישראלי: קק"ל בונה את ארץ המחר.  הקליקו לפרטים
 

מרכז המבקרים ע"ש דוד נחמיאס

מרכז המבקרים על שם דוד נחמיאס שוכן במתחם קק"ל שבגילת, לא הרחק מאופקים. המתחם הוותיק, המשתרע על פני 530 דונם, פועל מאז ימיה הראשונים של מדינת ישראל. קק"ל מפעילה בו, מלבד מרכז המבקרים, גם את משתלת גילת, המספקת שתילים של עצי יער ונוי לייעור דרומה של ישראל.


תעודת זהות

הכניסה למרכז המבקרם ע''ש דוד נחמיאס בגילת.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל
הכניסה למרכז המבקרים ע''ש דוד נחמיאס בגילת.  צילום: פבלו צ'רקסקי

  • מרחב: דרום
  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל: נגב צפוני-מערבי
  • איך להגיע? משרדי מרחב דרום של קק"ל בגילת שוכנים כארבעה ק"מ ממזרח לאופקים. הכניסה לאתר נמצאת כ-300 מטרים מדרום לצומת גילת (כביש 25). בשל מעקה הפרדה, הכניסה אפשרית לבאים מכיוון צומת הנשיא (ממזרח)
  • הנחיות למבקרים: המרכז פתוח בימים א' - ה' בין השעות 16:00-9:00.
    הביקור וההדרכה במרכז המבקרים ללא תשלום. הביקור נועד לקבוצות בלבד ומחייב תיאום מראש
  • תיאום ביקור קבוצות במקום:
    לתלמידים ולמוסדות חינוך
    מדור חינוך ונוער במרחב דרום, טלפון: 08-9986131.
    תיאום לקבוצות אחרות
    דרך קו ליער - מידע ורישום לאירויעם וסיורים: -1-800-350-550
  • אתרים מונגשים: יש

הכניסה לאתר אינה כרוכה בתשלום

הודעות למטיילים במרכז המבקרים ע"ש נחמיאס


משתלת קק"ל בגילת 
המשתלה סגורה לביקורי קהל עד להודעה חדשה עקב הליך הסדרתה לאירוח קבוצות.
(עודכן בתאריך 28.7.2020)

  למפת מרכז המבקרים ע"ש נחמיאס

על מרכז המבקרים

מרכז המבקרים ע"ש דוד נחמיאס מציג את פועלה של קק"ל בנגב. בצד המרכז יצרה קק"ל את שביל העצים, שביל סיור יערני נגיש לאנשים עם מוגבלויות בתנועה. עוד נמצאים במתחם גן הצלה לזנים נכחדים של עצי פרי, מפעל היסטורי לייצור סיבים מאגבות ומטע ניסיוני לגידול חוחובה. במתחם גילת נמצאים גם משרדי מרחב דרום של קרן קימת לישראל.

סיור מלא במרכז גילת, הכולל ביקור במשתלה ובאתריה, עשוי להימשך כארבע שעות. מכיוון שזהו אתר עבודה פעיל, הסיור מתקיים בליווי מדריך מטעם קק"ל. צוות ההדרכה של קק"ל ערוך לשלב את הביקור בגילת עם אתרים מרתקים נוספים בסביבה.

דוד נחמיאס.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל
דוד נחמיאס.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל

מרכז המבקרים שוכן במבנה מחודש, שנבנה על מקומו של אחד המבנים שאחסן את סיבי האגבה שיוצרו בשנות ה-50 של המאה ה-20 בגילת. המבנה החדש שומר על מאפיינים ארכיטקטוניים של מחסנים מאותם ימים, שהיו מקורים בקמרון פח.

המרכז ממוזג ויש בו חדר ישיבות משוכלל, שיכול לשמש לימי עיון של קבוצות קטנות. בחלל המרכז מוצבים שישה עמודים רבועים, המציגים מידע על פועלה של קק"ל בתחומי ההתיישבות, המים, היער והקהילה.

המרכז מנציח את דוד נחמיאס ז"ל (2000-1927), שכיהן תחילה כמנהל חבל דרום של קק"ל ומאוחר יותר כראש מינהל פיתוח הקרקע בקק"ל. נחמיאס פעל לדחיקת המדבור ומשנת 1995 ועד מותו הוביל את מפעל "נגב של צמיחה", שפתח אופקים חדשים בפני ההתיישבות בנגב.

ברחבת הכניסה למבנה נמצא מוקד חוגת הזמן – אמצעי אינטראקטיבי להדגמת ההיקף והמגוון של פעילות קק"ל בנגב, הבנוי משלוש טבעות מסתובבות. כדי "לנצח" את חוגת הזמן יש להתאים את הצירוף הנכון לכל הפעולות והמקומות.

לתשומת לבכם:
המרכז ע"ש דוד נחמיאס בגילת פתוח למבקרים.
המרכז פתוח בימים א' – ה' בשעות 9:00-16:00. בחגים המקום סגור.
הביקור נועד לקבוצות בלבד והוא מחייב תיאום מראש.
הביקור וההדרכה במרכז המבקרים אינם כרוכים בתשלום.
לשירותכם - הורדת טופס תיאום מראש של ביקור קבוצות במקום:
 טופס תיאום ביקור קבוצות במרכז המבקרים ע"ש נחמיאס »

מסלולי טיול ואופניים


למידע מפורט על מסלולי טיול במרכז המבקרים ע"ש נחמיאס:

שביל העצים

בחלקת האקלום שבגילת נשתלו כ-150 מיני עצים ושיחים שהובאו מרחבי העולם כדי לבחון את התאמתם לייעור הנגב וניטעו בקבוצות של 15 עצים מכל מין. העצים הושקו בשנתיים הראשונות לחייהם בלבד. חלקת הניסוי משמשת עתה גן עצי יער ובו שביל טיול.

שביל בגן האיקלום במרכז המבקרים ע''ש דוד נחמיאס.  צילום: יעקב שקולניק
שביל בגן האיקלום.  צילום: יעקב שקולניק

השביל, שאורכו כ-400 מטר, יוצא מהחניון הקטן שבצד מרכז המבקרים. השביל מעגלי, סלול ונגיש כולו. 17 מיני עצים מוצגים בשמם. על השביל מוטבעות פיסות מידע על הנגב ועל מיני העצים בגילת, המעשירות את חוויית הטיול. מגדל תצפית אש מסוג ישן, ששימש בעבר את צופי האש של קק"ל, משלים את התמונה.

השביל מציג כמה מינים של עצי איקליפטוס. הסוג איקליפטוס, שמקורו באוסטרליה ובאיים אחרים בסביבתה, מונה יותר מ-800 מינים. רבים מהם מותאמים לתנאי הנגב. יערות איקליפטוס לא מעטים, המכסים כיום את מדרונות הנגב, החלו את דרכם בגילת.

מיני עצים נוספים שמוצאם באוסטרליה ומוצגים בשביל הם קליטריס (Calitris propinqua), עץ מחטני ממשפחת הברושיים, אלוקזוארינת לומן (Allocasuarina lehmenniana) וקזוארינה לפידופלורה (Casuarina lepidophylla). עצים אלה מאופיינים בעלים בדמות קשקשים זעירים, המזכירים עצי מחט, למרות שאינם כאלה. שדרות קזוארינות נפוצות בישראל כבר מימי המנדט הבריטי.

מרווה אפריקאית במרכז המבקרים ע''ש נמיאס בגילת.  צילום: יעקב שקולניק
מרווה אפריקאית.  צילום: יעקב שקולניק

אחדים ממיני העצים שנבדקו בחלקה נפסלו למטרות ייעור בישראל, אך הם ממשיכים לצמוח כאן וכך יש למבקרים במרכז הזדמנות להכירם.

כאלה הם שיטה ריסנית (Acacia salicina), עץ קטן שמקורו באוסטרליה וינבוט המסקיטו (Prosopis juliflora), שיוצר משני צדי השביל שדרה יפה. ינבוט המסקיטו צומח במדבריות ארצות הברית ומכסיקו כעץ, מין מקביל לעצי השיטה שלנו, ושם חשיבותו האקולוגית עצומה.

מפעל האגבות

מפעל האגבות במרכז המבקרים ע''ש נחמיאס בגילת.  צילום: יעקב שקולניק
מפעל האגבות במרכז המבקרים.  צילום: יעקב שקולניק

מפעל ייצור הסיבים עומד נטוש כ-100 מטר ממערב לבית דוד נחמיאס. ניתן לצפות בו מבחוץ, אך בשלב זה אין לבקר בו מסיבות בטיחותיות. סיפורו מרתק. בשנות ה-50 של המאה ה-20 התיישבו עולים חדשים רבים בנגב המערבי. אלה היו ימים ראשונים של התיישבות בנגב. יוסף וייץ, מנהל אגף הייעור של קק"ל, ביקש לפתח ענף חקלאי למתיישבים החדשים. גידול אגבה נראה פתרון הולם למשימה.

לצמח האגבה עלים ירוקים ובשרניים, שבתהליך תעשייתי פשוט למדי ניתן לייבש אותם ולהפיק מהם סיבים חזקים, הידועים בשם "סיזל". מהסיבים שוזרים חבלים ומייצרים בדי יוטה, מצרך מבוקש מאוד באותם ימים.

גידול אגבות באזור גילת ב-1956.  צילום: יצחק אייזנשטרק
גידול אגבות באזור גילת ב-1956.  צילום: יצחק אייזנשטרק

תהליך ייצור הסיבים והאריגים דורש ידיים עובדות. האגבה היא צמח בר שמקורו במדבריות מכסיקו ושמתפתח היטב באקלים היבש של הנגב. עובדה זו היתה ידועה לאנשי קק"ל, ובמצפים שהקימה בנגב בשנת 1943 – גבולות, בית אשל ורביבים – גידלו אגבות בהצלחה.

חזונו של וייץ לפתח בנגב אלפי דונמים של אגבות נתקל בקשיים בשל מחסור בשתילים. ניסיון רכישת שתילים בצורה רשמית בקניה לא עלה יפה, שכן הקנייתים חששו מתחרות ומפגיעה בתעשייה שלהם. אגרונום קק"ל זאב מֵיטֶס הצליח בשנת 1953 להוציא אלפי שתילים מקניה בדרך-לא-דרך. פקידי המכס בנמל אילת סברו שמדובר במשלוח שהגיע בטעות ותכננו להשליך לים את השתילים, שניצלו רק ברגע האחרון.

האגבות צמחו, ובשנת 1957 נוסד במשתלת גילת מפעל משוכלל לעיבוד הסיבים בבעלות קק"ל (20%) ואנשי עסקים בעלי אידיאולוגיה ציונית ממכסיקו. מאות משפחות מאופקים וממושבי הסביבה התפרנסו מגידול אגבות ומעיבודן.

מפעל האגבות בנגב המערבי ב-1960 או 1961.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל
מפעל האגבות ב-1960 או 1961.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל

ההתחלה נראתה מבטיחה, אך ההצלחה היתה קצרה, משום שבראשית שנות ה-60 של המאה ה-
20 הגיעו לישראל סיבים סינתטיים, שהיו חזקים וזולים יותר מסיבי הסיזל. המפעל ספג הפסדים ובשנת 1966 נאלץ לסגור את שעריו.

משתלת גילת

משתלת גילת היא המשתלה המרחבית של קק"ל שמייצרת מאות אלפי שתילים בשנה ומעבירה אותם לרחבי הנגב והערבה. המבקרים במשתלה מוזמנים לסיור מודרך מרתק שבו ניתן ללמוד על תהליך ייצור שתילים, שימוש בצמחים חסכוניים במים וביקור בגן צמחי האם ובו צמחים אקזוטיים רבים.

בגן צמחי האם של המשתלה צומחים כ-1,200 מיני צמחים ושיחים מרחבי העולם. זהו אוצר טבע, אחת הגינות העשירות ביותר במיני צמחים בישראל.

המשתלה משתפת פעולה עם המועצה לייצור ושיווק דבש בתרומת עשרות אלפי צמחים צופניים (עשירים בצוף ובאבקה) חסכני מים, המספקים מזון למשק הדבורים בעונות שבהן קיים מחסור בפרחי בר. מלבד ייצור דבש, האבקת צמחים על ידי דבורים חשובה להפריית גידולים חקלאיים. שמירה על אוכלוסיות בריאות של דבורי דבש נחוצה להשגת יבולים גבוהים בשדות.

כמו כן, המשתלה משתפת פעולה עם משרד החקלאות בתרומת שתילים, בעיקר של עצי איקליפטוס, למען יער משקי. בשתילים אלה מייערים חלקות שדה שהפכו בר. במקום שחלקות שדה אלה תישארנה ריקות, נוטעים בהן עצים משתילים שגודלו במשתלת גילת לשם תפוקת עץ ולצרכים אחרים.

משתלת גילת של קק''ל ב-1986.  צילום: ישראל סיני
משתלת גילת ב-1986.  צילום: ישראל סיני

המשתלה שותפה גם בגידול צמחים לצורכי מחקר, כגון צמחים שחוקרים נזקקים להם לגידול אויבים טבעיים של מזיקים, או למחקרים של אקלום צמחים, ובפרויקטים נוספים כגון מחקרים בגינון של בתי גידול המציבים בעיות ייחודיות (חוף הים למשל) או המיזם הקהילתי אמץ שיטה, שבמהלכו ניטעו בערבה התיכונה שתילי שיטה סלילנית ושיטת הסוכך בסביבת צמחי האם שהזרעים נלקחו מהם.

על כל אלה ועל נושאים רבים אחרים לומדים המטיילים במהלך הביקור במשתלה.

גן ההצלה

גן ההצלה הוא חלקה לשימור זנים של עצי פרי ועצי בר שמקורם בצפון הנגב. חומר הריבוי נאסף מבוסתנים נטושים וממקומות אחרים בדרום הארץ. עצים אלה, ששרדו שנים רבות עד ימינו, הוכיחו את עמידותם בתנאי יובש ולכן חשוב לשמר את המטען הגנטי שלהם. איסוף העצים נעשה בשיתוף פעולה עם חוקרים ממכון וולקני ועם אנשי האגודה להכרת גידול התרבות במקורות ישראל. מקורו של כל עץ ידוע ונתוניו נרשמים בקפדנות, כדי לאתר את הפרטים המצטיינים מבין עצי הגן שהוכיחו את עמידותם.

גן ההצלה ישמש חלקת אם, שממנה יילקח חומר ריבוי לצורכי ייצור שתילים לנטיעה ביערות קק"ל בדרום הארץ. עם העצים בגן ההצלה נמנים זני תאנה, גפן, שקמה, חרוב ושיטה.

מטע החוחובה

בחלקת הניסיון הזו ניטעו בשנות ה-70 של המאה ה-20 צמחי חוחובה כדי לבחון את התאמתו של הגידול לתנאי הנגב. חוחובה הוא שיח גדול בצבע ירוק-אפור, שמוצאו במדבריות מערב ארצות הברית ומכסיקו.

החוחובה מצמיחה פירות שגודלם מגיע עד שני סנטימטרים. בכל פרי יש זרע קשה בצבע חום, המכיל שיעור גבוה של שמן. השמן, המכונה "שמן חוחובה", עמיד מאוד בחמצון והוא חסר ריח וצבע ומסיבה זו יש לו ביקוש רב בתעשיית הקוסמטיקה. הגידול נקלט היטב בישראל.

טיול רגלי אל האגבות בנחל שמריה‬

חלקות יפות של אגבות, שנותרו מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 ליד נחל שמריה, שוכנות כקילומטר מצפון למשתלת גילת. בחורף, כאשר מזג האוויר נעים, כדאי מאוד לצאת מאתר גילת, לצעוד צפונה ולבקר בשדות האגבה שנותרו למזכרת מהימים שבהם פרנסו את מתיישבי הנגב המערבי.

שדה אגבות ליד גילת.  צילום: יעקב שקולניק
שדה אגבות ליד גילת.  צילום: יעקב שקולניק

בתיאום מראש אפשר לצאת לסיור מהשער האחורי של מתחם גילת, שנמצא ליד מפעל האגבות ובסמוך למנסרה של קק"ל.

כתיבה: יעקב שקולניק
עדכון באתר: יולי 2015

אתרים מונגשים

במרכז המבקרים הונגשו המתקנים הבאים: 

  • חניה
  • שולחנות פיקניק
  • שירותים
  • שבילים
  •  שילוט

תודה לשותפים בפיתוח היערות והפארקים
מרכז המבקרים ע"ש נחמיאס מפותח בסיוע ידידי קק"ל ברחבי העולם. גם אתם מוזמנים להיות שותפים בפיתוח היערות והפארקים. הקליקו לפרטים »