יער כברי געתון

יער כברי, שעיקרו עצי מחט,  משתרע מצפון לנחל געתון, משני צדי כביש צומת כברי-מעלות (כביש 89) בגובה של עד 250 מטר מעל פני הים.  שילוב של נתונים טבעיים עם שבילים ואתרים שטיפחה קק"ל, הופכים את האזור למקום נעים מאוד לטיול. היער אינו גדול במיוחד אך ניתן למצוא בו ובסביבתו מבחר מרשים של מקומות מעניינים לביקור, ובהם חורשים טבעיים ויערות נטועים, אתרי עבר ומורשת קרב, חניונים ומעיינות.

תעודת זהות

חורבה ביער כבר-געתון.  צילום: כליל אדר
חורבה ביער כברי-געתון.  צילום: כליל אדר

• מרחב: צפון

• אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל גליל מערבי-כרמל

• אתרים מיוחדים ביער: חניון גבעת שעל, גבעת המשוריין, גן יערני-ארכאולוגי קק"ל, חניון כברי, חניון השיירה, נחל געתון, עין אשחר ועין מרב.

הכניסה ליער אינה כרוכה בתשלום.

  למפת יער כברי-געתון

על היער

הרי הגליל המערבי משתפלים בהדרגה מגוש הרי מירון מערבה, אל מישור חוף הגליל. בגבעות המערביות ביותר, המתנשאות לגובה של עד250 מטר מעל פני הים, נטעה קק"ל את יער כברי, שעיקרו עצי מחט. היער משתרע מצפון לנחל געתון, משני צדי כביש צומת כברי-מעלות (כביש 89).

שילוב של נתונים טבעיים עם שבילים ואתרים שטיפחה קק"ל, הופכים את האזור למקום נעים מאוד לטיול. יער כברי אינו גדול במיוחד, אך ניתן למצוא בו ובסביבתו מבחר מרשים של מקומות מעניינים לביקור, ובהם חורשים טבעיים ויערות נטועים, אתרי עבר ומורשת קרב, חניונים ומעיינות

פינת מנוחה ביער כברי-געתון.  צילום: ישראל סיני
פינת מנוחה ביער כברי-געתון.  צילום: ישראל סיני

הודעות למטיילים ביער כברי-געתון

 
חניון געתון
החניון סגור למטיילים עד הודעה חדשה בעקבות נזקי הגשמים.
(עודכן בתאריך 19.5.2021)
 

חניון גבעת שעל

גישה: פונים מכביש 89 צפונה בכביש הגישה לנווה זיו. נוסעים בכביש הגישה רק 150 מטר ופונים ימינה בדרך עפר קצרה המובילה לגבעת שעל.

בראש הגבעה ניצב מגדל תצפית המשרת בקיץ את צופי האש של קק"ל. המגדל הוקם בתרומת ידידי קק"ל באוסטרליה.

לתשומת לבכם: חל איסור לעלות על המגדל. המגדל נועד ליערני קק"ל ולצופי אש העולים עליו למטרת עבודה בלבד.

בצד המגדל, בצל עצי אלון מצוי, מוצבים שני שולחנות פיקניק. העצים עוצבו כך שנותרה בהם צמרת נותנת צל. מכאן ניתן לצפות מזרחה, אל מרחבי הגליל המערבי.

גבעת שעל ביער כברי-געתון.  צילום:  יעקב שקולניק
גבעת שעל.  צילום: יעקב שקולניק

גבעת המשוריין

גישה: מכביש מעלות-נהריה (כביש 89), כ-300 מטר ממערב לכניסה ליישוב נוה זיו. שימו לב: הכניסה אפשרית רק לנוסעים מכיוון מזרח מערבה.

מסלול הטיול קל ומהנה. מהחניון שהציבה קק"ל למרגלות הגבעה צועדים 150 מטר לפי השילוט בדרך עפר כבושה, המגיעה לרחבת חניה בצדה המזרחי של הגבעה. שביל קצר, שאורכו כ-200 מטר, חוצה את הגבעה מערבה בין השוחות שחפרו לוחמי הפלמ"ח במלחמת העצמאות. הגבעה מכוסה חורש דליל שבו בולטים עצי חרוב ועצי אלון, וביניהם שפע של שיחים כגון לוטם שעיר וקידה שעירה. בחורף ובאביב תמצאו כאן פריחה שופעת.

השביל יורד לדרך עפר בצדה המערבי של הגבעה ומכאן פונים שמאלה (דרומה) בחזרה לחניון, מהלך כ-200 מטר נוספים.

גבעת המשוריין מתנשאת מעל כביש 89. בימי מלחמת העצמאות עברה למרגלות הגבעה הדרך לקיבוץ יחיעם הצעיר, שעלה על הקרקע ב-26 בינואר 1946. הגבעה היתה עדה לקרב מר שבו נלחמו על נפשם 11 לוחמים,שניסו להגיע במשוריין לקיבוץ יחיעם הנצור. כך השתלשלו הדברים:

לאחר הכרזת תכנית החלוקה של ארץ ישראל, על פי החלטת האום מ-כ"ט בנובמבר 1947, השתרר בגליל המערבי מתח בין התושבים הערבים לבין אנשי היישובים העבריים. התחבורה לארבעת הקיבוצים שבסביבה – חניתה, אילון, מצובה ויחיעם – התנהלה בשיירות מאובטחות בידי נוטרים.


גבעת המשוריין.  צילום: יעקב שקולניק

בבוקר ה-20 בינואר 1948 יצאה ליחיעם כיתת נוטרים בפיקודו של דן כהן, במטרה לאבטח משאיות שביקשו לצאת מיחיעם לנהריה ולהביא מים לקיבוץ. בדרך כלל נסעו המלווים בטנדר, אלא שבבוקרו של אותו יום חש כהן במתח מיוחד ולכן יצא לדרך במשוריין. לרשות כל נוטר היו רובה וחמישים כדורים ובמשוריין הוטמנו גם כמה רימונים.

אנשי המשוריין לא ידעו שבאותו זמן ממש פתחו כוחות קאוקג‘י בהתקפה על הקיבוץ. רוכב אופנוע שניסה להזהירם, לא הספיק להגיע אליהם בזמן. המשוריין אמנם התגבר על שני מחסומים ליד הכפר הערבי כברי, אך למרגלות גבעת המשוריין נתקל במחסום גבוה ונתקע. הכוח ספג אש כבדה וקליעים שחדרו את המשוריין.

לאחר קרב שנמשך יותר משעה, נאלץ הכוח לנטוש את המשוריין והתארגן להגנה מתוך העמק של נחל געתון. הלוחמים ניהלו קרב לחיים ולמוות במשך ארבע שעות, עד שלמקום הגיעו שני משוריינים בריטיים, דבר שהביא לנסיגת התוקפים. בקרב נהרגו שישה לוחמים. שלושה נהרגו בשדה הקרב ושלושה מתו מפצעיהם לאחר שהובאו לבית החולים.

גן יערני-ארכיאולוגי קק"ל‬

גישה: הגן היערני הארכיאולוגי שוכן במשרדי קק"ל באזור הגליל המערבי בכברי. מכביש 89, במריק של כ-1.2 ק"מ ממזרח לצומת כברי, פונים דרומה לכיוון בית הספר האזורי ואחרי כ-200 מטר מגלים מימין את שער הכניסה לאתר.

קק"ל יצרה במתחם בשיתוף עם רשות העתיקות פארק יערני-ארכיאולוגי. מלבד מבחר גדול של עצים, יש במקום אוסף מרשים של מתקנים קדומים לעיבוד תוצרת חקלאית. עיבוד הזיתים לשמן, עיבוד הענבים ליין ולצימוקים והפיכת גרגרי החיטה לקמח, העניק לתושבים הקדמונים של הארץ אפשרות לשמר את המוצרים החקלאיים במשך זמן רב מבלי שיתקלקלו.

הגן היערני-ארכאולגי ביער כברי-געתון.  צילום: אנצ'ו גוש
הגן היערני-ארכאולגי ביער.  צילום: אנצ'ו גוש

רוב המתקנים הובאו לכאן מאתרים עתיקים, כדי לשומרם במקום בטוח. המבקרים באתר לומדים להכיר מגוון מרשים של בתי בד ואת תהליך הפקת שמן הזית מריסוק הזיתים וכבישת רסק הזיתים ועד הפרדת השמן מהמוהל. כלי הקיבול הגדולים, שבהם הפרידו את השמן מהמים שנוצרו בתהליך ההפקה, נמצאים באתר. אוסף כלי הטחינה והגיתות מרשים גם הוא.

מעניינים מאוד הם בית הבד מחורבת זבדי (ליד מצובה), ששוחזר כמעט בשלמותו, וגת מהתקופה הכנענית הקדומה (האלף השלישי לפני הספירה), שהועתקה בשלמותה מהגלבוע. באתר מוצב שילוט הסבר מפורט, מאת הארכיאולוג דר רפי פרנקל.

החניון בגן הוקם בתרומת ידידי קק"ל בקנדה.

חניון כברי‬

גישה: בצד הכביש המוליך לגן היערני-ארכיאולוגי בכברי.

זהו חניון אינטימי השוכן בצד טחנת הקמח הישנה – טחנת עַבִּיד. המבנה השתמר במצב טוב למדי. הטחנה פעלה בכוח מי נחל געתון, המרוחק מכאן כ-400 מטר בקו אווירי. אמה בנויה הוליכה את המים מהנחל אל הטחנה, שפעלה עד קום המדינה. בחניון מוצבים גם עמודי הנצחה לתורמים.

חניון השיירה

גישה: פונים מזרחה מכביש 70, כ-800 מטר מדרום לצומת כברי. רחבת החניה נמצאת במרחק של כ-100 מטר מהכביש.

שביל נגיש, מעוטר בעצי כליל החורש ומיני עצים אחרים, מוביל מרחבת החניה לחניון השוכן בצל עצי מחט. מהחניון יוצאים שני שבילים סלולים. השביל שממשיך היישר פנימה עובר בכביש הישן מנהריה ליחיעם. השלדים של שלושת המשוריינים, הצבועים אדום עז, נחים למרגלות בית הקברות של הכפר כברי, בדיוק במקום שבו נעצרו במלחמת העצמאות. לידם, משמאל לדרך, ניצב קיר אפור מעוצב ובו לוח מתכת המביא את תרשים הקרב שבו נעצרה השיירה. בין עצי ברוש מימין לשביל נמצאת אנדרטה המנציחה את שמות הנופלים. וזה סיפור השיירה:

בשנת 1938 רכשה קק"ל 3,342 דונם בגליל המערבי – אזור סלעי ומכוסה חורש סבוך, ללא דרך גישה וללא מקורות מים. במרכז השטח התנוסס המבצר העתיק גדין (מבצר יחיעם). בנובמבר 1946 עלה על אדמת קק"ל קיבוץ יחיעם, שמאז נובמבר 1948 ניהל מערכה אכזרית על חייו, כאשר לוחמי צבא ההצלה של קאוקג‘י שמו עליו מצור.

חניון השיירה ביער כברי-געתון.  צילום: יעקב שקולניק
חניון השיירה.  צילום: יעקב שקולניק

בבוקר ה-27 במרס 1948 הגיעה שיירה בפיקודו של בן עמי פכטר לשבי ציון, מתוך כוונה לפרוץ ליחיעם הנצורה ולהביא תגבורת, אספקה ותחמושת. שירות הידיעות של ההגנה (ש"י) מסר שערביי הכפר כברי זיהו את השיירה והם אורבים לה, אך בן עמי קבע: ביחיעם אין מה לאכול, אין נשק, הלוחמים עייפים. אנו יוצאים היום."

השיירה יצאה לדרכה מנהריה בשעה 14.00. היא כללה משוריין עם התקן לפריצת מחסומים ובו כיתה עם מקלע ומשדר, טנדר משוריין, מכונית משא משוריינת טעונה חלקי גשר כדי להתגבר על נחל געתון, שתי משאיות אספקה, משוריין ליווי עם כיתת מקלע ואוטובוס משוריין. בסך הכול היו בשיירה 90 איש.

בשעה 14:25, בעיקול הדרך שליד בית הקברות של הכפר כברי, הותקפה השיירה. המשוריין הראשון השיב אש ופרץ את המחסומים. מפקד השיירה נהרג מפגיעת כדור, וכך גם שני הנהגים של המשאית הראשונה. המשאית התהפכה וחסמה את הכביש. מנוע האוטובוס, שנסע מאחור, כבה. השיירה נתקעה מבלי יכולת לזוז. במשך שעות אחדות התנהל במקום קרב אכזרי ובמהלכו נהרגו אנשי השיירה בזה אחר זה.

האש נמשכה עד שעות הערב ובחסות החשיכה נמלטו הנותרים בחיים מן התופת. שיירת יחיעם הותירה אחריה 46 הרוגים, ביניהם המפקד בן עמי פכטר. רק המשוריין הראשון הצליח להגיע ליחיעם ובו הרוג נוסף ושני פצועים.

השביל הסלול השני שיוצא מהחניון פונה מערבה לתוך חורשת איקליפטוס ומגיע לטחנת קמח חרבה, היא טחנת רייאס. הטחנה, שקיבלה בעבר את מימיה באמה מעין צוף (עין אל-עסל), הנובע בחורף סמוך לכביש 85, פעלה עד מלחמת העצמאות. בכוונת קק"ל לשמר ולשחזר את מבנה הטחנה.

נחל געתון

נחל געתון מתחיל את דרכו במורדות הר בטח, ליד מושב מעונה. הנחל, שאורכו כ-19 ק"מ, חוצה את הגליל המערבי ואת נהריה ונשפך לים התיכון.

שמו העברי של הנחל מנציח את היישוב געתון (ח'ירבת ג'עתון), הנזכר בתלמוד. שמו הערבי של הנחל, ואדי אל-עיון (נחל המעיינות), מעיד על המעיינות הרבים שנובעים בו.


גישה: בצומת געתון שבכביש נהריה - מעלות (כביש 89) פונים דרומה ונוסעים בכביש 8833 המוביל לקיבוצים געתון ויחיעם. אחרי 1.2 ק"מ פונים מזרחה (שמאלה) בדרך עפר מסומנת כחול. דרך העפר טובה לכל רכב. נוסעים בדרך הכחולה 1.2 ק"מ, פונים ימינה ונוסעים עוד כ-150 מטר לרחבת החניה שלמרגלות חורבת געתון.

תצפית החרוב בנחל געתון.  צילום: יעקב שקולניק
תצפית החרוב בנחל געתון.  צילום: יעקב שקולניק

גשרון עץ חוצה את ערוץ נחל געתון לכיוון החניון שהכשירה קק"ל. ממעל מתנשאת חורבת געתון (חירבת סורסוק). בית האחוזה הענק היה רכושה של משפחת סורסוק האמידה, שהחזיקה במאה ה-19 שטחי קרקעות נרחבים בצפונה של ארץ ישראל. החורבה יושבת על מקומו של יישוב ששכן כאן עוד בתקופת מלכות ישראל (1000 לפנה"ס). שפע המים והאדמה הפורייה לא נעלמו מעיני הצלבנים, ובימיהם פעלה כאן חווה חקלאית בשם גָשוּן, או גָסוּן.

אזהרה: הכניסה למתחם חורבת געתון אסורה בשל סכנת התמוטטות.

עין געתון, למרגלותיה המערביים של החורבה, הוא מעיין רדום רוב חודשי השנה. על מקומו מעידות רק כמה משוכות פטל. בסוף החורף מגיחים המים מתוך גומה קטנה בקילוח עז וזורמים במדרון הגבעה היישר לנחל געתון. לאחר גשמים עזים עשוי עין געתון לשפוע כמות אדירה של מים, עד 1,000 מ"ק לשעה, גם אם קודם לכן היה יבש לחלוטין. חודש לאחר מכן כבר עלול עין געתון לכזב ועל כן כינו אותו בעבר עין מג'נונה (המעיין המשוגע).

עין אשחר ועין מרב

כקילומטר במעלה נחל געתון נובע עין אשחר (עין א-סווייד, המעיין השחור) ולידו עין ירק (עין ענקליס, הצלופח). כיום מימיהם נשאבים ורק לאחר גשמים עזים במיוחד זורמים העודפים לנהר.

חובבי הליכה יכולים לעלות ברגל מאזור עין אשחר לעין מירב ולעין אט בשביל מסומן שחור. שלט של קק"ל מכוון לתצפית החרוב, הפורשת לעיני המטיילים את נופי מישור החוף של הגליל המערבי. משם צועדים עוד כ-700 מטר במעלה המדרון, אל משטח סלע גדול ונאה. כאן תמצאו שתי נביעות קטנטנות (עין אט), שבעבר נקראו עין גורון (מעיין הגורן) ועין אל-בלט (מעיין הסלע). בין הסלעים חצובים בורות ומערות קבורה, כנראה מהתקופה הרומית.

עין מירב ביער כברי-געתון.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל
נביעה בעין מירב.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל

כ-300 מטר במעלה השביל, בצל איקליפטוס בעל 5 זרועות ענק, נובע עין מירב לתוך בריכה קטנה ורדודה. ביחד הם יוצרים פינה נחמדה. בסמוך למעיין ניצב מבנה אבן גדול בעל קמרון מרשים.


כתיבה: פנינה לבנון ויעקב שקולניק
עדכון באתר: אוקטובר 2014

אתרים מונגשים

אתרים מונגשים

בחניון כברי בכניסה למשרדי קק"ל אזור גליל מערבי-כרמל הונגשו המתקנים הבאים: 

  • חניה
  • מרכז הוקרה 
  • שולחנות פיקניק

 

באתר ההנצחה לשיירת יחיעם הונגשו המתקנים הבאים:

  • חניות
  • שבילים
  • רחבת שולחן פיקניק
  • רחבת ישיבה
  • שביל עד לאתר ההנצחה העיקרי

 

בגן הארכיאולוגי בכברי הונגשו המתקנים הבאים:

  • חניות
  • שביל הליכה בין המוצגים
  • כיתת לימוד והדרכה מקורה
  • מערכת עזר לכבדי שמיעה וכבדי ראייה
  • שלטי תוכן והסבר קולי
  • שירותים

 

בחניון גבעת המשוריין הונגשו המתקנים הבאים:

  • חניות
  • שביל
  • רחבות שולחן פיקניק בשני מתחמים

 

בחניון ומגדל תצפית הר בטח הונגשו המתקנים הבאים:

  • חניות
  • שביל הליכה מעגלי
  • ספסלי ישיבה
  • תצפית
  • רחבת שולחן פיקניק