לוח אירועים וסיורים מודרכים

<ספטמבר 2021>
אבגדהוש
2930311234
567891011
12131415161718
19202121/9/2021 - תערוכת צילומים "חיים ביער" באגמון החולה קק"ל2222/9/2021 - תערוכת צילומים "חיים ביער" באגמון החולה קק"ל | סוכות כשרות ביערות קק"ל ברחבי הארץ | תחנת מידע ביערות קק"ל ברחבי הארץ2323/9/2021 - תערוכת צילומים "חיים ביער" באגמון החולה קק"ל | סוכות כשרות ביערות קק"ל ברחבי הארץ | תחנת מידע ביערות קק"ל ברחבי הארץ2424/9/2021 - תערוכת צילומים "חיים ביער" באגמון החולה קק"ל | סוכות כשרות ביערות קק"ל ברחבי הארץ | תחנת מידע ביערות קק"ל ברחבי הארץ2525/9/2021 - תערוכת צילומים "חיים ביער" באגמון החולה קק"ל | סוכות כשרות ביערות קק"ל ברחבי הארץ | תחנת מידע ביערות קק"ל ברחבי הארץ
2626/9/2021 - תערוכת צילומים "חיים ביער" באגמון החולה קק"ל | סוכות כשרות ביערות קק"ל ברחבי הארץ | תחנת מידע ביערות קק"ל ברחבי הארץ | הפנינג צפרות מקוון (ON-LINE) לכל המשפחה | טיול אושפיזין ביער שוויץ | אושפיזין ביער - פעילות חוויתית בפארק עמק התכלת | עופו לצפרתון קק"ל באגמון חפר | טיול אושפיזין ביער שוויץ | סוד הגן הנעלם - פינות נסתרות ביער אילנות | אושפיזין, מוסיקה ולהקות ביער חוף כרמל | אושפיזין שירה בציבור ביער צרעה2727/9/2021 - תערוכת צילומים "חיים ביער" באגמון החולה קק"ל2828/9/2021 - תערוכת צילומים "חיים ביער" באגמון החולה קק"ל2929/9/2021 - תערוכת צילומים "חיים ביער" באגמון החולה קק"ל3030/9/2021 - תערוכת צילומים "חיים ביער" באגמון החולה קק"ל | מרתון צפרות ארצי בעונת הנדידה בסתיו11/10/2021 - תערוכת צילומים "חיים ביער" באגמון החולה קק"ל | מרתון צפרות ארצי בעונת הנדידה בסתיו22/10/2021 - תערוכת צילומים "חיים ביער" באגמון החולה קק"ל
33/10/2021 - תערוכת צילומים "חיים ביער" באגמון החולה קק"ל44/10/2021 - תערוכת צילומים "חיים ביער" באגמון החולה קק"ל55/10/2021 - תערוכת צילומים "חיים ביער" באגמון החולה קק"ל66/10/2021 - תערוכת צילומים "חיים ביער" באגמון החולה קק"ל77/10/2021 - תערוכת צילומים "חיים ביער" באגמון החולה קק"ל88/10/2021 - תערוכת צילומים "חיים ביער" באגמון החולה קק"ל99/10/2021 - תערוכת צילומים "חיים ביער" באגמון החולה קק"ל
<< לכל האירועים
 
 

יער שגב

יער שגב משתרע על פני כ-10,000 דונם במערב הגליל התחתון. ביער עוברת דרך נוף עבירה לרכב בעל גחון גבוה, החושפת בפני הנוסעים בה את נופי האזור ועמק עכו. בקצה המערבי של דרך הנוף הכשירה קק"ל את חניון שגב - חניון גדול לפיקניק בחיק הטבע.

תעודת זהות

נוף מיער שגב.  צילום: ארכיון צילומי קק'"ל
נוף הגליל המערבי הנשקף מיער שגב.  צילום: יעקב שקולניק

• מרחב: צפון

• אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל: גליל מערבי-כרמל

• אתרים מיוחדים ביער: דרך נוף יער שגב, חורבת ראש זית, חורבת בזע.

• אתרים נוספים בסביבה: טיילת שכניה, מערת שכניה, כרם הזיתים של שעב, גן הפסלים של כאוכב אבו אל-היג'א, הפארק הקהילתי בכאוכב אבו אל-היג'א, יודפת העתיקה, הר עצמון, המועצה האזורית משגב.

הכניסה ליער אינה כרוכה בתשלום.

  למפת יער שגב

על היער

יער שגב משתרע על פני כ-10,000 דונם במערב הגליל התחתון. ביער עוברת דרך נוף עבירה לרכב בעל גחון גבוה, החושפת בפני הנוסעים בה את נופי האזור ועמק עכו. בקצה המערבי של דרך הנוף הכשירה קק"ל את חניון שגב - חניון גדול לפיקניק בחיק הטבע.

יער שגב הוא יער מעורב, שבו צומחים זה בצד זה עצי מחט כגון מיני אורן וברוש, בצד עצים רחבי עלים כגון כליל החורש, חרוב, אלה ארצישראלית ואלה אטלנטית. תת-יער עשיר של צמחיה ים-תיכונית טבעית מלווה את היער, שבו עולה בחורף ובאביב פריחה ססגונית. ביער ובסביבתו נמצאים אתרים ארכיאולוגיים ואתרי טבע ונוף. החשובים שבהם מתוארים להלן.

תל יודפת ביער שגב.  צילום: ארכיון צילומי קק"ל
תל יודפת ביער שגב. צילום: יעקב שקולניק

מבחינה גיאוגראפית יער שגב שוכן באזור שבו הרי הגליל התחתון משתפלים לעבר עמק זבולון. זהו אזור כפרי, הכולל מושבים ויישובים קהילתיים וכפרים ערבים ובדווים. האזור הרם ביותר, הר נטופה (ליד הררית), מתנשא לרום של יותר מ-500 מטר מעל פני הים.

קק"ל החלה בנטיעת היער בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 כאשר בעבודות הייעור החלוציות לקחו חלק עולים חדשים שהתיישבו בגוש שגב. בראשית שנות ה-90 נפגעו חלקות גדולות של אורן ירושלים מהכנימה המזיקה המצוקוקוס הארצישראלי. במקום העצים שנפגעו נטעה קק"ל מגוון רחב של עצי מחט ועצים רחבי עלים. ביער מתנהלת רעייה מבוקרת, בעיקר של בקר, שנועדה להקטין את נפח העשבייה ואת סכנת הדליקות בקיץ.

קק"ל סייעה בפיתוח יישובי גוש שגב, שרובם הוקמו בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 ובהכשרת דרכי הגישה אליהם. יוצאים מן הכלל הם היישובים שגב (עצמון), שהחל את דרכו בשנת 1935 כהיאחזות נח"ל, ניטש והוקם מחדש בשנת 1978, ומושב יודפת, שנוסד בשנת 1960 כמצפה יודפת, ורוב מייסדיו היו חסידי תורתו של יוסף שכטר שהטיף לחיים בהרמוניה עם הטבע.

דרך נוף יער שגב

אורך הדרך: תשעה קילומטרים וחצי.
עבירות: הדרך מתאימה לרכב גבוה ולרכב 4X4. הדרך מסומנת בצבע ירוק.
נקודת מוצא: כ-100 מטרים מדרום לכניסה לשגב (עצמון). כביש הגישה ליישוב מסתעף דרומה מכביש 805 כחצי קילומטר ממערב לצומת משגב. חולפים על פני הכניסה וממשיכים היישר לפנים במורד הכביש עוד כמאה מטרים, עד לסימון הירוק המפנה ימינה לדרך הנוף.
נקודת סיום: חניון שגב, או כביש 805 (בין סימני ק"מ 3-4).
הערות: מומלץ לנסוע בדרך ממזרח למערב, עם הפנים לנוף. המספרים בסוגריים מציינים את מרחק האתר מנקודת היציאה.

מה באתר?
לפני שנצא לדרך, נעמוד בנקודת המוצא ונצפה מזרחה. למרגלותינו נמצא מתחם המועצה האזורית משגב הכולל את בית הספר הניסויי משגב. בסמוך למתחם נמצא פארק אוסטרליה, שקק"ל הקימה בסיוע ידידה באוסטרליה. הפארק איננו מיועד לפיקניקים. יש בו אמפיתיאטרון למופעים, גינון יפה, פיסול סביבתי וספסלים.

דרך הנוף אוגפת את היישוב שגב מדרום ועוברת תחילה בלב יער מעורב, שבו ניטעו עצי אורן, ברוש, איקליפטוס וכליל החורש. כמה דקות נסיעה יביאו אותנו לבור שגב (כקילומטר), הנמצא במרחק של כ-100 מטר משמאל לדרך, למרגלות משטחי סלע גדולים (עץ חרוב גדול, מדרום לדרך, מסגיר את מקומו של האתר). בור שגב הוא מערך איסוף מים שהשתמר בצורה נדירה. בסלע הטבעי נותרו שני בורות מים ותעלות הולכה, המביאות את מי הגשם הניגרים במדרון אל הבורות. בבור העליון צומח עץ תאנה. ליד הבור התחתון נותרה חוליית הבור המרשימה - האבן העגולה שכיסתה בעבר את פי הבור. שימו לב לפתח זעיר בשולי הבור התחתון. דרך פתח זה נאספו מי הגשם הניגרים לתוך הבור.

בור שגב ביער שגב.  צילום: ארכיון צילומי קק'"ל
בור שגב. צילום: יעקב שקולניק

נמשיך בנסיעה ביער. ההר שמשמאל הוא הר שכניה שבו שוכנים היישובים קורנית, שכניה ומנוף. בינינו לבין הר שכניה, עובר נחל שגב, מיובלי נחל חילזון.

בתצפית שגב (2.3 ק"מ) מומלץ לצאת מהרכב. אין כאן מצפור מוסדר, אך אפשר להשקיף מכאן לעבר מישור החוף של הגליל התחתון. הדרך ממשיכה ופונה שמאלה כדי להקיף כרם זיתים (4.4 ק"מ). שימו לב לחלקת הברושים הנטועה בצפיפות בגיא שמשמאל לדרך. קק"ל מגדלת אותם כעצי חג מולד למען האוכלוסייה הנוצרית בארץ.

לא הרחק מכאן נמצא חניון שגב (6.7 ק"מ), – חניון גדול בצל עצי אורן. אפשר לצאת מכאן היישר לכביש 805, אך מי שרוצה לטייל עוד בדרך הנוף, יכול להמשיך בנסיעה עוד כשני קילומטרים. המטיילים בקטע זה של הדרך נהנים מתצפית לעבר אגן נחל חילזון, מהנחלים הגדולים בגליל התחתון. נחל חילזון נשפך לנחל נעמן מדרום לעכו.

חורבת ראש זית

מיקום וגישה
חורבת ראש זית שוכנת בראש גבעה רמה, מצפון לכביש צומת משגב-צומת יבור (כביש  805). דרך הגישה לאתר מסתעפת מכביש הגישה לכפר שעב. 200 מטרים צפונית לצומת שעב פונים מזרחה (ימינה) בדרך עפר. נוסעים לאורכה כ-800 מטרים עד לרחבת חניה, סמוך לעצי זית עתיקים.  מכאן עולים ברגל בדרכי עפר ומגיעים לאחר  כ-800 מטרים לחורבה.

מה באתר?
שם האתר, חורבת ראש זית, הוא תרגום השם הערבי ח'ירבת ראס זיתון. חרסים שנאספו במקום מעידים כי המקום נושב לראשונה בראשית התקופה הישראלית (המאה ה-12 לפנה"ס). בחפירות, שנערכו בניהולו של צבי גל, נחשפה כאן מצודה גדולה (15.5X16 מטרים) מהמאה העשירית לפנה"ס. המצודה בנויה מחצר מרכזית מוקפת חדרים ומסביבה ביצור מרשים ללא פתח כלל, מה שמעיד על כך שהכניסה למצודה נעשתה באמצעות סולמות עץ). במצודה התגלו, בין השאר, עשרות קנקני חרס שהכילו גרעיני חיטה וקנקנים לאחסון יין ושמן.

ממזרח למצודה נותר שריד לבית כפרי שכלל עמודים העשויים אבן אחת, סגנון בנייה המאפיין את התקופה הישראלית. בסמוך לבית נמצאים בורות מים חצובים בסלע. ממערב למצודה נשארו שרידים של שני בתי בד. המבנה הגדול שמדרום לבית הבד הוא בית בעל ארכיטקטורה אופיינית לתקופה הישראלית, המכונה על ידי הארכיאולוגים "בית ארבעת המרחבים". זהו מבנה הכולל שלושה חדרים ארוכים ומקבילים זה לזה וחדר רביעי הניצב להם.

מטיילים בחורבת ראש זית ביער שגב.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל
מטיילים בחורבת ראש זית ביער שגב.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל

מכיוון שלפני הקמת המצודה היה כאן בית פרטי מראשית תקופת הברזל, הציע החופר שהיישוב נעזב בתקופת ימי שלמה ובמקומו התיישבו פיניקים ("צידונים"), שבנו במקום את המרכז המנהלי שלהם. כאן הם ריכזו תוצרת חקלאית שנשלחה לבירתם – העיר צור. גל מציע לזהות את השינוי ההתיישבותי הזה עם "פרשת ארץ כבול", מהפרשיות החידתיות של המקרא.

יישוב בשם כבול נזכר בתנ"ך בעניין העסקה שערך שלמה המלך עם חירם מלך צור. שלמה קיבל עצי ארז, ברוש וזהב לבניין בית המקדש והארמון. חירם קיבל יבולים חקלאיים וגם שטחי אדמה. אלא שחירם לא אהב את חבל הארץ שקיבל משלמה: "... אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל... ויצא חירם מצר לראות את הערים אשר נתן לו שלמה ולא ישרו בעיניו. ויאמר מה הערים האלה אשר נתת לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה" (מלכים א, ט 10 - 13) השם כבול נשמר עד ימינו כשמו של הכפר הערבי הסמוך, הנראה מכאן, כשני קילומטרים מדרום-מערב לחורבת ראש זית.

במצודה ניתן להבחין בסימני שריפה, המתוארכת למאה התשיעית לפנה"ס. ייתכן כי הסימנים הם עדות למסע מלחמה אשורי שפגע בחוף הפיניקי, וכי בעקבות מאבק זה התיישבו ישראלים מחדש מעט ממזרח למצודה. מכל מקום, היישוב באתר נפסק לגמרי במאה השמינית לפנה"ס, כאשר תגלת פלאסר מלך אשור, כבש את הגליל.

טיילת שכניה

גישה: הטיילת נמצאת בצדו הדרומי של הכביש המוביל ממצפה קורנית למצפה מנוף.

מה באתר?
הליכה לאורך הטיילת חושפת את המרחב שבין גוש שגב וגוש אלונים שפרעם עד לכרמל ולמפרץ חיפה. קק"ל הקימה את הטיילת ודאגה לשתול לאורכה צמחי תבלין ועצים המאפיינים את עצי ארץ ישראל. חלק מהעצים הועתקו לכאן ממקומות שבהם איימה עליהם כליה. לאורך הטיילת מוצבים שולחנות וכיסאות ישיבה מאבן.

טיילת שכניה ביער שגב.  צילום: ארכיון צילומי קק"ל
טיילת שכניה.  צילום: ארכיון צילומי קק"ל

מערת שכניה

גישה: בשביל מסומן כחול היוצא מכביש 784 מערבה מול בית הקברות של הכפר הבדווי כאוכב אבו אל-היג'א. השביל מגיע לאחר כקילומטר למערה, הנמצאת כמה מטרים משמאל לשביל. סימון "שקוף" (שני פסים לבנים ללא צבע ביניהם) מכוון למערה.

מה באתר?
המערה שוכנת בתחתית דולינה (עמק קארסטי קטן) המתפקדת כבולען שמנקז אליו את המים מהסביבה. זוהי פינת טבע יפהפייה, שבה אפשר לבלות בצל עצים גדולים. בשנת 1992 נמצאו במערה עצמותיו של השומר ישראל בן זאב, ששמר על אדמות קק"ל לפני קום המדינה. הוא נרצח בשנת 8391 וגופתו הושלכה למערה.

שימו לב: אין להיכנס לתוך המערה, כדי שלא לפגוע במינים נדירים של עטלפי חרקים השוכנים בה.

כרם הזיתים של שעב

גישה: הכרם נמצא מצפון לכפר שעב. נוסעים לכפר ובמרחק של 2.5 ק"מ מצומת הכניסה לכפר, מול בית שעל גדר האבן שלו מצוירים שלושה עצי תמר, פונים שמאלה לדרך עפר רחבה.

מה באתר?
דרך העפר מובילה לכרם זיתים ובו עצים עתיקים ויפים מאוד.

חורבת בזע

חורבה המשתרעת על פני 12 דונם, במרחק של כמה מאות מטרים מצפון-מערב לחורבת ראש זית. על פי ממצא החרסים, היישוב במקום נוסד בתקופה החשמונאית.

חורבת בזע יער שגב.  צילום: ארכיון צילומי קק"ל
חורבת בזע.  צילום: ארכיון צילומי קק"ל

בתקופה הרומאית (מאות 1-2 לספירה) שכן כאן כפר שתושביו היו כנראה יהודים. בחפירה מצומצמת שנערכה במקום בשנת 2007, על ידי מרדכי אביעם, נחשפו שרידיהם של שני בתי בד ובית כפרי ובו מספר פריטים אדריכליים מעוטרים, שמקורם אולי במבנה בית כנסת שטרם התגלה.

גן הפסלים של כאוכב אבו אל‮-‬היג'א

גישה: טיילת פסלי השלום, ליד בניין המועצה.

מה באתר?
גן פסלים, מעשה ידיהם של אמנים יהודים וערבים, המוצבים על קו הרכס. הטיילת משקיפה על מפרץ חיפה. כ-200 מטרים ממזרח לטיילת נמצא קברו של שיח' סעיד, שנודע בסגולתו להוריד גשם.

הפארק הקהילתי בכאוכב אבו אל‮-‬היג'א

הפארק, השוכן בחלקת זיתים עתיקים, נמצא מול גן הפסלים, בצדו המזרחי של הכביש. הפארק שומר על תוויי הנוף המקוריים ומעצים את חווית הטיול. שבילי הגן מובילים לפינות ובהן פרגולות, מדשאות למשחק ולמרבץ, גן משחקים לילדים, אמפיתאטרון קטן, בוסתן וערוגות צמחי בושם ותבלין.

בפארק השתמשו בטכניקת הבנייה המסורתית, באבנים טבעיות ולא מעובדות. בעתיד מתכננים כאן בית קפה בין תעלות מים ובריכות שיזרמו במרחב הפארק.

יודפת העתיקה

גישה: יודפת העתיקה נמצא מדרום-מזרח למושב יודפת. מצומת יודפת נוסעים מזרחה (כביש 7955) כ-600 מטרים מהצומת מסתעפת דרומה דרך עפר המסומנת בירוק. לאחר כ-1.2 ק"מ פוגשים דרך "אדומה". פונים מזרחה (שמאלה) עוד כקילומטר וחונים ברחבת חניה למרגלות התל.

מה באתר?
העיירה יודפת בוצרה עם פרוץ המרד הגדול נגד הרומאים והייתה אחת המרכזיות והחזקות בביצוריו של יוסף בן מתתיהו, שהכין את הגליל לקראת המרד. בשנת 67 לספירה עמדה יודפת במצור בן 47 ימים ורק אז נכבשה. בחפירות שערך מרדכי אביעם בשנים 1997-1992 נמצאו ממצאים השופכים אור על הקרב הקשה, ביניהם אבני בליסטראות וראשי חצים שירו הרומאים וממצאים רבים מחיי היום-יום של יהודי הגליל בשלהי ימי הבית השני. המצביא הרומאי אספסיאנוס, על פי תיאורו של יוסף בן מתתיהו, שהיה מפקד המרד בגליל וביודפת, תקף את העיר ב-160 מכונות קלע.

תושבי יודפת נלחמו עד טיפת הדם האחרונה. יוסף בן מתתיהו, שפיקד אישית על הקרב, נפל כאן בשבי הרומאים. מאוחר יותר תיעד את עלילות המרד הגדול וגם את המצור על יודפת.

מרחבת החניה, שבה מוצבת מפה של האתר, עולה שביל לראש התל. כיום אין רואים בתל שרידים רבים, אך הסיור בשביל המסומן בתל מרגש. השביל עובר ליד שרידי החומה שהקיפה את העיר, מערות ובורות מים קדומים, והוא מעניק תצפיות יפות על הסביבה. בסיום הסיור אפשר לחזור לרחבת החניה, או להמשיך ולהעפיל להר עצמון.

תל יודפת והר עצמון. צילום: ארכיון צילומי קק'"ל
תל יודפת והר עצמון. צילום: ארכיון צילומי קק'"ל

 

הר עצמון

גישה: הר עצמון נמצא מדרום ליודפת. נוסעים בדרך "הירוקה" כמו לתל יודפת (ראו לעיל), אך במקום לפנות ליודפת ממשיכים היישר לפנים עוד כ-200 מטר וחונים. בשולי רחבת החניה, בין עצי אורן, יש חניון פיקניק קטן ויפה.

מה באתר?
הר עצמון נישא לגובה של 547 מטרים ולפסגתו עולה שביל תלול למדי, מסומן בצבע כחול.  מראש ההר יש תצפית נפלאה מהים עד הגולן ומהרי נצרת והדרום עד הרי הגליל העליון.

בראש ההר נמצאים שרידי מצודה מהתקופה ההלניסטית ובמרכזה בור מים. המצודה הייתה כנראה חלק ממערך המצודות שהגנו על העורף החקלאי של עכו פטולמאיס, אחת הגדולות בערי החוף בתקופה זו. ההר קשור גם הוא לפרשת המרד הגדול. בראש ההר התבצרו יהודים שמרדו ברומאים. תחילה עלה מאבקם יפה, אך בסופו של דבר, כך מספר יוסף בן מתתיהו, נהרגו יותר מאלפיים מהם.

העלייה להר נמשכת כחצי שעה. אפשר לחזור לנקודת המוצא, או להמשיך בשביל "הכחול" למעיינות נחל אבליים. השביל עולה לקבר שיח' אבו אל-היג'א, שם כדאי שיהיה רכב מאסף.

אתרים מונגשים

אתרים מונגשים

בחניון שגב הונגשו המתקנים הבאים:

  • חניות
  • שבילים
  • רחבת שולחן פיקניק

המועצה האזורית משגב

קהילת משגב מונה כ-12 אלף תושבים המתגוררים ב-35 ישובים, 29 מהם יהודיים ושישה בדוויים. שטח השיפוט של המועצה משתרע על כמאתיים אלף דונם. יישובי משגב מייצגים קשת רחבה של אמונות ודעות על בסיס פלורליזם, דו-קיום וסובלנות. היישובים ברובם קהילתיים ותושביהם מבצעים בהתנדבות את רוב התפקידים הארגוניים השוטפים.

כתיבה: יעקב שקולניק
תאריך עדכון באתר: דצמבר 2014