מהן שלוליות החורף?
שלוליות חורף הן בית גידול מיוחד במינו, שהיו נפוצות בעבר ברחבי ישראל. בכל חורף הן מתמלאות במים, ובקיץ המים נעלמים. לא כל אחד יכול להסתגל ל"חוק השלולית" הנוקשה. יצורי שלולית אמיתיים, שהם בדרך כלל בעלי חיים זעירים ופרוקי רגליים, נאלצים למצוא מנגנונים שיעזרו להם לעבור את הקיץ בשלום. בניגוד לדובים, הם נכנסים לתרדמה עמוקה דווקא בקיץ, כשקליפה עבה מגינה על גופם מפני החום והיובש. כשמגיע החורף, הם מתעוררים ומשלימים במהירות את פעולות החיים והרבייה, לפני שהשלולית מתייבשת.
שלוליות החורף במישור החוף משמשות אתרי ריבוי חשובים לחמישה מבין שמונת מיני הדו-חיים בישראל - צפרדע הנחלים, חפרית מצויה, קרפדה ירוקה, טריטון הפסים ואילנית מצויה. קיומם של הטריטון והחפרית מותנה בקיום בריכות חורף ופחות במקורות מים קבועים.
בעבר היו פזורות ברחבי ישראל מאות שלוליות חורף. הן שימשו בדרך כלל להשקיית עדרים ומקור מים לגידולים חקלאיים עונתיים. כמעט כל השלוליות אבדו ואינן. חלקן נעלמו בגלל ניקוז שטחי ביצה, ואחרות שילמו את המחיר על בניין הארץ. קרקורי הזכרים של הצפרדעים והקרפדות, שהיו חלק בלתי נפרד מקולות הלילה של ישראל, נדמו כמעט לגמרי. מצב זה מעמיד את אוכלוסיות הדו-חיים בישראל, הזקוקים למים כדי להתרבות, בסכנה קיומית.
לשלוליות החורף תפקידים אקולוגיים נוספים. הן מסייעות להחדרת מים נקיים לאקוויפרים ומשמשות סמן לאיכות תנאי הסביבה. השלוליות נמצאות במקומות הנמוכים בסביבה והן קולטות אליהן את מי הנגר. בדיקת איכות המים בשלולית עשויה לגלות מידע רב על המצב האקולוגי שמסביבן.
בסמוך לקיבוץ עין צורים, בין קריית מלאכי לאשקלון, סייעה קק"ל להשיב לתחייה את שלולית החורף הנכחדת שבמועצה האזורית שפיר. בחודש מאי 2012 נערך טקס לציון שובה לחיים של שלולית שפיר, שלולית חורף גדולה שצפויה להחזיק את מימיה לפחות עד תחילת יולי.
שיקום השלולית
קק"ל התגייסה והעמידה תקציב למשימה. בשיתוף עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר יצא מבצע ההחייאה לדרך, בניצוחו של מושקו רום, איש רשות נחל וניקוז שורק-לכיש. בינואר 2012 זכתה השלולית להתחבר מחדש לאגן הניקוז שלה. עשרה ימים אחר כך, בעקבות אירוע גשם ראוי לשמו, התמלאה השלולית, מפלס המים שבה עבר את "הקו האדום העליון" שלה והעודפים זרמו לנחל לכיש הסמוך. בשיא גודלה השלולית יוצרת אגם גדול למדי (100X50 מ'), שעומקו הגיע אף לכ-2.5 מטר.
מרחבת החניה שמול תחנת הדלק יוצא שביל כבוש ומגיע לאחר כ-70 מטר אל "המזח" – מרפסת עץ הצופה אל השלולית ואל עצי האיקליפטוס שגזעיהם טובלים בחורף במים. מסביב לבריכה נקבעו שלטי הסבר מפורטים ומאירי עיניים, המספרים על חשיבות הבריכה ועל החיים בה.
מהשילוט אנחנו למדים שבחורף פוקדים את השלולית עופות מים רבים ובהם אגמית, מגלן חום, סופית, אנפה אפורה ולבנית קטנה. עופות אלה מוצאים בבריכה שלל רב בדמותם של החרקים והיצורים הזעירים האחרים שחיים במים. הבריכה תשמש בעתיד גם בית לצמחי מים נדירים, שסבלו קשות מאובדן בתי הגידול שלהם.
השביל שמוביל למקום נגיש כולו לנכים. הוא מקיף את השלולית ומגיע בסיפון עץ אל מצפור השלולית, הבנוי כמסתור ומתאים מאוד לצפייה בעופות המים שפוקדים את המקום בחורף.
פארק השלולית המשוקם. צילום: רפי בן חקון
חניון הודיה
המטיילים המעוניינים למצוא מקום נוסף לפיקניק בסביבה, מוזמנים לבקר בחניון הודיה, השוכן בצדו הדרומי של צומת הודיה – כשישה ק"מ ממערב לבריכת שפיר, במפגש כביש קרית מלאכי-אשקלון (כביש 3) עם הכביש לשדרות (כביש 232).
בחניון הודיה הציבה קק"ל שולחנות לנופשים ויערניה מטפחים במקום שפע עצי בוסתן. בחניון נמצאים גם שרידי באר וקברו של שיח' מוחמד מהכפר ג'וליס, שהיה בסביבה בעבר. הנוסע ויקטור גרן, שביקר באזור במחצית השנייה של המאה ה-19, מספר בכתביו על כמה עמודי שיש שהיו מונחים על פי הבאר וסביב השקתות. כיום עדיין נמצאים במתחם בורות מים, שרידי הכביש מתקופת המנדט ושרידי סוללת הרכבת התורכית שהובילה לבאר שבע.
גם בחניון הודיה נמצאת שלולית חורף, אך היא קטנה בהרבה משלולית שפיר. הבריכה מתייבשת כבר באביב ועתה אין בה מים.
מצפור בקעת שפיר
את הביקור בשלולית החורף כדאי לשלב בתצפית ממצפור שפיר. האתר טרם הושלם, אך בהחלט אפשר כבר עתה ליהנות מהנופים שהוא מספק.
כדי להגיע למצפור יש לנסוע מתחנת הדלק בכביש 3 צפונה כקילומטר אחד ולהיכנס למושב שפיר. חוצים את מושב שפיר דרומה, לכל אורכו. כ-600 מטרים מקצה המושב פונה דרך עפר מערבה (ימינה). הדרך עוברת בין שדות מעובדים ומגיעה לאחר כ-1.6 ק"מ לגבעה קטנה, גבוהה אך במעט מהשדות שמסביב (72 מ' מעל פני הים). כשנמצאים למרגלות הגבעה היא אינה עושה רושם מבטיח, אך למרבה ההפתעה, כשעולים לראשה היא מעניקה תצפית מרהיבה לכל העברים.
ביום של ראות טובה ניתן לצפות מכאן על המרחב שבין גוש עציון אשר בהר חברון עד אשדוד ואשקלון. הגבעה נמצאת בלב בקעת שפיר, המציגה 30,000 דונם של חקלאות אינטנסיבית.
אנדרטת אברהם דן שטהל
מעט ממערב לשלולית הוצבו שולחנות פיקניק. המעוניינים לחלץ קצת את העצמות יכולים להמשיך מערבה במסע שאורכו כחצי קילומטר בשביל כבוש. לאחר שחולפים על פני אמפיתיאטרון קטן, השביל עובר בסמוך לנחל לכיש, עולה מעט במעלהו ומגיע לאנדרטה לזכרו של הטייס אברהם דן שטהל, שנספה כאשר מטוס המוסקיטו שלו התרסק במקום זה בשנת 1956. כדאי להשקיף לעבר נחל לכיש מהגשרון הסמוך לאנדרטה.