ההיסטוריה של קק"ל לפי עשורים

דגלי ישראל וקק"ל על רקע היער במבוא מודיעים.  צילום: בוני שיינמן, ארכיון הצילומים של קק"ל

2010 - 2020

בעשור הראשון של המאה ה-21 הגבירה קק"ל את פעילותה לפיתוח הייעור והסביבה תוך חתירה לסיוע בהשגת היעדים הלאומיים של מדינת ישראל. משאבים רבים הופנו לפיתוח תשתיות בפריפריה ולחינוך הבלתי פורמלי.  כשפניה אל העשור ה-13 לפעילותה, הנפתח במלאת לה 120, קק"ל תמשיך לפעול לקידום מטרות שיצעידו את ישראל קדימה, ולתרום לשיפור איכות החיים של אזרחיה. 

2001 - 2010

מתחילת המאה ה-21 משקיעה קק"ל מאמצים בפיתוח בר קיימא ובשמירת הסביבה מתוך דאגה לאיכות החיים של הדורות הבאים. דגש נוסף ניתן לקירוב הציבור ליערות ולחניונים ולמציאת פתרונות בחיק הטבע בתחום תרבות הפנאי של האוכלוסייה הצפופה. 

1991 - 2000

לקראת יובל המאה להיווסדה קק"ל מתחילה בפרויקט שיקום החולה, מסייעת בהעסקת עולים חדשים ומובטלים ביערות ובפיתוח אתרי תיירות, ממשיכה בסיוע למשק המים בישראל, מסייעת לפיתוח יישובי הנגב במסגרת פרויקט "נגב של צמיחה" ומקבלת על עצמה להשיב את החיים לנחלי ישראל. בעשור זה מאושרת תכנית המיתאר הארצית ליער וייעור (תמ"א 22) המעניקה הגנה סטטוטורית ליערות הקיימים והעתידיים.  

1981 - 1990

בעשור זה מרחיבה קק"ל את פעילותה בתחום הייעור, מבצעת עבודות תשתית לתיירות בכל רחבי הארץ, מגבירה את הסיוע למשק המים כאתגר לאומי, מבצעת עבודות ניקוז בעמק יזרעאל במטרה להחזיר לאדמה המלוחה את פוריותה כאדמה חקלאית ומסייעת לקליטת גלי העלייה הגדולים מברה"מ ומאתיופיה.

1971 - 1980

פעילותה של קק"ל בעשור זה כוללת הרחבת התשתית של עשרות מושבים בהרי הגליל ויהודה, הכנת התשתית הקרקעית ליישובים בפתחת שלום (חבל הבשור) שבנגב הצפון-מערבי ולמצפים בגליל, הגדלת תנופת מפעל הייעור (מספר העצים ביערות קק"ל מגיע למאה מליון) והקמת פארקים לרווחת הנופשים בחיק הטבע.
 

1961 - 1970

בתחילתו של עשור זה נחתמת בין קק"ל ובין ממשלת ישראל אמנה לפיה קק"ל היא האחראית על פיתוח וייעור אדמות ישראל. פעילות קק"ל בתקופה זו מתאפיינת בהכשרת קרקעות באזורי ספר ובתחילת נטיעת יער יתיר בצפון הנגב. היער, שניטע באזור שבתחילה סברו כי לא ניתן לטעת בו יער מפאת מיעוט הגשמים, הוא כיום הגדול ביערות ישראל. בעשור זה אף מפתחת קק"ל את חבל מודיעין להתיישבות.

1951 - 1960

בתקופה זו מבצעת קק"ל את מפעל ייבוש החולה וממשיכה במפעל ייעור אינטנסיבי בגליל העליון ובאזור ההר סביב ירושלים בו ניטע "יער הקדושים" לזכר הנספים בשואה. בפרוזדור ירושלים מכשירה קק"ל את פרוזדור ההר להתיישבות עולים חדשים.

1941 - 1950

מלחמת העצמאות אינה מונעת מקק"ל מלהמשיך במאמץ ההתיישבותי: בסיוע קק"ל מוקמים בנגב שלושה מצפים ו-11 נקודות התיישבות, ובכך נקבעת העובדה שהנגב הוא חלק מארץ-ישראל היהודית. קק"ל מסייעת ליישובים המרוחקים והופכת לפעילה המרכזית בהחזקת יישובי הנגב.

1931 - 1940

למרות פריצת המאורעות בין השנים 1936-1939, קק"ל ממשיכה במפעל הייעור ומסייעת לעלייתם על הקרקע של יישובי "חומה ומגדל". בעשור זה אף נלחמת קק"ל בגזירות "הספר הלבן" האוסרות על מכירת קרקעות ליהודים ברוב חלקי הארץ, ורוכשת קרקעות בנגב ובהרי ירושלים.

1921 - 1930

קק"ל חוגגת 25 שנה לקיומה. תחת הנהגתו של מנחם אוסישקין עוברת הלשכה הראשית של קק"ל לירושלים, והארגון מרחיב את פעילותו בתחום רכישת הקרקעות הייעור וההתיישבות. תנועת המורים למען קק"ל נוסדת בעשור זה ומתחילה לפעול בבתי-הספר.

1911 - 1920

בעשור השני לקיומה קק"ל מרחיבה את פעילותה, ובנוסף לרכישת קרקעות בארץ ישראל עוסקת גם ביישוב הקרקעות שנרכשו ובמפעלי חינוך. ראשיתו של מפעל הייעור של קק"ל גם הוא בעשור זה.

1901 - 1910

בקונגרס הציוני החמישי שנתכנס בבאזל, שווייץ, בדצמבר 1901 נתקבלה החלטה על ייסוד קרן קימת לישראל. בעשור הראשון לקיומה מתבסס מעמדה של קק"ל כארגון שמטרתו רכישת קרקעות בארץ ישראל בשם העם היהודי ולמענו.