הכנימה מזן Dactylopius Coccus הובאה לצפון אתיופיה לפני יותר מעשור במטרה להפיק ממנה צבע. הגידול נזנח, אבל הכנימה התפשטה והחלה לפגוע בשיחי הצבר. היא גורמת להתייבשות השיחים, ובכך מונעת מקור מרעה חשוב למקנה ולעדרי הגמלים במחוז טיגראי.
עד לפני שני סבל אזור צפון אתיופיה סבל חרפת רעב קשה ובעקבותיה מוות של אלפי אנשים. כיום, הצבר הוא נדבך חשוב בביטחון התזונתי באזור. בתקופות של בצורת הצבר, שמתחדש וממשיך לספק מזון בעיתות מצוקה, מהווה את "תחתית החבית" עבור בני האדם שניזונים מפירותיו והמקנה שניזון מיתר חלקי הצמח.
עומר גולן מקק"ל מציג לעמיתיו מאתיופיה את החיפושיות שיגנו על שיחי הצבר. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
מנהל אגף הייעור בקק"ל ד"ר דוד ברנד עשה מאמצים רבים לקדם את שיתוף הפעולה, ולהביא את הסיוע המקצועי של קק"ל לאתיופיה. זאת מתוך הכרת חשיבות המלחמה בכנימה לבטחון התזונתי באזור.
קק"ל צברה ניסיון רב במאבק בכנימות צבר, היות שבשנים האחרונות גם בישראל מתפשטת כנימה אלימה במיוחד שככל הנראה הגיעה מלבנון ושגורמת נזק עצום לשיחי הצבר בצפון המדינה, אף יותר מהנזק שנגרם להם באתיופיה.
מנהל מדור הגנת בריאות היער באגף הייעור של קק"ל עומר גולן הוזעק לאתיופיה לסייע במלחמה בכנימה. הוא לא הגיע בידיים ריקות, אלא הצטייד ב-600 חיפושיות בר מסוג Cryptolaemus Montrouzieri, קרובת משפחה של המושית המוכרת והאהובה בישראל (המכונה "פרת משה רבנו"). חיפושית זו ידועה כמוצר מסחרי להדברה ביולוגית. הפרטים שהובאו לאתיופיה נאספו באזור עכו והגליל המערבי.
גולן הסביר כי "החיפושית, שמגיעה במקור מאוסטרליה, ניזונה מחרקים קטנים וכנימות, וכך ממתנת את כמות המזיקים. היא אינה גורמת נזק לחרקים מועילים, ומשמשת כמדביר ביולוגי במקומות רבים בעולם, כולל אצלנו בישראל".
מטרת הנסיעה לאתיופיה היתה לסייע בהקמת מערך לגידול המושיות, כדי שאפשר יהיה לפזרן בשטח, וכך להדביר את הכנימה המזיקה. הביקור גם סלל פתח לקשרי עבודה בנושא ההתמודדות עם מזיקים, הפעלת אויבים טבעיים ובהמשך אולי גם שיתופי פעולה בתחומים סביבתיים נוספים.
את הפעילות באתיופיה מרכז ד"ר קירוס מלס מאוניברסיטת מקלה. ניסוי קודם בהדברת הכנימה באמצעות חיפושיות שנתרמו מהולנד בביצועו לא צלח, לאחר שחיפושית זו לא התרבתה.
הגעתו של גולן הפיחה תקווה חדשה במאבק בכנימה. הוא ייעץ למארחיו כיצד להקים בתי גידול מתאימים להתרבות החיפושיות שהביא עמו. אמנם אין במקום מתקן גידול מקצועי, הכולל בקרת אקלים, אבל לדבריו יש בהחלט תקווה להצלחה.
גולן תיאר את התהליך שהתבצע באתיופיה במילים הבאות: "הצבנו שני כלובי גידול ממתכת ובכל אחד מהם מדף ומוטות תלייה לכפות צבר. הכלובים כוסו בשתי שכבות של רשת, ולכל אחד מהם הכנסנו כ-50 מושיות. על מצע נייר הגשנו לחיפושיות מאות כנימות צעירות. כנימות נוספות הנחנו על כפות הצבר. לשמחתנו, ראינו שהחיפושיות ניזונו מהמזיק בתאווה גדולה. כעת נשאר לבדוק מה כושר ההתרבות שלהן. כרגע הגידול מבוצע במעבדה, אבל חממה עם בתי רשת לגידול אויבים טבעיים נמצאת בשלבי הקמה סופיים לצורך גידול המוני".
החיפושיות להגנה על שיחי הצבר שהובאו על ידי קק"ל לאתיופיה. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
בסיור באזור בחן עומר גולן יחד עם אנשי האוניברסיטה המקומית, את תפוצת הכנימה, ובאותה הזדמנות סקר את התנאים הסביבתיים, גם בנושאים שאינם קשורים דווקא לכנימות ושיחי צבר. לדבריו, "נראה שנצבר שם ניסיון בשיקום שטחים מרעיית יתר, אולם יש צורך בידע נוסף באשר לניהול שטחים אלו באופן מקיים וכלכלי, תוך שיפור כושר הנשיאה של שטחי הבתה בצפון אתיופיה, למרעה צאן ובקר. אלה נושאים שלקק"ל בהחלט יש מה לתרום בהם".
נושא נוסף שעלה בשיחות הוא הצורך בשיפור הביטחון התזונתי של הכפריים. בהקשר זה ציים גולם כי "שילוב של צמחים מתאימים בשטחי המרעה, בדומה להשתלבות המוצלחת של הצברים, יוכל לסייע בכך".
נציגי קק"ל ימשיכו לעקוב אחר הנעשה באתיופיה, ובמיוחד אחר התרבות החיפושיות. במקביל יפזרו מושיות מאותו סוג באתרים חדשים בישראל, כדי שימשיכו להתרבות גם פה.
גולם סיכם את שיתוף הפעולה באומרו כי "אני גאה שאנחנו יכולים להעמיד את הידע שלנו לרשות מדינות אחרות. אנחנו לא רק מסייעים בסיוע בהדברה באמצעות אויב טבעי, אלא פותחים ערוץ לשיתוף פעולה חדש. כמובן שאני רואה בכל שותפות כזאת גם הזדמנות נפלאה ללמוד מהידע של אחרים".
לכתבות נוספות בחדשות קק"ל