טקס "יהודים מצילים יהודים" יתקיים ביער הקדושים

קק"ל ובני ברית יקיימו גם השנה ביום השואה את הטקס המסורתי להוקרת המצילים היהודים שיועבר גם בשידור חי ביוטיוב. לראשונה יקבלו את האותות גם תושבי ארץ ישראל בתקופת השואה

אנדרטת מגילת האש ביער הקדושים. צילום: חורחה נובומונסקי, ארכיון הצילומים של קק"ל

כמידי שנה, קרן קימת לישראל והמרכז העולמי של בני ברית יקיימו ביום הזיכרון לשואה ולגבורה טקס יחיד מסוגו בישראל ובעולם בסימן גבורתם של המצילים היהודים. הטקס, המוקדש להוקרת פועלם ולהנחלת מורשתם של יהודים שהצילו את בני עמם במהלך השואה, יתקיים ברחבת אנדרטת מגילת האש ביער הקדושים ויפתח עם הצפירה בשעה 10:00. לאור מגבלות הקורונה הטקס יתקיים השנה בהשתתפות מצומצמת ביער של נציגי משפחות המצילים, שורדי השואה ודוברים ויועבר בשידור חי ביוטיוב.

לצפייה בטקס בשידור חי דרך יוטיוב

השידור יחל בשעה 09:20 בבוקר יום השואה , ה-8 באפריל 2021

הטקס מוקדש להוקרת גבורתם של וילהלם פילדרמן ויצחק ארצי (רומניה), ז'וזה אבולקר (אלג'יריה) ועשרה מצילים נוספים שפעלו בפולין, צרפת, הונגריה, אוסטריה ובלגיה. כמן כן, לראשונה, יהיו בין מקבלי האותות גם תושבי ארץ ישראל שסיכנו את חייהם בפעולות הצלה בתקופת השואה, הצנחנית חנה סנש וראש מחלקת העלייה בסוכנות היהודית משה חיים שפירא.

ישאו דברים בטקס יו"ר קק"ל אברהם דובדבני, יו"ר המרכז העולמי של בני ברית ד"ר חיים כ"ץ, מפקד בית הספר החיילי של משמר הגבול תת ניצב יהודה יהושע , שגריר רומניה בישראל ראדו יואניד, יו"ר הועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה עו"ד אריה ברנע ומנהל התיאטרון הלאומי הבימה ונעם סמל שהוא גם חתנו של יצחק ארצי וגיסו של הזמר שלמה ארצי.

כמידי שנה הטקס מתקיים ביער יער הקדושים של קק"ל, לרגלי אנדרטת מגילת האש המגוללת את סיפור הגלות, השואה והתקומה של עם ישראל בארצו. יער הקדושים הוא הגדול מבין המפעלים המשותפים לקק"ל ולארגון בני ברית העולמי וקק"ל, המהווה את אתר ההנצחה הראשון שהוקם בישראל לציון השואה עוד בראשית שנות החמישים שם המאה העשרים. ביער נטועים כשישה מיליון עצים לזכר קורבנות השואה ופזורות בו אנדרטאות לזכר קהילות רבות שהושמדו ולזכר חברי בני ברית בגרמניה וברחבי אירופה הכבושה שנספו בשואה.

מאז סוף שנת 2000 מקדמת קבוצת ניצולים בירושלים, הוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה ((JRJ ונציג המרכז העולמי של בני ברית, פעולות מגוונות רבות, שמטרתן להעלות את סוגיית המצילים היהודיים על סדר היום הציבורי. הוועדה גם מאגדת את סיפוריהם של המצילים במאגר מידע המונה כבר מאות רבות של מצילים. "אות המציל היהודי" נוסד ב-2011 במטרה להוקיר את פועלם של הגיבורים שהעזו לסייע לאחיהם בצרה ולמרוד נגד הגורל המר שייעדו הגרמנים לכול יהודי. הם סיכנו את חייהם וגילו סולידריות למופת כדי להבטיח שיהודים יוכלו להמשיך להתקיים על אדמות אירופה או לסייע להם להגיע לחוף מבטחים. עד היום הוענקו אותות לכ-350 מצילים מגרמניה, הולנד, צרפת, סלובקיה, יוון, רוסיה, יוגוסלביה, אוקראינה, אוסטריה, בלארוס, איטליה, פולין, מרוקו, אלג'יר, הונגריה ובלגיה.

להלן המידע על אודות מקבלי האותות שיוענקו בטקס ופועלם

ז'וזה אבולקר – ראש המחתרת היהודית באלג'יר. סלל את הדרך לכיבוש העיר על ידי בעלות הברית ובכך נמנע גירוש היהודים.

יצחק ארצי – מראשי מחתרת הציונית-חלוצית ברומניה. יצא לשליחות לטרנסניסטריה מטעם הקהילה היהודית והחזיר משם מאות ילדים שגורלם נחרץ.

ווילאם בכנר – מהנדס יליד פולין שהועסק בזהות ארית בדוייה בחברה גרמנית שפעלה בפולין ובאוקראינה. בכנר העסיק בני משפחה ויהודים אחרים שחייהם היו בסכנה וכך הציל אותם. הוא המשיך בפעולות ההצלה גם לאחר שזהותו נחשפה.

יעקב גוטפריינד – ראש קבוצת פרטיזנים יהודים בבריסל. הקבוצה פעלה להצלת יהודים, בין היתר על ידי שריפת רשימות של יהודי בריסל על מנת למנוע את תפיסתם וגירושם של היהודים למחנות השמדה.

שרה פלזנשטיין גוטפריינד – אחת הנשים הראשונות שגוייסו לקבוצת החבלב של הפרטיזנים היהודים. הייתה גם פעילה בוועד להגנת יהודים (CDJ) בבלגיה במסגרתו מצאה מקומות מחבוא ליהודים במנזרים ואצל משפחות נוצריות, הכינה מסמכים מזויפים, גייסה כספים וחלקה פנקסי אוכל למשפחות שהסתירו ילדים.

חנה סנש – אחת משבעת הצנחנים מארץ ישראל שנספו במלחמת העולם השנייה. סנש התנדבה להסתנן לארץ מולדתה – הונגריה - מטעם הסוכנות היהודית והצבא הבריטי, על מנת לארגן פעולות מרי והצלה של יהודים ולהעביר מודיעין לטובת הבריטים.

רות עוזרד – חברה בתנועת הנוער הציוני בצרפת, במסגרתה העבירה ילדים למקומות מחבוא וסייעה בהכנת התעודות המזוייפות.

רודולף פורט – חבר ברזיסטנס היהודי בצרפת. עסק בזיוף תעודות ובמציאת מקומות מחבוא ליהודים. היה אחראי להעברת כספים שהגיעו משוויץ לצורכי המחתרת.

וילהלם פילדרמן – חבר בפרלמנט הרומני, נציג הג'וינט ברומניה וראש הקהילה היהודית בתקופת השואה. השתמש בקשריו האישיים עם הרודן גנרל אנטונסקו, שליט רומניה בתקופת השואה, על מנת להקל על מצווים שיצאו נגד היהודים ולהציל אלה שהיו בסכנת חיים. הוא סיכן בכך את חייו ואף הוגלה לטרנסניסטריה כעונש על עתירותיו.

לאה לין-קאופמן – פעלה במסגרת רשת אוזה-גארל (OSE-Garel) בהסתרת ילדים ובטיפול בבעיות הסוציאליות של המתחבאים.

ויטקה קמפנר-קובנר – חברה ב"ארגון הפרטיזנים המאוחד" ארגון מחתרתי בגטו וילנה בראשו עמד בעלה אבא קובנר. היא שימשה כמקשרת בין הגטו לבין הצד הארי של העיר. לאחר אחת מפעולות החבלה החליטה על דעת עצמה ובניגוד להוראת מפקדיה, להוביל ליער קבוצה של 60 יהודים לא-לוחמים - ובכך הצילה את חייהם.

נחום רמבה – בימי האקציה הגדולה (יולי-ספטמבר 1942) התמקם באמבולנס בכניסה לאומשלאגפלאץ - הרחבה בגטו וורשה שם רוכזו היהודים לפני הגירוש למחנות השמדה. באמצעות שוחד שכנע את השומרים שלא להכניס לקרונות חלק מהיהודים שנאספו בכך הציל מאות ילדים ומבוגרים.

משה חיים בצלאל שפירא – במסגרת תפקידו כראש מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית נפגש עם אדולף אייכמן באוגוסט 1939 במשרדי הגסטאפו בוינה והביא להצלת כמה אלפים מיהודי העיר שעלו לארץ באמצעות סרטיפיקטים שהיו בידי הנהגת היישוב ותמורת תשלום כופר.

לכתבות נוספות בחדשות קק"ל