מחקרים יישומיים ביחידת המדען הראשי

מחקרים יישומיים משמשים את קק"ל כדי לדייק את הפעילות העתידית בכל הקשור לפעילות הליבה של הארגון בייעור, ניהול שטחים פתוחים, סביבה, מים, שינויי אקלים, צפרות וסביבות לחות.
בשנת 2020 פורסם קול קורא למחקרי מדען ראשי, שהתרכז בארבעה תחומים עיקריים: שינויי אקלים, שיקום נחלים, גופי מים וצפרות. הוגשו 67 מחקרים, מהם נבחרו 17 מחקרים בעלות כוללת של 4.8 מיליון שקל לשלוש שנים, לאחר תהליך ארוך ומורכב של שיפוט, במספר שלבים:

א. בחינת עמידה בתנאי סף.
ב. חלוקה לתחומים ותת-תחומים.
ג. בחינה מפורטת על ידי שלושה שופטים (שני מומחים מקק"ל ומומחה חיצוני אחד).
ד. הצגת הצעות המחקר במפגש של כל שבעת השופטים (חמישה מומחים מקק"ל ושני מומחים חיצוניים וקיום דיון מקצועי מיד לאחר הצגת כל הצעה.
ה. מתן ציון על ידי כל אחד משבעת השופטים.
ו. חישוב ציון ממוצע לכלל הצעה.

קק"ל גאה בביקוש הרב למימון מחקרי מדען ראשי קק"ל ובתהליך השיפוט המקצועי, ושמחים להציג את 17 המחקרים שנבחרו בתום התהליך, מחקרים המייצגים מגוון רחב של נושאי מחקר וגם של מוסדות מחקר בישראל.

מחקרי המדען הראשי שיצאו לפועל בשנת 2020

השפעת בצורת ושינוי בגשם על מערכות טבעיות

מוסד: אוניברסיטת תל אביב
חוקר ראשי: מרסלו שטרנברג
תחום המחקר: שינויי אקלים
תת-תחום: היערכות לשינויי אקלים
אורך המחקר: שלוש שנים
תקציב: 350 אלף שקל
רפרנט: דורון מרקל

מחקר העוסק בלימוד השפעות שינויי האקלים, בעיקר כמות משקעים, על המערכת הצמחית הטבעית באמצעות סככות המונעות את הגשם הטבעי וייצור "גשם מלאכותי". מחקר שיכול להביא לתוצאות יישומיות חשובות על שינויי אקלים. מדובר בהצעה המתבססת על מחקר מבוסס שהניב תוצאות משמעותיות להבנת האקולוגיה של שטחים פתוחים בישראל בהקשר של שינויי אקלים.

עלות תועלת של העגורים בעמק החולה

מוסד: מכללת תל חי
חוקר ראשי: ניר בקר
תחום המחקר: צפרות
תת-תחום: העגורים באגמון החולה
אורך המחקר: שנה
תקציב: 130 אלף שקל
רפרנט: דורון מרקל

מחקר הנוגע בהיבט חשוב מאוד של נושא העגורים והוא ניהול ארוך טווח של הנושא. ניהול כזה יכול להתקיים רק על בסיס כלכלי מתאים וההצעה באה לבחון אותו ולעזור למקבלי ההחלטות לבסס ניהול כזה. כיום הניהול נעשה על פי החלטות כלכליות של מספר גופים, שמשתנות משנה לשנה. המחקר יאפשר לקק"ל לקבל החלטות מושכלות בניהול ממשק העגורים בעמק החולה, לאור העלייה המתמדת במספר העגורים החורפים באזור, התרומה הברורה שלהם למערך התיירות באגמון החולה ובגליל העליון, אך גם העלייה בנזקים הנגרמים לחקלאות.

יישימות ותועלת כלכלית וסביבתית של פתרונות אגירה לאנרגיה מתחדשת

מוסד: מו"פ מדבר וים המלח
חוקר ראשי: טארק אבו חמד
תחום המחקר: שינויי אקלים
תת-תחום: הפחתת פליטות - אנרגיה מתחדשת
אורך המחקר: שלוש שנים
תקציב: 350 אלף שקל
רפרנט: רן קציר

מחקר העוסק בהשוואת שיטות שונות של אגירת אנרגיה מתחדשת, כמו לחץ אוויר, תמיסת מלח, אגירת חום ועוד. אגירת אנרגיה סולארית מהווה צוואר בקבוק לקידום הטכנולוגיה ומחקר זה יעזור ליישם את השיטות השונות לאגירת אנרגיה מתחדשת ויסייע בהחלטה מה השיטה הכלכלית ביותר.

ניטור וניהול מאזן המים ביערות תחת שינויי האקלים

מוסד: מכון וולקני
חוקר ראשי: טרין פז-כגן
תחום המחקר: שינויי אקלים
תת-תחום: היערכות לשינויי אקלים
אורך המחקר: שלוש שנים
תקציב: 350 אלף שקל
רפרנט: יהל פורת

מחקר שנועד לחקור את מאזן המים ביערות קק"ל באמצעות שילוב של חישה לווינית ומדידות אינסיטו ביער ובקרקע, בהקשר של היערכות לשינויי האקלים. פיתוח היכולות במחקר זה יהווה תרומה משמעותית לניהול יער מוכוון משק מים במציאות של שינויי אקלים ויובש גובר, על מנת להביאם לידי מימוש ככלי ממשקי יישומי ביערות מוגבלים מים.

תרומת הייעור למיתון משבר האקלים

מוסד: האוניברסיטה העברית - הפקולטה לחקלאות
חוקר ראשי: ג'וזה גרינצוויג
תחום המחקר: שינויי אקלים
תת-תחום: הערכת תרומת היער לקליטת פחמן
אורך המחקר: שלוש שנים
תקציב: 350 אלף שקל
רפרנט: גלעד אוסטרובסקי/דורון מרקל

הצעת מחקר מתאימה מאוד לקול קורא היות שהיא עוסקת בהקטנת פליטות פחמן לאטמוספירה ומנסה לכמת את ההשפעה המיטיבה של יערות קק"ל בהקשר זה. השפעה זו תימדד על ידי השוואה בין לכידת פחמן ביער לעומת השטח הפתוח. זו גישה מקורית וחדשנית לטיפול בנושא שאין לגביו מספיק ידע.

אפיון הגורמים להשלכת פסולת ביערות ובפארקים

מוסד: אוניברסיטת חיפה
חוקר ראשי: מיה נגב (לב)
תחום המחקר: ניהול יער ושטחים פתוחים
תת-תחום: ניקיון היער
אורך המחקר: שנה
תקציב: 120 אלף שקל
רפרנט: שלגית היימן

מחקר שיאפיין את הגורמים ההתנהגותיים ואחרים להשלכת פסולת ביערות קק"ל באמצעות שאלונים למבקרים ביער. המחקר גם יבחן מה יגרום למבקרים לצמצם את השלכת הפסולת, לאסוף את הפסולת ואולי אף לקחת אותה איתם. מחקר יישומי שיאפשר לקק"ל ליישם ממשק פסולת נכון יותר ולצמצם את השלכת הפסולת ביערות.

שיקום צומח בגדות נחל - קישון כדוגמה

מוסד: מכללת תל חי
חוקר ראשי: דידי קפלן
תחום המחקר: שיקום נחלים
תת-תחום: שיקום צומח בנחלים
אורך המחקר: שלוש שנים
תקציב: 340 אלף שקל
רפרנט: אורית סקוטלסקי

מחקר על שיקום צומח גדות נחל לאחר ברוא צמחייה פולשת, בנחל הקישון כמעבדה. המחקר יהווה תרומה חשובה להבנה כיצד אפשר לשקם גדות נחלים, במיוחד בנחלים הכלולים בתמ"א 1 כיער פארק (לשעבר נטיעות גדות נחלים בתמ"א 22).

שימוש במדע אזרחי לניטור עופות בשטחי קק"ל

מוסד: אוניברסיטת בן גוריון
חוקר ראשי: אורי רול
תחום המחקר: צפרות
תת-תחום: ניטור ומדע אזרחי
אורך המחקר: שלוש שנים
תקציב: 300 אלף שקל
רפרנט: ירון צ'רקה

מחקר שיעסוק בניתוח מתקדם של תצפיות על עופות בתחומי שטחים שמנוהלי על ידי קק"ל, כפי שנאספו על ידי ציבור המבקרים, ויביא להסקת מסקנות לגבי השפעת מבקרים וממשק השטחים המנוהלים.

מגוון ביולוגי בבריכות חורף גם בקיץ

מוסד: אוניברסיטת תל אביב
חוקר ראשי: פרידה בן עמי
תחום המחקר: גופי מים
תת-תחום: בריכות חורף
אורך המחקר: שלוש שנים
תקציב: 350 אלף שקל
רפרנט: יהונתן בר יוסף

מחקר על המגוון הביולוגי בבריכות החורף של קק"ל. המחקר יבחן את מצב בריכות החורף גם כאשר הן מתייבשות בקיץ. המחקר יאפשר לקק"ל לנהל טוב יותר את בריכות החורף, לשפר את המצב האקולוגי בהן ואולי אף לאפשר לקהל להגיע לחלקן.

מודל אופט של מאגרי מים לצפרות

מוסד: אוניברסיטת חיפה
חוקר ראשי: תמר טרופ
תחום המחקר: גופי מים
תת-תחום: מאגרי מים וצפרות
אורך המחקר: שלוש שנים
תקציב: 350 אלף שקל
רפרנט: ירון צ'רקה

מחקר על האפשרות לשימוש במאגרי מים שנבנו על ידי קק"ל כאתרי צפרות עתידיים. המחקר יוכל לסייע לקק"ל בתכנון שימוש עתידי של מאגרי מים לנושאי צפרות.

חקר הגורמים לשינויים בתפוצת עופות דוגרים

מוסד: אוניברסיטת בן גוריון
חוקר ראשי: עופר עובדיה
תחום המחקר: צפרות
תת-תחום: ניטור ומדע אזרחי
אורך המחקר: שלוש שנים
תקציב: 160 אלף שקל
רפרנט: ירון צ'רקה

מחקר ההמטפל בניטור ציפורים בישראל תוך שימוש בכלים מדעיים מתקדמים, כולל מאגר המידע לצפרות הקיים בישראל. המחקר יאפשר לקק"ל להשתמש במדע אזרחי כמקור אמין לניטור ציפורים בשטחי הניהול שלה.

ניתוח כלכלי של אגרי-וולטאי בישראל

מוסד: אוניברסיטת תל אביב
חוקר ראשי: רם פישמן
תחום המחקר: שינויי אקלים
תת-תחום: הפחתת פליטות - אנרגיה מתחדשת
אורך המחקר: שנתיים
תקציב: 250 אלף שקל
רפרנט: רן קציר

מחקר חשוב להערכה יישומית של שילוב פאנלים סולאריים בחקלאות בישראל (אגרו-וולטאי). המחקר יאפשר לקק"ל להעמיק בנושאי היערכות לשינויי אקלים והפחתת פליטות גזי חממה.

מחקר מתקדם לניהול אופטימלי של ממשק העגורים בחולה

מוסד: האוניברסיטה העברית
חוקר ראשי: רן נתן
תחום המחקר: צפרות
תת-תחום: העגורים באגמון החולה
אורך המחקר: שלוש שנים
תקציב: 350 אלף שקל
רפרנט: ירון צ'רקה

מחקר על התנהגות העגורים באגמון החולה תוך שימוש בלימוד תנועתם. מחקר חדשני שיבחן שיטות להקטנת נזקי העגורים בעמק החולה. המחקר יאפשר לקק"ל לקדם פתורנות יישומיים למשבר שפוקד את עמק החולה בהקשר של ריבוי העגורים החורפים באזור והעלייה בנזקים שהם גורמים לחקלאות.

שילוב פתרונות מושתתי טבע לניהול נגר באגן נחל

מוסד: אוניברסיטת חיפה
חוקר ראשי: אלון לוטן
תחום המחקר: שיקום נחלים
תת-תחום: ניהול אגני
אורך המחקר: שלוש שנים
תקציב: 150 אלף שקל
רפרנט: אורית סקוטלסקי

מחקר המציע פיתוח מודל לממשק אגני המבוסס על פתרונות מושתתי טבע בנחל יבניאל. במסגרת המחקר ישולב המרכיב הקק"לי (יער ושטח פתוח) למודל שכבר מפותח.

שימושי קרקע הגורמים לזיהום אגני ניקוז ונחלים בגולן

מוסד: מכון שמיר למחקר
חוקר ראשי: אלעד דנטה
תחום המחקר: שיקום נחלים
תת-תחום: שיפור איכות מים בנחל
אורך המחקר: שלוש שנים
תקציב: 300 אלף שקל
רפרנט: יהונתן בר יוסף

מחקר שעוסק בניתוח מרחבי הידרולוגי לאיתור מזהמים הגורמים לפגיעה באיכות המים של נחלים וסביבות לחות ברמת הגולן. המחקר ימליץ על שינויי ממשק שיצמצמו זיהום מים וסביבות לחות ממקור של מרעה בקר וישימשו לקק"ל כדוגמה לפתרונות מומלצים בשטחי הניהול שלה.

קליטת נגר והחדרתו בתווך סדוק

מוסד: מכון וולקני
חוקר ראשי: תמיר קמאי
תחום המחקר: ניהול נגר
תת-תחום: החדרת נגר עירוני
אורך המחקר: שלוש שנים
תקציב: 350 אלף שקל
רפרנט: יוסי שרייבר

מחקר לפיתוח יישום החדרת נגר עירוני בקידוחי החדרה בשטחים רלוונטיים לקק"ל כמו רכס לבן. המחקר ייתן לקק"ל כלי יישומי שתוכל להשתמש בו באזורים בהם הנגר העירוני עובר לשטחי ניהולה.

דינמיקת מזהמים ורעילות בבריכות חורף

מוסד: מכללת רופין
חוקר ראשי: שריג גפני
תחום המחקר: גופי מים
תת-תחום: בריכות חורף
אורך המחקר: שנתיים
תקציב: 250 אלף שקל
רפרנט: יהונתן בר יוסף

מחקר לזיהוי מזהמים אורגניים ואי-אורגניים, כולל מתכות כבדות בבריכות החורף של קק"ל. ההמחקר יאפשר לקק"ל להוביל ממשק שיצמצם ואולי אף ימנע את זיהום בריכות החורף שבניהולה.