תערוכת אומנות המעשה

קרן קימת לישראל מציינת 120 שנה של חזון ועשייה

קרן קימת לישראל מציינת 120 שנה של חזון ועשייה

התערוכה מוצגת בנמל התעופה בן גוריון בין התאריכים:
4.1.22 עד ה-27.4.22 ובין- 11.8.22 עד ה- 28.12.22

נוסעות ונוסעים יקרים,
כולנו, אם בהמראה מישראל או בנחיתה לאדמתה, מצמידים את הפנים לחלון ו"לוגמים" בעינינו את הנוף. רק לעיתים רחוקות אנו נותנים את דעתנו על כך שחלק ניכר מנופי הארץ הם פרי החזון והמעש של קרן קימת לישראל.

תערוכה ייחודית זו, המוצגת בשער מדינת ישראל, ממחישה את ערכי קק"ל בעין המצלמה וביד היוצר. בסדרה בת 43 יצירות של צילומי ארכיון, צילומים עכשוויים ויצירות אמנות של מיטב האומנים בישראל, נחשף המתבונן לעולם של חזון, עשייה ותרבות, שנמשכים גם כיום במלוא עוזם.

התערוכה ממחישה, על קצה המזלג, את העשייה העצומה של קק"ל. בשליחות העם היהודי רכשה קק"ל קרקעות בארץ ישראל והכשירה אותן לחקלאות ולמגורים. האדמות שנרכשו ע"י קק"ל והישובים שקמו עליהן קבעו בפועל את גבולות המדינה שבדרך ואיפשרו לדוד בן גוריון להכריז ב-ה' באייר תש"ח על הקמתה של מדינת ישראל.

גם בימינו ניצבת קק"ל בפני משימות מאתגרות עד מאוד ובראשן - להבטיח ישראל ירוקה ובת קיימא למען הדורות הבאים. כדי לעמוד ביעד הזה מנהלת קק"ל יערות ואדמות מרעה, בונה מאגרים המספקים מים לחקלאות ומטפחת את החקלאות וההתיישבות בישראל. קק"ל ניצבת בחזית המחקר היערני העולמי, מסייעת לפיתוח החקלאות במדינות מתפתחות, נאבקת במדבור בישראל ומייעצת לתושבי אזורים שנמצאים בחבלי ארץ צחיחים ברחבי העולם. קק"ל פועלת גם בתחומי האנרגיה המתחדשת, משתלבת בפעילות לאיכות הסביבה ובמאבק במשבר האקלים, ומכשירה תשתית לתיירות אקולוגית כגון חניוני נופש ושבילי אופניים.

החזון של קק"ל מתבסס על המורשת של אבות הציונות ושואף להשגת היעדים שיצעידו את ישראל קדימה, לעתיד מבטיח היאה למדינה מתקדמת. כמה סמלי שהתערוכה על מעשה קק"ל, המציינת 120 שנה להיווסדה, מוצגת בשדה התעופה הנושא את שמו של דוד בן גוריון, שזכה לממש את חזונו של הרצל להקמת מדינת היהודים.

אברהם דובדבני
 יו"ר דירקטוריון קק"ל

יור דירקטוריון קקל אברהם דובדבני
יו"ר דירקטוריון קק"ל אברהם דובדבני

הרצל, 2004

מנשה קדישמן (2015-1932), פסל וצייר, חתן פרס ישראל בתחום הפיסול
הדפס

על מה חשב בנימין זאב הרצל במרפסת? אולי על נטיעות, ערים וכפרים בארץ ישראל?

בקונגרס הציוני החמישי, שנערך בשנת 1901, הבין הרצל שכדי להגשים את חזון מדינת היהודים יש לייסד קרן לאומית לרכישת קרקעות בארץ ישראל. לאחר שצירי הקונגרס דחו את הקמת הקרן, נאם הרצל נאום חוצב להבות ושכנע את הקונגרס לאשר את הקמת הקרן. הרגע הזה חולל מפנה היסטורי בתולדות הציונות. 

“רעיון הקרן הלאומית:
העם יהיה לא רק המנדב אלא גם בעליו של הון זה לעולם”
בנימין זאב הרצל

מנשה קדישמן (2015-1932), פסל וצייר, חתן פרס ישראל בתחום הפיסול
הדפס
מנשה קדישמן (2015-1932), פסל וצייר, חתן פרס ישראל בתחום הפיסול הדפס

מיצב הקופסה הכחולה, 2021

נדיה ודימה גורביץ, אומנים ומעצבים
צילום: אוסף לדני - שולמן
מיצב קרמיקה

מיצב אומנות בעיצוב ובטכניקה עכשוויים, בהשראת הרעיון של מייסדי קרן קימת לישראל לתרומה עממית של יהודים ברחבי העולם. המיצג מציג סדרה מדגמית של קופסאות כחולות ששימשו לגיוס תרומות מיהדות העולם עבור פעילות קק"ל בארץ ישראל.

נדיה ודימה גורביץ, אומנים ומעצבים. צילום: אוסף לדני - שולמן
נדיה ודימה גורביץ, אומנים ומעצבים. צילום: אוסף לדני - שולמן

פרוטה ועוד פרוטה זה דונם אדמה

מאוסף ארכיון הצילומים של קק"ל, 1951

הקופסה הכחולה הפכה לסימן הזיהוי של קרן קימת לישראל. קופסאות כחולות נמצאו בכל מקום שהיו בו יהודים: בארץ ישראל וברוסיה, בפולין ובארצות הברית, בקהילות קטנות כגדולות ברחבי העולם, ליד קברה של אסתר המלכה באירן ובמחנות המעצר של הצבא הבריטי. בימי שישי נהוג היה בגנים ובבתי ספר רבים לאסוף מעות בקופסאות הכחולות, כדי להנחיל לציבור כולו את התחושה של שותפות בגאולת הארץ.

פרוטה ועוד פרוטה זה דונם אדמה. מאוסף ארכיון הצילומים של קקל, 1951
פרוטה ועוד פרוטה זה דונם אדמה. מאוסף ארכיון הצילומים של קק"ל, 1951

בּול, 2021

ענת רותם, מאיירת
איור מודפס

מפעל הבולים של קק"ל החל מיד עם היווסדה. הבולים תיארו את מנהיגי הציונות, הקמה של יישובים בארץ ישראל ואירועים חשובים בתולדות האומה, והיו אמצעי נוסף לאיסוף תרומות ולהנחלת המידע על הישגי המפעלי הציוני. מפעל הבולים של קק"ל נמשך גם כיום.

הבול העליון מוקדש למתמטיקאי צבי הרמן שפירא (1898-1840), הוגה רעיון קק"ל; הבול התחתון מוקדש לתעשיין יונה קרמנצקי (1934-1850), היו"ר הראשון של קק"ל, יוזם מפעל הבולים, ספרי הזהב והפצת הקופסה הכחולה.

בּול, 2021. ענת רותם, מאיירת
בּול, 2021. ענת רותם, מאיירת

קופסה כחולה, 2021

צביקה קנטור, פסל ואמן רב-תחומי
תבליט פיסולי, עץ ומתכת

תבליט קיר בהשראת הקופסה ההיסטורית של קרן קימת לישראל המסמלת את מפעל ההתרמה של קק"ל למען הגשמת המפעל הציוני על ידי רכישת קרקעות והכשרתן לחקלאות ולהתיישבות בארץ ישראל.

קופסה כחולה, 2021. צביקה קנטור, פסל ואמן רב-תחומי
קופסה כחולה, 2021. צביקה קנטור, פסל ואמן רב-תחומי

מה עושה הקרן הקימת לישראל?

עיצוב: צבי ברגר, ארכיון הצילומים של קק"ל, 1962

הכרזה הזו, מראשית ימיה של המדינה, מציגה בסגנון נאיבי את פועלה של קק"ל למען מדינת ישראל הצעירה וחסרת האמצעים. בעשור הראשון לקיומה של המדינה סיפקה קק"ל תעסוקה ופרנסה לעולים החדשים, שעסקו בעיקר בהכשרות קרקע ובייעור הארץ.

מה עושה הקרן הקימת לישראל? עיצוב: צבי ברגר, ארכיון הצילומים של קקל, 1962
מה עושה הקרן הקימת לישראל? עיצוב: צבי ברגר, ארכיון הצילומים של קק"ל, 1962

ספר הזהב, 2021

איתי זלאיט, אמן רב-תחומי
פיסול

ספרי הכבוד של קק"ל הם כרכים ענקיים עטופים בכריכות מעשה אומן. רשומים בהם דורות של תורמים - מפעל הנצחה שאין שני לו. מבין ספרי הכבוד בולט במיוחד ספר הזהב המזכה את הנרשם בספר בתעודה מהודרת, שעוצבה ב-1901, שנת ייסודה של קק"ל. בספרי כבוד אחרים של קק"ל נרשמים רבים לאירועים מיוחדים בחיי יקיריהם: בר מצווה, נישואין והולדת בן או בת.

במרכז הספר שביצירה מוצבת ״מראה אינסופית״ היוצרת תחושה של מנהרת זמן, המשקפת באופן מטפורי דורות של תורמים שאפשרו 120 שנות חזון ועשייה.

ספר הזהב, 2021. איתי זלאיט, אמן רב-תחומי
ספר הזהב, 2021. איתי זלאיט, אמן רב-תחומי

“חומה ומגדל”, 2021

אחיה כנה, אמן רב-תחומי
תבליט עץ ומתכת על פרספקס

מאז שנת 1936 ובמשך כשלוש שנים, במסגרת מבצע "חומה ומגדל", הקים היישוב העברי בארץ ישראל 52 יישובים חקלאיים. היישובים הוקמו על אדמת קק"ל, בדרך כלל באזורי ספר ונועדו להרחיב את גבולות ההתיישבות העברית. יישובי חומה ומגדל הוקמו במהירות, על פי רוב תוך יום אחד, לאחר שחומרי הגלם הוכנו מראש.

מסביב לכל יישוב נבנתה חומת עץ כפולה שמולאה חצץ ולצידה מגדל שמירה, שני סימני ההיכר של סוג התיישבות זה.

“חומה ומגדל”, 2021. אחיה כנה, אמן רב-תחומי
“חומה ומגדל”, 2021. אחיה כנה, אמן רב-תחומי

אימא אדמה

צילומים: אפרים אילני, יעקב רוזנר, יצחק ברדי, שוורץ, לזר דונר, אברהם מלבסקי - ארכיון הצילומים של קק”ל

בראשית דרכה עסקה קק"ל בעיקר ברכישת קרקעות, אך עד מהרה התברר שאין בכך די. כדי להוכיח בעלות על קרקע היה צורך גם לעבד אותה, וכדי לעבד קרקע בתולה צריך להשקיע משאבים רבים בהכשרתה. קק"ל קיבלה על עצמה את המשימה ומאז ועד היום הכשירה כמיליון דונם לחקלאות ולהקמת מאות יישובים.

מאחורי המונח הכשרת קרקע עומדות פעולות רבות ובהן סיקול אבני שדה, פילוס השטח, יצירת מערך ניקוז למניעת סחף קרקע ובאזורי הספר גם סלילת דרכי ביטחון.

אימא אדמה. צילומים: אפרים אילני, יעקב רוזנר, יצחק ברדי, שוורץ, לזר דונר, אברהם מלבסקי - ארכיון הצילומים של קק”ל
אימא אדמה. צילומים: אפרים אילני, יעקב רוזנר, יצחק ברדי, שוורץ, לזר דונר, אברהם מלבסקי - ארכיון הצילומים של קק”ל

העמק הוא חלום (שהתגשם)

בית השיטה 1939 - צילום: "אוירון", ארכיון הצילומים של קק"ל

לאחר ימים ארוכים של משא ומתן מייגע, לגימה של אין ספור ספלי קפה, ופתרון של סכסוכי ירושה אין סופיים, עלה בידו של יהושע חנקין לחתום על עסקת רכישת אדמות עמק יזרעאל. הכסף הדרוש להשלמת הרכישה טרם היה בנמצא, אבל מנחם אוסישקין, היו"ר המיתולוגי של קק"ל, הבין את חשיבות הרכישה ויצא תוך סיכון כלכלי רב להרפתקה הגדולה ביותר בתולדות קרן קימת לישראל. רכישת אדמות הביצה של העמק בשנת 1921 הכפילה בבת אחת את שטח קרקעות קק"ל. נהלל, עין חרוד, בית אלפא ויישובים אחרים עשו את אדמת העמק לאסם התבואה של ארץ ישראל.

העמק הוא חלום (שהתגשם). בית השיטה 1939 - צילום: אוירון, ארכיון הצילומים של קקל
העמק הוא חלום (שהתגשם). בית השיטה 1939 - צילום: "אוירון", ארכיון הצילומים של קק"ל

העמק הוא חלום (שהתגשם)

בית השיטה 2021 - צילום: צור אדר, ארכיון הצילומים של קק"ל

לאחר ימים ארוכים של משא ומתן מייגע, לגימה של אין ספור ספלי קפה, ופתרון של סכסוכי ירושה אין סופיים, עלה בידו של יהושע חנקין לחתום על עסקת רכישת אדמות עמק יזרעאל. הכסף הדרוש להשלמת הרכישה טרם היה בנמצא, אבל מנחם אוסישקין, היו"ר המיתולוגי של קק"ל, הבין את חשיבות הרכישה ויצא תוך סיכון כלכלי רב להרפתקה הגדולה ביותר בתולדות קרן קימת לישראל. רכישת אדמות הביצה של העמק בשנת 1921 הכפילה בבת אחת את שטח קרקעות קק"ל. נהלל, עין חרוד, בית אלפא ויישובים אחרים עשו את אדמת העמק לאסם התבואה של ארץ ישראל.

העמק הוא חלום (שהתגשם). בית השיטה 2021 - צילום: צור אדר, ארכיון הצילומים של קקל
העמק הוא חלום (שהתגשם). בית השיטה 2021 - צילום: צור אדר, ארכיון הצילומים של קק"ל

נוף בעמק, 2010

חיה גרץ-רן, ציירת
שמן על מתכת – כף טייחים, הדפס
וידית עץ מגולפת

ציור נופי עמק יזרעאל על כף טייחים מבטא זיכרון ילדות של נוף שנעלם בחלקו ודימויים של שדות חרושים וברושים. נופים אלה אפיינו את כרזות קק"ל שהיו תלויות בכיתה ב"פינת מולדת", לצד הקופסה הכחולה.

נוף בעמק, 2010. חיה גרץ-רן, ציירת
נוף בעמק, 2010. חיה גרץ-רן, ציירת

מצמיחים קרקע לחקלאות

צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2021

מראשית דרכה עוסקת קק"ל במרץ בהכשרת קרקעות לעיבוד חקלאי. קק"ל עשתה זאת למען יישובים שנוסדו עוד לפני קום המדינה, וביתר שאת ביישובי העולים שנוסדו ברחבי הארץ מיד לאחר מלחמת העצמאות. הכשרות הקרקע האלה היו מנוע הצמיחה להפרחת חבלי ארץ שלמים ובהם לכיש, עדולם ומרום הגליל.

גם כיום ממשיכה קק"ל להכשיר קרקעות לחקלאות בגולן, בערבה ובמערב הנגב. עד כה הכשירה קק"ל יותר ממיליון דונם קרקע חקלאית.

מצמיחים קרקע לחקלאות. צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קקל, 2021
מצמיחים קרקע לחקלאות. צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2021

הכשרת קרקע להתיישבות

צילום: בוני שיינמן, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2020

כבר בראשית פעילותה עסקה קק"ל בהכשרת קרקע להתיישבות ולמגורים. פעילות נמרצת במיוחד התקיימה עם העליות הגדולות שלאחר קום המדינה. באילת, בערי הפיתוח, בערבה, בחבל עדולם ובמקומות רבים אחרים הכשירה קק"ל קרקעות למגורים. קק"ל ממשיכה בביצוע הכשרות להרחבות יישובים ככל שנדרש, ובכלל זה גם סלילת דרכי ביטחון. רוב הכשרות הקרקע נעשות בפריפריה והן משמשות בסיס לחיזוק יישובים קיימים והזדמנות לקליטת משפחות שמתפרנסות מחקלאות.

הכשרת קרקע להתיישבות. צילום: בוני שיינמן, ארכיון הצילומים של קקל, 2020
הכשרת קרקע להתיישבות. צילום: בוני שיינמן, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2020

בוקר טוב שמואלי, 2021-2020

אלי שמיר, צייר
ציור שמן על בד, הדפס

ציור בסגנון ריאליסטי מוקפד, מחובר לנוף ארץ ישראל, לאדמה ולדמות האיכר והפועל. עץ, טרקטור, שדה ורגבי אדמה בשדות עמק יזרעאל מנכיחים את המקום בעוצמה, מספרים על חזון והיסטוריה ציונית ובאופן מטפורי מציירים את הפעילות של קק"ל לפיתוח ההתיישבות והחקלאות בעמק.

בוקר טוב שמואלי, 2021-2020. אלי שמיר, צייר
בוקר טוב שמואלי, 2021-2020. אלי שמיר, צייר

מחקר ופיתוח (מו"פ) חקלאי

צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2021

קק"ל שותפה יחד עם משרד החקלאות במו"פ החקלאי בישראל. באמצעות המו"פ החקלאי מיישמים בישראל שיטות גידול מתקדמות - הכנסת זנים חדשים, גידול במים מליחים במדבר, הפחתה בשימוש בחומרי הדברה ויעילות השימוש במים להשקיה.

הישגי המו"פ החקלאי מביאים את ישראל לפסגת החקלאות המודרנית, מאפשרים את קיומה של החקלאות באזורי המדבר, מגדילים את רווחיות החקלאים ומאפשרים את המשך ההתיישבות בפריפריה. המו"פ החקלאי יבצע, ביוזמת קק"ל, מחקרי חקלאות בת-קיימא שיבחנו את השפעת החקלאות על הסביבה ועל משבר האקלים. 

מחקר ופיתוח (מופ) חקלאי. צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קקל, 2021
מחקר ופיתוח (מו"פ) חקלאי. צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2021

בשדה המחקר

צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2021

קק"ל משתפת פעולה עם חוקרים ומוסדות מחקר העוסקים בתחומים שבליבת העשייה של הארגון - יערנות, קרקע ומים, מרעה, אקולוגיה ויער וקהילה. במסגרת זו נערכים עשרות מחקרים בכל שנה כגון פיתוח שיטות להעשרת היער בפטריות מאכל; הדברה ביולוגית; מציאת מיני עצים עמידים לשריפות, ועוד. לאחרונה מרחיבה קק"ל את היריעה בשדה המחקר לתחומי שיקום נחלים וגופי מים, צפרות ומשבר האקלים.

 בשדה המחקר. צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קקל, 2021
בשדה המחקר. צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2021

מחקר ופיתוח (מו"פ) בצפון

צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2021

ממורדות הגולן עד עמק החולה, ומהרי נפתלי עד מערב הגליל – הנוף של הצפון היה נראה אחרת לגמרי בלי מו"פ צפון. מכאן יוצאת הבשורה למטעי התפוח והאגס, האבוקדו והבננה, לכרמי גפן היין המשובחים של הגליל, לשטחי המרעה ולחיים של הרמוניה עם הסביבה והטבע.

היתרון הגדול של המו"פ החקלאי הוא שיתוף הפעולה ההדוק של החוקרים עם ציבור החקלאים והעברת הידע המהירה מהמעבדה לשדה ולמטע. קק"ל גאה להיות שותפה במו"פ החקלאי, המקדם את המגדל הישראל לשורה הראשונה בחזית החקלאות העולמית.

מחקר ופיתוח (מופ) בצפון. צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קקל, 2021
מחקר ופיתוח (מו"פ) בצפון. צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2021

חרוט בעץ, 2021

אהרלה בן אריה, פסל ואמן רב-תחומי
חריטה בעץ מסיבי

חריטה בעץ היא טכניקה אומנותית עתיקה המשלבת מיומנות של עבודת יד ושיטות עבודה מודרניות. חריטה של דימוי עלה עץ בתוך עץ יוצרת ממד חדש של התייחסות לטבע והזדמנויות רבות לחוות אותו.

חרוט בעץ, 2021. אהרלה בן אריה, פסל ואמן רב-תחומי
חרוט בעץ, 2021. אהרלה בן אריה, פסל ואמן רב-תחומי

כרזות מכריזות

עיצוב: סטודיו רולי, ארכיון הצילומים של קק"ל, 1950

במשך השנים הפיקה קק"ל כרזות רבות, שנועדו להניע את הציבור לפעולה - לחנך, לספר על הישגים ואף לגייס תרומות למשימות מיוחדות. מאז ועד היום משמשות כרזות קק"ל כלי להעברת מסרים חינוכיים בצורה חזותית וצבעונית. המלל שבכרזות מביע באופן חד וברור רעיון קצר וקליט שנועד להחדיר אמונה והתלהבות. הכלי היעיל הזה הגיע עד מהרה גם לתנועות הנוער ולארגונים ציוניים בחו"ל. קסמן של כרזות קק"ל לא פג גם בימינו.

כרזות מכריזות. עיצוב: סטודיו רולי, ארכיון הצילומים של קקל, 1950
כרזות מכריזות. עיצוב: סטודיו רולי, ארכיון הצילומים של קק"ל, 1950

עץ ירושלמי, 2021

שחר סיון, צייר ופסל
עבודת חיתוך וגילוף בעץ דיקט ליבנה

מקטע יער בהשראת סמל העץ וצבעי קק"ל והקבלה לארבעה אלמנטים מהותיים בטבע: אדמה, אוויר, מים וצמיחה. היער בנוי מצורות גרפיות המדמות ענפים ומבנים בו זמנית. תחושת העומק נוצרת באמצעות היחס בין אופייה החומרי של העבודה, תלת הממדיות שלה, אופן גילוף ה"חלונות" בין הענפים והצללים הנופלים על קיר האבנים, שהופך להיות חלק מהעבודה.

עץ ירושלמי, 2021. שחר סיון, צייר ופסל
עץ ירושלמי, 2021. שחר סיון, צייר ופסל

העצים של בן-גוריון

צילום: אדגר הירשביין, ארכיון הצילומים של קק"ל, 1958

דוד בן-גוריון, האיש שאזר אומץ להכריז על עצמאותה של מדינת ישראל חרף הסכנה העצומה ליישוב העברי הקטן והשברירי שחי אז בארץ, הבין את חשיבות נטיעת העצים באדמת הארץ: "אין שום בניין או חשמל חשוב יותר מעץ אקליפטוס עבות, שִקמה ישנה, חורש אלונים. הם שורשי האדם”. דוד בן גוריון נטע עץ בשמחה בכל הזדמנות שנקרתה בדרכו. כאן הוא נראה נוטע בהרי ירושלים את "ארז בן גוריון".

העצים של בן-גוריון. צילום: אדגר הירשביין, ארכיון הצילומים של קקל, 1958
העצים של בן-גוריון. צילום: אדגר הירשביין, ארכיון הצילומים של קק"ל, 1958

ט"ו בשבט – חג קק"ל

צילום: אברהם מלבסקי, ארכיון הצילומים של קק"ל, 1962

בטקס חגיגי שנערך בט"ו בשבט תר"ן (1890), נטע המחנך זאב יעבץ שתילים עם תלמידיו. בהשראת מעשהו וביחד עם תנועת המורים שלה, הפכה קק"ל את ט"ו בשבט לחג לאומי – יום של נטיעות המסמל התחדשות לאומית, שיבה של העם לאדמתו ושמירה על הטבע.

המסר של ט"ו בשבט נשאר ירוק ורענן גם בימינו. כל מי שנטע שתיל עם "רון בלב ואת ביד", זוכר את המאורע כחוויה מרגשת הנצורה בליבו במשך כל חייו.

טו בשבט – חג קקל. צילום: אברהם מלבסקי, ארכיון הצילומים של קקל, 1962
ט"ו בשבט – חג קק"ל. צילום: אברהם מלבסקי, ארכיון הצילומים של קק"ל, 1962

בשבילי הרוכבים

צילום: אילן שחם, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2010

כחלק מפעילות קרן קימת לישראל למען המבלים ביערות, הכשירה קק"ל ברחבי הארץ יותר מ-1,700 ק"מ של שבילי אופניים לרכיבת שטח. שבילי האופניים מותאמים לרוכבים ברמות רכיבה שונות ויש בהם המותאמים גם לאנשים עם מוגבלויות. קק"ל רואה ברוכבי האופניים שותפים מלאים לשמירה על נכסי הטבע, החי והצומח. קק"ל שותפה לסלילת שביל ישראל לאופניים, העתיד לחצות את ישראל לכל אורכה.

בשבילי הרוכבים. צילום: אילן שחם, ארכיון הצילומים של קקל, 2010
בשבילי הרוכבים. צילום: אילן שחם, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2010

האופניים של הרצל

ארכיון הצילומים של קק"ל, 1900

"הביסיקלט הקל מביא עמו חיים חדשים", אמר בנימין זאב הרצל כאשר התוודע לכלי התחבורה הדו-גלגלי. גם במקרה הזה הוכיח חוזה המדינה חוש נבואי. מהפכת האופניים ככלי תחבורה ידידותי לסביבה וכאמצעי לבילוי פנאי בחיק הטבע נמצאת בעיצומה. שבילי אופניים נסללים ברחובות הערים ומחברים בין יישובים ונעשים לתשתית תחבורתית של ממש. סלילת שבילי אופניים, כתשתית לכלי תחבורה ידידותי לסביבה, משתלבת היטב בערכי הקיימות של קק"ל.

האופניים של הרצל. ארכיון הצילומים של קקל, 1900
האופניים של הרצל. ארכיון הצילומים של קק"ל, 1900

יום מקסים, 2014

דוד גרשטיין, פסל וצייר
פסל בחיתוך קרן לייזר

"יום מקסים" הוא ביטוי לכל מה שאנחנו חולמים עליו. רכיבה על אופניים ביער בתוך ענן של פרפרים, סמל היופי והחיוניות של עולם החי והטבע, מבטאת גם את השאיפה לשמירה על עולם נקי, אופטימי ומאוזן מבחינה סביבתית ואקלימית – עולם שקל ונעים לחיות בו.

יום מקסים, 2014. דוד גרשטיין, פסל וצייר
יום מקסים, 2014. דוד גרשטיין, פסל וצייר

חינוך למען הדורות הבאים

צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2021

עוד לפני קום המדינה הייתה קק"ל מוסד חינוכי מרכזי עבור היישוב העברי בארץ ישראל ועבור יהודי התפוצות. קק"ל הפיקה ספרי לימוד ופרסומים חינוכיים, העניקה תוכן ייחודי לחגים שבועות וט"ו בשבט וחיזקה את הקשר אל הארץ ואל ערכי הציונות.

החטיבה לחינוך ולקהילה של קק"ל ממשיכה לפתח תוכניות חינוכיות ערכיות המדגישות ערכים של ידיעת הארץ, מורשת, קיימות וסביבה. מרכזי השדה והיער של קק"ל, הפרושים ברחבי הארץ, מזמנים אפשרות להכיר את הטבע מקרוב בצורה חווייתית ופעילה כדי להצמיח דור מעורב חברתית ומחויב לסביבה ולעם.

חינוך למען הדורות הבאים. צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קקל, 2021
חינוך למען הדורות הבאים. צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2021

יער זה לא רק עצים

צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2021

בטכניקת צילום ייחודית הופך היער לציור מצולם המגלם בתוכו תנועה, עומק, צבע ורגש. היער המודרני איננו רק אוסף של עצים, אלא שטח המביא תועלת אדירה לאדם ולסביבה. היערות מעניקים שירותים אקולוגיים חשובים כגון לכידת פחמן (מענה לשינויי האקלים), תמיכה במגוון הביולוגי ומניעת סחף קרקע. היערות של קק"ל מעניקים שירותי נופש ובילוי בחיק הטבע. קק"ל מפתחת ביערות חניונים ושבילי טיול ומשמרת את אתרי המורשת שבהם.
קק"ל נטעה עד כה כ-240 מיליון עצים. ישראל נמנית עם מספר מצומצם מאוד של מדינות שבהן צומחים עתה יותר עצים משצמחו בה במאה שעברה.

יער זה לא רק עצים. צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קקל, 2021
יער זה לא רק עצים. צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2021

נקי זה הכי, אחי

צילום: יעל הרמן, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2016

זה למעלה מ-20 שנה מובילה קק"ל את יום הניקיון הבינלאומי בישראל. ביום הניקיון מצטרפים תושבי המדינה למיליוני מתנדבים ברחבי העולם, המנקים את סביבת מגוריהם. ביום המיוחד הזה מגייסת קק"ל עשרות אלפי מתנדבים מכל מגזרי האוכלוסייה ומכל הגילים, וביחד מנקים את הארץ. המסר שמבקשת קק"ל להעביר באמצעות יום הניקיון הוא שלכלוך איננו גזירה משמיים וששמירה על ארץ נקייה נמצאת בידיים שלנו. יום הניקיון הוא פעולה אחת מני רבות שקק"ל עושה למען הקהילה.

נקי זה הכי, אחי. צילום: יעל הרמן, ארכיון הצילומים של קקל, 2016
נקי זה הכי, אחי. צילום: יעל הרמן, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2016

היער למען הקהילה

צילום: גדעון שרון, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2020

יערות קק"ל, ובכללם היערות הסמוכים ליישובים, הם משאב סביבתי וחברתי חיוני לכל מגזרי האוכלוסייה בישראל. קק"ל משתפת ביצירת יערות מסוג זה, הקרויים יערות קהילתיים, את הקהילות ואת הרשויות המקומיות ברחבי הארץ. השותפות מתקיימת לאורך כל הדרך. יחד עם התושבים קובעים את חזון היער ויחד מקדמים תוכניות פעילות ותשתית המציעות לקהילה פיסת טבע זמינה ליד הבית ומפלט משאון העיר.


היער הקהילתי הוא כלי לשמירה על השטחים הפתוחים ובה בשעה משמש מנגנון ליצירת חיבורים ושיתופי פעולה בין תושבים
, המעניקים תחושה של שייכות וסביבת מגורים נעימה יותר.

היער למען הקהילה. צילום: גדעון שרון, ארכיון הצילומים של קקל, 2020
היער למען הקהילה. צילום: גדעון שרון, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2020

גשר לתפוצות, 2021

יהושע גריפית, צייר.
ציור אקריל על בד

הקולאז' משלב דימויים אומנותיים ריאליסטיים ואבסטרקטיים עם צילומים מהפעילות של קק"ל ברחבי העולם. אכן, גורלו של העם היהודי בתפוצות וגורלה של מדינת ישראל שלובים זה בזה. קרן קימת לישראל היא הגשר המחבר את העולם היהודי למולדתו שבישראל. קק"ל פועלת ב-55 מדינות ומביאה את הרוח הישראלית לכל קהילה וקהילה. רבות מפעולות קק"ל בישראל נעשות בשמם ובתמיכתם של ידידיה שברחבי העולם, המבקשים גם הם להיות שותפים בבניין הארץ.

גשר לתפוצות, 2021. יהושע גריפית, צייר
גשר לתפוצות, 2021. יהושע גריפית, צייר

עלים ביער, 2017

רענן חרל"פ, אומן רב-תחומי.
פיסול בעץ בניין משומש

היצירה "עלים ביער" היא תוצר של שימוש בחומרי גלם ראשוניים בעלי נוכחות וזיכרון של פעילות עבר. מוטיב החזרה מפתח נקודות מבט ודרכי התבוננות בלתי שגרתיות ביצירות ויוצר אסוציאציות של פריחה ובנייה.

עלים ביער, 2017. רענן חרלפ, אומן רב-תחומי
עלים ביער, 2017. רענן חרל"פ, אומן רב-תחומי

בצל עץ רענן

צילומים: ורנר בראון, דוד הירשפלד, אברהם מלבסקי  מאוסף ארכיון הצילומים של קק"ל

שולחן מחובר לשני ספסלים, בצל עץ ירוק, הוא כנראה הדימוי המזוהה ביותר עם קרן קימת לישראל. פיקניק בחניון של קק"ל הוא צורת הבילוי המקובלת ביותר על הציבור בישראל. קק"ל הקימה כאלף חניונים ברחבי הארץ, מהגולן והגליל עד לנגב הרחוק. יש שעוצרים בחניון כאתנחתא בדרך מכאן לשם, ויש כאלה ששולחן קק"ל משמש להם בסיס לבילוי במשך היום כולו. לאלה ולאלה מגישה קק"ל את השירות ללא כל תשלום, 24 שעות ביממה.

בצל עץ רענן. צילומים: ורנר בראון, דוד הירשפלד, אברהם מלבסקי  מאוסף ארכיון הצילומים של קקל
בצל עץ רענן. צילומים: ורנר בראון, דוד הירשפלד, אברהם מלבסקי מאוסף ארכיון הצילומים של קק"ל

והיה כי תצא אש

צילום: יהודה פרץ, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2018

מכת השריפות שפוקדת מקומות רבים ברחבי העולם, אינה פוסחת על ישראל. במיוחד זכורה לרע השריפה הגדולה שהשתוללה בכרמל בדצמבר 2010 וגבתה את חייהם של 44 בני אדם. לאור שינויי האקלים, המתבטאים בהתארכות התקופה היבשה ובעלייה בתדירות גלי החום, שוקדים יערני קק"ל על מציאת זני עצים עמידים יותר לאש ועל שיטות למניעת נזקי אש, כגון דילול יערות ויצירת קווי חיץ בין אזורי יער ליישובים. שיטות אלה הוכיחו את יעילותן בשריפה הגדולה האחרונה שהשתוללה בהרי ירושלים באוגוסט 2021.

והיה כי תצא אש. צילום: יהודה פרץ, ארכיון הצילומים של קקל, 2018
והיה כי תצא אש. צילום: יהודה פרץ, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2018

המאבק באש

צילום: עמוס לוזון צלמים, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2021

מדי שנה בשנה מתרחשות ביערות קק"ל מאות שריפות, אם בשל רשלנות של מטיילים ואם בשל הצתות זדוניות. על רובן המכריע אין הציבור שומע, משום שמערך ההתראה והכבאות של קק"ל דואג לכיבוי האש בטרם נגרם נזק רב.
קק"ל הקימה 24 מגדלי תצפית המתריעים על אש כבר בראשיתה. נוסף על כך, קק"ל מפעילה צי של 28 "יעריות" – מכוניות כיבוי קומפקטיות ובעלות יכולת עבירות גבוהה בדרכי יער, מצוידות בקצף ייעודי לכיבוי אש. קק"ל מפעילה כיתות כוננות ואמצעים רבים נוספים לכיבוי אש.

המאבק באש. צילום: עמוס לוזון צלמים, ארכיון הצילומים של קקל, 2021
המאבק באש. צילום: עמוס לוזון צלמים, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2021

אגמון החולה - קק"ל

צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2021

ערפילי הבוקר, מצוירים בצבעי תכלת אקוורליים של מכחול עדשת המצלמה, ומעוף העגורים הנטמעים בין המים לשמיים, יוצרים תמונה מרגשת של אגמון החולה.


בשנת 1993 הובילה קק"ל, יחד עם נציבות המים ורשות מקרקעי ישראל, מיזם לאומי לשיקום אקולוגי מהגדולים שנעשו בישראל. המיזם נועד לשמור על איכות מי הכנרת מזליגת נוטריינטים, לשדרג שטחי חקלאות בטכנולוגיות השקיה מתקדמות, להשיב את הטבע לעמק החולה וליצור בו מנוף תיירותי. אגמון החולה הוא מרכיב מרכזי במיזם. קק"ל פיתחה את האגמון לאתר צפרות מהמובילים בעולם והקימה לצידו מרכז מבקרים חדשני.

אגמון החולה - קקל. צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קקל, 2021
אגמון החולה - קק"ל. צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2021

דוכיפת, 2021

הילה ליזר בג'ה, אומנית רב-תחומית
פיסול ברזל, חיתוך לייזר ותהליך החלדה

דוכיפת היא הציפור הלאומית של מדינת ישראל.
העבודה נעשתה בהשראת השיר "דוכיפת" של ע. הלל:


"אָז מָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אִכְפַּת לָךְ וְאִכְפַּת?
אֲנִי לְעַצְמִי, אֲנִי הַדּוּכִיפַת מְאֹד מְאֹד אִכְפַּת!"

דוכיפת, 2021. הילה ליזר בג'ה, אומנית רב-תחומית
דוכיפת, 2021. הילה ליזר בג'ה, אומנית רב-תחומית

עוף השמיים

צילום: יוסי אשבול, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2014

ישראל שוכנת בנקודת המפגש של שלוש יבשות ובין מדבריות ערב לים התיכון. צירוף תנאים נדיר זה עושה את ישראל למסדרון הנדידה השני בגודלו בעולם. בשמי ישראל חולפים בכל עונת נדידה מאות מיליוני ציפורים!

נתיב הנדידה הארוך של העופות הנודדים נפגע במקומות רבים וחשוף לשינויי אקלים קיצוניים. במסגרת רשת אתרי הצפרות כנפי קק"ל, פורשת קרן קימת לישראל "תחנות תדלוק" ומשקמת בתי גידול לחים לאורך ציר הנדידה, מאגמון החולה עד פארק הצפרות באילת.

עוף השמיים. צילום: יוסי אשבול, ארכיון הצילומים של קקל, 2014
עוף השמיים. צילום: יוסי אשבול, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2014

פורשים כנף

צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2021

בישראל הקטנה מתקיים מגוון אדיר של עופות. עד כה זוהו בישראל כ-550 מיני ציפורים, וצפרים מרחבי העולם באים ארצה כדי ליהנות מהסיכוי לפגוש בעוף נדיר. במסגרת כנפי קק"ל - רשת אתרי צפרות ארצית - מפתחת קק"ל אתרי צפרות ברחבי הארץ, מקיימת פעילות הדרכה ומקדמת ניטור ומחקר בתחום הצפרות.

באגמון החולה (בצילום), ביערות ובכל אתריה משקיעה קק"ל משאבים רבים כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות ליהנות בחיק הטבע. הפיתוח נעשה תוך מציאת האיזון בין מתן הנוחות למטייל והימנעות מפגיעה בערכי טבע ונוף.

פורשים כנף. צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קקל, 2021
פורשים כנף. צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2021

אקלים, 2021

ענת נגב, אומנית ומעצבת
צריבה וחיתוך בקרן לייזר עם הדפסה צבעונית על פרספקס

התבוננות באמצעות חפיפה, שקיפות ופרספקטיבה על היחסים בין שלושה מרכיבים דומיננטיים המשפיעים על המאזן האקלימי בעולם: שימוש באנרגית החום הטבעית, שימור מקורות מים ושמירה על היערות.

עצי היער הם הכלי העיקרי ללכידת פחמן דו-חמצני ולמיתון משבר האקלים. הדבר נכון גם באשר ליערות המדבריים למחצה שנטעה קק"ל. קבוצת מחקר ממכון ויצמן גילתה כי היער ביתיר, שניטע בגבול המדבר, לוכד פחמן נטו בשיעור דומה ליערות הממוזגים באירופה. מהתגלית המרעישה ניתן להסיק שגידול יערות באזורים חצי מדבריים ברחבי העולם עשוי לסייע למיתון ההתחממות הגלובלית.

אקלים, 2021. ענת נגב, אומנית ומעצבת
אקלים, 2021. ענת נגב, אומנית ומעצבת

החזון הכחול

צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2021

במשך שנים רבות סבלו נחלי ישראל מניצול יתר של מימיהם ומהזרמה של שפכים לערוציהם. כדי לשפר את מצב הנחלים משתפת קק"ל פעולה עם רשויות ניקוז, עם משרדי ממשלה ועם רשויות מקומיות. היעד הוא להסדיר את הנחלים כמערכת ניקוז ובה בשעה לסלק מזהמים ולשקם את המערכות האקולוגיות שלהם. בצד כל אלה נעשות פעולות להפיכת הנחלים לצירי נופש ותיירות. קק"ל סייעה בשיקום נחלים רבים ובהם נחל אלכסנדר (בצילום), נחל חרוד, נחל באר שבע, נחל השופט והירקון.

החזון הכחול. צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קקל, 2021
החזון הכחול. צילום: איתן ויתקון, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2021

מאבק במדבור

צילום: דובי טל, אלבטרוס, 2014

קק"ל פיתחה גישה חדשנית של שיקום מערכות אקולוגיות מעוטות מים, שנפגעו מתהליכי מדבור. באמצעות פעולות הנדסיות פשוטות, מותאמות לטופוגרפיה המקומית ולסוג הקרקע, יוצרת קק"ל מערכת קציר נגר המווסתת את מי הגשם הניגרים בשטח. שיטה זו תורמת ללחות שבאדמה, מאפשרת נטיעת עצים, ממריצה תהליכים של שיקום קרקע ומביאה לשיפור ניכר בפוריותה. התוצאות ניכרות היטב בישראל: אזורים שסבלו בעבר מתופעות חמורות של מדבור, נושאים עתה יערות וחורשים משגשגים.

מאבק במדבור. צילום: דובי טל, אלבטרוס, 2014
מאבק במדבור. צילום: דובי טל, אלבטרוס, 2014

מאגרי מים בישראל

צילום: אלבטרוס, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2015

קרן קימת לישראל בנתה עד כה כ-240 מאגרי מים. המאגרים קולטים קולחים (שפכים מטוהרים) ומעבירים אותם לשימוש חקלאי, דבר שמבטיח מקור מים יציב ובר קיימא לחקלאות ותורם לאיכות הסביבה. חלק מהמאגרים קולטים מי שיטפונות.

המאגרים מייצרים כ-360 מיליון מ"ק מים בשנה. כיום, בשנת 2021, מספקים המאגרים בישראל כשני שלישים מהמים הדרושים לחקלאות. בזכות המאגרים מסוגלת מדינת ישראל לטפל בכ-90% אחוזים מהשפכים הביתיים וכ-80% מהם מושבים לשימוש חקלאי.

מאגרי מים בישראל. צילום: אלבטרוס, ארכיון הצילומים של קקל, 2015
מאגרי מים בישראל. צילום: אלבטרוס, ארכיון הצילומים של קק"ל, 2015