קק"ל חוגגת 70 שנה למדינה

 

עץ המדינה בדגניה א'. צילום: יעקב שקולניק
עץ המדינה בדגניה א'. צילום: יעקב שקולניק

עץ המדינה - הברוש בדגניה

"עץ המדינה" שבקיבוץ דגניה א' הוא ברוש מצוי שניטע בטקס חגיגי בט"ו בשבט תש"ח, ט"ו בשבט הראשון לאחר הכרזת עצרת האומות המאוחדות על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. במגילה שהוטמנה בין שורשיו נכתב: "יהיה העץ הזה לאות אימוץ הברית בינינו ובין ארצנו".

"אם עץ אנחנו – השורש הוא דגניה", אמר יצחק טבנקין, ממקימי קיבוץ עין חרוד ומהוגי הדעות של התנועה הקיבוצית.

ואמנם, עשרת הבחורים ושתי הבחורות שעלו על אדמת אום ג'וני בשנת 1910 וביקשו להקים  יישוב עצמאי של פועלים עבריים על אדמת הלאום, ללא מנצלים ומנוצלים, שינו את מפת ההתיישבות בארץ ישראל.

אלא שבדגניה נמצאים לא רק השורשים, אלא גם עץ ממש, ירוק , זקוף ורענן.  עץ זה הוא  "עץ המדינה" - היחיד והמיוחד במינו ובמה שהוא מסמל.

עץ המדינה שימש השראה לעיצוב כרזת ט"ו בשבט בשנת ה-70 למדינה.

 להורדת הכרזה »

נטיעת העץ בט"ו בשבט לאחר קום המדינה

ט"ו בשבט תש"ח היה חג מיוחד. לקיבוץ דגניה א' הגיעה הנחיה מיוחדת מקרן קימת לישראל – לנטוע את "עץ המדינה". העץ שנבחר היה ברוש, זכר לברוש שנטע  חוזה המדינה בנימין זאב הרצל בארזה שבהרי ירושלים.

טקס הנטיעה נפתח בשירה חגיגית ונרגשת של התקווה, שהחדירה בלבבות הנוכחים את חשיבות השעה. יעקב פלמוני, מאנשי הרוח של הקיבוץ ומייסד מוזיאון בית גורדון, נשא דברים על נטיעת העץ והסביר את האחריות לגורל הנטע החדש, שהשתרשותו היא סמל לגורל המדינה. "המדינה היהודית קום תקום", נאמר בעלון הקיבוץ (פברואר 1948), "העץ שניטע עץ ברוש, עד הוא כי החלטתנו נחושה ורצוננו עז ומוחלט אשר שום דבר לא יעמוד נגדה. תוך מלחמת דמים שכפו עלינו שונאינו, נטענו את עץ המדינה, נטענו וניטע עצים רבים מחדש".

הברוש של דגניה ניצב ירוק, זקוף ורענן עד עצם היום הזה. מראהו מרשים. הוא צומח בלב מדשאה רחבת ידיים, משקיף על הירדן והכנרת. ריצוף של חלוקי אבן מקיף את העץ סביב סביב. הברוש מיתמר לגובה רב וצורתו מזכירה נר, או פירמידה צרה וארוכה מאוד. אי אפשר לראות כלל את הגזע, שכן הענפים מכסים בצפיפות את הגזע כולו, מהאדמה ועד הצמרת.

עד היום ממלא הברוש תפקיד חשוב. ביום הזיכרון לחללי צה"ל מוציאים חברי הקיבוץ את נס הקוממיות מהמוזיאון המתעד את תולדות דגניה. התהלוכה עוברת, כשהנס מורם בראשה, בחצר הראשונים ובאתר הטנק הסורי המפורסם. אחר כך מתייצבים הכול מול עץ המדינה ועורכים את הטקס. קיבוץ דגניה זכה בנס הקוממיות המכובד על עמידת הגבורה שהפגין מול הצבא הסורי בעת מלחמת העצמאות.

מגילת העץ

בצל העץ ניצב ספסל קטן, שאליו צמוד לוח נושא כתובת. הכתובת מנציחה את דבר המגילה, שניתנה בתוך בקבוק והוטמנה בעת הנטיעה בין שורשי העץ. יעקב פלמוני הוא שניסח את מילותיה, מילים נמלצות ונשגבות, כיאה לט"ו בשבט הראשון, שבישר את הקמתה של מדינת ישראל: "היום הזה, חמישה עשר בחודש שבט, הוא ראש השנה לאילנות, חמשת אלפים ושבע מאות ושמונה ליצירה, אלף ושמונה מאות ושבעים ושמונה שנים לגלות ישראל, במלאות יובל להסתדרות הציונית, שנת שלושים ושמונה להיווסד קבוצת דגניה, חמישה ושבעה ימים למשפט עצרת האומות המאוחדות על הקמת מדינת היהודים מחדש והשבת שבות ישראל אל חלק ממכורתו".

"בימי עברה וזדון, בהקדיר עלינו משנאינו את שחר דורותינו, בעמוד בנינו בגבורה ובכבוד מול אויבים הקמים עלינו סביב להצמית את אחרית תוחלת גאולתנו. היום הזה אנו נוטעים על אדמתנו, אדמת הלאום, על גדות הירדן והכנרת, את הברוש הזה אשר יכונה 'עץ המדינה'. יהיה העץ הזה לאות אימוץ הברית בינינו ובין ארצנו ולהשרשת אמונתנו אומן, כי קום תקום עתה המדינה העברית אשר אך צדק וחסד ישרו בה תמיד וקיבצה לתוכה את שארית עמנו והשיבה לו את כל כוחו והדרו והייתה למשגב עוז לגאון ישראל ותפארתו עדי עד. אמן".

איך מגיעים לעץ?

העץ נמצא בקיבוץ דגניה, כעשרה קילומטרים מדרום לטבריה, בכביש המוליך לצומת צמח (כביש מס' 90). בכניסה לשער הקיבוץ פונים ימינה, לעבר הכנרת, ונוסעים בכביש המקיף את הקיבוץ כ-250 מטרים. העץ נמצא במדשאה שמשמאל.