מצפור תל גמה

מיקום: דרך הבשור הצפונית.
 
תיאור: השרידים והממצאים שנחשפו בתל מעידים על התיישבות כמעט רציפה מהתקופה הכלקוליתית (4,500-3,300 לפני הספירה) עד התקופה ההלניסטית (מאה שנייה לפני הספירה). המקום מזוהה עם העיר הכנענית יֻרְזָה/יֻרְצָה. במפת מידבא מהתקופה הביזנטית נזכר המקום בשם אוֹֹרדה. בתקופה הכנענית התיכונה (מאות 18-16 לפני הספירה) נבנו החומות האדירות שהעניקו לתל את צורתו עד ימינו. מאוחר יותר שלטו כאן המצרים, אחר כך התיישבו במקום פלשתים. האשורים הפכו את תל גמה לבסיס חשוב, שממנו יצאו למסע כיבושים במצרים (מאה שביעית לפני הספירה). בתל גמה נמצאו כמויות גדולות של עצמות גמלים, עדות לכך שהתל היה תחנה חשובה בדרך המסחר שעברה בנחל בשור לעבר נמל עזה.
 
החפירות בתל נערכו בשנת 1926, בהנהגתו של הארכיאולוג הבריטי פלינדֶרס פיטרי (1853-1942). במשך כחצי שנה הוא העסיק כמאה פועלים, רובם ילדים ובני נוער. אגב, לילדים שולמה משכורת לפי גובהם, בתוספת מענקים להם ולכלל החופרים אם העלו ממצא חשוב.
 
פיטרי חשף כתריסר אסמי תבואה גדולים וסדרה של מבני ציבור. ממצא מעניין הוא מטבע כסף נושא הכיתוב הארמי "יחיזקיו פחה", כלומר, מטבע של מושל-פחווה בשם חזקיהו. בחפירות התגלו כמויות גדולות של עצמות גמלים בוגרים, אולי משום שהיישוב בתל היה תחנת הדרכים הראשונה לשיירות שיצאו מעזה למדבר, וזה היה המקום לשחוט גמלים חולים שהיה ברור כי לא יעמדו בתלאות הדרך.
 
תל גמה היה המרכז השלטוני, האקרופוליס, של עיר גדולה ששרידיה משתרעים על פני כ-150 דונם למרגלות התל.
 
איך להגיע: מיד בכניסה לדרך הבשור אנו פוגשים צומת. נוסעים כ-700 מטר שמאלה ומגיעים לגדת נחל בשור, בדיוק מול תל גמה. השיטפונות של נחל בשור סחפו במשך השנים חלקים מאגפו הצפוני של התל, המתנשא עתה זקוף מעל לנחל.