הצגת מחקרי מפ"ק - יום עיון 2013

מגוון מחקרים בתחומי הייעור, החקלאות והאקולוגיה שקק"ל שותפה בהם בסיוע ידידיה ברחבי העולם הוצגו ביום העיון השנתי של מפ"ק. חוקרים, אנשי מקצוע וסטודנטים מקבלי מלגת הצטיינות מקרן רנה קרשון, נפגשו בכנס שנערך במכון הוולקני בבית דגן. "האתגר הוא ליישם בשטח את הידע החדש", אמר דוד ברנד, היערן הראשי בקק"ל.

על יום העיון

היום נפתח בברכתו של יו"ר קק"ל אפי שטנצלר שאמר כי "זהו יום חשוב שבו אנחנו מציגים את תוצאות המחקרים, ודנים בשאלות שעולות בעקבותיהם. תורת הייעור של קק"ל היא נחלת אבות, ומתבססת על ניסיון מצטבר של 112 שנים". שטנצלר הדגיש את החשיבות המיוחדת של סוגיות בחקר התחום האקולוגי כגון קיבוע פחמן, עיצוב נוף, מים ומגוון ביולוגי.

"ככל שלאדם יש יותר ידע, הוא יכול לתת שירות טוב יותר. אין דבר מאתגר ומרתק יותר מחקר צפונותיו של הטבע, לטובת הסביבה ולטובת כולנו" אמר מנכ"ל קק"ל מאיר שפיגלר.

סמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה ד"ר ישעיהו בר-אור הזכיר את שיתוף הפעולה בנושאים אקולוגיים שונים ההולך ומתרחב בין משרדו לבין קק"ל. בין היתר התייחס לפעילות המשותפת בהקמת אזורי חיץ ביער, שיקום ופיתוח נחלים וקרא להרחבת שיתופי הפעולה בתחומים אלה.

"החקלאות נתפסת כאח הסורר של הטבע", אמר מנהל מינהל הפיתוח החקלאי פרופ' יורם קפולניק. "משימתנו היא לספק מזון, והיום אנחנו משוכנעים יותר מתמיד שנוכל לעמוד בה תוך שמירה על האקולוגיה. חקלאות בת-קיימא שזורה בפעילות המחקרית שלנו".

יום עיון הצגת מחקרי מפ''ק 2013.  צילום: יואב דביר
הקהל וחלק מהמשתתפים ביום העיון.  צילום: יואב דביר.

מנהל מינהלת פיתוח הקרקע בקק"ל קובי מור ציין שקק"ל משקיעה סכומים ניכרים במחקר, בעיקר למען הדורות הבאים. "המחקרים הללו מתבטאים בסופו של דבר באוויר יותר נקי, במים ובמזון. החוקרים הצעירים הם יערני העתיד, שימשיכו את העבודה שאנחנו עושים היום" הוסיף.

להלן מידע מפורט על המושבים השונים ביום העיון:

מושב ראשון: תורת היער

המושב הראשון בכנס עסק בתורת ניהול היער בישראל, והתנהל בראשות היערן הראשי של קק"ל דוד ברנד שסקר את התפתחות תחום הייעור. הוא ציין שמפעל הייעור המסיבי נערך משנות החמישים עד שנות השבעים של המאה העשרים והתמקד באורנים וברושים קלים לביסוס.

ברנד הזכיר את המעבר לשיטה הנקראת "נטיעה בכתמים", שעיקרה נטיעה של מגוון מינים באזורים שמוגדרים ביער. "כיום אנחנו רואים את ההתחדשות הטבעית ביערות. אחד האתגרים שעומדים בפנינו כעת הוא ניהול היערות המעורבים עם עצים ממינים שונים ובגיל שונה", אמר.

בהמשך דבריו הציג ברנד את תורת ניהול היער שנכתבה לאחרונה בקק"ל ומתייחסת לניהול יער בר-קיימא, לתצורות צומח עיקריות ולממשק היערני. מטרות הייעור השתנו לאורך השנים – בראשית הדרך המטרה הייתה הגנה על אדמות המדינה, עידוד ההתיישבות ופיתוח תעסוקה. כיום הייעודים העיקריים של יערות ישראל הם נופש, מורשת, ערכי טבע, אזורי חיץ נגד שריפות, יער קהילתי, מחקר וניטור ויער רב תכליתי. כמובן שממשק הניהול בכל יער נגזר מאופיו ומייעודו.

מנהל אזור ההר במרחב מרכז של קק"ל חנוך צורף דיבר על הקשר בין התכנון ארוך הטווח לבין הפעילות המתבצעת בשטח. "עלינו להבטיח שמכלול הפעולות המבוצעות ביער ייעשו על פי מטרות ניהול היער ובהתאם לעקרונות של ניהול בר-קיימא", אמר.

הוא ציין כי אם בעבר הפעולה העיקרית הייתה ייעור שטחים חדשים, הרי שכיום הדילול תופס מקום מרכזי. "פעולת הדילול היא המשמעותית ביותר בעיצוב היער ובשמירת בריאותו", הדגיש. "השאיפה היא לצמצם את הפגיעה בסביבה כשמדללים, כי הרי היער הוא חלק מהסביבה".

היקף הדילול מושפע מגורמים רבים. כדוגמה לכך נתן צורף את היער לנופש, שבו השאיפה היא ליצור צל רב, מעבר נוח בין העצים ומניעת סכנות למטיילים. "כל זה מחייב תדירות טיפול גבוהה, אבל דילול בעוצמה נמוכה. ביערות אחרים אפשר לתת לטבע לעשות את שלו, ולהתערב רק כשצריך".

לגבי נטיעות חדשות אמר צורף שצפיפות הנטיעה נגזרת מהצפיפות הרצויה בסופו של התהליך ביער הבוגר ומרמת הטיפול בשתילים. למשל ביער מחטני, שבו הצפיפות הרצויה היא של כ-30 עצים לדונם ורמת הטיפול בשתילים נמוכה, יש לנטוע כ-80 עד 140 שתילים לכל דונם. ברמת טיפול גבוהה אפשר לנטוע 30 שתילים, כי מגיעים למאה אחוזי הצלחה בקירוב.

העקרונות בתכנון היער ועיצובו הודגמו באמצעות דרך הפעולה שננקטה ביער הקדושים. לאחר מיפוי תצורת הצומח הקיימת, הוקם צוות שקבע את ייעודי השטח השונים. לכל ייעוד הוגדרו עקרונות התכנון ותצורת הצומח הרצויים. בכל יחידת שטח נקבעו בצורה מפורטת מה הפעולות שיש לבצע ובאיזה סדר עדיפות.

מנהלת מחלקת ניהול יער באגף הייעור בקק"ל ג'ניה דניסיוק הציגה שיטות סקר חדשות וניטור ארוך טווח ביערות. "יער הוא מערכת אקולוגית עם עצים, שיחים, סוגי קרקע, בעלי חיים. אלה הנתונים העיקריים שאנחנו רוצים למפות", הסבירה. בין היתר סוקרים את מצב היער, בריאות העצים ועוקבים אחר דינמיקת הצומח.

מושב שני: חלוקת מלגות

המושב השני, ובמרכזו טקס חלוקת מלגות מקרן רנה קרשון לסטודנטים מצטיינים, נערך בראשות פרופ' צביקה מנדל. "בניהול היער אין מקום לשגיאות, לכן טוב שיערני קק"ל הם אנשי מקצוע מסורים", אמר פרופ' מנדל. הוא התייחס בדבריו לרנה קרשון ז"ל, שהיה חוקר יערות בעל שם ולשעבר מנהל המחלקה לחקר היער במכון הלאומי לחקר החקלאות.

חלוקת מלגות מקרן רנה גרשון 2013.  צילום: יואב דביר
מקבלי המלגות עם היו"ר ואנשי המקצוע של קק"ל. צילום: יואב דביר

עו"ד ריקי שפרינצק שמלווה את קרן רנה קרשון, סיפרה על הקרן, הפועלת מזה שמונה שנים וחילקה עד היום מלגות בסך כולל של 290,000 ₪ ל-29 סטודנטים.

הסטודנט תיאודור ווילסון מארה"ב שזכה במלגה השנה סיפר על מחקרו הבודק השפעת גורמים סביבתיים על יערות אורן בוגרים, לעומת השפעת פעולות האדם על יערות אלה. סטודנטית נוספת שזכתה במלגה היא אלה זנגי שתיארה את מחקרה, שבוחן את השפעת טיפולי הדילול ביער מחטני על הצומח בתת היער. המחקר מתמקד בבדיקת הקשר בין זמינות משאבי האור והמים למגוון הביולוגי ביער. הזוכה השלישית היא ד"ר מלי דורי שחקרה את מיני הפטריות המלוות את חיפושיות הקליפה ביערות אורנים. המחקר יוכל לסייע בצמצום הפגיעה של החיפושיות בעצי האורן.

מושב שלישי: טבע, יער וסביבה

המושב השלישי נערך בהנחיית סגן מנהל מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים אורי נוה. "קק"ל והרשות הם שני הארגונים המרכזיים בישראל, העוסקים בניהול השטחים הפתוחים", אמר נוה. "לכל אחד מטרות שונות, אבל עקרונות הפעולה שלנו דומים ומתבססים על מחקר מעמיק".

מוטי צ'רטר הציג מחקר על הדברה ביולוגית של תהלוכן האורן על ידי הירגזי. החוקרים הציבו תיבות קינון של ירגזים, אשר מאכילים את גוזליהם בזחלי התהלוכן. ראית אישר המחקר שהירגזי אכן ניזון מתהלוכן האורן. בהמשך בדקו החוקרים מהי צפיפות התיבות הרצויה לצורך הגדלת אוכלוסיית הירגזים. התברר שככל שמציבים יותר תיבות קינון, כך מקננים יותר ירגזים בשטח. מטרת השב הבא במחקר היא לבדוק האם ניתן לטפח אוכלוסייה משמעותית של ירגזים, שיצליחו לפגוע במזיק במידה משמעותית.

ד"ר יוחאי כרמל וד"ר חגי שמש דיברו על שימור האירוס ההדור – פרח נדיר שקיים רק בישראל, וגם כאן מצבו אינו בכי טוב. החוקרים גילו כי ישנה בעיה גנטית בהאבקת הפרחים והציעו לפתור אותה על-ידי יצירת אוכלוסיות חדשות להבטחת קיומו של המין. הם אספו זרעים והנביטו אותם בחממות. כעת הם מחפשים אתרים בעלי תנאים דומים למקומות שבהם הפרחים משגשגים כיום, במטרה לשתול אותם בהם.

טרין פז הציגה את עבודת הדוקטורט שלה שהתמקדה בנטיעות יערניות בצפון הנגב. "ככל שתהליכי המדבור יימשכו, נצטרך להגביר את נטיעת היערות, כדי למנוע הידלדלות של המערכות", אמרה. היא התייחסה בדבריה לשיטת הנטיעות ע"י קציר נגר – איגום מי גשם, שמאפשר נטיעה גם באזורים יבשים. אחת ממסקנות המחקר היא שמערכות קציר הנגר משתלבות עם המערכת הטבעית, מונעות זליגת משאבים ומגבירות את היצרנות.

סימה קגן בחנה את האוכלוסיות המקומיות של השיטה הסלילנית, במטרה להתאים אותן לבתי גידול שונים בדרום. החוקרים ואנשי קק"ל מיפו את העצים המצליחים ממין זה באזורים שונים בנגב. הם אספו זרעים מהעצים המרשימים ביותר, הנביטו אותם ושתלו אותם. כעת עוקבים אחר התפתחות השיטים שנשתלו ושואפים ליצור בעתיד חלקת יער מהעצים המצליחים ביותר.

ד"ר יגיל אוסם דיבר על התחדשות טבעית של ברוש מצוי ביערות נטועים. הוא ציין כי בישראל יש כ-23,000 דונם של יערות ברושים. החוקרים ערכו סקר מהיר של יערות ברושים בכל הארץ והעריכו באופן גס את היקף ההתחדשות הטבעית שזוהתה ב-55% מהאתרים.

כצפוי, נמצא קשר בין כמות הגשם למידת ההתחדשות. ההתחדשות המרשימה ביותר נצפתה על אדמת קירטון בדרגת קושי בינונית ובמדרונות מתונים. לצומח ביער ולצפיפות העצים לא הייתה השפעה על התחדשות הברושים. החוקרים גילו בתנאי מעבדה כי הצללה מקשה על התפתחות הזרעים והגיעו למסקנה שניתן לחדש יערות ברוש באופן טבעי במקומות רבים בארץ.

מיכאל דורמן הרצה על התגובה של יערות אורן ירושלים ליובש בעקבות אירועי בצורת. הוא עקב אחר מדדי הצמיחה של האורנים על פי צילומי לוויין וצילומי אוויר. דורמן אסף צילומי לוויין מהשנים 1994 עד 2011 והשווה ביניהם. התברר שככל שהאזור פחות גשום, כך הבצורת משפיעה יותר על היערות.

מושב רביעי: יש חיים ביערות

המושב הרביעי נערך בהנחיית ראש אגף שטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה מנחם זלוצקי.   השאלה המרכזית שנדונה בהרצאתו של שחר סמרה הייתה כיצד יכולים צמחי צלף לסייע בהדברה הביולוגית של תהלוכן האורן. הצרעה הטפילית ידועה כמדבירה ביולוגית של התהלוכן, אבל התברר שהיא לא ניזונה רק ממנו אלא גם מביצי פשפש בשם תריסית הצלף.

יום עיון הצגת מחקרי מפ''ק 2013.  צילום: יואב דביר
הרצאתו של חוסיים מוקלדה. צילום: יואב דביר

לדברי החוקרים, אוכלוסיית התריסית יכולה לשמר את אוכלוסיית הצרעה הטפילית, וכך לשפר את ההדברה הביולוגית של התהלוכן. לשם הגדלת אוכלוסיית התריסית, ניתן לשתול צמחי צלף, שמושכים את הפשפש.

"אנחנו לא מכירים את כל הקשרים בין המינים השונים בטבע", סיכם סמרה. "מי יכול היה לדמיין לעצמו את הקשר הזה בין הצלף והאורן? מסיבה זו חשוב לשמור על המגוון הביולוגי".

מנהל מחלקת קהילה ויער בקק"ל משה שלר תיאר תמונת מצב של המבקרים ביערות קק"ל. "אנחנו משקיעים רבות בהפיכת היערות למקום בילוי מועדף בחיק הטבע", אמר, "ועלינו לשאול את עצמנו מיהם המבקרים המגיעים ליער ומה הם עושים שם".

המחקר שקק"ל ערכה ניתח את דפוסי ההתנהגות של המבקרים ואת עמדותיהם לגבי חוויית הביקור. עורכי המחקר לא הסתפקו במילוי שאלונים על-ידי המבקרים ביער אלא גם הצמידו להם מכשירי ג'י.פי.אס כדי לראות בדיוק היכן הם נמצאים. התברר שכ-60% מהמבקרים מגיעים ליער בשבתות ובחגים. שעות ההגעה הן בין 10:00 ל-14:00 המחקר לא התייחס לרוכבי האופניים, שמגיעים בדרך כלל בשעות מוקדמות. לשם כך מתוכנן מחקר המשך. משך השהייה הממוצע ביער הוא כשעתיים וחצי והעונה המועדפת על המבקרים היא האביב.

המחקר לימד שאנשים נוטים לחזור לאותו יער מספר פעמים בשנה. "לקוחות נאמנים", הגדיר אותם שלר, והוסיף: "אנחנו צריכים לגוון את השירות שניתן לאנשים אלה – לתת להם מידע, לארגן אירועים". הפעילות הנפוצה ביותר ביער התבררה כפיקניקים בחניונים, ואחריה דורג השימוש בשבילי ההליכה. המבקרים הביעו שביעות רצון רבה מביקורם ביער, אך הביעו שאיפה למצוא בו יותר תחנות מידע ושירותים. "אני חושב שקק"ל צריכה לשאול את עצמה האם היא רוצה לחנך, לשנות כיוונים ולמשוך אוכלוסיות נוספות ליער, או ללכת עם התוצאות שעלו במחקר הזה", סיכם שלר.

חוסיין מוקלדה הרצה בנושא עיזים במרעה ים תיכוני. מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד ניתן להעלות את תנובת החלב של עיזים ממינים שונים. הוא ציין כי למרעה עיזים יתרונות רבים, אבל אם רוצים להחזיר את העיזים לחורש, חייב להיות לכך בסיס כלכלי משתלם למגדלים.

איריס ברנשטיין דיברה על תכנון יערני לשימור המגוון הביולוגי. "המגוון הביולוגי בסכנה בגלל פיתוח מואץ", אמרה. "ליערות ולשטחים הפתוחים יש תפקיד חשוב בהקשר זה. מרחב שאינו מאפשר למינים להתקיים בו, אינו בר-קיימא", הדגישה.

המחקר שלה התמקד בסביבות העיר מודיעין ובחן מספר מודלים להערכת החשיבות האקולוגית של אזורים שונים. לדברי ברנשטיין, מינים יכולים לשרוד גם בשטחים מקוטעים, בתנאי שהם מקושרים ביניהם. אחת ההמלצות של המחקר: לדרוש ממשרדי הממשלה המפתחים ניטור ארוך טווח באזורים המיועדים לפיתוח.

ד"ר שי ארנון הרצה על סילוק מזהמים במהלך טיהור שלישוני באגנים ירוקים. יתרון האגנים הוא בכך שהם דורשים טיפול יעיל, זול, נקי ותחזוקה שאינה דורשת כוח אדם מיומן. המחקר בחן האם מערכת תת קרקעית יכולה להביא את המים לאיכות שלישונית, שמתאימה לכל סוגי ההשקיה. החוקרים בדקו את השפעת סוגי החצץ והצמחייה לשיפור איכות המים. במיוחד בחנו את ההשפעה של צמח ממין קוכיה הודית על רמת המליחות של המים, אבל גילו שלא הייתה לו השפעה משמעותית.

מסקנת המחקר היא שניתן ללטש קולחין בעזרת מערכות של אגנים ירוקים. כאשר מדובר במים באיכות שלישונית, לא ברור האם לאגנים הירוקים יכולה להיות תרומה משמעותית. לסוגי החצץ שהיו בשימוש לא היתה השפעה על איכות המים.

ד"ר ארנון ציין כי דווקא במקומות מרוחקים, כגון חוות בודדים בדרום, שאין להן כיום פיתרון לשפכים, האגנים הירוקים בעלי פוטנציאל רב.

דוד ברנד סיכם את יום העיון באומרו כי "קק"ל תומכת במגוון רחב של מחקרים, והאתגר הגדול של כולנו הוא ליישם את הידע החדש בפעילות שלנו בשטח".