נקודת תצפית מפתיעה החולשת על פתחו של שער הגיא. שמו הערבי של מצפור שער הגיא הוא ח'רבת ח'תולה, שפירושו "האורבת". במלחמת העצמאות ארבו כאן ערבים לשיירות שעלו לירושלים. האמת ניתנת להיאמר, חורבת ח'תולה המקורית שכנה מעט מדרום לתצפית, במקום שהיום הוא מיוער ונקרא במפות גבעת חתול. נקודת התצפית של ימינו שוכנת על סוללה מתוצרת מע"צ, שנערמה כאן במהלך סלילת כביש עוקף צומת שער הגיא.
ב-1998 פיתחה קק"ל את נקודת התצפית, שהפכה לאתר הנצחה לחללי הגדוד החמישי ולחללים מעולי ארה"ב וקנדה, כחלק מפארק רבין. בראש הגבעה מוצבים שלטים רבים המסבירים על הקרבות שהתחוללו במקום בימי מלחמת העצמאות.

איך מגיעים?

ממחלף שער הגיא נוסעים דרומה לעבר בית שמש (כביש 38), ומיד אחרי ההתחברות של המחלף לכביש, ליד מבנה לולים, פונים ימינה בדרך עפר מסומנת בשחור. הדרך מטפסת ומגיע לאחר כ-500 מ' למצפור שער הגיא.

נגישות

המצפור נגיש לנכים, ללא התאמות מיוחדות.

היישוב הקטן נווה שלום נוסד ב-1969 מתוך כוונה לקדם דו-קיום בין יהודים וערבים.
לא נכנסים ליישוב אלא ממשיכים היישר מזרחה בדרך העפר לפי השילוט. לאחר כ-300 מ' מגיעים לגבעה 314, המציינת את פתחו של פארק יצחק רבין. הגבעה ומגדל השמירה מחורר הכדורים שבה מעניקה תצפית לכל העברים. בגבעה שכן משלט צה"ל שמילא תפקיד בקרבות לטרון.
ממשיכים מזרחה כ-300 מ' ובמפגש שבילים המסומנים אדום ושחור מגלים את "סוכת שלום", שהוקמה לזכרו של איש השלום אייבי נתן. לידה מוצב חניון דרך.
ממשיכים מזרחה בדרך "השחורה" בלב יערות קק"ל ומגיעים לחניון לזכרו של אברהם (בומה) גולדשטיין. הספסלים המוצבים בו משקיפים על שפלת יהודה ומישור החוף. לוחמי הפלמ"ח חצבו בבור מים קדום והפכו אותו לתעלת קשר. הדרך "השחורה" מתעקלת במגמה כללית דרומה בין חניונים ופינות מרגוע, כולם בצל עצי יער אשתאול. הדרך המקסימה עוברת מעל מדרון תלול ומרשים ומגיעה למצפור המוקדש לזכרה של שירי לוינגר, המעניק מבט אל מדרונות הרי יהודה.

איך מגיעים?

נקודת המוצא לסיור המצפים ביער אשתאול היא היישוב נווה שלום. גישה מכביש לטרון-צומת נחשון (כביש 3).

נגישות

מצפור אשתאול נגיש לנכים.

מצפה צרעה, מבנה עץ בדמות חרטום ספינה ענקית, הוא אחד ממצפורי הנוף היפים המעטרים את לב הארץ. מרפסת התצפית משקיפה על עמק שורק, בית שמש והרי יהודה. קק"ל הקימה את המצפה על שרידי בית נטוש. המבנה מילא תפקיד במלחמת העצמאות, והשתכנה בו המפקדה הזמנית של חטיבת הראל בעת המצור על ירושלים. מאוחר יותר שימש הבית את ראשוני קיבוץ צרעה.
המצפה כלול בתחומי יער הנשיא (יער צרעה). מעט ממערב לו נמצא תל צרעה. מסביב – כרמי זיתים קשישים וחניונים. מצפור נוף מרהיב לזכרו של דני רביב נמצא בהמשך דרך הפסלים, ליד הפסל הסביבתי המכונה "חלון אל הטבע". מרחבת החניה הקטנה עולים בגרם מדרגות אל המדרון המזרחי של רכס צרעה, הפורש מזווית אחרת את נופי עמק נחל שורק והרי יהודה.
בקצה המערבי של דרך הפסלים שוכן מצפור לזכרו של עופר שוורץ, טייס מסוק יסעור שנהרג בתאונת אימונים. זהו גם הקצה המערבי של רכס צרעה. המצפה אינו נקודתי.
בצד שביל הליכה מוסדר הוצבו ספסלים המשקיפים על שפלת יהודה ומישור החוף, במרחב שבין תל אביב לאשדוד.

איך מגיעים?

נוסעים מצומת נחשון לצומת שמשון נחשון (כביש 44) ופונים מערבה בין סימני ק"מ 2-1 בדרך המסומנת שחור (דרך הפסלים). הדרך מגיעה לאחר כ-3 ק"מ למצפה צרעה.

מצפור בוב לוין נמצא בהר הרוח, לא הרחק ממעלה החמישה. נוסעים בלב חורש טבעי מעורב ביער קק"ל, בדרך עפר מסומנת כחול, עד למפגש עם דרך מסומנת אדום, היורדת לעבר יער יהדות פולין. סמוך לצומת הדרכים נמצא חניון על שם הדסה וברוך לוין, המצויד בשולחנות ובמתקני משחק לילדים. ליד החניון יש מרפסת אבן נאה בצל עץ אורן גבה קומה ובה ספסלים מעוצבים המשלבים עץ ואבן. שלטי הסבר מספרים על המבנה הגאולוגי של האזור ועל נוף הרי ירושלים הנראה מכאן. מהחניון יוצא שביל טיול מעגלי קצר ומהנה, המעניק נקודות מבט נוספות על הנוף.

איך מגיעים?

פונים מכביש ירושלים-תל אביב (כביש 1) במחלף עין חמד ונוסעים לעבר נטף (כביש 425). כקילומטר אחרי הפנייה למעלה החמישה פונים שמאלה בדרך עפר מסומנת כחול. הדרך מובילה למצפור.

מצפה הראל הוא נקודת המוצא המומלצת לסיור בדרך בורמה. בית האבן שבמקום שימש כבית הספר של הכפר הערבי בית ג'יז. בתקופת מלחמת השחרור שכן כאן מוצב של חטיבה 7, שאבטחה את התנועה בדרך. קרן קימת לישראל הצמידה למבנה מגדל גבוה, המשמש כנקודת תצפית לאנשי קק"ל המתריעים בקיץ על פריצת שריפות (הטיפוס לראש המגדל מסוכן ואסור בתכלית!).
ליד המצפה מוצב דגם גדול, שממחיש את דרך בורמה ואתריה.

איך מגיעים?

נוסעים בכביש צומת נחשון-צומת שמשון (כביש 44) ופונים צפונה למצפה הראל בדרך עפר קצרה המסתעפת מהכביש בין סימני ק"מ 5–6.

חוות הגתות היא פסגה ביער עמינדב, המעניקה תצפית נאה על הסביבה וגם שביל העובר בין מתקנים חקלאיים חצובים בסלע. מיד קנדי נוסעים בדרך הסלולה היורדת לחורבת סעדים ומשם ממשיכים מערבה בדרך עפר מסומנת שחור, המקיפה את רכס שורק. הדרך מגיעה תחילה לצומת (מפגש עם דרך "אדומה") שבו מוצב לוח מידע עם מפת יער. בצומת ממשיכים היישר לפנים בעקבות הסימון השחור ומיד מתחת לעמוד מתח גבוה (סימון ירוק של קק"ל). הדרך "הירוקה" מקיפה את הרכס ממערב ומצפון ועולה לנקודה הגבוהה ביותר ברכס שורק (נ"ג 714), שם הקימה קק"ל חניון קטן ואינטימי. כאן מחנים את הרכב ומעפילים ברגל בשביל מעגלי באורך כ-1.5 ק"מ, המוליך לראש הגבעה. בדרכו עובר השביל בצד שלוש גתות עתיקות ובגת מרשימה וגדולה במיוחד, בפסגת ההר. כאן, סמוך לגל אבנים בנוי שמשמעותו אינה ברורה, יש תצפית מרשימה לכל העברים. מסביב פזורים שרידי מבנים, שכפי הנראה היו שייכים לבתי החוות מהתקופות השונות.

איך מגיעים?

הבאים מירושלים יחלפו על פני הר הרצל וכביש הגישה לעין כרם וימשיכו מערבה בכביש 386 למושבים אורה ועמינדב. יד קנדי שוכן כ-500 מ' ממערב לכביש הגישה לעמינדב. הבאים מתל אביב יפנו במחלף הראל מערבה (ימינה) מכביש תל אביב-ירושלים (כביש מס' 1), יסעו לכיכר הסטף וימשיכו להדסה עין כרם ומשם לכניסה למושב אורה וליד קנדי.

שעות פתיחת החניה של יד קנדי

השערים פתוחים כל יום (פרט ליום שישי) בשעות 16:00-8:00. בשעות אחרות אפשר להיכנס לאתר ברגל, אך המבנים עצמם סגורים.

התאמה למוגבלים בתנועה

כתיבה: רונית סבירסקי
צילומים: יעקב שקולניק וארכיון צילומי קק''ל
פורסם ב-10.11.2010