כביש הגישה לכפר הבפטיסים נמצא בצד כביש 40, בין צומת סגולה שבפתח תקוה למחלף ירקון (כביש 5). הבאים ממחלף ירקון יפנו דרומה בכביש 40, ייסעו כ-600 מ' ויפנו ברמזור שליד תחנת הדלק "פז" מזרחה (שמאלה). זוהי גם הכניסה לגן לאומי מקורות הירקון. לאחר כ-800 מ' הכביש פונה ימינה, אחרי עוד 400 מ' הוא מתעקל שמאלה ומגיע אל מול שער הגן הלאומי מקורות הירקון. כאן פונים שמאלה, נוסעים כ-150 מ' וחונים משמאל לכביש, בצל שורת ברושים שנמצאת מול הכניסה לכפר הבפטיסטים.

מרחבת החניה נצעד צפונה בהמשך הכביש שהגענו בו. גדר כפר הבפטיסטים מלווה אותנו מימין. הכפר, המשתרע על פני 300 דונם, נוסד בשנת 1955. זהו מרכזה של עדת הבפטיסטים בישראל. בראשית דרכו פעל בכפר בית יתומים ומאוחר יותר בית ספר. כיום המקום מוקדש בראש ובראשונה לעבודת האל וכמקום מפגש לבני הקהילה בישראל.
הבפטיסטים הם נוצרים שעלו על במת ההיסטוריה במאה ה-17 באנגליה. הם אינם מאמינים בתקפות ההטבלה של תינוקות לנצרות, משום שהם גורסים שאמונתו של אדם היא בחירה אישית, מתוך רצון חופשי ואינה קשורה בירושה או בלאומיות. אדם המבקש להתקבל לקהילה חייב להצהיר על רצונו כשהוא כבר בוגר. השם בפטיסטים (מטבילים) נגזר מטקס מיוחד שבמהלכו מי שמתקבל לעדה טובל את כל גופו במים.
כ-200 מ' מהחניה אנו מגיעים לפינת גדר הכפר. כאן פונים ימינה, בין הגדר הצפונית של הכפר לשדה מעובד וחיש קל מגיעים לגדות הירקון. הנחל הזורם, עצי האיקליפטוס וגבעולי הקנה יוצרים פינה שלווה ומקסימה. ממש לאחרונה נסללה כאן דרך מיוחדת לרוכבי אופניים והוצב שער שמונע מכלי רכב לנסוע לאורך הנחל.
לאחר כ-600 מ' נגיע לגשר בית הבטון. עוד נשוב אליו כדי לחצות את הירקון. בינתיים נמשיך עוד כמה מטרים כדי לפגוש את בית הבטון בכבודו ובעצמו. זהו מבנה בן שתי קומות, שנבנה בשנת 1912 כבית המשאבות של חברת ההשקיה "פלשתינה". בצלאל יפה הקים את החברה לאחר שהתחייב לשאוב מים מהירקון ולספקם לכל פרדס בפתח תקוה. באותם ימים התגורר במושבה האדריכל דניאל ליכטנשטיין. הוא חיפש הזדמנות לבנות בבטון – חומר בנייה שטרם נעשה בו שימוש בארץ ישראל. חזונם של שני האנשים התגשם על גדות הירקון בדמותו של הבית שלפניכם – בית הבטון הראשון בישראל.
נמשיך במורד הירקון עוד כ-200 מ'. לפנינו, לפני כביש "חוצה שומרון" (כביש 5), הירקון יוצר נפתול חריף, שבמהלכו הנחל מתעקל ימינה וכמעט סוגר מעגל. זהו נפתול משוקם, שנחפר מחדש. בעבר היה כאן נפתול טבעי, אך בזמן סלילת כביש מס' 5 הפכו אותו לתעלה ישרה. מאוחר יותר, במסגרת הרחבת הכביש ושיקום הירקון, הוחלט על שחזור הנפתול האבוד, אם כי במתכונת מצומצמת יחסית, בגלל מגבלות השטח.
נשוב לגשר בית הבטון, שבנייתו הושלמה באוגוסט 2011. מתכנן הגשר הזה ושלושת הגשרים האחרים בירקון, האדריכל ארז לוטן, השכיל ליצור גשר מפליא בפשטותו, שנבלע בנוף הירקון ומשתלב בסביבה הטבעית. הגשרים האלה מיועדים להולכי רגל ולרוכבי אופניים בלבד.

נחצה את הירקון על גשר בית הבטון, נתקדם מעט ונגיע לשביל הירקון שבגדתו הצפונית של הירקון. נפנה ימינה ונצעד. נחלוף על פני בית פרדס ישן. אפשר להציץ מכאן אל מעבר לנחל, שם שוכן גן לאומי מקורות הירקון.
לאחר 1.3 ק"מ נגיע לגשר הרכבת החוצה את הירקון. נעבור מתחתיו ונגלה את גשר מקורות הירקון החדש. מי שהתעייף יכול לחצות כבר כאן את הגשר, להגיע לעמדת הפילבוקס ולהמשיך הלאה בחזרה לרחבת החניה. זה "חיסכון" של קילומטר אחד בערך, אבל החמצה גדולה.
במקום זאת נמשיך בדרך העפר עוד כ-150 מ' ונפנה ימינה לגדת הירקון. עץ איקליפטוס ענק מציין את מקומו של נפתול נוסף, המכונה "נפתול הנופרים" על שם אוכלוסיית נופר צהוב גדולה שצומחת במקום. הפרח ניכר היטב בעליו הגדולים הצפים על פני המים ובפרחיו הצהובים והגדולים, הבולטים מעל למים בחודשים מרץ–ספטמבר.
נשוב לדרך העפר ונפנה ימינה (מתרחקים מן הגשר). נצעד כך כ-300 מ', תוך כדי הקפת בריכה, עד למפגש עם דרך עפר רחבה ושלט המפנה ל"בריכת הנופרים". נפנה ימינה כדי להגיע לבריכה, הצמודה לגדר של אתר מעיינות הירקון. הבריכה הגדולה מוקפת קנים וצמחי גדות אחרים, מכוסה כמעט כולה בצמחי נופר צהוב. מכאן מתחיל הירקון לזרום, בהתאם למכסת המים המוקצבת לו. בריכת הנופרים משמשת אכסנייה בטוחה לצמחים ולבעלי חיים המתקיימים בר בירקון. זהו המקום הרגיש ביותר בנחל ועל כן חשוב לשמור עליו מפני איומים סביבתיים. לשם כך נחפרה כאן הבריכה התחתונה, שעל פניה חלפנו קודם לכן. הבריכה הנמוכה נועדה להרחיב את שטח המים באפיק הירקון ובה בשעה להגן על בריכת הנופרים מפני זיהומים אפשריים.
נמשיך בהקפת הבריכה ונגיע לדרך עפר, ובה נפנה ימינה ונצעד עוד כ-400 מ'. אנחנו נמצאים סמוך לגשר מקורות הירקון, אבל מהצד הנגדי לזה שהיינו בו קודם. מולנו נמצאת עמדת פילבוקס, ששמרה בימי המרד הערבי (1936–1939) על גשר הירקון מפני פעולות חבלה.
עתה עומדות לפנינו שתי אפשרויות. אפשר להיכנס לגן לאומי ירקון דרך פשפש בשער, להמשך לאורך הירקון ולצאת מהגן בצדו השני. זוהי דרך נעימה לסיים את הטיול, אך היא כרוכה בתשלום.
האפשרות השנייה היא לצעוד בדרך העפר שמאלה כ-500 מ', לחצות מתחת למסילת הברזל ימינה במעבר תת-קרקעי ולהמשיך עוד כ-300 מ' בדרך עפר העוברת בשדה מעובד (שלטים של שביל הירקון ינחו אתכם בדרך). הגעתם לשער הגן הלאומי. מכאן כבר אפשר להבחין ברחבת החניה שבה החנינו את הרכב, כ-150 מ' לפנינו.

מפת טיולים וסימון שבילים

מפת טיולים וסימון שבילים השרון ומערב השומרון (גיליון מס' 7)

מרחק הליכה

6 ק"מ

עונה מומלצת

כל השנה. בחורף, לאחר גשמים עזים, חלקים מהמסלולים עלולים להיות בוציים