הוראות הגעה לאגם שבמעיין התמרים

מכביש תל אביב–ירושלים (כביש 1) פונים במחלף לטרון לכיוון מבוא חורון ורמאללה (כביש 3). נוסעים כקילומטר ופונים ימינה בכניסה לפארק איילון. אחרי כ-150 מ' מגיעים לצומת. פונים שמאלה, נוסעים עוד כ-600 מ' ומגיעים לאגם.

הוראות הגעה לנקודת המוצא למסלול הארוך

בצומת הכניסה לפארק ממשיכים היישר לפנים בדרך הסלולה המלווה את עמק המעיינות מדרום. חונים ברחבת חניה קטנה שנמצאת בסיבוב החד של הדרך שמאלה.

אמאוס נזכרה לראשונה בספר מקבים א' בתיאור הקרב שהתחולל כאן בשנת 165 לפנה"ס. כאן חנה אז מחנה הצבא של הממלכה הסלאוקית. יהודה המכבי תקף את המחנה בהפתעה כאשר ניקנור הסלאוקי יצא בראש צבאו לחפש אחריו. אמאוס הפכה לעיירה יהודית שנקראה חמת, או חמתא בארמית, על שם מעיין מים חמים שנבע בה. שם זה הפך ביוונית לאמאוס.

בימי המרד הראשון (הגדול) ברומאים הציב גם המצביא הרומאי אספסיאנוס את מחנהו באמאוס. בתקופה הרומית שונה שם המקום לניקופוליס. העיר התפרסמה בבית המרחץ שנבנה בה. על פי המדרש, התנא רבי אלעזר בן ערך, תלמידו של רבי יוחנן בן זכאי, עבר להתגורר באמאוס. הרב, שנודע בכינוי "כמעיין המתגבר", שכח באמאוס את תלמודו, אך חכמים התפללו עליו ותורתו חזרה אליו.

במאה ה-4 התגברה השפעת הנצרות בעיר. המסורת הנוצרית החלה לזהות את אמאוס עם המקום שישו פגש בו שניים מתלמידיו לאחר שקם לתחייה. למעיין שנבע בקרבת העיר ייחסו סגולות מרפא.

בשנת 638 כבשו הערבים את אמאוס, והעיר הפכה לבירת מחוז פלסטין עד שנבנתה רמלה. שנה אחר כך פרצה באמאוס מגפת דבר קשה שבה מצא את מותו מפקד הכוח המוסלמי שיח' עוביד. על פי המסורת המוסלמית, הוא נקבר במקום שבו נמצאים כיום שרידי בית מרחץ מהתקופה הרומית, ליד הכניסה לפארק איילון-קנדה. בעקבות המגפה ננטשה העיר.

הצלבנים בנו כנסייה על שרידיה של הכנסייה הביזנטית (מחוץ לפארק איילון-קנדה), ובתקופה זו נוסד הכפר הערבי עמואס, ששמר על צליל השם אמאוס. בשנת 1879 קנו נזירות כרמליתיות חלקה מהכפר הערבי עמואס, ובשנות ה-30 של המאה ה-20 ייסדו במקום נזירי מסדר "אבות הלב הקדוש של בית-ארם" מנזר משלהם המוכר בשם בית השלום.

במלחמת ששת הימים השתלט צה"ל על אזור לטרון ועל ארבעת הכפרים שהיו בו – עמואס, יאלו, בית נובא ודיר איוב. בפארק איילון-קנדה השתמרו בוסתני הכפרים.

עמק המעיינות הוא גיא קטן המתחיל את דרכו למרגלות חורבת עקד – גבעה גבוהה שבה נחשפו שרידי יישוב מוקף חומה מימי הבית השני. ייתכן שכאן שכנה גם מצודת אמאוס, שבנה המצביא הסלאוקי בכחידס. בכחידס נשלח על ידי השליט הסלווקי דימיטריוס ה-1 כדי לדכא את המרד החשמונאי ולכבוש את ירושלים.

אורכו של הגיא כ-2 ק"מ. נטועים בו עצי יער ועצי בוסתן, עצי זית, תאנה ושקד. בגיא נחשפו שרידי שתי אמות מים מהתקופה הרומית.

מי שמסתפק בטיול קצר בגיא יכול לצאת מהאגם שבמעיין התמרים ולעלות לאורך אמות המים הזורמות כ-400 מ' עד לקבר הרומי ואז לשוב בחזרה לנקודת המוצא (סימון שבילים ירוק). הטיול הארוך יותר מתחיל בראש הגיא, במקום שבו מתעקלת דרך הפארק הסלולה עיקול חד שמאלה. אפשר לחנות כאן או 400 מ' במורד הדרך. מנקודת המוצא צועדים במורד הגיא לאגם שבמעיין התמרים. יש לדאוג לרכב מאסף בסוף המסלול או לשוב כל הדרך חזרה.

שימו לב: תל עקד והשבילים המובילים אליו (בפארק איילון-קנדה) יהיו סגורים עד להודעה חדשה בשל בעיות בטיחות במקום.

בנקודת המוצא נמצאת חורשת אורנים שנטעה קק"ל ובה שולחן פיקניק אחד. עץ ברוש גדול ולידו שלט עץ ועליו הכיתובים "לאגם התמרים ו"לעמק המעיינות" מסמן את תחילת המסלול. תחילה צועדים בין עצי יער שנטעה קק"ל – קזוארינה, חרוב מצוי, דולב מזרחי ואלה ארצישראלית. שימו לב לטרסות שלרוחב הגיא הבנויות אבנים גדולות. קק"ל הציבה את הטרסות כדי להשהות את המים הזורמים בגיא, להגביר את החלחול לקרקע ובכך להעניק לעצים הצומחים כמות מים רבה יותר. חלחול המים גם מעשיר את מאגר מי התהום המקומי.

שימו לב: הכניסה לאגם התמרים אסורה.

במרחק של כ-450 מ' מנקודת המוצא אנו מגלים אות ראשון למערכת אמות המים של אמאוס ניקופוליס. האמות סיפקו מים לתושבי העיר בתקופות הרומית והביזנטית ונראה כי הן נבנו במאה ה-3 או ה-4 לספירה. בגיא עמק המעיינות נמצאים שרידים של שתי אמות מים, המכונות האמה העליונה והאמה התחתונה.

בולט מעל פני הקרקע מבנה רבוע בנוי ארבעה נדבכים של לבני אבן. המקום ידוע בשם עין עקד. הארכיאולוג יזהר הירשפלד גילה שזהו פיר היורד לעומק הקרקע לחדר בעל תקרה מקומרת. קרקעית החדר חודרת לשכבת מי התהום והיא עשויה בריכה בנויה קטנה. עין עקד, אם כן, הוא מעיין מלאכותי שנובע בבריכה ומזין את האמה התחתונה שיצאה מכאן.

האמה העליונה מתחילה את דרכה כנקבה תת-קרקעית החודרת לשכבת מי התהום במעלה הגיא. בהמשך, ליד עין עקד, שתי האמות עוברות במקביל זו לזו, העליונה גבוהה בכמטר מהתחתונה. האמות נבנו ממאות חוליות אבן מחוברות זו לזו שבהן נחצבה תעלה קטנה.

מעין עקד השביל מסומן בסימון שבילים ירוק. שימו לב למדרגת הסלע הבנויה בערוץ ולמרגלותיה חורשה קטנה ויפה של עצי אלה אטלנטית. כ-100 מ' הלאה משם זורם בחורף פלג מים דק. יש להניח שבתקופה הרומית זרימת המים הייתה חזקה יותר. ייתכן ששפיעת המעיינות בעמק נפגעה מפעילות טקטונית או מסיבה אחרת שאינה ידועה לנו.

במרחק של כ-400 מ' מעין עקד האמות מגיעות לבריכה רבועה גדולה ששימשה לוויסות זרימת המים באמות. לבריכה נכנסת גם אמה שלישית, כנראה ממקור מים צדדי. מהבריכה יצאה אמת מים יחידה בדרכה לאמאוס.

בשביל אפשר למצוא פינות חמד קטנות בצל עצי בוסתן. עצי הזית והחרוב עומדים ירוקים בכל השנה. ענפיהם העירומים של עצי התאנה בעונת החורף יפים גם הם, ובקיץ הם מעניקים פירות טעימים. במרחק של כחצי ק"מ מהבריכה ניצב בלב הגיא סלע בגובה של כשני מטרים שחצוב בו תא קבורה. זהו "הקבר הרומי", כנראה אחוזת קבר של משפחה שחיה באמאוס בתקופה הרומית.

מהקבר הרומי זורמים מים באמה. קק"ל התקינה משאבה ליד האגם של מעיין התמרים המביאה לכאן את המים ומזרימה אותם בחזרה לבריכה דרך מפלוני מים ובריכות קטנטנות – המחשה של מראה האמות בימי קדם. עתה כל שנותר לעשות הוא להמשיך במורד הגיא עוד 400 מ' ולהגיע לאגם היפה שלצדו צומחים עצי תמר ותאנה.

ליד האגם נמצא מבנה אבן קטן שפתחו מסורג ולכן שוב לא נוכל לראות את מה שמתארות השורות הבאות: יש כאן נקבה שחודרת אופקית אל שכבת הקרקע הנושאת את מי התהום. מי הנקבה מתנקזים לחדר ובו בריכה קטנה (2X2.2 מ'). קמרון אבן, בנוי באיכות גבוהה, מכסה את החדר שממנו הגיחו המים לאוויר העולם וזרמו באמה שאורכה 16 מ' לבריכת אגירה רבועה. חלקים מהבריכה נותרו על פני השטח. היום מחליף אותה האגם שבנתה קק"ל. אם יש דגים באגם, הם נועדו לצמצם את אוכלוסיית האצות שבו ולשמור על טוהר המים. אין לדוג דגים באגם ואין להיכנס לתוכו.

תודה לנורית דרייפוס, יערנית גוש בן שמן בקק"ל, על סיועה בהכנת הכתבה.

כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
מפה: מיכל קטורזה קק"ל ואביגדור אורגד מפות
פורסם בתאריך: 12.4.2017