מאז שחר ההיסטוריה בחר לו האדם מקומות שאליהם עלה לרגל כדי לסגוד לאלוהיו. הפגאנים ביקשו לעצמם בדרך כלל מקומות מיוחדים שיצר הטבע – ראשי הרים נישאים, מעיינות ואף עצים גדולים. לא לחינם יוצא קצפם של הנביאים על מקומות הפולחן הללו: אֶל כָּל גִּבְעָה רָמָה בְּכֹל רָאשֵׁי הֶהָרִים וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וְתַחַת כָּל אֵלָה עֲבֻתָּה" (יחזקאל ו 13).
בני ישראל נהגו לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים שלוש פעמים בשנה, בשלושת הרגלים. זה, כמובן, איננו אפשרי עוד, אם כי רבים נוהגים לעלות לרגל לירושלים במועדים אלה כסמל להמשכיות המנהג. במשך הזמן נוסף עוד צד לעלייה לרגל: ביקור בקברי צדיקים או במקומות שהתקדשו משום שאישים חשובים נקברו בהם. תופעה זו קיימת גם במקומות שאינם קשורים לדת, אלא ללאומיות, כגון הארי השואג בתל חי או קברו של בנימין זאב הרצל. לפניכם ארבעה מקומות ביערות קק"ל שאנשים עולים אליהם לרגל, כל מקום וסיבותיו.

יער בן שמן, מגושי היערות הגדולים בישראל, משתרע על פני כ-21,000 דונם, משני צדי הכביש המוליך לעיר מודיעין (כביש 443). אנחנו נעלה לרגל לחלק היער שנמצא מצפון לכביש.

קברות המכבים

זהו סיפור ידוע. בבמת הסלע הידועה בשם "קִברות המכבים" חצובים תשעה קברי פיר. כל קבר כולל שני כוכי קבורה באורך אדם, מקבילים זה לזה ומופרדים מתא מרכזי בדופן סלע שהשאירו החוצבים. יש להניח שבכל קבר נטמנו גופותיהם של בני זוג. ליד אחדים מהקברים מונחים לוחות אבן מסותתים ורחבים מאוד, ששימשו כיסוי לקברים. "מסורת" מאוחרת זיהתה את האתר כקברות המכבים. חניכי הגימנסיה העברית "הרצליה", כבר בראשית ימיה של תל אביב, נהגו לטייל כאן בחנוכה. כיום כבר ברור לכל שמדובר בשדה קברים בעל מאפיינים של התקופה הרומית. 

איך מגיעים? נוסעים ממחלף בן שמן לכיוון העיר מודיעין (כביש 443). בצומת המכבים, ליד סימן ק"מ 12, פונים שמאלה על פי השילוט המכוון לקברות המכבים.

ציון קבר מתתיהו (שיח' אל-ע'רבאווי)

נמשיך בדרך היער הראשית צפונה (סימון קק"ל ירוק, סימון שבילים אדום). הדרך מגיעה לאחר כקילומטר למקום שבו ניצב מבנה אבן בעל אולם אחד מקורה בכיפה. זהו קברו של שיח' אל-ע'רבאווי (בערבית: השיח' המערבי). שמו הרשמי של המקום, חורבת הגָרְדִי, מנציח את זכרו של יוחנן החשמונאי, שזה היה כינויו. במלחמת העצמאות שכן כאן משלט 219. אנדרטה הסמוכה למבנה קבר השיח' מנציחה את זכרם של 23 החללים שנהרגו בקרבות באזור. לפני שנים אחדות הוסיף מָאן דהו מצבה בתוך מבנה הקבר הקובעת שזהו מקום קבורתו של מתתיהו החשמונאי.הניחוש הזה אינו משולל יסוד. החוקר הצרפתי ויקטור גרן מדווח שגילה סמוך לכאן בשנת 1870 שרידי מבנה מלבני מוארך. הוא ייחס אותו למכבים. האתר תאם לדעתו את תיאור מצבת הקבורה המפוארת שבנה שמעון החשמונאי לבני משפחתו, כפי שמסופר בספר מקבים: "ויבן שמעון על קבר אביו ואחיו ויגביהו למראה באבן גזית מפנים ומאחור. ויעמד שבע פרמידות אישה לעומת אחותה לאב ולאם ולארבעת אחים. ולהן עשה מלאכת מחשבת ויעמד מסביב עמודים חליצות לשם עולם ועל יד החליצות פיתוחי אניות להראות לכל יורדי הים" (מקבים א, יג 27–29). ייתכן שבימים בהירים, בשעות אחר הצהריים, היה אפשר להבחין מן הים במבנה גדול שניצב כאן.בחפירות שערך במקום החוקר שארל קלרמון-גנו ב-1874, הוא גילה דגם צלב ברצפת פסיפס צבעונית, מהתקופה הביזנטית. המבנה, שממנו לא שרד כיום מאומה, הוא בן התקופה הצלבנית. השאלה אם קדם לו מבנה הקבר של בית חשמונאי נשארה פתוחה עד ימינו אלה.

 איך מגיעים? כקילומטר מצפון לקברות המכבים, בעקבות הסימון האדום.

יער הנשיא הוא מאותם יערות בני מזל שדרך נוף יפהפייה חוצה אותם לכל אורכם. כאן יש גם בונוס: ביער עוברת "דרך הפסלים", המתפתלת לאורך 10 ק"מ בנחלתו של שבט דן. לאורך הדרך מוצבים פסלים סביבתיים, יצירותיהם של אמנים ששאבו השראה מהסביבה ומהעבר של האזור. כך למשל עוצבו שיני סלע כמסרק, משל למסרק של דלילה הפלישתית, שחרצה את דינו של שמשון למוות.

ציון קבר שמשון

תל צרעה הוא מקום מעניין. כאן על פי המקרא נולד שמשון, ולכן מפעם לפעם תראו באזור שלטי הסבר המספרים על השופט גיבור החיל, שמצא את מותו במלחמה. ליד התל צומחים עצי זית קשישים, ומעט ממזרח לו שוכן מצפה צרעה – נקודת תצפית בדמות מרפסת עץ גבוהה המזכירה חרטום של סירה. מכאן נשקפים הנופים המרהיבים של עמק נחל שורק והרי יהודה. מבנה האבן הנושא את המצפה שימש מפקדה זמנית לחטיבת הראל של הפלמ"ח. אחר כך התגוררו בבית ראשוני קיבוץ צרעה, עד שעברו למקום הקבע.אבל אנחנו עולים לראש תל צרעה, הגבעה הקירחת שמתנשאת בלב יער הנשיא. כאן, על רחבת בטון, נבנו שתי מצבות צבועות כחול. אחת של שמשון הגיבור ואחת של אביו הספקן והחשדן מנוח. זהו ציון קבריהם "המעודכן" של השניים, שתופסים את מקומו של שיח' סאמט ע"ה. גלגול של קדושה מדת זו לאחרת הוא דבר מקובל במזרח התיכון, ולא תמיד קל לאבחן מיהו הראשון שהתחיל את הגלגל.  המיקום המוזר בכל זאת מעורר ספקות קלים, שכן יהודים לא נהגו לקבור את מתיהם בתוך היישוב. מצד שני, בכל זאת מדובר בשמשון.אם נרצה לסבך עוד את תמונת המצב, נזכיר רק שבתל בית שמש, הגבעה שמדרום לרכס צרעה, הראו בעבר את קברו של אבו אל-מיזאר. ערביי המקום כינוהו אבו אל-עזאם (בעל הכוח, בעל העוצמה), תואר ההולם היטב את המסורת על הגיבור שמשון.

 איך מגיעים? בכביש צומת נחשון–צומת שמשון (כביש 44, בין סימני ק"מ 1–2, בדרך המסומנת שחור). נוסעים בדרך כ-3 ק"מ ומגיעים למרגלות תל צרעה.