בית הכנסת של נבוריה נמצא מצפון לדרך הנוף. במקום נחשפו שרידי יישוב מימי בית ראשון, ונראה כי כאן שכן בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד היישוב היהודי נבוריא. שמו הערבי של המקום, ח'ירבת נברתין, מזכיר בצליל שמו את שם הכפר הקדום.
בית הכנסת נבוריא נוסד בשנת 135 לספירה בערך, מיד אחרי מרד בר כוכבא, ולפיכך הוא אחד הקדומים בגליל. זה היה מבנה רוחב (9.3X11.6 מ') בעל ארבעה עמודים. ליד הקיר הדרומי, משני צידי הפתח, היו בימות, אחת לארון הקודש והשנייה לקריאת התורה. המבנה מציג שלב ראשוני בהתפתחות בתי הכנסת הגליליים.
באמצע המאה השלישית הורחב בית הכנסת, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב ברעידת אדמה (363 לספירה). היישוב ננטש למשך 200 שנה, ובשנת 564 נבנה בית הכנסת מחדש, כפי שאפשר ללמוד מכתובת שעיטרה את משקוף הפתח המרכזי: "למספר ארבע מאות ותישעים וארבע שנה לחורבן הבית נבנה בסרר חנינא בן ליזר ולוליאנא בר יודן". זוהי כתובת בעלת חשיבות רבה ביותר. היא מודיעה כי בית הכנסת נבנה בשנת 494 לחורבן בית המקדש, בעת סררתם (כהונתם) של חנינא בן ליזר ולוליאנא בר יודן כראשי הקהילה, או ראשי בית הכנסת. אזכור תאריכים בכתובות בתי כנסת הוא דבר נדיר מאוד. המשקוף מוצג כיום בגן מוזיאון ישראל בירושלים.
מבנה בית הכנסת התקיים עד שנת 640 לספירה בקירוב, וכיום ניצבים באתר שני טורים של ארבעה עמודים. חזית בית הכנסת שוחזרה בחלקה על ידי רשות העתיקות, וליד בית הכנסת מוצגים פריטים ארכיטקטוניים. קק"ל, בשיתוף עם רשות העתיקות, הציבה כאן שילוט הסבר מאיר עיניים.