בכניסה לדרך הנוף ניצב שלט מבואה גדול ובו מפת יער ביריה. הדרך הסלולה עוברת בצל עצי היער ומגיעה לאחר כחצי קילומטר למצפור על שם טום וסשה וייס. ממרפסת התצפית המקורה שבמקום נשקפת תצפית נאה על נחל דלתון, עמק החולה, הגולן והחרמון.
כקילומטר הלאה משם נמצא חניון על שם אבי ויגדר החוסה בצל עצי אורן קנרי גדולים ובקצהו מצפור. זהו מקום טוב לפיקניק קצר, שכן זה החניון האחרון לפני שנצא למסעותינו.
בעיקול הכביש הקרוב, כ-400 מ' מהחניון, הכשירה קק"ל רחבת חניה קטנה. מצפון לה נטועים עצי בוסתן. כדאי לצאת מהרכב ולבקר בעין נבוריה, מעיין הנובע מנקרת סלע אל משטח סלע גדול ומלבין. שפיעת המעיין דלה למדי, אך חרף זאת המעיין נובע כל השנה והוא משמש אתר רבייה חשוב לסלמנדרות ולטריטונים – שני מיני בעלי חיים מקבוצת הדו-חיים. נראה כי המעיין שימש את יושבי הכפר הקדום נבוריה ששכן לידו. בסלע המבהיק נחצבו שקתות ששימשו להשקיית צאן ואולי גם לכביסה.
רחבת החניה הגדולה של בית הכנסת נבוריה נמצאת כ-200 מ' במעלה הדרך.

בית הכנסת של נבוריה נמצא מצפון לדרך הנוף. במקום נחשפו שרידי יישוב מימי בית ראשון, ונראה כי כאן שכן בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד היישוב היהודי נבוריא. שמו הערבי של המקום, ח'ירבת נברתין, מזכיר בצליל שמו את שם הכפר הקדום.
בית הכנסת נבוריא נוסד בשנת 135 לספירה בערך, מיד אחרי מרד בר כוכבא, ולפיכך הוא אחד הקדומים בגליל. זה היה מבנה רוחב (9.3X11.6 מ') בעל ארבעה עמודים. ליד הקיר הדרומי, משני צידי הפתח, היו בימות, אחת לארון הקודש והשנייה לקריאת התורה. המבנה מציג שלב ראשוני בהתפתחות בתי הכנסת הגליליים.
באמצע המאה השלישית הורחב בית הכנסת, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב ברעידת אדמה (363 לספירה). היישוב ננטש למשך 200 שנה, ובשנת 564 נבנה בית הכנסת מחדש, כפי שאפשר ללמוד מכתובת שעיטרה את משקוף הפתח המרכזי: "למספר ארבע מאות ותישעים וארבע שנה לחורבן הבית נבנה בסרר חנינא בן ליזר ולוליאנא בר יודן". זוהי כתובת בעלת חשיבות רבה ביותר. היא מודיעה כי בית הכנסת נבנה בשנת 494 לחורבן בית המקדש, בעת סררתם (כהונתם) של חנינא בן ליזר ולוליאנא בר יודן כראשי הקהילה, או ראשי בית הכנסת. אזכור תאריכים בכתובות בתי כנסת הוא דבר נדיר מאוד. המשקוף מוצג כיום בגן מוזיאון ישראל בירושלים.
מבנה בית הכנסת התקיים עד שנת 640 לספירה בקירוב, וכיום ניצבים באתר שני טורים של ארבעה עמודים. חזית בית הכנסת שוחזרה בחלקה על ידי רשות העתיקות, וליד בית הכנסת מוצגים פריטים ארכיטקטוניים. קק"ל, בשיתוף עם רשות העתיקות, הציבה כאן שילוט הסבר מאיר עיניים.

בתום הביקור באתר נמשיך לקצהו האחורי (הצפוני) של בית הכנסת. בצד השביל, המסומן שחור, מונחת על הארץ אבן עגולה, חלק מבית בד קדום. השביל יורד בחלקת יער קטנה אל דרך רחבה. פונים שמאלה וחוצים דרך רחבה המקבילה למהלכו של נחל דלתון. פתח בגדר מוביל אל מצוקי הגדה הדרומית של הנחל.
נחל דלתון הוא יובל של נחל חצור. השביל שלנו ממשיך במורד בדרך העפר המקבילה לנחל. גדר בקר מונעת גישה לנחל, אך סמוך למעבר מנע בקר יש פתח מיוחד למטיילים, המאפשר מעבר לנקודת תצפית מרהיבה. במקום הזה מפנים סלעי הקירטון הלבנים של תצורת מנוחה את מקומם לסלעי הגיר הקשה של תצורת בענה. נחל דלתון, בדרכו לעמק החולה, אינו מתקשה ליצור בהם מצוקים מרהיבים.
קטע זה של הנחל הוא חלק משמורת נחל דלתון. במקום הזה בשמורה מותרת גלישת צוקים, כפי שיעידו טבעות המתכת בסלעים המיועדות לקשירת החבלים. הגלישה היא רק בתיאום מראש עם רשות הטבע והגנים, טל' 04-8276746.
מכאן נשוב כלעומת שבאנו לרחבת החניה. לפנינו שני אתרים נוספים.