מסלול הטיול שלפנינו חוצה את נחל שורק סמוך למוצאו מהקניון האדיר. פירוש הדבר הוא תצפיות נהדרות אל הנחל ואל השפלה, והתגברות על הפרשי גובה של כ-400 מ' במורד ואחר כך במעלה. אנא, הביאו את הנתון הזה בחשבון.

איך מגיעים לנקודת הפתיחה?
מצומת שמשון (כביש 38) נוסעים כ-600 מ' צפונה ופונים מזרחה אל קיבוץ צובה (כביש 395). אחרי כ-6.5 ק"מ, במעגל התנועה שלפני מושב רמת רזיאל, פונים ימינה בדרך סלולה ומגיעים לאנדרטה לאחר 2.5 ק"מ. בדרך חולפים גם על פני הכניסה למושב כסלון.

איך מגיעים לנקודת סיום?
הר יעלה. נוסעים מבית שמש בכביש העולה למערת הנטיפים (כביש 3866). מעפילים בכביש כ-6 ק"מ עד לצומת צ'אלנג'ר (שמאלה – מערת הנטיפים, ימינה – נס הרים). בדיוק בצומת ממשיכים היישר לפנים בדרך העולה למגדל התצפית בהר יעלה. נוסעים כ-350 מ' וחונים למרגלות מגדל התצפית של קק"ל.

נחנה את הרכב סמוך לאנדרטת מגילת האש, מהאנדרטאות המרגשות ביותר בישראל. האנדרטה, הבנויה כגווילי מגילה, נמצאת בלב יער הקדושים, שבו נטעה קק"ל 6 מיליון עצים לזכר הנספים בשואה.

נתן רפפורט, יוצר האנדרטה, עמל על יצירתה באיטליה יותר משלוש שנים. בסופו של דבר הוא הוציא מתחת ידיו יצירת אמנות מרגשת מברונזה, שגובהה כ-8 מ' ומשקלה יותר מ-12 טונות. הסצנות על האנדרטה כה רבות, עד כי נדמה כי בכל ביקור במקום מגלים בה עוד ועוד תיאורים.

האנדרטה עשויה כגווילי מגילה, המספרת את תולדות עם ישראל. גוויל אחד מתאר את האסונות שפקדו את עמנו. אפשר לזהות סצנות החל בחורבן הבית וכלה בשואה. במקום שבו גוויל החורבן פוגש את הגוויל השני, המסמל את התקומה, נראית דמות נשית מתרוממת מעל גדר תיל. עוד דמות כורעת ברך ומנסה לשאוף אויר. אנשים מפליגים בספינות לחופי הארץ ומשיבים אותה ואת עצמם לחיים.

מאנדרטת מגילת האש נצעד בכביש מזרחה כ-200 מ'. כמה מטרים אחרי השער האחורי של מושב כסלון יורדת דרומה דרך עפר כבושה מסומנת כחול. זו דרכנו. הדרך יורדת ביער קק"ל בין עצי אורן וברוש אריזוני. היער הנטוע מעורב בצמחיית בר שבה בולטים שיחי אלת המסטיק, לוטם מרווני וסירה קוצנית, רמז לפריחה אביבית מרהיבה. תוך כדי הצעידה כדאי לשאת את המבט לאופק כדי לגלות את הר יעלה מתנשא גבוה מעל נחל שורק. לשם מועדות פנינו.

לאחר כ-300 מ' מתעקלת דרך העפר ימינה, אך שבילנו המסומן בכחול ממשיך היישר לפנים בדרך שאינה כבושה. אנחנו עדיין בתחום יער קק"ל, שאל קצהו נגיע בעוד כ-400 מ'. דרך העפר פונה ימינה ומלווה את שולי היער ואילו אנו פונים שמאלה ויוצאים אל הנוף הפתוח בשביל להולכי רגל.

אנו צועדים בשלוחת הרטוב. השביל יורד לאוכף קטן ועולה להר שמשון – הגבעה המסומנת במפות כנ"ג (נקודת גובה) 546. הנוף פשוט מקסים. בתה של עצי חרוב נמוכים ושיחי אלת המסטיק ומרווה משולשת מלווים אותנו. במורד הגבעה, סמוך לפסגתה, נראית חציבה ריבועית בסלע, המזכירה גת קדומה, אבל משום מה נדבך של שתי אבנים גדולות בנוי בשולי החציבה – לא נדע למה. מסביב יש חציבות נוספות המעידות על פעילות אדם בימי קדם.

לפנים נראית גבעה מצוקית בולטת, עם מצוק קטן באגפה המערבי, הפונה לנחל שורק (נ"ג 488). אנחנו צועדים לשם בשביל טרשי, אבל נוח. הפעם מצטרפים לחגיגה לא מעט עצי אלון מצוי. סמוך לגבעה השביל המסומן כחול יורד שמאלה על משטח סלע ארוך אל קצה הבמה שבה אנו צועדים ופונה שמאלה בפתאומיות כדי לרדת במצוק. לפני שנעשה זאת, נכבד את עצמנו בצעידה בת 20 מ' לקצה המצוק כדי ליהנות מתצפית מרהיבה על הנפתולים האדירים של נחל שורק ועל מלוא תפארתו של המצוק שבו פוערת מערת שמשון את פיה.

המצוק הארוך שבו שוכנת מערת שמשון בנוי מסלעים קשים של גיר ושל דולומיט מתצורת כסלון, התצורה האחראית להיווצרותם של המצוקים הזקופים והמרשימים של הרי ירושלים. השביל שלנו מתגבר על המצוק בעזרת מדרגות חצובות, חלקן כנראה קדומות, וביתדות התקועות בסלע. במורד המצוק מקדם את פנינו שביל מסומן בסימון "שקוף" (שני פסלים לבנים ללא צבע ביניהם). זהו השביל העולה מעט ומוביל למערה.

סמוך לסימון "השקוף" בנוי קיר אבן. הצצה (זהירות!) אל מעבר לו מגלה שזהו דופן של מאגר מים ענק, הנשען בצדו השני על קיר המצוק. משום מה אין מדרגות שיורדות למאגר. לא מדדתי, אבל על פי הערכה, עומקו כ-4 מ', אורכו כ-10 ורוחבו כ-7 מ'. נראה כי בוני המאגר ניצלו מערה טבעית, חצבו והרחיבו אותה לצורכיהם. הם לא התעצלו, בנו קיר גם בקיר המצוק וטייחו אותו, משום שהמצוק הסדוק של תצורת כסלון נוטה לאבד מים.

מערת שמשון נמצאת כמה פסיעות מהבור. זוהי מערה גדולה מאוד. גדרות אבן הבנויות בה, חציבות קדומות ומדרגות מעידות כי שימשה למגורים. מבט אל מרומי הדופן המערבית של המערה מגלה פתח של כוך, שאולי שימש למגורים.

נראה כי במערה התגוררו בתקופה הביזנטית נזירים מתבודדים. הם העדיפו להתגורר במצוקים ובמערות משום שבדרך כלל לא הפריעו כך לאיש וגם משום שסביבת מגורים זו הקלה את השאיפה שלהם להתרחק מחברת בני אדם. שם המערה נקשר בשמשון ללא שום סיבה ממשית, מלבד זו ששמשון הגיבור נזכר בתנ"ך משוטט באזור נחל שורק.

מהמערה יש לחזור לשביל המסומן כחול ולרדת בו לגדת נחל שורק. חרוב ואלון, הצומחים בגדת הנחל ממש, מספקים כאן צל נדיב. כאן גם נחצה את הנחל. מעקה ברזל מגשר בין סלעים גדולים. אפשר לעבור מסלע לסלע בצעדים גדולים מבלי להסתכן בנפילה לתוך הנחל הקוצף, תרתי משמע.

בצד השני של הנחל אנו פוגשים דרך עפר רחבה מסומנת בסימון שבילים אדום, הבאה ממחצבות הר טוב. נפנה מערבה (ימינה), נצעד כמה פסיעות וניפרד מהדרך המסומנת אדום שמאלה בעקבות סימון השבילים הכחול. השביל חוצה את מסילת הברזל בית שמש–ירושלים בתוך מעביר מים עגול, הדורש השתופפות קלה וטיפוס בסולם קצר בן 8 שלבים בחזרה לאוויר העולם.

מכאן ואילך מדובר במסע הישרדות. השביל המסומן כחול עולה בשלוחה תלולה ומתגבר על הפרש גובה של כ-180 מ' במרחק של כ-850 מ' בלבד ומסתיים בקול ענות גבורה במפגש עם שביל מסומן בסימון שבילים אדום. כאן אפשר להימלט ימינה ולהגיע תוך 100 מ' לרחבת החניה של מערת אבשלום (מערת הנטיפים), אבל אנחנו נשנס מותניים ונמשיך שמאלה בשביל האדום.

לפנינו עוד כ-2.5 ק"מ הליכה במעלה מתון הרבה יותר. השביל עובר בלב חורש טבעי והוא מספק מבט נהדר על נופי נחל שורק ובעיקר ברכס שמעבר לו, שבו ירדנו קודם. המדרגות החקלאיות שנותרו הכפר דיר אל-הווא מרמזות על סוף המסלול. מעבר להן מחכה לנו שביל מסומן בסימון שבילים שחור. פונים בו ימינה ולאחר כ-150 מ' מגיעים לדרך עפר מסומנת כחול.

פונים בדרך ימינה, צועדים כ-350 מ' ופונים מהדרך שמאלה בשביל מסומן ירוק (יש שילוט קק"ל). השביל עולה ומגיע חיש קל למגדל התצפית שקק"ל הציבה בהר יעלה.

מפת טיולים וסימון שבילים

מפת טיולים וסימון שבילים מבואות ירושלים (גיליון מס' 9). המסלול מסומן כולו בשטח ובמפה.

אזהרות

1. הטיול למיטיבי לכת בלבד וכולל התגברות על מעלה תלול למדי.
2. בקיץ – לא מומלץ בשעות החמות של היום.
3. אין לטייל מיד אחרי הגשם מחשש להחלקה.
4. יש לדאוג לרכב מאסף בסיום המסלול.