זית

"היה לי כלב אהוב, שקראו לו סאני, ובכל שבת היינו הולכים איתו לטייל בוואדי הסמוך לביתנו, בשכונת נווה יעקב בירושלים. היינו מתכוננים ליציאה וסאני תמיד היה מקדים אותנו ורץ ראשון, ומחכה לנו מתחת לעץ זית שבוואדי. גם כשהיה נעלם לנו לכמה שעות או ימים, תמיד היינו מוצאים אותו מתחת לעץ הזית. כשסאני הלך לעולמו לאחר 18 שנה קברנו אותו מתחת לעץ הזית ועשינו אנדרטה עם שמו. לצערי החלו לבנות בוואדי והרסו הכול, ועקרו גם את העץ. יש לי אמפתיה לעץ הזית גם בגלל הסיפור שלנו, ובכלל, היות שהוא מסמל את השלום".

התמונה שלנו מתל חדיד, במסלול שביל ישראל, עם קבוצה מס' 5 מדהימה, במסגרת בית ספר שדה כפר עציון, לפני שש שנים - אומרת הכול: שורשיות ישראלית, עוצמה, יופי, מלכות - "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה", ובמשל יותם - "הלוך הלכו העצים למשוך עליהם מלך - ויאמרו לזית - מלכה עלינו, ויאמר להם הזית החדלתי את דשני?".

חיים וטפת הלפרין בעץ הזית בתל חדיד

"בילדותי הרחוקה, למדתי בבית הספר 'בית הילד'. המבנה היה ממוקם בתוך חורשת עצי זית, במקום שבו נמצא כיום גן הפעמון בירושלים. רצה הגורל, והתאחדנו מחדש כל 'ילדי' כיתתנו. תכננו לערוך פגישת מחזור בין עצי הזית העתיקים שמקיפים את המבנה שבו למדנו, אבל הקורונה גרמה לנו לדחות את המפגש. עד היום אני אוהבת לצייר עצי זית, המחזירים אותי לימי התום של שנות ילדותי".

עצי זית. ציור: רותי דקל

עץ הזית מייצג את החוכמה ואת הזיקנה, סמל להשתרשות. הוא משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל. הוא מרכיב מאוד משמעותי בנוף הישראלי. ומסמל את עם ישראל. הזית, בשונה מהרבה עצים אחרים, חי שנים רבות וגם אם יכרתו אותו, שורשיו יצמיחו עצים חדשים - כמו עם ישראל, שלא משנה מה עובר עליו - עם ישראל חי. זכיתי לצייר אותו והציור מביע את כל מה שכתבתי.

עץ זית. ציור: שלומית אהרנסון