דף שיח: פאני בן עמי, המפקדת הקטנה

דף שיח הדן בסיפורה של פאני, ילדה בת 13 שתוך סיכון עצמי רב סייעה להצלת קבוצת ילדים שברחה מצרפת לשוויץ במהלך מלחמת העולם השנייה. עד כמה קשה לילדה רגילה בת 13 לקבל מנהיגות ולהחליט להציל אחרים תוך שהיא מסכנת את עצמה?

 
צלליות של ילדים עם טלאים צהובים מאחורי תיל
הצילה כ-15 ילדים. מה מביא ילדה בת 13, כמו פאני, להנהיג קבוצה של ילדים ולדאוג להם?

 
*תוכני הפעילות מיועדים לצורכי הדרכה והוראה בלבד, ואין לעשות בהם כל שימוש אחר מעבר לשימוש זה

הכנה:

  • כתבו על פתק חמישה דברים המעסיקים ומעניינים אתכם ביומיום מלבד הלימודים (חוגים, תחביבים, חברים, מוזיקה, טלוויזיה).
  • צרפו יחד את הפתקים ותקבלו תמונה של תחומי העניין של נוער ישראלי בשנות ה-2000.
  • כעת, נסו לדמיין – איך היה להיות נער/ה בשנות ה-20 של המאה הקודמת? האם תחומי העניין של בני הנוער היו דומים לאלה של ימינו? אם כן, במה?

סיפורה של פאני בן עמי

פאני בן עמי בשלג
פאני בגיל 14

פאני בן עמי אוחזת בתעודה - אות המציל היהודי
בשנת 2018 קיבלה פאני את אות המציל היהודי
פאני בן עמי נולדה בשנת 1930, בת למשפחה יהודית, בעיר באדן באדן שבגרמניה. ב-1933,
עם עליית השלטון הנאצי בגרמניה, נמלטו פאני ובני משפחתה כפליטים חסרי כל לפריז, בירת צרפת.

שש שנים לאחר מכן נאסר אביה של פאני על ידי שוטרים צרפתיים בחשד לחתרנות פוליטית. פאני ושתי אחיותיה הועברו לבית הילדים Chaumout, בחסות ארגון אוז"ה (OSE) – "ארגון להגנה על בריאותם של יהודים" – שפעל בפריז ונתן שירותי סעד לילדים וסיוע רפואי. בתקופת מלחמת העולם השנייה, הוציא הארגון ילדים ממחנות מעצר, שיכן אותם במעונות שתחת אחריותו ודאג לבריאותם ולהשכלתם. פאני הוסתרה, יחד עם 70 ילדים נוספים, במשך שלוש שנים, בבית ילדים במרכז צרפת.

בספטמבר 1943 החלו חברי ארגון OSE והמחתרת היהודית להבריח לשוויץ את הילדים היהודים שהיו תחת חסותם, ושהו במקומות מחבוא שונים בדרום צרפת. פאני ושתי אחיותיה הקטנות חברו לקבוצה בת 28 ילדים מהעיר מג'ב (Megeve), שהוריהם גורשו. את הקבוצה ארגנו ניקול סלון-וייל ובעלה ג'ק סלון, חברי OSE, במטרה להבריח את הילדים מצרפת הכבושה על ידי הנאצים ולהעבירם את הגבול לשוויץ.

חברי הקבוצה הצליחו להימלט מביקורת שעשו הגרמנים והגיעו ברכבת לעיר הגבול אנמאס (Annemasse), כשהילדים מסתתרים בין שקי דואר. בתחנה פגשו את גב' סלון, שהעלתה אותם, בליווי מספר מבוגרים, על שתי משאיות שנשכרו מראש כדי להסיעם אל הגבול עם שוויץ. לרוע המזל, שוטרי הג'נדרמריה הצרפתית (גוף צבאי שעסק בפעילות שיטור) עצרו את המשאיות והילדים נכלאו בבית הספר המקומי בעיר טונון, כדי להיחקר ולהימסר לחיילי הגסטאפו. לאורך כל הדרך, גילתה פאני תושייה מופלאה והשכילה לנצל שעת כושר ולהביא להימלטות לא רק של אחיותיה ושלה, אלא גם של 15 ילדים נוספים, שהיו עימה בקבוצה. הם ברחו ליער ופאני הובילה את הקבוצה במשך כשבועיים בצעידה רגלית, שהצריכה ניווט, בתנאי קור, רעב ומחסור, כאשר עליהם להסתתר לעיתים קרובות במעבה היער.

פאני, בסך הכול בת 13, דאגה לשלום הילדים, הנהיגה אותם, עודדה אותם, שמרה עליהם ונסכה בהם אמון וביטחון, שהשפיעו עליהם וגרמו להם ללכת אחריה.

לאחר כשבועיים ביער פגשה פאני במקרה אישה שהייתה קרובת משפחה של מבריח גבול אשר היה בקשר עם המחתרת. הוא חזר ואסף את הילדים למשאית כדי להסיעם שוב לכיוון הגבול. בתחנת הרכבת של טונון חברי הקבוצה פגשו את שאר הילדים. הקבוצה המאוחדת, שמנתה 28 ילדים, כונתה בשם "הילדים ממג'ב" (Megeve).

ב-10 בספטמבר 1943 זכו כל ילדי הקבוצה, בהובלתה של פאני, לחצות את הגבול לשווייץ. כל זאת, תוך סיכון אישי רב ותחת שמירה קפדנית של חיילי הפטרול הגרמנים. אבל הסיפור לא היה פשוט, כי כשהגיעו לגבול היה עליהם לחצות גיא ולהמתין בסתר עד שהפטרול הגרמני יעבור. הם עברו בריצה מרחק של כחמישה ק"מ, בזמן של כ-45 דקות, כשהילדים הגדולים נושאים את הקטנים יותר על ידיהם עד לגדר התיל שהפרידה בין צרפת לשווייץ.

עם הגיעם לאזור השוויצרי המפורז, לאחר שכבר חצו את גדר התיל של קו הגבול עצמו, נוכחה פאני, כי אחת הילדות, בת שלוש, נעלמה. פאני לא היססה לרגע והחליטה לחזור על עקבותיה ולחלץ את הילדה. משמצאה אותה בוכה בסמוך לגדר, נטלה אותה על ידיה וסוככה על גופה הקטן בעת שרצה איתה לעבר הצד השוויצרי, בזמן שחיילי הפטרול הגרמני צועקים "עצור" ויורים לעברן. בדרך נס הן הצליחו להגיע בשלום לצד השוויצרי של הגבול.

ב-1945 חזרו פאני ואחיותיה לצרפת ובהמשך עלתה פאני לישראל ובנתה משפחה לתפארת.
סיפור גבורתה של פאני הונצח בספר "המפקדת הקטנה" מאת גלילה רון פדר (1986), בספר "המסע של פאני", שיצא בשפה הצרפתית בשתי מהדורות (2011, 2015) ובסרט בשם זה (2015).
להרחבה ולהעמקה ראו קישור לכתבה מתוך חדשות ערוץ 2.

שאלות לדיון:

  • עד לבריחה, הייתה פאני נערה "רגילה". מה, לדעתכם, הניע אותה לפעול, לגלות מנהיגות ולקבל אחריות על כל קבוצת הילדים?
  • מה "סיכנה" פאני בכך שדאגה לכל קבוצת הילדים והובילה אותה, ומה "הרוויחה" מכך?
  • האם הייתה לה ברירה אחרת?



חנה סנש, לוחמת ומשוררת יהודייה, מצנחני היישוב העברי, התנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית. חנה צנחה לשטח הונגריה הכבושה, נתפסה, נחקרה בעינויים והוצאה להורג.

מתוך יומה של חנה סנש:

"מִתְרוֹצְצִים בְּקִרְבִּי "כֵּן" וְ"לֹא" גַם יַחַד, מְשִׁיכָה וּדְחִיָה, אָנֹכִיוּת וְהַרְגָשַׁת שֻׁתָפוּת.
לִפְעָמִים אֲנִי מַרְגִישָׁה אֶת עַצְמִי כְּעֵין שָׁלִיחַ, שֶׁתַפְקִיד מֻטָל עָלָיו. מַה הוּא הַתַפְקִיד - לֹא בָּרוּר לִי (וְהַלֹא לְכָל אִישׁ תַפְקִידוֹ בַּחַיִים). כְּאִלוּ אַרְגִישׁ חוֹבָה כְּלַפֵּי אֲחֵרִים, כְּאִלוּ אֲנִי חַיֶבֶת לָהֶם דָבָר. וּפְעָמִים נִדְמֶה לִי שֶׁכֹּל זֶה שְׁטוּת. מַה טַעַם לְמַאֲמַצָיו שֶׁל הַיָחִיד, וְלָמָה זֶה אֲני?"

שאלות לדיון:

  • גם חנה סנש, סמל להתנדבות ולגבורה יהודית, כותבת כמה קשה ההחלטה להתנדב ולעשות למען הזולת, תוך סיכון חיים.
  • האם, לדעתכם, עמדה גם פאני בפני ההתלבטות הזאת?
  • האם היותה ילדה צעירה הגבירה את ההתלבטות וההיסוס או הפחיתה אותם?
  • האם, לדעתכם, יש טעם למאמציו של היחיד, כפי שתוהה חנה סנש?
  • האם במצבי קיצון של הישרדות חייב הפרט לחשוב גם על אחרים או שמספיק שידאג להישרדותו שלו ושל משפחתו הקרובה?

עוד מתוך יומנה של חנה סנש:

מִי אֲנִי וּמָה אֲנִי שֶׁתַפְקִיד כָּזֶה יֻטַל עָלַי? לַעֲשׂוֹת אֵינֶנִי יְכוֹלָה, וְלֹא לַעֲשׂוֹת דָבָר, רַק לְהִסְתַּכֵּל מֵרָחוֹק - גַם כֵּן אֵינֶנִי יְכוֹלָה... אֵינֶנִי יְכוֹלָה לְהַשְׁלִים עִם זֶה שֶׁהַכֹּל יֵלֵךְ לָאִבּוּד, יֵהָרֵס, מִבְּלִי שֶׁתִהְיֶה לָנוּ מְעַט הַשְׁפָּעָה עַל מַהֲלַךְ הַדְבָרִים.
מתוך: חנה סנש, תעודת הזהות וחוט החסד, מרכז הדרכה אפעל

שאלות לדיון:

  • לפי הקטע הזה, מה הכריע את הכף וגרם לחנה סנש לעשות מעשה שיסכן את חייה?
  • האם גם לכם יש דוגמה של מעשה שעשיתם רק כדי לא לשבת בצד בחיבוק ידיים ולא להשפיע? ספרו עליו.

שני ציטוטים

"מה שעשינו למען עצמנו בלבד, מת איתנו. מה שעשינו למען אחרים ולמען העולם - חי לנצח" (אלברט פוק)
"הדרך היחידה להצלת נפשך היא המאבק להצלת האחרים" (ניקוס קאזאנצאקיס מתוך הספר "זורבה היווני")

שאלות לדיון:

  • האם אתם מסכימים עם שני הציטוטים או רק עם אחד מהם? אם כן, ציינו עם איזה ציטוט אתם מסכימים.
  • מה תיקחו אתכם מסיפורה של פאני בן עמי ומסיפוריהם של יהודים שהצילו יהודים?