דף שיח: אדישות או מעורבות

איך משפיעות הפעולות של כל פרט של העולם ומה יקרה אם נתרגל לחיות עם מצבים לא רצויים, דוגמת אלימות ולכלוך?

 
*תוכני הפעילות מיועדים לצורכי הדרכה והוראה בלבד, ואין לעשות בהם כל שימוש אחר מעבר לשימוש זה

רציונל:

מערך פעילות במסגרת עבודה תורמת של המשתתפים. פעילות המפגישה את המשתפים עם התסכול בעשייה שעלולה להיתפס כלא משמעותית, שבמהלכה נוגעים במשמעות העשייה, גם אם היא קטנה, בהשפעתה על הסביבה והסובבים אותנו ובבחירה בין אדישות למעורבות.
מצאו שטח שעדיין לא נוקה, והושיבו בו את המשתתפים
 
  • פרסו מחצלת על הלכלוך או בינות ללכלוך, כאילו אתם מנסים להתעלם ממנו.
  • התחילו במשחק היכרות.
  • אם וכאשר תגיע התלונה על חוסר הנעימות/אי הנוחות לשבת או להיתקל בפסולת, הראו למשתתפים את תמונת שלושת הקופים:

 

על פי הפרשנות הנפוצה כיום, סמל שלושת הקופים מתאר מצב שבו אדם בוחר להתעלם ולהעלים עין מעוול או אי צדק בסביבתו. לעיתים מתואר הסמל על ידי המשפט: "לא ראיתי, לא שמעתי, לא אמרתי".

אני שוכב לי על הגב / מילים: יענקל'ה רוטבליט, לחן: גדעון אלרן

(אפשר ורצוי גם להשמיע את השיר)

אני שוכב לי על הגב
מביט על התקרה
רואה כיצד חולפים ימי
בבטלה גמורה
אני שוכב לי על הגב
חושב, חולם, הוזה
והחיים יפים, יפים
ממש כמו מחזה

בלי להיות או לא להיות
אני פשוט ישנו
בלי שום דבר אשר כדאי
למות למענו
בלי תקווה ובלי יאוש
אני פשוט צופה
כמו תייר על העולם
והוא כל כך יפה

היו לי פעם עקרונות
מכרתי את כולם
עיסקה מוצלחת בשבילי
טובה גם בשבילם
עכשיו כשלא נשאר יותר
במה להאמין...

  • האם אתם רואים קשר בין שלושת הקופים לעמדה המובעת בשיר של יענקל'ה רוטבליט?
  • איזו אמירה חברתית מתבטאת בעמדה כזאת של אדישות, אי נקיטת עמדה והימנעות ממעורבות ועשייה?
  • איזה אחוז מבני הנוער בישראל, לדעתכם, נוקט עמדה דומה? מדוע?
  • איך הייתה נראית החברה הישראלית אילו כולם היו נוהגים כך?
  • איזו עמדה/אמירה חברתית אנו מביעים כשאנחנו יושבים כך בתוך הלכלוך? איזו עמדה נביע מיד, כשנקום ונתחיל לנקות?

 
"אין זה הגיוני היום להתווכח אם כדור הארץ מתחמם באופן מבהיל או לא, ואין זה הגיוני שנשב בחיבוק ידיים ונחכה שאחרים יפעלו בנידון. עתידו של כדור הארץ, שאותו אנו מורישים לילדינו ולנכדינו, תלוי בנו וזו אחריותנו לנקוט פעולה בקשר למשבר הזה"
 
ביל קלינטון

  • האם אתם מסכימים עם עמדתו של קלינטון?
  • האם באמת אנחנו יכולים לקחת אחריות על משבר כדור הארץ?
  • האם יש ביכולתנו להשפיע בכלל?
    למה שאנחנו, האזרחים הפשוטים, ננקוט פעולה אם מפעלים גדולים מזהמים ואחראים לזיהום הרבה יותר מאיתנו?
  • הגענו הנה היום לאסוף פסולת שהצטברה באתר טבע. האם ביומיום אנחנו שמים לב לכמות הפסולת סביבנו או שהתרגלנו ופיתחנו סוג של אדישות?
  • מה הסכנה בכך שמתרגלים למצב לא רצוי שכזה?
  • מה עלול לקרות כשאנו מתרגלים למצבים לא רצויים (לכלוך, אלימות, גזענות) ומקבלים אותם?
  • איך אפשר למנוע זאת ולשמור על רגישות לכל בעיה כדי שהיא תטופל?
  • איך אנו מרגישים כשאנו מגיעים לאתר או למקום בילוי שאינו נקי ונמצאים בסביבה מלוכלכת?
  • איך אנו מרגישים כשהאתר או מקום הבילוי שאליו הגענו נקי, יפה ומטופח? האם זה גורם לנו להתנהג במקום בצורה אחרת?
  • האם טבעי לי לנקות את חדרי וביתי? מה באשר לניקיון בית הספר/הקן/השבט וסביבתי הקרובה? מה לגבי ניקיון לכלוך של אחרים?

 
שָׁנָה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: מָשָׁל לִבְנֵי אָדָם, שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בִּסְפִינָה.
נָטַל אֶחָד מֵהֶם מַקְדֵּחַ וְהִתְחִיל קוֹדֵחַ תַּחְתָּיו.
אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו: לָמָּה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּךְ?
אָמַר לָהֶם: מָה אִכְפַּת לָכֶם, לֹא תַּחְתַּי (הרי תחת המקום שלי) אֲנִי קוֹדֵחַ?
אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם עוֹלִין וּמְצִיפִין עָלֵינוּ אֶת הַסְּפִינָה

מדרש ויקרא רבה, פרשה ד, ו

  • מה משמעות המעשים שעושה הקודח?
  • האם, לפי המדרש, "פסולת של אחרים" משפיעה רק על האחר או גם על סביבתו?
  • איך משפיעה פעילותו של הפרט הבודד על הכלל במשל? ואיך זה בחיים שלנו?
  • מהם היחסים בין הקודח לשאר האנשים?
  • מהי התגובה של האנשים למעשה הקודח?
  • מה מלמד אותנו המדרש הזה?
    כיצד הוא קשור לחיים שלנו? איך הוא קשור לכך שהיום אנו מנקים אחרי אחרים?
  • האם אתם מכירים מישהו ש"קודח בספינה" של הקבוצה או הכיתה או השכונה שלכם? מה תוכלו לעשות בעניין?
  • האם עכשיו יותר משתתפים מביניכם מסכימים עם העמדה שהביע קלינטון?
  • מה אני מקבל כשאני פועל למען הכלל (מרגיש "פראייר" או גאווה, תחושת שייכות, אכפתיות)?
  • האם עשייה למען הסביבה, האחר, למען מישהו או משהו שהם לא אנחנו, עושה אותנו אנשים טובים יותר ויכולה להשפיע על כך שנחיה בסביבה טובה יותר?

נסיים באמירה של אלי ויזל. אלי ויזל, שהלך לעולמו ביולי 2016, היה עיתונאי, פילוסוף, אינטלקטואל וסופר יהודי ניצול שואה. ויזל היה חתן פרס נובל לשלום על פעילותו למען זכויות אדם (1986), ועסק בפעילויות חינוכיות להנצחת זכר השואה ומניעת מקרי רצח עם אחרים ברחבי העולם:

 
"ההיפך מאהבה אינו שנאה, הוא אדישות. ההיפך מאמנות אינו כיעור, הוא אדישות. ההיפך מאמונה אינו כפירה, הוא אדישות. וההיפך מחיים אינו מוות, הוא אדישות".
 
אלי ויזל