יער ירושלים

מטרת הפעילות: הכרת החי והצומח ביער ירושלים והבנת האיום המרחף מעל קיומו כתוצאה מהתפתחות העיר.

סוג הפעילות: פעילות משולבת.

קבוצת הגיל: כיתות ג'-ו'.

הזמן: כשלוש שעות.

המקום: בכיתה.

עזרים:

• חמישה עותקים של קלפי דומינו יער ירושלים
  
• תמונת דוד בן גוריון נוטע עץ ביער ירושלים
  
• כ-20 דפי עיר, כביש, אזור תעשייה

סל מונחים: פירמידת מזון, מערכת אקולוגית, יער ירושלים, תוכנית ספדי, ריאות ירוקות.

• חלקו את הכיתה לקבוצות של שלושה ילדים ותנו לכל קבוצה תמונה וקטע מידע קצר על חיה או על צמח המצויים ביער ירושלים. בקשו מהילדים לקרוא את הקטע ולחבר חידה על אודות החיה או הצמח שלהם.
  
• לאחר שיסיימו, בקשו מהילדים לקרוא את החידה ומחברי שאר הקבוצות לנסות לפתור אותה. רשמו את הפתרונות על הלוח, כך שתיווצר רשימה של צמחים ובעלי חיים החיים ביער. ספרו לתלמידים שכל החיות והצמחים הללו חולקים בית משותף ובקשו מהם לנחש היכן הוא נמצא.
  
• ציירו על הלוח פירמידת מזון (היעזרו בדוגמה המצורפת למערך) והסבירו שביער מתקיימת מערכת אקולוגית מורכבת ושכל חיה זקוקה לצמחים ולחיות האחרות כדי להתקיים. ציינו שבתחתיתה של פירמידת המזון נמצאים צמחי היער, מעליהם אוכלי העשב, מעליהם הטורפים וטורפי העל. הסבירו על מעברי האנרגיה בתוך הפירמידה.
  
• כעת, בקשו מכל קבוצה למקם את החיה שקיבלה ברמה המתאימה של פירמידת המזון ביער ירושלים. שאלו: מה יקרה אם אחת מהחיות תיעלם? מה יכולה להיות הסיבה לפגיעה באחת הרמות של הפירמידה?
  
• הדביקו על הלוח דמות אדם ושאלו: מה מקומו של האדם בפירמידת המזון האקולוגית? האם לאדם יש "תוצרי לוואי" שעלולים להשפיע עליה?
  

• הסבירו את המשחק: בכל קלף חידה ותמונה. המטרה היא ליצור שרשרת של קלפים, ולצרף לכל חידה את הפתרון שלה המופיע בתמונה. בכל פעם מניחים קלף וצריך לגלות מה הקלף המתאים, כדי להמשיך את השרשרת: ילד ראשון מניח קלף, מקריא את החידה והילד שמחזיק בקלף, שבו תמונת החיה או העץ המתאימים לפתרון החידה, מניח את הקלף שלו בצמוד לקלף הראשון, וכן הלאה.
  
• בקשו מהילדים לשחק וליצור מעגל של צמחים וחיות. הקבוצה הראשונה שתשלים את המעגל תזכה בנקודה.
  
• לאחר שבדקתם את הפתרון, הניחו במרכז המעגל שיצרה כל קבוצה דף עיר. ספרו לתלמידים שכל החיות והצמחים בדומינו גדלים ומשגשגים ביער ירושלים, שניטע סביב העיר בשנות החמישים. הראו את התמונה של בן גוריון.
  
  

• הניחו עוד דף עיר במרכזו של כל מעגל והסבירו שהעיר גדלה ומתרחבת ואין ברירה אלא להוסיף בניינים. הניחו עוד דף עיר ועוד אחד וכך כסו את כל המעגל וגם חלק מהחיות. ספרו שאין ברירה, אלא לוותר על שטחי יער, כי העיר גדלה, אחרי הכול זוהי בירת ישראל. הוסיפו וכסו את כל החיות והעצים בדפי כבישים ובאזורי תעשייה.
  
• שאלו את התלמידים איך הם מרגישים אחרי שהיער, החיות והצמחים שבו נעלמו? איך, לדעתם, מרגישים תושבי ירושלים? ספרו על תכנית ספדי שאיימה לכסות חלקים נרחבים מהיער ועל המאבק נגדה (היעזרו בנספח).
  
• ספרו שירושלים משתרעת כיום על לא פחות מ-120 אלף דונם, פי שניים וחצי יותר משטחה של תל אביב.
  
• שאלו: האם עיר בירה חייבת להיות עיר גדולה מאוד?
  
• בקשו מהתלמידים לחשוב איך הם רואים את עתידה של ירושלים. האם הם יכולים לחשוב על חלופות לתוכניות, כמו תוכנית ספדי, שיפגעו פחות במערך הטבע העדין המקיף את העיר ומהווה חלק מייחודה?
  
• הציעו חלופות לדוגמה: שימוש בעתודות בנייה ועיבוי תשתיות קיימות, בנייה לגובה שאינה מתפרסת על שטחים גדולים, חיזוק התחבורה הציבורית אל העיר ובתוכה, ריכוז אזורי תעשייה סביב מוקדים עירוניים קיימים, פיקוח הדוק על איכות הסביבה וכדומה.
  

• קלפי דומינו יער ירושלים
  
• תמונת דוד בן גוריון נוטע עץ ביער ירושלים
  
• דף עיר, כביש, אזור תעשייה
  
• נספח: תוכנית ספדי