לשנה הבאה בירושלים

מהי הכמיהה "לשנה הבאה בירושלים", ועכשיו כשאנחנו כאן לאן אנו שואפים להגיע?

 

 

 
*תוכני הפעילות מיועדים לצורכי הדרכה והוראה בלבד, ואין לעשות בהם כל שימוש אחר מעבר לשימוש זה

קבוצת הגיל: כיתות ח'-י"ב.
משך הזמן: כשעה.
מטרות הפעילות:
  • חשיפה לפרשנויות שונות לתפקידה, סמליותה ומשמעותה של ירושלים.

עזרים והכנות:
  • קטעי קריאה
  • גיליונות בריסטול וחומרי יצירה, דבק ומספריים.

מקריאים לחניכים את קטע הקריאה – תשובה לשאלתו של ירושלמי:

 
שאלה
יש לי שאלה שתמיד חיפשתי עליה תשובה. לפי המסורת, אנו אומרים בסוף ליל הסדר את הבקשה "לשנה הבאה בירושלים!" מה קורה אם אני גר בירושלים? האם לומר "לשנה הזו בירושלים!" או פשוט לדלג על זה?
 
תשובה
"אתה יכול להיות במרחק קילומטרים מירושלים, אפילו אם אתה גר שם. לעומת זאת, אתה יכול להיות בצד השני של העולם, אבל מאוד קרוב לירושלים, משום שירושלים היא יותר מאשר מיקום גיאוגרפי. ירושלים היא אידיאל, שעל השגתו אנו נאבקים.
את הסיפור היהודי ניתן לסכם כמסע ארוך ממצרים לירושלים. מעבר להיותם אתרים גיאוגרפיים, מצרים וירושלים מסמלות שני מצבים רוחניים הפוכים. המסע הזה הוא מסע רוחני רב-תלאות. הן כאומה והן כיחידים, תמיד חיינו את עבדות מצרים וצעדנו לקראת החופש בארץ המובטחת. אם ננתח את מצרים הפסיכולוגית ואת ירושלים הפנימית שלנו, נראה שאנו עדיין פוסעים בין שתי נקודות אלה.
ירושלים פירושה 'עיר של שלום' – מקום של שלום בין הגוף והנשמה, בין שמיים וארץ, בין האידיאל לבין המציאות. כאשר גופנו אינו מהווה כלא עבור הנשמה, אלא כלי להתבטאותה של הנשמה; כאשר אנו חיים את חיינו על פי האידיאלים שלנו ולא על פי תאוותינו; כאשר העולם מעריך טוב לב ונדיבות ולא רווח אגואיסטי, או אז זהו הסימן שאנו בירושלים, שאנו בשלום עם עצמנו ועם העולם."

מנהלים דיון
הרב מוס טוען, שירושלים איננה מושג גשמי אלא מצב רוחני, מצב של שלום בין הגוף והנשמה.

  • מי מסכים עם הקביעה הזו? האם מקום ועיר יכולים להיות גם סמל?
  • האם אתם מכירים מקומות אחרים שהם גם סמליים – ברמה האישית או הלאומית?
  • ספרו על מקום שהוא סמלי עבורכם.
  • האם אתם חשים תחושה מיוחדת כאשר אתם מגיעים לירושלים (הפיזית)? מדוע?

 

אחד הרעיונות שאיחדו לאורך השנים את העם היהודי בתפוצות, אחדות שאפשרה בסופו של דבר את הימצאותנו כאן ואת הקמתה של מדינה יהודית, היא הקריאה "לשנה הבאה בירושלים" והכמיהה לציון שמושרשת כל כך ביהדות.

  • בהמשך לשאלה שהוצגה בתחילת הפעילות – "עכשיו כשאנחנו כאן" במדינת ישראל, בירושלים – לאן נותר לנו לשאוף להגיע?
  • האם חשוב שתהיה לנו כמיהה או שאיפה משותפת על אף שכבר יש לנו מדינה ועיר בירה?

 

נחלקים לצוותים ומבקשים מכל צוות לנסח משפט שמתחיל במילים "לשנה הבאה ב..."

איחול שהוא מאחל לעם ישראל ולמדינת ישראל. כל צוות יכין פלקט ועליו מוצג המשפט שלו, תמונות או ציורים המלווים אותו.

עורכים תערוכה ובה כל צוות מציג את עבודתו.

מסיימים במשפט שכתב בנימין זאב הרצל:

 
"קראתי פעם לציונות אידיאל אין סופי, ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו, ארץ- ישראל, לא תחדל מלהיות אידיאל; כי בציונות, כפי שאני מבין אותה, כלולה לא רק השאיפה אל כברת ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית."

(תיאודור בנימין זאב הרצל, "מדינת היהודים")