דף שיח – לכידות חברתית לאור מגילת העצמאות

האם תמיד הייתה החברה הישראלית מרובת קבוצות הנבדלות זו מזו? מהן הזהויות השונות המרכיבות את החברה הישראלית, איך מנחה מגילת העצמאות להתייחס לאנשים בעלי זהויות שונות החיים בישראל, מהם יתרונות הרבגוניות האנושית, והאם אכן מתקיים שוויון זכויות גמור לכל אזרחי ישראל כמוצהר במגילת העצמאות?

 
*תוכני הפעילות מיועדים לצורכי הדרכה והוראה בלבד, ואין לעשות בהם כל שימוש אחר מעבר לשימוש זה

בן גוריון מתוך "ייחוד וייעוד – דברים על ביטחון ישראל", 1971

 
"ברגע שהיהודי עולה מעיראק ארצה – הוא נעשה יהודי עיראקי, והדגש הוא על עיראק, וכשיהודי עיראקי ויהודי רומני נפגשים במחנה עולים אחד או במעברה אחת, הם מרגישים קודם כל את ההבדל, המרחק, המחיצה שביניהם. אין הם יכולים לדבר איש אל רעהו, וכל הליכות חייהם הן שונות. ליהודי הרומני שכנו הוא עיראקי, וליהודי העיראקי שכנו הוא רומני. והוא הדין תימני ופרסי ומרוקני. אין זה ערב רב – כי לא בנקל ולא במהרה מתערבים זה בזה, אלא זהו מפגש של שבטים שונים ורחוקים זה מזה; ואולי יותר נכון להגיד – אוסף של קרעים שאינם מתאחים, ושרק על ידי התקבצותם יחד בארץ מתגלים ההפרשים והתהומות שביניהם".

ראובן ריבלין, נשיא המדינה, בנאום בכנס הרצליה, יוני 2015

 
"תהליכים דמוגרפיים ותרבותיים מעצבים מחדש את פניה של החברה הישראלית בעשורים האחרונים: מחברה המורכבת מרוב ומיעוט ברורים, לחברה המורכבת מארבעה מגזרים או 'שבטים' מרכזיים שמתקרבים זה אל זה בגודלם: חילונים, דתיים-לאומיים, חרדים וערבים. מציאות חברתית זו משתקפת מהרכב כיתות א' כיום שבהן זרמי החינוך החרדי והערבי מהווים קרוב לחמישים אחוז. במציאות זו לא מתקיימים עוד רוב ומיעוט ברורים בהתייחס לשאלות יסוד אידיאולוגיות, ומכאן שנדרש מעבר מהתפיסה המקובלת של רוב ומיעוט לתפיסה חדשה של שותפות בין המגזרים המרכיבים את החברה הישראלית".

נשאל:

"מפגש השבטים" שמתאר בן גוריון ו"נאום השבטים" של הנשיא ריבלין מבטאים את המאפיין המשמעותי ביותר של החברה הישראלית מראשיתה: חברה מרובת קבוצות, הנבדלות זו מזו בהיבטים רבים – הלאומי, הדתי, העדתי, האידיאולוגי, המעמדי, הגיאוגרפי ... חברה המורכבת משסעים בין קבוצות שביניהן קיימים מתחים ומחלוקות.
 
  • מהן הזהויות השונות המרכיבות את החברה הישראלית?
  • אילו זהויות חופפות זו את זו? אילו זהויות נמצאות בקונפליקט זו עם זו?

מתוך מגילת העצמאות:

 
"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות".

נשאל:

  • איך מנחה מגילת העצמאות להתייחס לאנשים בעלי זהויות שונות החיים בישראל?
  • האם לתחושתכם אכן מתקיים שוויון זכויות גמור לכל אזרחי ישראל כמוצהר במגילת העצמאות?
  • במה אנו יכולים להתגאות? מה יש לשפר?
  • מה הנזק הטמון בהעמקת השסעים החברתיים בישראל?
  • מה הפוטנציאל הטמון בחיזוק הלכידות החברתית של ישראל?

עמוס עוז, "כל התקוות", כתר, ירושלים, עמ' 81

 
"אנשים שהאידיאל החברתי שלהם הוא כזה ואנשים שהאידיאל החברתי שלהם הוא ההיפך מזה, כולם יכולים בפוטנציה להפרות זה את זה...תרבות עשויה לפרוח דווקא במקום שיש מפגש של ניגודים, של מתחים, של שונויות, של מוזרויות"

נשאל:

בהנחה שבכוחו של קירוב בין האוכלוסיות השונות, המגוונות ולעיתים אף מנוגדות להעצים ולחזק את החברה הישראלית, מה עלינו לעשות כדי לחזק את הלכידות החברתית בישראל?

מייק פרשקר, "מקום לכולנו, לכידות חברתית ועתיד ישראל"

 
מדינה לא יכולה להיות חזקה לאורך זמן מהמארג החברתי המרכיב אותה. ואכן לישראל הישגים מרשימים במגוון תחומם חשובים: כלכלה, טכנולוגיה, ביטחון, בריאות ועוד, אך היא משתרכת הרחק מאחורי מדינות אחרות בכל הנוגע לבניין חברה איתנה בעלת לכידות חברתית גבוהה.... אין ספק כי קיים צורך דחוף לשינויים חיוביים בהתמודדות עם האתגרים המשמעותיים העומדים לפתחה של החברה הישראלית. להתמודדות זאת יש להקצות עדיפות הנובעת משיקולים מוסריים ומעשיים כאחד, שכן ישראל חייבת להצטיין בבניין החברה לפחות כפי שהיא הצטיינה בבניין המדינה..."

נשאל:

  • מה צריך לעשות על מנת לחזק את הלכידות החברתית של החברה הישראלית:
    ברמה האישית
    ברמה הקהילתית
    ברמה הלאומית
  • בשדות החינוך, האקדמיה, הספורט, שוק העבודה...
  • מה אני יכול/ה לעשות ממחר בבוקר?